הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות - דוח מבקר המדינה 70א
יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח:
"אף אחד לא יכל לחזות את הקורונה, אבל נקבעו דרכי עבודה לטיפול במגפות. לא ייתכן שיש נוהל מסודר לניהול אירוע וברגע האמת הוא ייזרק הצידה"
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גרוטו:
"תוספות התקציב למשרד בגלל הקורונה, לא יסייעו לנו להתמודד עם מגפות בזמן הרחוק"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (ב') בדו"ח המבקר 70א' על טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות. דו"ח המבקר שפורסם בחודש מרץ, מצביע על שורת מחדלים שהגופים השונים אינם ערוכים למקרה של התפרצות של מחלה נגיפית מדבקת כמו שפעת פנדמית.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "מדו"ח המבקר אנו למדים שאת תרחיש הייחוס, שהוא החשוב בניהול המשבר כמו הקורונה לדעת את השלכותיו תוך כדי קבלת ההחלטות, היה צריך לאשר שר הביטחון או שר הבריאות. המציאות היא שהדברים נפלו בין הכיסאות וכל הסוגיה של הערכה מה הולך לקרות עם הקורונה, לא נעשתה. אף אחד לא יכל לחזות את הקורונה, אבל נקבעו דרכי עבודה לטיפול במגפות ולא ייתכן שיש נוהל מסודר לניהול אירוע וברגע האמת הוא ייזרק הצידה. גם אם יהיה חיסון על הקורונה, יכול וכמעט בוודאי שגם תפרוץ מגפה אחרת שלה לא יהיה חיסון ובראש ובראשונה, המצב המשברי במערכת הבריאות יהיה בגלל שאין מספיק כח אדם במערכת משום ש50% מהכוח הרפואי ייצא לגמלאות והפער במערכת הרפואית הולך ומצטבר. כדי להתכונן לאירוע כזה, יש כלי שליטה וניהול בתכניות ספציפיות. זו המציאות שהעולם ומדינת ישראל הולכים אליה, אבל בקורונה, השתמשו פה בפתרונות מימי השפעת הספרדית. בוועדה נעקוב על המשימה החשובה ביותר המוטלת כעת על משרד מבקר המדינה לבדוק את דרכי העבודה בדו"ח מיוחד להתנהלות הממשלה במשבר הקורונה".
סמנכ"לית משרד מבקר המדינה, ליאורה שמעוני: "את הבדיקה החלנו לעשות בגלל הטיפול במחלת החצבת. התרחיש של משרד הבריאות לטיפול במגפות מבוסס על מה שקבע ארגון הבריאות האמריקאי, אלא ששם מדובר שמלאי התרופות יספיק לרבע מהאוכלוסייה ובפועל מה שיש לנו מספיק זה רק ל-16 אחוז מהאוכלוסייה. כמו"כ, לא הושלמו דיונים בוועדת ההיגוי, קופות החולים לא ערוכות לתת מענה לחולים על מנת לצמצם הגעת חולים לבתיי החולים, עובדי המעבדות הם אלו שעלו מבריה"מ ותיכף יצאו לגמלאות ונהיה בחוסר, וכן פער גדול בכלל כוח האדם. אמנם ניתנו למשרד הבריאות תוספות תקציב כדי להגדיל את מערך כח האדם, אבל הפער היה קיים בגידול באוכלוסייה ולא בגלל צורך לטיפול במגפות.
הצבענו ע"כ שיש החלטת ממשלה מ2005 ולפיה את תרחיש הייחוס צריך לאשר משרד הביטחון שהוא יהיה לו אחריות על כך. משרד הבריאות אחראי אמנם לכל ההיבטים המקצועיים, אבל את אישור התרחיש בפועל משרד הביטחון מבצע".
ראש אגף תובל במשרד הביטחון, אליעז קרני: "הייתה עבודת מטה כוללת ויסודית עם כלל משרדי הממשלה על כל תכנית נחשול בריא שהיא נותנת את המענה בתרחיש הייחוס על מה שמופיע בדו"ח לגבי טיפול בשפעת הפנדמיה. התכנית אושרה במרץ בשנה זו". לשאלת יו"ר הוועדה, אם כבר אושרה התכנית כשהקורונה כבר הייתה כאן, מדוע לא בוצעו התאמות בתרחיש הייחוס לעניין הקורונה, השיב קרני: "תכנית לעניין הקורונה כבר גובשה עם התפרצותה בסין וביתר שאת כשהישראלים שהו על הספינה ביפן בתחילת פברואר. הצגנו גם אותה בפני ראש הממשלה והוא זה שהחליט בסופו של דבר לפי מה הוא פועל. השיח גם עם המל"ל בעניין הזה היה שוטף, וכולם ידעו שיש שלב מסוים בתכנית שבו על פי התכנית יש כיצד לפעול".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גרוטו: "אחת הבעיות שהדו"ח מציף והמשרד מנסה לקדם כבר הרבה זמן גם טרם הקורונה, היא בבריאות הציבור בנושא של כח אדם. תמיד דיברו על מיטות וצוותים בתי החולים, אבל רופאים, אחיות ועובדי מעבדות בבריאות הציבור, לא התקדם לצערי מספיק. גם מבחינת תקנים וגם מבחינת שכר. מספר האחיות ולימודי אחיות אמנם גדל בצורה רצינית, אבל האחיות בבריאות הציבור שכרן נמוך, והן לא מגיעות לעבוד בלשכות הבריאות.
במהלך הקורונה, קיבלנו תוספות תקציב למשרד, אבל אלו לא יסייעו לנו להתמודד עם מגפות בזמן הרחוק. גם כוח האדם, הוא לא מספיק מיומן. זהו תגבור של חיילים ואנשי מד"א אבל זה מצב זמני. אנחנו צריכים לקבע את זה ולקבל תקנים קבועים. משרד האוצר אמר שזה יידון רק במסגרת התקציב הבא".
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, פרופ' חגי לוין: "אנחנו ממשיכים להזניח בפועל את מערך בריאות הציבור. יצא הנחיה חדשה של משרד הבריאות ללשכות הבריאות שרק פקידה אחת במשרד הבריאות בסמכותה לגלות לרופאי ואחיות בריאות הציבור לאיזה קופת חולים שייך הילד. אין לרופאי המחוזות ולאחיות את הנתונים האפידמולוגים הבסיסים של המטופלים כדי לקבל החלטות. חייבים תכנית לאומית להשקעה בבריאות הציבור".
קרדיט תמונות: עדינה ולמן, דוברות הכנסת