חומר רקע
צוות הייעוץ המשפטי
ועדת הפנים והגנת הסביבה
)(ביטחון פנים
י' בסיוון התש"ף
2
ביוני2020
לכבוד
חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה
,שלום רב
:הנדון סקירה משפטית לקראת הדיון בנושא ההיערכות ליישום פסיקת בג"ץ בעניין הצפיפות
בבתי הסוהר
לקראת הדיון בוועדה ביום ד' הקרוב, מצ"ב סקירה אודות ההסדרים החוקיים בדבר מרחב המחיה
.בבתי הסוהר, פסיקת בג"ץ והצעדים שננקטו בעקבותיה והצעות לנקודות לדיון
ההסדרים החוקיים בדבר מרחב המחיה בבתי הסוהר
1.
בשנת1997
נקבע לראשונה בתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–
מעצרים) (תנאי
החזקה במעצר), התשנ"ז-
1997
כי שטח המחיה המינימלי ל
עציר
בתא יהיה4.5
מ"ר .
עם
זאת, בתקנות נקבע כי הן יחולו רק על
תאי מעצר שתכנונם טרם החל.
2.
בשנת2010
הותקנו תקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע-
2010
.
גם ,בתקנות אלה
העוסקות באסירים, נקבע רף דומה, של4.5
מ"ר ל
אסיר
בתא, וגם בהן נקבע כי הן יחולו
על
מקומות מאסר שתכנונם טרם החל., ובמידת האפשר על שיפוץ מתקנים קיימים
השחרור המנהלי
3.
עוד קודם ל
התקנת התקנות
, ב-
1990
, במטרה להתמודד עם הצפיפות בבתי הסוהר, נקבע
בפקודת בתי הסוהר מנגנון
השחרור המנהלי
. לפי הסדר זה, מדי שנה קובע הש ר לביטחון
,הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, תקן כליאה
שמהווה את
סך מקומות הכליאה
.בבתי הסוהר אם מספר האסירים בפועל עובר את תקן הכליאה, על הנציב להפעיל את
מנגנון השחרור המנהלי, בו משוחררים האסירים לפני תום תקופת מאסרם, לפי תקופות
הקבועות בחוק. ככל שתק ופת המאסר ארוכה יותר, גם תקופת השחרור המנהלי ארוכה
יותר (התקופה המרבית שנקבעה היא24
שבועות, לאסירים שנגזרו עליהם11
שנות מאסר
.)ומעלה
צוות הייעוץ המשפטי
ועדת הפנים והגנת הסביבה
)(ביטחון פנים
4.
.הסדר זה אינו חף מבעיות ראשית, תקן הכליאה שמאשרת הוועדה הוא תקן כמותי ולא
תקן איכותי. כלומר, הוא קובע מה מספר המיטות בבתי הסוהר, אך לא את מרחב המחיה
בפועל. לכן, אף שהשחרור המנהלי
מ ביא לצמצום מספר האסירים, וכפועל יוצא מכך
ל ריווח
מקומות הכליאה
, תקן הכליאה אינו קובע אמות מידה מחייבו
ת ל.מרחב המחיה
5.
משמעות נוספת
.היא כי האסירים לא ירצו את מלוא העונש שנגזר עליהם כאשר בית
המשפט גוזר את עונשו של אדם שהרשיע בביצוע עבירה, הוא מביא בחשבון שיקולים רבים
שבבסיסם נסיבות העבירה עצמה, נסיבותיו האישיות של העבריין וההשלכות על נפגע
.העבירה. העונש שגוזר בית המשפט הוא תוצר של איזון בין מכלול השיקולים בשחרור
המנהלי לא מובאים בחשבו .ן שיקולים אלה
6.
גם כאשר ועדת השחרורים מחליטה על שחרור מוקדם של אסיר ("ניכוי שליש"), החלטתה
מבוססת על איזונים הכוללים, בין היתר, את נסיבות העבירה עצמה, נסיבותיו האישיות
של האסיר
, מידת מסוכנותו
.והליך שיקומו
בניסיון לפתור בעיה זו, תוקנה ב-
2012
פקודת
בתי הסו הר, ונקבע בה כי אסירים שנגזר עליהם עונש של4
,שנות מאסר ומעלה
מתוך הנחה
ש עברו עבירות חמורות יותר, יהיו זכאים לשחרור מינהלי
רק
אם היו זכאים גם לשחרור
מוקדם, לאחר שוועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני ומצאה כי הם מתאימים
.לכך
בג"ץ הצפיפות
7.
מאחר שהתקנות שקבעו את מרחב המחיה בבתי המעצר ובבתי המאסר לא חלו על מתקנים
,שהיו קיימים בעת התקנת התקנות, שהם רוב רובם של מתקני הכליאה בישראל, בפועל
.רוב רובם של האסירים שהו בתאים צפופים יותר בשנת2014
הגישו האגודה לזכויות
האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ב רמת גן ורופאים לזכויות אדם עתירה לבג"ץ
בדרישה להעלות את שטח המחיה המינימלי לאסירים ולעצורים בכלל התאים ל-
4.5
מ"ר
,לפחות. העותרים טענו כי שטח מחיה מצומצם יותר, כפי שקיים במתקני הכליאה בישראל
.פוגע בכבודם של האסירים, בזכותם לשלמות הגוף והנפש ובזכותם לפרטיות
8.
( ביום י"ט בסיוון התשע"ז13
ביוני2017
) קיבל בית המשפט העליון את העתירה. בפסק
הדין נקבע כי על המדינה לפעול לכך ששטח המחיה של כל אסיר ועציר יהיה3
מ"ר לפחות
עד ה-
13.3.2018
, ועל4.5
מ"ר לפחות עד ה-
13.12.2018
.
צוות הייעוץ המשפטי
ועדת הפנים והגנת הסביבה
)(ביטחון פנים
9.
בפסק דינו, ציין השופט רובינשטיין כי אף שדרך המלך היא שיפוץ מתקנים קיימים ובניית
בתי סוהר חדשים, זו אינה האפשרות הבלעדית העומדת בפני הרשות המבצעת
והמחוקקת לפתרון חלק מן הבעיה :. רובינשטיין עצמו מנה מספר דרכים נוספות, ובהן
הרחבת השימוש בחלופות מעצר; יישום המלצות ועדת דורנר להקמת בתי מעבר לאסירים
בהליך שיקום לקראת סוף תקופת מאסרם; יישום המלצות ועדת דורנר להרחבת התקופה
שבה ניתן לגזור עבודות שירות כחלופה למאסר; העלאת גובה הקנסות בעבירות כלכליות
ושימוש באמצעי זה כחלופה לעונש מאסר; הרחבת השחרורים המוקדמים תוך יצירת
.מערך פיקוח מחוץ לכותלי הכלא
10
. לפי נתוני ם
שהציג בוועדה
שירות בתי הסוהר, כדי להבטיח4.5
מ"ר לכל אסיר ועצור, יש
צורך בכ-
6,200
.מקומות כליאה נוספים ב-
25.2.2018
קיבלה הממשלה את החלטה3595
בדבר שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחיה בבתי הסוהר, כדי לתת מענה לדרישות
.פסק הדין
אלה עיקרי הצעדים שעליהם החליטה
:הממשלה
הרחבת השחרורים המנהליים . באוקטובר2018
אושר תיקון לפקודת בתי הסוהר
שהרחיב משמעותית את תקופת השחרורים המנהליים. התיקון נקבע כהוראת שעה
לשלוש שנים, והוחרגו ממנו האסירים הביטחוניים (עתירה בנושא הוגשה לבג"ץ וטרם
.)נדונה
.ייעול עבודת ועדות השחרורים
באו קטובר2018
אושר תיקון לחוק שחרור על תנאי
ממאסר שהרחיב את סמכויות ועדות השחרורים שבתוך בתי הסוהר, כך שידונו
באסירים שנגזרה עליהם תקופה של עד שנת מאסר. כך, אסירים אלה לא יידרשו
להמתין עוד תקופות ממושכות לכינוסן של ועדות השחרורים ה"רגילות ". התיקון
נקבע כהוראת
.שעה לשלוש שנים
.הרחבת תקופת עבודות השירות באפריל
2019
נכנס לתוקף תיקון ל חוק העונשין
שקבע שניתן יהיה להמיר עונש מאסר של עד תשעה חודשים בעבודות שירות
(לעומת
.שישה חודשים כפי שנקבע עד אז). התיקון נקבע כהוראת שעה לשנתיים
:בינוי בטווח הקצר בניה ארעית לאסירים
ביטחוניים
)"(אגפי אוהלים ואגפי "כספות
.ושיפוץ אגפים קיימים
הרחבת פריסת בתי המשפט הקהילתיים
.משלושה לשישה
בתי המשפט הקהילתיים
פועלים בראייה שיקומית., וככלל אינם גוזרים עונשים הכרוכים במאסר בפועל
בינוי בטווח הארוך : הרחבת כלא אלה (עד2021), פינוי-
בינוי בכלא מעשיהו (עד2025
)
והקמת מתחם כליאה במגידו (עד2027
.)
צוות הייעוץ המשפטי
ועדת הפנים והגנת הסביבה
)(ביטחון פנים
יישום מסקנות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים.
הדו"ח הוגש
לממשלה ב-
2015
והמליץ, בין היתר, על צמצום השימוש במאסרים והעדפת חלופות
אחרות, צמצום תקופות המאסר, הפסקת השימוש בעונשי מינימום, הק מת "בתי
.מעבר" כמסגרות שיקומיות לאסירים בתום תקופת עונשם יצוין כי בהחלטת
הממשלה לא נקבע איזה מהמסקנות ייושמו וכיצד . המלצות נוספות של ועדת דורנר
יושמו במסגרת החלטת הממשלה
(בעניין ועדות השחרורים, עבודות השירות ובתי
.)המשפט הקהילתיים
11
.
כאמור, בפסיקת בית המשפט נקבעו שתי פעימות: עד מרץ2018
אמורים היו כל האסירים
לשהות בתאים שבהם3
מ"ר לאסיר לפחות, ובדצמבר2018
אמור היה להיות יישום מלא
של הפסיקה, כלומר4.5
מ"ר לאסיר. מאז ניתן פסק הדין ביקשה המדינה–
וקיבלה–
מספר
.דחיות
12
.
,נכון לעת הזו ,בעקבות הפעולות שננקטו
יישמ ה המדינה את
הפעימה הראשונה
שנקבעה
ב פסק הדין, ולכל אסיר3
.מ"ר לפחות
,באשר לפעימה השנייה היא יושמה לגבי כ-
40%
מהאסירים. בהחלטתו האחרונה של בית המשפט, נקבע כי על המדינה יהיה להגיש הודעה
מעדכנת עד ה-
30.6.2020
.
,בברכה
הצוות המשפטי
ועדת הפנים והגנת הסביבה
)(ביטחון פנים