חומר רקע
חוות
דעת
של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל
:בעניין הצעת חוק גירוש מיידי של
מסתננים התומכים במשטר מדינתם, התשפ"ה–
2024, מס' פ/
5255/25
של חה"כ יוליה מלינובסקי
:טעמי חוות הדעת
1.
הצעת החוק מבקשת לה ציג
"פתרון", לסכסוכים אלימים שפרצו בקרב מבקשי מקלט מאריתריאה
בשנים האחרונות. אלא שזו מתעלמת מהרקע ל סכסוך, מחובות המדינה כלפי כלל האוכלוסייה שמעטים
ממנה לקחו חלק ב
סכסוך
ומפתרונות מתבקשים ודרושים למצוקתה של כלל אותה אוכלוסייה. כפי
שכבר התרענו בעבר, ממשל אריתריאה הרודני והדכאני מפעיל לחץ ואיומים על מבקשי מקלט
.אריתראים בישראל
מ בקשי
ה ,מקלט
ב משך למעלה מעשור אינם זוכים למעמד ולזכויות שמגיעות להם
בישראל ו
מוצאים עצמם גם בישראל ללא הגנה ש
הם זכאים לה . הצעת החוק
אינה
מספקת פתרונות
הולמים:לכל אלה, אלא מאפשרת גירוש המוני ושרירותי, שמפר את חובותיה של המדינה. נפרט
:הצעת החוק מפרה את מחויבות המדינה לאמנת הפליטים
2.
מדינת ישראל חת מה על האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת1951
,
1
אשררה אותה
בשנת1954
ואף הצטרפה אל הפרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים משנת1967
.הנלווה לאמנה2
הוראות
האמנה והפרוטוקול
לא עוגנו בחקיקה פנימית אך אין חולק,
.כי המדינה מחויבת בהן3
כמו כן, חלה על
המדינה החזקה הפרשנית הפסיקתית המכונה חזקת ההתאמה–
שלפיה יש לפרש את החוק הישראלי
.ככל הניתן באופן העולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי4
3.
לחובה להסדיר את מעמדם של פליטים, נוסף עיקרון משלים נוסף, המוכר בדין הבינלאומי ומעוגן בדין
הפנימי בישראל, הוא עיקרון ה-
Non-Refoulement
, עיקרון אי-
ההחזרה, שלפיו אין לגרש אדם למדינה
.שבה נשקפת סכנה לחייו או לחירותו5
4.
ב ,משך השנים המדינה החילה הגנה קבוצתית מפני הרחקה לאזרחי מדינות מסוימות בשל המצב בהן
כגון סודן, אריתריאה ואוקראינה. חרף ההגנה שניתנת לאזרחי אותן מדינות מפני הרחקה, חלה
מדיניות
מכוונת של השארת מבקשי המקלט בלימבו חוקי–
הם אינם מגורשים, אך הם חיים ללא מעמד ועם
.אשרה דלת זכויות שאינה מאפשרות קיום ראוי
5.
,בעניינם של אזרחי אריתריאה המדינה עצמה ובתי המשפט הכירו
ב משך השנים בסכנות הנשקפות
לאזרחי אריתריאה אם יגורשו לארצם, ובהפרה הנרחבת של זכויות אדם במדינה:. כפי שתואר בפסיקה
"
אריתריאה היא מדינה שהוכרה כעצמאית בשנת1993
לאחר שלושים שנות מאבק עם אתיופיה. מאז
הוכרה כעצמאית לא נערכו בחירות דמוקרטיות באריתריאה ונשיא המדינה, המכהן גם כראש הממשלה
וכמפקד העליון של הצבא, עודנו בתפקידו החל משנה זו. האסיפה הלאומית של אריתריאה מורכבת
ממפלג
ה אחת בלבד (PDFJ)
.
על פי דו"חות של האו"ם, קיימת הפרה עקבית ונרחבת
של זכויות אדם על
ידי הממשל. הפרות אלו כוללות הוצאות להורג ללא משפט; מדיניות של ירי על מנת להרוג,
המכוונת
;למי שמנסה לצאת מגבולות המדינה; היעלמויות של אזרחים ומעצרים שלא נמסרים למשפחות
1
אמנה מעמדם של פליטים, כ"א189
,
137
(נחתמה בשנת1951
) (אושררה ונכנסה לתוקף בשנת1954
.)
2
,פרוטוקול בדבר מעמדם של פליטים606
,
267
(נחתם ונכנס לתוקף בשנת1967
.)
3
בג"ץ8675/11
( מספן מזמור טדסהMespen Mezmor Tadessa
) נ' יחידת הטיפול במבקשי מקלט ', בס8
לפסק דינו של כב '
,השופט פוגלמן (פורסם בנבו14.5.2012
.)
4 ב ג"ץ7146/12
נג'ט סרג' אדם נ' הכנסת
, פ("ד סו1
)
717
,
'בס7
לפסק דינה של 'כב.השופטת ארבל
5
עע"מ8908/11
נס
נט ארגיי אספו נ' משרד הפנים ', בס19
לפסק דינו של 'כב השופט פוגלמן (פורסם ,בנבו17.7.2012
.)
מאסרים ומעצרים שרירותיים; שימוש נרחב בעינויים פיזיים ופסיכולוגיים במהלך חקירות של
המשטרה, הצבא וכוחות הביטחון; תנאי מאסר לא אנושיים; שירות חובה צבאי לתקופה ארוכה ובלתי
מוגבלת שבמהלכו נעשה שימוש בעונשים אכזריים המובילים אף להתאבדויות; אי כיבוד זכויות אזרח
כ גון חופש הביטוי, האסיפה, ההתאגדות, חופש הדת והתנועה; אפליית נשים ואלימות מינית; הפרת
זכויות ילדים, כולל גיוסם של ילדים ועוד ."
6
6.
בהתאם לכך מוחל בישראל מזה שני עשורים
עקרון אי -
ההחזרה
ע
ל אזרחי אריתריאה לארצם , ומשרד
הפנים שב והצהיר על מדיניותו, ש
לפיה אזרחי אריתריאה אינם מורחקים לארצם .
ראוי להזכיר, כי
באפריל2018
, בנוכחות שר הפנים דאז וראש רשות האוכלוסין וההגירה דאז, הודיע
ראש הממשלה, כי הושג הסכם עם נציבות האו"ם לפליטים, ש
לפיו
כמחצית מאזרחי סודן ואריתריאה
בישראל יוכרו כפליטים במדינות אחרות באמצעות נציבות האו"ם לפליטים
והנותרים יקבלו רישיונות
ישיבה,
שיאפשרו להם להתקיים בכבוד ברחבי הארץ. פחות מיממה לאחר ההודעה על ההבנות
האמורות, חזר בו ראש הממשלה מהודעתו, הגם שנציבות האו"ם לפליטים שבה והדגישה מאז,
כי
.המתווה עודו עומד על הפרק מבחינתה
7.
הצעת החוק מתעלמת מחובות המדינה לפי עקרון אי-
ההחזרה, ומאפשרת הרחקה של
אנשים
למדינה
שאין
מחלוקת כי היא מפ רה זכויות אדם בסיסיות, באופן שמציב את חייהם וחירותם של האנשים הללו
וילדיהם בסכנה ממשית. הצעת החוק
אינה
כוללת כל מנגנון לבחינת
ה.סכנות, כנדרש בהתאם לאמנה
הצעת החוק
אינה
,מבוססת על כל מחקר או סקירה
המבססים את ההנחה כי למי שנתפ
ס
בישראל
כ"תומך משטר" לא נשקפת סכנה באריתריאה. זאת, אף שהליכים הנוגעים למדיניות אי-
הרחקה
.קבוצתית דורשים חוות דעת מפורטות מטעם משרד החוץ ומשרד המשפטים7
8.
ונדגיש: עקרון אי -ההרחקה ח,ל על כל סמכות שלטונית שעניינה גירוש אדם מישראל8
והוא חלק
.מהמשפט הבינלאומי המנהגי המחייב9
,בנוסף
עקרון אי-
"ההחזרה גם מעוגן ב נוהל הטיפול במבקשי
.מקלט מדיני בישראל" של רשות האוכלוסין10
,בהתאם לו, הרחקה של אזרחי אריתריאה לארצם
.בהיעדר כל בטוחה לשלומם אם יורחקו, מהווה הפרה של האיסור על הרחקתם
אמנם לשר הפנים
מוקנה
שיקול דעת רחב בקבי עת
המד
יניות בעניין הכניסה
,לישראל אך שיקול ד
עת רחב
אינו היתר
.להפרה של אמנת הפליטים
הצעת החוק עוקפת את החובה לבחון בבקשות מקלט:
9.
הליך הבחינה להכרה באדם כפליט, נערך בעבר בישראל על ידי נציבות האו"ם לענייני פליטים
(
UNHCR
). בשנת2008
,החל תהליך הדרגתי של העברת הטיפול בבקשות המקלט לידי משרד הפנים
וכ יום הבקשות נבחנות בשלב הראשון על-
ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט, תחת רשות האוכלוסין
וההגירה ו
המלצותיה מועברות לוועדה בין-
משרדית מייעצת לשר הפנים שקמה לעניין זה, שבה חברים
6
פרשת
אדם , לעיל ה"ש4, ב 'ס 6 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל .
7 ר'
עע"מ8101/15
אלמסגד גריוסוס צגטה נ' שר הפנים (
,פורסם בנבו28.8.2017) ועמ"נ (מנהלי תל אביב-
)יפו22
-
10
-
1003
.מ.ו
ווקגרה נ' רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
,(פורסם בנבו23.8.2023
.)
8 בג"
ץ5190
/
94
אל טאיי ואח
' נ' שר הפנים(, מט3
)
843
(
1995
,)ב 'ס7 לפסק דינו של הנשיא,, כתוארו אז
.ברק
9
פרשת
ם אד , לעיל ה"ש4, ב 'ס8
לפסק דינו של
כב' השופט
.פוגלמן
10
נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (מס' נוהל5.2.0012
) (תאריך עדכון21.3.2022
), בחלק הכללי: "אין בנוהל זה כדי
לגרוע מההלכה הפסוקה, לפיה אין לגרש אדם למקום שבו צפויה לו סכנת נפשות על פי עיקרוןNon-Refoulement
."
.נציגים של משרד החוץ, משרד המשפטים ומשרד הפנים, שמעבירה את המלצתה להחלטת השר ,נציין
כי עד לסוף שנת2012
, אזרחי אריתריאה וסודן לא יכולים היו להגיש בקשות מקלט כלל, בטענה שהם
""מוגנים מפני הרחקה כקבוצה
ולכן
אין טעם לבחון את בקשות המקלט הפרטניות שלהם.
11
גם כאשר
,נפתחה הדלת להגשת בקשות מקלט הטיפול בהן התאפיין בגרירת רגליים ובבחינה לא הוגנת של
הבקשות .
אחוז ההכרה בפליטים בישראל עומד על%
0.06
12
ומרבית הבקשות טרם נבחנו, בחלוף עשור
.מהגשתן13
10
. קצב ואופן הטיפול בבקשות מקלט בישראל היו מושא לביקורת קשה מצד גורמים רבים, בין-
לאומיים
ומדינתיים
ובהם מבקר המדינה14
.ובית המשפט העליון15
,בדו"ח המבקר המוזכר
התריעה המשנה ליועץ
המשפטי לממשלה עוד בשנת2017
,, כי "יש קושי משפטי של ממש להגן על קצב הטיפול בבקשות מקלט
".בייחוד של מבקשי מקלט מאריתריאה ודארפור16
,בישראל ,מבקשי ספורים הוכרו כפליטים בעוד
שבמדינות אחרות, כולל מדינות האיחוד האירופי, שיעור ההכרה במבקשי מקלט, לדוגמה מאריתריאה
הוא מעל ל-
80%
. כמו כן, אחוז ההכרה הממוצע של פליטים מאריתריאה באיחוד האירופי עמד על46%
בשנת2023
, כלומר46%
ממי שהגישו בקשות למקלט באיחוד האירופי קיבלו הגנה ומעמד בשנה
.החולפת17
גם משך הלנת הבקשות בישראל הוא חריג מאוד. לשם השוואה, על-
פי הדירקטיבה האירופית
.מדינות האיחוד צריכות ברגיל להכריע בבקשות מקלט תוך ששה חודשים18
,כאמור זה אינו המצב
.בענייננו
11
. מציאות זו, של מערכת מקלט שאינה מתפקד ,ת ואי בחינה של בקשות המקלט היא המאפשרת את ניצול
המערכת לרעה על ידי מי שייתכן,
כי אינם עונים על המאפיינים של מבקשי מקלט.
חשוב להבהיר –
.בחינה יסודית של בקשות מקלט היא מחובותיה של מדינת ישראל גם כשמערכת המקלט מנוצלת לרעה
הפתרון אינו גירוש
שרירותי, אלא בחינה ראויה, הוגנת ויעילה של בקשות מקלט
.והכרעה בהן
12
.
הצעת החוק למעשה
משמשת כ
"מסלול עוקף" לנוהל הטיפול במבקשי מקלט , ואינה מבחינה בין מי
שהגיש בקשת מקלט
ו בהתאם לדין, לנהלי הרשות ולמשפט הבינלאומי, אסור להרחיקו כל עוד בקשתו
נבחנת, לבין מי שבקשתו נדחתה או שלא הגיש בקשה למקלט. בתי המשפט הכירו בזהירות הנדרשת
,בבחינת בקשות מקלט
שכן "הזכויות המוטלות על הכף במסגרת בחינת בקשתו של אדם למקלט הן
זכויות האדם הגרעיניות והבסיסיות ביותר, ובראשן הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף והזכות
לחירות. קבלת החלטה שגויה בנדון יכולה להביא לתוצאות הרות אסון –
גירושו של אדם למקום שבו
הוא צפוי לרדיפה ונשקפ ".ת סכנה לחייו או לחירותו19
,כמו כן, קבעו בתי המשפט כי
לא ניתן לדלג על
11
פרשת,אספו
לעיל ה"ש5,
'בס4
לפסק דינו של 'כב ,השופט פוגלמן (פורסם בנבו17.7.2012
.)
12
היאס ישראל0.06%
–
המספרים מדברים: הטיפול בבקשות מקלט בישראל (
2020
). הדו"ח אמנם נכתב ופורסם בשנת2020
,
.אך עד למועד כתיבת שורות אלה לא התקבלו בקשות מקלט נוספות בישראל
13
בג"ץ4630/17
ADAM GUBARA TAGAL
ו-
23
אח' נ' שר הפנים ', בפס17
לפסק דינה של הנשיאה ,כתוארה אז ,
חיות
,(פורסם בנבו25.4.2021
.)
14
מבקר המדינה משרד ה פנים–
רשות האוכלוסין וההגירה: הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (
2018
.)
15
פרשתTAGAL
, לעיל ה"ש13
', בס16
-
18
.לפסק דינה של הנשיאה, כתוארה אז, חיות
16
דו"ח מבקר המדינה, לעיל ה"ש14
', בעמ1443
.
17
-
first
-
rates
-
recognition
-
protection
-
international
-
granting
-
2024/3131
-
report
-
https://euaa.europa.eu/asylum
instance#:~:text=In%202023%2C%20the%20recognition%20rate,refugee%20status%20or%20subsidiary%20protec
tion
.)
18
content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:32013L0032
-
lex.europa.eu/legal
-
https://eur
.
19
עע"מ
8675/11
( מספן מזמור טדסהMespen Mezmor Tadessa) נ' יחידת הטיפול במבקשי מקלט ', בס12
לפסק דינו של
כב' ה
שופט פוגלמן
(פורסם ב,נבו
14.5.2012
.)
שלבים
או לאפשר "קיצורי דרך".
20
מובן שראוי
לייעל ולקדם
את הטיפול בבקשות מקלט, ואנו עמדנו
בפניות קודמות על מספר רב של כלים
ה
דרושים לשם כך. או לם שאלת האפשרות להחזיר מבקש מקלט
.לארצו חייבת לעבור דרך הליך המקלט
13
.
בשתי הסוגיות הנ"ל חשוב להביא גם את עמדת נציבות האו"ם לפליטים, אשר הצעת החוק נסמכת עליה
" :באופן שגוי ומטעה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב ביום4
בדצמבר2024
, התקיים דיון בוועדת
הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא זה. במהלך הדיון ציינה נציגת נציבות האו"ם לפליטים, ג'יין
ויליאמסון, כי במידה וקיימות ראיות ברורות לכך שמבקש מקלט תומך במשטר מדינתו, אין בסיס
לטענה כי הוא נתון בסכנת חיים ולכן אין מניעה להחזרתו לארצו. "
21
הדברים המיוחסים לנציגת נציבות
,האו"ם לפליטים, נאמרו על ידי יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב אשר22
כפרשנות שלו לדבריה של נציגת נציבות
,האו"ם. מדובר בניסיון לבסס את הפרקטיקה המוצעת בהצעת החוק
לכאורה
תוך הישענות על עמדת
נציבות האו"ם לפליטים, שלפיה ניתן יהיה לגרש את ה"מסתננים" המזוהים כתומכי משטר לפי התנאים
הנזכרים בהצעת החוק. ואולם דבריהן של נציגות נציבות האו"ם לפליטים, כפי שהם מופיעים
בפרוטוקול הוועדה מציירים תמונה שונה .
,"בהתייחסות לכינוי מבקשי המקלט והפליטים כ"מסתננים
נאמר כך: "מדובר במבקשי מקלט ופליטים, ששוהים כאן בישראל כחוק. החוק נותן להם אשרה כזו
".ואשרה אחרת. אולי זו לא האשרה הכי טובה, אבל זאת אשרת שהייה והיא אשרה חוקית23
עוד נאמר
"הם חיים כאן תחת הגנה בין לאומית. במסגרת ההגנה הבין לאומית הזאת אם מישהו מהם מבצע
פשעים, עובר על החוק במדינת ישראל, הוא נתון לעמוד לדין על פי החוק במדינת ישראל. הוא לא מעל
."החוק, החוק לא פוסח עליו. מכאן ועד לגירוש למדינת המוצא יש דרך ארוכה24
בוועדה השוו חברי
הכנסת בין המצב בישראל למצב באירופה, ובתגובה נציגת נציבות האו"ם הבהירה שיש להבחין בין
.מדינת ישראל לבין מדינות אירופה, שבהן הבקשות של מבקשי המקלט נבחנות ומעמדם מוכרע25
לעומת
ישראל, שבה כידוע מערכת המקלט אינה מתפקדת ואין הכרעה בנוגע למעמדם של מבקשי המקלט. כן
נאמר על ידי נציגת נציבות האו"ם, כי: "מבקשי מקלט ופליטים כפופים לחוק ומחויבים לציית לו גם
".במדינת המקלט26
ואכן, על כך אין חולק. יש למצות את הדין עם כל אדם שמבצע עבירה, בין אם הוא
אזרח ישראלי ובין אם הוא מבקש מקלט, ככל שנמצאו ראיות ברורות לכך שאותו אדם ביצע את
העבירה .
הגדרת "תומך משטר" ב
חוק עמו
מה ופשטני
ת:
14
.
הצעת החוק מגדירה"תומך משטר" כ"מסתנן שהביע תמיכה ישירה או עקיפה במשטר
,מדינתו
לרבות
הצהרה פומבית בתמיכה במשטר או קיום קשרים מהותיים עם נציגי מוסדות
."השלטון
מדובר ב הגדרה
כללית, אף שדברי ההסבר לחוק מתארים אך מקרה מסוים של אזרחי אריתריאה. הגדרה כללית ועמומה
.זו אינה הולמת את מורכבות הזכאות להגנה בינלאומית,כך למשל
אזרחית חוף השנהב, שמפחדת לשוב
20
)עת"מ (ת"א12
-
01
-
1642
SAMUEL AMANZE NWACHUKWU
נ' מש' הפנים ,
'בס7 פס ל
,דינו של כב' השופט מודריק
פס"ד מיום
29.4.2012, ערר
2288
-
16
.
21
דברי הסבר להצעת חוק
גירוש מיידי של מסתננים התומכים במשטר מדינתם, התשפ"ה–
2024
.
22
פרוטוקול ישיבה298
של ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת ה-
25
,
41
(
4.12.2025
.)
23
'שם, בעמ38
.
24
.שם
25
'שם, בעמ39
.
26
.שם
לארצה מפני בני משפחתה שיכפו על בנותיה השחתת איברי מינן, זכאית להגנה ללא כל קשר לעמדתה
.(תמיכה/התנגדות) למשטר בארצה27
15
.
אף בעניינם של אזרחי אריתריאה, בחינה קפדנית של אופיו של המשטר בארצם, היה מלמד בנקל כי
חלק ממי שנתפ
ס
ים כ"תומכי משטר", למעשה נסחטים ומאוימים על ידי המשטר בארצם , שכופה עליהם
להשתתף באירועים מטעמו, באמצעות השגרירות בישראל ושלוחותיה. אנו פנינו בעניין זה, ואף תיארנו
כיצד .במדינות אחרות סגרו את השגרירות בשים לב להתנהלות מסוג זה28
16
. הקהילה
,האריתראית בישראל מונה כ-
24,000
אריתראים וילדיהם, ש
נסו על חייהם
ונאלצו לברוח
ממשט
ר רצ ,חני במ
טרה ל .קבל מקלט במדינה שתאפשר להם חיים בטוחים ,מבקשי המקלט עצמם
מ בקשים תדיר הגנה מרשויות האכיפה מפני ש ל
וחות של המשטר ו של
שגרירות אריתריאה בישראל ,
אך
נתקלים
במקרה הפ חות גרוע באוזלת יד של המשטרה
ובמקרה הגרוע יותר, בהתעלמות מכוונת
ואי מתן
.הגנה הולמת המורכבות ב
הבחנה בין מי שעוני
ם על הקריטריונים של מבקש י
מקלט לפ ,י אמנת הפליטים
לבין מי שקיימות לגביו
ראיות
שלפיה ן אין
לו צורך
,במקלט היא בדיוק מסוג הנושאים שיש לבחון
במסגרת בקשת מקלט, ולמשטרה אין כל מומחיות רלבנטית לעניין זה
או סמכות לקבל החלטות
בבקשות מקלט.
17
. על הסכנ ה שבהפקדת סוגיות הנוגעות להגנה בינלאומית בידי המשטרה, אפשר גם ללמוד מהתנהלותה
סביב האירועים שהחלו ב "פסטיבלי השגרירות" שהתקיימו בתל אביב, והובילו למהומות ובעטיין
למעצרי שווא רבים. ביום2
בספטמבר2023
התרחשו האירועים המדוברים. ארגוני זכויות אדם ומבקשי
המקלט בעצמם, התריעו בפני משטרת ישראל מבעוד מועד על הסיכון בעריכת האירועים הללו ואף
הגדילו לעשות ונפגשו עם
נציגי המשטרה בבקשה להורות על ביטול האירועים ואולם בקשותיהם לא
,נענו. ביום המחרת3
בספטמבר2023
, דווח שמוחזקים53
.עצורים בידי המשטרה29
מרבית המעצרים
היו מעצרי שווא של חפים מפשע. חלק מן העצורים נעצרו בבתי החולים, חלק אחר נעצרו כמספר ימים
.ואף חודשים לאחר האירוע ובהיעדר ראיות הקושרות אותם לביצוע עבירות כלשהן30
אחרים כלל לא
השתתפו בהפגנות ולא הזדהו פוליטית עם מי מהצדדים. מספר מבקשי מקלט נעצרו רק משום ששוטרי
מרחב ת"א החזיקו בפרטיהם ובמספרי הטלפון שלהם. למרבה האבסורד, מדובר במעצר של מבקשי
המקלט שפנו מיוזמתם לתחנת המשטרה (וכך המשטרה קיבלה את פרטיהם) כדי להפציר במשט רה
.לבטל את האירועים31
רבים מהם עברו שימועים לפני ביטול רישיון ישיבה ושימועים לפני הוצאת צו
.הרחקה ומשמורת32
18
.
כל הדוגמאות לעיל, מצביעות על כך שהצעת החוק המבקשת להסתמך על חוות דעת של משטרת ישראל
ושל רשות האוכלוסין, אינה יכולה לעמוד. המשטרה במקרים המתוארים, לא הצליחה לזהות מי האדם
.העומד מולה ולכן עצרה את האנשים הלא נכונים
מחדלי המשטרה הובילו לפגיעה .חמורה בזכויות יסוד
החלטות מעצר הועתקו מתיקים של עצורים מסוימים לעצורים אחרים, תיקי מעצר הועברו ללא דוחות
פעולה או עם דוחות פעולה המכילים מידע על אודות עצורים אחרים ומבקשי מקלט שאין להם ולו קשר
27
בר"ם5040/18
פלונית נ' רשות האוכלוסין
( וההגירה ,פורסם בנבו9.2.2020
.)
28
המוקד לפליטים ולמהגרים דיקטטורה ללא גבולות –
פסטיבלי השגרירות, המחאה והמעצרים המנהליים של פליטי
אריתריאה בספטמבר2023
(
2024
.)
29
'שם, בעמ19
.
30
מ"י23
-
09
-
1258
מיום5
בספטמבר2023
.
31
דיקטטורה ללא גבולות, לעיל ה"ש8
2
', בעמ28
.
32
'שם, בעמ31
.
.מינימלי לאירועים המתוארים, ורבים נעצרו ונכלאו כאשר לא קיים נגדם בדל של ראיה33
אין לעגן
פרקטיקה שהוכח כי יישומה לקוי, שמובילה לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות ובהן הזכות לחופש התנועה
.והזכות לחירות
19
.
המשטרה אינה מוכשרת לביצוע ההבחנה המתבקשת ועל זו להתבצע אך ורק על ידי מי שהוכשרו לכך
.במסגרת בחינת בקשות המקלט ולא על סמך חוות דעת משטרתית
למשטרה כן קיימ ו ת ה סמכות
וה
ה חוב
, להתייחס ל דיו
וחיהם של מבקשי המ
קלט המאוימים, המתריעים בפניה על הס כנות שהם
נתונים לה ן
.בישראל על המשטרה ל
חקו ר את התלונות המובאות בפניה ול ספק הגנה לכל אדם המצוי
בשט ,ח המדינה ללא קשר ל
מעמדו, כ די לשמור
על
.הן על בטחונו האישי והן על הסדר הציבורי
20
. ה מנגנון
המוצע ב ,הצעת החוק של בחינת ראיות בעניינם של מבקשי המקלט אינו עניין למשטר ה לעסוק
בו .הסמכות נתונה למשרד הפנים ולרשות
האוכלוס,ין וההגירה
והבעייתיות בו היא שהוא אינו מיושם
במשך שנים. יצירת מנגנון עוקף
מנוגדת לאמנת הפליטים ו לדין הישראלי ותוביל לסיכון חייהם של מי
.שזכאים היו לקבל הגנה אם בקשת המקלט שלהם הייתה נבחנת
פ ליטים ואנשים הזכאים להגנה– לא מסתננים :
21
.
בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, יש להעיר
ש .תי הערות כלליות על הצעת החוק
ראשית , ההצעה
.מבקשת להתפרץ אל תוך ואקום חקיקתי במשך שנים נמנעת מדינת ישראל מבחינת בקשות מקלט
.וממתן מעמד פליט למי שהיו זכאים לו אם בקשת המקלט שלהם הייתה נבחנת באופן כן אי ההסדרה
החקיקתית , מותירה את מבקשי המקלט, נתונים למרותם של נהלי משרדי ממשלה שונים, המשתנים
חדשות לבקרים
ובמקרה ספציפי יחיד –
למרותן של תקנות שמדירות חלק ניכר מהאוכלוסיות שהן
אמורות לשרת כפי שיפורט בהמשך ,. באין חקיקה מחייבת
נפגעות תדיר
זכויותיהם המעטות ממילא של
מבקשי המקלט .
כפי שנכתב לעיל, מרבית מבקשי המקלט מחזיקים באשרה מסוג2
()(א5
), שאמנם
,מאפשרת להם לעבוד בשל מדיניות אי האכיפה שבה נוקטת המדינה34
אך אפשרויות התעסוקה שלהם
מ
וגבלות וזכאותם לשירותים סוציאליים, לשירותי רווחה ולטיפול רפואי
.מצומצמת35
מבקשי המקלט
)אינם מקבלים סיוע, גם אם חלקי בתחומי הביטחון הסוציאלי (קצבאות ביטוח לאומי ;
תקנות הבריאות
החדשות36 –
שאמנם
מכירות בפעם הראשונה באופן רשמי בצורך בה סדרת שירותי בריאות עבור מבקשי
,מקלט מחריגות מתחולתן את מרבית חסרי המעמד בישראל, כשהקבוצה הפגיעה שבהם היא קבוצת
הילדים שנאלצים להסתמך על חסדיהם של תורמים ונמנעת מהם גישה לשירותים רפואיים ;
כמעט כל
;המקצועות המאוסדרים ע"י משרדי הממשלה חסומים בפני מבקשי המקלט למבקשי מקלט אין זכות
להוצאת רישיון נהיגה; שירותי הבנקאות שלהם מוגבלים ועוד. מדובר ברשימה שאינה ממצה, של
,שירותים וזכויות שאינם נגישים לאוכלוסיית מבקשי המקלט, כאשר בהיעדר חקיקה אין ודאות או
.יציבות שאף הזכויות המעטות שהם זכאים להן יישמרו
22
.
,לא ניתן לקבל מציאות שבה מדינת ישראל חתומה על אמנת הפליטים אך אין ולו דבר חקיקה ראשית
אחד המתייחס למבקשי המקלט ולזכויותיהם, ובמקביל
מקודמת חקיקה פוגענית, ש מתעלמת מן
33 שם ', בעמ39
-
40
.
34
בג"ץ6312/10
קו לעובד נ' הממשלה
,(פורסם בנבו16.1.2011
.)
35
פרשתTAGAL
, לעיל ה"ש13
', בס19
לפסק דינה של הנשיאה ,כתוארה אז ,
.חיות
36
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרים לעניין רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות לנמצאים בישראל שאינם מבוטחים
לפי החוק), התשפ"ד-
2024
", ק ת2716
.
העובדה שמערכת המקלט אינה מתפקדת ומבקשת לגרש את מי שלכאורה מזוהים כתומכי משטר, ללא
בדיקה ראויה של בקשות המקלט.
23
. שנית , הצעת החוק משתמשת באופן מטה"במינוח "מסתננים , שאין לו עוד מקום בהקשר של אזרחי
אריתריאה החוסים תחת הגנה בישראל, ואשר מונח זה הודבק להם בשל האופן
ש בו נכנסו לישראל לפני
,קרוב לשני עשורים
ש במהלכם הם שוהים במדינה
כדין .
המחוקק בחר למסגר את עניינם של פליטים
ומבקשי מקלט תחת החוק למניעת הסתננות ,
37
לכאורה כ מונח חוקי טכני שלפיו מסתנן הוא "מי שאינו
תושב כמשמעותו בסעיף1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-
1965
, שנכנס לישראל שלא דרך תחנת
גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף7
."לחוק הכניסה לישראל38 ואולם
לא ניתן לנתק את הקשר בין ההגדרה
.החדשה לבין משמעותו המקורית של המונח39
,החוק נחקק בראשיתו על רקע תופעת הפדאיון
חוליות
חבלה מאורגנות ומאומנות, שהסתננו
.לישראל כדי לבצע פעולות טרור מסתנן הוגדר כאזרח או נתין של
.לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עירק או תימן40
כלומר המונח מסתנן נושא מטען היסטורי
,בעל זיקה ביטחונית
שאינו רלוונטי ל
פליטים ו
ל
מבקשי מקל .ט
השימוש ב
מונח
בהקשר זה יוצר נרטיב
שגוי .ומוטעה
במסגרת הליך חקיקת התיקון
לחוק למניעת הסתננות, שבו שונתה ההגדרה של המונח
,""מסתנן
ציינה נציגת משרד המשפטים, כי הבחירה בחוק למניעת הסתננות הינה בחירה מכוונת
שנועדה לשדר חומרה
.וכדי שהאחריות לטיפול בנושא תהיה בידי שר הביטחון41
ואמנם–
בעניינם של
מבקשי מקלט ופליטים, המציאות בפועל שונה. ראשית, הכל מסכימים כי אין מדובר במי שהגיעו
לישראל במטרה לבצע פעולות חבלה. שנית, הסמכות לטיפול בבקשות המקלט ובעניינם של מבקשי
המקלט והפליטים בכלל, ה אי ב פועל של שר הפנים ו
אינה
מענייניו של שר הביטחון. שלישית, אם אכן
מדובר היה ב"במסתננים", ניתן היה לפעול לפי החוק למניעת הסתננות ולה גיש כתבי אישום בגין ביצוען
של עבירות לפי החוק
, אך מתוך הכרה ב .מיהות האנשים חלף הגדרתם הטכנית, הדבר לא נעשה נביא
:את דבריו של כב' השופט פוגלמן בנושא
"הבחירות הרטוריות של המחוקק אינן עומדות
לביקורתנו. מכל מקום, חשוב שבחירה רטורית
לא תעמעם את המהות. שומה עלינו לזכור בכל
שלב של הדיון את אפיונם המורכב של
ה '
מסתננים '
החדשים, שחלק ניכר מהם מגדיר
".עצמו כמבקש מקלט42
,לא בכדי כאשר רשויות המדינה השונות ובכללן רשות האוכלוסין וההגירה, הכנסת ובתי המשפט בוחנים
את ענייניהם של מבקשי המקלט, הבחינה נעשית תוך התייחסות לעקרונות של אמנת הפליטים המוטמעת
בשיטתנו המשפטית, מתוך הכרה
בכך ש המכונים "מסתננים" הם בפועל מבקשי מקלט ופליטים שנאלצו
.לנוס ממדינות מוצאם בשל סכנת החיים שנשקפה להם יתרה מזאת, בדברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל
נכתב כך: "מדינת ישראל מחויבת להעניק מקלט לאנשים הנמצאים בסכנה אישית במדינת מוצאם, בהתאם
37 החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-
1954
.
38
.שם
39
פרשת
אדם , לעיל ה"ש4
', בס10
.לפסק דינו של השופט פוגלמן
40
דברי הסבר להצעת חוק הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות 'ושיפוט) (תיקון מס3 והוראת שעה), התשע"א-
2011
, ה"ח
הממשלה577
,
594
.
41
פרשת
אדם , לעיל ה"ש4
', בס13
.לפסק דינו של השופט פוגלמן
42
.שם
לעקרונות ההומניטריים והבין-
".לאומיים43
,רוצה לומר
המציעים מכירים בכך
ש האוכלוסייה שאליה
מתייחסת הצע ת החוק, אינה עונה על ההגדרה הטכנית של המונח "מסתנן", אלא שמדובר במי שיש להעניק
להם מקלט מדיני לפי עמידה בקריטריונים מסוימים. כאמור, לפני שמחוקקים חוק שמציע הבחנה בין
מבקשי המקלט, או בין "תומכי המשטר ומתנגדי המשטר" כפי שנכתב בהצעת החוק, יש לוודא כי בקשות
המקלט אכן נבחנות בכנות, ו
אין
להסתמך על חוות דעת משטרתיות ,בלבד
כן ש
הוכח שהן פעמים רבות
שגויות ומובילות לתוצאות הרסניות לגבי מי שהם אינם תומכי משטר ,או מפרי חוק אך נצבעו ככאלה ללא
.עוול בכפם
סיכום
במקום
לבנות פרקטיקה
שלוקחת בחשבון את ז,כויות מבקשי המקלט והפליטים בישראל
תוך התייחסות
למחדל מערכת המקלט שאינה מתפקדת ואינה מאפשרת הכרעה בבקשותיהם של מבקשי המקלט ומותירה
,אותם בכוונת מכוון בערפל נורמטיבי מבחינת זכויותיהם44
מבקשת הצעת החוק ל
התמקד
רק בקבוצה קטנה
.וחריגה מתוך מבקשי המקלט, שאינה מעידה על הכלל בידי המדינה הכלים והחובה להגן על אזרחי
אריתריאה הזכאים להגנה הן מפני הרחקתם לארצם הן מפני נציגי המדינה
בישראל; לבחון את בקשותיהם
למקלט באופן זהיר, אחראי ויעיל; וכמובן למצות כל הליך פלילי בהתאם לדין. הצעת החוק אינה נותנת
.מענה לאף אחד מאלה
43
דברי הסבר להצעת חוק
גירוש מיידי של מסתננים התומכים במשטר מדינתם, התשפ"ה–
2024
.
44
פרשת
אספו
, לעיל ה"ש 5
., בפסק דינה של השופטת חיות