חומר רקע

חובות המדינה מדיניות יחס חוב-תוצר בישראל בראי משבר הקורונה :עיקרי הדברים 1 . היחס בין החוב לתוצר בישראל נמוך בהשוואה לעולם המערבי, וכך גם ההשקעה הממשלתית בשירותים .לאזרח 2 . אחת מהמטרות המרכזיות והמוצהרות של מדיניות הצמצום ביחס חוב-תוצר הנהוגה בישראל בשני העשורים האחרונים .היא יצירת כרית ביטחון למשק בעת משבר 3 . כיום, אנו מצויים בדיוק בעת משבר שכזו ,ולכן הגדלה של יחס החוב-תוצר כדי לממן חבילת סיוע משמעותית .היא צו השעה 4 . הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את ה שיקום הכלכלי של המשק עם תום המשבר הב ריאותי, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה .של ישראל להתמודד עם משברים נוספים בעתיד 5 . היחס בין החוב לתוצר מושפע גם מגובה התוצר, או במילים אחרות– מהצמיחה במשק. הגדלת החוב לטובת עידוד הצמיחה והגנה על המשק ממיתון היא השקעה כלכלית נכונה ואחר.אית רקע מאז תחילת שנות ה- 2000 ממשל ו ת ישראל פעלו באופן שיטתי ובהצלחה רבה לצמצום היחס בין החוב הממשלתי .לבין התוצר במשק ,במקביל בכדי לעמוד ביעדי החוב שהציב ו לעצמ ן , אותן ממשלות צמצמו בהדרגה את היקף ההוצאה על שירותים לאזרח , וכיום ההוצאה האזרחית1 .של ישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי ,כתוצאה מכך במקביל לירידה בחוב הממשלתי פחתה יכולתה של ישראל לספק לאזרחיה שירותי בריאות, חינוך ורווחה ברמה נאות ה ולצד הירידה בסיכונים הנובעים לכאורה מחוב גבוה מדי, החשיפה לסיכונים אחרים גדלה .משמעותית מהו בכלל "חוב גבוה מדי"? מהם הסיכונים הנובעים ממנו? וכמה חמורים הסיכונים החלופיים שהולידה מדיניות הצמצום האגרסיבית של השנים האחרונות? שאלות אלו ראויות היו להישאל גם טרם משבר הקורונה שאנו עדים לו בימים אלה, אך כעת הן חשובות במיוחד .התשובה לשאלה האחרונה ניכרת, בין היתר, במוכנ ותה הנמוכה של מערכת הבריאות להתמודדות עם משבר, אפילו בסדרי גודל נמוכים בהרבה מזה הנוכחי , ובהידרדרות המערכות .הציבוריות הנוספות בשני העשורים האחרונים אין ספק כי מדובר במחיר גבוה מאוד, ומן הראוי להבין טוב יותר את :ההצדקות שעומדות מאחורי המדיניות שהולידה אותו ?מהו חוב גבוה מדי מדיניות הגבלת החוב הממשלתי בישראל מתבססת על יעד של יחס חוב- תוצר בגובה60 אחוז- יעד שנקבע במסגרת אמנה2 של האיחוד האירופי שנחתמה לפני קרוב ל- 30 שנה, ונזנח מאז על ידי רבות מ המדינות החברות בו. היות ש לא קיימים מחקרים כלכליים המצביעים דווקא על מספר זה כעל אופטימלי, ולא קיימת קורלציה מוכחת בין צמיחה או מדדי חוסן כלכלי אחרים לבין שמירה על יחס חוב תוצר בגובה כזה, ניתן לומר כי מדובר ב יעד שרירותי למדי . לפיכך, קשה לקבוע באופן מוחלט מהו יחס חוב- "תוצר "גבוה מדי , אך אפשרי לבחון כיצד ישראל עומדת 1 ההוצאה האזרחית נספרת כ ,כלל הוצאות הממשלה על שירותים לאזרח והיא אינה כוללת את ההוצאה הביטחונית ואת תשלומי .הריבית ,להשוואה שערך בנק ישראל בין ההוצאה האזרחית בישראל לבין ההוצאה בקרב המדינות המפותחות לחצו כאן. 2 אמנת מאסטריכט, ש נחתמה בשנת1992, וכללה שורה של הסכמות פוליטיות וכלכליות שהובילו ליצירת האיחוד האירופי . ישראל קיבלה על עצמה את היעדים הפיסקליים שהוצ בו במסגרת .האמנה, על אף שאינה חברה באיחוד בהשווא .ה למדינות אחרות כפי שניתן לראות בתרשים1 , החוב הממשלתי ביחס לתוצר נמוך בישראל ביחס לממוצע המדינות המפותחות, ו הוא מאופיין במגמה הפוכה ל מגמה הממוצעת במדינות ה- OECD . תרשים1 ,: התפתחות יחס החוב לתוצר בישראל ובמדינות המפותחות (מקור: דו"ח בנק ישראל2018 ) האם החוב בישראל מסוכן והאם אפשר להגדיל אותו? לפי בנק ישראל, וכפי שנשמע מפעם לפעם מפיהם של בכירים במערכת הכלכלית והפוליטית, ההצדקות העיקריות לשמירה על יחס חוב-תוצר נמוך הן שמירה על היציבות הכלכלית של ישראל ויצירת כרית ביטחון למשק במצבים .של משבר כלכלי3 בנוגע לשמירה על יציבותה הכלכלית של ישראל, מן הראוי לציין כי מרבית החוב הממשלתי אינו חיצוני. לפי דוח החוב השנתי של משרד האוצר לשנת2018 , רק כ- 15% מהחוב הממשלתי מונפק במט בע חוץ רוב ו ו הגדול נמצא בחסכונות ארוכי הטווח של הציבור. ככזה, החוב נתון בסיכון נמוך למדי ורוב הריבית המשולמת בגינו חוזרת בטווח הארוך ל כיסם של אזרחי ישראל. 4 אין משמעות הדבר שרצוי להגדיל את החוב עוד ועוד מבלי שום הגבלה, אך עובדה זו, יחד עם גובהו הנמוך של החוב בישראל ביחס לעולם, מחייבת לקחת בעירבון מוגבל את האיומים ,הנשמעים בנוגע לכל הרחבה שלו ולו .הקטנה ביותר בשני מקרים לפחות, קיימת הצדקה כלכלית וחברתית מלאה להגדלת החוב, ושניהם מתקיימים בעת הזו :בישראל 1 . .בעת משבר כאמור, אחת ההצדקות העיקריות של מדיניות השמירה על יחס חוב- תוצר נמוך היא השארת "כרית ביטחון למשק" לשעת משבר. אין צורך להסביר מדוע אנו מצויי ם כיום בשעה כזו, ולראיה מדינות רבות בעולם נוקטות בימים אלו ב הרחבה משמעותית של החוב על מנת לסייע לאזרחים להתמודד עם .ההשלכות התעסוקתיות והכלכליות של משבר הקורונה 2 . .כשהחוב משמש להשקעה הוצאה ממשלתית נכונה היא השקעה, וככזו היא יכולה להניב תשואה. כך למשל, הוכח ש השקעה בתשתיות פיזיות וחברתיות יכולה להניב תשואה גבוהה בהרבה מהריבית ,המשולמת על החוב (ובפרט בסביבת הריבית הנמוכה המאפיינת את השנים האחרונות). בעת הנוכחית השקעה נכונה של החוב בסיוע לעסקים ובצמצום הפגיעה בהכנסה של מי שאיבדו את פרנסתם תמנע הצטמקות של המשק ותג .ן עליו ממיתון 3 :ראו למשל הצגת דוח ב נק ישראל לשנת2018 , עמוד26 , 29 . 4 ,להרחבה על נקודה זו, ראו מאמרו של עמר כהן ?"מי מפחד מהחוב הלאומי8 "עובדות על החוב של מדינת ישראל. 0 20 40 60 80 100 1202001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019 ישראל ממוצע המדינות המפותחות