חומר רקע

הנוסח הרשמי של מכתב זה הנו הנוסח באנגלית; התרגום לעברית מוצע לנוחות הקורא בלבד 14 בינואר 2025 סימוכין: ISRTE | 2025 | 01 לכבוד ח"כ יוליה מלינובסקי, ג.נ., הנדון: הצעת חוק גירוש מיידי של מסתננים התומכים במשטר מדינתם, התשפ"ה – 2024 הנני פונה אליך על מנת להעביר הערות של נציבות האו"ם לפליטים ביחס להצעת החוק פ/5255/25, שהונחה על שולחן הכנסת ביום 23 בדצמבר 2024. בדברי ההסבר להצעת החוק כאמור, מצוין כי מטרת הצעת החוק הינה להבטיח את גירושם של מבקשי מקלט, בעיקר מאריתריאה, המוגדרים כ'מסתננים' על-פי הדין בישראל (להלן – "מבקשי מקלט"), אשר תומכים במשטר של מדינת מוצאם. זאת בכדי להגן על הביטחון הלאומי והסדר הציבורי של מדינת ישראל, בהתייחס לחששות בדבר אלימות פוליטית ומתיחות בקרב הקהילה האריתראית בישראל. כאירגון המהווה זרוע של העצרת הכללית של האומות המאוחדות, אשר הופקד בידיו המנדט לפקח על יישום אמנות בינלאומיות להגנה על פליטים, לנציבות האו"ם לפליטים יש עניין ואחריות להבטיח כי הצעת החוק תעמוד בהתחייבויות המשפטיות הבינלאומיות של מדינת ישראל. מדינת ישראל הינה צד לאמנת 1951 בדבר מעמדם של פליטים, ולפרוטוקול הנלווה שלה משנת 1967, אשר מספקים את ההגדרה המשפטית של פליט כאדם שיש לו פחד מבוסס היטב מפני רדיפה בארץ מוצאו על רקע גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או דעה פוליטית. במסגרת התחייבויותיה של מדינת ישראל על-פי אמנת 1951, בשנת 2011 נוהל טיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, הקובע את תהליך ההכרעה האם מבקש מקלט עומד בקריטריונים של הגדרת הפליט ויש להכירו כפליט. תפקיד זה מבוצע על-ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (יחידת ה-RSD) ברשות האוכלוסין וההגירה. קביעה פרטנית של מעמד פליט הינה תהליך של בירור עובדתי, הכולל ראיון אישי עם מבקש המקלט והערכת ראיות הנוגעות לטענתו, בהתבסס על נסיבותיו האישיות וכן מידע רלוונטי על התנאים במדינת מוצאו. במקרה הרלוונטי, הליך ה-RSD יכלול הערכה מדוקדקת של כל ראיה לכך שמבקש המקלט עשוי להיות תומך פעיל בממשלה של מדינת מוצאו, וכן בחינה כיצד עניין זה עשוי להשפיע על טענתו כי יש לו פחד מבוסס היטב מפני רדיפה, תוך מתן הזדמנות למבקש המקלט לספק מידע חסר ולהסביר או להבהיר כל חוסר עקביות. יצוין כי ייתכנו מקרים של מבקשי מקלט שהביעו תמיכה בממשלת מדינת מוצאם, ובכל זאת יימצא כי יש להם פחד מבוסס היטב מפני החזרה למדינת מוצאם. לדוגמה, הם עלולים לחשוש מרדיפת גורם לא-מדינתי, בעוד ממשלת מדינתם אינה מסוגלת או איננה מוכנה להגן עליהם. במקרים כאלה, הבעת תמיכה בממשלה לא תצביע בהכרח על כך שהפרט אינו זקוק להגנה בינלאומית. מאידך, כאשר נקבע באופן פרטני כי מבקש מקלט אינו זקוק להגנה בינלאומית – לאחר בחינת טענות המקלט שלו במסגרת הליכים הוגנים, לרבות מיצוי הליכי ערעורים- למשל בשל נסיבות בהן הוא תומך בממשלת מדינת מוצאו, וכי הוא לא יהיה נתון בסכנת רדיפה במקרה של חזרה למדינת מוצאו, אזי ניתן יהיה לדרוש ממנו לעזוב את ישראל, כפי שקורה בדרך כלל עם אזרחים זרים שאינם זקוקים להגנה בינלאומית. עם זאת, יש לציין כי בשל מצב זכויות האדם באריתריאה, נציבות האו"ם לפליטים ממליצה לישראל לנקוט במשנה זהירות בעניין זה ולעמוד בהתחייבויותיה על-פי דיני זכויות האדם הבינלאומיים בעת בחינת החזרתם של אנשים שנמצאו כלא-פליטים על-פי אמנת 1951. לפיכך, עמדת נציבות האו"ם לפליטים הינה כי על מדינת ישראל לפעול במסגרת של הליך מקלט הוגן ואפקטיבי כדי לקבוע – מיהו פליט ומי אינו פליט, ואת מי ניתן או לא ניתן להחזיר למדינת מוצאו, לרבות אלו שתומכים או חשודים כתומכים פעילים של ממשלת מדינת מוצאם. לפיכך, אין כל צורך או יעילות בכינונו של חוק או נוהל נפרד לבחינת סוגיה ספציפית זו. בהקשר זה, נציבות האו"ם חוזרת ומביעה את דאגתה המתמשכת מכך שבקשות המקלט בישראל, במיוחד אלו של אריתראים וסודנים, נותרות תלויות ועומדות ללא הכרעה במשך שנים רבות. העיכוב הממושך בהחלטות בעניין בקשות המקלט יצר מגוון אתגרים הן עבור מבקשי המקלט, והן עבור הרשויות בישראל. מבקשי מקלט נשארים בישראל שנים רבות ללא אפשרות של הסדרת מעמדם ועם גישה מוגבלת מאוד לזכויות. יחד עם זאת, אף אלו מאוכלוסיית מבקשי המקלט שאולי אינם זקוקים להגנה בינלאומית, נשארים בישראל גם הם תקופה ארוכה בשל הלימבו המשפטי כאמור. מצב זה איננו רצוי הן מבחינת מבקשי המקלט והן מבחינת ממשלת ישראל, ואינו נמצא בהלימה עם ניהול מסודר של תהליך המקלט בישראל. בנוסף, יצוין כי מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה של מדינת ישראל לאמנת 1951. לפיכך, לגישתה של נציבות האו"ם לפליטים האמצעי המתאים לטיפול בחשד לנוכחותם של תומכים פעילים בממשלת אריתריאה, בקרב קהילת מבקשי המקלט האריתריאים בישראל, הוא באמצעות יישום הולם של נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל משנת 2011 , ובכלל זה – קבלת החלטות הוגנות תוך פרק זמן סביר, בבקשות המקלט הרבות אשר נותרות תלויות ועומדות, במיוחד אלו של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן. לסיום, נציבות האו"ם לפליטים חוזרת על המלצתה ארוכת השנים כי הליך המקלט יוסדר באמצעות חקיקה. כתמיד, נציבות האו"ם לפליטים נכונה לשיתוף פעולה חיובי עם ממשלת ישראל, כולל יחידת ה-RSD של רשות האוכלוסין וההגירה, על-ידי מתן תמיכה טכנית וייעוץ על מנת להבטיח כי החוקים, המדיניות והנהלים הנוכחיים עולים בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים. בכבוד רב, ג'יין וויליאמסון נציגת נציבות האו"ם לפליטים בישראל