חומר רקע

1 .06.2020 5 1 נייר עמדה של נשיאות המגזר העסקי בנ ושא הערכות לאפשרות של גל שני של מגפת הקורונה מבוא בחורף הקרוב, .עלול גל קורונה שני להכות בישראל ,הפעם ,על פי הערכות בכירי מערכת הבריאות גל הקורונה ,, במידה ויתממש צפוי להתחולל במקביל לגל העונתי הרגיל של.השפעת מאחר ו תסמיני שני הנגיפים די דומים, דבר היוצר לנו אתגר ,עם מורכבות גבוהה יותר מזו שפגשנו בגל הראשון .אשר הגיע לישראל בחודש מרץ, לאחר שתסמיני שפעת רגילה כבר לא היו משמעותיים ,על פי ההערכות הנוכחיות בשיא החורף, צפויים אלפי אזרחי ם לפנות בכל יום למערכת הרפואית .עם תסמיני קורונה ושפעת אם המערכת הרפואית לא תערך ולא תדע לזהות ולהבחין בין חולה ,שפעת לבין חולה קורונה צפיות לחזור שוב ההמלצות.להטיל סגר נרחב או כולל על מדינת ישראל ממשלת ישראל חייבת להיערך,, כבר היום על מנת להתמודד עם הגל השני, מבלי לסגור שוב את .כלכלת ישראל סגר נוסף על ישראל יהווה מכת מוות לרבבות עסקים, ולמיליוני עובדים במגזר .הפרטי בישראל זאת ועוד, בראי משאביה של המדינה, אלו כבר יהיו פחותים הרבה יותר בנקודת הכניסה של הגל השני, של מאלו ש היו בידיה עם כניסת הגל הראשון של המג.פה ,בהכנות נכונות ובניהול נכון של המשבר, אם יקרה- אפשר ל עבור את הגל הבא הקורונה מבלי .לסגור את הכלכלה מדיניות הממשלה בהתמודדות עם הגל הראשון של הקורונה והערכת תוצאותיה ממשלת ישראל , על בסיס הערכות של עשרות אלפי מונשמים, וצפי לקצב עליית הידבקות ,אקספוננציאלית קיבלה שורה של החלטות שעיקרן סגר של המדינה , לרבות- סגירה כללית של מערכת החינוך, .סגירת מרבית העסקים, הייצור והמסחר לאור היכולות הדלות של מערכת הבריאות לבדיקת חשודים בהדבקות , על ידי בדיקותPCR )בחודשים מרץ ואפריל (אשר נבנו באיטיות לאורך הזמן1 , קובעי המדיניות החליטו על פעולות סגר 1 כיום קצב הבדיקות מוערך ב כ15,000 בדיקות ביום. היעד הנדרש הוא100,000 . בנוסף, נכון להיום הזמן מנטילת הדגימה ועד קבלת התוצאה ארוך מאוד, ו נע עד כדי7-5 ימים . 2 אשר נתנו ל מערכת הבריאות זמן יקר להיערכות לתרחישי קיצון , אך מצד שני עלו במחיר משקי וכלכלי נורא, אשר עד רגע זה קיים קושי לאמוד א ת עומק חומרתו.באופן מדויק חשוב לציין כי מערכת ההסברה לציבור לקתה מאוד בחסר , ותרמה ועדיין תורמת לאי- ,ודאות ולבלבול בקרה הציבור. הופעתו של ראש הממשלה בליווי מנכ"ל משרד הבריאות ואחרים, ב מסיבות ,עיתונאים של שמונה בערב לא לוותה במערך הסברה סדור ,ומתוך כך גם הציבור כפרטים ו גם המגזר העסקי נותר לרוב באי בהירות מה.מותר ומה לא החל מהיום שלמחרת מתחילת הגל הראשון ועד עתה, תהליכי גיבוש תמונת מצב, הערכת מצב והמלצות לדרג הנבחר– לא בוצעו באופן מסודר, לא הובלו על ידי גורם אחד, ולא לוו בתהליכי היוועצות סדורים עם המגזר העסקי . המועצה הלאומית לכלכלה, המל"ל, אגף התקציבים באוצר, משרד הבריאות משרד הכלכלה, זרוע התעסוקה, ביטוח לאומי– כל אחד מאלו פעל ליצור תוכניות פעולה, ללא סנכרון מספק בין משרדי, וללא הליכי היוועצות עם המגזר העסקי. כתוצאה מכך– תהליכי קבלת ההחלטות לקו בחסר, ובשל חוסר התיאום- .לא מוצה יכולתה של הממשלה בטיפול במשבר מענה סדור לטיפול במגיפה מחייב שילוב של מומחים מ תחומי ידע רבים ,: רפואה, סטטיסטיקה ,תקשורת המונים, כלכלה, לוגיסטיקה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה מימון ,ופיננסים, חקר ביצועים ,ניתוח סיכונים הבנה במערכות ממשלתיות ו בקיאות עמוקה במערכות עסקיות המקיימות את המשק. במהלך ניהול המשבר בגל הראשון בלט ה הסתמכות לא מאוזנת על גור מי הרפואה, ואי מתן משקל נאות לעולם העסקי ולכלכלה . הערכה ל תוצאות המשבר על המגזר העסקי בגל הראשון – נכון לעתה • פגיעה חרי פה ב ביקוש; אשר החלה בשלבים המיידיים בשל הסגר הכפוי, ולאחריו החל מיתון בשל ירידה ברמת ההכנסה של שכירים ועצמאיים, עלייה דרמטית במספר המובטלים, שחיקת חסכונות ו עלייה באי הודאות . כל אלו, למעט צריכה בתחום המזון- גרמו להפחתה בהשקעות ובצריכה הפרטית- בענפי הדיור, הרכב, האיר וח ועוד2 . יש לזכור, כי החל מה5 ,ליולי לפי הערכות הביטוח הלאומי, כ- 292 אלף מובטלים לא יקבלו עוד תשלום, מכיוון שתמה תקופת הזכאות שלהם לדמי אבטלה3. .הדבר צפוי להעמיק עוד יותר את ההפחתה בצריכה הפרטית 2 בסקרים רבים שנעשו בעולם הנוגעים לצריכה פרטית עולה כי למעלה מ50% .דווחו על דחיית הוצאות גדולות בנוסף, נמצא קשר מובהק בין החשש מפיטורין / אובדן מקור הכנסה לבין ההנהגות הצרכנית :ראה כאןbehavior - consumer - change - could - 19 - covid - retail/how - products - https://www.ey.com/en_gl/consumer - how - of - view - global - insights/a - sales/our - and - functions/marketing - https://www.mckinsey.com/business 19 - covid - amid - changing - is - behavior - consumer research - behavior - consumer - services/coronavirus - goods - en/insights/consumer - https://www.accenture.com/il 3 לאחר החלטת ראש הממשלה ושר האוצר להאריך את מועד תום הזכאות מה1/6 ב 35 יום נוספים 3 • פגיעה חדה בייצוא הישראלי ; בנוסף לכל אלו, יש לזכור כי חלה גם ירידה חדה בסחר העולמי הכוללת פגיעה חדה בביקוש ליצוא הישראלי , וכדוגמא לענף ייצוא משמעותי בכלכלה יש לציין את ענף היהלומים, אשר משקלו היחסי בייצוא הישראלי מוערך בכ13.8% 4 ומדווח על ירידה בביקוש העולמי בהיקף של80% מאז פרוץ המשבר5. • ;צפי למיתון עמוק כל עוד אין חיסון ו תרופה למחלה רמה גבוהה של אי ודאות מעצימה את הפגיעה בהשקעו ת, מרסנת כאמור את הצריכה הפרטית ומקשה על ההתאוששות של הסחר העולמי ו בביקוש ליצוא הישראלי . הצניחה ב כל מר כיבי הביקוש המצרפי צפויים להוביל את המשק לייצר ולסחור הרבה מתחת לפוטנציאל .שלו, ומשמעות הדבר היא מיתון מהותי • ירידה בערך המלאים, הסחורות והתוצרת הגמורה ; צניחת הביקוש הגיעה יחד עם ירידת ערך המלאים והסחורות, אשר משמעותה פגיעה מהותית בגובה ההכנסות הצפויות, גם בעת החזרה .המתונה לצריכה • ירידה חריפה בשרידות העסקית של מאות אלפי עסקים בישראל, בדגש על העסקים הקטנים והבינוניים ; בשלב זה עדיין לא ידוע במדויק כמה מהחבר ות והעסקים בישראל כבר קרסו או קר י סו כלכלית, אך ברור כי מידת החוסן העסקי ביחס לעיקר העסקים בישראל פחתה מאוד וקיים ספק גדול ביכולם לחזור לפעילות עסקית יציבה ושרידותם לאורך זמן בתנאי מיתון. אנו מעריכים כ– 100,000 עסקים, לא ישרדו עד סוף שנת2020 ויגיעו לחדלות פירעון , כ- 80% מתוכם הם של עסקים קטנים ובינוניים. • שעורי האבטלה עדיין גבוהים מאוד למרות פתיחת המשק ב19 לאפריל; גם לאחר פתיחת המשק מחדש, החזרה לעבודה בוששה להגיע. נכון חודש מאי, על פי ההערות זרוע העבודה ורשות התעסוקה, גם בתרחיש אופטימי יוותרו מעל400 אלף מובטלים במשק. ללא התערבות ( ממשלתית בהכשרות יעילותReskilling ) וניתוב מיטבי בהתאם לצורכי מעסיקים, עידוד יזמות עסקית וקליטתם של אלו שנפלטו ממעגל העבודה– תיווצר בעיה כלכלית וחברתית אשר .תלך ותחריף על ציר הזמן • ירידה בזמינות המימון להשקעות וניתוב כספים למימון הוצאות ; מעבר לפגיעה הישירה של הפער התזרימי על שרידותם של העסקים, גם ביחס לאלו שישרדו את הגל הראשון– ההפחתה בהשקעות צפויה להביא לפגיעה מתמשכת בהיצע העתידי ולהשפעה על פריון נמוך6. 4 basket - https://atlas.cid.harvard.edu/countries/110/export נתוני2018 5 יש לוודא מול התאגדות היהלומים 6 Financial Frictions and the Great Productivity Slowdown - IMF 4 ;לקראת הגל הבא ,שינוי מוצע במדיניות ובמודל הפעולה בשלושה צירים: קבלת ההחלטות ביחס למגזר העסקי וביחס להיבט התעסוקתי תהליכי גיבוש תמונת מצב, הערכת מצב והמלצות לדרג הנבחר תחת הדרג הנבחר, מומלץ ש יוגדר גוף מתכלל לאומי ,, אשר יכלול את נציגי משרדי הממשלה השונים ויחד איתם את נציגי המגזר העסקי . ייעודו של המתכלל הלאומי היא לקיים תהליכי איגום נתונים ,לצורך תמונת מצב והערכת מצב יומית תכנון פעילות ,"וגיבוש המלצות ל"קבינט הקורונה ,תיאום הנחיה, הכוונה ובקרה של כלל המשרדים, הגופים הייעודיים, המערכות הלאומיות והרשויות המקומיות העוסקות תוך מיצוי מרבי של המשאבים הלאומיים להבטחת החוסן והרציפות התפקודית.של המדינה, והכלכלה בישראל תחת גוף זה נדרש להיות גוף הסברה לאומי , אשר ישלים את תהלי כי קבלת ההחלטות בהובלת .ההסברה כחלק מיישום החלטות הממשלה אנו דורשים כי לקראת קיומו של גל קורנה נוסף, ייקבע מנגנון תיאום והיוועצות מסדר עם נשיאות המגזר העסקי באופן שיבטיח תהליכי קבלת החלטות מבוססות נתונים עסקיים, ומתוך תמונת מצב מערכתית וכוללת. מדיניות ביחס למגזר העסקי 1. את המשק הישראלי אין לעצור שוב באופן גורף ; נדרשת מדיניות אכיפה ובידוד סלקטיבית ודיפרנציאלית אשר לא מאלצת את סגירתם של עיקר העסקים בישראל. • יש להגביר את קצב הבדיקות ופרק הזמן של המענה עליהן, באופן המאפשר הימנעות מסגר .גורף • את ההחלטו ת על סגר, גם בעת התפרצות, יש לקבוע בהתייחסות אזורית וממוקדת במוקדי .ההתפרצות בלבד • יש להימנע מסגירת מערכת החינוך באופן גורף, וגם כאן– יש לקבוע סגר או הפסקת .לימודים רק במוקדי התפרצות מובחנים • יש לקבוע תנאי פעולה ברורים לעסקים, תוך אבחנה בין הענפים השונים ומאפייני הפעילות .)(אין דין מפעל ייצור כדין עסק קמעונאי 5 2. מוצע לאמץ מתווה של הרחבת תקרת ההוצאות בהתאם להחלטות הממשלה וגידול בהוצאות האזרחיות • יש לאפשר גירעון הגבוה מ-3 אחוזי תוצר ,ולעליית יחס החוב לתוצר ו/או לעליית המשקל בתוצר של סך ההוצאה הציבורית ושל ההוצאה האזרחית . • כפי שמבוצע על ידי מדינות רבות בעולם, ובהינתן מצב המשק הצפוי בשל הפגיעה מגל נוסף ,של מגפת הקורונה יש הכרח בגמישות והתמתנות כללי תקרת ההוצאה ומגבלת הגירעון . • במסגרת מדיניות הגמשת תקרת ההוצאה, ובהתאם לדברי נגיד בנק ישראל, יש להימנע מהעלאת מסים על המגזר העסקי במסגרת התקציב הקרוב • על מנת להבטיח צמיחה כלכלית יש צורך בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק 3. התערבות ממשלתית ועידוד פתיחת עסקים חדשים • כבר בשל גל הקורונה הראשון, ההערכה היא כי שיעור פתיחת העסקים צפוי לרדת באופן משמעותי במהלך2020 לאור משבר הקורונה. מרבית הירידה במספר העסקים החדשים .צפוי לנבוע מהירידה בפתיחה של עסקים חדשים על ידי עצמאים • אנו מניחים כי פתיחתם של עסקים חדשים הוא חלק מהותי במענה גם לבעיית האבטלה .והקושי בקליטת עובדים בעסקים קיימים • ,יש לגבש תכנית סיוע לפתיחת עסקים אשר תכלול מענקים וקווי אשראי, המותאמים לעיקר לעצמאים, בשל ההערכה כי בסקטור זה צפויה הפגיעה החריפה ביותר 4. שיקום של ענפי משק שנפגעו במיוחד • הפגיעה במגזר העסקי במהלך משבר הקורונה לא היתה אחידה. מבין הענפים שנפגעו במיוחד ניתן למנות את ענפי התיירות והמלונאות, האי רוח והמסעדנות, התרבות הבידור ,והפנאי, העצמאים והמסחר. כמו כן, פגיעה משמעותית נרשמה בענפי השמירה והאבטחה .כוח האדם, הניקיון, היהלומים, הבניין, בעלי המלאכה והתעשייה, והחקלאות • במסגרת המדיניות המעורבת של הממשלה יש לספק התייחסות מיוחדת לאותם ענפים .שספגו פגיעה קשה, חלקם עדיין לא נפתחו באופן מלא או חלקי לאחר משבר הקורונה על מדיניות זו לכלול סיוע ממוקד לענפי תעסוקה אלו.תוך התחשבות בצרכים ספציפיים • אוכלוסיית העצמאים הינה אוכלוסייה שנפגעה באופן משמעותי ממשבר הקורונה, אך בניגוד לאוכלוסיית השכירים לא נהנית מרשת ביטחון סוציאלי מפותח. במסגרת כך מוצע כי תקודם מדיניות של שיפור התנאים הסוציאליים של אוכלוסייה זו בדגש על החלת דמי אבטלה לעצמאים. כמו כן, מוצע לקיים הקלות במיסוי לעצמאי ם דוגמת מס חסרות .דיפרנציאלי, קיזוז הפסדים לאחר, פחת מואץ והרחבה והגדלת הגדרת עוסק פטור 6 תעסוקה 1. מדיניות נוכחית • עד כה בניגוד למדינות אחרות בעולם, המדיניות הישראלית בזמן משבר הקורונה, תוך ,)שימוש במנגנון החופשה ללא תשלום (חל"ת הובילה לגידול משמעותי במימדי ה.אבטלה . • ,כמצוין לעיל מניסיון עבר ,ניתן להניח כי בין 20% ל- 30% מהעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום אינם צפויים לחזור לשוק העבודה באופן מידי .קרי ,מספר המובטלים צפוי לעמוד על כ- 400,000 איש לאחר המשבר. תהליך ההתכנסות לשיעורי אבטלה נמוכים צפוי להיות .ארוך וממושך • סביר כי ה מדיניות אשר הובילה להרחבה משמעותית בשיעורי האבטלה פגמה באופן משמעותי ב מאמצי הממשלה בעשור האחרון לעודד תעסוקה בקרב אוכלוסיות עם שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה דוגמת גברים חרדים ונשים ערביות • כתוצאה ממדיניות זו עלו שיעורי האבטלה בישראל בשיאו של המשבר למעט מעל ל- 27% . עם זאת, במדינות אחרות, שיעורי האבטלה לא הגיעו לממדים אלו– באר ה"ב עמדו שיעורי האבטלה באפריל על14% , בבריטניה על9.0% ובגרמניה על5.8% . קרי, שיעורי האבטלה .הגבוהים אינם ברירת גורל גם בזמן משבר הקורונה והינם תוצר של מדיניות • עם סיום המשבר, החליטה הממשלה הישראלית על פיצוי מוגבר לעסקים שיקלטו עובדים ,החל מחודש יוני. בפועל מדיניות זו מפלה לרעה עסקים שנפגעו ממשבר הקורונה ובחרו בכל זאת להשאיר עובדים ולא להוציאם לחל"ת כמו גם להפלות לרעה עסקים שבחרו לקלוט עובדים מחדש לפני חודש יוני. אימוץ מדיניות מסוג זה מאותת לעסקים כי במקרה של התפרצות גל שני ומגבלות חדשות על המשק, הדבר הנכון מבחינת ם לעשות הוא להוציא .עובדים לחל"ת ולא להחזירם עד לקבלת פיצוי מוגבר מהממשלה בפועל, מדיניות זו עלולה .להביא למצב בו שיעורי האבטלה במקרה של התפרצות גל שני יהיו גבוהים אפילו יותר 2. מדיניות מוצעת לגל שני • במקום המודל הנוכחי אשר הוביל לעלייה משמעותית בממדי אה ,בטלה נדרש לשנות את המדיניות לכזאת המעודדת תעסוקה . • תכנית עידוד התעסוקה של הגל השני צריכה להיות דומה למודל שאומץ במדינות כמו גרמניה, דנמרק ואף בריטניה . בכך מוצע כי הממשלה תאפשר סיוע לעסקים ה נפגע ים .במהלך הגל השני של הקורונה בדמות תשלומי שכר עסקים שנפגע ים יהיו זכאים לסיוע של עד 80% מסך עלויות השכר של העובדים ועד לסכום של10,000 לעובד, כך שאלו₪ יוכלו להמשיך ולהעסיקם . גובה הפיצוי יינתן .כתלות בשיעור הפגיעה של המעסיקים בתמורה לפיצוי הממשלתי, מעסיקים .יתחייבו שלא לפטר עובדים 7 • כמו כן, מוצע מסלול חליפי במסגרתו יתאפשר למעסיקים להפחית את היקף התעסוקה של עובדים בזמן המשבר, בזמן שהמדינה תספק דמי אבטלה עבור השכר המופחת כתוצאה .מירידה בהיקף התעסוקה • במידת הצורך, בדומה למבוצע במדינות אחרות עובדים ידרשו לוותר על חלק מימי .החופשה שלהם בכדי להיות זכאים לשכר המשולם באמצעות מענקים אלו • מדיניות זו תאפשר גמישות רחבה יותר בתעסוקתה של עובדים, תוך פגיעה מינימלית הן .במגזר העסקי והן בעובדים הגברת הגמישות תאפשר שמירה מוצלחת יותר על היקפי תעסוקה רחבים, חזרה מהירה יותר לתעסוק ה מלאה, וכתוצאה מכך פגיעה מינימלית .במגזר העסקי, בביקוש ובמסחר • על המדינה להבהיר עוד לפני התפרצות המשבר, כי מדיניות התעסוקה במידה של התפרצות .גל שני תהיה שונה מהמדיניות בעת השלב הראשון הסברה למגזר העסקי ובניית אמון בכל הנוגע לאימוץ מדיניות המעודדת תעסוקה ה ינה הכרחית בכדי להימנע ממצב של פיטורים .המוניים השוואה בין לאומית 1. ההשוואה הבינלאומית אינה עוסקת בתכניות לגל שני במדינות העולם, אלא בתכניות שהיו קיימות במדינות שונות במהלך התפרצות נגיף הקורונה ככלי למידה ולאימוץ במידה ויתפרץ .גל שני כמו כן, ההשוואה הבינלאומית מדגישה את הפער בין גודל חבילת הסיוע המוצעת בישראל לאלו המוצעות בעולם. בישראל סך הסיוע שניתן כתוצאה ממשבר הקורונה מהווה 5.7% .מהתמ"ג 2. ארה "ב – במסגרת הסיוע למגזר העסקי סיפקה ארה"ב500 מיליארד דולר לקרנות לייצוב המשק לעסקים, למדינו ת ולעיריות. תכנית זו מיועדת לעסקים הפועלים בארה"ב עם פחות מ- 10,000 עובדים ומחזור של עד2.5 . כמו כן, הוקצו₪ מיליארד349 מיליארד דולר נוספים במסגר תכנית הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים. חברות תקופה זכו לחבילת חילוץ בסך 50 מיליארד דולר. מעבר לזאת, ניתן גם סיוע לאזרחים ולעובדים אמריקאים. ראשים, ניתן תשלום חד פעמי בסך1,200 דולר לאזרחים המרוויחים עד99,000 דולר בשנה. הטבות נוספות בסך500 דולר ניתנו עבור כל ילד עד גיל17. דמי האבטלה הורחבו בשיאו של המשבר בכ- 600 .דולר בשבוע. סיוע מיוחד ויעודי ניתן לעצמאים סך הת כנית מהווה12.5% מהתמ"ג במדינה 3. בריטניה – .כמצוין לעיל, בריטניה נקטה במדיניות של עידוד תעסוקה תוך פיצוי המגזר העסקי כך בריטניה סיפקה לחברות שספגו הפסדים לאור משבר הקורונה עד80% משכר העובדים ועד לסכום של2,500 פאונד בחודש, בעלות מוערכת של78 מיליארד פאונד. מעבר לזאת, ניתנה נפתחה קרן הלוואות בערבו ת מדינה ובהנחות בריבית בסך330 מיליארד פאונד. כמו כן ניתנו דחיות והקלות בתשלומי מיסים בשווי של לפחות30 מיליארד פאונד. עסקים קטנים היו זכאים למענקים של עד10,000 פאונד ובענפים שנפגעו במיוחד ממשבר הקורונה עד25,000 .פאונד הורחבה משך הזכאות לדמי אבטלה כמו גם .סכום הזכאות סך הסיוע מהווה17% מהתמ"ג 8 4. גרמניה – גרמניה גם היא בחרה במדיניות המעודדת תעסוקה ומאפשרת גמישות תעסוקתית .באמצעות מתן דמי אבטלה לעובדים ששיעור ההעסקה שלהם נפגע במהלך משבר הקורונה מעבר ,לזאת המדינה הקצתה100 מיליארד יורו לקרן לייצוב המסק ולסיוע י שיר לעסקים הנקלעים למשבר לאור התפרצות הקורונה. מעבר לזאת, הוקצו600 מיליארד יורו לקרן הלוואות בערבות דמינה. תקציב נוסף בסך40 מיליארד יורו הוקצה לעצמאים ולעסקים קטנים – מתוכן10 מיליארד יורו בצורה של מענקים ו- 30 מיליארד יורו באמצעות הלוואות בערבות .מדינה ס ך הסיוע מהווה17% מהתמ"ג 5. דנמרק – מאמץ מיוחד בכדי להבטיח את שרידות המגזר העסקי. בין היתר ניתנה תכנית של59 מיליארד דולר המהווים כ- 18% מהתמ"ג של המדינה. ניתן כיסוי בסך של75% - 90% מהשכר של העובדים באמצעות חברות שיבחרו לשמור על תעסוקה של עובדים לתקופה של שלושה .חודשים צפי לתקופה אחרי הגל השני התפרצות של גל שני לצד מגבלות ריחוק חברתי אשר יפגעו במגזר העסקי צפויה לייצר מכה קשה למשק הישראלי. המצב במשק הישראלי לאחר התפרצות גל שני של נגיף הקורונה תלויה באופן משמעותי במדיניות שהמדינה תבחר. בכדי להבטיח פגיעה פחותה ככל הניתן במגזר העסקי :ובעובדים, על המדינה לקדם את המדיניות הבאה 1. עידוד תעסוקה – על המדינה להבטיח מדיניות שתסייע בגמישות תעסוקתית ובשמירה ככל הניתן על מצבת כוח האדם במגזר העסקי. יש לעשות זאת באמצעות מדיניות עידוד התעסוקה המצוינת לעיל. כמו כן, יש להבהי ר כי מדיניות גל שני תהיה שונה ממדיניות גל ראשון בכדי למנוע פיטורים המוניים. 2. סיוע למגזר העסקי– חבילת הסיוע שסיפקה ישראל לעסקים ולעצמאים בישראל נמוכה מאוד בהשוואה בינלאומית. במידה ויפרוץ גל שני יש לספק תכנית סיוע, בדגש על ענפים פגיעים במיוחד המצויינים לעיל בסדר גודל דומה לזה הניתן ברחבי העולם. כמו כן, יש להגביר את שיעור החשיפה של המדינה לקרן ההלוואות בערבות מדינה בכדי להבטיח .זכאות גם לעסקים בענפים פגיעים יותר 3. תמיכה בעצמאים – יש להבטיח תכנית סיוע ופיצוי לעצמאים אשר לא נהנים מרשת הגנה סוציאלית כבר מתחילת המשב ר. מעבר לזאת, נדרש להקים קרן דמי אבטלה לעצמאים .בכדי למנוע מצבים מסוג זה בעתיד 4. תקציב המדינה – במסגרת תקציב המדינה המוצע יש לחרוג ממסגרת התקציב המוצעת – להגדיל את יעד הגרעון ולהימנע מהעלאת מסים על המגזר העסקי גם במחיר של הגדלת יחס החוב- תוצר. את תוספת התקציב שתתקבל כתוצאה מהחריגה יש להוציא באופן .מושכל בדגש על הגברת ההשקעה בתשתיות ציבוריות ובהון האנושי במדינה צעדים אלו ,יבטיחו כי ההשלכות הכלכליות של התפרצות גל שני של הקורונה יהיו מינימליות. עם זאת מבלי שצעדים אלו ינקטו הצפי הוא כי שיעורי האבטלה אף יעלו על ה- 27% שנצפו, שיעור 9 שרידות העסקים הקטנים צפוי לרדת באופן משמעותי, הפגיעה בתוצר, בביקוש וביצוא תהיה משמעותית .הרבה יותר ;נושאים נוספים 1. הקרן בע רבו ת מדינה; יש לדאוג שלא רק ה"עסקים החזקים" יקבלו בשלב הראשון ההלוואות בערבות מדינה (שגם כך היו יכולים לקבל את ההלוואות גם ללא ערבות המדינה), אלא בעיקר עסקים שקשה להם לקבל הלוואות מהמערכת הבנקאית מסיבות שונות. בגל הראשו ן, ולמעשה עד היום, העסקים החלשים לא הצליחו לקבל הלוואות בערבות מדינה מהמערכת הבנקאית ובתוך כך נאלצו לפנות לשוק אפור ולמקורות מימון .אחרים 2. הכנת תוכנית מסודרת של סיוע כספי ומתן הלוואות לעסקים שנמצאים בסיכון ושלא מקבלים סיוע באופן שוטף מהמערכת הבנקאית (לאו דווקא במתן סיוע רק לפתיחת .)עסקים, אלא גם בעזרה לעסקים קיימים 3. ;רכש תוצרת ישראלית בשל העובדה כי בגל הראשון נוכחנו לדעת כי העסקים שנפגעו בעיקר הם העסקים הקטנים והזעירים , על המדינה לצאת בקמפיין של עידוד רכישה כחול לבן מעסק קטן וליישם זאת בעצמה על הרכ ש המ משלתי. 4. הכרה ב ימי מחלה לעצמאים; הגל הראשון הוכיח כי כאשר בעל עסק הקטן (שמנהל את העסק לבדו או אם מספר עובדים קטן) נכנס לבידוד או חולה במחלה, הרי שהעסק אינו מתפקד ועלול להיסגר (שהרי העסק זה למעשה הוא עצמו) . ,בהעדר הכרה בימי מחלה למעשה ה עצמאי נותר ללא מקורות ה כנסה. 5. פתרונות ל תשלומי השכירות המסחרית; המצב היום יוצר מצב של היעדר הגנה מספקת על שוכרים מסחריים שהחוק כפה עליהם לסגור את העסק למשך תקופה ארוכה ועתה לאחר שהיו חסרי הכנסה כמה חודשים ברציפות, אין בידם את האמצעים לשלם והם נאלצו לסגור את העסק. בעת הזו, שעה עדיי ן עסקים רבים (לרבות עסקים בתוך המלונות כמו ספא, אולם קולנוע, אולם אירועים וכו') סגורים בהוראת המדינה (בין אם סגירה ישירה ובין אם מחמת העובדה כי לא ניתן להפעיל את העסק בעקיפין בגלל ההגבלות), ישנו קושי בלתי יתואר לשוכרים לשלם שכירות כשאין להם הכנסות מהעסק ול א ניתן להפעיל את .המושכר 6. .הפחתת שווי שימוש רכב בתקופה בה לא נעשה שימוש ברכב 7. .ביטול תשלומים שוטפים כגון אגרות שמירה, ארנונה, חשמל, מים