חומר רקע
1
"ב כ בסיוון התש"ף
14
ביוני
2020
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות הדיינים (סדי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התש"ף-
2020
התקנות המוצעות– תמצית
כ די להתאים את פעילותם של בתי הדין הרבניים
ל קיומו של"מצב חירום מיוחד" (כדוגמת התפרצות נגיף הקורונה) ,
מוצע להתקי
ן תקנות שיאפשרו לשר לשירותי דת לקבוע כי ב התקיים מצב חירום מיוחד תצטמצם פעילותם של בתי
הדין הרבניים רק
ל
עניינים דחופים שנמנ
ו
.בתקנות
ה סדרים דומים קיימים
כ יום לגבי בתי המשפט, בתי הדין
לעבודה, בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים,
והשאלה המרכזית שמתעוררת היא היחס בין התקנות
המוצעות לתקנות
ה חלות על
ה ערכאות.המקבילות
סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד– רקע
בשנת1991
, ככל הנראה כתוצאה מהמצב ששרר בישראל עקב
מלחמת המפרץ ,ו כדי להתאים את פעילותה של
המערכת המשפטית למצב החירום הביטחוני ששרר באותה העת,
התקין שר המשפטים דאז תקנות שקבעו סדרי דין
שיחולו
בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה,
בעת קיומו של
מצב חירום מיוחד1
(להלן–
)תקנות מצב חירום.
תקנות
מצב חירום מסמיכות את שר המשפטים– במקרה של מצב חירום מיוחד –
לפרסם הודעה
ש"מ
פעילה" א ת תקנות
3
עד5
לתקנות מצב חירום
ו מחילה
אותן על בתי המשפט ובתי הדין לעבודה למשך תקופה שתוגדר בהודעה
(להלן–
)ההודעה .
,לפי תקנות מצב חירום במהלך
ה תקופה
ש
נקבעה בהודעה של השר,
בתי המשפט ובתי הדין לעבודה יקיימו דיונים
אך ורק ברשימת
עניינים בעלי דחיפות שנקבעו בתקנות , וכל יתר הדיונים שנקבעו לאותה התקופה– יתבטלו ,. כך
למשל, נקבע
כי
בתקופת ת
ו ,קפה של הודעה כאמור
בתי המשפט
;ידונו רק בעניינים הבאים: מעצר ושחרור בערובה
מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-
1979
; עתירות דחופות לבג"ץ; עבירות לפי חיקוקים
.הנוגעים למצב החירום המיוחד; וסעדים זמניים דחופים בעניינים אזרחיים
ואולם ,
התקנות מאפשרות גמישות
מסוימת ברשימת העניינים האמורה :ראשית ,
נשיא בית משפט רשאי לקבוע כי הליך מסוים המנוי על העניינים
האמורים לא יידון או שהליך מסוים שאינו נמנה עמהם כן יידון
; ו
שנית,
התקנות מאפשרות למנהל בתי המשפט
לקבוע סוגי עניינים נוספים שיידונו בבתי המשפ.ט
עוד
קובעות ה תקנות, כי תקופת החירום שנקבעה בהודעה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בחיקוק או על ידי בית
המשפט לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג , וכי תשלומה של אגרה שיש לשלמה לפני תחילת ההליך יידחה עד לתום
תקופת תוקפה של ההודעה, אלא אם כן קבע
בית המשפט אחרת.
עם ה
תפרצות נגיף הקורונה בישראל לפני מספר חודשים, ומתוך הכרה בקיומו של מצב חירום מיוחד
שאינו מאפשר
את פעילותם הסדירה של בתי המשפט ובתי הדין לעבודה ,
הוציא שר המשפטים הודעה על תחולתן של התקנות על
מערכת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה.
במקביל, ונוכח העדר תקנות מקבילות בבתי הדין הדתיים, התקין שר
1
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב
חירום מיוחד), התשנ"א-
1991
; תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב
חירום מיוחד), התשנ"א-
1991
.
2
המשפטים תקנות מקבילות
לגבי בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים2
, והוציא הודעה בדבר תחולתן של
התקנות הנוגעות לבתי הדין
ה
אמורים.
סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב
חירום מיוחד
ב של
העובדה ש
התקנ ת תקנות הנוגעות לסדרי דין בבתי הדין הרבניים טעונה את אישורה של ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת3, ו בעת פרוץ משבר הקורונה הכנסת טרם הקימה את ועדת
ה
חוקה חוק ומשפט ,
לא ניתן היה
להביא תקנות
מ
קביל
ו ת ,לגבי בתי הדין הרבניים לאישורה של ועדת החוקה. בשל כך, התקינה הממשלה מכוח סעיף
39
לחוק-
יסוד: הממשלה, את תקנות
שעת חירום (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד ,)תש"ף-
2020, שמקבילות בתוכנן לתקנות החלות על בתי המשפט, בתי הדין לעבודה, ובתי הדין הדתיים האחרים . תקנות
שעת החירום נכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומו
ת, ב-
20
במרס2020
,, ותוקפן הוא לשלושה חודשים מיום התקנתן
קרי: עד ל-
21
ביוני2020
4.
באותו היום שהותקנו תקנות שעת החירום הוציא השר לשירותי דת הודעה ש"הפעילה" את
ה
תקנות
, ו קבעה
ש התקנות יחולו
בתקופה ש
מה-
20
במר
ס
2020
ועד ה-7 באפריל
2020
. תקופה זו הוארכה על ידי השר מספר פעמים
עד ל-
24
במאי2020
.
במהלך תקופה זו, וכתוצאה מהפקת לקחים
מ
הפעלת ההסדר, תוקנו תקנות שעת החירום5 בתיקון שעיקר
ו
הוספת
עניינים שבתי הדין הרבניים ידונו בהם במהלך תקופת ההודעה, והרחבת ההסמכה של גורמים במערכת בתי הדין
ל החליט.על קיומם של דיונים בתקופה זו
ההליך בבג"ץ בעניין התקנות החלות על בתי המשפט ובתי הדין לעבודה
כנגד תקנות מצב חירום
החלות על בתי המשפט ובית הדין לעבודה הוגשה עתירה לבג"ץ6 .
בעתירה, נטען כנגד התקנות
כי ,בשל העובדה שמדובר בהסדר בעל משמעות חוקתית הנוגע לעצם פעילותה ואופן תיפקודה של מערכת המשפט
מדובר ב"הסדר ראשוני" שאמור
להיות מוסדר בחקיקה ראשית על ידי הכנסת ולא בחקיקת משנה.
עוד נטען, כי
מדובר בהסדר שיש בו כדי לגרום לפגיעה בזכות הגישה לערכאות ועל כן נדרשת הסמכה מפורשת בחוק
לכך, ולא די
בהסמכה כללית וסתמית להתקין תקנות לביצועו של החוק.
גם לגופן של התקנות נטען כי מדובר במנגנון שמעורר
קשיים , נוכח העובדה שהוא מקנה לשר המשפטים סמכות רחבה ביותר להגיע למסקנה שקיים מצב חירום, מבלי
שהוא נדרש להתייעץ או לקבל את ה .סכמתו של מאן דהו
ההליך נמחק בהסכמת הצדדים, לאחר שהמדינה קיבלה את הצעת בית המשפט ולפיה במהלך השנה שלאחר סיום
משבר הקורונה תיבחן שאלת הסדרת הסמכות להוציא את התקנות שנתקפו בעתירה–
בחקיקה ראשית, וזאת מבלי
.להתחייב על קידום הליך חקיקה כזה בסיום הבחינה, והכל תוך שמירה הדדית על זכויות וטענות של כל הצדדים
2 תקנות הקא
דים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד), תש"ף-
2020
; תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי דין בבתי
הדין הדתיים הדרוזיים בעת מצב חירום מיוחד), תש"ף-
2020
.
3
סעיף27(ב) לחוק הדיינים, התשט"ו-
1955
.
4
לפי סעיף10(ב) לחוק הפרשנות, התשמ"א-
1981
, סיום התקופה של3
החודשים הוא באותו התאריך בחודש שבו פורסמו תקנות שעה
( החירום, קרי: כ"ח בסיוון התש"ף20
ביוני2020
), ואולם, מכיוון שהיום האחרון של התקופה יוצא בשבת, הרי שלפי סעיף10
(ג) לאותו
החוק הוא אינו בא במניין.התקופה, ועל כן היא מסתיימת למחרת
5
התיקון לתקנות שעת החירום( נערך בי"ג באייר התש"ף7
במאי2020
.)
6
בג"צ2130/20
האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים (
2020
.)
3
התקנות המוצעות
נוכח פקיעתן המתקרבת של תקנות שעת החירום החלות על בתי הדין הרבניים, וכדי שלמערכת בתי הדין הרבניים
תהיינה תקנות שמסדירו
ת את פעילותן במצב חירום מיוחד , מבקש השר לשירותי דת את אישורה של ועדת החוקה
.לטיוטת התקנות המוצעות, שעיקרן הפיכת תקנות שעת החירום לתקנות קבועות
להלן סקירה של התקנות המוצעות עם נקודות מוצעות לדיון בציד
ן.
תקנה1 - הגדרות
בתקנות אלה–
""בית דין–
בית דין
;רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול
""מצב חירום מיוחד–
מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה
מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע
;טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין
""ראש בית הדין–
כל א:חד מאלה, לפי העניין
(1)
לגבי בית הדין הרבני הגדול–
נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין
;הרבני הגדול שהנשיא קבע לכך
(2)
לגבי בית דין רבני אזורי–
ראש אבות בית דין רבני אזורי שבו הוא מכהן, ואם אין
בבית הדין ראש אבות בית דין–
אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים
בבית דין רבני מספר אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק
שווה–
.הקשיש שבהם
מוצע להגדיר כי "מצב חירום מיוחד" הוא מצב שבו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה השתבשו מחמת
מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי ל ,פגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע ובשל כך לא ניתן לקיים
.פעילות שגרתית בבתי הדין הרבניים הגדרה דומה קיימת גם בתקנות החלות על בתי המשפט
האזרחיים ובתי הדין
.הדתיים האחרים
מוצע לקבוע מי יוגדר כ""ראש בית הדין. ל הגדרה זו חשיבות לעניין
ה סמכות
ש אותה מוצע להעניק "ל"ראש בית הדין
לקבוע
ש הליך מסוים יתקיים או לא יתקיים (תקנה3
)(ד) המוצעת, .
תקנה2 – החלת התקנות
)(א
תקנות3
עד5
, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר
לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן–
.)ההודעה
)(ב
תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף
.אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע
)(ג
,פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה, בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה
באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים
יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו
.פרסום בדרך אחרת
מוצע להחיל על בתי הדין הרבניים את אותו המנגנון החל על בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין הדתיים האחרים.
לפי
,מנגנון זה
בהתקיים ,מצב חירום מיוחד השר לשירותי דת מוסמך לפרסם הודעה
ש"תפע יל" את התקנות
המוצעות לתקופה
שתוגדר בהודעה .
.התקנה המוצעת קובעת גם את אופן פרסום ההודעה
4
תקנה3 – עניינים שבהם יקוימו הליכים
)(א
:בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן
(1) בקשות לסעדים
זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ
;וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר
(2)
בקשות לסעד דחוף המנויות בתקנה12
(א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי
משפחה (הוראת שעה), התשע"ו–
2016
;
(3)
בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף3
(ה) לחוק
להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–
2014
:, כמפורט להלן
)(א
;בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית
)(ב
;בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי בקטין
)(ג
בקשה דחופה במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת
תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים
;תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם
(4) בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז–
1956
;
(5) בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (ני
שואין וגירושין), התשי"ג–
1953
,
;שנועדו למנוע עיגון
(6) הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–
1991
, ולפי חוק מניעת
הטרדה מאיימת, התשס"ב–
2001
;
(7)
;בקשות דחופות לבירור יהדות כשכבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין
(8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מת;ן היתר נישואין
(9)
: סידור גט
(
10
) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם לפי תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון
בהם בדיין אחד), תש"ן-
1990
.
)(ב
()הדחיפות לעניין תקנת משנה (א1
( ,)
3
( ) עד5) ו-(7
.) תיקבע בידי ראש בית הדין
)(ג מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפ ורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת
תוקפה של ההודעה–
בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת
.תוקפה של ההודעה
)(ד
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית הדין, מטעמים שיירשמו, ובכלל זה
דחיפות העניין והיכולת לשמור על כללי הזהירות הנדרשים בשל ,קיומו של מצב החירום
לקבוע–
(1)
)כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א–
;לא יידון
(2)
)כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א–
;יידון
(3)
;כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה
מוצע לקבוע את רשימת העניינים שבהם ידונו בתי הדין הרבניים בתקופת תוקפה של ההודעה שיוציא השר לשירותי
.דת, בדבר קיומו של מצב חירום מיוחד
במקביל, מוצע להקנות לראש בית הדין את הסמכות לקבוע לגבי הליכים ספציפיים הוראות שיחרגו מרשימת
הדברים המוצעים: הן לקיים דיון בעניין שאינו מנוי ברשימ
ת העניינים
,האמורה הן שלא לקיים דיון בעניין שמנוי
ברשימה, והן לקבוע כי הליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. החלטה מעין זו תתקבל על יסוד טעמים
.שיירשמו, ובכללם טעמים של דחיפות העניין והיכולת לשמור על כלל הזהירות הנדרשים בשל קיומו של מצב החירום
נקודות לדיון:
(1
)
קיצור תקופת
עיכוב הליכים בבתי הדין הדתיים האחרים
()(תקנת משנה (א3
))
–
יש שוני בעניין זה בין בתי הדין
הרבניים לבין בתי הדין הדתיים האחרים, והשאלה היא מדוע בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי
חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה(הוראת שעה), התשע"ה-
2014
א ינן נמנות ברשימת העניינים שיידונו במצב
חירום
ג ם?בתקנות של בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים
5
(2
)
הליכים
לפי חוק למניעת אלימות במשפחה
()(תקנת משנה (א6
)) –
יש שוני בעניין זה בין בתי הדין הרבניים לבין
בתי הדין הדתיים האחרים, והשאלה היא מדוע
ה
ליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-
1991
ולפי חוק
מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-
2001
,
אינן נמנות ברשימת העניינים שיינוו במצב חירום
ג ם בתקנות של בתי הדין
?השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים
תקנה4 – הארכת מועדים
תקופת תוקפה של ההודעה לא ,תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג
שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים בהתאם
לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–
2014
, אלא אם כן
.קבע בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו
מוצע לקבוע כי פרק הזמן שההודעה של השר נמצאת בתוקף, קרי: התקופה שבמהלכה יופעלו התקנות ובתי הדין
הרבניים יתנהלו במתכונת של "מצב חירום מיוחד", לא יבוא בחשבון הימים לצורך עשיית דברי שבסדרי דין או
בנוהג שנקבעו בחיקוק או שקבע בית הדין
, אלא אם כן ק
בע בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו .
כך, למשל, אם צד להליך נדרש
לפי סדרי הדין לבצע פעולה מסוימת תוך30
ימים, ובתוך30
הימים הללו השר מוציא
הודעה ש"מפעילה" את התקנות, הרי שפרק הזמן שההודעה של השר היא בתוקף לא יובא בחשבון
ב מניין30
הימים
האמורים
, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת .
נקודות לדיון:
השוואה לערכאות השיפוטיות האחרות – יש פער בניסוח בין ת קנת המשנה המוצעת לתקנות המשנה המקבילות
בבתי הדין הדתיים האחרים
ובערכאות האזרחיות המקבילות:
ב תי
הדין הרבניים ב תי
הדין ה
שרע
יים , בתי הדין הדתיים הדרוזים
)(ובנוסח דומה גם בבתי המשפט ובבית הדין לעבודה
תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים
לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או
,שקבע בית הדין ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב
ההליכים בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי
משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-
2014
, אלא אם כן קבע
בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים
.מיוחדים שיירשמו
תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים
לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או
.שקבע בית הדין
מוצע לוועדה
ל
בחון מ
ה פשר ה הבחנה אותה מוצע ליצור בין ההסדר הקיים
בכל הערכאות השיפוטיות האחרות
(אזרחיות ודתיות)
לבין
ה הסדר
המוצע ב ,בתי הדין הרבניים
שעה ש ,מדובר בהוראה כללית לגבי הארכת מועדים
נושא שלא אמור להיות בו הבדל בין הערכאות השיפוטיות השונות.
ה אם מודל
ה
משפטי לעניין דחיית מועדים
הקיים
בכל הערכאות האחרות הוא היעיל והמוצדק יותר בנסיבות העניין(
ובעניין זה ניתן לבדוק את הניסיון שהצטבר עד
כה) –
הרי שיש להחילו גם בבתי הדין הרבניים; ואם המודל המשפטי לעניין דחיית מועדים המוצע לגבי בתי הדין
הרבניים הוא היעיל והמוצדק יותר בנסיבות
העניין–
הרי.שיש להחילו גם בערכאות המקבילות כ ך או כך, לא ברור
.מהי ההצדקה להבחין בעניין זה בין הערכאות השונות
תקנה5 – אגרה
אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי תקנות הדיינים (אגרות), התשי"ז–
1957
, יידחה
תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה יחד עם פתיחת ההליך בקשה
.לכך
6
,נוכח הקשיים שמצב החירום עלול לעורר מוצע לקבוע כי תשלומה של אגרה שצד להליך נדרש לשלם לפני תחילת
,ההליך יידחה עד לתום תקופת תוקפה של ההודעה, אם אותו צד הגיש–
יחד עם פתיחת ההליך–
בקשה לדחיית
.התשלום. במקרה של הגשת בקשה כאמור, דחיית התשלום תהיה אוטומטית
נקודות לדיון:
השוואה לערכאות השיפוטיות האחרות –
בדומה לתקנה4
, גם כאן
יש פער בניסוח בין ת קנת המשנה המוצעת
לתקנות המשנה המקבילות בבתי הדין הדתיים האחרים
ובערכאות האזרחיות המקבילות:
ב תי
הדין הרבניים ב תי
הדין ה
שרע
יים , בתי הדין הדתיים הדרוזים
)(ובנוסח דומה גם בבתי המשפט ובבית הדין לעבודה
אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי תקנות
הדיינים (אגרות), התשי"ז-
1957
, יידחה תשלומה עד
תום תקופת תוקפה של ההודעה , אם הוגשה יחד עם
פתיחת ההליך בקשה לכך.
,אגרה שיש לשלמה לפני תחילת הליך לפי תקנות בתי
הדין השרעיים (אגרות), התשכ"ח-
1968
/ בתי הדין
הדתיים הדרוזיים (אגרות), התשל"ג-
1972
, יידחה
,תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה אלא אם
כן קבע בית הדין אחרת.
מוצע לוועדה
ל
בחון מ
ה פשר ה הבחנה אותה מוצע ליצור בין ההסדר הקיים
בכל הערכאות השיפוטיות האחרות
(אזרחיות ודתיות)
לבין
ה הסדר
המוצע ב ,בתי הדין הרבניים
שעה ש ,מדובר בהוראה כללית לגבי הארכת מועדים
נושא שלא אמור להיות בו הבדל בין הערכאות השיפוטיות השונות.
ה אם מודל
ה משפטי לעניין דחיית
ת שלום האגרה
בשל מצב החירום המיוחד הקיים בכל הערכאות האחרות הוא היעיל והמוצדק יותר בנסיבות העניין(
ובעניין זה ניתן
לבדוק את הניסיון שהצטבר עד כה) –
הרי שיש להחילו גם בבתי הדין הרבניים; ואם המודל המשפטי לעניין דחיית
ת שלום האגרה בשל מצב החירום המיוחד
המוצע לגבי בתי הדין הרבניים הוא היעיל והמוצדק יותר בנסיבות
העניין
–
הרי.שיש להחילו גם בערכאות המקבילות כ ך או כך, לא ברור מהי ההצדקה להבחין בעניין זה בין הערכאות
.השונות
תקנה6 – תוקף
.תוקפן של תקנות אלה הוא לשנה אחת מיום פרסומן
.מוצע לקבוע כי התקנות תהיינה בתוקף לשנה מיום פרסומן
נקודות
לדיון:
הבאת תקנות למצב חירום מיוחד ללא הסמכה ספציפית בחוק לאור
הדיון בבג"צ – ב התחשב בקשיים שהתעוררו
,בנוגע לתקנות המקבילות לעניין בתי המשפט הבאת טיוטת התקנות לאישורה של הוועדה מעוררת שאלות שעל
הוועדה לתת את:דעתה עליהן מצד אחד,
ברור שיש לתת לבתי הדין הרבניים מענה שייתן להם את הכלים להתנהל
במצב חירום
.מיוחד, בדומה לערכאות המשפטית המקבילות מצד שני,
אין ספק כי המתווה הבסיסי של התקנות
המוצעות– בד ומה לתקנות שכנגדן הוגשה העתירה לבג"צ–
מעורר קשיים תשתיתיים בכל הנוגע לבסיס הסמכות
.שמכוחן הוצאו התקנות, כמו גם לשיקול הדעת הרחב שניתן לשר במסגרת התקנות כפתרון
ביניים,
מוצע כי הוועדה
ת אשר את טיוטת התקנות המוצעות, מצד אחד, אך תוקפן יוגבל
לתקופה של שנה (שזהו פרק הזמן שהמדינה
התחייבה לבג"צ לשקול את הסדרת הנושא בחקיקה ראשית), מצד שני .
בהקשר זה, וכדי
ש לא ליצור הבחנות בין הערכאות השונות, נראה כי קיימת הצדקה לתיקון מקביל בתקנות החלות
על בתי המשפט, בתי הדין לעבודה, בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזים, כך שגם תוקפן של התקנות
האמורות .יוגבל לשנה