חומר רקע

__________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] )ועדת חקיקה (פלילי :יו"ר הועדה עו"ד טליה טוני גרידיש ד"ר נחשון שוחט , עו"ד עו"ד גד זילברשלג עו"ד גלית רוטנברג : מ"מ עו"ד שאדי דבאח : סגן עו"ד חיה ציון זכאי עו"ד זאב לקט ,ת"א כ"ב ב סיוון , "תש פ 14/06/2020 לכבוד ח"כ יעקב אשר יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים ,נכבדי :הנדון הצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה- )נגיף הקורונה החדש (דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף- 2020 נייר עמדה אנו מתכבדים להגיש ל וועדה הנכבדה נייר עמדה מטעם ועדת חקיקה (פלי לי) של לשכת עורכי הדין בישראל בהתייחס .להצעת החוק שבנדון רקע 1. הצעת החוק שבנדון נובעת, מצד אחד, מחששות ו מ צרכים מובנים לנוכח ההתמודדות עם נגיף .הקורונה,ואולם מצד שני, יש להדגיש ולזכור שהההצעה עוסקת בנושאים שהם "נשמת אפו" של ההליך הפלילי: זכות ההשתתפות של חשודים ושל נאשמים בהליכים פליליים המתנהל ים נגדם והעוסקים בחירותם האישית (כאשר עורך-הדין משמש להם כ"פה" וכשלו ח, אך נוכחותו בשום אופן איננה ח לופית לנוכחותם ולזכ ות ההשתתפות הפעילה והבלתי- תלויה בהליך); הזכות להליך שוויוני והוגן; הערובות הדיוניות המקובלות מזה עשרות שנים לחקר האמת ולמיצוי זכויותיהם של נאשמים וחשודים; זכות ההיוועצו ת בעורך דין וזכות הייצוג (המבוססו ת על שיח מתמשך והדדי ועל הזנת עורך-הדין במידע הנדרש, תו.)ך התייצעות בקשר לשאלות המתעוררות בכל שלב ושלב לדיון 2. נגיף הקורונה מייצר אתגרים חדשים ומורכבים, שאין מנוס מלהתמודד אתם באמצעות מציאת האיזונים המתאימים .בהקשר של קיום דיונים פליליים בבתי המשפט ה אתגר נושא משמעויות .חוקתיות ומעשיות יוצאות דופן האינטרס הציבורי בהגשמת הצדק ו בה גנה על ה זכות להליך שוויוני __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] והוגן, הוא אינטרס מן המעלה הראשונה, שאינו נסוג ואסור שייסוג, אף בפני חששות- ברמה כזו או )אחרת (שבפני עצמה נתונה במחלוקת– .לנוכח ההתמודדות עם נגיף הקורונה 3. בפנייה אל הסדרה נורמטיבית של אופן קיום דיונים משפטיים בענייניהם של עצורים, אסירים וכלואים במצב חירום שעלול לנבוע ממצב הקורונה– זמנית וחריגה ככל שתהא– חובה להתייחס .למלוא כובד משמעותה של ההסדרה ולחששות משמעותיים הנובעים ממנה 4. על החקיקה לכלול ערובות דיוניות ומהותיות מספקות בהתייחס לעצם ההכרזה על מצב חירום )("מניעה חלקית" או "מניעה מלאה" בלשון הצעת החוק . על החקיקה להבטיח שימוש מידתי באמצעי הדיון ה חלופיים וה חריגים– במונחים של המינימום ההכרחי בלבד. על החקיקה לעגן באופן ברור את ה תנאים ה מינימליים וה הכרחיים לקיומו של הליך משפטי באופן יעיל והוגן באמצעים טכנולוגי ים במצבים שבהם הנאשם או החשוד איננו נוכח בדיון ( ,הווה אומר תנאי מינימום שמהם לא ניתן יהיה לסטות, בכל מקרה). על החקיקה להתחשב בשאלת יכולתם של סניגורים לקיים חובתם המקצועית והאתית כלפי הלקוחות שלהם ו בצורך למנוע פגיעה בהזדמנות הסבירה להתגונן וחשש לעוות דין . ע ל החקיקה להבטיח פיקוח פרלמנטרי על אופן השימוש של .רשויות אכיפת החוק בסמכויות ובכלים חריגים כל כך 5. לשכת עורכי הדין מכירה במאמצים הניכרים שהושקעו ב תקופה האחרונה על- ידי ,משרד המשפטים בהובלת אגף ייעוץ וחקיקה ובשיתוף גורמים שונים, בהצעת תשתית חקיקה שתאפשר התמודד ות עם התחשדות אפשרית של מצב חירום בשל נגיף הקורונה. אנו מכבדים המאמצים הללו ו אנו משוכנעים בכך ש הצעת החוק גובשה מתוך רצון לנקוט באיזונים חוקתיים עדינים ותוך שקילת .החשש לפגיעה בזכויותיהם החוקתיות של חשודים ונאשמים ובהגשמת הצדק 6. גם אנחנו סבורים שעיגונה של תש תית נורמטיבית ראויה בחקיקה, עדיפה על פני התקנתן של תקנות לשעת חירום, אד-הוק ובדחיפות . אך דווקא משום כך, ישנה חשיבות ל ניתוח ביקורתי של תקנות שעת החירו ם ובלימוד מן הניסיון שנצבר לאורן במהלך החודשים האחרונים , בטרם אימוצן . ב בואה של הכנסת לעגן עקרונות וכללים בחקיקה ראשית יש לתת משנה תוקף לעקרונות החוקתיים .המנחים ולהבטיח ערובות דיוניות מספקות 7. בכל הכבוד, אנו סבו רים כי המתווה הנורמטיבי המוצע בהצעת החוק איננו מבוס ס על כללים ועל תנאי-הפעלה ברורים מספיק, וזאת בנוגע לאפשרות להורות על שלילתן של ערובות חיוניות לחקר האמת ,והצדק ולהגשמת האפשרות הסבירה .להתגונן במסגרת ההליך הפלילי 8. מטעם ועדת החקיקה (פלילי) בלשכת עורכי הדין הוגשו שני ניירות עמדה אל אגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: בתאריך14.5.2020 הוגש נייר עמדה קצר בהתייחס לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה– נגיף הקורונה), התש"ף– 2020 . בתאריך24.5.2020 הוגש נייר עמדה נוסף, מפורט, בהתייחס לתזכיר חוק ניהול דיונים משפטיים באמצעים טכנולוגיים (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף- 2020 . 9. כעת מונחת על שולחנה של הוועדה הנכבדה הצעת החוק שבנדון, המשלבת הוראות משני התזכירי החוק הנ"ל, לאחר ה ט מעתם של שינויים. __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] 10 . בנייר עמדה זה נביא בפני הוועדה הנכבדה התייחסות מפורטת יחסית, אך בלתי- ממצה, בהתייחס .להצעת החוק על סעיפיה 10.1 . .בפרק א' נציג את "הנחות היסוד להתוויה נורמטיבית ראויה", לשיטתנו 10.2 . בפרק ב' נתייחס לתובנות ולקחים שעולים מן ההתנסות בקיום דיונים באמצע ים טכנולוגיים במהלך החודשים האחרונים, וזאת כדי להמחיש את הקשיים המשמעותיים בפניהם ניצבים כל הצדדים להליך: לא רק חשודים, נאשמים וסניגורים, אלא גם תובעים, נציגי משטרה וכמובן בתי המשפט. המעבר מן ההסדרה התיאורטית, "על הנייר" אל המציאות באולמות בתי המשפט ובתי ה מעצר, איננה מובנת מאליה. מטרתנו בפרק ב' תהיה לעמוד על תנאים שהם בבחינת המינימום ההכרחי לקיום דיון באופן המתיישב עם זכות השתתפות אפקטיבית של אדם בהליך הנוגע "להגבלת חירותו האישית. מתנאי "המינימום ההכרחי , לדעתנו, אין לאפשר לסטות., בכל מקרה 10.3 . בפרק ג' נתייחס באו פן קונקרטי לסעיפים מסוימים ב הצעת החוק, כסדרם, ונציע תיקונים שהינם.נחוצים לדעתנו 11 . מסמך זה נכתב בפרק זמן קצר ביותר, ועל כן אין לראות בו מיצוי של עמדתנו בהתייחס לכל פרטי .הצעת החוק 12 . נשמח לעמוד לרשות הוועדה הנכבדה בכל שאלה ולהשתתף בדיונים המפורטים שיתקיימו במליאת .הוועדה בקשר להצעת החוק א. הנחות היסוד להתוויה נורמטיבית ראויה 13 . אנו סבורים כי יש לעמוד על מימושן של כמה הנחות יסוד עקרוניות כבסיס להתוויה נורמטיבית :ראויה 13.1 . ביטוי עיקרון המידתיות החוקתי בשני מובניו הרלוונטיים, לכל אורך ההצעה- נדגיש כי נקודת המוצא לדיון (המוצאת ביטוי, בצדק רב, גם בדברי ההסבר להצעה) היא כי לנאשם או חשוד הזכות לנוכחות פיזית ולהשתתפות בלתי- אמצעית בכל דיון בהליך הפלילי המתנהל בעניינו והנוגע לאפשרות להגבלת חירותו האישית. זהו עיקרון יסוד ש .אין עליו חולק ההשת ת פות בדיון פלילי באמצעים טכנולוגיים איננה תחליף לנוכחות ה.פיזית קביעה זו נובעת משיקולים עקרוניים- חוקתיים וכן משיקולים מעשיים של מימוש הכלים להתגונן בהליך ולהשפיע על אופן התנהלותו, על תוכנו ועל תוצאותיו . בנוסף, זכות הנוכחות וההשתתפות בהליך קשורה באופן הדוק ל אמון הציבור במערכת המשפט ובהגינות ההליך (הן מצד הציבור הכללי והן האמון של ציבור החשודים והנאשמים והתחושה ש ל הם כי הם זכו ליחס מכובד ו כי "קיבלו את .יומם" בבית המשפט). אין כל אפשרות להמעיט מחשיבותם של השיקולים הללו לאורך השנים, לשכת עורכי הדין התנגדה באופן נ חרץ לניסיון לקדם יוזמות לקיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית, ואף הצליחה לבלום יוזמות אלו. עמדה עקרונית זו של לשכת עורכי הדין בעינה עומדת, ואין לראות בנייר עמדה זה משום סטייה ממנה, ככל שמדובר בהליכים שאינם קשורים להגדרת מצב חירום מיוחד לנוכח נגיף הקורו.נה __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] ל פיכך , הנחת היסוד הנורמטיבית שחייבת לדעתנו לקבל ביטוי לכל אורך החקיקה היא "עיקרון :המידתיות", על שני מובניו הרלוונטיים ראשית, הבטחת קיומה של הצדקה מספקת– הכרחיות מעשית– לפנייה לאמצעים דיוניים כל כך חריגים , הסוטים סטייה משמעותית מן הערובות הדיוניות החלות במשפט הישראלי (וברוב )שיטות המשפט האדברסריות מימים ימימה. ת שני , בעיגונם של תנאים מספקים שיוכלו להבטיח שהסטייה מכללי הדיון הרגילים, והפגיעה בעצורים, תהיינה מינימלי ות ככל הניתן . כלומר, שהדיון יתנהל בתנאים הקרובים ביותר שניתן לנוכחות פיזית ממשית, וזאת ב התייחס לכל ההיבטים המעשיים של ניהול הדיון, מנקודת המבט של העצור , זכות ההיוועצות וזכות ההשתתפות. 13.2 . )השאלה החשובה ביותר המחייבת עיגון משמעותי (בראי הצורך להבטיח את עיקרון המידתיות היא מהם התנאים המהותיים ומהו מנגנון ההכרזה על "מצב החירום" (סוגי ההכרזה השונים .)המנויים בהצעה מי מוסמך להכריז? מהו מסד הנתונים ההכרחי לצורך הכרזה? אילו גורמים מקצועיים יש לערב בקבלת ההחלטה )(כחובה ? אילו גופים נוספים יהיו רשאים להביע עמדה ,בפני מקבלי ההחלטות בטרם תתקבל ההכרזה ? איזה גוף יפקח על ההכרזה ובאיזה אופן ? מהם משכי הזמן של ?ההכרזה בנוסף, יש ל עגן בחוק את החובה לבחון מחדש את הצורך ,בהכרזה .כל העת הצעתנו בעניין זה מ :בוססת על שילוב בין שני נדבכים הנבדך האחד הוא כי תוקם וועדה מייעצת )ספציפית לעניין זה (בשילוב גורמים משפטיים וגורמי רפואה . הוועדה ת היה מחויבת לשמוע טענות מאת הגופ ים הרלוונטיים בטרם המלצה להכריז על מצב חירום (מניעה חלקית או מניעה זמנית). השאיפה היא כי הכרזה תתבסס ככל הניתן על הסמכה רחבה לגבי נחיצותה, בקרב הגורמים הרלוונטיים. הנדבך השני הוא פיקוח פרלמנטרי, באמצעות ועדת חוקה, חוק ומשפט של .הכנסת הפיקוח יתבטא בצורך לקב.ל את אישור הוועדה, בטרם הכרזה בכל מקרה, יש לצמצם ככל הניתן העמימות ומרחב שיקול- הדעת לעניין ההכרזה ולהתנות אותה באמות מידה רפואיות .ואובייקטיביות המעידות על הכרחיות בנקיטת מתווה הדיון החריג 31.1 . העדיפות, בהתמודדות עם נגיף הקורונה, היא לצמצום הכליאה, ככל.הניתן המגמה המנחה בהתמודדות עם ה חשש מפני הפיכתם של בתי כלא או בתי מעצר ל"מדגרות "קורונה בעת התפשטות, צריכה להיות שאיפה להקטין את אוכלוסיית העצורים, וזאת בקדימות על פני אמצעי דיון חריגים תוך התנהלות שגרתית בהתייחס לצווי מעצר והחלטות להאריך .מעצר כך נהוג ב רוב מדינות העולם, ואנו מברכים על כך שכוונה זו מודגשת גם בדברי ההסבר להצעת החוק. אנו מברכים על כך ש סעיף14 "המעגן את "דרישת חיוניות המעצר ,פוצל מן __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] ההצעה וכבר עוגן בחקיקה. ואנו רואים חשיבות רבה בעיגונה של דרישה זו גם בהתייחס להחלטה בעניין מעצר עד תום ההליכ ים, כפי מוצע בהצעת החוק . 31.1 . .הצעת החוק נוגעת לסוגיה הרגישה של הזכות להגינות ולשוויון בפני החוק לאור זאת ,, ככלל יש להעדיף דחייתם לפרק זמן מסוים של דיונים שאין דחיפות מ ובהקת בקיומם, על פני ניהול .דיונים במשפט פלילי תוך פגיעה בערובות דיוניות המוקנות לנאשם נפנ )ה בעניין זה לעיקרון החשוב שהתווה פרופ' אלכס שטיין (כיום שופט בית המשפט העליון בספרוFoundations of Evidence Law :עיקרון ה- Equal-Best Protection . 1 ,לפי עיקרון זה מערכת המשפט אינה יכולה ל הקנות לנאשמים הגנה מוחלטת מ פני אפשרות הטעות ומפני הרשעת שווא. המחויבות המוסרית והמשפטית של מערכת המשפט מבוססת על החובה לנהוג בהגינות ובשוויון. בזמן ש המדינה איננה מחויב ת להעניק לנאשמים את "מיטב הכלים הפרוצדוראליים האפשריים" כדי להקטין את סיכוני המשגה, הרי שחובתה מתבטאת בהענקת אותה ההזדמנות ואת אותם המשאבים לכלל הנאשמים, ללא אפליה . העיקרון המנחה הוא כי ,אסור למדינה לבודד קבוצת נאשמים מסוימת באופן שיטיל עליה סיכון מוגבר להרשעת שווא .משיקולים תועלתניים גישתו של פרופ' שטיין מהווה המשך ישיר לכתיבה של פרופ' רונלד .דבורקין בנושא זה2 31.1 . בהתייחס לדיונים בהליך הפלילי העיקרי ובבקשות נלוות, יש ליתן עדיפות לפרוצדורות המבוססות על הסכמ ות דיוניות .בין הצדדים 31.1 . יש לעגן בחוק את זכות הטיעון של החשוד/הנאשם בכל מקרה שבו עומדת על הפרק אפשרות לקיים דיונים באמצעים טכנולוגיים. יש להותיר שיקול- דעתו של בית המשפט ליתן כל הוראה הנדרשת, לדעתו, במקרה נתון, כדי למנוע פגיעה בלתי- מידתית בזכויותיו של החשוד או .הנאשם בהיבט הזה הצעת החוק מגבילה לדעתנו יתר על המידה את שיקול- דעתו הטבוע של בית המשפט. זאת בפרט בסעיף14 (3 )(ב) להצעה. נתייחס לעניין זה להלן. ככלל, אנו סבורים כי ההסדרה המוצעת בחוק היא נוקשה מדי, והיא אינה מבטאת את הצורך לשקול את טענות הצדדים לעניין הפגיעה בחשוד או בנאשם, במקר.ה נתון, בדיון הנוגע לחירותו האישית 1 ALEX STEIN, FOUNDATIONS OF EVIDENCE Law 38 (2005) . שטיין מסביר כי מערכת המשפט אינה מחויבת להקצות מיטב המשאבים האפשריים (תיאורטית) להגנה על נאשמים, אלא שמחויבותה המוסרית והחוקתית היא לעיקרון ה"הגנה המיטיבית השוויונית וההוגנת", כלומר מרגע שהחקיקה ומערכת המשפט קובעים רמה מסוימת של ערובות דיוניות לשם ההגנה על חפים מפשע מפני הרשעת שווא, היא מחויבת להחיל הגנה זו באופן שוויוני והוגן. בדרך זו הנשיאה בסיכוני המשגה היא ,שוויונית והוגנת. המדינה מנועה מלבודד נאשם מסוים או קבוצת נאשמים מסוימת ולהטיל עליהם סיכון משגה, להרשעת שווא שהוא גבוה יותר מן הסיכוי המוטל על כל נאש ם אחר. 2 RONALD DWORKIN, A MATTER OF PRINCIPLE 85-87 (1985) . __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] 31.7 . יש לעגן בחוק הוראה ברורה לפיה הליך של שמיעת עדות (וחקירה נגדית) לא יתבצע שלא בנוכחות פיזית של הנאשם או החשוד, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה מפורשת של הנאשם .והסניגור יש להבחין בין דיו נים המבוסס ים על טיעונים מפי עורכי הדין (גם עריכתם של דיונים מסוג זה ללא נוכחות הנאשם מעלה חששות לא מבוטלים ) לבין דיוני הוכחות (שמיעת עדויות וחקירות נגדיות). ב נוגע להליכים מן הסוג השני, אנו סבורים שכל רעיון לאפשר שמיעת עדויות, התרשמות מן העד וחקירה נגדית, שלא בנוכחות הנאשם (כל שכן של העד בעצמו ), ה ו א בבחינת חריגה רבתי .מן הערובות הבסיסיות ביותר לחקר האמת ולמשפט הוגן מדובר בנטילת כלי העבודה החיוניים ביותר של הסניגור ושל בית המשפט. מדובר בשלילת הקשר הדינמי, הרצוף וההכרחי בין הסניגור לבין לקוחו המזין אותו באינפורמציה ובתגובות ומשוב ספונטניים. אין לשער תוצאותיו של "מחקר שדה" חדשני מסוג זה. הדבר האחד שברור הוא שמדובר בהטלת סיכוני משגה מסוג חדש– שניתן להעריכם כגבוהים ביותר– על שכמם של נאשמים שאתרע מזלם (הרע) שהחשש להתפשטות נגיף הקורונה (אמיתי או מוגזם) גבר דווקא בתקופת ניהול משפטם. הטלת סיכוני משגה מוגברים על שכמה של קבוצת נאשמים ספציפית פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק ובחובת ההגינות. לכן, עמדתנו היא שאין לחייב נאשם לקיים דיוני הוכחות במשפטו הפלילי, בדרך של היוועדות .)חזויתית, אלא אם כן הוא מסכים לכך (באמצעות סניגורו 31.1 . ניהול דיון באמצעים טכנולוגיים חייב להבטיח תנאים אפקטיביים להגשמת הזכויות הדיוניות האלמנטריות של החשוד או הנאשם. בהיבט הזה, המעשי, ,יש לנו הסתייגויות משמעותיות .שיפורטו בהמשך המסמך אנו מייחסים חשיבות קריטית להבטחת התנאים המינימליים .לקיומו של דיון ב"היוועדות חזותית" באופן יעיל והוגן 31.1 . )ניהול דיון משפטי הנוגע לחירותו של אדם באמצעות הטלפון בלבד (קישור קולי בלבד– איננו .מתקבל על הדעת, לדעתנו, בשום מקרה לדעתנו מדובר באי-תקינות הליכית ה יורדת לשורש העניין, שאין לאפשרה, אף לא בהסכמת הנאשם וסניגורו. עצם קיומה של האפשרות עלולה להזמין לחץ כלפי ה חשוד או הנאשם להסכים לקיום הדיון בדרך זו , ויש למנוע את עצם הצורך להדוף הצעה כזו . אנו סבורים שמדובר במתכונת דיון ש פשוט איננה ראויה להיחשב כ הליך .משפטי ראוי אנו מתנגדים לכל אחד ואחד מן הסעיפים המסמיכים את בית המשפט להורות על קיום הדיון כאשר התחליף לנוכחות ה נאשם בדיון בעניינו הוא קישור קולי בלבד. לדעתנו, אין מקרה שבו ל א ניתן למצוא,, בימינו חלופות ראויות יותר ( למצער דרך טכנולוגית כלשהי לקיים הדיון באמצעות היוועדות חזותית) וזאת במאמץ (וב רמת.סיכון) סבירים במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] נמצאו פתרונות מצוינים לבעיות מסובכות הרבה יותר מציודו של עצור שנמצא בבידוד במכשיר .טלפון חכם, לדוגמה 31.30 . יש לעגן בחוק פיקוח פרלמנטרי הדוק הן על סמכות ההכרזה והשימוש בה, והן על אופן .היישום של החוק ב. לקחים שעולים מן ההתנסות בקיום דיונים באמצעים טכנולוגיים במהלך החודשים האחרונים 14 . בפרק זה נפרט בתמצית תובנות ולקחים שעולים מן ההתנסות בקיום דיונים באמצעים טכנולוגיים במהלך החודשים האחרונים, וזאת כדי להמחיש את הקשיים המשמעותיים בפניהם ניצבים כל .הצדדים להליך: חשודים ונאשמים, סניגורים, וגם תובעים, נציגי משטרה ובתי המשפט 15 . הכללים לקיום הדיון באמצעים טכנולוגיים שהצעת החוק הנוכחית מתווה, רחוקים מלהניח את הדעת. הם אינם כוללים התחשבות מספקת בקשיים הרבים שהתעוררו במהלך הניסיון ליישם אמצעים ושיטות אלו במהלך החודשים האחרונים. חלקים מן ההצעה, כגון השתתפות של חשוד או נאשם בדיון מהותי במתנהל במסגרת ההליך הפלילי נגדו באמצעות הטלפון, אינם יכולים להתקבל .על הדעת 16 . עמדתנו היא כי כל עוד נושאים אלו לא יתוקנו, הצעת החוק אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה .שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 11 . קיום דיון באמצעים טכנולוגיים מבלי להבטיח היכולת להעניק ייצוג משפט י אפקטיבי, עשוי להעמיד את הסניגור במצבים שבהם נכפה עליו לקיים דיון מהותי במסגרת משפט פלילי, מבלי שהוא יכול לקיים חובתו המקצועית והאתית כלפי הלקוח, ובאופן שעלול להגיע כדי עיוות דין כלפי .הלקוח 18 . הח"מ שמעו בשבועות האחרונים הסתייגויות וחששות משמעותיים בהתייחס ל דיונים שהתקיימו במהלך הגל הראשון של תקופת הקורונה גם מפיהם של פרקליטים ,תובעים ונציגי המשטרה , שבהגינותם התקשו, גם מנקודת מבטם, להסתגל למציאות הבלתי- מוכרת ולהגבלת המעורבות של העצורים בדיו נים הנוגע ים לחירותם האישית . 19 . יש לזכור כי הפגיעה בערובות הדיוניות מגדיל ,ה באופן משמעותי את הסיכוי לכישלון של תובעים של שופטים, ושל מערכת המשפט כולה בביצוע האחריות המוטלת עליהם. הזכות להליך הוגן והבטחת התנאים ל מיצוי טענות ההגנה אינן עניינם של הנאשם ושל סניגורו בלבד, אלא מדובר בשיקול-העל המנחה את פעולתה של .מערכת המשפט כולה 20 . בין הבעיות העיקריות הנקשרות לקיום דיוני מעצר בהיוועדות חזותית (או קולית בלבד) ניתן :להדגיש __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] 20.3 . המעורבות של העצור בהליך והיכולת להבין את המתרחש– דיון הארכת מעצר הוא בדרך כלל דיון קצר , לעתים קצר מאד . קיים פער בין חשיבותו הדרמטית עבור העצור וזכויותיו, לבין האופן המהיר והלחוץ שבו הוא מתנהל. הפער הזה גדל שבעתיים כאשר העצור אינו מובא לדיון כלל. ה עצור אינו מתייצב בפני השופט המביט בו באופן בלתי- אמצעי. הוא אינו רואה את סניגורו והוא מורחק ממנו ומגישה ישירה אליו . ההתחברות באמצעי היוועדות חזותית מייצרת חוויה של ריחוק ושל ניתוק , שב עטיה חלק גדול מן העצורים מתקשים עוד יותר להבין את ההליך, לא כל שכן להיות מעורבים בו ולהשפיע עליו. נדרשים מאמץ וסלבנות יוצאי דופן מצדם של השופטים כדי לנקוט בפעולות הדרושות לייצור שיח מול העצורים וכדי לוודא שהם .מצליחים לעקוב אחר הדיון בעניינם גם כש הדבר נעשה, רבים מן העצורים חשים בתור צופים מרוחקים, כשבמקום להיות במרכז הדיון הם נפקדים ממנו. התגובות הנפוצות מצדם של עצורים הם אי- ,הבנה, תסכול, וחוסר אמון בסיסי במערכת. לעתיים חוסר האמון מובע גם כלפי הסניגורים .לנוכח מגבלת התקשורת והקושי בהבנת ההליך 20.2 . רציפות התקשוב )(והקשר בחלק לא מבוטל מן הדיונים נחוו קשיים מבחינת רציפות התקשוב והקשר. הכוונה היא לניתוקים הנגרמים מעת לעת., המגבירים עוד יותר את הקושי לעקוב אחר הדיון ולהבין את המתחרש ברצף ובלהט הדיון המתקיים באולם בית המשפט, קיים קושי לעקוב אחר רציפות התקשוב והקליטה בצד .של העצור 20.1 . הקשר בין החשוד לבין הסניגור שלו .נוכחותו של חשוד או נאשם בדיון המתנהל בעניינו אינה מיועדת להפוך אותו לצופה פאסיבי בהליך החשוד או הנאשם הם ב עצמם הצד להליך. ע ורך הדין משמש עבורם כפה וכשלוח, אולם המעורבות שלו אינה באה במקום המעורבות וההשפעה הישירה שלהם על הליך. ניהולו של דיון משפטי (ובכלל זה גם דיון בהארכת מעצר) מבוסס על יכולת של הנאשם/החשוד לתקשר עם עורך- .דינו, בכל עת המידע הידוע לעורך הדין הוא חלקי. הנאשם/החשו ד מפרה אותו במידע, מגיב לטענות ולשאלות ,שעולות, מעורר טענות משלו. חקירה נגדית של נציג משטרה או של עד הם הליכים דינמיים .המתבססים על תקשורת והיוועצות הדדית בין הסניגור לבין הלקוח זכות ההיוועצות בין ה חשוד או ה נאשם לבין סניגורו אינה מתמצית בשיח מקדים עובר לד.יון3 זכות ההיוועצות היא מתמשכת ורצופה, והיא התנאי הבסיסי ביותר לזכות הייצוג וליכולת של הסניגור .לבצע את משימתו המקצועית ולייצג את לקוחו הדיון בבית המשפט הוא דינמי. עולות במהלכו שאלות המחייבותinput מהנאשם/החשוד לעורך דינו. עולות במהלכו טענות מפתיעות. בנוסף, זכות ההשתתפות של הנאשם היא הזכות להשפיע על 3 הצע ת החוק אמנם קובעת כי תת שפא ,ר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסנגורו בסמוך לפני הדיון, במהלכו ומיד לאחריו לשם ייעוץ משפטי בלבד. שיחה זו באה חלף מפגש בין העצור או האסיר לסנגורו באולם בית המשפט . ההצעה אינה קובעת .התנאים בהם יוכלו הסניגור או הנאשם/החשוד לבקש לעצור הדיון לשם קיום שיחה, בכל עת שהדבר נדרש __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] התנהלות המשפט שלו. הנאשם איננו רשאי להשתתף באמצעות קריאות ביניים או הפרעה לדיון, אך לכל אורכו של הדיון הוא רשאי להעביר הערות בפתקים לעורך הדין, להפנות כלפיו הנחיות, דגשים ובקשות, וגם לבקש כי סניגורו יסב אליו כדי לדסקס סוגיה מסוימת. ערוץ תקשורת זה הוא חיוני מכל בחינה: עבור הנאשם שמשפיע על ההתנהלות והתוכן של משפטו; עבור הסניגור הנזקק להנחיות ומידע מהלקוח המזין אותו; עבור בית המשפט המעוניין בכך שמלוא המידע הרלוונטי יובא .בפניו לכן, גם מנגנון של השתתפות באמצעי של היוועדות חזותית, ככל והיכן שיהיה רלוונטי, מחייב קיומו של ערוץ לא רק בין הנאשם/החשוד לבין המתרחש ב- Open Court , כצופה פאסיבי, אלא גם ערוץ ישיר (וחסוי) אל עורך דינו, וזאת בכל עת שבו הוא נדרש להעביר מי דע, הערה או בקשה .אל עורך הדין במישור הזה מתגלה אחד הפערים המשמעותיים ביותר בדיונים הנערכים בהיוועדות חזותית , בשל ה ניתוק הפיזי והריחוק בין העצור לבין עורך- דינו. בדיוני ,הארכת מעצר ראשונה לעתים קרובות .הסניגור והלקוח אינם מכירים זה את זה ולא נפגשו קודם לכן הריחוק ניכר בכל .היבטי ההיוועצות אין אפשרות להשוות בין מפגש אישי, פנים אל פנים, והיכולת לבסס באמצעותו אמון ולדלות המידע הדרוש, לבין היוועצות המתבצעת טלפונית. התקשורת בין העצור לבין עורך- דינו לאורך הדיון עצמו ,היא מוגבלת ביותר (ברוב הדיונים, מבחינה מעשית היא לא מתקיימת). לא ניתן להמעיט מחשיבותם הדרמטית של ההבדלים הללו ומן הפגיעה ביכולת למצות טיעוניהם של עצורים שהדיון .בעניינם מתנהל בהיוועדות חזותית 20.1 . קישור קולי בלבד– מכפיל הבעיות הללו שבעתיים אין צורך להסביר כ י כאשר דיון מתקיים באמצעות קישור קולי בלבד, כל הקשיים הנ"ל מוכפלים פי כמה. העצור מוצא עצמו מאזין מרחוק, מבלי לראות את אולם בית המשפט, את הדמויות ואת המתרחש– וחמור מכך, מבלי שאיש רואה אותו. דיון מסוג זה הופך את הנאשם לבלתי- ,רלוונטי נפקד המנסה לצייר בעיני ר וחו תמונת המשפט המתנהל בעניינו. ברוב המקרים הללו, הוא יתקשה לעקוב ולהבין, עד תום הדיון כאשר סניגורו יסביר לו מהי ההחלטה שניתנה בעניינו. גם אם העצור מצליח לעקוב אחר המתרחש, בקושי, ולגבש תמונת מצב חלקית, הרי שהתחושה הסובייקטיבית היא של ניתוק ושל תסכול. קשה ל צפות מאדם להרגיש שהוא "זכה ליומו" בבית המשפט ושכבודו כמתדיין בפני בית המשפט נשמר, כאשר הוא חווה את ההליך כמאזין מרחוק, בטלפון. לדרך דיון זו אין תקדים במשפט הישראלי (לפני תקופת הקורונה) ולדעתנו זו לעולם איננה צורת דיון חלופית סבירה לנוכחות של אדם בדיון.בהליך פלילי המתקיים בעניינו __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] 20.1 . :המסקנות לאור האמור ,הקשיים המפורטים בהתייחס לדיוני מעצר בהיוועדות חזותית מובילים לשתי מסקנות נדרשות .לדעתנו ראשית, הם ממחישים שיש להימנע ככל הניתן מאופציית ההיוועדות החזותית כתחליף לנוכחות ,בדיון ולנקוט בה אך ורק כאשר הדבר באמת הכרחי לאור מכלול השיקולים. שנית, ככל שמעגנים בחוק את אפשרות קיום הדיונים באמצעים טכנולוגיים, יש להגדיר את תנאי המינימום ההכרחי ים לקיום הדיון באופן שיאפשר את מימוש הגנתו של העצור ואת ייצוגו באופן סביר. יש להבטיח קיומם של תנאים מלאים לאפקטיביות של קיום :הדיון בדרך זו, ובין השאר - יש להבטיח כי העצור יהיה במקום מבו דד ושקט, אשר יבטיח לשביעות רצונו של בית המשפט כי העצור מסוגל לעקוב אחר הדיון המתקיים בעניינו ,(הדרישה נדמית טריוויאלית .)אך במציאות היא לא תמיד מתקיימת - יש להבטיח רציפות תקשובית, והפסקת הדיון בכל.רגע שבו הנאשם/החשוד מנותק ממנו - יש להבטיח את רציפות הקשר בין הנאשם לבין סניגורו, בכל עת (כלומר לא די בכך שהעצור יהיה צופה פאסיבי, אלא יש להבטיח שהוא יוכל לבקש לעצור את הדיון כדי להעביר .)מידע או בקשות אל הסניגור, בכל עת - אין לקיים דיון בהתבסס על קישור קולי בלבד. __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] ג. הערות לסעיפי הצעת החוק 21 . .בהתבסס על כל האמור עד כה, נעלה הערות נקודתיות בהתייחס לסעיפי הצעת החוק סעיף2 – הכרזות על הג ב לת דיונים בנוכחות עצורים או אסירים 22 . ההצעה מציעה להסמיך את שר המשפטים ואת השר לביטחון הפנים להכריז במ ש ותף, לאחר קבלת חוות דעת ממשרד הבריאות, ולאחר שנוצעו בגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרדם, כמו נציב בתי הסוהר ומנהלי בתי המשפט, כי רק חלק מהדיונים בבית משפט שבהם נדרשת על פי דין נוכחות עצורים או אסירים יתקיימו בנוכחותם, וזאת כפי שיורה נשיא בית המשפט. השרים י יתנו הכרזה זו לאחר ששוכנעו כי קיים חשש ממשי להתפשטות נגיף הקורונה במקומות מעצר ובתי סוהר בשל ,הבאתם של עצורים ואסירים לבתי משפט, שהייתם בהם וחזרתם למקומות המעצר ובתי הסוהר .וכי אין דרך להבאתם של עצורים או אסירים לבתי משפט ולשהייתם בהם בלא חשש כאמור ההכרזה תתבסס על פי המוצע על חוות דעת של משרד הבריאות אשר תכלול נתונים על מצב התחלואה ונתונים נוספים. תוקפה של הכרזה על "הגבלה חלקית" יהיה לחודש ימים, עם אפשרות להאריכה בכל פעם בחודש נוסף, ותוך הסמכת השרים לבטל יחד את ההכרזה, ללא דיחוי. הודעה על הכרזת השרים או על ביטולה תימסר, אם נתינתה, לגופים הנוגעים בדבר– ,הנהלת בתי המשפט משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית, לשכת עור כ י הדין .והאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים 23 . אנו סבורים שככלל, המתווה המבוסס על הכרזה על "הגבלה חלקית" בשלב ראשון, ו ע ל הס מכ ת נשיא בית המשפט או סגנו להורות על סדרי העדיפות בקיום דיונים בנוכחות האסיר /העצור (לרבות ההבניה של שיקול- דעתם בסעיף3 .) הוא מתווה ראוי 24 . הצעד הדרמטי ביותר הוא צעד ההכרזה, וכאמור לעיל, אנו סבורים שדרושות ערובות מוצקות יותר בכדי להבטיח את ההצדקה להכרזה, במונח.ים של הכרחיות ומידתיות 25 . אנו מציעים למנות ועדה מייעצת לעניין זה, שתורכב מנציגי משרד המשפטים, משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים, מומחים מתחום בריאות הציבור, הפרקליטות, שב"ס, לשכת עורכי הדין והסניגוריה הציבורית . ההרכב המוצע מיועד לבטא העדיפות של הכרזה המבוססת על הסכמה רחבה ככל הניתן בדבר הצורך בכך. אנו סבורים שלכל הפחות יש לוודא כי בטרם הכרזה בעלת משמעות מרחיקת- לכת על זכויותיהם של חשודים ונאשמים, יוכלו הגופים המצוינים לעיל להשמיע .עמדתם, כדי שהיא תישקל 26 . בנוסף אנו מציעים כי הכרזה כאמור תהיה כפופה לאישור מראש של ו עדת חוקה, חוק ומשפט של .הכנסת סעיף1 – קביעת הדיונים שיתקיימו בנוכחות עצורים ואסירים בתקופה תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית 21 . .ככלל מתווה זה ועיקרי השיקולים המנויים בסעיף ראויים לדעתנו __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] 28 . ב התייחס לדיוני שמיעת ראיות בתיקים בהם נאשמים עצורים עד תום ההליכים, אנו סבורים כי יש להבהיר שאין בסעיף זה כדי לגרוע משיקול- דעתו של בית המשפט (או של נשיא בית המשפט) לקבוע אם לנוכח התפשטות הקורונה ראוי לקיים הדיון או לדחותו, לאחר ששמע את טענות הצדדים לעניין זה. בזמ ן שברור שאין מקום לקיים דיוני שמיעת ראיות שלא בנוכחות הנאשם העצור, הרי שספק אם ה תעדוף של קיום דיוני הוכחות בכל התיקים שהם ישנם נאשמים ה עצורים עד ל תום ההליכים משקף איזון נכון (או נכון תמיד) בין כלל האינטרסים. כוונתנו לכך שאפשר כי דחיית דיוני שמיעת ראיות במס פר שבועות בתיקים מסוימים – דבר שכמובן קורה בתדירות גבוהה מאד גם בעתות שגרה– תאפשר לפנות מקום ומשאבים להבאתם של עצורים רבים יותר לדיוני הארכת מעצר בעניינם", בתקופה של "מניעה חלקית . המתווה הקב ו ע בסעיף3 עלול להתפרש באופן השולל אפשרות ל דחייה קצרה של מועדי ד יון, כאשר אפשר לטעון שבמכלול השיקולים, וככל שהנאשם וסניגורו מסכימים לדחייה, זוהי דרך הפעולה המאוזנת יותר ,והעדיפה מכל ה בחינות. סעיף1 – הצהרה על יא-קיום דיונים בנוכחות עצורים או אסירים )(מניעה מלאה. סעיף1 – השתתפות עצור או אסיר בדיון שאינו דיון מעצר באמצעי טכנולוגי. 29 . הצהרה זו משמעותית אף יותר מן ההצהרה לפי סעיף2, וההערות שלנו לגבי ההצהרה לפי סע י ף2 .חלות, ביתר שאת 30 . משמעות ההכרזה היא כי כל הדיונים בעני ה ני י ם של עצורים ואסירים בבית המשפט יתקיימו שלא בנוכחותם. במ.צב כזה, הצעת החוק לוקה, לדעתנו, בשתיים 31 . ראשית, הצעת החוק אינה מגדירה את סוגי ההליכים לגביהם יתקיימו דיונים שלא בנוכחות ,הנאשם, או צדדים נוספים להליך. לדעתנו החוק צריך לעגן רשימה סגורה של סוגי ההליכים .שניתן יהיה לקיימם ללא נוכוות פיזית של הנאשם או החשוד 32 . ,שנית, הצעת החוק אינה קובעת מנגנון פרוצדוראלי ומהותי להפעלת שיקול הדעת השיפוטי. לדעתנו על החוק לקבוע תנאים פרוצדוראליים ושיקולים מהותיים לכל החלטה שיפוטית המורה על קיום .הדיון באמצעים טכנולוגיים 33 . לשיטתנו על ההסדרה לכלול, לכל הפחות: א. דרישת החיוניות כשיקול מנח ה ובחינת הצורך בקיום הדיון בדחיפות , לעומת דחייתו עד לאחר חלוף מצב החירום. ככלל עדיפה דחיית דיון מהותי במשפט הפלילי במספר שבועות או אפילו .חודשים על פני פגיעה בערובות דיוניות והגברת סיכוני המשגה ב. בחינה קונקרטית של ההשלכות הנטענות על הגנתו של הנאשם מקיום הדיו ן במסוים בדרך זו, תוך .התייחסות לטענות הסניגור והחשש לפגיעה בהזדמנות הסבירה להתגונן ג. בחינת המשמעות וההשלכות על ההגנה של הנאשם ועל אפקטיביות של הייצוג המשפטי, במקרה .הנתון __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] ד. מבחינה פרוצדוראלית תתאפשר זכות טיעון לצדדים בטרם מתן החלטה על קיום דיון שלא בנוכחות הנאשם/החשוד או אחד הצדדים. תינתן הזדמנות לסניגור להסביר הקושי לנהל הגנתו של .הנאשם בהתייחס לשיקולים הקונקרטיים הנוגעים לסוג הדיון שעל הפרק ה. לנוכח חריגותו הרבה של ההליך, תתאפשר זכות ערר/ערעור על החלטה לקיים דיון מהותי באמצעים טכנולוגיים (למעט רשימה סגורה של הליכים שיוחרגו מראש באופן ספציפי , וביניהם הליכי מעצר.) ו. תחול חובת הנמקה לגבי כל החלטה כזו. ז. הליך של שמיעת עדות יתבצע שלא בנוכחות הנאשם, אך ורק בהסכמת הצדדים (הנאשם .)והסניגור הערות נוספות לסעיף1 : 34 . סמכות להורות כי הדיון יתקיים בנוכחות העצור או האסיר- ההצעה קובעת חריג צר במיוחד לאפשרות להורות כי הדיון יתקיים בנוכחותו של העצור או האסיר, וזאת בהתקיים שלושה תנאים מצבטרים: צורך חיוני ודחוף לקיים את הדיון בנוכחות של העצור או האסיר; קיומו של הדיון באמצעים טכ נולוגיים או דחיית הדיון יגרמו ל פיעה ממשית ובלתי מידתית בעצ ור או באסיר; על בית המשפט להתרשם מעצור או מהאסיר פנים אל פנים, לרבות אם העצור או האסיר הוא א דם עם .'מוגבלות ולא ניתן לערוך את התאמות הנגישות הנדרשות באולם בית המשפט וכו אבו סבורים כי אין להגביל שיקול- ,דעתו של בית המשפט באופן צר כל כך ו כי סמכותו הטבועה של בית המשפט כוללת הסמכות להורות כי דיון לא יתקיים א לא נוכחותו של העצור או האסיר. החלטה כזו צריכה להיות אפשרית בהתקיים כל אחד משלושת התנאים הנ"ל (שצריכים להיות תנאים )חלופיים ולא מצטברים , ואף משיקולים נוספים. הוראה זו מהווה לדעתנו דוגמה לא יזון לא נכון ולא מידתי בין החשש הכללי להידבקות בנגיף הקורונה לבין זכויות יסוד של נאשמים בהליך .הפלילי 35 . דיון באמצעות קישור קולי בלבד- כאמור, עמדתנו היא שאין לקיים דיון בהליך פלילי באמצעות .חיבור קולי בלבד, וכי אין לכלול בחוק אפשרות זו, אף לא בהסכמה 36 . השתתפו ת בדיון של עצור או אסיר שחלה לגביו חובת בידוד מכוח צו בידוד בית או צו בידוד בבית חולים- אנו סבורים שאין לקבל הה וראה לפיה הדיון בעניינו של עצור או אסיר הנמצא בבידוד יתנהל באמצעות קישור קולי (טלפון) בלבד . כאמור, אנו סבורים שדרך זו של קיום דיון במשפט פלי לי איננה קבילה. אנו סבורים כי ככל שמדובר בדיון דחוף, יש למצוא חלופות סבירות שיאפשרו קיום הדיון בהיוועדות חזותית (לעניין זה , בסופו של דבר כל הנדרש הוא לצייד את העצור במכשיר טלפון חכם עם אפליקציה מתאימה). ככל שלא מדובר בדיון דחוף הנוגע לחירותו של העצור אז יש לד.חות אותו למועד שלאחר תום תקופת הבידוד __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] סעיף7 – אופן קיום דיון באמצעים טכנולוגיים 31 . לעניין זה אנו מפנים, בנוסף לתנאים הנזכרים בסעיף, לאמור בפרק ב' לעיל ובפסקה20.5 ,בפרט .בעניין התנאים שהם בבחינת המינימום ההכרחי לקיום דיון באמצעות נוכחות מרחוק סעיף1 – השתתפות עצור או אסיר באמצעי טכנולוגי בדיון שבו נשמעת עדות. סעיף30 – דיון בעניינו של עצור או אסיר שבו נשמעת עדותו. 38 . הסעיף קובע כי ברירת המחדל היא שהשתתפות העצור או האסיר באמצעי טכנולוגי בדיון שבו נשמעת עדות תהיה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ומותנית בהסכמ.ת הצדדים לכך 39 . אנו מסכימים שיש לקבוע במפורש בחוק שלא תישמע עדות שלא בנוכחות פיזית של הנאשם .וסניגורו, אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת של הצדדים לכך 40 . איננו מבינים פשרו של החריג הקבוע בסעיף8 (ב), ובפרט מהם אות ם מצבים בהם חרף התנגדות מצד ההגנה, ניתן יהיה לקבוע כי "השתתפות העצור או האסיר בדיון באמצעות מכשיר טכנולוגי כאמור בסעיף (א) [דיון שבו נשמעת עדות] לא תביא לפגיעה בו". לשיטתנו על הכלל להיות חד-משמעי : עדות (וחקירה נגדית) לא יתקיימו שלא בנוכחותו של הנאשם, אלא ב.הסמכת הצדדים 41 . אנו מסכימים שלא ניתן לשמוע את עדותו של העצור או האסיר באמצעות מכשיר טכנולוגי בלי .שיהיה בכך כדי לפגוע באופן בלתי מידתי בזכויותיו או באינטרס הציבורי, וכי אין לאפשר זאת סעיף31 – תנאים לקיום דיו נ י מעצר בבתי משפט באמצעים טכנלוגיים. 42 . דרישת החיוני ות- החיונית– .כבר חוקקה 43 . לעניין סעיף14 (2 ) אנו סבורים כי יש לתקן הניסוח כך שיהיה ברור כי בכל מקרה נדרש אישור של קצין משטרה בדרגת רב- .פקד ומעלה, וכי שוטר יוכל לכל היותר לתעד ההחלטה 44 . לעניין סעיף14 (3 ) – כאמור, אנו מתנגדים לרעיון של קיום דיון באמצעות קישור ק ולי בלבד– כך גם בהסכמה, ובוודאי שכך שלא בהסכמת ב"כ העצור (כגון בשל "מניעה טכנית בלתי- צפויה" שבעטיה "לא ניתן לקיים את דיון המעצר טרם פקיעת מעצרו, באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת תמונה וקול"). ככל שמתחרשת תקלה טכנית, ניתן לדחות הדיון בהארכת המעצר עד להת גברות על .התקלה 45 . )אנו סבורים שאין להצר כמוצע את שיקול דעתו של בית המשפט (נשיא בית המשפט, ע"פ ההצעה להורות כי הדיון יתקיים בנוכחות פיזית של העצור. לדעתנו מדו ב ר בשיקול דעת טבוע של בית המשפט, ואין לראות התנאים המנויים בסעיף כתנאים מצטברים. חזקה על בית המשפט כי יידע לשקול קיומו של הסיכון הנובע מחשש התפשטות נגיף הקורונה, אך חובה להותיר בידיו שיקול הדעת להורות על קיום ה דיון בנוכחות החשוד, כאשר הדבר ייראה נחוץ בעיניו לשם הגנה על זכויותיו של החשוד. גם הוראה זו צריכה לקיים את דרישת המידתיות החוקתית, באופן שעשוי .לגבור על שיקול החשש הכללי מפני הדבקה בקורונה __________________________________________________________________________________ רח' דניאל פריש10, תל- אביב64731 :', טל1-599-500-606 :, פקס03-6918696 רח' שופן1 , ירושלים92190 :', טל1-599-500-606 :, פקס 02-5610062 http://www.israelbar.org.il - E-mail: [email protected] 46 . עצור הנמצא בבידוד– כאמור לעיל, עמדתנו היא כי הימצאות עצור בבידוד אינה יכולה להצדיק קיום הדיון בעניינו באמצעות.קישור קולי בלבד הוראות בעניין זכות ההיוועצות של העצור עם עורך-דין – אנו חוששים כי ההוראות אינן מנוסחות באופן ברור מספיק. יש להבטיח כי העצור יוכל להיוועץ עם עורך דינו בכל עת, וכי הדיון יופסק בשל כך (אלא אם כן בית המשפט יסבור כי נעשה שימוש לא ענייני ובלתי-ר אוי בזכות זו כדי לסרבל את .)הדיון בנוסף, לנוכח חשיבותה הרבה של הוראה זו, אנו סבורים כי על החוק להסמיך גורם במשרד המשפטים, במשרד לביטחון פנים או בשב"ס לקבוע נוהל ברור ומפורט לגבי התנאים שיבטיחו .הגשמת זכות ההיוועצות בתנאים סבירים, לרבות סודיותיה 41 . תוספת תנאי חיוניות המעצר לדיון במעצרו של נאשם עד תום ההליכים– אנו סבורים כי תוספת זו .אכן מתבקשת, ותומכים בה 48 . אנו מודים לכם על מתן האפשרות להצגת טענותינו המפורטות בפני הוועדה הנכבדה ולהשתתף בתהליך המורכב של גיבושה של חקיקה מאוזנת ומידתית בהתייחס לסוגיות הלא פשוטות שעל .הפרק 49 . .כאמור, נשמח לעמוד לרשות הוועדה הנכבדה בקשר לשאלות והבהרות נוספות ,בכבוד רב ד"ר נחשון שוחט, עו"ד גדי זילברשלג , עו"ד )יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי )יו"ר (משותף) ועדת חקיקה (פלילי לשכת עורכי הדין לשכת עורכי הדין העתקים : עו"ד אבי חימי– .ראש לשכת עורכי הדין מר אורי אלפרסי– .מנכ"ל לשכת עורכי הדין עו"ד עדי כרמלי– יו"ר (מנהל) הפורום הפלילי , לשכת עורכי הדין . יו"ר (משותפים) הפורום הפלילי , לשכת עורכי הדין . יו"ר (משותפים) ועדת חקיקה פלילי , לשכת עורכי הדין. .חברי הפורום הפלילי עו"ד שמעון לפיד– .מנהל מחלקת הוועדות המקצועיות, לשכת עורכי הדין עו"ד דניאל למברסקי– ממונה על הפורום הפלילי ., לשכת עורכי הדין