חומר רקע
24
,במאי2020
לכבוד
חבר הכנסת
צבי האוזר
יו"ר וועדת החוץ והביטחון של הכנסת
חברי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת
וועדת המשנה הזמנית למודיעין, שירותים חשאיים
ושו"ן
עו"ד מירי פרנקל שור, יועצת משפטית, וועדת החוץ והביטחון של הכנסת
:הנדון 'החלטת ממשלה מס15
- צמצו ם הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי
לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש והארכת תוקף
הקדמה
ביום
24
במאי2020
" :קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה שבנדון (להלן החלטה15
"). החלטה
'זו באה לתקן את החלטת ממשלה מס4950
1
מיום31.03.20
אשר הסמיכה את השב"כ, מכוח
ס עיף7
()(ב6
) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–
2002
" :(להלן
חוק השב"כ "), לסייע
.למשרד הבריאות באיתור מגעים דיגיטלי אחר אנשים שנחשפו לחולה קורונה מאומתים2
החלטה15
באה לצמצם את הסמכת השב"כ לאסוף ולעבד מידע אישי על אזרחי ישראל למטרות
איתור מגעים דיגיטלי למק" רים פרטניים וייחודיים בלבד, בהם לא ניתן להשלים את איתור
האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה באמצעות חקירה אפידמיולוגית בשיטות אחרות."
3
כן מבקשת החלטה15
להאריך את תוקף הסמכת השב"כ לבצע איתור מגעים דיגיטלי לפי
החלטה4950
עד
למוקדם
מבין ה-
16.6.20
או השלמת הליך
החקיקה וכניסתו לתוקף של חוק
ייעודי להסמכת השב"כ כמפורט בתזכיר חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ
הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–
2020
, שפירסם
משרד ראש הממשלה ביום19.05.20
.
לדעתנו, אין מקום לאשר את החלטה15. עצם קבלת ה חלטה זו מלמד על היעדר הצורך בהמשך
הסמכת השב"כ לפי החלטה4950
.
מכל מקום, במידה שעמדתנו זו לא תתקבל, יש לקבוע
בהחלטה15
עצמה את אמות המידה לפיהן יפנה משרד הבריאות לשב"כ בבקשה לסיוע .
1.
לאור החלטה15
אין נחיצות עוד ב הסמכת השב"כ לפי החלטה4950
החלטה4950
התקבלה
"בעיצומו של משבר הקורונה מחוסר ברירה ובטענה שהשימוש ב"כלי
של השב"כ הכרחי על מנת לאפשר למשרד הבריאות להתמודד עם
מספר רב
של חולי קורונה
.מאומתים נדגיש: כעולה בבירור מן הספרות בתחום האפימיולוגיה, חקירה אפידמיולוגית אנושית
היא הדרך הטובה ביותר להבין את מעגל ההדבקה השני של חולה מאומת. הרוב המוחלט של
1
החלטה מספר4950
של הממשלה מיום31.03.20
: הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ
" :הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וביטול החלטת ממשלה (להלן החלטה4950
.)"
2
תוקף החלטה4950
'הוארך פעמיים בהחלטת ממשלה מס5029
מיום30.04.20
עד ליום05.05.20
'ובהחלטת ממשלה מס5051
מיום05.05.20
עד ליום26.05.20
.
3
סעיף1
להחלטה15
.
2
חולים משתפים פעולה עם החקירה ומאפשרים לרשויות הבריאות לבדוק את היסטוריית המגעים
.שלהם, בין השאר באמצעות מתן הרשאה לבדוק את היסטוריית המיקום שלהם ב מספר מדינות
בארצות הברית, כמו ב
מדינת מרילנד למשל4, הודיעו בימים האחר ונים כי לאור החסרונות
.שבמעקב דיגיטלי והיתרונות בחקירה אפידמיולוגית אנושית, הם ידבקו אך ורק בחקירה אנושית
הצורך במעקב בכפיה על ידי השב"כ התעורר כאשר מספר החולים עלה, והיה חשש שחקירה
אפידמיולוגית אנושית לא תספיק כאשר מדובר בכמות של יותר מכמה עשרות חולים בי ום. כך
טענה פרופ' סיגל סדצקי בדיונים הראשונים בוועדת חוץ וביטחון שעסקו בהסמכת השב"כ לבצע
.מעקב מגעים
אולם, עתה בהחלטה15
אנו למדים
ש הממשלה עצמה מודה כי אין עוד מקום להסמכה רחבה
ומקיפה של השב"כ לבצע את אותן פעולות
מעקב" . במקום זאת מבקשת הממשלה להגבילה
למקר ים פרטניים וייחודיים בלבד שבהם לא ניתן להשלים את איתור האנשים שבאו במגע קרוב
עם חולה מאומת באמצעות חקירה אפידמיולוגית בשיטות אחרות"
.
לתפיסתנו, זהו ניסיון לאחז את עיני הציבור ואת עיני הוועדה. במקום להודות ביושר שאין צורך
יותר בשימוש בשב"כ, מנסים מקבלי ההחלטות ל היאחז בקרנות המזבח ופועלים, כפי שהתרענו
בעבר שיקרה–
.כדי להנציח את המעקב של השב"כ אחר אזרחי ישראל
נוכח הפגיעה החמורה שבשימוש בשב"כ באמון הציבור ובזכות היסוד לפרטיות ; בהיעדר
חקיקה מסמיכה; ונוכח חוסר הנחיצות כרגע–
אסור לתפיסתנו לראות בשב"כ
כלי נוסף בארגז
הכלים של משרד הבריאות .
.לכן, יש להפסיק לאלתר ובאופן מיידי את השימוש בכלי זה מה שנדרש בעת הזאת הוא להתכונן
ל ,אפשרות של גל שני, חלילה וזאת
באמצעות אחת האפשרויות החלופיות הבאות:
1.
האצת פיתוח שלב ב' של יישו מון המגן והטמעה רחבת היקף שלו תוך מתן פתרונות
ייעודיים לקהלים המחזיקים בטלפונים כשרים, כפי ש הצענו בחוות דעתנו בעניין חלופות
למעקב השב"כ , אשר
ה
ונחה כבר בפני הוועדה .
נבהיר כי העובדה שהממשלה פועלת
באופן נפרד לקידום
היישומון ולשימוש בשב"
ה כ .יא בלתי מתקבלת על הדעת לא רק
,שיד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה, נדמה כי מדובר לפעמים בכוונת מכוון
להסתיר מחברי הוועדה את אזלת היד של מדינת ישראל
בטיפול באפשרות שנבחרה
על
ידי כל הדמוקרטיות בעולם–
מ עקב
מגעים באמצעות יישומונים .
גרירת הרגליים
במכרזים לקידום שידרוג היישומו
ן והיעדר כל תוכנית פעולה להטמעתו , מלמדת על חוסר
נכונות להיגמל מן הכוח הטמון בשימוש בשירות החשאי לצורך מעקב אחר אוכלוסיה
.שאיננה חשודה בדבר
2.
שכלול השימוש בחקירות אפידמיולוגיות אנושיות וזאת
ב
הסדרה
מכוח סעיף20
)(ג
,לפקודת בריאות העם1940
,
והסמכת חוקר אפידמיולוגי
לפ
נות,
בהסכמת חולה
מאומת ,
כדי לאסוף מידע פרטי ממוקד
מחברות הסלולר וחברות פרטיות נוספות
במסגרת חקירה אפידמיולוגית אנושית ו
תוך נקיטת אמצעי האבטחה המתא ימים ומזעור
,הפגיעה הצפויה בזכות לפרטיות באופן
הבא:
(א)
יש להגדיר מנגנון ברור ושקוף לאופן הגשת פנייה ממשרד הבריאות לחברות אלה לשם
קבלת המידע הדרוש ולמענה לפנייה תוך פרק זמן הקצר ביותר האפשרי. הפנייה צריכה
4 -
anne
-
tracing
-
contact
-
ost.com/local/maryland
https://www.washingtonp
6914ee410a5f_story.html
-
9e23
-
11ea
-
900e
-
arundel/2020/05/21/0f99bcf6
3
לכלול אך ורק מיקום מדויק או אישור על הימצאות במקום מסו ים באמצעות היסטוריית
רכישה; וכן את חלון הזמן הרלבנטי. הפנייה אינה צריכה לכלול כל מידע על חולה הקורונה
.או על מי שמבקשים לוודא את הימצאותם בבידוד
(ב)
יש ליצור הגדרה ברורה של פרטי המידע שמשרד הבריאות דורש את העב רתם. פרטים אלו
יכללו שם, כתובת ומספר זיהוי (בהתאם להגדרת נתוני מנוי בחוק נתוני תקשורת) או מספר
.כרטיס אשראי של נושאי המידע כפי שיפרט משרד הבריאות בפנייתו
(ג)
חובה על משרד הבריאות להודיע באופן יזום וברור לכל מי שמתבצע מעקב ספציפי אחר
נתוני המיקום שלו או שהוגשה
.בקשה לחברות אחרות לקבל נתונים אחרים על אודותיו
(ד)
יש להגדיר מראש מי רשאי לגשת למידע שנאסף, הן במשרד הבריאות הן בחברות או בגופים
.שמהם מתבקש המידע. מורשי הגישה יחויבו בשמירה על סודיות המידע
(ה)
נדרש שהמידע יועבר ויישמר במאגר מידע שבידי משרד הבריאות באופן מאובט ח בהתאם
להוראות שבתקנות אבטחת מידע.
5
פרק הזמן בו יישמר המידע בידי משרד הבריאות לא
יעלה על תקופה של14
ימים, הזהה לתקופת הזמן בה נדרש אדם לשהות בבידוד. בתום פרק
זמן זה על משרד הבריאות להשמיד את המידע שהועבר אליו. הרצון בשמירה על המידע כדי
לתחקר בדיעבד את דפ וסי התפרצות המחלה, להבדיל מהתמודדות עמה בזמן אמת, אינו
מצדיק שמירה של הנתונים ויהיה צורך לקבל אותם מחדש בהתאם להוראות חוקיות אחרות
.כגון חוק נתוני תקשורת
(ו)
משרד הבריאות יעשה שימוש במידע שיועבר אליו במסגרת הפעלת הסמכות מכוח פקודת
בריאות העם בהתאם לעיקרון "צמ ידות המטרה" המופיע בחוק הגנת הפרטיות, כלומר אך
ורק לשם וידוא המסלול ואיתור אנשים שנחשפו לחולה קורונה מאומת, פנייה אליהם ואכיפת
.הוראות בידוד
(ז)
על חברות פרטיות להעביר את המידע הדרוש בהתאם לפניית משרד הבריאות ולשמור
ברשותן את פניית משרד הבריאות
ב
אופן מאובטח ו לתקופת הזמן הנדרשת לשם ביסוס
.טענת הגנה משפטית במידה שיתבעו בגין העברת המידע
(ח)
חברות הסלולר, האשראי ומשרד הבריאות ימנו, כל אחד בנפרד, ממונה הגנת פרטיות אשר
.יפקח על מנגנון הפנייה, השימוש ואבטחת המידע אישי
מנגנון שכזה יאפשר ל נציגי משרד הבריאות לפנות לקבל את מידע מעקב המגעים שלא ניתן
להשלי ב מו אמצעות חקירה אפידמיולוגית,אנושית תוך ה סתמכות על תחושת הערבות ההדדית
,של חולה מאומת וקבלת הסכמתו ו מבלי לפגוע באופן חמור בזכות לפרטיות ובאמון הציבור עקב
שימוש ב"כלי" של השב"כ ביחס לאזרחי המדינה.שומרי חוק
2.
בהנחה
ש תיבחר
ה
חלופה שבה חלטה15
לפי החלטה15
ההחלטה מתי יפנה נציג משרד הבריאות בבקשת סיוע לשב"כ תינתן במקרים
,פרטניים וייחודיים בהתאם לאמות מידע מקצועיות שיקבעו "על דעת מנכ"ל משרד הבריאות
ראש המל"ל וראש השיר ות". אמות המידע יעוגנו בנוהל .ייעודי שיפורסם באתר משרד הבריאות
נבהיר, צמצום סמכות השב"כ הוא צעד רצוי וראוי. אולם, הקביעה כי הצמצום יעשה לפי אמות
מידע מקצועיות שיקבעו בנוהל עלול לאפשר התבוננות באזרחים מיוחדים בלבד ומעורר את
החשש
לניצול לרעה של הסמכות למטר.ות פגיעה באזרחים שיש לגביהם אינטרסים אחרים
,לכן,לדעתנו
יש לקבוע בהחלטה15
עצמה קריטריונים בהירים לפניית משרד הבריאות לשב"כ
בבקשת סיוע ולא להותיר את הנושא לנוהל פנימי
. יתרה מ ,זאת קריטריונים ה אל צריכ
ים לה ביא
5
תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז–
2017
.
4
בחשבון את קיומן של חלופות דיגיטליות אחרות לאיתור מגעים ובפרט את שאלת התקנתו של
.יישומון המגן
.נשמח לעמוד לרשותכם בכל הבהרה או עזרה נוספת שתידרש
בכבוד ובברכה
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ
התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה