חומר רקע
,ת"א
ט
' בסיוון, תש"פ
1.6.20
לכבוד
ח"כ אמיר אוחנה
רב גונדר אשר וקנין
השר לביטחון פנים
נציב שירות בתי הסוהר
באימייל–
mops.gov.il
sar@
בפקס-
9193800
-
08
מכובדי
י,
:הנדון
משבר הצפיפות בבתי הסוהר
הרינו לפנות אליכם בעניין משבר הצפיפות ב
ב תי הסוהר, וזאת בהתאם לבקשה שהוגשה מטעמכם
לבית המשפט העליון ביום28.4.20
בבג"ץ1892/14
האגודה לזכויות האזרח נ' השר לביטחון פנים
" :(להלן
בג"ץ שטח המחייה)"
, לפיה לא תעמדו ביישום ההחלטה דנן אשר הורתה לספק לכל אסיר
שטח מחייה מינימאלי של4.5
.מ"ר לאסיר
בפתח הדברים, וט
רם טיעונים לגופו של עניין ברצוננו להביע את הע
רכתנו
הרבה לפעולות המכוונות
שאתם עורכים במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה בבתי הסוהר וזא ת מחודש פברואר2020
.
כמתואר במסמך מטעמכם, טיפול בבעיית צפיפות הכלואים-
תוך עמידה איתנה ביישום החלטת בג"ץ
שטח המחייה ושמירה על תנאים מינימאלי
י ם הולמים לכלואים-
יאפשר להבטיח הגנה חלקית ומניעת
.הדבקה בנגיף הקורונה
ברצוננו להציע מספר הצעות לשם טיפול בבעיית ה
צ
פיפות כבר כעת, ועד להיערכות מצ דכם לנקיטת
:פעולות מקיפות יותר של שיפוץ ובניה, והכל כפי שיפורט כדלקמן
1.
:שינוי תקן הכליאה
בהתאם לסמכות
הקבועה בסעיף68ב' לפקודת
בתי הסוהר[נוסח חדש], התשל"ב-
1971
:(להלן
"הפקודה,)"
מבוקש שתפעל
ו להוצאת צו לקביעת תקן
כליאה עדכני
לשירות בתי הסוהר ו
לאישורו על-
,ידי הכנסת
אשר נכנסה לתפקידה. יודגש,
כי כאשר הכנסת פעילה יש להעדיף חקיקה על פני שימוש
בתקנות לשעת חירום. דברים
אלו מובאים ביתר שאת לאור תשובת השר לביטחון פנים דאז, ח"כ גלעד
ארדן,
מיום10.2.20
למכתבו של ד"ר יואב ספיר-
הסנגור הציבורי הארצי אליך מיום26.12.19
.
תקן הכליאה העומד על14,000
נקבע בחקיקה ראשית במסגרת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר
(תיקון מס '
54
והוראת
)שעה ,התשע"ט-
2018
ותוקפו נקבע בחוק זה עד ליום30.11.19
. בשל פיזור
הכנסת הוארכה הוראת השעה עד ליוני2020
. כעת, ומששבה הכנסת לעבודתה, הרי שראוי לשנות את
,תקן הכליאה בחקיקה ראשית. על פי החוק
יש לעדכן את תקן הכליאה לאחר שנה, ולאור חלוף הזמן
מאז קביעת התקן האחרון, יש לעשות מאמצים כבירים להביא את תקן הכליאה בהקדם ה אפשרי
.לאישור ועדת הפנים של הכנסת מיד עם תחילת פעילותה
תקן הכליאה שייקבע צריך לשקף את מספר הכלואים המקסימאלי
שניתן לקלוט בשירות בתי הסוהר,
.מבלי להפר את פסיקת בג"ץ בדבר שטח המחייה
יצו
ין
, כי הגם שהמדינה מצוי ,ה במשבר הקורונה
ובהתאם לבקשת המדינה בבג"ץ שטח המח ייה לקיים דיון בפני בית המשפט העליון, ראוי לציין כי גם
לולא התנהלות שב"ס והקצאת מקומות כליאה ייעודים לחולי קורונה, הרי שהמדינה לא הי
י תה עומדת
בתנאים שנקבעו בהתאם לפעימה השנייה עד ליום1.5.20
שכן כאמור היה עולה בידם להעמיד רק45%
ממקומות הכליאה בשטח המחייה( המתחייב4.5
מ"ר) במועד היישום שהיה קבוע ליום2.5.2020
,
.ונדחה לאור בקשת המדינה
2.
:התאמת תקנות שעת החירום בעניין חופשה מיוחדת לאסירים בתקופת הקורונה
תקנות שעת חירום(נגיף הקורונה החדש) (חופשה מיוחדת לאסיר), התש"ף-
2020
, מאפשרות לצורך
מניעת התפשטות מגיפת
הקורונה שחרור אסיר לחופשה מיוחדת, אם הוא שפוט לתקופה שאינה עולה
על4
שנים ויתרת מאסרו אינה עולה על30
ימים. ניתן להרחיב את תנאי התקנות– כגון,
שיחולו גם על
אסיר שתקופת מאסרו אינה עולה על5
שנים ויתרת מאסרו45
יום או יותר–
זאת כדי להתמודד גם עם
משבר הצפיפ.ות בבתי הסוהר, שאינו פחות חמור ממשבר הקורונה
זאת ועוד, המצב א
ש ר נוצר גורם לכך כי הזכאים לחופשה מיוחדת לפי תקנות אלה, בעת השחרור
המנהלי, אינו מותנה במצבת האסירים מול התקן, זאת לעומת אסירים אחרים שהגיע מועד שחרורם
המנהלי ולגביהם, השחרור המנהלי מותנה במצבת ה אסירים ביחס לתקן. אין חולק כי מצב זה דורש
תיקון בהיותו לא שוויוני.
לסיכום , יישום ההצעות האמורות במכתב זה הוא הכרחי לשמירת זכויות הכלואים במתקני שירות
'בתי הסוהר. כפי שנכתב בבג"ץ תנאי המחייה, עמ53-54
:', פיסקה קטו
"כפי שהראינו מעלה, שטח מחיה מינימלי הוא תנאי הכרחי לשם שמירה על כבודו
של אדם ועל זכותו לקיום מינימלי בכבוד . כאמור, אין חולק כי רובם המוחלט של
אסירי ישראל שוהים בתנאים אשר על פי הגדרת המדינה עצמה–
והדברים
נתמכים כאמור גם במשפט הבינלאומי ובמשפט המשוה–
אינם עולים כדי תנאי
מחיה מינימליים לקיום בכב וד של האסיר; דבר זה עומד בניגוד לעקרונות היסוד
,של משפטנו, לזכות החוקתית לכבוד הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו
למורשת ישראל, לעמדת המשפט הבינלאומי ולמקובל במשפט המשוה, עליהם
הרחבנו מעלה. בהמשך לכך, משמצאנו כי תכליתו הסובייקטיבית של החוק אינה
חד מש מעית, אולם תכליתו האובייקטיבית של החוק נוטה בבירור לעמדת
,העותרים, וכאשר מעיקרא בפרשנות הוראת חוק העוסקת בזכויות אדם, כבענייננו
יש ליתן משקל כבד לתכליתו האובייקטיבית (א׳ ברק פרשנות תכליתית במשפט
255
(תשס״ג), להלן ברק, פרשנות תכליתית), אין אלא להסיק כי יש ל פרש את
סעיף11
ב כקובע עיקרון של שטח מחיה מינימלי אשר יש להחילו על כל אסיר–
ובהתאמה, לכל עצור–
:במדינת ישראל. אוסיף את שני אלה ראשית, עלינו
להתבונן אל נושא שטח המחיה של אסיר במשקפי זכויות אדם בסיסיות, ולשאול
עצמנו כיצד היינו אנו חשים בשטח מחיה של3
מ"ר לא ורך שנים. שנית, אפילו
הנחנו כי יש מקום לפרשנות לכאן או לכאן, כשעסקינן בזכויות אדם בסיסיות עלינו
לבחור בזו המקיימת זכויות רחבות יותר מאשר להיפך ."
.)(ההדגשות אינן במקור
3.
,לאור האמור לעיל
נ
בקשכם לפעול בהתאם לסמכותכם
בדחיפות הנדרשת בכדי לקדם קביעה לשינוי
.תקן הכליאה והפיכתו לעדכני לאור שילוב הרכיבים המפורטים לעיל
4.
לטיפולכם המסור נ.ודה
,בברכה
רותם טובול, עו"ד
יו"ר (משותפת) ועדת שב"ס
לשכת עורכי הדין
ד"ר סיגל שהב, עו"ד
יו"ר ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר
לשכת עורכי הדין
אבי חימי, עו"ד
ראש לשכת עורכי הדין
העתקים:
מר אורי אלפרסי–
.מנכ"ל לשכת עוה"ד
.יושבי ראש הפורום הפלילי וועדות המשנה, לשכת עוה"ד
עו"ד שמעון לפיד–
.מנהל מחלקת הוועדות המקצועיות והיחידה להגנת המקצוע, לשכת עוה"ד
עו"ד דניאל למברסקי–
.הממונה על הפורום הפלילי, לשכת עוה"ד