חומר רקע
ח
' סיון תש"ף
31
מאי2020
לכבוד
חברי ועדת החוקה של הכנסת
,שלום רב
חוות דעת ל הצעת חוק יסוד הכנסת: (תיקון–
הפסקת חברות של חבר הכנסת
המכהן כשר או כסגן שר) והצעת חוק הפסקת חברות של חבר הכנסת המכהן כשר
)או כסגן שר (תיקוני חקיקה
התנועה למשילות ודמוקרטיה עוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת
:ישראל הכרעת
,הרוב זכויות
,הפרט הגינות שלטונית
.ושקיפות התנועה
,עוקבת
,חוקרת
,מפרסמת
מ
סייעת בקידום חקיקה ורפורמות בממשק שבין הרשות
,הנבחרת המבטאת את הכרעות הרוב ואת
היותה של ישראל מדינה יהודית
,ודמוקרטית לבין הרשות השופטת המופקדת על יות ו זכ
,הפרט
מניעת שחיתות ושלטון
.החוק
התנועה פועלת למען חיזוק המשילות ומתן כלים ואפשרויות לנבחרי הציבור לקדם את המדיניות
המשקפת את רצון
,בוחריהם העם במדינת ישראל, בשמה נבחרו.
במסגרת זו, ערכה התנועה
למשילות ודמוקרטיה מחקר המציג את כלל תפקידי חברי הכנסת בישראל, תוך השוואה למדינות
דמוקרטיות בעולם. המחקר בחן את סל הכלים הפרלמנטריים הניתן לחברי הכנסת, בישראל
ובעולם, לשם מילוי תפקידיהם השונים כנבחרי ציבור והאם זה מאפשר להם למלא את תפקידם
.כראוי, על הצד הטוב ביותר
המחקר ש
ערכה התנועה ה
עלה מספר דגשים חשובים באשר ל
הצעות החוק ש
לפנינו:
התנועה בדקה את מספר חברי הפרלמנט
בישראל
.ביחס לבעלי זכות הבחירה
בשנת2015
היחס עמד על
אחד ל-
41,800
בעלי זכות בחירה
. בבחירות לכנסת ה-
23
היחס כבר עמד
על אחד ל-
53,777
.בעלי זכות בחירה
בהשוואה, עם הקמת המדינה עמד היחס בין בעלי זכות הבחירה לח"כ על1:4,166
.איש כתוצאה
מכך , מוטל עומס רב על כתפי חברי הכנסת בישראל, הנדרשים למרות הגידול באוכלוסייה, להמשיך
.ולמלא את שלל תפקידיהם מקדמא דנא
בעיה זו מתחדדת ככל שאנו עוסקים בייצוג פרלמנטרי
ב
וועדות
.הכנסת
יצויין כי לאחרונה, במחקר שהוציא מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת חבר
הכנסת שלמה
קרעי, נבדקה ישראל בהשוואה למספר מדינות בעולם, ונמצא כי ישראל משתרכת הרחק מאחור
ביחס בין מספר חברי הפרלמנט לאוכלוסיה. המדינה היחידה שכביכול עוקפת את ישראל היא
בלגיה, אולם בה נספרו רק חברי הבית התחתון של הפרלמנט הפדרלי. כמובן שאם כוללים גם את
הבית העליון וגם את הפרלמנטים המקומיים בבלגיה, הפרלמנט הישראלי נמצא בראש הטבלה
.ובהפרש ניכר משאר המדינות
מציאות זו, גם לאחר יישום החוק הנורבגי, מובילה לתת ייצוג של החברה הישראלית באמצעות
.הפרלמנט ומחלישה את מעמדה של הכנסת ואת הקשר בינה לבין הציבור
,בנוסף בכנסת קיימות12
ועדות קבועות .
מספר החברים המרבי בוועדה קבועה עומד על15
ועל17
חברים ב
וועדות חו"
ב, כספים וחוקה, חוק ומשפט. יחד עם זאת, הכנסת יכולה להקטין את מספר
החברים המרבי ולחלופין, לשנות זאת בחקיקה. תקנון הכנסת קובע כי שר, סגן שר ויו"
ר הכנסת
אי
נם יכולים לכהן ב
וועדות
. כתוצאה מכך ,
בכנסת הנוכחית פנויים76
ח"כים בלבד לעבודה
פרלמנטרית שוטפת ב
וועדות .העובדה כי מרבית דיוני ה
וועדות
מתקיימות בימי המליאה, מאלצת
קיומם של דיונים מקבילים כך שח"כ נדרשים לבחור לאיזה דיון יכנסו ועל איזה יוותרו.
:ההשלכות הקיימות
.א
מרבית העבודה נופלת על מספר מועט של ח"כ - מספר המקומות הפנ
ויים ב
וועדות מגיע ל יותר
מפי שלושה ממס
פר ח"כ הפנויים להשמה ב
וועדות (בכנסות האחרונות מדובר על למעלה מ-
200
מקומות פנויים ב
וועדות שיש לאייש). מספר חברי ה
וועדות
נמצא בעליה מתמדת בשל צרכים
קואליציוניים וכן, מספר ה
וועדות
בעליה כאשר
ועדות זמניות הופכות קבועות. למעלה מ-
40
ח"כ
חברים בשלוש
ועדות או יותר ומרבית המכהנים ב
וועדות
נמצאים בארבעה עד שישה דיונים בשבוע
.אחד
קביעת זהות הח"כ המכהן כחבר וועדה על ידי הסיעה, מאפשר לזו האחרונה לקדם ח"כ וותיקים
או מועדפים על פני אחרים ומשכך, ח"כ וותיקים כמעט שאינם מכהנים ב
וועדות
(למעט החשובות
בלבד) ורוב הנטל נופל על
ח"כ הצעירים. נטל עבודת ה
וועדות
הולך וגדל כאשר מדובר בח"כ
מהקואליציה, אשר מרביתה אינה יכולה לכהן בתפקיד חבר וועדה וכך, ח"כ מטעם הקואליציה
מכהנים ב-6 ו עדות ויותר, לעומת2-3
.ועדות בהן מכהן ח"כ מהאופוזיציה
.ב
נוכחות חסרה של ח"כ - על פי תקנון הכנסת, אין דרי שת קוורום לקיום דיון או קבלת החלטות
בוועדה. אמנם, תקנון הכנסת קובע כי ישיבות הוועדה תהיינה פומביות, אך אין בכך כדי להוות
גורם מרתיע. חוק חסינות חברי כנסת (זכויותיהם וחובותיהם) מאפשר הטלת סנקציות החל
מהתרעה ונזיפה ועד כדי פגיעה בשכר של ח"כ שלא נכח במשכן מעל
.מס' ימים מסוים שנקבע בחוק
אלא שמדובר על נוכחות במשכן בלבד ולא ב
וועדות
.עצמן
.ג שיעור הצבעות עומד על20%
.בלבד
בשל העובדה הנזכרת לעיל לפיה אין קוורום לדיון ונספרים
רק הנוכחים, נ
י כרת
עליה בכוחם של יושבי ראש ה
וועדות
שפעמים רבות מתפקדים כחברי וועדה
י .חידים או כמעט יחידים
הצעות
החוק
מבקש
ות
להתיר לשר מכהן להפסיק את חברותו בכנסת, תוך הכנסת ח"כ חלופי
במקומו, יאפשרו כניסתם של ח
ברי כנסת נוספים שי
י.שאו בנטל העובדה הפרלמנטרית השוטפת
יצוין, כי פתרון זה הוא נקודתי ואינו פותר באופן מלא את הבעיה האמתית, הדורשת הגדלה של
מספר ח"כ, בהתאם לגידול באוכלוסייה. יחד עם זאת, נראה שמדובר בצעד שיקל על עבודתם של
.נבחרי הציבור ויסייע להם לקדם את מדיניותם לשמה נבחרו
עוד יצויין כי עדיף היה, כדי להתמוד ד עם הבעיה שהוצגה לעיל, להרחיב עוד יותר את מספר חברי
הכנסת שיכולים להצטרף באמצעות החוק הנורבגי, ולהימנע מהמגבלות המופיעות בסעיף42
)ג(ד
.לחוק היסוד המוצע
המלצת התנועה היא לאפשר חוק נורבגי לכל השרים וסגני השרים (למעט לראש הממשלה ולראש
הממשלה החלופי אשר על פ י חוק הם מחויבים להיות חברי כנסת) ואף לחייב מספר מינימלי
שכזה, כדי לאפשר לכמה שיותר חברי כנסת לתפקד לטובת אזרחי ישראל בעבודת ה וועדות
.והמליאה בכנסת
שמחה דן רוטמן, עו"ד
דניאל סימן
יועץ משפטי
מנהל פעילות
התנועה למשילות
ודמוקרטיה