חומר רקע
חוות
:דעת
הצעת
חוק יסוד: הכנסת (תיקון–
הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת
,)המכהן כשר או כסגן שר והוראת שעה
התש
"ף-
2020
התיקון
,המוצע מבקש לחוקק בישראל
כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת ה-
23
,מודל מסוים
."וחלקי של "חוק נורווגי
התיקון קובע כי חבר כנסת המכהן כ שר או
כסגן שר
רשאי
להפסיק את חברותו בכנסת, והוא
לא
,יחול על המכהן כראש הממשלה
.ממלא מקומו, ראש הממשלה החלופי או ראש הממשלה בפועל
שרים וסגני שרים
שהתפטרו מהכנסת לפי תיקון זה רשאים להודיע ליו"ר הכנסת בהודעה משותפת
עם
חברי-
הכנסת שהחליפו אותם
על חידוש חברותם ב
ה ועל הפסקת כהונת
ם של חבר
י-
הכנסת ה
מחליפים .עוד
קובע התיקון נוסחה מוזרה
ומסובכת
לחישוב מספר השרים
:וסגני השרים שרשאים להתפטר מכל סיעה
בכל
מקרה לא יפסיקו את חברותם יותר
מחמישה חברי-
.כנסת מאותה סיעה
אם מספר חברי-
הכנסת הנמנים על הסיעה, שאינם
,שרים או סגני שרים
הוא עשרה ומעלה–
רשאים להפסיק את חברותם שני חברי
הכנסת הנמנים על
י
ה. אם מספר חברי-
הכנסת הנמנים על הסיעה, שאינם שרים או סגני
שרים, תשעה– רשאים להפסיק את חברותם שלושה חברי-כנסת הנמנים על
יה
או שליש
הם מ (לפי הנמוך). אם מספר חברי-הכנסת הנמנים על הסיעה, שאינם ש רים או סגני
שרים, שמונה–
רשאים להפסיק את חברותם ארבעה חברי-כנסת הנמנים על
י ה או
שליש מחבריה (לפי הנמוך). אם הסיעה מונה פחות משישה חברי הכנסת, רשאים
להפסיק את חברותם שני חברי-כנסת הנמנים על
יה .
עמדתנו היא שכנסת ישראל קטנה מדי ויש צורך להגדילה. בהינתן העובדה
שההיתכנות לכך נמוכה מאד
אנחנו תומכים עקרונית בהצעת החוק שבנדון ,אך
סבורים יש ש לתקנה כך : להפוך אותה לחקיקה קבע (במקום הוראה שעה); ולחייב
התפטרות של כל השרים וסגני השרים–
במקום רק
לאפשר התפטרות
ורק של חלק
מהשר
ים וסגני השרים.
להלן ההסבר.
מהו החוק הנורווג?י
"החוק הנורווגי" (שאיננו
בהכרח
חוק והוא גם לא רק נורווגי) הינו חלק מהחוקה
הנורווגית (סעיף62
,), והוא קיים גם במדינות אחרות, כגון שבדיה, הולנד, צרפת
בלגיה ,
פורטוגל
ועוד. החוק מחייב את
מי שהתמנה להיות
שר
ב
ממשלה להתפטר מ חברותו
ב
פרלמנט ולפנות את מקומ
ו לבא בת
ור ברשימת המועמדים (או למועמ
ים ד
אחרים
שהוגדרו מראש, עוד לפני
הבחירות( ). בחלק מהמדינות
כדוגמת נור
וו )גיה ושבדיה
רשאים השרים שהתפטרו מהממשלה לחזור ולכהן בפרלמנט במקום אלו שהחליפו
( אותם, ובחלקן
כדוגמת
הולנד וצרפת) האפשרות הזאת איננה קיימת. ההיגיון העומד
בבסיס החוק הוא להעמיק את ההפרדה בין רשויות השלטון, לחזק את הרשות
המחוקקת על-ידי הגדלת מספר החברים הפנויים לעבודה פרלמנטרית , למנוע ניגוד
עניינים בין חברות בממשלה לחברות בפרלמנט , ולאפשר לשרים להתרכז אך ורק
בעבודתם המיניסטריאלית.
החוק הנורווגי בישראל
בשנת2015
,לרא
שונה
, חוקקה הכנסת, כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת ה-
20
,
חוק נורווגי מצומצם שקבע כי שר או סגן שר–
רשאים להתפטר מהכנסת ולפנות את
,מקומם לבא בתור ברשימתם. בין אלה שפעלו בהתאם לחוק היו אריה דרעי מש״ס
אביגדור ליברמן מישראל ביתנו (שחזר לכנסת בשלהי כהונתה עם התפטרותו מתפקיד
שר הביטחון), משה כחלון מכולנו, נפתלי בנט מהבית היהודי (שחודשיים לאחר
שהתפטר מהכנסת חזר אליה), סגן השר יצחק כהן מש"ס וסגן השר מאיר פרוש מיהדות
.התורה
ארבע שנים מאוחר יותר ,במהלך
ולאחר
שלוש מערכות הבחירות הרצופות
שהתקיימו במהלך
2020-2019
,עמד ה חוק
נור ה
וו גי
על
הפרק
כדרך
להבטיח שמועמדים
המצויים במקומות נמוכים יותר ברשימת
ם ייכנסו
,לכנסת
ואולם כל עוד לא הוקמה
ממשלה הנושא לא הגיע לכלל חקיקה
. עתה מבקשים חברי הכנ
ס ת לחוקק מחדש גרסה
מוזרה למדי ו של.
דיון
עקרוני: החוק הנורווגי– יתרונות וחסרונות
מצדד
י החוק
,מונים בין יתרונותיו הבולטים את חיזוק הכנסת
שמספר חבריה קטן
ביחס לפרלמנטים בעולם1
.הסוג
יה י בולטת
שבעתיים נוכח המצב הקיצוני
שנוצר כעת
ובו ה ממשלה
ה-
35
חריגה מאוד
בגודלה –
34
שרים בעת הקמתה–
הן ביחס לממשלות
ישראל הקודמות, הן במבט השוואתי (ניו זילנד–
24
שרים; שודיה–
23
;שרים
,פורטוגל
נורווגיה
ודנמרק–
20
שרים; פינלנד–
19
שרים; סלובקיה והולנד–
16
,שרים
צ'כיה, אירלנד ואוסטריה–
15
שרים).
כידוע ,חברי הממשלה אינם רשאים לבצע עב
ודה פרלמנטרית ולמעשה נגרעים מעבודת
הפרלמנט .לפיכך , אם כל השרים
וסגני השרים בממ
שלה ה-
35
יכהנו גם כחברי תס כנ ,
המשמעות היא שפחות מ-
80
חברי כנסת יהיו הפנויים לעבודה פרלמנטרית–
מספר נמוך
.באופן מגוחך
,העומס על חברי הוועדות בכלל ועל חברי הקואליציה בפרט יחריף מאוד
.ורבים מהם יאלצו לכהן במספר רב של וועדות במקביל הפעלת החוק
הנורווגי
תוסיף
ל כנסת חברים פעילים במשרה מלאה, במקום שרים
וסגני
שרים שהכנסת היא עיסוקם
.המשני
החוק י עמיד לרשות הוועדות
יותר חברים ועבודתן צפויה להשתפר: חבר-
כנסת
יכהן בפחות וועדות משהוא מכהן כיום, הנוכחות בדיונים תהיה גבוהה יותר, כמו-
כן
לחברי הועדות יתאפשר להתמקצע
מעט
יותר בנושאים שבתחום עבודתן וגם השרים
.יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם בתפקידם המיניסטריאלי
בהקשר זה כדאי לצטט את דבריהם של חברי הכנסת דוד ביטן ויואל חסון, אשר יזמו
ב-
2017
את
הצעת חוק-
יסוד: הכנסת(
תיקון–
הפסקת חברות בכנסת של חבר כנסת
)המכהן כשר
.במתכונת מורחבת
יוזמי ההצעה ציינו כי
"אסור שכנסת ישראל תהיה
חותמת גומי או סידור עבודה צדדי לשרי הממשלה. הכנסת היא המוסד החשוב ביותר
בדמוקרטיה הישראלית. אם היא אינה מתפקדת–
כל מערכות השלטון (ובראשן
הממשלה) נמצאות בסכנת קריסה. האינטרס הציבורי המובהק הוא שחברי הכנסת יהיו
עצ מאיים, מקצוענים, שולטים בחומר, נוכחים בתפקידם ומחויבים בכל מאת האחוזים
"לייצוג האוכלוסייה שבחרה אותם מול רשויות השלטון2.
מתנגדי החוק
סבורים שהוא עלול לפגוע במסורת פוליטית ארוכת שנים המאופיינת
בחפיפה ובמגעים ישירים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. למעשה
, אם
קיים
1
https://www.idi.org.il/articles/12571
2
https://news.xoox.co.il/item_2609708.htm
חוק נורווגי אין
סיבה שחברי ממשלה
שאינם חברי-
כנסת יטריחו עצמם
למשכן
כדי
ליטול חלק בדיוני
ם
ויש הטוענים כי
תס הכנ
תיחלש
בשל כך .
לחוק הנורווגי ע
לולה גם
להתלוות תהודה שלילית בדעת הקהל, שכן סביר להניח
שמהלך כזה ייתפס כצעד
בזבזני ו
יקר
, בשל עלות המימון של חב,רי הכנסת הנוספים
אש ר
נועד להרחיב את מאגר המשרות על חשבון משלם המ
י
סים.
הסכנה היא שאמון
.הציבור בכנסת ובחבריה, הנמוך בלאו הכי, ייפגע עוד
מבלי לזלזל כמובן
ב
עלות הנוספת
אנו מציעים לבחון א
ת החוק הנורווגי
(כפי שאכן נעשה בעבר ע"י מרכז המחקר והמידע
של הכנסת3
)מנק,ודת מבט רחבה יותר מאשר רק דרך "החור שבגרוש", קרי
עד כמה
.החוק יועיל או יזיק לדמוקרטיה בישראל
התייחסות להצעת החוק שבנדון
לאחר
שקילת היתרונות והחסרונות כאחד
אנו סבורים כי החלת החוק הנורווגי
בישראל היא צעד
נכון עקרונית ,בוודאי לנוכח המצב האבסורדי שבו כנסת יש
ראל היא
מהפרלמנטים הקטנים בעולם בעוד שהממשלה העתידה לקום היא מהגדולות בעולם .
ללא החוק פשוט לא יהיו מספיק חברי-
כנסת
כדי לבצע את העבודה הפרלמנטרית
החשובה בתחום החקיקה., לא כל שכן בתחום הפיקוח עם זאת ,
בהצעת החוק הנוכחית
יש גם בעיות. הן נובעות בעיקר מכך שההצעה עולה לדיון
לא מתוך תפיסה רחבה של
טובת המערכת הפוליטית בישראל, אלא
במטרה לפתור בעיות פוליטיות נקודתיות
.ולספק "פרסי ניחומים" למי שלא נכנסו, או שיש חשש שלא יכנסו, לכנסת
משום שהתיקון המוצע נעשה משיקולים פוליטיים בלב ד ,הרי יש ש
בו
כמה פגמים
שראוי לתקן:
1
.יש לחוקק את החוק הנורווגי כחקיקת
( קבע
ולא הוראה שעה)
אין כל סיבה מהותית לחוקק את החוק כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת ה-
23
.בלבד
צריך לחוקק את החוק הנורווגי בישראל
.כחקיקת קבע
בפסק הדין בעתירה נגד
התקציב הדו-שנתי (שנדחתה) ציינה הנשיאה דורית בייניש כי: "מוט ב יהיה אם בעתיד
תימנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות. מכל מקום, כל
עוד לא נקבע המתווה לחקיקה, לתיקון ולשינוי של חוקי יסוד, יש להותיר הליך חקיקה
3 -
80c8
-
e411
-
e9f7
-
.gov.il/globaldocs/MMM/9d596b58
https://fs.knesset
00155d010977_11_8905.pdf
-
80c8
-
e411
-
e9f7
-
00155d010977/2_9d596b58
."מסוג זה למקרים חריגים, קיצוניים וייחודיים, וזאת משום מעמדם של חוקי היסוד4
קשה לטעון שחקי ,קת חוק נורווגי משתייכת לאותה קבוצה של "מקרים חריגים
קיצוניים וייחו
דיים." המצדיקים לתקן חוק יסוד באמצעות הוראת שעה
2. יש לחוקק חוק נורווגי מלא
החוק
,)הנורווגי המוצע איננו מחייב התפטרות שרים וסגני שרים (אלא רק מאפשר זאת
והוא מצומצם למדי בהיקפו, שכן מספר השר
ים וסגני השרים
שיכולים להתפטר מכל
סיעה במ
גרת ס
ו הוא
,מוגבל. בשל כך
בסופו
של
בר ד ייתכן שמספר ח
ברי-
כנסת
המחליפים יש תווסף
י היה זניח. בנוסף, הנוסחה שנקבעה לחישוב מספר השרים וסגני
השרים שרשאים להתפטר מכל סיעה נתפרה רק
כדי לשרת את ה
צרכי ם הפוליטיים של
אחת ממפלגות ,הקואליציה אין
ב ,ה שום היגיון
אין לה אח ורע במדינות בהן קיים
הסדר חוקתי שכזה
(בכל
המדינות הללו יש חוק נורווגי מלא , שבו כל שרי הממשלה
מ תפטרים מהפרלמנט) והיא יוצרת סיבוך
מיותר ,המנוגד ל.אינטרס הציבורי
,לסיכום
כל עוד הכנסת היא מהגופים המחוקקים הקטנים בעולם
ואין כוונה להגדילה,
אנו
ממליצים לפעול לקידום חוק
ור נ
ווג י
מלא , כפי שהוא קיים במדינות אחרות, מתוך
הבנה שמדובר בצעד חיוני וחשוב
לדמוקרטיה הישראלית
ולא
כ
מילוי צורך השעה
או
אמצעי לפתרון בעיה פוליטית. מן הראוי גם להחילו על כל השרים ולא להותיר את
ההכרעה לגחמתם של
אישים או מפלגות. מאחר ומדובר בכלל חוקתי, אין זה
ראוי
.ששאלת החלתו תהא נתונה לשיקולים מפלגתיים או אישיים
בברכה,
ד "ר
חן פרידברג ,המכון הישראלי לדמוקרטיה
4
בג"ץ10/4908
בר־און נ' כנסת ישראל(, פ"ד סד3
)
275
,פסק ה25
לפסק דינה של הנשיאה ביניש
(
2011
.)