חומר רקע

מדינת ישראל משרד המשפטים וועדת ההיגוי ליישום החוק להסדר התדיינויות (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 סיכום עבודת הוועדה לקראת תום הוראת השעה מאי2020 |אייר תש"ף 2 תוכן עניינים פרק ראשון – עיקרי החוק ,והרקע לחקיקתו ................................ ................................ ......... 7 1. עיקרי החוק ................................ ................................ ................................ ............ 7 2. רקע היסטורי ,והתגבשות המדיניות שבבסיס החוק ................................ ..................... 8 3. עבודת יחידות הסיוע בשנים 1997-2016 - התפתחות מודל הגישור המשפחתי ............... 10 4. המלצות דוח וועדת שנהב ................................ ................................ ....................... 11 5. העקרונות המנחים להמלצות ועדת שנהב ................................ ................................ . 12 פרק שני – הליך חקיקת החוק והתקנות................................ ................................ .............. 14 1. עיכוב ביישום המלצות דוח וועדת ש נהב ................................ ................................ ... 14 2. חקיקת החוק להסדר התדיינויות ................................ ................................ ............ 14 3. ההערכות ליישום החוק ................................ ................................ .......................... 14 4. הער כות הסיוע המשפטי ליישום החוק ................................ ................................ ..... 16 5. התקנת התקנות ................................ ................................ ................................ .... 16 6. הקמפיין הציבורי שנערך בסמוך לכניסת החוק לתוקף ................................ ............... 18 פרק שלישי – יישום החוק ................................ ................................ ................................ . 20 1. אתגרים שנתגלעו עם תחילת יישומו של החוק ................................ .......................... 20 2. מינוי וועדת ההיגוי ................................ ................................ ................................ 21 3. פתיחת הליכי המהו"ת – ניתוח ממצאים סטטיסטיים ................................ ............... 21 3.1 הגשת בקשה ליישוב סכסוך: ................................ ................................ ........... 21 3.2 הגשת בקשות לסעדים זמניים ודחופים: ................................ ........................... 22 3.3 הגשת בקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים ................................ ................... 24 4. ניהול הליך המהו"ת - ניתוח ממצאים סטטיסטיים ................................ ................... 24 4.1 התייצבות הצדדים להליכי המהו"ת ................................ ................................ . 24 4.2 מועד קיום פגישת המהו"ת הראשונה ................................ ............................... 25 4.3 השתתפות עו"ד של יחידות הסיוע ,ובאי כוח הצדדים בפגישות המהו"ת .............. 29 4.4 פתיחת בקשות ליישוב סכסוך ובקשות לסעדים זמניים ודחופים בשתי ערכאות במקביל ................................ ................................ ................................ ............. 30 4.5 קשיים לוגיסטיים ................................ ................................ .......................... 30 4.6 מחסור בשירותי המשך ................................ ................................ ................... 31 5. סיום הליך המהו"ת - ניתוח ממצאים סטטיסטיים ................................ .................... 32 5.1 היקף הגשת תובענות לאחר קיום הליך מהו"ת ................................ .................. 32 לוח 10 - כמות כלל התיקים בביהמ"ש לענייני משפחה שנפתחו לאורך השנים ,עובר לחוק ולאחריו ................................ ................................ ................................ ............. 33 3 5.3 השפעת קיום מפגשי המהו"ת על אופן ניהול התובענות ................................ ...... 36 פרק רביעי - עיקר דיוני וועדת ההיגוי ,והמלצותיה ................................ ............................... 39 1. עמידה בהוראות החוק ................................ ................................ ........................... 41 1.1 עומסים חריגים ביחידות הסיוע הגורמים לאי עמידה במועדים הקבועים בחוק .... 41 1.2 התמודדות עם אי הגעה לש צדדים לפגישות המהו"ת ................................ ......... 43 2. קשיים יישומיים ................................ ................................ ................................ ... 44 2.1 תיאום יעיל בין מזכירות הערכאה השיפוטית ליחידות הסיוע ............................. 44 2.2 יישום אחיד של החוק בכלל המזכירויות של הערכאות השיפוטיות ...................... 45 2.3 העדר יכולת להחיל את החוק בבתי הדין השרעיים ................................ ............ 45 2.4 הפניית צדדים מעוניינים ומתאימים ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ... 47 3. המלצות לתיקוני חקיקה ................................ ................................ ........................ 50 3.1 חקיקת חוק קבע ................................ ................................ ........................... 50 3.2 הבהרת משך תקופת עיכוב ההליכים ................................ ................................ 51 3.3 דיון בסעדים הזמניים והדחופים הנקבעים בתקופת עיכוב ההליכים .................... 52 3.4 הוראה המאפשרת חריגה מהחיסיון החל במפגשי המהו"ת לצורך הגנה על ילדים במידת הצורך ................................ ................................ ................................ ..... 53 3.5 קביעת הוראות לעניין פגרות של מזכירויות הערכאות השיפוטיות שלא נכללו בחוק עד כה ................................ ................................ ................................ ................ 54 4. היבטים ייחודיים בפגישות המהו"ת ................................ ................................ ........ 55 4.1 שמיעת ילדים ................................ ................................ ................................ 55 4.2 פירוט עילת הסכסוך בבקשה ליישוב סכסוך ................................ ..................... 55 4.3 אגרות ................................ ................................ ................................ .......... 56 4.4 תחולת החוק על צדדים שלישיים וילדים בגירים ................................ ............... 56 4.5 הפנית צדדים לשירותי רווחה בקהילה בשל צרכים המתגלים במסגרת הליך המהו"ת ................................ ................................ ................................ ......................... 57 ..................................................................................................................... סוף דבר. .... 62 נספח א- טיוטת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה( )תיקון מס ' 2 ,)התש"ף- 2020 ................................ ................................ ................................ ............................... 64 נספח ב- כת ב......................................................................................מינוי וועדת ההיגוי.. 76 4 פתיחה סכסוך בתוך משפחה, ובפרט ב ין בני,זוג שלהם ילדים משותפים מגלם אתגרים רבים- ,רגשיים כלכליים , חב .רתיים ומשפטיים קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת ,כתבי תביעה בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה נשמעות עדויות , ו מתקיימות חקירות בין כותלי הערכאות השיפוטיות מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך הבינאישי- רגשי ועלולה ליצור מחסומים ומכשולים חד שים בקשרי המשפחה ולהקצין את עמדות הצדדים . בנוסף, מחקרים מראים כי להתדיינות המשפטית סביב הגירושין ולאחריהם השפעות קשות על מצבם הרגשי של .ילדים, שמחריף ככל שההליכים מתארכים ברי, כי הסדרה הנעשית בהסכמה הדדית ,היא על פי רוב הדרך המיטבית לשימור יחסים תקינים בין ההורים וביניהם לבין ילדיהם . על בסיס הבנה זו נחקק החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה )(הוראת שעה ,תשע"ה- 2014 :(להלן החוק )הקובע כי לפני שניתן להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי ,יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך ,ללא פי רוט טענות הצדדים, בעקבותיו מופנים הצדדים לפגישות ביחידות הסיוע ו הפ עלות ליד הערכאות השונות .מטרת החוק לעודד משפחות בסכסוך ,ובפרט בהליכי גירושין של הורים לילדים משותפים לבדוק אפיקים אחרים ליישוב הסכסוך ביניהם טרם פניה להליך המשפטי ,שכן קשרי ההורות המשותפת מ משיכים גם .לאחר הפירוד החוק נכנס לתוקף ביום 17 ביולי 2016 .בשל חששות שעלו ובין השאר החשש מהשפעה שלילית של החוק על"מירוץ הסמכויות " הקיים בדין בין צדדים לסכסוך משפחתי לאור סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ו ה ערכאות ה דתיות ,נקבע החוק כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים בהן ניתן יהיה לבחון את.השפעת יישומו ביום 24 במאי 2017 מינתה שרת המשפטים איילת שקד וועדת היגוי למעקב אחר יישום החוק בכדי "לבחון את אופן יישומו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראה שעה ,)התשע"ה - 2014 בערכאות השונות, לאתר קשיים הכרוכים ביישום החוק ,ולהציע פתרונות לקשיים אלו." 1 להלן רשימת חברי הוועדה (לפי סדר א-ב.) 2 עו"ד בתיה ארטמן ,יו"ר וועדת ההיגוי. עו"ד אודליה חן ,לשכת עורכי הדין. הקאדי ד"ר איאד זאחלקה ,מנהל בתי הדין השרעיים. 1 מתוך כתב המינוי של הוועדה , מצורף כנס פח ב. 2 כתב מינוי8562 - 2017 של שרת המשפטים "הקמת וועדת ההיגוי לעניין החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפ חה התשע"ה– 2014 ( 24.5.2017 .) 5 עו"ד הילה יופה ,משרד הרווחה ,הממונה על עורכי הדין ביחידות הסיוע. עו"ס י הודית אסף ,ממונה ארצית על יחידות הסיוע. עו"ד יעקב פרידברג ,ייעוץ וחקיקה (ציבורי חוקתי) , מרכז הוועדה עד אוקטובר2019 . עו"ד יעל בלונדהיים, ייעוץ וחקיקה (ציבורי חוקתי), מרכזת הוועדה החל מאוקטובר2019 . עו"ד מיכל פיין ,נציגת ציבור. עו"ד מיכל שקד ,ל שכת עורכי הדין. עו"ד נועם פליק ,לשכה משפטית ,משרד הרווחה. 3 עו"ד ענבל וייל ,הסיוע המשפטי , ממונה תחום מעמד אישי מחוז ירושלים. "ס עו ענת ענבר , לשעבר מנהלת יחידות הסיוע ,משרד הרווחה , נציגת ציבור. עו"ד ד"ר רפי רכס ,ץועי הי ה משפטי ,בתי הדין הרבניים. עו"ד שירי לנג, ה לשכה ה משפטית ,הנהלת בתי המשפט. הוועדה קיימה עשרים ושתיים ישיבות ,בהן נדונו מגוון נושאים הקשורים לחוק וליישומו .בין היתר , שמעה הוועדה התייחסות מטעם נציגות השופטים ,הדיינים ,וארגונים שונים העוסקים ביישומו של החוק .לקראת תום תקופת הוראת השעה , וההערכות להמשך יישום החוק ביקשה הוועדה לסכם .את פעילותה ומסקנותיה עד כה הדוח מורכב מ ארבעה פרקים .הפרק הראשון מפרט את עיקרי החוק .והרקע לחקיקתו הפרק השני מפרט תא הליכי חקיקתו של החוק והתקנות ,להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016 )(להלן: התקנות ו ההערכות ליישומו .הפרק השלישי עוסק ביישום החוק, ובין היתר מפרט נתונים סטטיסטיים שונים וממצאי מחקרים שנערכו לצורך בחינת יישום החוק - המחקר שנערך על ידי מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל ביוזמת משרד הרווחה ,העוסק ביישום החוק ביחידות הסיוע :(להלן המחקר של)ברוקדייל ;המחקר מטעם מחלקת המחקר של הרשות השופטת העוסק ביישום החוק בבתי המשפט )(להלן: מחקר בתי המשפט ;והמחקר מטעם מחלקת המחקר של משרד המשפטים העוסק ביישום החוק בבתי הדין הרבניים :(להלן מחקר בתי דין)רבניים. הפרק הרביעי מפרט א ת דיוני וועדת ההיגוי והמלצותיה .כנספח לדו ח , וכנדבך מרכזי,מהמלצותיו צורף נוסח של תזכיר חוק לחקיקת קבע של החוק עם תום תקופת הוראת השעה, הכולל תיקונים מסוימים בנוסח ,הוראת השעה לאור הניסיו ן ,שנצבר מיישום החוק עד כה, וכן הוספת הבהרות נוסח להסדר הקיים 3 חברות וועדה מחליפות: קשת פיינדברג, לשכה משפטית משרד הרווחה; יפעת זיידס בן- .ארי, לשכה משפטית, משרד הרווחה 6 כאשר בחלק מהמקרים מדובר בעניינים שהובהרו בתקנות אך רצוי להעלותם ל.חוק זכ ת יר החוק הוא .בין היתר תוצאה של דיוני וועדת ההיגוי ההמלצה להפיכת הוראת השעה להוראת קבע נסמכת על הממצאים החיוביים שנאספו עד כה מאז יישומו של החוק ., המלמדים כי הוא משפיע בצורה חיובית על ניהול סכסוכים משפחתיים בישראל נמצא כי החוק הביא לירידה משמעותית ב היקף התובענות בסכסוכי משפחה וכי ""פסק הזמן הראשוני המוסדר בחוק מאפשר לצדדים לבחון את מצבם, לקבל מידע ולאפשר הדברות והגעה להסכמות ראשוניות, וכן הוא מונע הסלמה של הסכסוך ואף ממתן אותו , הן כ אשר הסכסוך מסתיים ל לא הגשת תביעה, והן במצבים בהם מוגשת תביעה בסופו ש ל דבר .בכך משיג החוק את מטרתו. 4 ל פנינו עוד אתגרים ביישומו של החוק ,דוגמת החלת החוק בבתי הדין השרעיים והדרוזיים ושיפור הפני ית משפחות לגישור .ולחלופות נוספות ליישוב סכסוך בהסכמה כמו כן, נדרשת עמידה טובה יותר של יחידות הסיוע בחלק מהיחידות בקיום מפגשי ם במוע ד הקבוע בתוך תקופת עיכוב ההליכים , ואולם מדובר בעניינים של יישום, אשר אינם מצריכים תיקו נים ב .חוק עצמו דומה כי על אף חששות משמעותיים שהיו ערב יישומו של החוק, נמצא שהוא תורם תרומה משמעותית בהפחתה בהיקפי התובענות והעומס ,בערכאות השיפוטיות וכי הוא מוביל להפחתה בעוצמת הסכסוכים . .בכך הוא עומד במטרות שעמדו לנגד עיני המחוקק אנו מבקשים להודות לגב 'דנה חביליו ,ולגב 'רותם ספיר-יעקבס שסייעו רבות בכתיבת דוח זה , ובריכוז עבודת הוועדה . 4 טלי באייר טופילסקי ויואב שורק יישום חוק המהו"ת ביחידות הסיוע– מחקר ארצי (מאיירס-ג'וינט- :ברוקדייל, לא פורסם) (להלן.)ברוקדייל 7 פרק ראשון– עיקרי החוק, והרקע לחקיקתו 1. עיקרי החוק החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראה שעה ,)התשע"ה- 2014 נחקק כהוראת שעה לשלוש שנים ,ונכנס לתוקף ביום 17 ביולי 2016 . סעיף 1 לחוק קובע כי: "מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ,ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית ,מתוך התחשב ות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד ." לשם השגת מטרות אלו ,החוק קובע הסדר דיוני המחייב את ה צדדים לסכסוך "ב תקופת עיכוב הליכים" של45-60 ימים בטרם יוכלו להגיש תובענות (למעט ב :מספר עניינים בקשות דחופות מסוימות שבהן אין אפשרות לעכב הליכים, שאותן ניתן להגיש מיד; בקשות לסעדים זמניים נחוצים ,או כאלו שנועדו למנוע שינוי המצב המשפטי באופן חד צדדי ; ובקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים, שאותן ניתן להגיש יחד עם הבקשה ליישוב ה)סכסוך. בתקופה זו הצדדים לסכסוך מופנים ליחידות הסיוע ל שם בחינת האפשרות ליישוב הסכסוך המשפחתי ביניהם בדרכי שלום . לעת הזאת החוק תקף בבתי המשפט לענייני משפחה ,ובבתי הדין הרבניים ,ונכלל בו סעיף המסמיך את שר המשפטים להחילו בעתיד בערכאות של עדות דתיות נוספות המוסמכות לדון בענייני משפחה (בתי הדין השרעיים ,בתי הדין הדתיים הדרוזיים ,ובתי ין הד של העדות הנוצריות המוכרות) . יצויין כי על אף העדר צו החלה, בתי הדין השרעיים מחילים את החוק בפסיקתם., כפי שיפורט בהמשך החוק קובע כי על הצד היוזם את ההליך להגיש למזכירות אחת הערכאות השיפוטיות, שלה סמכות ,מקומית "בקשה ליישוב סכסוך" )(באמצעות טופס מובנה ,בעק בותיה יופנה עם המשיב ליחידות הסיוע הפועלות ליד הערכאות השיפוטיות ל עד ארבע פגישות "מידע ,הכרות ותיאום( "או בקיצור - "פגישות מהו"ת )"עם עובדות יחידות הסיוע אשר הן עובדות סוציאליות, וכן עורכות דין ,ואנשי טיפול נוספים במידת הצורך. 5 החוק קובע כי פגישות המהו"ת כולן צריכות להתקיים בתוך45 ימים ממועד הגשת הבקשה עם אפשרות הארכה של15 .ימים נוספים פגישת המהו"ת הראשונה נקבעת במועד הקרוב ביותר 5 ישנם15 ,יחידות סיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה11 יחידות סיוע ליד בתי הדין רבניים ו-8 יחידות סיוע ליד בתי הדין השרעיים, מתוכן רק 7 פעילות .כיום, ויחידת סיוע אחת ליד ביה"ד הדרוזי בעכו 8 בהתאם לזמינות יומן יחידת הסיוע שליד הערכאה שלה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך. תארי כי פגישות נוספות נקבע ות בדרך כלל בטווח של שבוע עד עשרה ימים מן הפגישה,הקודמת ועל פי הפניות של יחידות הסיוע )והצדדים (ככל שמדובר בפגישה שניה והלאה .בפגישות אלו הצדדים לסכסוך מקבלים מידע על ההשלכות המשפטיות , ,הרגשיות החברתיות והכלכליות של הגירושין עליהם ועל ילדיהם ,וכן מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ,בתוך יחידות הסיוע , או בקהילה ובמגזר הפרטי .בנוסף ,עובדות יחידת הסיוע עורכות הכרות עם הצדדים ועם צרכיהם , לרבות מפגש עם הילדים באם התעורר הצורך בכך ,ונעשה ניסיון לעריכת הסדרים זמניים שיאפשרו יישוב הסכסוך כולו בהסכמ ה .פ גישת המהו"ת הראשונה נערכת עם הצדדים ללא נוכחות גורמים נוספים, בכדי לאפשר את התקיימות ההליך הטיפולי ,ולשם כך נקבע בתקנות שצדדים לסכסוך יבואו לפגישה ראשונה ביחידת הסיוע לבדם ,ובלא נוכחות באי כוח ם שאינם דרושים להשתתפות בהליך הטיפולי . מהותן של שאר הפגישות, אם מתקיימות– נקבעת על פי ההערכה הראשונית ורצונות הצדדים. לצד זאת ,נקבע בתקנות כי כל הסכם או אפשרות לפעולה שתעלה במסגרת הפגישות, לא תסוכם לפני שניתנה לצדדים אפשרות להתייעץ עם באי כוחם ,לרבות בדבר הסכמות זמניות שאליהם צדדים עשויים להגיע כבר בעת הפגישה הראשונה. 6 בתום תקופת עיכוב ההליכים ,במידה שצד אחד או שני הצדדים מחליטים שאינם יכולים או שאינם מעוניינים לפתור את הסכסוך ב יניהם ב דרכי שלום ,הם רשאים להגיש תובענות , כאשר לצד שהגיש את הבקשה ישנה זכות קדימה להגיש תובענה )(באיזו ערכאה שיבחר והצד האחר רשאי לעשות כן לאחר חמש עשרה יום. ( ממכלול הנתונים'ר פירוט לעניין זה בפרק ג') עולה כי מאז יישום החוק, רק בפחות ממחצית מהמשפחות המצויות בסכסוך משפחתי, המשתתפות במפגשי המהו"ת בעקבות הגשת בקשה ליישוב סכסוך , אכן מוגשת על ידי אחד מן הצדדים תובענה בתום תקופת עיכוב ההליכים שבה התק.יימו פגישות אלו 2. רקע היסטורי, והתגבשות המדיניות שבבסיס החוק הרעיון ב בסיס החוק, לפיו מוטב לפתור סכסוכים משפחתיים ללא קיום התדיינות נדון בישראל כבר עשרות שנים. תזכיר חוק הכולל את עיקרי החוק הנוכחי הופץ על ידי משרד המשפטים כבר בשנת2006 לאור המלצת וועדת ציב .ורית בראשות השופט יצחק שנהב, כפי שנפרט להלן 6 תקנה5 )לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה , תשע"ו- 2016 )(להלן: התקנות 9 :קדמו לכך מספר תהליכים בשנת 1982 מונתה "הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה בישראל ," בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ,השופט אלישע שינבוים .דוח הוועדה שהוגש בשנת 1986 לל כ המלצה לריכוז ענייני המשפחה בערכאה אחת בשל הייחודיות של סכסוכי משפחה. 7 עוד נכללה המלצה להקמת "מוסד לייעוץ ולרווחת המשפחה ,"שאליו יהיו בני זוג מחויבים לפנות לטיפול בבעייתם לפני הגשת תביעה כלשהי הנובעת מקשרי הנישואין שלהם ,לרבות סכסוך מזונות וגירושין ,בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום. 8 הוועדה סברה כי בשונה מסכסוכים אזרחיים ,לסכסוכים משפחתיים השלכ תו רגשיות וחברתיות קצרות וארוכות טווח על הצדדים לסכסוך ועל ילדיהם ,שההליך המשפטי אינו יכול להביאם בחשבון ללא גורם מקצועי טיפולי. 9 בשנת 1995 נחקק חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995 , 10 מכוחו הוקמו בתי המשפט לענייני משפחה ולצדם הוקמו "יחידות הסיוע." 11 חוק זה קובע כי יחידות אלו תסייענה לבעלי הדין , בעצמן או באמצעות אחרים במתן שירותי אבחון ,ייעוץ ,טיפול וגישור ,בענייני משפחה המצויים בסמכותו של בית הדין הדתי לפי כל דין ,לרבות העמדת מומחים. 12 מדובר ב שירות ייחודי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בתוך הערכאות השיפוטיות ש מטרתו לסייע לשופטים ,באמצעות שילוב ההיבט הטיפולי והרגשי בהליך המשפטי. בצו המקים את יחידות הסיוע נקבע כי ביחידות הסיוע יועסקו עובדות סוציאליות בכירות בעלות ניסיון ב טיפול במשפחה ובילדים וכן ב גישור במשפחה ,ואכן מרבית העובדות הסוציאליות של יחידות הסיוע הן בעלות תואר שני ,עם ידע וניסיון טיפולי במשפחות וילדים. 13 בשנת2011 נחקק חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א– 2011 , בעקבותיו הוקמו בהדרגה יחידות סיוע גם בבתי הדין הרבניים ו בחלק מבתי ה .דין השרעיים והדרוזיים יצוין כי ישנו בית דין שרעי אחד בו עדיין לא הוקמה יחידת סיוע ,, בבאר שבע לאור קושי במציאת עובדים מתאימים (לפירוט ראה תת פרק2.3 בפרק הרביעי .) 7 משרד המשפטים דין וחשבון הוועדה לבחינה יישום דיני המשפחה( 1986 .)) (להלן: דוח ועדת שינבוים 8 'שם, בעמ7. 9 ענת ענבר, חיה נבו וסוזן להמן "יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה– "עשור לפעילותן משפחה במשפט ב25 , 27 ( 2009) (להלן ,: ענבר .)נבו ולהמן 10 "משה דרורי "מחצית יובל לדוח ועדת שינבוים וח"י שנים לבית המשפט לענייני משפחה מאזני משפט ט149 , 150 ( 2014 ) (להלן: דרורי); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 " הפרקליט )מג(ג431 ( 1997 .) 11 'ס5 לחוק חוק בית המ שפט לעניני משפחה, התשנ"ה- 1995 ,); צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן התשנ"ו- 1996 .)(להלן: צו להקמת יחידות הסיוע 12 'ס4-3 .לצו להקמת יחידות הסיוע 13 'ס1 .(ב) לצו להקמת יחידות הסיוע 10 3. עבודת יחידות הסיוע בשנים 2016 - 1997 - התפתחות מודל הגישור המשפחתי בעת ייסוד בתי המשפט לענ ייני משפחה ,והקמת יחידות הסיוע לצדן ,לא נקבעה חובת הסתייעות ביחידות הסיוע ,על אף ההמלצה המקורית בעניין זה שנכללה בדוח וועדת שינבוים. ואולם בפרקטיקה שהתפתחה במשך השנים ,נהגו שופטי בתי המשפט לענייני משפחה להפנות צדדים לסכסוך משפחתי לאחר הגשת התובענה ליחידות הסיוע לצורך הערכה וגישור ,וכן לשם התערבות טיפולית קצרת מועד ,קבלת ייעוץ , מתן חוות דעת ועוד. 14 אפשרות נוספת לפניה ליחידות הסיוע ,הייתה באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך למזכירות בית המשפט על ידי אחד הצדדים לסכסוך בטרם הגשת תובענה, 15 שבעקבותיה ה ופנו בני הזוג מטע ם שופט ליחידת הסיוע על מנת לברר אם ניתן ליישב את הסכסכים ביניהם ובאיזה דרך .הליך זה היה וולונטרי ,בבתי המשפט למשפחה בלבד וניתן היה לסיימו בכל שלב ,ולהגיש תובענה בבית המשפט. 16 ב של חששות משפט י ים שהועלו לגביו בתחילת הדרך, 17 .לא נעשה בו שימוש רב לקבלת תמונה אוד,ות עבודת היחידות טרם חקיקת החוק להסדר התדיינויות יצוין כי בין השנים 2005-2015 הופנו ליחידות הסיוע כ- 90,000 תיקים . 60% מתוכן הופנו לצורך הגעה להסכמות או הסכמים, חלק גדול מתוכם הופנו שלא לצורך עריכת הסכמי גירושין אלא לצורך השגת הסכמות בנושאים מסוימים סביבם נסב הסכסוך המשפחתי . מנתוני שנת2015 עולה כי מתוך התיקים ( שהופנו על ידי הערכאות השיפוטיות להסכמות4,627 תיקים), ב- 34% מתוכם הושגו הסכמות חלקיות , וב- 9% הושגו הסכמים מלאים. ביתר התיקים לא חל שינוי כלל, או שעוצמת הקונפליקט .פחתה, אולם ללא השגת הסכמות18 הניסיון שנצבר במהלך עשרים שנות הפעילות הללו שבהן לא הייתה חובה לפנות ליחידות הסיוע , היווה את התשתית אשר אפשרה לקבוע בחוק שבו עוסק דו ח זה חובה להפניית כלל הצדדים ליחידות הסיוע .במהלך שנים אלו נצבר ניסיון רב מאוד בעריכת גישורים בין צדדים ,וגיבוש הסכמים מפורטים שקיבל ו תוקף של פסק דין בבתי המשפט לענייני משפחה. 19 צדדים לסכסוך שהופנו לפגישה ביחידות הסיוע על ידי שופט נפגשו עם עובדת היחידה למפגש הערכה משותף ,שנועד 14 ענבר, נבו ולהמן, לעיל ה"ש9 ', עמ33 . 15 הל יך זה הוסדר בתקנות258כ- 258כה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 . 16 דורית אלדר "תובענה ליישוב סכסוך: חלופה טיפולית בבית המשפט לענייני משפחה" בתוך יהושע גייפמן דיני המשפחה בישראל בעידן בית המשפט לענייני משפחה 'חלק ג1217 ( 2000 .) 17 בג"ץ5918/07 פלונית נ 'ת בי הדין הרבני הגדול(, סג2 ) 247 ( 2009 ) 18 .נתונים אלו נמסרו לנו על ידי הנהלת יחידות הסיוע 19 ( מרבית ההפניות70% - 60 ) נעשו באמצעות החלטה שיפוטית ולא ביוזמת הצדדים לסכסוך. ההפניות נעשו לאחר פתיחת התיק בבית המשפט במטרה לבחון אם ניתן לסייע לצדדים להגיע להסכמות, ובכ.ך לסייע לשופט לנהל את המשך הניהול בתיק או לשמש אלטרנטיבה להליך המשפטי 11 לסייע להם לקבל החלטה בדבר הדרך לפתרון הסכסוך .התהליך הושתת על קיום מפגשים משותפים עם שני הצדדים לצד מפגשים בנפר ד ,תוך שנעשה ניסיון להגיע להסכמות בין בני הזוג . במהלך שנת 2002 פעלה ביחידות הסיוע ועדת היגוי שעסקה בפיתוח מודל ייחודי לעבודת הגישור המתבצעת בהן .מודל זה הביא בחשבון את המאפיינים הייחודים של המשפחות המופנות מטעם בית המשפט ,המוגדרות כמשפחות בקונפליקט גבוה .המודל התייחס לחשיבות של הערכה ואבחון בטרם הליך הגישור בידי איש טיפול במטרה לבדוק את ההתאמה של כל צד לתהליך .המודל מתבסס על ההנחה כי השלב המתאים ביותר להתערבות הינו לאחר פתיחת תיק בבית המשפט ובטרם ההתדיינות המשפטית .בשלב זה ,המתדיינים זקוקים למידע לגבי עקרו נות הגישור ,השפעות הסכסוך והאפשרויות השונות העומדות בפניהם. 20 כמו כן ,בצורה כזו הפגישות ביחידות הסיוע יוכלו למנוע את ההסלמה הנובעת מההליך המשפטי ואולי לשמש כחלופה לו . מסקנה זו הלכה והתחדדה לאור הניסיון שנצבר ביחידות הסיוע לאורך השנים .בני משפחה הפונים בתבי עות לבית המשפט על מנת שזה יחליט בעניינם ,מצויים במצב של משבר ושל תחושת אובדן שליטה על חייהם ועל חיי ילדיהם .המפגש עם איש הטיפול ביחידת הסיוע מהווה הזדמנות להידברות ,לצורך ליבון הצרכים והרצונות של כל אחד מהם ,וגיבוש החלטה משותפת לגבי המשך החיים המשותפים או לגבי הדרך לסיימם .נמצא כי הפגישות ביחידות הסיוע מהוות שירות מעצים , המסייע לבני המשפחה לעבור ממצב של אובדן שליטה למצב של שליטה יחסית על גורלם .תהליך ההערכה ביחידות הסיוע מתמקד בבעיות ובגורמים לסכסוך ,מסייע בהבנת המניעים לחוסר היכולת לפתור אותו ומאפשר בניית תקשורת בין הצדדים וביטוי לרגשות טעונים ,כך שיש יותר סיכוי לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. 21 4. המלצות דוח וועדת שנהב לאור הצלחת מודל הגישור המשפחתי שתואר ,ומתוך רצון להפוך אותו למודל אוניברסלי ברוח ההמלצה המקורית של וועדת שינבוים ,הוקמה במסגרת "המרכז הארצי לגישו ר וליישוב סכסוכים", שפעל באותם שנים במשרד ,המשפטים ועדה בראשות כבוד השופט יצחק שנהב. חברי הוועדה היו נציגים של הערכאות השונות הדנות בענייני משפחה ,שופטים ונציגי בתי הדין ,מגשרים , עורכי-דין ,נציגי לשכת עורכי הדין ,עובדי יחידות הסיוע ואנשי מקצועות טיפוליים ש פעלו ליצור מתווה משותף להתמודדות עם סכסוכים משפחתיים בישראל. 20 ענבר, נבו ולהמן, לעיל ה"ש9 ',עמ39 . 21 'שם, בעמ38 . 12 פרי עבודתה של ועדת שנהב היה תזכיר "חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך ,)התשס"ו- 2006 , 22 במסגרתו הוועדה המליצה כי צדדים לסכסוך משפחתי יחויבו להגיש בקשה ליישוב סכסוך ,טרם הגשת תובענה לבית המשפט והגשת כתבי טענות שמטיבם מסלימים את הסכסוך .לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע ,היכרות ותיאום (בקצרה "פגישת מהו"ת)" ,ביחידת הסיוע שליד כל אחת מהערכאות השיפוטיות במסגרתה ייערך על ידי גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ,וכן הגדרה משותפת עם הצדדים של רצונותיהם וצרכיהם .בנוסף ,הומלץ כי יינתן לצדדים מידע על הליך הגירושין והשלכותיו על הצדדים ועל ילדיהם, וכן מידע והכוונה בנוגע לדרכים האפשריות העשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ,ולהתמודד עם השפעותיו לרבות באמצעות ייעוץ , גישור ,טיפול משפחתי או זוגי ועוד. רק לאחר שנעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה או להמשיך בתהליך שמגמתו ליישב את הסכסוך בהסכמה ,והצדדים או מי מהם הביעו את רצונם לקיים התדיינות משפטית ,הם יוכלו להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים. 5. הע קרונות המנחים להמלצות ועדת שנהב המלצות וועדת שנהב התבססו על ההבנה של המאפיינים הייחודיים של הסכסוך המשפחתי שנדרש בהם הסדר ייחודי באשר לאופן יישובם בערכאות שיפוטיות .סכסוכים אלה מתאפיינים בכך שטרם הסכסוך המשפטי נוצר סכסוך אישי בין הצדדים הנוגע לקשרי הזוגיות והמשפחה המשפיע על ההליך המשפטי ומושפע ממנו ,וספק אם הוא ניתן לריפוי באמצעות סעדים משפטיים בלבד .מדובר בבעלי דין שיצטרכו פעמים רבות להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי ,כדוגמת הורים לילדים משותפים אשר יש להם אחריות משותפת לגידולם ולד אגה לרווחתם הפיזית והנפשית. 23 משכך ,התגבשה הבנה שההתדיינות המשפטית ככלל איננה הדרך הרצויה לפתרון סכסוכים משפחתיים היות וההליך המשפטי גורם פעמים רבות להסלמת הסכסוך המשפחתי ,בייחוד בהליכי גירושין של זוגות שלהם ילדים המוצאים עצמם בלב הקונפליקט הטעון בין הוריהם. 24 נמצא כי לגירושין השפעות מרחיקות לכת על התא המשפחתי בכלל ועל ילדים בפרט .ראשית , לגירושין יש השפעה כלכלית משמעותית על התא המשפחתי מעצם הפיצול למשקי בית שונים , והליכים משפטיים בין בני הזוג גוזלים משאבים רבים .שנית ,בני המשפחה נאלצים להסתגל לסיטואציה חדשה ומורכבת ,בין היתר בשל מעברי מגורים ,וההליך המשפטי לא מסייע להסתגלות 22 תזכיר חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשס"ו- 2006 . 23 אלדר, לעיל ה"ש16 ', בעמ1217 . 24 ענבר נבו ולהמן, ל עיל ה"ש9 ', בעמ27 . 13 זו .שלישית ,נמצא כי ילדים שחווים גירושין סובלים ממצוקה בתקופה שלאחר הגירושין, 25 והליכים משפטיים מעצימים ומאריכים מצוקה זו, 26 ועשויים להוביל לקשיי הסתגלות וקשיי התנהגות בקרב ילדים .בנוסף ,ההל יך המשפטי עשוי להוביל כאמור להסלמת הסכסוך . בשל ההכרה בייחודיות מאפייני הסכסוך המשפחתי עלה הצורך ביצירת חיבור מוסדי בין התחום .המשפטי לתחום הטיפולי השופטת הילה מלר-שלו במאמרה מתייחסת ל עבודה המשותפת של הערכאות השיפוטיות ויחידות הסיוע לצידן כמרחב" "משפטיפולי, 27 כלומר, מרחב שנוצר מחפיפה בין השדה המשפטי והשדה הטיפולי. לטענת מלר- שלו, מרחב זה מאפשר את פתרון הסכסוכים .המשפטיים בצורה הטובה ביותר יחד עם דאגה לרווחת בני המשפחה .במדינות שונות בעולם קיימת מעורבות שונה של המדינה בהסדרת הסכסוכים המשפחתיים באוסטרליה, אשר הייתה המדינה הראשונה שהקימה ערכאה לסכסוכי משפחה ששילבה זרוע ,טיפולית בתוכה החוק מחייב כל זוג המבקש לפתוח בהליכים משפטיים לפנות קודם לכן להליך יישוב סכסוך חיצוני כגון גישור. לשם כך, הוקמו מרכזים ,בקהילה הממומנים על ידי המדינה ה נותנים שירותי גישור ויישוב סכס.וך אחרים28 בדומה לכך, גם בניו זילנד ישנה חובה לקיים הליך גישור לפני שניתן לפנות לבית המשפט להגיש תובענה בסכסוך משפחתי. במספר מדינות הגישור המוקדם הוא חובה בנושאים מסויימים כגון .משמורת והסדרי ביקורים29 במדינות אחרות ההליך הטיפו לי אינו מנדטורי, והזרוע הטיפול ית .מעניקה שירותים לבתי המשפט, או לזוגות שמעוניינים בכך30 בדצמבר 2011 הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין , בראשותו של פרופ 'דן שניט ,קבעה אף היא כי הדאגה לטובת הילד מחייבת שטרם הגשת כתבי ת בי דין ,ינסו ההורים להגיע להסכמות באמצ עות יחידת הסיוע .הוועדה המליצה לקבוע חובה להשתתף בפגישות המהו"ת לפני הגשת תביעה בדומה להמלצת וועדת שנהב. 31 25 להרחבה ראו: יוא ב שורק כיצד ילדים להורים השרויים במאבק תופסים את איכות חייהם 11 ,(חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים2017 .) 26 :להרחבה ראוship and Parental Role Fulfillment of parental Relation - Divorce Process Variables and the Co Nehami Baum 42 (1) FAMILY PROCESS 117, 120 (2003) Divorced Parents, 27 הילה מלר- "שלו "המרחב ה"משפטיפולי": מופעי המפגש בין ה"משפטי" ל"טיפולי" בעבודת יחידות הסיוע ובתי המשפט לענייני משפחה המשפט כג87 , 92 .)(תשע"ז 28 Evaluation of , M., Weston, R., Moloney, L., Hand, K., Qu, L& the Family Law Evaluation Team. (2009) Kaspiew, R., Gray the 2006 family law reforms. Melbourne: Australian Institute of family studies. 29 grams designed to prepare parents for custody and Shields, L. (2012). A review of pro - Kitzmann, K. M., Parra, G. R., & Jobe visitation mediation. Family Court Review, 50(1), 128-136. doi:10.1111/j.1744-1617.2011.01434.x 30 ברוקדייל, לעיל ה"ש4. 31 משרד המשפטים הוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין– וו עדת שניט 45 ( 2011 ) 14 פרק שני – הליך חקיקת החוק והתקנות 1. עיכוב ב יישום המלצות דוח וועדת שנהב דוח וועדת שנהב פורסם בשנת2006, אולם החוק להסדר התדיינויות המבוסס על התזכיר ה מוצע נחקק רק שמונה שנים מאוחר יותר, בשלהי2014 . אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב ביישום ההמלצות היה הצורך בהקמת יחידות סיוע ליד הערכאות הדתיות שאף להן ישנה סמכות לדון .בענייני משפחה עם חקיקת חוק בתי הדין הדתיים (יחידות סיוע), תשע"א- 2011 , ולאחריו צו בתי דין דתיים (הקמת יחידות סיוע בבתי דין רבניים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), תשע"ג- 2013 , הוקמו יחידות הסיוע ליד בתי הדין הרבניים , ובכך התאפשר הליך ,החקיקה של חוק הסדר התדיינויות .תוך קביעה כי הוא יחול בצו בבתי דין דתיים נוספים בעתיד 2. חקיקת החוק להסדר התדיינויות החוק ,שנ חקק בשלהי כהונת הכנסת ה- 19 מבוסס על נוסח החוק האמור שהציעה וועדת שנהב , והוא הובא לכנסת במסגרת הצעת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך ,)התשע"ד- 2014 ביוזמת משרד המשפטים. 32 במהלך הדיונים בכנסת הנוסח אוחד עם שלוש הצעות חוק פרטיות. 33 מלכת חילה נקבע כי תחילת החוק תהיה חצי שנה מיום פרסומו ,ואולם היות שהוא נחקק בסמיכות לפיזור הכנסת ה- 19 ,תקופת ההערכות ליישומו חפפה לתקופת בחירות לכנסת ה- 20 והדבר גרם לקשיים רבים בהערכות .כך ,לדוגמא ,העדר אישור של תקציב המדינה מנע את מימוש החוק מבחינה תקציבית ,וב של כך ,לא ניתן היה לבצע את הקבוע בחוק והיה צורך בדחיית תחולתו. 34 בעקבות זאת ,עם כינוס הכנסת ה- 20 נדחתה תחילת החוק בעשרה חודשים , והחוק נכנס לתוקף רק ביום י"א בתמוז התשע"ו , 17 ביולי 2016 . 3. ההערכות ליישום החוק יחידות הסיוע נערכו ליישום החוק בהיבטים שונים. נוס חו נהלים חדשים שקבעו את דרכי הטיפול של היחידות בפונים ליחידות במסגרת החוק החדש (בהשוואה לתקופה ש קדמה לחוק .)במהלך השנה שקדמה לכניסת החוק לתוקף נערכו ביחידות הסיוע הכשרות ש כללו הכרה של החוק והתקנות ומשמעותן , והערכות שינוי ב עבודת היחידות מול הערכאות השיפוטיו ת , תוך העברת 32 במסגרת תזכיר החוק הממשלתי נעשה נסיון יחד עם עיגון המלצות ועדת שנהב, ליתן מענה גם לבעיית מירוץ הסמכויות שבין הערכאות אך .בהצעת החוק שהובאה בסופו של יום לכנסת ירד חלק זה 33 הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך ,)התשע"ד- 2014 ,פ/ 19/2049 ; הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך ,)התשע"ד- 2014 ,פ/ 19/2046 ; הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך ,)התשע"ד- 2014 ,פ/ 19/2555 . 34 'פרוטוקול ישיבה מס41 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה- 20 , 9 ( 10.09.2015 .) 15 המוקד העיקרי של עבודת היחידות לקיום פגישות המהו"ת,. זאת בניגוד לתפקידן של יחידות הסיוע בעבר אשר התמקד ;בהתערבות בשעת משבר הערכה ראשונית של הסכסוך ; עידוד לגיבוש הסכמות, ואף כלל ניהול הליכי גישור מלאים לצורך הגעה להסכם . בעקבות השינוי האמור במי קוד עבודת יחידות הסיוע היה צורך להטמיע בקרב העובדות את השינויים באופי עבודת היחידות , ובהגדלה משמעותית מאוד של היקפי הפניות . נערכו דיונים עם הנהלות בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, לתיאום דרכי העברת המידע בין מזכירויות הערכאות ו יחידות הסיוע באופן שוטף ומהיר, כולל תיאום ההזמנות הראשוניות לפגישות המהו"ת ביחידות הסיוע על ידי מזכירויות בתי המשפט ובתי הדין הרבניים .בנוסף ,נערכו התאמות של מערכת ניהול התיקים ב יחידות הסיוע ,ונעשתה הבחנה בין תיקי מהו"ת על פי החוק לבין תיקים המופנים מבית המשפט ובתי הדין הרבניים . כ היער כות לכניסת החוק לתוקף נוספו 41 תקנים ליחידות הסיוע. מתוכם 27 עובדות סוציאלית. לראשונה נוספו ביחידות הסיוע14 עורכות דין , בכדי לעמוד בדרישות החוק לעניין מתן מידע משפטי .בשנה השני י ה ליישום החוק התקבלו18 :תקנים נוספים8 ,תקני עו"ס4 תקני עו"ד ו- 6 תקני מינהל . אולם, לאור הצורך באיוש תקנים קיימים, ועיכובים בקליטת התקנים החדשים, עדיין .לא נסתיימה מלאכת איוש כלל התקנים35 בטרם כניסת החוק לתוקף ,הובהר כי תוספת התקנים החדשים תיבחן לאחר תחילת יישום החוק ,והייתה הבנה כי ייתכן ויידרשו תקנים נוספים. 36 על בסיס הנחת עבודה ז ו ולאחר בחינת צרכים מדוקדקת נמצא כי חסרים ביחידות הסיוע כיום23 ,תקני עובדים סוציאלים נוספים5 תקני מנהל ו-8 תקנים לעורכי דין. תקנים אלו התבקשו בתקציב 2020 .וחלקם מיועדים להחלת החוק להסדר התדיינויות בבתי הדין השרעיים אף הנהלת בתי המשפט נערכה ליישום החוק ב כלל ההיבטים. בין היתר, גובשו נהלי עבודה לגורמי מינהל, בוצעו שינויים מחשוב י ים נדרשים במערכת "נט המשפט", נערכו הדרכות והכשרות לשופטים וליתר העובדים ו אף התקיימו ישיבות לתיאום ממשקי העבודה בין בתי המשפט ליחידות .הסיוע בבתי הדין הרבניים ערכה ההנהלה ימי עיון בנ וגע ליישום החוק עבור הדיינים, וכן הכשרות וימי עיון לעובדי מזכירויות בתי הדין הרבניים. כמו כן, הוכנסה למערכת המחשוב של בתי הדין הרבניים .מערכת המסייעת למזכירויות בתי הדין לנהל את התיקים המתנהלים בהתאם להוראות החוק כחלק מהיערכות הערכאות המשפטיות הוזמנה הנהלת יחידות הסיוע לקחת חלק בהכשרה והסברה .בפני פורומים שונים של עובדי הערכאות המשפטיות, וכן התקיימו התייעצויות ותיאומים שוטפים 35 .נתונים שנמסרו על ידי הנהלת יחידות הסיוע 36 'פרוטוקול ישיבה מס41 של וועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה- 20 , 6 ( 10.09.2015 .) 16 4. הערכות הסיוע המשפטי ליישום החוק הסיוע המשפטי ,כ חלק מ משרד המשפטים ,המייצג גם בתובענות עליה ן חל החוק ,נדרש אף הוא י לה ערך לקראת כניסתו ל תוקף של החוק .המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי ינם ה מ תדיינים מ מעמד סוציו-אקונומי נמוך ו אין באפשרותם לממן ייצוג משפטי והליכי גישור .על כן ,וכדי שהמגבלה הכלכלית לא תהווה מכשול בפני יישום החוק בתיקים אלו , ובכדי לוודא ייצוג שוויוני ללקוחות הסיוע המשפטי כאשר נדרש י יצוג כאמור ,הוחלט לאשר ייצוג משפטי על ידי הסיוע המשפטי הן בשלב פגישות המהו"ת והן בהליך הגישור עצמו . מעבר לכך ,היקף פעילות הסיוע המשפטי בתחום ,והיותו גוף ציבורי ,הובילו להבנה כי לסיוע המשפטי עשויה להיות השפעה משמעותית על יישום החוק . לפיכך המימון של השירות המשפטי לזכאים לכך ואופן התשלומים לעורכי הדין, נבחנו מתוך רצון שהמשאבים הציבוריים ינותבו ביעילות ובאופן המממש את מטרות החוק, מחד גיסא, והבטחת שוויון בפני החוק ללקוחות הסיוע .המשפטי מאידך גיסא בהמשך לאמור, נעשו פעולות להטמעת הגישה המבקשת ליישב סכסוכים בהסכמ ה תוך צמצום .ההתדיינויות המשפטיות נערכו הכשרות בכל הארץ ביחס לחוק הסדר התדיינויות ,תוקן חוק הסיוע המשפטי , תשל"ב- 1972 , ותוקנו תקנות הסיוע המשפטי , תשל"ג- 1973 , כך שעו רכי דין יוכלו ללוות בליווי משפטי את ההליך ו כדי ששכר הטרחה המשולם לעורכי הדין המתמנים על ידי הסיוע המשפטי יתמרץ הגעה להסכמות במסגרת ההליך. מבנה שכר הטרחה הקבוע כיום מבטיח כי עורך .הדין יוודא הגעת הלקוח לפגישות ביחידות הסיוע כאמור הייתה הבנה כי הבאתם של בעלי הדין המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי אל סופו של ההליך ליישוב סכסוך מבלי שתהיה להם האפשרות למ מן את המשך תהליך ההגעה להסכמות (באמצעות )גישור או הליך דומה אחר , תיצור ברירת מחדל לפיה זוגות מעוטי יכולת ימתינו עד תום תקופת עיכוב ההליכים בכדי להגיע ל התדיינות ה שיפוטית, הממומנת במלואה על ידי המדינה ובכך, דווקא אצל מעוטי היכולת לא תושג תכלית החוק. על כן או שר תקציב מיוחד למימון הליכי הגישור של מתדיינים שהם מיוצגי הסיוע המשפטי וכן אושר ליווי משפטי במהלך יישוב סכסוך בהסכמה, מה .שלא היה קיים קודם לכן37 5. התקנת התקנות טרם כניסת החוק לתוקף קבעה שרת המשפטים את התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה המפרטות הוראות שו נות לביצוע החוק .התקנות מפרטות את אופן ניהול ה הליך על מועדיו השונים , 37 כפי שיפורט בהמשך תקציב זה בסופו של יום כמעט ולא נוצל למטרה לשמו הוא נועד, בשל קשיים שעלו במנגנון ההפניה לגישו.ר 17 באופן המאפשר את השגת מטרות החוק .נקבעו בתקנות טפסים מובנים שבאמצעותם מתנהלים השלבים השונים של ההליך ,הגשת הבקשה ;זימון הצדדים לפגישות המהו"ת; הודעת הצדדים על החלטתם לאחריהן .הטפסים נקבעו בכדי לוודא שבהתאם לקבוע בחוק ה צדדים לא יפרטו טענות שונות טרם פגישת המהו"ת ובמשך תקופת עיכוב ההליכים ,באופן המחבל בסיכוי להסכמתם ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט .יחד עם זאת , ,וכהוראת המחוקק התקנות מסדירות את האופן שבו ניתן להגיש בקשות לסעדים זמניים ,לסע דים דחופים ,ובקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים ,אף כאן באמצעות טפסים מובנים . ,בקשה ליישוב סכסוך מוגשת לערכאה שיפוטית אשר תפקידה להמציא למבקש ולמשיב הזמנה לפגישת מהו"ת ראשונה. כפי שפורט בפרק הראשון, בפגישות המהו"ת הראשונות נפגשים הצדדים עם עובד ים סוציאלי ים מטע ם יחידות הסיוע, ומבלי שעורכי דינם משתתפים בה ן . לאחר הפגישה יכול ה יחידת הסיוע לזמן את הצדדים לעד שלוש פגישות מהו"ת נוספות. במסגרת הפגישות יכולים הצדדים להגיע ביניהם להסכמות, ואף לקבוע הסכם כולל שיקבל תוקף של פסק דין בערכאה .השיפוטית החוק קובע כי דינה של ההזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית משפט ,ועל כן התקנות קובעות כי במידה ואחד הצדדים לא התייצב לפגישה , על יחידת הסיוע ל דווח על כך לערכאה השיפוטית אשר רשאית להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב ,להאריך את תקופת עיכוב ההליכים או למ חוק את הבקשה ליישוב סכסוך שהגיש צד ה שלא התייצב. 38 מן המחקר של ברוקדייל, ומדיוני וועדת ההיגוי עולה כי תקנה זו אינה מיושמת בצורה מיטבית , ובפרק ההמלצות נדון בדרכים לתיקון .העניין39 עוד קובע החוק כי התקנות יקבעו רשימת עניינים שבהם ניתן יהיה להגיש בקשה לסעד דחוף לערכאה שיפוטית בכל עת, על אף תקו פת עיכוב ההליכ ים או אף בטרם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך:. התקנות מפרטות ארבעה עניינים בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה; ;טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים בקשה להנפקת דרכון ולאישור יציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצת ית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך30 ;ימים ממועד הגשת הבקשה בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי ה;עניין תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכול .ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין40 38 'תק4 .לתקנות 39 ברוקדייל, לעיל ה"ש4. 40 'תק12 .לתקנות 18 יצויין כי בהצעת החוק של וועדת שנהב משנת2006 ,הומלץ כי השיח בנוגע למזונות זמניים (במי דת הצורך )בתקופת עיכוב ההליכים ייעשה במסגרת פגישות המהו"ת ,ובמידה שהצדדים לא יגיעו להסכמה בעניין זה ,ניתן יהיה להגיש בקשה לאחר הגשת כתב התביעה ,בחלוף תקופת עיכוב ההליכים .כלומר ,עיכוב ההליכים בנוגע למזונות זמניים יהיה מוחלט .ואולם ,בדיונים לקראת התקנת התקנ ות נשמעו קולות שונים שטענו כי עיכוב מוחלט כ זה אינו מתחשב דיו במקרים שבהם ישנה דחיפות להסדרת מזונות זמניים ,ופוגע קשות בצד הזקוק לסעד .בסופו של דבר נקבע בתקנות )(כמפורט לעיל ש ניתן להגיש בקשה ל סעד דחוף שעניינו מזונות או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו גם במהלך תקופת עיכוב ההליכים ,במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם. 41 לצד קביעה זו נקבע כי ניתן גם לבקש קיצור של תקופת עיכוב ההליכים בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר במקרים חריגים שהוגשה בהם בקשה לסעד דחוף ו שב הם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם. 42 כמו כן הוספה הוראה בחוק לפיה אם הצדדים לא הגיעו להסכמה עד תום תקופת פגישות המהו"ת (של45 או60 יום אם הוארכה התקופה )על ידי יחידת הסיוע בעניין מזונות או החזקת ילדים ,רשאים הצדדים להגיש בקשה בעניין זה לערכאה המוסמכת במסגרת תקופת עיכוב .ההליכים שנותרה43 בדיוני הוועדה נשמעה טענה כי יעילותו של סעיף זה מוגבלת משום שלמעשה ,היא חלה רק בתום תקופת עיכוב ההליכים כאשר נותרו לצד המבקש רק 15 ימי צינון ,שלאחריהם ממילא יוכל להגיש בקשה כזו במסגרת התביעה העיקרית . התקנות קובעות כי הערכאה השיפוטית רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק בעקבות בקשה מאחד הצדדים, או פנייה מיחידות הסיוע, בנושאים מסוימים הקבועים בתקנות כגון לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית, טיפול פסיכולוגי, או בנוגע ל החזקת ילדים וסדרי קשר אם ההמתנה תגרום נזק של ממ ש לצדדים. מקרים נוספים בהם רשאית ,הערכאה לקצר את תקופת עיכוב ההליכים הם מקרים בהם הוגש כתב אישום נגד הצד השני כאשר .המשיב הוא אסיר, או שכתובתו לא ידועה ערכאה השיפוטית רשאית גם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים במצ בים בהם לא התקיימה פגישת מהו"ת בשל סיבות שונות ובשל סיבות המנויות בתקנות. 44 6. הקמפיין הציבורי שנערך בסמוך לכניסת החוק לתוקף לקראת כניסת החוק לתוקף ,נערך על ידי ל שכת ה פ רסום הממשלתית קמפיין בערוצי הרדיו והמדיה שהדגיש בעיקר את הצורך לנסות ולמנוע את הסלמת הסכסוך בסכסוכי גירושין במשפחות בהם יש 41 'תק12 .(א) לתקנות 42 'תק16 ()(א4 .) לתקנות 43 סעיף 3(ו )לחוק. 44 'תק16 .(ב) לתקנות 19 ילדים, תחת הכותרת "לנסות להגיע להסכמות ולחסוך כאב ,כסף ּוזמן ,כדי שגם אתם תּוכלו להיפרד ולהישאר תמיד הורים ."בדיוני ה מעקב בכנסת נטען כי יש מקום להרחיב את ההסברה הציבורית ולעורר יותר מודעות ,לאור מסרים שגויים שהועברו בחלק מכ לי התקשורת , וזו אף אחת .ההמלצות של המחקר של ברוקדייל 20 פרק שלישי – יישום החוק 1. אתגרים שנתגלעו עם תחילת יישומו של החוק בשלב הראשון של כניסתו לתוקף של החוק היו קשיים שניתן להגדירם "חבלי לידה" שנבעו ב ין השאר מכך שהיה על ציבור המתדיינים ועורכי הדין להסת גל לשינוי המהותי שהביא עמו החוק, ו מן .הצורך להשלים את היערכות יחידות הסיוע לחוק בחודשים הראשונים ליישום הוגשו בקשות רבות ליישוב סכסוך , ונוצרו עומס ים כבדים ביחידות הסיוע. מנתונים שדווחו לכנסת, בששת החודשים הראשונים ליישום החוק הוגשו כ- 12,000 בקשות ליישוב סכסו ך, מתוכן3,200 בשבועות הראשונים לאחר פגרת הקיץ של2016 . העומסים נבעו מן העובד,ה שהחוק נכנס לתקפו בתקופת פגרה ובאותה עת מזכירויות בתי המשפט לענייני משפחה שבתו במסגרת סכסוך עבודה, כך שלא ניתן היה להגיש בקשות עד לתום הפגרה בראשית ספטמבר 2016. בנוסף, היו עיכוב ים באיוש כלל התקנים החדשים שהוקצו ליחידות הסיוע לאור כניסת החוק לתוקף, וביחידות מסוימות לא היה דיור מספק לעובדות .החדשות במקרים רבים הוגשו בקשות עבור אותה המשפחה בשתי ערכאות במקביל ,ולעיתים אף באותה הערכאה ;הוגשו בקשות ללא צורך כלל; ו הייתה תופעה רחבה יחסית של אי הגעת הצדדים לפגישת המהו"ת שנקבעה. כל אלה הביאו לכך שנקבעו פגישות מהו"ת רבות שלא לצורך ונוצר תור .ארוך ועיכובים בקביעת פגישות מהו"ת ראשונות לפונים מנתונים שהוצגו בחודשים הראשונים ליישום החוק עלה כי למעלה משליש מפגישות המהו"ת לא התקיימו בפועל בשל אי ה הגעה של הצדדים. 45 כל אלו יצרו קושי ממשי לעמוד במסגרת הימים הקבועה בחוק לקיום פגישות המהו"ת עם הצדדים לסכסוך , ו בחלק מיחידות הסיוע הצדדים הוזמנו לפגישת מהו"ת ראשונה בחלוף חודשיים, ולעיתים אף שלושה חודשים ממועד הגשת .הבקשה בתום כחצי שנה ליישום החוק ,ולאור הפק ת לקחים ראשוני ת ,נע רכו תיקונים לתקנות ,שנועדו לתת מענה לעניין העמידה במועדים לקיום פגישות המהו"ת ,מה שהביא להפחתה בעומסים .בין היתר , נוספה תקנה שנועדה לאפשר לערכאה השיפוטית ולרשם הערכאה השיפוטית ,למחוק בקשה ליישוב סכסוך בעניינים שהחוק לא חל בהם או שהתברר יכ התקבלה בניגוד להוראות התקנה . תקנה חדשה נוספת קבעה כי במקרים בהם בקשה ליישוב סכסוך הוגשה עם בקשה לקיצור תקופת עיכוב הליכים ,לא תומצא לצדדים הזמנה לפגישת מהו"ת אלא אם בקשת הקיצור תידחה . בתאריך ה- 16.09.16 ( עתרה קבוצת עורכי דין לבית המשפט העליון בג"צ4649/16 ) כנגד חוקתיות החוק להסדר התדיינויות בטענה לפגיעה בזכות הגישה לערכאות. 46 העותרים דרשו לבטל את החובה לפנות להליך יישוב סכסוך טרם הפנייה לערכאות. העתירה נמחקה לאחר שהוצע לעותרים 45 ברוקדייל, לעיל ה"ש4 ', בעמ18 . בשנה הראשונה ליישום החוק רק68% מהמשפחות שהגישו בקשה ליישוב סכסוך השתתפו בפועל בהליך .המהו"ת 46 בג"ץ4649/16 אבי גפן , ואח' נ' כנסת ישרא ל ( ,פורסם בנבו04.05.2017 .) 21 למשוך את העתירה, ולחכות עד לאחר הדיווחים לכנסת לפי סעיף8 לחוק בכדי ש יוכלו להבין מתוך .הניסיון שהצטבר מה השלכותיו המעשיות של החוק וועדת ה חוקה חוק ומשפט של הכנס ת ערכה חמישה דיוני מעק ב אחרי יישומו של החוק . בישיבות ,אלו נדונו נתונים שדווחו לכנסת לפי החוק בתום שנת היישום הראשונה ולאחר מכן בתום שנת היישום השנייה לחוק, וכן קשיים יישומיים.שונים לא נערך דיון מעקב בנתונים שדווחו לכנסת לפי חוק בתום שנת היישום השלישית לחוק עקב פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת ה- 21 . 2. מינוי וועדת ההיגוי ביום ה- 24 למאי2017 ,החליטה שרת המשפטים איילת שקד על הקמת וועדת היגוי למעקב אחר יישום החוק , בראשות עו"ד בתיה ארטמן ו בהשתתפות כלל הגורמים האמונים על יישום החוק ובכלל זה ,ייעוץ וחקיקה הנהלת יחידות הסיוע ,נציגי הנהלות הערכאות השיפוטיות ,הסיוע המשפטי ,לשכת עורכי הדין ונציגי ציבור שהיו מעורבים בחקיקה ,על מנת לאתר קשיים יישומיים ולהציע הצעות לפתרונן "תוך כדי תנועה ,"כן ו לגבש המלצות לתיקונים בתום תקופת הוראת השעה . בחלק מן הישיבות השתתפו גם נציגות של מזכירויות בתי המשפט ,בהתאם לנושא הדיון .הוועדה כונסה לראשונה ביום 25.6.2017 ,וקיימה עשרים ושניים .דיונים בפרק הרביעי יוצגו עיקר דיוני הוועדה והמלצותיה. 3. פתיחת הליכי המהו"ת– ניתוח ממצאים סטטיסטיים לצורך בחינת יישום החוק נערכו שלושה מחקרים, ונאספו נתונים מיחידות הסיוע, ומהסיוע המשפטי במשרד המשפטים. מחקר אחד נערך על ידי מכון מאיירס-ג'וי נט- ברוקדייל ביוזמת משרד הרווחה, שעסק ביישום החוק ביחידות הסיוע בשלבים הראשונים של הורא ת השעה. מחקר שני נערך מטעם מחלקת המחקר של הרשות השופטת ועוסק ביישום החוק בבתי המשפט לענייני משפחה, ומחקר שלישי נערך מטעם מחלקת המחקר של משרד המשפטים ועסק ביישום החוק בבתי .הדין הרבניים מאז מחקרים אלה, נאספו נתונים נוספים באמצעות מערכת המחשוב של בתי הדין הרבניים ומחלקת המחקר של הנהלת בתי :המשפט. להלן יוצגו עיקרי הנתונים הרלוונטיים 3.1 הגשת בקשה ליישוב סכסוך: הליך מהו"ת נפתח בדרך של בקשה ליישוב סכסוך. בכל שנה מאז יישום החוק, נפתחו כ- 24,000 תיקי בקשות ליישוב סכסוך, כ- 70% מהם בבתי המשפט לענייני ,משפחה כו- 30% בבתי הדין הרבניים. 22 תרשים1 : 3.2 :הגשת בקשות לסעדים זמניים ודחופים החוק מאפשר הגשת בקשות לסעדים זמניים לפי תקנה10 ו לסעדים דחופים לפי תקנה12 , בהם מכריעה הערכאה השיפוט ית, וזאת .בתוך תקופת עיכוב ההליכים בקשות ל סעדים דחופים ,אלו ,מלבד בעניין מזונות או קשר בין קטין להוריו מוגשים בלא צורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך באותו עניין, וסעד ים זמניים מוגש ים .יחד עם הבקשה ליישוב סכסוך התקנות מפרטות את אופן הגשת הבקשות הללו בטפסים מובנים . :הסעדים הזמניים הכלולים במסגרת התקנות הם סעדים לשמירת מצב קיים ול.עיכוב יציאה מן הארץ47 טרם יישום החוק היה חשש כי צדדים יעשו ניסיון 47 'תק10 .לתקנות 17,163 16,768 17,770 6,832 7,303 7,764 2017 2018 2019 הגשת בקשות ליישוב סכסוך בתי משפט לענייני משפחה בתי דין רבניים 23 לנהל את התיק העיקרי בערכאה השיפוטית באמצעות הגשת בקשות לסעדים זמניים ו דחופים , וב כך לסכל את קיום הליך המהו"ת .בכדי לבחון האם ישנה תופעה כז את ,המחקרים בדקו האם מוגשות בערכאות השונות בקשות ל סעד זמני או דחוף ש בהן עילת הסעד אינה ע ומדת באחת מהעילות ש .בתקנות בדיקת נתון זה נבחנה באופן מדגמי מתוך הבקשות שהוגשו ל בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. נמצא כי בבתי המשפט הוגשו בקשות לסעד זמני ב- 7.4% ( מן התיקים37 תיקים מתוך מדגם של502), ובקשות לסעד דחוף ב17.3% מן התיקים . בבתי הדין הרבניים הוגשו בקשות לסעד זמני ב- 10.58% מהתיקים ובקשות לסעד דחוף ב8.63% מהתיקים. 48 מן הנתונים הללו ניתן להסיק לכאורה כי בשתי הערכאות הצדדים לא משתמשים באופן תדיר מדי בבק שות לסעדים זמניים או דחופים בתקופת עיכוב ההליכים ,וה בקשה ליישוב הסכסוך לרו ב מתנהל ת ללא התערבות שיפוטית של הערכאה אליה הוגשה. ב מקרים ש בהם בכל זאת מ ,תבקש סעד .הסעד השכיח ביותר הוא צו עיכוב יציאה מהארץ בבתי המשפט נמצא כי שליש מן הבקשות לסעד דחוף ומעל למחצית מ.ן הבקשות לסעד זמני נענו בחיוב על ידי השופטים49 בבתי הדין הרבניים נמצא כי ב- 86% מהסע דים הזמניים וב26% מהסעדים הדחופים שה תבקשו- התקבלה הבקשה. 50 עוד נמצא כי רק55% מהסעדים הזמניים הוגשו על גבי הטופס המובנה שהותקן בתקנות , לעומת זאת, כל הסעדים הדחופים הוגשו על.גבי הטופס המובנה51 :ניתוח הממצאים נ יתוח הממצאים מעלה כי החשש שהיה בתחילת יישומו של החוק לפיו יעשה שימוש נרחב ב אפשרות לניהול הסכסוך כתביעה בפני ערכאה שיפוטית באמצעות הבקשות לסעדים זמניים .ולסעדים דחופים לא התממש בסופו של דבר נמצא כי יש שימוש מועט ב סעדים אל ו ,. עם זאת עולה כי בכמחצית מן הבקשות לסעד דחוף, ספק אם היה מקום להגיש את הבקשה בהתאם לחוק ולתקנות, והערכאות השיפוטיות נוטות לקבל את הבקשות אף על פי כ .ן וועדת ההיגוי ממליצה להביא ממצא זה בפני הערכאות השיפוטיות. מגמת החוק הייתה לקבוע חריגים מעטים, והמלצות ד וח וועדת שנהב היו שלא לאפשר כלל הגשת בקשה למזונות והבטחת קשר בתקופת עיכוב ה .הליכים ,כאמור לעיל בסופו של דבר הוחלט לכלול בתקנות אפשרות לבקשת סעד דחוף במקרים בהם ישנה דחיפות כגון בקשה לאישור הליך רפואי בקטין, או הנפקת דרכון ואישור יציאה מן הארץ של קטין וכן ב קשה למזונות במקרים שבהם .המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום לנזק של ממש לוועדת ההיגוי ברי כי אין מקום להרחיב 48 מחקר בתי המשפט, לעיל ה"ש44 ', בעמ25 ; מחקר בתי הדין הרבניים, לעיל ה"ש45 ', בעמ3. 49 מחקר בתי המשפט, לעיל ה"ש47 ', בעמ42 . 50 מחקר בתי הדין, לעיל ה"ש49 ', בעמ 5. 51 'שם, בעמ4-5. 24 את העילות לסעד דחוף מעבר לכך, מפני שבכך יתאפשר לצדדים שלא לבחון את אפשרויות יישוב .הסכסוך בדרכי שלום יודגש, כי נתונים אלה ניתחו את הממצאים משנת2017 .ומאז אין ברשותנו נתונים חדשים לעמדת וועדת ההיגוי ., נדרש מחקר המשך בכדי לבחון האם נמשכת המגמה האמורה, או שמא השתנתה 3.3 הגשת בקשות ל קיצור תק ופת עיכוב ההליכים מהמחקר .ים עלה כי אין שימוש נרחב גם בבקשות מסוג זה בבתי משפט לענייני משפחה הוגשה ב קשה לקיצור תקו פת עיכוב ההליכים ב- 12.2% מן התיקים. ב בתי הדין הרבניים הוגש ו בקשות לקיצור הליכים ב- 8% מהתיקים בלבד. 52 במרבית המקרים המשמעות המעשית של בקשה לקיצור .תקופת עיכוב ההליכים היא סיום תקופת עיכוב ההליכים עם קבלת הבקשה גם בנושא זה הנתונים המצויים ברשותנו הינם פרי מחק ר שנערך בתחילת יישום החוק, ונדרש מחקר המשך כדי לעמוד על .המגמות העדכניות 4. ניהול הליך המהו"ת - ניתוח ממצאים סטטיסטיים 4.1 התייצבות הצדדים להליכי המהו"ת תקנה4 לתקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו- 2016 קובעת כי הצדדים חייבים להגיע לפגישות המהו"ת, ו כי אי- הגעה כמוה כאי- התייצבות בבית המשפט . ואולם, בשנה הראשונה ליישום החוק כ- 45% מן הפגישות שנקבעו לא התקיימו מפני שצדדים לא הופיעו לפגישה . בשנה השנייה, חל שיפור מסו ים בהתייצבות הצדדים ( 35% שלא התייצבו) ,וגם עלייה בהיקף הפגישות ובשנה השלישית אחוז אי ההתייצבות עמד על30% . לפי המחקר של ברוקדייל שנערך בשנת היישום הראשונה של החוק, אצל מחצית מ המשפחות ההליך הסתכם בפגישה אחת בלבד ,והיתר השתתפו בפגישות מהו"ת נוספות. 53 מנתוני יחידות הסיוע שנאספו לאורך יישום החוק עולה כי מרבית המשפחות משתתפות בפגישה אחת עד שתי .פגישות 52 לגבי החלטת הדיין בבתי הדין הרבניים, ב- 46.42% מהמקרים דיין אישר את הבקשה, ב- 14.3% דיין דחה אותה, וב- 39.3% לא ניתן לדעת מהמידע בתיק את שארע במדיוק. בבחינת הנתונים האם הבקשה הוגשה על הטופס המובנה בתקנות, נמצא שרק כמחצית מהבקשות הוגשו על גבי .הטופס, ונקודה זו דורשת התייחסות .לא נאספו נתונים מקבילים במסגרת המחקר על בתי המשפט לענייני משפחה 53 ברוקדייל, לעיל ה"ש4 ', בעמ47 . 25 ת רשים2 : שנה ראשונה 16/07/17 – 16/07/16 שנה שנייה 16/07/18 – 17/07/17 שנה שלישית 16/07/19 – 17/07/18 סה"כ בקשות ליישוב סכסוך 24,383 23,477 24,256 סה"כ פגישות מהו"ת שהתקיימו 19,412 24,733 23,157 ה כמות משפחות שטופלו 13,126 15,168 13,842 מ נתונים שהועבר ו לאחרונה מבתי הדין הרבניים עולה ש כ- 50% מכלל המגישים בקשות ליישוב .סכסוך לא ערכו פגישות מהו"ת במסגרת ההליך ביחידות הסיוע הועלתה השערה בקרב חברי הועדה, כי ייתכן שהדבר נובע ממקרים בהם במצבי משבר ומתח בן- זוגי פותח מי מבני הזוג בהליכים בבית הדין הרבני, מתוך ל הט הרגע או כאיום והתראה כלפי הצד השני, אך מבלי כוונה אמיתית ומלאה להמשיך ולממש את הליך הגירושין. עם כניסת החוק להסדר התדיינויות נוצר מצב בו פתיחת ההליך בבית הדין הרבני נעשתה קלה ופשטה יותר לביצוע, על ידי הגשת בקשה ליישוב סכסוך בטופס סטנדרטי ללא צורך בעורך דין ועם אגרה נמוכה. ייתכן שדבר זה הביא להגשת בקשות ליישוב סכסוך רבות יחסית המוגשות עקב משבר זוגי זמני, כאשר לאחר שהרוחות נרגעות הצדדים זונחים את .בקשתם ועל כן אינם מגיעים לפגישות המהו"ת שנקבעו עבורם 4.2 מועד קיום פגישת המהו"ת הראשונה החוק קובע כי יש לקיים עד ארבע מפגשי מהו"ת בתוך תקופת עיכוב ההליכים. משכך, ישנה חשיבות רבה לקבוע את הפגישה הראשונה בסמוך ככל הניתן להגשת הבקשה . מזכירות הערכאה שלה הוגשה הבקשה קובעת את הפגישה בהתאם לזמינות עובדות יחידות הסיוע . להלן תרשימים אודות מספר ימי ההמתנה החולפים מיום הגשת הבקשה דעו לקיום פגישת המהו"ת הראשונה במחוזות השונים של בתי המשפט לענייני משפחה, ושל מחוזות בתי הדין הרבניים בין החודשים פברואר 26 2018 , לאפריל2019 . 54 התרשימים מציגים את מספר ימי ההמתנה שמחכים צדדים עד לפגישת המהו"ת הראשונה, בממוצע, בכל אחת מיחידות הסיוע בתארי.כים הנתונים תרשים3 : בתי המשפט לענייני משפחה-מחוז ות תל אביב ומרכז , תרשים4 : בתי המשפט לענייני משפחה- מחוזות חיפה וצפון תרשים5 :בתי המשפט לענייני משפחה- מחוז ות ירושלים ודרום 54 .הטבלאות נבנו על בסיס נתונים שנתקבלו מיחידות הסיוע 0 20 40 60 80 100 120 2.18 4.18 7.18 8.18 10.18 12.18 1.19 3.19 4.19 ימי המתנה תאריכים רמת גן ראשל"צ פתח תקווה 0 20 40 60 80 100 120 140 160 180 2.18 4.18 7.18 8.18 10.18 12.18 1.19 3.19 4.19 ימי המתנה תאריכים חיפה חדרה קריות נצרת טבריה קרית שמונה צפת 27 תרשים6 :בתי הדין הרבניים – מחוזות ת"א, מרכז וירושלים תרשים7 : בתי הדין הרבניים– מחוזות חיפה, צפון ודרום 0 10 20 30 40 50 60 2.18 4.18 7.18 8.18 10.18 12.18 1.19 3.19 4.19 ימי המתנה תאריכים אשדוד קרית גת ירושלים באר שבע אילת 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 2.18 4.18 7.18 8.18 10.18 12.18 1.19 3.19 4.19 ימי המתנה תאריכים ת"א רחובות פתח תקווה נתניה ירושלים 0 10 20 30 40 50 60 2.18 4.18 7.18 8.18 10.18 12.18 1.19 3.19 4.19 ימי המתנה תאריכים אשדוד אשקלון חיפה טבריה צפת באר שבע 28 בלוח שלהלן ישנו הסבר מפורט לגבי הסיבות בגינן ביחידות הסיוע השונות הפגישה הראשונה הנקבעת חורגת מעבר ל- 45 יום , כפי הנדרש בחוק. יחידת סיוע סיבת העיכוב ה בי מ"ש לענייני משפחה ב פתח תקווה תהליכי איוש של תקנים חדשים נמש כו כשנה וחצי. כרגע לא מאויישים עדיין שני תקנים. ה בי מ"ש לענייני משפחה ב תל אביב תהליכי איוש תקנים נמשכו כשנה, עדיין לא מאויישים2 .תקנים בית הדין הרבני ב תל אביב לאחר עיכוב של כשנה וחצי כרגע התקנים .מאויישים בימ"ש לענייני משפחה ב ראשל"צ .לאחר עיכוב של למעלה משנה התקנים אוישו ביהמ"ש לענייני משפחה ב חדרה איוש משרה אחת ביחידה בה בסך הכל שני ,תקנים התמשך מעבר לשנתיים לפני כשנה התקבלה עובדת וישנו תהליך של צמצום .פערים תקן נוסף הועבר מיחידת סיוע אחרת .ונמצא בהליכי מכרז יצוין כי י שנה עליה גדולה במספר התושבים בעיר המובילה לה ע רכה .מחדש של הצרכים ה בי מ"ש ביה"ד הרבני ב צפת עו"ס יחידה של ביהמ"ש נותנת שירות גם להפניות של ביה"ד הרבני , ומכיוון שחסר תקן .לעו"ס ביה"ד, העומס משפיע על ימי ההמתנה :ניתוח ממצאים כפי שניתן לראות מהנתונים הנ"ל, קיימת התאמה מובהקת בין ההמתנה החריגה לפגישה ראשונה לבין חוסר ב תקנים. הליכי הטיפול באיוש תקנים מתאר כים באופן בלתי סביר, לעיתים מעל שנה וחצי. בפרק הזמן בו לא מאוישים תקנים אלה, ישנה תחלופה של עובדים ותיקים, וגם התקנים המפונים על-ידם נשארים לא מאוישים לפרקי זמן א.רוכים ביותר בכל רחבי הארץ מתבצע ניוד של עובדים מיחידות פחות עמוסות לאלה שיותר עמוסות , וגם הנהלת .השירות רתומה לעזרת יחידות הנמצאות בחריגה יחד עם זאת אין די בכל אלה כדי לפתור את 29 בעיית ההמתנה שנראה כי ת יפטר רק לאחר השלמת צרכי כח האדם , כולל התקנים שהתבקשו מת קציב2020 . בנוסף לאמור, לא מאויישים מזה למעלה משנה ו חצי4 תקני עורכי דין ו- 4 תקני מינהל. יצוין, כי בשנת2018 אושרה תוספת של4 תקני עורכי דין ליחידות הסיוע , נכון להיום שניים בלבד אויש ו . נוסף על כך, שתי עורכות דין עזבו את יחידות הסיוע, והתקנים שלהם טרם אוי .וכ שו ח האדם החסר משפיע על היכולת להציע מפגשים עם עו רך דין תוך פרק זמן סביר בחלק מהיחידות, וכן על יעילות .העבודה עקב המחסור המתמשך בעובדות מינהל בישיבה שהתקיימה בין סמנכ"ל הון אנושי במשרד הרווחה לבין גורמים שונים במשרד המשפטים בפברואר2019, העלתה הנהלת יח ידות הסיוע כי הליכי הגיוס במסגרת המכרזים הינם ארוכים מידי, מה שמביא לנשירה של מועמדים. כמו כן נטען, כי לעובדים לוקח זמן רב למצות את זכויותיהם הסוציאליות בתהליך הקליטה במשרד הרווחה, ועל- כן מועמדים מהססים לעזוב את עבודותיהם ולעבור ליחידת הסיוע. .כמו כן, נטע ן, כי פגישות המהו"ת יצרו עבודה אינטנסיבית יותר ולכן עובדים סוציאליים ותיקים .בעלי הוותק הנדרש חיפשו הזדמנויות אחרות מתגמלות יותר לפני כשנה , ניתנה תוספת מסוימת לעוסיו"ת ולעורכות הדין העובדות ביחידות הסיוע ומתח הדרגות .שונה וועדת ההיגוי ממליצה להמשיך ולבחון האם התוספת שניתנה מספיקה בכדי לשפר את מצב התקינה . 4.3 השתתפות עו"ד של יחידות הסיוע, ובאי כוח הצדדים בפגישות המהו"ת במסגרת החוק הוקם שירות חדש של עריכת דין ביחידות הסיוע במסגרתו משולבות עורכות הדין של היחידה בהליך המהו"ת .המחקר של ברוקדייל העלה כי 28% מהמש תתפים דיווחו כי נפגשו עם עורכת דין מטעם יחידות הסיוע . מנתוני יחידות הסיוע עולה כי25% מהפונים נפגשים עם עורך דין .מטעם יחידות הסיוע נתון זה מעודכן לסוף שנת2019 . מראיונות העומק שנערכו במסגרת אותו מחקר עלה כי שילוב עורכות הדין ביחידות הסיוע תורם מאוד להליך. .המחקר העלה כי בתחילת הדרך היו גם קשיים בשילוב עורכות הדין ביחידות הסיוע האתגר המרכזי היה הניסיון לשלב בין הפרופסיות, וכניסתו של העולם המשפטי לתוך יחידה .טיפולית ,עם זאת עם הזמן למדו עורכות הדין והעובדות הסוציאליות לעבוד ב שיתוף והמר ואיינים במחקר דיווחו על .שביעות רצון רבה מהעבודה המשותפת55 אשר לבאי כוח הצדדים- על אף הקשיים הראשוניים וחילוקי דעות ביחס למקרים בהם רק צד אחד מיוצג, דיווחו חלק מ עובדות יחידות הסיוע על תרומתם של עורכי הדין להליך. נאמר כי ב חלק 55 'שם, בעמ51 . 30 מ המקרים העבודה עם עורכי הדין מסייעת ליישוב מהיר ויעיל של הסכסוך , וכי נוכחותם של עורכ י ה דין מאפשרת פעמים רבות.להגיע להסכמות בצורה מהירה וחלקה56 מבחינת נתונים המחקר מצא כי60% מן הצדדים לסכסוך בתקופת עיכוב ההליכים לא היו מיוצגים ,בתקופה זו כלל25% יוצגו בידי עורכי דין באופן פרטי, ו- 15% בידי עורכי דין שמונו על י די הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. מבין אלו שהיה להם ייצוג משפטי, השתתפו באי כוח רק ב- 24% .ממפגשי המהו"ת בפועל57 הנתונים אודות היקף מצומצם יחסית של צדדים מיוצגים בתקופת עיכוב ההליכים , בוודאי בידי ,עורך דין באופן פרטי ,עשויים ללמד על כך שבתקופה זו מתמקדים הצדד ים בניסיון ליישב את .הסכסוך בדרכים לבר משפטיות, בלא צורך בייצוג משפטי הוועדה ממליצה לבחון זאת בהמשך .יישום החוק 4.4 פתיחת בקשות ל יישוב סכסוך ובקשות לסעדים זמניים ודחופים בשתי ערכאות במקביל מהשוואת פרטי המשפחות שהגישו בקשות ל יישוב סכסוך בבתי המשפט לענייני משפחה, לפרטי המשפחות שהגישו בקשות ל יישוב סכסוך בבתי הדין הרבניים במהלך שנת2017 עולה כי כ- 5% מהמשפחות הגישו בקשות בשתי הערכאות במקביל. 58 עם זאת, נתונים אלה מתייחסים לשנת הפעילות הראשונה של החוק, ו מדיוני וועדת ההיגוי עלה כי למרות שהחוק לא קבע דבר בעניין חס ימת דרכו של צד מלהגיש בקשות לסעדים זמניים בערכאה שונה מזו שבה נפתחה הבקשה ליישוב סכסוך , לא נמצאו סימוכין לכך שאנשים מגישים בקשות אלה בשתי ערכאות במקביל. נראה כי בפועל לא קיימת בעיה נרחבת של הגשת בקשות לסעדים זמניים בשתי ערכאות במקביל ולמעשה יש מיעוט של משפ חות שמתדיינות בשתי הערכאות במקביל בהליך יישוב סכסוך זה. .הוועדה ממליצה על מחקר המשך אף בשאלה זו 4.5 קשיים לוגיסטיים חקיקת החוק וקביעת ההסדר החדש הקבוע בו הצריכה תוספת תקינה ודיור לצורך יישום החוק וקי ום פגישות המהו"ת. בעת כתיבת הדו ח עדיין קיימת בעיית דיור ביחידות הבאות : יחידת הסיוע ש ,ליד בית הדין הרבני בתל אביב ,יחידת הסיוע שליד ביה"ד הרבני בבאר שבע יחידת הסיוע ש ליד 56 'שם, בעמ53 . 57 'שם, בעמ51 . 58 ,מחקר בתי המשפט לעיל ה"ש47 ', בעמ31 . 31 ביהמ"ש לענייני משפחה בצפת וכן ביה"ד הרבני בצפת ויחידת הסיוע ש ליד ביהמ"ש לענייני משפחה באילת. קושי נוסף נובע מה י משכות הליכי המכרז לאיוש תק נים ביחידות הסיוע הן של עובדות סוציאליות והן של עורכות דין ועובדות מנהל. הקושי קיים הן ביחס ל איוש תקנים נוספים שניתנו לצורך יישום החוק ו הן ביחס ל איוש תקנים באופן שוטף , זאת נוכח תחלופת עובדות. ,כאמור לעיל דיונים שקוימו בנושא העלו כי קיימות מספר סיבות לקשיי ם האמורים באיוש :התקנים נטען כי כי לי ה הגיוס במסגרת המכרזים הינם ארוכים מידי , כי קשיים במימוש זכויות סוציאליות ביחידות הסיוע ה מקשים על גיוס מועמדים ו כן כי ה עבודה אינטנסיבית ביחס ל תגמול שהיה נמוך יחסית. וועדת ההיגוי סבור ה כי יש לעשות כל מאמץ על מנת לפתור א ת הקשיים .האמורים במטרה לצמצם את הקשיים הלוגיסטיים ביישום החוק 4.6 מחסור בשירותי המשך וועדת ההיגוי סבור ה כי קיים מחסור משמעותי בשירותים ציבוריים נגישים עבור משפחות במצבי גירושין– הן שירותי גישור מטעם ה סיוע ה משפטי והן שירותי טיפול למתגרשים ולילדיהם. חסרי ם שירותים טיפוליים למצבים בהם מזהה עו"ס צורך בהפניית ילדיהם של צדדים ,לטיפול וישנו מחסור בשירותים ציבוריים או מסובסדים ליישוב הסכסוך המשפחתי בדרכי שלום באמצעות גישור או הליך .חלופי אחר מבקר המדינה כתב אף הוא דוח בנושא זה, 59 ממנו עולה כי משרד הרווחה העלה מס פר פעמים את הצורך בהבניית רצף שירותים ומענים ייעודיים למשפחות בהליכי גירושין, אולם טרם התגבשה .תוכנית לטיפול בנושא זה בנוסף, התקציב המופנה לשירותים הקיימים נמוך, מה שלא מאפשר מתן מענה לכלל הפונים , או ש ניתן מענה לאחר זמן רב וכן ישנם ערים בהם כלל לא מפועל ש ירות של .תחנות טיפול ,המחסור במענים טיפוליים חמור יותר באזורי הפריפריה בהעדר פריסה מספקת של תחנ ות לייעוץ .נישואים, מרכזי קשר, עו"ס לסדרי דין ועוד60 הוועדה קוראת לחשיבה על נושא המענה הטיפולי ההוליסטי ותוספת משאבים נחוצים לשם מתן מענה של שירותי גישור ושירות י טיפול מותאמים למשפחות במצבי גירו ש .ין המחסור החמור בשירותי הרווחה וה עדר מענה הוליסטי למשפחות במצבי משבר וגירושין משפיע על היכולת לממש את החוק בצורה מיטיבית ולסייע למשפחות ה מצויות במשבר . 59 דוח מבקר המדינה69 'ב, עמ1426 . 60 ברוקדייל, לעיל ה"ש4 ', בעמ65 . 32 5. סיום הליך המהו"ת- ניתוח ממצאים סטטיסטיים 5.1 היקף הגשת תובענות לאחר קיום הליך מהו"ת ממכלול הנתונים ש נאספו ניתן לראות מגמה ברורה של ירידה בהיקף התובענות המוגשות מאז החל ב.יישום החוק הירידה בכמות התובענות הינה נתון מובהק שחוזר בכלל הנתונים הסטטיסטיים .שנאספו מאז כניסתו לתוקף של החוק ראשית יובאו הנתונים שנמסרו בדיווח לכנסת ב התאם לסעיף8 לחוק, המחייב אחת לשנה לדווח לוועדת חוקה חוק ומשפט על מספר התובענות בעניין סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאות. כפי שניתן לראות , בשנת הפעילות הראשונה חלה ירידה חדה בהיקף הגשת התובענות, שהתאזנה בשנים שלאחר מכן. ההסבר לירידה החדה בשנה הראשונה הוא ככל הנר אה אי היכרות עם החוק החדש .ותהליך הסתגלות לשינוי העלייה בשנתיים שלאחר מכן מעידה שאכן הירידה הראשונית הייתה חדה, אך הנתונים מצביעים על מגמה יציבה ו ברורה של ירידה בהיקף התובענות בשתי הערכאות .גם בהמשך השנים לוח 9 - 61 לפני כניסת החוק לתוקף שנת הפעילות הראש ונה– 1 ביולי2016 עד ה01 ביולי2017 שנת הפעילות השנייה- 1 ביולי 2017 עד ה1 ביולי 2018 שנת הפעילות השלישית– 1 ביולי2018 עד1 ביולי2019 . בתי משפט לענייני משפחה 29,970 תביעות 8,327 תביעות 14,408 תביעות 15,123 תביעות בתי דין רבניים 18,330 תביעות 8,049 תביעות 7,918 תביעות 7,438 תביעות מחקר ביהמ"ש ביחס לשנת הפעילות הראשונה של החוק מצא כי רק כמחצית מן המשפחות אשר פנו לבית המשפט לעניין יישוב סכסוך ,הגישו בסופו של יום תובענה לבית המשפט. 62 נתונים דומים 61 'מתוך הנתונים שדווחו לכנסת לפי ס8 .לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה 62 עמוד28 למחקר ביהמ"ש 33 עולים ממחקר ברוקדייל המציין כי כמחצית ( 49% )מן המשפחות דיווחו שלא הגישו תביעה משפטית בתום הליך המהו”ת63 . לוח10 - כמות כלל התיקים בביהמ"ש לענייני משפחה שנפתחו לאורך השנים, עובר לחוק ולאחריו המחקר של מכון ברוקדייל ביצע מעקב שלושה חודשים לאחר תום הליך המהו"ת. במסגרת הסקרים שנערכו ב מחקר נמצא כי ב- 58% מן המשפחות ה סכסוך המשפטי הסתיים, ב- 26% מהמשפחות המשיכו לנהל את הסכסוך המשפחתי בדרכי שלום שאינן משפטיות, ו ב- 16% הנותרים .הסכסוך המשפטי לא הסתיים ולא דווח על ניהולו בדרך אחרת מתוך המשפחות שדיווחו כי הסכסוך המשפטי בעניינם הסתיים, נמצא כי ב- 60% מהמקרים הצדדים סיימו את הה ליך בהגעה להסכמות או שלום בית, וב- 40% מהמקרים ההליך הסתיים .בהכרעה שיפוטית64 63 ברוקדייל עמוד63 64 ברוקדייל, לעיל ה"ש4 ', בעמ29 . 29,369 30,315 30,291 24,680 24,945 24,938 18,000 20,000 22,000 24,000 26,000 28,000 30,000 32,000 34,000 36,000 38,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 34 לוח 11 : 65 פתיחת כלל תיקי התביעה בענייני סכסוך משפחתי בביה"ד הרבניים לפי חודשים 65 נתונים שנמסרו מהנהלת בתי הדין הרבניים ביום1.12.19 35 ל וח12 :נתוני הירידה בתובענות בבתי הדין הרבנ יים :לפי חלוקה לסוגי תביעות66 כפי שניתן לרא ות מהנתונים, ישנה ירידה משמעותית בכמות התביעות המוגשות בכל סוגי התיקים בביה"ד הרבניים . כאשר פורטים את התיקים לסוגיהם השונים, ניתן לראות כי הירידה המשמעותית ביותר היא בתיקי הגירושין, ו ישנה ירידה חדה גם במספר התובענות שהוגשו בנושאי מזונות (שפוצלו בשלב מסויים .)למזונות ילדים ומזונות אישה נתון נוסף שנבדק ע"י בתי הדין הרבניים הוא מספר המשפחות שהגישו תובענה (לפי חלוקה לתיקי ,אב). נתון זה שונה ממספר התביעות שהוגשו מכיוון שכל משפחה יכולה להגיש יותר מתובענה אחת בנושאים שונים. מנתונים אלו עולה כי כמות המשפחות שפתחו הליכי סכסוך משפחתי בבתי הדין :הרבניים פחת ביותר מחצי 66 נתונים שנמסרו מהנהלת ביה"ד הרבני ביום1.12.19 36 לוח13 : ירידה בכמות המשפחות המגישות תובענות בבתי הדין הרבניים: תאריכים "מספר "תיקי האב שנפתחו (בין שנפתח בהם קודם י"ס בבתי הדין הרבניים ובין שפתחו קודם בביהמ"ש או שהיו פטורים מהליך יישוב סכסוך) מספ ר המשפחות (תיקי אב) שפתחו בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין מספר תיקי האב פת ש חו בבית הדין הרבני בקשה לי"ס ולאחר מכן הגישו תביעה בביה"ד 01.08.15-30.06.16 8,871 - - 01.08.16-30.06.17 4,068 7,011 2,019 01.08.17-30.06.18 5,168 6,652 1,659 01.08.18-30.06.19 5,419 7,016 1,739 ניתן לראות כי מספר "תיקי האב" שנפתחו לאחר תחילתו של החוק ירד משמעותי בכ- 54.14% אחוזים בשנה הראשונה ובכ40.33% אחוזים בממוצע בשנים שלאחר מכן. כמו כן ניתן לראות כי 26.17%% אחוזים בלבד בממוצע, מן המשפחות שפתחו בקשות ליישוב סכסוך, הגישו לאחר מכן .תובענות בבית הדין הרבני סוגיה משמעותית שלעמדת הוועדה עוד דרושה בדיקה, היא השאלה מה עלה בגורלם של אותם זוגות שפתחו בהליכי יישוב סכסוך, אך בסופו של דבר לא הגישו בתום תקופת עיכוב ההליכים בקשות לאישור הסכמים מחד גיסא, ומאידך גיסא לא הגישו תובענות. ביחס לזוגו ת אלה, נשמעו השערות שונות כגון כי הצדדים הגיעו להליך בשלב מוקדם מדי של הסכסוך והחליטו לנסות ולתקן את היחסים ביניהם בלא סיוע חיצוני ("שלום בית"); או כי ההליך הבירוקרטי הקשה על הצדדים ועל כן הם זנחו את ההליך. הוועדה סבורה כי העובדה שאין מידע בנוגע לחלק מהזו גות שהשתתפו בהליך מהו"ת מצריכה מחקר המשך.שייבחן את התנהלות הצדדים לעניין זה ואת הסיבות לכך 5.3 השפעת קיום מפגשי המהו"ת על אופן ניהול התובענות מהמחקר של ברוקדייל,, אשר נערך בשנת הפעילות הראשונה לחוק עלה כי בנוגע ל הפחתת עצימות הסכסוך - 50% מבין המשפחות שלא הגישו תובענות הצביעו על כך שההליך תרם לשיפור היחסים בין הצדדים ,וכך גם דיווחו 26% מבין המשתתפים שכן הגישו תביעות. 67 % 34 מתוך המשפחות שהגישו תובענות, .דיווחו שהמפגשים תרמו בכך שהם הכינו אותם להליך המשפטי 67 ברוקדייל, לעיל ה"ש4 ', בעמ39 . 37 "עובדות יחידות הסיוע מעידות אף הן, שבעקבות מפגשי המהו ת אחוז ניכר מקרב הזוגות מגיעים להבנה שההליך המשפטי עשוי להזיק להם ולילדיהם, ושיש משמעות לליבון הסכסוכים במקום .ניטרלי שבו ניתן להגיע להסכמות68 עריכת הסכם או הגעה להסכמות "במפגשי המהו ת מהווה אחת מהעדויות ל הצלח ות של החוק , עם זאת הסכם סופי ומגובש בתוך יחי דות הסיוע אינו ממטרותיו של החוק, אשר נועד לקדם הסכמים הן במסגרת יחידות הסיוע (אשר ממילא משאביהם מוגבלים) והן קידום הליכי יישוב סכסוך .בדרכים אלטרנטיביות ,מטרותיו של הליך המהו"ת הן להצליח להביא את הצדדים להידברות ולהשפיע באופן חיובי הן על המשך המשא ומתן העצמאי ,שהצדדים ינהלו באמצעות עורכי דין מגשרים וגורמים נוספים, והן כאשר בכל זאת מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים, אלה ינוהלו .בצורה ממוקדת יותר ובעצימות נמוכה יותר יוער כי במחקר בתי המשפט צוין כי ישנה עליה בשיעור פסקי הדין המנומקים (עלייה של5.6% .) ההשערה שהועל תה בדיוני הוועדה הייתה שהדבר נובע מכך שמקרים בהם ניתן להגיע להסכמות- מסתיימים בהסכמים, כך ש התיקים הנותרים, שמגיעים עד להחלטה שיפוטית הם ברובם המקרים 'הקשים' יותר שבהם נדרשת הכרעה ומתן פסק דין מנומק . השערה אחרת שהועלתה במחקר בתי המשפט היא, שבמקרים מסוימים הליך יישוב הסכסוך מעצים את הסכסוך ומחריף את היחסים בין הצדדים ולכן נדרשת יותר התערבות שיפוטית, וקשה יותר להגיע להסכמות. הוועדה סבורה שהשערה זו אינה מסתברת לאור הנתונים והניסיון שהצטבר וכי יש לתמוך אותה בראיות ובנתונים כדי לבססה. השערה נוספת שהועלתה במסגרת ,מחקר בתי המשפט ודיוני הוועדה הייתה שהשינויים בפסיקת בתי המשפט שאירעו בשנתיים האחרונות בעיקר בכל הנוגע לחלוקת החבות בין ההורים במזונות הילדים (בעקבות בע"מ919/15 ) היוותה אף היא תמריץ לריבוי ההתדיינויות .ולעלייה המתוארת באחוז התיקים המסתיימים בפס"ד מנומק69 ה וועדה סבורה שי .ש צורך בהמשך חשיבה ובירור בנושא זה לעמדת הוועדה על בחינת הצלחתו של החוק להיעשות בראיה רב- מימדית המביאה בחשבון הן היבטים של פתרון מהיר של הסכסוך המשפטי או יישובו בדרכי שלום , אשר אחד מביטוייו הוא הפחתת כמות התובענות המשפטיות והגברת ההסכמות ב,ין הצדדים והן היבטים של הפחתת ,עצימות הסכסוך העברת מידע לצדדים ו רווחה נפשית גבוהה יותר של אנשים השרויים בסכסוך .משפחתי 68 'שם, בעמ38 . 69 בע"מ919/15 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו19.07.2017 .) 38 5.4 השפעת קיום מפגשי המהו"ת על בקשות לאישורי הסכם ,נקודה נוספת שנבדקה בנתוני תיקי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים ואשר העלתה תהיות ושאלות היתה בדיקת מספרי הבקשות לאישורי הסכם על ידי הערכאות משפטיות, שמגישים הצדדים לסכסוך בעקבות הגעתם להסכמות ביניהם. מבדיקות הנתונים עלה כי מספר הבקשות לאישורי הסכם, הן בבתי המשפט והן בבתי הדין הרבניים, לא עלה וייתכן שאף מעט ירד ביחס לתקופה המקבילה שקדמה לחוק להסדר התדיינויות. זאת, בשונה מההערכה כי במקביל לירידה הדרמטית בהליכי התביעה השונים בסיכסוכי משפחה עם כניסתו של החוק להסדר התדיינויות, תגדל מנגד כמות הבקשות לאישורי הסכם ומתן תוקף פסק דין המקבע את ההסכמות שאליהם מגיעים הצדדים לסכסוך, בין אם הגיעו אליהן בכוח ות עצמם ובין אם בסיוע יחידות הסיוע או הערכאות המשפטיות. יחד עם זאת, ומבלי שניכנס במסגרת זו לפרטי הסיבוך שבחישוב נתונים אלו, מבדיקה יסודית יותר שנערכה בנתנים עלה כי ייתכן שהבדיקות שנעשו על ידי מערכות המחשוב של בתי המשפט ובתי הדין הרבנים לא חשיבו באופן מקיף ונכון את כלל הנתונים בעניין, וייתכן כי נתוני .האמת על כמות הבקשות לאישור הסכם גבוהות יותר70 נוכח זאת, סבורה הועדה כי יש מקום למחקר המשך שיבדוק באופן ממצא יותר את השפעת החוק להסדר התדיינויות וקיום מפגשי המהו"ת על כמות הבקשות לאישורי הסכם המוגשות אל הערכאות ה.משפטיות במסגרת או בעקבות הליך יישוב הסכסוך 70 מספר הבקשות לאישור הסכם נבדק במחקר בתי המשפט בין היתר באופני סי ום תיקי י"ס אך לא נבדק כנושא בפני עצמו, דבר שהיה מצריך בדיקה מקיפה יותר שכוללת את כלל תיקי הי"ס, התה"ס והתלה"מ ובתיקים הקשורים ביניהם. הנתונים ביחס למספר הבקשות לאישורי הסכם הוצגו רק לגבי תיקי תה"ס אך גם בנושא זה לא התאפשרה בדיקה אשר תחבר את הממצאים לגבי ת יקי הי"ס, התה"ס והתלה"מ באופן מיטבי ומהימן ולכן לא אלה לא הוצגו בצורה חותכת במחקר של בתי המשפט 39 פרק רביעי - עיקר דיוני וועדת ההיגוי , והמלצותיה במהלך דיוניה עסקה הוועדה ביישום החוק בהיבטים שונים: 1. עמידה בהוראות החוק – לרבות המועדים הקבועים בו, והתמודדות עם עומסים מ יוחדים לאו;ר פגרות החלות בערכאות התמודדות עם אי ה ג.עה של צדדים לפגישות מהו"ת 2. קשיים ביישום החוק – לרבות תיאום בין מזכירויות הערכאות(שלהן מוגשות הבקשות ליישוב סכסוך ,ושהן קובעות את מועד ישיב ת המהו"ת הראשונה ,)לבין מזכירויות יחידות הסיוע (המקבלות את הפונים ,ונדרשות לערוך תיאומים במועדים אלו בשל בקש ות לדחייה , אי הגעה וכדומה;) העדר יכולת להחיל את החוק בבתי ה דין ה שרעיים ; יישום אחיד של החוק במזכירויות של בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענ י יני משפחה ; קושי במנגנון .ההפניה לגישור 3. המלצות לתיקוני חקיקה – לרבות ;הפיכת החוק לחוק קבע הבהרת משך תקופת עיכוב ;ההליכים תחימה של הסעדים הז מניים לחמישה חודשים ;כברירת מחדל הוראה המאפשרת חריגה מהחיסיון החל על מפגשי המהו"ת לצורך הגנה על ילדים ;במידת הצורך קביעת הוראות לע ;ניין פגרות שלא נכללו בחוק עד כה 4. היבטים ייחודיים בפגישות המהו"ת - שמיעת ילדים , התאמה של הוראות החיסיון , פ ירוט עילת הסכסוך בבקשה ליישוב סכסוך. ,הוועדה קיימה דיונים בהם נשמעו עמדות של נציגות השופטים, הדיינים ,הנהלת בתי המשפט לשכת עורכי הדין, לשכת הטוענים הרבניים, נציגי ארגונים שביקשו להופיע בפני הוועדה ( מרכז רקמן ,ארגון ה מגשרים בישראל , עמותת מבוי סתום) והסיוע .המשפטי :מוזמנים שהופיעו בפני וועדת ההיגוי מוזמנים נושא ,)עו"ד מוריה כהן (בקשי ראש אשכול, יעוץ וחקיקה (משפט ציבורי- )חוקתי ;תיקון החוק.דיונים בנוגע ליישום החוק עו"ד יעל בלונדהיים, ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי- .)חוקתי הסכמות בעניין מזונות ילדים וההשפעה של בע"מ919/15 . 40 ,גב' שרון צ'רניאבסקי, מרכזת תחום משפחה .הנהלת בתי המשפט סוגיית הממשקים המחשוביים בין יחידות הסיוע להנהלת בתי המשפט. הצגת נתונים .ראשוניים של הנהלת בתי המשפט גב' חנה כהן, מזכירה ראשית של בית המשפט לענייני משפחה, מחוז תל אביב סוגיית הממשקים המחשוביים בין יחידות הסיוע להנהלת בתי המשפט. הצגת מידע .סטטיסטי ראשוני של הנהלת בתי המשפט ד"ר תמר מורג , האוניברסיטה העברית יישום החוק בהיבט של שיתוף ילדים בהליכי .המהו"ת עו"ד נטלי לוי, מנהלת מחלקת הגישור בהנהלת בתי המשפט דיון בנושא גיבוש רשימת המגשרים הק בועה לאור התקנת תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), ובמודל ההפניה לגישור במסגרת .החוק להסדר התדיינויות עו"ד בת-שבע שרמן-שני , ממונה ארצית מעמד .אישי, הסיוע המשפטי מנגנון הפניה לגישור בסיוע וגם הצגת נתונים אמפיריים של הסיוע המשפטי, עמדת הסיוע המשפטי בנוגע להור.את שעה או חוק קבע השופטת רבקה מקייס, סגנית נשיא בתי .המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז יישום החוק מנקודת מבטם של שופטי המשפחה, תוך מענה לשאלות חברי הוועדה .בנושאים שונים ,עו"ד מיה שושטרי ממונה מחוזית על ייצוג קטינים בענייני משפחה ,בסיוע המשפטי מחוז צפון. עמדת הסיוע המשפטי בנושא מינוי אפוטרופוס לדין– ייצוג נפרד לקטינים .בהליכי מהו"ת הדיין ,הרב מאיר כהנא דיין בבית הדין .האזורי בתל אביב יישום החוק מנקודת מבטם של דייני בתי .הדין הרבניים הרב יהושע שווירץ, נציג לשכת הטוענים .הרבניים יישום החוק מנקודת מבטם של דייני בתי .הדין הרבניים 41 עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"לית עמותת מבוי סתום יישום החוק מנקודת מבט ה של עמותת "מבוי ."סתום עו"ד רננה גן, ארגון המגשרים בישראל. יישום החוק מנקודת המבט של "ארגון ."המגשרים בישראל .עו"ד קרן הורביץ, מרכז רקמן יישום החוק מנקודת המבט.של מרכז רקמן עו"ד ענבל גלון, ראש מחלקת המחקר, משרד .המשפטים הצגת ממצאי מחקרה על יישום החוק בבתי .הדין הרבניים דר' גלי אביב, ראש מחלקת המחקר של הרשות .השופטת הצגת ממצאי המחקר של מחלקת המחקר של ה רשות השופטת בנוגע ליישום החוק בבתי .המשפט לענייני משפחה להלן עיקרי הדיונים שהתקיימו בכל אחד מן הנושאים המפורטים לעיל וה ה.מלצות עיקריות 1. עמידה בהוראות החוק 1.1 עומסים חריגים ביחידות הסיוע הגורמים לאי עמידה במועדים הקבועים בחוק הוועדה סבורה כי זהו אחד הנתונים המשמעותיים שיש לתת עליו את הדעת, שכן עמידה במועדים שקב ע החוק באים לאזן בין עיכוב הגישה לערכאות לבין הרצון לנסות ולבחון את אפשרות יישוב ה.סכסוך בהסכמה. משכך, הוועדה עקבה אחרי נתון זה לאורך יישום החוק בדיוני הוועדה עלה כי ישנם גורמים שונים המשפיעים על נתון זה. 71 מעבר לבקשות כפולות , היינו בקשות ליישוב סכסוך שהוגש ו במקביל לביהמ "ש לענייני משפחה ולביה"ד הרבני על ידי אותם צדדים ,שאפיינו את החודשים הראשונים ליישום החוק , העומס נובע :ממספר גורמים אי הגעה של צדדים ;לפגישות מחסור בעובדות סוציאליות ועורכות דין בחלק מיחידות הסיוע בהעדר איוש מלא 71 ראה לוח2. 42 של תקנים; בעיות דיור ביחידות מ סוימות. עוד נמצא כי עומס חריג נוצר לאחר פגרת הקיץ של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים , בימים שבהם המזכירות סגורה לקבלת בקשות שאינן דחופות, וכן ,בתקופות החגים שבהן יש פחות ימי עבודה כיוון ש החוק קובע חובה לקיים את הפגישות תוך45- 60 ימים בלי להתחשב בהגשת בקשות רבו ת מיד לאחר הפגרה, או בחופש ת חגי תשרי ביחידות הסיוע , כמקובל בשירות המדינה . לעניין הבקשות ה כפולות נמצא פתרון ב דרך של תיקון התקנות והובהר בהן ש לא תקבל מזכירות ערכאה שיפוטית בקשה ליישוב סכסוך אם כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים ,בין באותה ערכאה ובין בע רכאה אחרת ,ולא חלפו התקופות הקבועות בחוק. 72 לעניין מחסור בתקנים ביחידות הסיוע- בטרם יישום החוק היה קושי להעריך במדויק את כמות התקנים הנדרשת לצורך יישומו של החוק ובמשך הזמן התחוור שיש צורך בקבלת תקנים נוספים לאור היקפי .הבקשות הוועדה פנתה בנושא זה לשרת המש פטים ולשר הרווחה במספר הזדמנויות . בשנת 2018 התבקשה תוספת תקינה של עשר עובדות סוציאליות, ארבעה של עורכי דין ושבעה תקני מנהל . ,אולם לצערנו ישנם עיכובים שונים בהליכי המכרזים לאיוש תקנים שהוקצו לאחר הבקשות הקודמות לתוספת תקינה, וכיום ישנם עשרים ושלושה תקנים לא מאוישים שנמצאים בהליכי מכרז במשך חודשים ארוכים .וטרם אויישו לקראת תקציב2020 התבקשו 36 ,תקנים חדשים, בהתחשב במאפיינים של היחידות השונות ובצרכים של בתי הדין השרעיים לקראת החלת החוק בהם. חלוקת התקנים המבוקשת הינה כדלקמן : 23 ,עובדות סוציאלית8 עורכי דין ו-5 .עובדי מנהל תקופת עיכוב הליכים הפוגעת בזכות הבסיסית של גישה לערכאות מוצדקת רק אם במהלכה אכן ניתנה לצדדים אפשרות לבחון את יישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה. יצוין כי בתי המשפט לענייני משפחה ציינו במספר החלטות את הנזק הרב שנגרם לצדדים עקב העיכוב בקיום פגישות המהו"ת וקבעו ש במידה ופגישת המהו"ת הראשונה נקבעת למועד העולה על45 יום, יש לסיים את עיכוב .ההליכים באופן מיידי, ולאפשר הגשת תובענה לבית המשפט בתרשי מי ם שבפרק הקודם , מתוארים הנתונים של ימי ההמת נה מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד לקביעת פגישת המהו"ת הראשונה ביחידות .השונות ,כאמור בפרק זה מהנתונים עולה כי בחלק מיחידות הסיוע ממתינים הצדדים תקופה ממושכת לשם פגישת מהו"ת ראשונה, ובמקרים חריגים אף למעלה מ- 60 הימים .הקבועים בחוק יחידות הסיוע שואפות לקיים פגישה ראשונה תוך כ- 20 יום , כך שיתאפשר לקבוע פגישות נוספות בתוך תקופת עיכוב ההליכים. כפי שצוין לעיל, בראשית היישום של החוק נתגלעו קשיים לעמוד במועדים של קיום פגישות המהו"ת בתוך45-60 ימי עיכוב ההליכים. בהמשך חל שיפור במרבית 72 תקנה2 .א(ב) לתקנות 43 ,היחידות אך עולה כי נכון להיום עדיין יש צורך בש י ,פור משמעותי ביחידות במחוזות תל אביב .מרכז, וכן בחדרה המלצות הוועדה: 1. יש לטפל באינטנסיביות בתהליכי איוש המשרות הקיימות כך שהתהליך ביחס לכל משרה .לא יתמשך שנה ויותר 2. מומלץ לפעול לביטול הצורך בקיום מרכזי הערכה במסגרת המכרזים לאיוש תקנים עבור עובדים סוציאליים ועובדי מינהל אשר לעמדת הוועדה אינם הכרחיים וגורמים לעי כוב .הליכי קליטת עובדים חדשים שלא לצורך 3. מומלץ לבטל את מבחני ה מיון במתמטיקה לעורכי הדין. כחלק מהליכי מיון עורכי דין ליחידות הסיוע כיום, נדרשים עורכי הדין לעבור מבחן במתמטיקה, זאת בנוסף ליום הערכה שנערך על ידי חברה חיצונית ו כן ו ועדת מכרזים. המבחן לא נחוץ לצ ורך העבודה .אותה מבצעים עורכי הדין ביחידות הסיוע, וקיומו מאריך את הליך המכרז, שארוך ממילא .משכך ממליצה הוועדה לבטל קיומו של מבחן זה הוועדה מודעת לכך שמדובר בהמלצות חריגות, אך לאור ההשפעה המכרעת של העדר איוש של מלא של תקנים על יישום החוק כבר מספר שנים, נראה .שאין מנוס מכך 4. מומלץ לקדם תוספת תקנים כפי שהתבקש ה בתקציב2020 . 1.2 התמודדות עם אי הגעה של צדדים לפגישות המהו"ת הוועדה דנה באי הגעת צדדים שהוזמנו לפגישות המהו"ת, עובדה הגורמת לבזבוז משאבי יחידת הסיוע וכתוצאה מכך להתארכות ההמתנה של צדדים אחרים הממתינים לפגי שת מהו"ת כאמור. החוק קובע כי אי הגעה לפגישות מהו"ת ,כמוה כאי הגעה לדיון בבית המשפט שאליו צדדים זומנו. ,כחלק מהניסיון לשפר את אחוזי הנוכחות של צדדים שהוזמנו לפגישות מהו"ת באמצע שנת2019 החלה לפעול מערכת ממוחשבת למש לוח הודעות תזכורת למ וזמנים לפגישות ראשונו ת, אשר בי נתיים נראה כי היא מסייעת לשיפור באחוזי ההתייצבות. יצוין, כי תקנה4 לתקנות קובעת כי דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית המשפט וכי רשאית הערכאה השיפוטית לבקשת צד שהתייצב לפגישות המהו"ת, להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההל יכים וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על ידי .הצד שלא התייצב ,עם זאת, על אף שהתקנות קובעות כאמור שניתן לפסוק הוצאות נמצא כי ערכאות שיפוטיות כמעט ש אינן פוסקות הוצאות לצדדים שאינם מתייצבים לפגישות המהו"ת. עוד יצוין, כי קיימת פרשנות "בקרב חלק משופטי ביהמ ש לענייני משפחה לפיה מדובר בהסדר שלילי , היינו שאין סמכות לפסוק .הוצאות בהעדר בקשה של הצד השני במהלך דיוני הוועדה הועלתה אפשרות שהוצאות המשפט בגין אי התייצבות י וטלו באמצעות יחידות הסיוע. עם זאת נראה כי מהלך שכזה עשוי לפגוע קשות בהליך הטיפולי ו הוועדה סבורה כי 44 פסיקת הוצאות במסגרת יחידות הסיוע אינה כלי מתאים הן נוכח הרצון ליצור אמון עם הצדדים לצורך הצלחת פגישות המהו"ת והן בשל העובדה שלעובדי יחידת הסיוע אין כל סמכות שיפוטית ואף אין מנגנון לגביית כספים. ,לעמדת הוועדה דומה שדרך המלך היא לעשות שימוש רחב יותר באפשר ות הקיימת כבר כיום בסעיף4(א) לחוק הקובע כי ה ערכאה השיפוטית ,רשאית, לבקשת צד שהתייצב לפגישת מהו"ת למחוק.בקשה או תובענה של צד שלא התייצב לפגישה בנוסף, מוצע לתקן את תקנה4(א) לתקנות כך שהערכאה השיפוטית תהיה רשאית להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישות, אף לל א בקשת .הצד שהתייצב המלצות הוועדה: 1. יש לתקן את תקנה 4(א) ל תקנות כך שיתאפשר למחוק בקשה או תובענה של צד שלא התייצב לפגישות מהו"ת, גם ללא בקשה של הצד שהתייצב לפגישות וכן יתאפשר להשית .הוצאות גם בלא שצד יבקש זאת 2. יש לבחון אפשרות לקבוע תשלום אגרה מופחתת עבור הגשת כתבי תביעה או בקשה למי שהתייצב לפגישות המהו"ת או לחילופין קביעת אגרה גבוהה יותר למי שלא התייצב .לפגישות 2. קשיים יישומי ים 2.1 תיאום יעיל בין מזכירות הערכאה השיפוטית ליחידות הסיוע בתקנות נקבע כי בקשות ליישוב סכסוך יוגשו למזכירות הערכאה שיפוטית לפי כללי הסמ כות המקומית הקבועים בסדרי הדין. כן נקבע כי מזכירות הערכאה השיפוטית תמציא ל מגיש הבקשה הזמנה לפגישת המהו"ת הראשונה . בהתאם לתקנות, במרבית המקרים, הזמנה לפגישה תומצא לצד השני על ידי הערכאה השיפוטית לכתובת שמסר מגיש הבקשה. הפגישה עצמה נערכת מטבע הדברים ביחידות הסיוע ובסיומה מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות לפי הצורך. ,במקרי הצורך הצדדים פונים ליחידות הסיוע בבקשה לשינוי מועד וכד .' במהלך תקופת יישומה של הוראת השעה ע לה כי נגרמים עומסים ועיכובים הנובעים מהעדר תיאום הולם מנהלתי בין מזכירויות הערכאו.ת השיפוטיות לבין יחידות הסיוע התברר שיש צורך ב יצירת ממשק הדוק הרבה יותר בין היומנים של הגופים השונים. הוועדה דנה בנושא ,תוך ניסיון להביא לשיתוף פעולה בין הגורמים הרלבנטיים .נערכו מספר פגישות בין אנשי המחשוב במשרד הרווחה לאנשי המחשוב בהנהלת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים ,ואכן חל שיפור בנושא ב אמצעות מציאת פתרונות חלקיים . בבית הדין הושק ממשק ממוחשב יעיל מאוד המסייע לתיאום בין מזכירות בית הדין לבין מזכירות יחידות הסיוע. 45 היבט נוסף בהקשר זה עלה משופטי ביהמ"ש לענייני המשפחה ,הטוענים שבשל חוסר בהירות בנוגע לאופן ניהולו של הליך הבקשה ליישוב סכסוך ,הם נאלצים לקבל החלטות מנהלתיות רבות שניתן היה לטפל ן בה במזכירות כגון בקשות שונות שצדדים מגישים הנוגעים לקיום ישיבות המהו"ת , ו בקשות ל הארכת תקופת עיכוב ההליכים בהסכמת הצדדים. עולה כי נעשות פניות שונות לבית המשפט שלא לצורך ,ויש להבהיר אילו בקשות יהיו בסמכות יחידות הסיוע ו אילו בסמכות שופטי ביהמ"ש לענייני המשפחה או לחילופין המזכירויות השיפוטיות. בישיבה שהתקיימה במשרד המשפטים עם נציגי הנהלת בתי המשפט והנהלת בתי הדין נתקבלו מספר החלטות ש מטרתן לסייע להקלת העומס על השופטים/ הדיינים ומזכירויות ה ערכאות , :כדלקמן 1. הוצע כי סגירת תיק במזכירות הערכאה השיפוטית תתבצע באופן אוטומטי מאה ימים לאחר פתיחתו ,אלא אם הצדדים מסכימים אחרת. 2. הו חלט כי לא תידרש החלטה שיפוטית בנוגע להארכת תקופת עיכוב ההליכים כאשר הדבר נעשה בהסכמת הצדדים, לפי תקנה8 ,ו הודעה בנושא זה תועבר למזכירות הערכאה ותרשם בתיק המשפטי וליחידות הסיוע. 3. בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16 (א )והארכה לא מוסכמת של תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16 (ב )יהיו בהחלטה שיפוטית. במקרה של קיצור התקופה השופט או הדיין אחראים לסגירת התיק במערכת המח שב לאחר ההחלטה בתיק. 4. קביעת פגישת המהו"ת הראשונה נעשית דרך מזכירות הערכאה , אך כל שינוי שמתבצע לאחר מכן הוא באמצעות יחידות הסיוע. ה ומלץ להבהיר זאת בעלון הסבר לציבור. המלצות הוועדה: 1. הוועדה ממליצה לגבש נוהל עבודה פנימי שיעביר לטיפול המזכירויות עניינים טכניים אשר .לא דורשים החלטה שיפוטית 2. הוועדה ממליצה על יצירת ממשק הדוק בין יומניהם .של הגופים השונים 2.2 יישום אחיד של החוק בכלל המזכירויות של הערכאות השיפוטיות לקראת פגרת הקיץ של שנת2017 בתום שנה ליישום החוק "התחוור כי בתקופת "הפגרה הגרעינית החלה בבתי המשפט לענ יי ני משפחה ונמשכת כ- 17 ימים (בין ה- 20.08 ועד ה5.09 -), מזכירויות בתי המשפט ,אינן פתוחות לקבלת בקשות ליישוב סכסוך ואילו בבתי הדין הרבניים למרות הפגרה שחלה באותם ימים, אין חופשה במזכירויות, וניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך בכל עת. ביוזמת הוועדה בתי הדין הרבניים הוציאו אף הם הוראה ,דומה לבתי המשפט לפיה המזכירות לא תקבל בקשות ליישוב סכסוך באות ם ימים שבהם לא ניתן להגישן בבתי המשפט, אלא אם צורפה להן בקשה לסעד דחוף או לסעד זמני לשמירת המצב הקיים , וזאת על מנת לוודא שאין הכרח לפנות לערכאה מסוימת רק בשל אי הלימה בין הורא .ות החוקים השונים החלים בערכאות 2.3 העדר יכולת להחיל את החוק בבתי הדין השרעיים 46 נכון להיום ,החוק טרם הוחל בבתי הדין השרעיים. היעדר יישו מו של החוק בבתי הדין השרעיים מ עלה מספר קשיים,משמעותיים בין היתר בעניין הסמכות העניינית מקום שבו מוגשות תביעות לבתי הד.ין השרעיים חרף קיום הליך יישוב סכסוך בביהמ"ש לענייני משפחה73 היעדר יישום החוק מביא למצב בו צד שמגיש תובענה בבית המשפט לענייני משפחה כבול להוראות החוק ומחוייב לתקופת עיכוב ההליכים, אולם במקביל יכול הצד שכנגד להגיש תביעה עיקרית בבית הדין השרעי ולהקנות לו סמכ .ות עניינית לדון בתיק ,בפועל, ישנם מקרים בהם כאשר מוגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה קודם מקצר ביהמ"ש את תקופת ההליכים ודן בתובענה המוגשת, זאת תוך נימוק שה מתנה לפגישת ה .מהו"ת תגרום נזק לילדיהם של המתדיינים בית הדין השרעי לערעורים קבע מספר פ עמים , כי במידה והוגשה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה יוקפאו ההליכים בין ה צדדים בבית הדין השרעי ,ו בית הדין לא ידון בעניינם עד לתום תקופת עיכוב ההליכים, זאת על אף שהחוק איננו חל בבית הדין השרעי והוא איננו כפוף .לעיכוב ההליכים שנקבע בו74 ,בדיון אחר עסק בית הדין במטרות החוק ובחשיבות מתן אפשרות ליישוב הסכסוך בדרכים חלופיות, ו עמד על תפקידו ביצירת אפשרות זו והקפאת ההליכים המשפטיים גם במסגרת בית הדין, זאת למרות שהחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה איננו חל כיום בבית הדין השרעי. קביעה זו נובעת מתוך הכר תו של ביה"ד השרעי בחשיבות מתן אפשרות ליישוב הסכסוך בדרכים .חלופיות הטעם העיקרי לאי ה חלת החוק עד כה בבתי הדין השרעיים נובע בעיקר.בעיקר עקב מחסור בתקנים כדי שהחוק ייושם בבתי הדין אף ידרשו עובדים נוספים בכדי לעמוד בעומסים שצפויים להיווצר . בדיוני הוועדה עלה כי ד רישות המכרז לאיוש תקנים ביחידות הסיוע יוצרות קשיים שונים ,בין היתר בשל אי ההתאמה של הבחינה הפסיכוטכנית לדוברי ערבית ,וכן בשל היעדר מועמדים העומדים .בדרישות הניסיון הגורמים המקצועיים ביחידות הסיוע סבורים שלא נכון להתאים את תנאי הסף באופן ייעודי לעובדות יחיד ות הסיוע בבתי הדין השרעי, ועל כן לא נכללת המלצה ברוח זו בדוח. עם זאת, יש לעשות מאמץ לבחון פתרונות אחרים לבעיה שכן אי החלתו של החוק בבתי הדין השרעיים הינה אבן נגף חמורה ומשמעותה אי שוויון מהותי בין מתדיינים בערכאות השונות . אפשרות שהועלתה הינה לנייד עובדים ב אופן חלקי ממקומות גיאוגרפיים שונים ולהביא לכך שעובדות דוברות ערבית תעבודנה באופן חלקי ביחידות הסיוע של בתי הדין השרעיים בהן יש מחסור .בעובדות בנוסף , יש לבחון אפשרות לאייש את התקנים בפועל בדרך של מילוי מקום בטרם סיום ה ליכי ה מכרז. 73 )י"ס (משפחה נצרת17 - 01 - 12262 א.א נ' א.א ( ,פורסם בנבו30.01.2017 ( 74 בערעור מס ' 398/2018 מתאריך 23/1/2019 47 נושא זה עלה בישיבה שהתקיימ ה בהשתתפות כלל הגורמים הרלבנטיים ,בראשות ינון אהרוני סמנכ"ל הון אנושי ב משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים . במסגרת הדיון הוצע כי תנאי הסף של שבע שנים ניסיון כעובד סוציאלי הקבוע בצו הקמת יחידות הסיוע שנקבע לפני למעלה מעשרים שנים יעמוד לבחינה מחודשת. היו ממשתתפי הישיבה שהתנג ד ו לשינוי זה שכן משמעותו עלולה להיות פגיעה באיכות השירות מבחינה מקצועית. משתתפים נוספים הביעו עמדה כי יש לנקוט בזהירות בשינוי תנאי הכשירות במכרז , אלא עדיף .לבחון דרך להגמשת התנאים בפרשנות הוסכם שנכון לפתוח את המשרות למילוי מקום ללא מכרז75 , והעובדים שיקלטו ייגשו למכרז .כשהוא יפורסם .לעת הזו קיים שיפור מסויים בתהליך איושם של התקנים הוועדה ממליצה לעקוב אחר יישום מסקנות הישיבה בכדי לוודא שהתקנים בבתי הדין השרעיים אכן מאויישים בהקדם האפשרי . יודגש כי כיום קיימת מגמה של איוש התקנים החסרים על מנ ת לאפשר את הקמת יחידות הסיוע בכלל בתי הדין השרעיים בהתאם ל צו בתי הדין דתיים (יחידות סיוע) (הקמת יחידות סיוע בבתי הדין השרעיים, דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן), תשע"ח- 2017 . עם זאת, יצוין כי החלת החוק בבתי הדין השרעיים תעשה בצו של שר המשפטים רק לאחר שיאוישו תקנים .נוספים שיאפשרו מתן מענה להיקף תיקי המהו"ת הצפויים להיפתח בביה"ד השרעיים הועברה בקשה לתוספת תקנים אלו במסגרת תקציב2020 . איושם של תקנים אלה ייעשה במכרז .ואנו ממליצים לנסות ולקצר את משכו ככל הניתן לאור הדחיפות להחלת החוק הוועדה מצרה על העובדה כי משרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים לא פעל מספיק כדי .לאייש את המשרות בהליכי מכרז מזורזים מיותר לציין כי על משרד הרווחה ו יחידות הסיוע מוטל הנטל של הפעלת החוק ויישומו בזמנים הקבועים בחוק. בנוסף לכך יודגש , כי אי איוש התקנים ועיכוב בתגבור התקנים החסרים מעכב ים את החל ת החוק על בתי הדין השרעיים , דבר הגורם להמשך מרוץ הסמכויות שנוצר בין בתי הדין השרעיים לבתי המשפט לענייני משפח ה, ובכך נוצרת הפלייה שיש לתקנה. 2.4 הפניית צדדים מעוניינים ומתאימים ליישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט אחת ממטרותיו העיקריות של החוק היא לעודד מ שפחות במשבר לבחון אפיקים אחרים ליישוב הסכסוך ביניהם טרם פניה להליך משפטי באמצעות גישור ,ייעוץ גירושין בשיתוף פעולה או מנגנון אחר ליישוב סכסוך .מחוץ לכתלי בית המשפט הוועדה דנה באופן ההפניות ליישוב סכסוך מחוץ ליחידות הסיוע,, בתום הליך המהו"ת ובייחוד בנושא הה פניה לגישור . מהנתונים שנמסרו עולה כי ואכן נקלטו עובדים בב יה"ד השרעי בצפון במילוי מקום75 48 אין די הפניות של ה צדדים לגישור ,או לדרכים אחרות ליישוב הסכסוך ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט ,ובכך רכיב משמעותי של החוק לפתרון הסכסוך אינו מיושם. רשימת המגשרים החוק להסדר התדיינויות נסמך על כך ש תוקם רשימה קבועה של מגשרים ממנה יכולות יחידות .הסיוע להפנות צדדים להליכי גישור אחד הקשיים טמון בכך שכיום אין רשימת מגשרים קבועה (בהתאם לתקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשע"ח- 2017 ), ועל כן יחידות הסיוע המבקשות להפנות צדדים לסכסוך בתום פגישות המהו"ת לגישור פועלות עם רשימת מגשרים זמ נית , אשר הינה רשימה ארוכה שאין בה הבחנה בין המגשרים השונים , היא אף אינה מתוקפת ולכן הצדדים אינם מסתייעים בה ותועלתה מועט ה .דוח מבקר המדינה 69ב 'מתייחס אף הוא לסוגיה זו. קושי נוסף נובע מכך ש ,בהעדר מנגנון המאפשר הפנייה למגשר מסוים מתוך הרשימה על הצדדים להגי ע ביניהם להסכמה מי הוא אותו מגשר שאליו יפנו, והצורך להכריע במשותף בנוגע לזהות המגשר מסכן את ההסכמות שכבר הושגו ביחידות הסיוע ועשוי לגרום לצדדים לוותר על הליך .הגישור ולהביא להסלמת הסכסוך76 הוועדה מציעה תיקון לתקנות לפיו כאשר מסכימים הצדדים ל יישב את הסכסוך ב יניהם בדרך של ,גישור תביא בפניהם יחידת ה סיוע שמו של מגשר יחיד המתאים למאפייני הסכסוך . בהמשך לעבודת הוועדה, קוימו דיונים בעניין זה עם נציגי משרד הרווחה, יחידות הסיוע ומחלקת הגישור בבתי המשפט, בהם הוסכם על מהלכים ע ל מנת לייעל את ההפניות לגישורים ובין היתר השלמת תהליך הקמת רשימת המגשרים לבתי המשפט לענייני משפחה בהתאם לקבוע בתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח- 2017 . תהליך הקמת הרשימה שמתבצע בשיתוף פעולה עם יחידות הסיוע כמתוכנן, הן בבניית מבחני ההערכה המקצועית הרלוונטית והן ביישומם), נקטע בעיצומו בשל משבר ה .קורונה, וצפוי להתחדש בימים אלה כמו כן הוחלט לקדם בניית מערכת ממוכנת לשם ההפניה למגשר מסוים באופן רנדומלי מתוך רשימת המגשרים הקבועה; הועלו דרכים לטיוב חלוקת האחריות בין יחידות הסיוע ומחלקת הגישור בבתי המשפט; נידונו הצעות לשיפור ההסבר לצדדים אודות הליך הגיש .ור ומשמעויותיו; ונבחנו דרכים למעקב אחר הגישור ותוצאותיו בנוסף עלה שקיים קושי במציאת מגשרים בפריפריה וכן מגשרים דוברי שפות זרות. נעשים מאמצים משותפים על מנת להגדיל את היצע המגשרים כך שניתן יהיה לממש את תכלית החוק. בנוסף, מציעה הוועדה להדגיש את האפשרות להפנ ות צדדים גם לחלופות אחרות דוגמת גירושין בשיתוף פעולה . לשם כך מוצע לקבוע בחוק (ולא רק בתקנות, כפי המצב כיום) כי יחידת הסיוע 76 'עמ1422 לדוח מבקר המדינה69 ( ב2019 .) 49 תעניק מידע אודות אפשרות של גירושין בשיתוף פעולה לצדדים, כדרך לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ,זאת נוסף על אפשרות של הפני ה לגישור ולטיפול משפחתי או זוגי. ביטוי להמלצה זו מובא בסעיף3(4ה ) ל צעת החוק המוצע ת. יצוין כי הסיוע המשפטי מאפשר לזכאיו שירות הכולל הגעה להסכמות וגישור באמצעות עובדיו (במשותף, בנפרד , )לצד ייצוג או במקומו. במהלך ההערכות ליישום החוק יועד תקציב למימון גישורי ם לצדדים לסכסוך הזכאים לסיוע משפטי על פי חוק. מימון הגישורים נועד לאפשר למי שידו אינה משגת, להסדיר את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, בהתאם למטרת החוק ובאופן דומה לציבור הכללי. עם זאת, מטעמים .שונים לא נעשה כל שימוש בתקציב זה לאחר גיבוש רשימת המגשרים"הזמנית ע י ,יחידות הסיוע הסיוע המשפטי יצר מתוכה רשימה של מגשרים שהסכימו לעבוד בתעריף שנקבע לכך. הרשימה נמסרה ליחידות הסיוע, על מנת שיוכלו להפנות את זכאי הסיוע המשפטי למגשרים הרלבנטיים. על אף העברת הרשימה על ידי יחידות הסיוע לצדדים להם הומלץ לפנות לגישור, כמעט ולא ה תקבלו פניות לביצוע גישורים במימון הסיוע .המשפטי במסגרת פגישה שהתקיימה בין יחידות הסיוע לבין הסיוע המשפטי, הוסכם כי עם הפניית צדדים זכאי סיוע משפטי להליך גישור ישלח עדכון מעובדי יחידת הסיוע אל המחוז הרלבנטי בסיוע המשפטי, זאת על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר המקר ים ולוודא שהתהליך והטיפול, ככל שזה תלוי בסיוע המשפטי, יבוצע ויתאפשר יישומו של החוק. עם זאת, שיתוף פעולה זה לא הביא לעליה .משמעותית במספר הליכי הגישור שבוצעו מבירור פנימי שערך הסיוע המשפטי בעניין אי ניצול התקציב הייעודי, נטען ע"י הסיוע המשפטי כי הכשל המרכז י נובע מ העברת האחריות בעניין בחירת המגשר וקביעת המועד לפגישה עמו למתדיינים הניצים עצמם . העברת אחריות זו , אינה תואמת את אופיו של סכסוך משפחתי ובפרט סכסוך גי,רושין. כאמור לעיל כשל זה על פני הדברים אינו נכון רק ללקוחות הסיוע המשפטי. יחידות הסיוע טענו כי הכשל המרכזי טמון בכך שמימון הגישור עבור לקוחות הסיוע המשפטי הוא מימון נלווה לייצוג של עורכי דין, ולטענתם הדבר מוביל לכך שעם מינויים של ב"כ לצדדים הם מנהלים ביניהם מו"מ לצורך הסכם ובכך מתייתר הצורך בפניה להליך גישור. הוצע על ידי יחידות הסיוע כי מימון גישור למעוט י יכולת לא יותנה בקבלת ייצוג משפטי קודם לכך, אלא מוצע שבשלב הראשון .יהיו הצדדים זכאים לגישור ובהמשך יוכלו להתייעץ עם עו"ד מטעם הסיוע המשפטי הסיוע המשפטי טוען שייצוג באמצעות עורכי הדין מקדם לעיתים קרובות את ההסכמות ב י ניהם וכי יש לאפשר למעוטי יכולת את שמתאפ שר לציבור הכללי, להיוועץ עם עורך דין בכל שלב הסדר ההתדיינויות וללוות את הצדדים במשא ומתן ו/או בגישור. הדבר מתחייב מעקרונות השוויון בפני .החוק ומעקרון הנגישות לצדק נראה שיש לעשות חשיבה מחודשת בנושא ולנסות לדייק את הקושי בכדי להבין האם מדובר בקושי שהוא ייחוד ,י ללקוחות הסיוע המשפטי או שאין הבדל בעניין זה בין צדדים המיוצגים באופן פרטי .אינם מיוצגים כלל או מיוצגים ע"י הסיוע המשפטי יש לציין כי לא נבחן אחוז ההמלצות לגישור 50 או השימוש בהליכי גישור ,בקרב כלל הציבור וכן על אף העדרם של גישורים ,לא הוגשו בקרב לקוחות הסיו ע המשפטי יותר תביעות מהציבור הכללי. כמפורט לעיל, המלצת הוועדה היא לתקן את ,התקנות כך שייקבע ש כאשר מסכימים הצדדים ל יישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, יחידת ה סיוע תפנה את הצדדים למגשר מסוים , דבר אשר אמור להתגבר על הקושי האמור בבחירה משותפת של מגשר. 3. המל צות לתיקוני חקיקה 3.1 חקיקת חוק קבע .ההמלצה העיקרית של וועדת ההיגוי הינה לחוקק הוראת קבע במקום הוראת השעה הקיימת כיום הניסיון שנצבר במהלך שלושת שנות יישום החוק מעיד על הצלחת החוק, ועל עמידתו ביעדים שקבע המחוקק. בנוסף לכך, עולם דיני הגירושין נמצא במצב לא יצ יב יחסית לשאר תחומי המשפט , וה דין בו משתנה באופן תדיר. המשך קיומה של'הוראת שעה ' אינו תורם ליציבות וישנה חשיבות גדולה לכך שאופן יישוב הסכסוך יהיה בעל יציבות וקביעות מסויימת בכדי לאזן את הטלטלות שעובר .התחום אחד מתפקידי הועדה היה לב חון ה אם החוק עומד ביעדים שקבע המחוק ק. מטרתו העיקרית של החוק היא צמצום הנזק שנגרם לקטינים כתוצאה מההליכים המשפטיים סביב הגירושין . נתוני המח ,קרים שבוצעו ע"י מכון ברוקדייל משרד המשפטים ומחלקת המחקר של הרשות השופטת מצביעים על ירידה משמעותית בכמות התביעות כבר בשנים הראשונות להחלת החוק והצפי הוא .שתהיה לכך השפעה לטווח ארוך על הסתגלותם של ילדים לגירושי הוריהם הניסיון של יחידות הסיוע וכן ניסיון שנצבר במדינות רבות בעולם מראה כי להיבט הרגשי תפקיד חשוב בהיווצרותם של סכסוכי משפחה ובפתרונם. העובדה כי הצדדים מתחילים את ההליך במפגש טיפולי, בשלב מ וקדם, מאפשרת סיוע בהסתגלות למשבר, פתרון בעיות, יעוץ לגבי הילדים וקבלת מידע (ישיבת מהו"ת ראשונה). מסיבה זו גם במדינות רבות מחוייבים הצדדים לפנות ליעוץ או .טיפול טרם הגשת תביעות בכמעט ארבע השנים מאז נכנס החוק לתוקף כהוראת שעה נראה כי יש שינוי בשיח הציבור י הנוגע לסכסוכי משפחה. אם בעבר השיח היה משפטי בעיקרו והתנהל בערכאות המשפטיות, היום נראה כי גם עורכי הדין רואים את היתרונות בניהול מו"מ /גישור/ גירושין בשיתוף פעולה על השיח האדוורסרי המשפטי .שמקטב עמדות ומסלים את הסכסוך שיח חדש זה משתלב עם מגמות נוספות של שילוב עולם המשפט ועולם הטיפול ומתבטא בתחום המשפט הטיפולי ("צדק מאחה" בית משפט .)'קהילתי וכו הוו עדה מקו ו ה כי לאחר פרסום רשימת המגשרים בענייני משפחה ולאחר אשור החוק כחוק קבוע .מגמה זו אף תגבר 51 3.2 הבהרת משך תקופת עיכוב ההליכים נושא זה עלה מספר פעמים בדיונ י הוועדה שכן מזכירויות הערכאות השיפוטיות וציבור עורכי הדין הצביעו על בהירות בעניין זה .סעיף 3(ה) לחוק וכן תקנה 8 לתקנות יצרו הסדר מורכב יחסית למניין תקופת עיכוב ההליכים, הארכת התקופה והתקופות הנלוות לה ,והניסיון הראה כי הוא מציב אתגר בפני ציבור המתדיינים ו המזכירויות הנדרשות לבדיקות התקיימות מועדים שונים, התלויים במגוון ,משתנים בעת פניית צדדים להגשת תביעות בערכאות השיפוטיות. 77 לפי ההסדר הקיים , תקופת עיכוב ההליכים נמשכת 45 ימים ,ורשאית יחידת הסיוע להאריך את התקופה ל- 60 ימים .בתום תקופה זו ,ישנם 15 "ימי צינון" נוספים ,שלאחריהם יש קדימות לצד שהגיש תחילה את הבקשה לבחור לאיזה ערכאה להגיש תביעה בתוך 15 ימים נוספים .לצד כל אלו הה סדר הקיים קובע כי על כל אחד מ הצדדים להודיע בתו ך 10 ימים מתום פגישת המהו"ת האחרונה ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכ סוך ,אם לאו . ההסדר נקבע בצורה זו מחד גיסא מתוך רצון לאפשר ל צדדים למצות את בחינת הסיכוי ל סיים את הסכסוך בלא התדיינות משפטית , אך מאידך גיסא מבלי לפגוע יתר על המידה בזכות הגישה לערכאות,. עם זאת מורכבות ו של ההסדר הביאה למחלוקות פרשניות .לפי פרשנות אחת ,תקופת עיכוב ההליכים הינה בת 45 ימים ,אותם יחידות הסיוע יכולות להאריך בעוד 15 ימים ולאחר תקופת 'עיכוב הליכים' זו נוספים עוד15 ,''ימי צינון כאשר עשרת הימים הנוספים המצוינים ב סעיף 3(ד) ל חוק בהם על כל צד להודיע ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב סכסוך והמתחילים בפגישת המהו"ת האחרונה- "נבלעים "במניין הימים לעיל (לדוגמא ,אם פגישת המהו"ת האחרונה הייתה עד היום ה- 35 ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ,תקופה ה- 10 ימים הנ"ל- "נבלעת" ,בתקופה זו ואילו אם ה פגישה מתקיימת לאחר מכן , עשרת הימים ה נוספים מעבר למניין 45 הימים נבלעים בתוך15 ''ימי הצינון .)לפי גישה זו עשרת הימים למתן הודעה על ידי הצדדים עשויים להיבלע בתוך 15 ימי הצינון בכל אופן .אפשרות נוספת, היא לפרש את ההוראות באופן המ פריד בין שתי התקופות האמורות (עשרת הימים בהם על ה צדדים להודיע על המשך דרכם , ותקופת הצינון שבין תקופת עיכוב ההליכים לבין תש הג תובענות) ,וממילא יש לספור 45 ועוד 10 ועוד 15 ימי צינון בכל מקרה .זאת ,בכדי לאפשר לבני הזוג לחשוב על פתרון אלטרנטיבי לסכסוך , ולמנוע הסלמת היחסים בין הצדדים על ידי התכוננות לתביעות משפטיות . פסקי הדין שניתנו בעניין סע.יף זה כפי הנראה תומכים באפשרות הפרשנות הראשונה78 במהלך דיוני הוועדה סברו חברי הוועדה כי יש לה בהיר את הסוגיה ולתקן את החוק והתקנות באופן ,מיידי.בתוך תקופת הוראת השעה ,עם זאת בסופו של דבר , בשל חשש שתיקון מהיר עשוי לגרום 77 )תלה"מ (משפחה פ"ת16 - 09 - 547147 פלונית נ ' אלמוני ,(לא פורסם8.11.2016 )); תיק (גדול1121808/1 פלוני נ' פלונית ,(לא פורסם3.10.2017 .) 78 ראו למשל ביד"ר גדול תיק 1121808/1 ( 3.10.2017 ;)ביד"ר גדול 1151791/1 ( 10.6.2018 ;)וביד "ר גדול1139417/4 ( 9.1.2019 .) 52 לסרבול נוסף שרק יגביר את חוסר הבהירו ת בקרב המתדיינים, הוסכם על כלל חברי הוועדה כי הנושא יתוקן בתום הוראת השעה, והמלצה בעניין זה כלולה ב הצעת החוק המוצע ת על ידי הוועדה ( 'ס ר עיף3(6 ) ובסעיף3(7) להצעה). 3.3 דיון בסעדים הזמניים והדחופים הנקבעים בתקופת עיכוב ההליכים הגשת בקשות לסעדים זמניים ודחופים בתקופת עיכוב ההליכים מה ה וו חריג לכלל הקבוע בחוק לפיו אין באפשרות הצדדים לקיים התדיינות שיפוטית בתקופת עיכוב ההליכים , ,זאת בכדי לאפשר קיומ ן של פגישות מהו"ת בצורה נכונה ויעילה .סעיף 3(ז() 1 )לחוק מאפשר להגיש סעד זמני וסעד דחוף בתנאים הקבועים בו ובתקנות 10-12 לתקנות. הצעת החוק המקור ית לא כללה אפשרות של הגשת בקשות לסעד ים דחופים בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו (במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם , כקבוע בסעיף12 ()(א3 )) לתקנות ותוספת זו נוספה מתוך פשרה בדיונים בווע דת חוקה. החוק קובע כי ניתן להגיש בכל עת לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין ,בקשה לסעד דחוף , לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ. בקשה זו צריכה להיערך לפי טופס קבוע בצורה קצרה ותמציתית ולכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה .מו כ כן ,סעד זמני ניתן רק במצב שבו לא ניתן אותו סעד על ידי ערכאה שיפוטית אחרת. 79 סעדים זמניים נועדו לאפשר את התקיימות ן של פגישות המהו"ת ,ללא שינוי המצב המשפטי באופן בלתי הפיך , בעוד סעדים דחופים נועדו למקרים שמפאת דחיפותם אין אפשרות ל המתין לתום תקופת עיכוב ההל יכים ועל כן ככלל אינן מוגשות בליווי בקשה ליישוב סכסוך, זאת לבד מ תקנה 12 (א() 3 )ה מוגשת בליווי בקשה ליישוב סכסוך ועניינה בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו , אשר נועדה למקרי קיצון בלבד שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום זק נ של ממש לצדדים או לילדיהם . עם זאת נראה כי בפועל לא תמיד נערכת בדיקה מה מידת הדחיפות ,שבבקשה טרם היענות לבקשה . נראה שישנן בקשות המתקבלות בערכאות השיפוטיות שאינן בעלות דחיפות מיוחדת ,ש לכאורה היה מקום שלא לקבלן אלא לקבוע כי על הצדדים להגיש בקשה ליישוב סכסו ך ולמצות את הליכי .המהו"ת בטרם דיון בבקשה עוד עלה בדיוני הוועדה כי מתדיינים ובאי כוחם פעמים רבות אינם מבחינים בין סעדים זמניים לסעדים דחופים ,על אף שבתקנות קבועים טפסים שונים לכל אחד מהם .הוסיפה לבל ב ול בהבחנה בין סעדים זמניים לסעדים דחופים היא העובדה שבמק רים רבים עורכי הדין מוסיפים לבקשת 79 'ס3 .(ז) לחוק 53 הסעדים הזמניים ש הם מגישים א ת ."המילה "דחוף", ומכך נוצר יציר כלאיים של "סעד זמני דחוף נוכח החשש המובא לעיל ומתוך רצון למנוע מצב בו הליכי יישוב הסכסוך מסוכלים הלכה למעשה כיוון שמוגשות בקשות לסעדים זמניים או דחופים, לעמדת הוו עדה יש להמשיך ולעמוד על כך שהגשת הבקשות תעשה בהתאם לקבוע בחוק בו תקנות על מנת שלא תסוכל מטרת החוק באמצעותם . קושי נוסף שעלה בהקשר זה בתקופת יישום החוק הינו בכך שלא תמיד מוגשת תובענה בסופו של דבר לאחר הגשת בקשה לסעד זמני ,ואז הסעד הזמני נעשה קבוע הלכה למעשה .על כן מ ציעה הוועדה לקבוע כי סעדים זמניים יפוגו תוך חמישה חודשים מיום מתן הצו ,אם לא קבעה הערכאה שנתנה את הצו תוקף ארוך או קצר מזה וכל עוד לא ניתנה החלטה אחרת על ידי ה ערכאה ה שיפוטית המוסמכת ,אם הוגשה לה בהמשך תובענה על ידי אחד הצדדים. ביטוי ל המלצות אלה ובא מ באמצעות סעיף3(8ה ) ל צעת החוק. 3.4 הוראה המאפשרת חריגה מהחיסיון החל במפגשי המהו"ת לצורך הגנה על ילדים במידת הצורך תקנה 6 לתקנות קובעת כי הה וראות הקבועות ב חוק בתי המשפט לענייני משפחה ,התשנ"ה- 1995 , וב חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע ,)התשע"א- 2011 ,לעניין איסור פרסום ,חיסיון ואי-קבילות של מידע שנמסר ליחידת ה סיוע , יחולו גם על פגישות המהו"ת. נוכח הוראות אלה למעשה אין באפשרות עובדות יחידות הסיוע ל מסור לבית המשפט פרטים שעלו במסגרת פגישות המהו"ת ולהסביר מדוע יש צורך במינוי עובד סוציאלי לסדרי דין לקטין במקרים שבהם עולה צורך בכך .מעבר לכך ,החוק כלל אינו מאפשר ליחיד ות הסיוע להמליץ על מינוי אפוטרופוס לדין לאחר סיום הליך המהו"ת אלא רק לצורך התערבות במהלך הליך המהו"ת . משמעות הדברים הינה שאף כאשר יחידת הסיוע מזהה מקרה בו נדרשת התערבות של גורם מקצועי, חובת החיסיון מגבילה אותה מהעברת ההתרשמות לערכאה השיפוטית או לגורמים ב קהילה לצורך התערבות מהירה. מדובר בעיקר במצבים בהם ישנם קשיים בקשר בין אחד ההורים והילד, העלול להתפתח למצבי קיצון, או מצבים בהם ילדים מעורבים בסכסוך בין הוריהם עד כדי גרימת נזק רגשי. המדובר במקרים אשר אינם נכנסים להגדרה עליה חלה חובת דיווח ובכל זאת טומנים .בחובם סכנה למי מהקטינים המלצה למינוי עו"ס סדרי דין או אפוטרופוס לדין עשויה אף .לזרז את הטיפול בתיק לכשתוגש תביעה המלצות הוועדה וצע מ לתקן את החוק כך שייקבע כי במקרה בו סבורה יחידת הסיוע בתום פגישת המהו"ת כי בשל חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של קט ין או לשם מניעת החמרה במצבו של קטין בסיכון יש צורך בתסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין או יש צורך במינוי אפוטרופוס לדין לקטין ,רשאית היא 54 להמליץ על כך לערכאה השיפוטית ,לצורך הפעלת סמכותה אם תוגש לה תובענה בהמשך. יצוין כי ,בהתאם להצעה המלצה בענייין זה תכלול הנמקה קצרה אך.לא תכלול פרטים נוספים על הסכסוך המלצה זו מוצאת ביטוי בסעיף9 .להצעת החוק 3.5 קביעת הוראות לעניין פגרות של מזכירויות הערכאות השיפוטיות שלא נכללו בחוק עד כה סוגיית הפגרות נדונה רבות בישיבות הוועדה והייתה הסכמה כללית ש קיימת בחוק לקונה שכן החוק קובע תקופה של45 ימים, לעיכוב ההליכים בהם יש ל קיים פגישות מהו"ת מבלי להתחשב כלל בפגרות של מזכירויות הערכאות השיפוטיות . מנתונים שנאספו עלה כי בשנה הראשונה ל יישום החוק היה קושי לעמוד במועדים שנקבעו בחוק .לקיומן של פגישות המהו"ת הקושי הוסבר בעיקר על רקע ימי הפגרה בהם במזכירויות בתי המשפט לא מתקיימת קב .לת קהל בפרט נוצר קושי בימי פגרת ה( קיץ20 באוגוסט עד5 בספטמבר), הסמוכה לפגרות חגי תשרי אשר צירופן יוצר רצף פגרות המקשה לעמוד במועדים שנקבעו בחוק ולקיים עד ארבע פגישות מהו"ת . במקביל נוצר עומס רב של הגשת בקשות חדשות בתקופה זו .הקושי מתעצם בשל מיעוט ימי הע בודה .של כלל השירות הציבורי, ובכלל זה עובדות יחידות הסיוע בתקופה זו צוין, כי אף ש בשנה השנייה ליישום החוק העומסים שהורגשו היו משמעותיים פחות , בכל זאת כיוון שב שנה זו היו ב חודש ספטמבר 19 ימים שאינם ימי עבודה ,הורגש עומס משמעותי והיו זוגות שהמתינו אף 70 ימים לאחר פגרת הקיץ לקיום פגישת מהו"ת ראשונה. בכמה מפסיקות בתי הדין הרבניים ניתן ניתוח אשר קבע את אופן השפעת ימי הפגרה על תקופת עיכוב ההליכים ועל חמישה .עשר ימי הקדימה, ומה יהיה כאשר תקופות אלה מסתיימות בתוך תקופת ימי הפגרה80 לאור הניסיון שנצבר הייתה הסכמה כללי ת בקרב חברי הוועדה שרצוי שימי פגרות החגים (היהודים ,)והשרעיים, בהתאמה לא יכללו במניין הימים הקבועים ,בחוק הן בבתי הדין הדתיים והן בבתי המשפט לענייני משפחה .לעומת זה , מציעה הוועדה בשלב זה שלא לקבוע את ימי פגרת הקיץ שבין ה- 21 לאוגוסט ל-5 בספטמבר וימי שבת ומו עד אחרים כימים שלא יספרו . עם זאת, מוצע להסמיך את השר לקבוע תקופות נוספות שלא יבואו במניין ימי תקופת עיכוב ההליכים ,במידה ויעלה צורך כזה ביחידות הסיוע בערכאות השונות. עוד מציעה הוועדה להוסיף תיקון לחוק שמטרתו להתמודד עם מצבים בהם לא ניתן להגיש תובענה למזכיר ות ערכאה שיפוטית .מוצע לתקן את החוק כך שבמניין הימים בהם רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך להגיש תובענה ,יבואו גם המועדים בהם לא ניתן להגיש תובענה 80 ביד"ר גדול 1152768/1 ( 3.6.2018 ;)וביד"ר גדול 1151791/1 לעיל הערה 78 . 55 למזכירות ערכאה שיפוטית לפי כל דין .זאת ,זולת אם היום האחרון להגשת התובע הנ חל במועד כאמור .מטרת התיק ון היא להימנע מלהאריך את תקופת ימי הקדימה הניתנים למגיש הבקשה ליישוב סכסוך גם בעת פגרות .עם זאת ,מוצע שאם היום האחרון להגשת התובענה חל במועד כאמור ,יידחה מועד ההגשה ליום הראשון שבו המזכירות פתוחה לכך . המלצות אלה מוצאות ביטוי בסעיף6 הל צעת .החוק 4. היבטים ייחודיים בפגישות המהו"ת 4.1 שמיעת ילדים במס גרת דיוני הוועדה נדונה סוגיית שמיעת ילדים במסגרת פגישות המהו"ת. בין חברי הוועדה התעורר ויכוח מהותי בשאלה האם השלב המקדמי של פגישות המהו"ת הוא שלב מתאים וראוי לשמיעת ילדים בנושאי הסכסוך. בין חברי הוועדה היו שסברו כי במסגרת פגישות המהו"ת אין מקום לחיוב שמיעת ם של ילדים כיוון שלפגישות המהו"ת מגיעים בני הזוג בתחילת הליך הפירוד .ויש חשיבות בשלב זה להערכת שלב הסכסוך ולבחינת כוונות הצדדים שמיעת ילדים איננה רלוונטית לשלב זה ופעמים רבות הילדים עוד אינם מודעים לתהליך בשלב זה . לעומתם היו שסברו כי זוהי זכותו של הילד להש מיע את קולו, וכי לא ניתן לקדם הסדר שעולה בקנה אחד עם טובתו של הילד, מבלי לשתף את הילד בתהליך. זאת, בייחוד ביחס למקרים המג יעים להסדר במסגרת .יחידת הסיוע עמדה זו קראה לקביעת קריטריונים לשיתוף ילדים בהליך המהו"ת, בייחוד על רקע הנתון המעיד על כך שכ- 80% מהסכסו כים נוגעים לזכויות ילדים ולאור העליה בעוצמת הסכסוכים .בהליכים אלו המלצות :הוועדה ה מליצה כי יחידות הסיוע יגבשו נהלי עבודה בנוגע למקרים בהם יש לשתף ילדים בהליכי המהו"ת ו מהי מתכונת השיתוף הרצויה. יב נתיים אכן נוסחו נהלי עבודה ויחידות הסיוע .עובדות לפיהן 4.2 פי רוט עילת הסכסוך בבקשה ליישוב סכסוך בהתאם לחוק ולתקנות בקשה ליישוב סכסוך לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך ויש לנמקה באופן קצר ותמציתי בלבד. בדיוני הוועדה עלה כי פעמים רבות משמעותה של הנחיה זו הינה כי בן הזוג נגדו הוגשה הבקשה "נותר בעלטה" , מבלי שידועה לו במפורש עילת הסכסוך . הדבר נכון במיוחד ביחס לצדדים שאין זהו ההליך הראשון ביניהם בערכאות, ולעיתים אחד הצדדים מתקשה להעריך מה עילת הסכסוך המוצת מחדש. יצוין כי ב דיוני וועדת שנהב הוצע כי הצדדים יציינו מה נושא הסכסוך מתוך רשימת נושאים, אך לבסוף הצעה זו לא התקבל ה . בדיוני הוועדה עלו מספר נימוקים לכך ששינוי המצב הקיים וקביעה לפיה יפרטו הצדדים את עילת הסכסוך- אינה רצויה ועלולה להוביל לתוצאה שלילית. ראשית, עלה חשש כי אם הצדדים ידעו על מה מבקש הצד השני לדון במסגרת הליכי ה מהו"ת- הם יימנעו מלהגיע .שנית , נטען כי פעמים רבות 56 סיבה המקורית בגינה בעלי דין מגישים את הבקשה לא בהכרח מסתברת כמוקד הסכסוך, ולעיתים עולים דברים רבים נוספים במהלך הליך המהו"ת החורגים מן הנושא המקורי . יודגש, כי כיום יש אפשרות לצד השני להעלות .גם הוא עילות שונות במסגרת פגישות המהו"ת בעניין זה עלתה הצעה להבחין בין סכסוך ראשון – במסגרתו בדרך כלל מעריכים הצדדים, במה דברים אמורים ,לבין בני זוג אשר כבר ניהלו הליכים משפטיים בעבר והסדירו את ענייניהם . במקרים אלה, בפניה מחודשת יש משום ערעור המצב הקיים ,ופירוט מהות הסכסוך עשויה לשמש גורם ממתן דווקא ,ולא להיפך. בסו פו של דבר לאחר דיון ,הוחלט בשלב זה להשאיר את המצב על כנו . 4.3 אגרות כיום ,כקבוע בתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות ,)תשנ"ו- 1995 , אגרת בקשה ליישוב סכסוך עומדת על101 ₪ בלבד ,בעוד אגרה עבור כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם עומדת על סך של 486 ₪ . במסגרת ישיבו ת הוועדה עלה כי פערי האגרות מהווים לעיתים תמריץ לצדדים אשר הגיעו עם ,הסכם מגובש לפתוח את ההליכים בבית המשפט באמצעות בקשה ליישוב סכסוך ורק לאחר מכן להגיש את ההסכם ,במסגרת אותה אגרה ,לאישורו של בית המשפט שכן בכך יש חסכון משמעותי .באגרה על כן, חברי הוועדה סבר ו שנכון להתאים את האגרות ולמנוע פערים משמעותיים היוצרים .תמריצים בעיתיים עם זאת , יחידות הסיוע ציינו שקיימים גם תמריצים חיוביים כגון ש במקרים המתאימים ,כאשר עמדת עובדות יחידות הסיוע הינה שנכו ן להאריך את תקופת עיכוב ההליכים כדי למצות את הניסיון להגיע להסכם מ חוץ לכתלי בי ת המשפט , מהווה הפער האמור באגרה , תמריץ לצדדים להאריך את תקופת עיכוב ההליכים ולסיים את הסכסוך ללא התדיינות שיפוטית. עוד עלה בדיונים כי האגרה הקבועה בגין בקשה בכתב, ובכלל זה בק שה לסעד זמני או לסעד דחוף גבוהה במיוחד ( 238 .)₪ המלצות הוועדה : 1. להפ חית את האגרה בגין אישור הסכם כך שתתאם את סכום האגרה בגין בקשה ליישוב .סכסוך 2. להפחית את סכום האגרה בגין בקשות ל.סעד זמני או דחוף 4.4 תחולת החוק על צדדים שלישיים וילדים בגירים 57 כיום החוק מגדיר "ילדה או ילד" כ"אדם שלא מלאו לו18 שנים". משמעות הדברים הינה כי החוק .אינו חל במקרים של סכסוכים בין ילדים בגירים להוריהם חלק מחברי הוועדה סברו ש נכון להרחיב את תחולתו של החוק גם למקרים של סכסוכים כאמור, אשר אף בהם ליחידת הסיוע כלים טובים .לפתרון המשבר המשפחתי ולמניעת התדרדרותו לשם כך דרושים משאבים נוספים כגון תקנים נוס פים והרחבת הדיור ביחידות הסיוע. הוועדה ממליצה, באופן צופה פני עתיד, על בחינת תיקון .חקיקה כאמור אשר תותאם לו תוספת תקציבית נדרשת ,בנוסף בדיוני הוועדה נ בחנה השאלה כיצד יש ליישם את החוק במקרים בהם הסכסוך שבין הצדדים מערב גם צדדים שלישיים .עיקר החשש שעלה נוגע ל הברחת נכסים לצדדי ג .' אחת האפשרויות ש נדונו הייתה לקבוע בתקנות כי כאשר קיימת מעורבות של צד ג' בסכסוך, יכול הדבר להוות ע ילה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים . ,עם זאת כיוון ש אפשרות זו עלולה להיות מנוצלת לרעה על ידי אחד הצדדים בכדי לעקוף את הוראות החוק ואת תקופת ,עיכוב ההליכים הוסכם כי אין לכך מקום שכן הדבר עלול לסכל את מטרתו של החוק. אפשרות נוספת שהוצעה הינה פנייה לסדרי הדין הכלליים בערכאות השיפוטיות ,באמצעותם ניתן להגיש כמעט כל סעד שרוצים 'נגד צד ג .במצב זה הדיון בסעד הזמני המופנה לצד ג 'יתנהל במקביל לתקופת עיכ וב ההליכים ו הליכי פגישות המהו"ת בין הצדדים יתקיימו כסדרם בהתאם לחוק . כיוון שלאחר בחינת הדברים התחוור כי מקרים כגון דא הינם נדירים ובתקופת יישומו של החוק ,לא עלתה הסוגיה כבעיה חוזרת סברו חברי הוועדה כי פתרון בדמות בקשות ל צווים לשמירת מצב קיים כנגד צדדי ג' או הפנייה לסדרי הדין הכלליים הינ ם .פתרון מספק 4.5 הפנית צדדים לשירותי רווחה בקהילה בשל צרכים המתגלים במסגרת הליך המהו"ת בדיוני הוועדה עלה כי טרם חקיקת החוק עובדות יחידות הסיוע אשר סברו שיש צורך בהפניית צדדים לטיפול בקהילה דוגמת הפנייה למרכזי קשר ,תיאום ורי ה ,מינוי עו"ס לסדרי דין וכד 'יכלו לעשות זאת ללא קושי .אולם ,במסגרת תקופת יישום החוק עלה כי כיום במידה ומתגלה צורך דחוף במהלך פגישות המהו"ת , אין אפשרות להפנות את הצדדים לגורמי הטיפול בקהילה כפי שניתן היה בעבר , זאת כיוון ש מאחר ובתקופת הליך המהו"ת לא קיים הל ,יך פתוח בפני ערכאה שיפוטית ו לא ניתן למעשה להפנות למרכז קשר ושאר גורמי הטיפול בקהילה, אשר זקוקים ל"אחראי "לתיק על מנת לעדכן בהתפתחו ת יו. בשל כך, נ וצר מצב שעובד ות יחידות הסיוע מוצאות עצמן כגורם המלווה במקומות שבעבר שאר גורמי הטיפול בקהילה היו מסייעים כאמור, על אף ש למעשה אין ביכולתם לתת מענה ה מתאים לדרישות . כך למשל, עובדות יחידות הסיוע נדרשות להכריע בסוגיות כדוגמת זמני שהות והסדרי קשר ,אף אם אין היכרות משמעותי ת בין העובד ל בין בני הזוג וכאשר אין לעובד סמכויות הכרעה כלל. לעמדת חברי הוועדה אין מדובר בתפקיד יחיד ות הסיוע ,אלא מדובר בתפקיד גורמי הטיפול בקהילה אשר באחריות משרד הרווחה. בהקשר זה נערכה פגישה בין מנהלת יחידות הסיוע למנהלת האגף לשירותים חברתיים ועו"ס ראשית לסדרי דין האחראית על מרכזי הקשר , אלא שהובהר כי 58 הטיפול במרכז הקשר מאופיין בשילוב בין סמכות וטיפול, ו לכן הטיפול במרכז קשר מותנה בהגשת בקשה מתאימה ע"י הצדדים לבית המשפט לאחר סיום הליך המהו"ת, בנוסף להסכמה שלהם .לטיפול במרכז הקשר יצוין כי עובדות יחידות הסיוע החלו לסגל אלטרנטיביות ן בה הצדדים יכולים להסתייע במקום פניה למרכזי קשר ,כדוגמת היעזרות במערך הפסיכול וגי ביחידות הסיוע ,הפניה לטיפולים פרטיים ועוד , אך הבעיה נותרה על כנה. 81 ,בנוסף ,כמפורט לעיל דוח מבקר המדינה82 מעלה אף הוא חוסר במענים טיפוליים למשפחות .בסכסוכי גירושין כן נטען כי קיים קושי בהבנת ההבדלים בין המערכות השונות, ומיקומ ן ב"מפה הטיפולית". בשל כך, מ ,שפחות הנמצאות במצבי משבר אינן יודעות מיהו הגורם אליו יוכלו לפנות בהתאם למצב ן ולשלב בו הם נמצאים מבחינת התפתחות המשבר. נאמר כי הצורך בהבניית רצף .שירותים ומענים למשפחות בסכסוך ובמצבי סיכון הועלה פעם אחר פעם אולם טרם קיבל מענה :המלצות מוצע המשך מעקב אחרי ה אפשרויות למציאת פתרון לבעיות אלה , ותלווה את השיח בנושא בין יחידות הסיוע לבין ה גורמי ם הטיפול.יים השונים .במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 4.6 סנכרון החוק להסדר התדיינויות עם חוקים וגורמים ממשלתיים נוספים במהלך שנות יישומו של החוק נערכו ממשקי היכרות בין י חידות הסיוע ובין יחידות ממשלתיות נוספות במטרה לסנכרן את פעילות הגופים הרלוונטיים עם השירות הניתן ביחידות הסיוע ולהכיר .להם את מהות החוק והוראותיו כך למשל, בעקבות פגישה עם ראשי המחלקות הרלוונטיות במוסד לביטוח לאומי, הוצא קובץ הנחיות לעובדי הביטוח הלאומי, א שר יחידות הסיוע היו שותפות בניסוחו ודיוקו, באשר לממשקי העבודה עם יחידות הסיוע. בין היתר סוכם כי מועד הגשת הבקשה הדחופה למזונות במסגרת בקשה ליישוב סכסוך ייחשב כמועד הגשת תביעה למזונות זמניים לצורך מיצוי זכויות במ וסד לביטוח .לאומי דוגמא נוספת היא מגעים שנער כו עם משטרת ישראל לצורך חידוד נהלי עבודה בעיקר בהקשר של א לימות במשפחה ., שמירה על חיסיון ההליכים ביחידות הסיוע ועוד 81 ברוקדייל, לעיל ה"ש4 ', בעמ49 . 82 דוח מבקר המדינה69 'ב בעמ1402 59 הוועדה סבור ה שהמשך קידום קשרים עם מוסדות ממשלתיים נוספים הינו חשוב ביותר לצורך המשך הצלחתו של החוק ונכון לקדם שיתופי פעולה .נוספים :סוף דבר המלצ ת ה העיקרית של וועדת ההיגוי במסגרת הדוח הינה לחוקק הוראת קבע במקום הוראת השעה ,הקיימת כיום. הניסיון שנצבר במהלך שלושת שנות יישום החוק הראשונות מעיד על הצלחת החוק ,ועל עמידתו ביעדים שקבע המחוקק. בנוסף לכך חוסר יציבותו של עולם דיני הגירושין כיום מחזק .אף הם את הצורך בחקיקת קבע ,לעמדת הוועדה המשך קיומה של הוראת שעה לא תורם ליציבות וישנה חשיבות גדולה לכך שאופן יישוב הסכסוך יהיה בעל יציבות וקביעות בכדי לאזן את הטלטלות שעובר התח ו.ם אחד מתפקידי הועדה אשר פורטו בכתב המינוי הוא לבחו ן האם החוק עומד ביעדים שקבע המחוקק. מטרתו העיקרית של החוק היא צמצום הנזק שנגרם לקטינים כתוצאה מההליכים המשפטיים סביב הגירושין. נתוני המחקרים שבוצעו ע"י מכון ברוקדייל, משרד המשפטים ומחלקת המחקר של הרשות השופטת מצביעים על ירידה משמעותית בכמות התביעות כבר בשנ ים הראשונות להחלת החוק והצפי הוא שתהיה לכך השפעה לטווח ארוך על הסתגלותם של ילדים לגירושי הוריהם. בכמעט ארבע השנים מאז נכנס החוק לתוקף כהוראת שעה נראה כי יש שינוי בשיח הציב ורי הנוגע לסכסוכי משפחה. אם בעבר השיח היה משפטי בעיקרו והתנהל בערכאות המשפטיות, היום נראה כי גם משפטנים רואים את היתרונות בניהול מו"מ /גישור/ גירושין בשיתוף פעולה על השיח האדוורסרי שמקטב עמדות ומסלים את הסכסוך. שיח זה משתלב עם מגמות נוספות של שילוב עולם ה משפט ועולם הטיפול ומתבטא בתחום המשפט הטיפו.ל )הוועדה מקווה כי לאחר פרסום רשימת המגשרים בענייני משפחה (כמפורט בפרק הרביעי לדוח ולאחר אשור החוק כחוק קבוע - מגמה זו אף תגבר. לסיכום, הוועדה מביעה תקוותה כי המלצותיה במכלול ההיבטים והמישורים ייושמו, ובפרט ההמלצה לתיקוני החקיקה המוצעים ולהפיכת החוק להוראת קבע , כמפורט בנספח המצורף . הוועדה סבורה שהתיקונים המוצעים בחקיקה יתרמו רבות ליישום החוק והצלחתו בהתאם למטרתו, ויובילו להפחתת עצימות סכסוכי גירושין באופן .אשר ייטיב עם הצדדים ועם ילדיהם 60 נספח א - טיוט ת חוק להסדר התד יינויות בסכסוכי משפחה ,התש"ף- 2020 א. שם החוק המוצע ה חוק ,להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התש "פ– 2020 . ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראה שעה), התשע"ה- 2014 :(להלן"החוק" ) נחקק לתקופה של שלוש שנים , ונכנס לתוקף ביום17 ביולי2016 . בהתאם לסעיף1 לחוק- הוא נועד" לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם, ליישב סכסוך משפחתי ביניהם ב הסכמה ובדרכי שלום , ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית , מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים ."לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד החוק נועד לחול בהדרגה על כל ה ערכאות ה שיפוטיות הדנות בסכסוכי משפחה, בתי- המשפט לענייני משפחה ו בתי-הדין הדתיים השונים (יצוין כי בפועל בשלב זה החוק הוחל רק בבתי המשפט למשפחה ו בבתי הדין הרבניים.) המאפיין את הסכסוך המשפטי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי ה משפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו בחזרה . הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של פרידה ,כ שותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית .של ילדים קיומה של התדיינות משפטית בס כסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה בהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות יוצר ת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצי נה את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי- רגש .י יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד הצדדים. המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדי ינויות שבין ההורים לאחר הגירושין, על מצבם הרגשי של ילדים ועל החרפתן של השפעות אלה ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הנ י סיון המוכח במדינות ( רבות ברחבי העולם מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמהalternative dispute resolution - ADR ,) לפני הגשת התביעה מצמצמת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם באמצעות גישור, ייעוץ גירושין בשיתוף פעולה .או מנגנון אחר ליישוב סכסוך החוק שנחקק כהוראת שעה לאור הדברים האמ ורים, קובע כי על צדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי להקדים ולהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע (להלן– פגישת מהו"ת ) בה הם מקבלים מידע על ההשלכות המשפטיות, הרגשיות החברתיות והכלכליות של הגירושין על הצדדים וילדיהם, מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה , בתוך יחידות הסיוע, בקהילה ובמגזר הפרטי, אם באמצעות גישור, גירושין בשיתוף פעולה או כל דרך אחרת . ,בנוסף, עובדי יחידת הסיוע עורכים הכרות עם הצדדים ועם צרכיהם 61 .ולבסוף נעשה ניסיון לעריכת הסדרים זמניים שיאפשרו ניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה פגישות אלו נערכות בתוך "תקופת עיכוב הליכים" בת45 - 60 ימים כיום , שבה הצדדים מנועים מ להגיש תובענות לערכ אות שיפוטיות בעניין הסכסוך שביניהם, למעט בעניין בקשות דחופות מסוימות וסעדים זמניים לשמירת מצב קיים שהוגדרו בתקנות83 . בתום תקופת עיכוב ,ההליכים, במידה שהצדדים מחליטים שאינם יכולים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום הם רשאים להגיש תובענות, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק , תוך מתן זכות קדימה לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה . המדובר ב הסדר חדשני בישראל , ועל כן הוא נקבע תחילה כהוראת שעה על מנת לבחון את השפעת יישומו . במהלך הוראת השעה נאסף מידע רב בנוגע לחוק, יישומו והצלחתו. נערכו עד כה למעלה מ- 45,000 .פגישות מהו"ת נמצא כי אכן החוק מצליח לממש את מטרותיו. בשני הדיווחים השנתיים לכנסת המחויבים בחוק, דווח על ירידה משמעותית של כ- 50% בהיקף ,התובענות בענייני משפחה המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים. כמו כן מחקר שביצע מכון ברוקדייל מטעם משרד הרווחה הצביע על ה השפעות החיוביות של פגישות המהו"ת על הסכסוכים המשפחתיים ופתירתם84 . .לאור האמור, ולקראת פקיעת התוקף של החוק, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע במסגרת זו, מוצע לערוך תיקונים מצומצמים לנוסח שהיה בהוראת השעה, על יסוד הניסיון שנצבר בתקופת חלותה, והמבוססים על ה מלצות שגיבשה וועדת ההיגוי שמינתה שרת המשפטים למעקב אחר יישום החוק בתקופת הוראת השעה. מטרת התיקונים לפשט את ההליכים, להוסיף הבהרות בעניינים מסוימים ולפתור קשיים יישומיים שנתגלעו מאז נכנס .החוק לתוקפו. כן מוצע לעגן כמה מן העניינים שהוסדרו בתקנות, בחוק עצמו ג. ע יקרי התיקונים ב חוק המוצע לעומת נוסח הוראת השעה: 1. מוצע למחוק את המילים "הוראת שעה" מכותרת החוק ולבטל את סעיף9 , .ובכך להפוך את החוק להוראת קבע 2. מוצע לתקן כמה מן ההגדרות ולהבהיר בחוק מפורשות כי בגדר תובענה נכללות בקשות למתן סעד זמני ;כן מוצע להבהיר כי אין צ ורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך במקרה של תביעה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים, במקרה של בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א- 1991 ; כן מוצע לקבוע החוק יחול על תובענות שעניינן אבהות או אמ הות, למעט תובענות שהוגשו .בהסכמת הצדדים, ועל אף שבתובענות אלה המדינה הינה צד להליך 83 תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו- 2016 (להלן– .)התקנות 84 ראו פרסום דוח המחקר באתר האינטרנטresolutions - dispute - family - ication/promoting https://brookdale.jdc.org.il/publ / 62 3. מוצע לשנות את סעיף3 ()(ב3 ) כך שפגישות המהו"ת יתקיימו תוך65 ימים מיום .הגשת הבקשה 4. מוצע לתקן את סעיף3 ()(ג2 ) העוסק במידע שמוענק לצדדים במהלך פגישת המהו"ת לעניין דרכים חלופי ות ליישוב הסכסוך ולציין בחוק עצמו גם את .האפשרות להפניה לגירושין בשיתוף פעולה, המוזכרת כיום בתקנות 5. מוצע לתקן את סעיף3 ()(ג4 ), ולמחוק את המילה "זמניים" ביחס להסכמים הנערכים ביחידות הסיוע, כך שיובהר שליחידת הסיוע הסמכות לערוך הסכמים קבועים. יצוין, כי הדבר עו לה בקנה אחד עם התקנות הקיימות. 6. מוצע לפשט את סעיף3 (ה) הקיים העוסק בהגדרת תקופת עיכוב ההליכים והתקופה במהלכה לא ניתן להגיש תובענות, ולקבוע כי תקופת עיכוב ההליכים בה לא ניתן יהיה להגיש תובענות לערכאה שיפוטית תהא שישים וחמישה ימים ,מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך מלבד במקום בו הייתה הארכה או קיצור של התקופה על ידי הערכאות השיפוטיות. כן מוצע לקבוע כי יינתנו5 ימים נוספים (במקום10 הימים הקבועים כיום) לצורך החלטת הצדדים האם הם מעוניינים .להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך 7. מוצע לתקן את סעיף3 ()(ז4 ) כך שתהא תחימה של הסעדים הזמניים הניתנים בתקופת עיכוב ההליכים: צו לסעד דחוף יעמוד בתוקפו עד פגישת המהו"ת הראשונה, וצו לסעד זמני יעמוד בתוקפו חמישה חודשים מיום מתן הצו אם אין .קביעה שיפוטית אחרת 8. מוצע לתקן את סעיף3 (י) הקיים, ולקבוע כי ניתן להגיש תובענה ללא צורך בהגשת בקשה ל יישוב סכסוך קודם, אם בשנה החולפת הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים כל עוד הצד המבקש הגיע לפגישות המהו"ת וחלפ ה תקופת עיכוב ההליכים , וכן אם חלפה יותר משנה אך בעת הגשת התובענה תלויה ועומדת בערכאה שיפוטית תובענה אחרת בין הצדדים בעניין של סכסוך מ שפחתי , או שההליכים בתובענה הסתיימו בשנה שקדמה להגשת התובענה. כמו כן, במקרים בהם התובע נ ה היא לאכיפה וביצוע של החלטות קודמות, לרבות לפי פקודת בזיון בית המשפט ובקשות לאכיפת פסקי חוץ, אין צורך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך קודם. 9. מוצע להוסיף את סעיף3ח1 ולקבוע כי יחידות הסיוע ידווחו לערכאות השיפוטיות על אי התייצבות של הצדדים ל ,פגישת המהו"ת הראשונה והערכאות יוכלו להביא בחשבון .טענות בעניין 10 . מוצע לקבוע כי על אף הוראות החיסיון הקבועות בחוק בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים יתאפשר ליחידות הסיוע להמליץ לערכאה השיפוטית ע ל צורך במינוי אפוטרופוס לדין או ב תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בעני י ני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו- 1955 , במקרים המפורטים בסעיף ח1(2 .) לעניין זה, מוצע גם תיקון עקיף לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995, ובמקביל לחוק בתי דין דתיים (יחיד )ות סיוע התשע"א- 2011 , המוסיף חריג להוראות החיסיון והסודיות ומאפשר העברת 63 מידע במקרה בו עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה של פגיעה כאמור או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמו ר . 11 . מוצע להוסיף את סעיף4 א ולקבוע סוגי הליכים עליהם לא יחול החוק. מרבית .ההוראות כבר קיימות בחוק או בתקנות, ולמען הבהירות רוכזו בסעיף אחד התוספת העיקרית הינה כי הוראות החוק לא יחולו כאשר אחד הצדדים אינו .תושב ישראל 12 . מוצע להוסיף את סעיף6א, ולקבוע הוראות ל עניין פגרות ומועדים לצורך קביעת .תקופת עיכוב ההליכים, ולצורך מניין התקופות להגשת תובענות לאחר מכן ד. :השפעת החוק המוצע על החוק הקיים יתוקנו כותרת החוק, ו סעיפים 2 , 3 ,)(א3 ,)(ב3 ()(ג2)ו-(4 ,) 3 ,)(ד3 ,)(ה3 ()(ז4 ,) 3 ,)(ח3 ,)(י4 , 5(א) לחוק. יוספו סעיף3(ח1 ,) 4 א ו6 א לחוק, ימחק סעיף9 לחוק– באופן שבו הוראת השעה תהפוך להוראת קבע, ויעשה תיקון עקיף בסעיף5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995 ובסעיף3 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) התשע"א- 2011 . ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט ה:מנהלי .הוראות החוק אינן כרוכות בתוספת תקציבית ו. :השפעת החוק המוצע על מצבת כוח האדם .אין השפעה ז. ההיבט המשפטי ח. להלן נוסח טיוט ת : החוק המוצע ודברי הסבר 64 טיוטת חוק מטעם משרד המשפטים 'טיוטת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס2 ,) התש"ף- 2020 תיקון שם החוק 1. בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 85 (להלן– ")החוק העיקרי), בשם החוק, המילים "(הוראת שעה– .יימחקו תיקון סעיף2 2. בסעיף2 לחוק העיקרי- (1) בהגדרה "תובענה", במקום הסיפה החל במילה "למעט" יבוא "ובכלל זה בקשה למתן סע:ד זמני, ולמעט כל אחד מאלה (1) ;בקשה לאישור הסכם (2) ;ערעור ובקשת רשות ערעור (3) תובענה לאכיפה וביצוע של החלטה שיפוטית לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט86 ; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח- 1958 87 ;"; (2) בהגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי " - (א) ( בפסקה1), בסופה יבוא "למעט תובענה לגירושין או להתרת ;"נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים (ב) ( בפסקה4), בסופה יבוא "או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ ;"המוגשת בקשר לתובענה כאמור (ג) ( בפסקה5), בסופה יבוא "למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה ."בהסכמת הצדדים 85 'ס"ח התשע"ה, עמ116 '; התשע"ו, עמ334 . 86 חוקי א"י ), כרך א', (ע332 ), (א356 . 87 'ס"ח התשי"ח, עמ68 . 65 תיקון סעיף3 3. בסעיף3 לחוק העיקרי– (1) ;"בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ופגישות מהו"ת (2) "בסעיף קטן (א), המילים "לרבות בעניין מזונות זמניים– ;יימחקו (3) ()סעיף קטן (ב3 ) – " במקום המספר45 " " יבוא65" ; מן המילים "ואולם יחידת הסיוע" עד סוף הסעיף- יימחק (4) בסעיף )קטן (ג- (א) ( בפסקה2 ;"), אחרי "גישור" יבוא "גירושין בשיתוף פעולה (5) ( בפסקה4 "), המילה "זמניים– ;תימחק (6) ;"בסעיף קטן (ד), במקום "עשרה" יבוא "חמישה (7) בסעיף קטן (ה), במקום הרישה עד המילים "סעיף5 ()(א5)" יבוא "בתקופה של65 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכס וך או בתקופה קצרה או ארוכה מזו אם החליטה על כך ערכאה שיפוטית לפי סעיף5 ()(א5 ) (להלן– ;"תקופת עיכוב ההליכים), ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב (8) ( בסעיף קטן (ז), במקום פסקה4 :) יבוא (" 4) (א) צו לסעד דחוף שניתן לפי סעיף קטן זה יעמוד בתוקפו עד פגישת;המהו"ת הראשונה (ב) צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף קטן זה יעמוד בתוקפו למשך חמישה חודשים מיום מתן הצו, ואם קבעה הערכאה שנתנה את הצו תקופה אחרת– ,למשך התקופה שקבעה; ואולם נתנה הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי- דין לפי סעיף4, החלטה בעניין הצו, לפני תום התקופה כאמור, יעמוד הצו בתוקף עד למתן ;".ההחלטה (9) :אחרי סעיף קטן (ח) יבוא 66 "(ח1) (1) יחידת הסיוע תדווח לערכאה שיפוטית על התייצבות או אי-התייצבות של הצדדים לפגישות המהו"ת, והערכאה השיפוטית רשאית להביא בחשבון טענות בדבר התי יצבות או אי- .התייצבות כאמור (2) סבר עובד יחידת הסיוע בתום פגישת מהו"ת כי בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של ילד או לשם מניעת החמרה במצבו הגופני או הנפשי, יש צורך בתסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו- 55 19 88, או במינוי אפוטרופוס לדין לקטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 89, רשאי הוא להמליץ לערכאה השיפוטית להורות על עריכת תסקיר או על מינוי אפוטרופוס לדין כאמור, לפי העניין, מיוזמתה בהתאם לסמכותה לפי כל דין או אם תוגש לה תובענה לפי סעיף4; המל צה כאמור תהיה מנומקת ותכלול פרטים על הילד ומשפחתו בהיקף הנדרש .לשם מתן ההמלצה, בלבד (3) הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף הוראות סעיף5א לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 90 , וסעיף3 לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א- 2011 91 ;". ( 10 ) ( במקום סעיף קטן:י) יבוא )"(י על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, אם :מתקיים אחד מאלה 88 'ס"ח התשט"ו, עמ126 . 89 'ס"ח התשכ"ב, עמ120 . 90 'ס"ח התשנ"ה, עמ393 . 91 'ס"ח התשע"א, עמ918 . 67 (1) בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים והמבקש להגיש את התובענה הגיע לפגישות ה מהו"ת, ובלבד שבעת הגשת התובענה חלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (ה) ותקופת15 הימים שבסעיף4 ; (2) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים לפני יותר משנה, ובעת הגשת התובענה תלויה ועומדת בערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, או שההליכים בתובענ".ה כאמור הסתיימו בשנה שקדמה להגשת התובענה הוספת סעיף4א 4. אחרי סעיף4 :לחוק העיקרי יבוא "סייג לתחולה 4 .א :הוראות חוק זה לא יחולו על ההליכים האלה (1) ;הליך שצד לו אינו תושב ישראל (2) הליך שהמדינה צד לו, למעט תובענה בעניין ( כאמור בפסקה5) ל הגדרה "תובענה בעניין של ;"סכסוך משפחתי (3) ,הליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א- 1991 92 ; (4) ,הליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת התשס"ב- 2001 93 ". תיקון סעיף5 5. בסעיף5 ."(א) לחוק העיקרי, אחרי "לביצועו" יבוא "ובין השאר תקנות הוספת סעיף6א 6. אחרי סעיף6 :לחוק העיקרי יבוא "תקופות 6 .א (א) הימים והתקופות המנויים להלן לא יבואו :במניין הימים לפי חוק זה 92 'ס"ח התשנ"ה, עמ138 . 93 'ס"ח התשס"ב, עמ6. 68 (1) לעניין הליכים לפני יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים– שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, התקופה שמיום י"ד בתשרי עד יום כ"ב בתשרי והתקופה שמיום י"ד בניסן ;עד כ"א בניסן (2) לעניין הליכים לפני יחידות הסיוע שליד בתי הדין השרעיים– ימי חג אלפיטר מהיום הראשון עד היום השלישי בחודש שוואל, וערב החג, וימי חג אלאדחא מהיום העשירי עד היום הארבעה עשר בחודש ד'ו אל- .חג'ה, וערב החג (ב) השר רש אי לקבוע מועדים ותקופות נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א) שלא יבואו במניין .הימים לפי חוק זה (ג) על אף ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו- (ב), במניין15 הימים להגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי כאמור בסעיף4 יבואו גם המועדים והתקופות לפי אותם סעיפים קטני,ם אלא אם כן היום האחרון להגשת התובענה חל ".במועד או בתקופה כאמור ביטול סעיף9 7. סעיף9 לחוק העיקרי– .בטל 69 בית חוק תיקון לענייני המשפט משפחה 8. בחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995 94 , בסעיף5א(ה), במקום "או שמהם עולה" יבוא "שמהם עולה" ובסופו יבוא "או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה ."כאמור תיקון חוק בתי דין דתיים (יחידות )סיוע 9. בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) התשע"א- 2011 , בסעיף3(ה), במקום "או שמהם עולה" יבוא "שמהם עולה" ובסופו יבוא "או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה ."כאמור תחולה 10 . סעיפים3 ()(ב3), (ד) ו-(ה) ו-6 א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים3(2 ( ,) 5) ו-(6) ו- 6 לחוק זה יחולו לעניין תובענה בעניין של סכסוך משפחתי או בקשה ליישוב .סכסוך שהוגשה ביום התחילה או לאחריו ד בר י ה ס בר כללי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראה שעה), התשע"ה- 2014 (להלן – )החוק נחקק כהוראת( שעה לתקופה של שלוש שנים, החל מיום י"א בתמוז התשע"ו17 ביולי 2016 ). בהתאם לסעיף1 לחוק, הוא נועד "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם, ליישב סכסוך ,משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסו ך ובטובתם של כל ילדה וילד". החוק נועד לחול בהדרגה על כל הערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוכי משפחה, קרי בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים השונים (יצוין כי בשלב זה החוק חל רק על בתי המשפט .)לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים 94.331 '; התשע"ז, עמ393 'ס"ח התשנ"ה, עמ 70 הליך משפטי בעניין של סכסוך משפחתי מתאפיין בכך שלסכסוך המשפטי קדם סכסוך אישי ורגשי המשפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו בחזרה. הצדדים ,לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת יחסים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של פרידה, כשותפים לגידולם ולדאגה לרוו חתם הפיזית והנפשית של ילדים. קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה שבהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות, יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מביאה להקצנה בעמ דות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי- .רגשי יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד הצדדים. המחקרים גם מ ראים באופן מובהק שלהליכי גירושין ,וכן להתדיינויות בין ההורים לאחר הגירושין, יש השפעות קשות על מצבם הרגשי של ילדים אשר מחריפות ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הניסיון במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה ( Alternative Dispute Resolution – ADR ) לפני הגשת התביעה, מצמצמת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן מיטבי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם, באמצעות גישור, ייעוץ גירושין בשיתוף פעולה או מנגנון אחר .ליישוב סכסוך ,)החוק, שנחקק לאור הדברים האמורים (ונחקק כאמור כהוראת שעה לשלוש שנים קובע כי על צדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לבית משפט לענייני ,משפחה או לבית דין דתי, להקדים ולהגיש תחילה לערכאה כאמור בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע (להלן– פגישת מהו"ת), שבה הם מקבלים מידע על ההשלכות המשפטיות, הרגשיות החברתיות והכלכליות של הגירושין על הצדדים ועל ילדיהם, מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהס כמה, בתוך יחידות הסיוע, בלשכות הרווחה בקהילה [הכוונה למערכת הרווחה? כןאחרת מה ההבדל .מהמגזר הפרטי?] ובמגזר הפרטי, באמצעות גישור, גירושין בשיתוף פעולה או כל דרך אחרת בנוסף, עובדי יחידת הסיוע עורכים הכרות עם הצדדים ועם צרכיהם, ולבסוף נעשה ניסיון לקביעת הסדרי.ם זמניים שיאפשרו את הניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה פגישות אלו נערכות בתוך תקופה בת45 עד60 ימים כיום, שבה הצדדים מנועים מלהגיש תובענות לערכאות שיפוטיות בעניין הסכסוך שביניהם, למעט בעניין בקשות דחופות 71 מסוימות וסעדים זמניים לשמירת מצב קיים שהוגדרו בתקנות95. ב תום תקופת עיכוב ההליכים, במידה שהצדדים מחליטים שאינם יכולים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום, הם רשאים להגיש תובענות, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק, תוך מתן זכות קדימה לצד שהגיש .את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תובענה המדובר בהסדר חדשני בישראל, ועל כן הוא נקבע תחילה כה וראת שעה על מנת לבחון .את השפעת יישומו. במהלך הוראת השעה נאסף מידע רב בנוגע לחוק, יישומו והצלחתו נערכו עד כה למעלה מ- 45,000 פגישות מהו"ת. נמצא כי אכן החוק מצליח לממש את מטרותיו. בשני הדיווחים השנתיים לכנסת המחויבים בחוק, דווח על ירידה משמעותית של כ- 50% בה יקף התובענות בענייני משפחה המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים96 . כמו כן, מחקר שביצע מכון ברוקדייל מטעם משרד הרווחה הצביע על ההשפעות החיוביות של פגישות המהו"ת על הסכסוכים המשפחתיים ופתירתם97 . לאור האמור, ולקראת פקיעת התוקף של החוק, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. במסגרת זו, מוצע לערוך תיקונים מצומצמים לנוסח שהיה בהוראת השעה, על יסוד הניסיון שנצבר בתקופת חלותה, והמבוססים על המלצות שגיבשה וועדת ההיגוי שמינתה שרת המשפטים למעקב אחר יישום החוק בתקופת הוראת השעה. מטרת התיקונים, לפשט ,את ההליכים להוסיף הבהרות בעניינים מסוימים ולפתור קשיים יישומיים שנתגלעו מאז .נכנס החוק לתוקפו. כן מוצע לעגן כמה מן העניינים שהוסדרו בתקנות, בחוק עצמו 1. לסעיף2 וסעיף3 )(א לאור אי בהירות בנוסח סעיף3 (א) לחוק העוסק בחובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני כל הגשת תובענה, "ל רבות מזונות זמניים", אל מול הגדרת "תובענה" המתייחסת גם לבקשות, מוצע להבהיר בסעיף2 כי בגדר תובענה נכללים כלל ההליכים למתן סעד זמני לכל סוגיהם, ולפיכך אין צורך לציין בנפרד מזונות זמניים, כך שניתן למחוק את הביטוי האמור מסעיף3 .)(א בנוסף מוצע לקבוע כי החוק ל א יחול ביחס לתובענה לאכיפה וביצוע של החלטה שיפוטית 95.)התקנות – (להלן 2016 -תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ו 96 תובענות. בתקופה המקבילה בטרם חקיקת 14,408 הוגשו למזכירויות בתי המשפט לענייני משפחה 2018 ביולי 1-ל 2017 ליולי 1 בתקופה שבין החוק, כמות התובענות שהוגשו עמדה על29,970 (כ- 48% ). באותה תקופה הוגשו למזכירויות בתי הדין הרבניים7,918 תובענות. בטרם חקיקת החוק הוגשו בתקופה המקבילה18,330 תובענות. (כ- 43% .) 97 ראו פרסום דוח המחקר באתר האינטרנט https://brookdale.jdc.org.il/publication/promoting-family-dispute-resolutions/ 72 לרבות לפי פקודת בזיון בית המשפט ובקשות לאכיפת פסקי חוץ, כיוון שבמקרים אלה התקיים כבר הליך משפטי בין הצדדים שהגיע לסיומו בפסק דין. כן מוצע להחריג מן החוק תובענות בעניין אלימות במשפחה ומניעת הטרדה מאיימת אשר באופיין הינם הליכים .דחופים הדורשים סעד מיידי98 הוראת השעה קובעת כי "בקשה לאישור הסכם" לא נכללת בגדר תובענה, בשל העדר צורך לנסות להביא את הצדדים להסכמה. בדרך של פרשנות נכללו בגדר ביטוי זה גם תובענות שהוגשו לגירושין בהסכמת הצדדים, אשר בהן על אף ההסכמה בין הצדדים להתגרש לא ניתן להגיש הסכם בלבד, מפני שיש צורך באקט שיפוטי של התרת נישואין. מוצע להבהיר את הדברים ולקבוע במפורש כי החוק אינו חל על תובענה לגירושין או התרת נישואין .שהוגשה בהסכמת הצדדים מוצע למעט מהגדרה של "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" אף בקשה לצ ו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א- 1991 , מעבר לתובענות עצמן לפי חוק זה המוחרגות כבר כיום, שכן לעתים מתעורר צורך להגיש בקשה שמונעת את הוצאת הילד מהארץ על מנת שלא יאבד הקשר עמו, בכדי שיתאפשר לנהל הליכים בע.ניינו על פי החוק במדינה אחרת בנוסף, מוצע לקבוע כי תובענות בעניין אבהות או אמהות ייכללו בגדרי החוק, אלא אם כן הוגשו בהסכמת הצדדים. כן מוצע לקבוע כי סעיף זה יהווה חריג לאי תחולת החוק על הליכים שהמדינה צד להם, היינו אף כי המדינה הינה צד להליכים של אבהות ואמה ,ות יחול החוק בכל זאת על הצדדים עצמם, מתוך מחשבה שבהליכים מסוג זה עשויים הצדדים להפיק תועלת רבה כתוצאה מהמידע, ההיכרות והתיאום שיוצעו להם בפגישות ביחידות .הסיוע 2. לסעיף3 ()(א3)- מוצע לתקן את הסעיף כך שפגישות המהו"ת יתקיימו תוך65 ,ימים מיום הגשת הבקשה באופ ן שישתלב עם התיקון המוצע בסעיף3 ,(ה), המפשט את מניין התקופות כמפורט להלן ומאחר שבמהלך יישומה של הוראת השעה התברר שבאופן מעשי לא בכל המקרים ניתן .לקיים פגישת מהו"ת בפרק זמן קצר מכך 3. לסעיף3 ()(ג2 ) מוצע לפרט לצד הגישור גם "גירושין בשיתוף פעולה" כדרך נוספת ל יישוב סכסוך בהסכמה .המצוינת בסעיף, בין יתר הדרכים ליישוב סכסוך בהסכמה. כיום הליך זה מופיע בתקנות 4. לסעיף3 ()(ג4) לאור אי הבהירות בין נוסחו של סעיף זה, לבין סעיף3 (ט) לחוק, בו מעוגנת סמכותה של יחידת הסיוע לסייע לצדדים להגיע להסדר קבוע בהסכמה, מוצע למחוק את המ ילה "זמניים", כך שיובהר שבמסגרת פגישות המהו"ת ניתן לקבוע בהסכמה הסדרים, הן בעלי 98 .חלק מהעניינים מובהרים כבר היום בתקנות 73 .אופי קבוע והן בעלי אופי זמני, בעניין מזונות ילדים או החזקת ילדים והבטחת קשר 5. לסעיף3(ד) ו-3 )(ה לפי ההסדר הקיים, תקופת "עיכוב ההליכים" אורכת45 ימים, ורשאית יחידת הסיוע להאריך את התקופה ל- 60 ימים. בתוך עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה (שעשויה להיות בכל שלב שהוא עד תום45 או60 הימים), על הצדדים להודיע האם בכוונתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים על מנת להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. לאחר חלוף10 הימים (שלעיתים הם חופפים את ת קופת עיכוב ההליכים ולעיתים הם נוספים לה), ישנם על פי החוק הקיים15 "ימי צינון" נוספים, שמטרתם לאפשר "רגיעה" בין הצדדים בתקופת הניסיונות ליישוב הסכסוך בהסכמה, מבלי שהם יתכוננו במקביל להכנת תביעות משפטיות. בהתאם לכך, רק לאחר חלוף עשרת הימים, בצירוף ימי הצי נון ניתן להגיש תובענות, כאשר יש קדימות לצד שהגיש תחילה את הבקשה, והוא יכול לבחור לאיזה ערכאה להגיש תביעה בתוך15 .ימים נוספים במשך תקופת חלות הוראת השעה נשמעו הערות רבות על כך שישנה אי בהירות לעניין משך התקופה בה לא ניתן להגיש תובענות. על כן מוצע לפשט את הדברים, ולקבוע שניתן יהיה להגיש תביעה לאחר65 יום מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ללא קשר למועד פגישות המהו"ת או לקיומן. על פי רוב הפגישות מתקיימות בתוך45 ימים, כך שבמקרה הרגיל תתקיים בפועל תקופת צינון של15 ימים כפי שקבוע היום, וכן יינתנו לפחות5 ימים נוס פים (במקום10 הימים הקבועים כיום) לצורך החלטת הצדדים. בהסדר זה אין שינוי משמעותי לעניין התקופה שבה על יחידות הסיוע לקיים פגישות מהו"ת ואולם מניין התקופה עד .למתן אפשרות להגשת תובענות יהיה מעתה ברור יותר 6. לסעיף3 ()(ז4) הסעיף בנוסחו הקודם קובע כי צו לסעד זמנ י יעמוד בתקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית לאחר הגשת כתבי בית דין לפי סעיף4 . הקושי שעלה לאור יישום החוק הינו בכך שלא תמיד מוגשת תובענה בסופו של דבר, ואז הסעד הזמני נעשה קבוע הלכה למעשה. על כן מוצע לקבוע כי סעדים זמניים יפוגו .תוך חמישה חודשים מיום מתן הצו, אם לא קבעה הערכאה שנתנה את הצו תקופה אחרת עם זאת, במידה והוגשה תובענה עיקרית ונתנה הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית החלטה בעניין הצו, לפני מועד פקיעתו של הצו, יעמוד הצו בתוקף עד למת.ן החלטה אחרת ע"י הערכאה המוסמכת בנוסף מוצע לקבוע כי צו לסעד דחוף שניתן בהתאם לס"ק (ז) יעמוד בתוקפו עד פגישת המהו"ת הראשונה, זאת בהלימה למהותו של הסעד הדחוף אשר נועד להוות מענה מיידי עד לשיח בין הצדדים בפגישות המהו"ת, ובכדי למנוע דרך גישה העוקפת את העקרונו ת שבבסיס החוק באמצעות הגשת בקשות לסעדים דחופים אשר הופכים לסעדים ארוכי טווח .ומובילים לסיכול מטרתו של החוק 7. לסעיף3(ח1) ( ס"ק1)- מוצע לקבוע כי על יחידת הסיוע לדווח לערכאה השיפוטית על התייצבות או אי 74 התייצבות הצדדים לפגישת המהו"ת הראשונה וכי הערכאה השיפוטית תוכל להביא בחשבון טענות בדבר אי ההתייצבות. הוראה דומה נכללת כבר בתקנות ומוצע להעלותה .לחקיקה הראשית ( ס"ק2)- מוצע לקבוע כי על אף הוראות החיסיון הקבועות בחוק בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים יתאפשר ליחידות הסיוע להמליץ לערכאה השיפוטית על צורך במינו י אפוטרופוס לדין או בתסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו- 1955 , במקרים בהם סבר עובד יחידת הסיוע בתום פגישת מהו"ת כי בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של ילד או לשם מניעת החמרה במצבו הגופני או הנפשי, יש בכך צורך. הערכאה השיפוטית תוכל מיוזמתה בהתאם לסמכותה לפי כל דין (למשל סעיף68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ח - 1968 ) או אם תוגש לה תובענה לפי סעיף4- לפעול כאמור. משיקולי הגנת הפרטיות, על ההמלצה לכלול פרטים על הילד ומשפחתו בהיקף הנדרש לשם מתן המלצה בלבד. הוראה זו מאזנת בין הצורך לשמר ככל הניתן את חיסיון המידע הנמסר בפגישות המהו"ת בכדי .לעמוד בתכליתן, לבין הצורך להגן על קטין לעניין זה, מוצע גם תיקון עקיף לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995 , ובמקביל לחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) התשע"א- 2011 , המוסיף חריג להוראות החיסיון והסודיות ומאפשר העברת מידע במקרה בו עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה, לשם מניעת החמרתה של פגיעה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה הוראה דומה נכללת כבר בתקנות ומוצע לה .עלותה לחקיקה הראשית 8. לסעיף3 )(י בהתאם למצב הקיים בחוק, במקרה שבו צד לסכסוך מבקש להגיש תובענה כאשר הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, וחלפה תקופת עיכוב ההליכים, במהלך השנה הקודמת, אין צורך בהגשת בקשה חדשה ליישוב סכסוך וניתן להגיש תובענה מיד, שכן נ יתן להניח שהצדדים כבר ניסו בתוך תקופה סמוכה יחסית ליישב את הסכסוך ביניהם תוך הסתייעות בהליך המהו"ת. הנוסח החדש נועד להבהיר כי לא די בהגשת בקשה ליישוב סכסוך במהלך השנה הקודמת, ונדרש כי במהלך אותה שנה המבקש ישתתף בפגישות המהו"ת בפועל. כמו כן נדרש כי בעת הגש ת התובענה חלפה תקופת עיכוב ההליכים או תקופה נוספת עליה הוסכם, וכי תקופת15 הימים שבסעיף4 . התיקון נועד למנוע מצב שבו .צד אינו משתתף בפגישות במודע, ובכך נמנעת האפשרות ליישוב הסכסוך בלא התדיינות בנוסף מוצע לתקן ולקבוע שהפטור מתקופת עיכוב ההליכים יחול גם במק רים בהם כבר מתקיימים הליכים בין הצדדים בעת הגשת תובענה חדשה, למרות חלוף יותר משנה, או שההליכים בין הצדדים הסתיימו בשנה שקדמה להגשת התובענה. הרציונל הוא שאם הצדדים מצויים בהתדיינות, או סיימו התדיינות לפני פחות משנה, אין טעם בחיובם בעיכוב הליכים ובקיום הליך מהו"ת במקביל או בסמוך להתדיינות, ההנחה היא שהערכאה השיפוטית ממילא תוכל להפנותם ליחידת הסיוע במקרה הצורך במסגרת ניהול .התובענה ביניהם ככל שתראה בכך טעם 9. לסעיף4א לחוק .מוצע להוסיף סעיף סייג לתחולה זה, אשר קובע כי הוראות החוק לא יחולו במספר מקרים 75 אשר להליכי ם לפי החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א- 1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 – המדובר בהליכים דחופים באופיים הדורשים סעד מיידי. הליכים ,אלה מוחרגים כיום בתקנות ומוצע להעלותם לחקיקה ראשית. אשר להליך שהמדינה צד לו המוחרג אף הוא כיום בתקנות, מוצע להח ריגו שכן הליך המהו"ת נועד לקדם הסכמות בין .בני זוג, הורים או הורים וילדיהם הנתונים בסכסוך, ולא בין צדדים לבין המדינה כבעל דין עם זאת, מוצע שחריג לכלל זה תהא תובענות לאבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד, בהן המדינה הינה בעל דין, והוראות החוק יחולו מתוך הכרה בכ ך שליחידות הסיוע כלים לסייע לצדדים להבין טוב יותר את המצב ולהגיע להסכמות ביניהם לטובת הקטין. מובן כי הסכמות .אלה יהיו נתונות בכל מקרה לבחינתו של היועץ המשפטי לממשלה כצד להליך 10 . לסעיף5(א) לחוק- בהתאם לנוסח הנוכחי שר המשפטים הוא הממונה על חוק זה והוא רשאי ל התקין תקנות ( לביצועו בעניינים המפורטים בסעיפים קטנים1 ( ) עד5 ). מוצע להוסיף את המילים "בין השאר", כך שיובהר ששר המשפטים רשאי להתקין תקנות בעניינים נוספים הנוגעים לחוק .דנן, ככל שיידרש 11 . לסעיף6א מוצע להוסיף סעיף הקובע את אופן ספירת התקופות הקבועות בחוק בימי פגרות ( ומועדים: תקופת עיכוב ההליכים65 ימים) והתקופות להגשת תובענות לפי סעיף4 . בעניין מניין מועדים לפי חיקוק ומועדים להגשת תובענות, קיימות הוראות שונות. כך למשל קובעת תקנה529 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 כי "תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במני ן הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת". לעומת זאת סעיף10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 קובע כי: "במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים ."האחרונים שבתקופה במסגרת הוראת השעה לא נקבעה הוראה לעניין זה, ומוצע לקבוע הוראה שתשמור על עקרון הנגישות לצדק מחד ומאידך תאפשר התחשבות בימי חג וחופשה לעובדי יחידות הסיוע ולצדדים. התיקון נועד לוודא שיחידות הסיוע הפועלות ליד הערכאות השונות יוכלו לעמוד בהורא ת החוק לקיום פגישות המהו"ת בתקופת עיכוב ההליכים, וכן להתמודד עם .מצבים בהם לא ניתן להגיש תובענה למזכירות ערכאה שיפוטית ס"ק (א) המוצע מוציא מועדים שונים ממניין הימים הנספרים לצורך קביעת תקופת עיכוב ההליכים, שבה יחידת הסיוע צריכה לקיים את מפגשי המהו"ת. זאת , לאור הקושי שנתגלע ביחידות הסיוע לעמוד במועדים הקבועים בחוק לאור מיעוט ימי העבודה בהם (לדוגמא בחודשים ספטמבר ואוקטובר עקב חופשת חגי תשרי). לעומת זה, מוצע בשלב זה שלא לקבוע את ימי פגרת הקיץ שבין ה- 21 לאוגוסט ל-5 בספטמבר, וימי שבת ומועד אחרים כימים שלא יספ .רו עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע תקופות נוספות שלא יבואו במניין ימי תקופת עיכוב .ההליכים, במידה ויעלה צורך כזה ביחידות הסיוע בערכאות השונות .ס"ק (ב) מתייחס למועדים בהם רשאי צד להגיש תובענה לאחר תקופת עיכוב ההליכים מוצע לקבוע כי במניין15 הימים הקבועים בסע יף4 יבואו גם המועדים בהם לא ניתן להגיש 76 תובענה למזכירות ערכאה שיפוטית (כמפורט בס"ק (א)), זאת במטרה לא להאריך את תקופת ימי הקדימה הניתנים למגיש הבקשה ליישוב סכסוך גם בעת פגרות. עם זאת, אם היום האחרון להגשת התובענה חל במועד כאמור, יידחה מועד ההגשה ליום הראשו ן שבו .המזכירות פתוחה לכך 99 12 . מחיקת סעיף9 לחוק ושינוי כותרת החוק .מוצע לקבוע מעתה את הוראות החוק כהוראת קבע 99 . ההוראות הרלבנטיות לעניין זה בבתי המשפט לענייני משפחה הם תקנה4 ()(א3 ) לתקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), תשס"ה- 2004, תקנות בתי המשפט (פגרות), תשמ"ג- 1983 , וכן הוראות מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שיישמעו ופעילות מזכירות בתי המשפט בימי שישי, ערבי חג, ימי זיכרון ופגרות. ההוראות הרלבנטיות בבתי הדין הרבניים- תקנות הדיינים (פגרות) תשע"ג- 2013 , וכן הוראות סדרי מינהל בבתי הדין הרבניים(טיפול בבקשות ליישוב סכסוך בפגרת הקיץ( )הוראת שעה), התשע"ו- 2016 ,