חומר רקע
17 ביוני, 2020
חומר רקע בנושא לוחמים הלומי קרב – לקראת דיון בועדת העבודה, הרווחה והבריאות
המסמך כולל:
1. מבוא
2. עיקרי הדברים
3. פעולות נדרשות לטיפול בהלומי הקרב ובבני משפחותיהם:
4. חומר רקע נוסף
מבוא:
מטרת מסמך זה היא הצגה של עיקרי הצרכים הייחודיים של לוחמים הלומי קרב ובני משפחותיהם, בין אם נכותם מוכרת על ידי אגף השיקום במשהב"ט ובין אם לא. זאת, כדי להביא להחזרתם לאורח חיים נורמטיביים בהיבט האישי, המשפחתי, והתעסוקתי.
1. בשנת 2009 (או בקירוב), הוקמה על ידי האגף לשיקום נכים במשרד הבטחון ועדה מקצועית שמטרתה היתה להתוות את הקווים המנחים בנושא הטיפול בלוחמים הלומי קרב ובני משפחותיהם1.
2. פרק המבוא של דוח הועדה קובע כי במשהב"ט עלה הצורך ליצירת קווים מנחים בפורמט שישלב את כל המערכות הקשורות במטופל, תוך שימת דגש על:
a. תעסוקה ושיקום
b. הפן המשפחתי/זוגי/בין אישי
c. סימפטומים נוספים - כגון בעיות שינה או תפקוד מיני
d. תחלואה נוספת - גופנית ופסיכיאטרית
3. חרף מסקנות הועדה כפי שבאו לידי ביטוי בטיוטת הדוח, לא חלה התקדמות משמעותית בנושא הטיפול בלוחמים הלומי קרב.
4. יודגש כי אופי הלחימה בשנים האחרונות, והמודעות הציבורית, ההולכת וגוברת, מגדילות את כמות הלוחמים הסובלים מהלם קרב.
5. מחקר שהוזמן ומומן על ידי אגף שיקום נכים במשהב"ט2 קבע כי מצבם של נכי צה"ל הלומי קרב גרוע מזה של נכי צה"ל האחרים, ובוודאי שמזה של האוכלוסייה הכללית, במספר פרמטרים – תחלואה, אבטלה, התמכרויות ועוד.
עיקרי הדברים:
6. יש לראות בתא המשפחתי את המעגל הראשון שסופג את תסמיני הפציעה הייחודיים. מדובר על בנות הזוג, הילדים, ההורים והאחים. התא המשפחתי הוא זה שאמור לקבל את הטיפול והמענה.
7. מעדויות שנאספו על ידי בנות זוג של הלומי קרב, עולה מציאות קשה ומכאיבה של התמודדות יום יומית עם בן זוג לא מתפקד ועם חוסר מודעות של האוכלוסייה ואפילו של הרשויות ואנשי המקצוע, לכלל המצוקות והקשיים. בשלב הראשון נפגע המעגל הקרוב של הלום הקרב, כלומר בת הזוג והילדים או ההורים, תלוי בעיקר בסטטוס המשפחתי.
8. הפגיעה במעגל זה היא יום יומית וקשה. בני המשפחה הקרובים חווים את קשייו של הלום הקרב ולעיתים אף הופכים בעצמם לפוסט טראומטיים. הקשיים מתבטאים בהתפרצויות כעס, חוסר תפקוד, התקפי זעם ועוד.
9. כל אלה, משליכים מיד על יכולתו של הלום הקרב לשמור על מקום עבודתו (ולממש את הפוטנציאל שלו), ורבים מהם מפוטרים מעבודתם.
10. זו הנקודה שבה מעגל הקסמים מתחיל לגדול ולהרחיב את מעגל הנפגעים. כעת לא רק הלום הקרב משלם את המחיר, אלא גם בת הזוג, הילדים, ההורים האחים, החברים. למרבה הצער, בחלק מהמקרים, מובילים קשיים אלה להתמכרויות, תחלואה ואף להתאבדויות.
11. ניתן לחלק את הפגיעה לכמה קבוצות:
a. מישור תעסוקתי/כלכלי – חוסר יכולת לשמור על יציבות תעסוקתית לאורך זמן אשר מובילה להתמודדות עם בעיות כלכליות מחד ותחושה קשה של חוסר כבוד מאידך
b. מישור הזוגי – קושי לקיים זוגיות ולשמור על מערכת יחסים זוגית תקינה
c. מישור ההורי – חוסר תפקוד וחוסר יכולת להיות מעורב מלא בחיי המשפחה
פעולות נדרשות לטיפול בהלומי הקרב ובבני משפחותיהם:
12. הקמת מערך אבחון וטיפול בלוחמים הלומי קרב ובני משפחותיהם, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים
13. הקמת מערך טיפולי יזום לצורך אבחון מוקדם של תחלואה נלווית, נפשית ופיזית
14. מתן תמיכה רציפה ושוטפת למשפחות הלומי הקרב
15. מעקב שוטף אחר מצבו הכלכלי של התא המשפחתי של הלום הקרב למניעת קריסתו
16. הקמת של מסלולי שיקום בתעסוקה להלום הקרב תוך הקניית משמעות לחייו והכרה למאפייני המוגבלות (התפרצויות, חוסר שקט, ירידה ביכולת הריכוז)
17. הקמת של מערך למיצוי זכויות
18.
חומר רקע נוסף:
19. מאפיינים ייחודיים של הלם קרב אצל לוחמים - מגבלות תפקודיות ברמות שונות בעלת מופעים חוזרים לאורך חייו של הלום הקרב. התסמינים הבולטים של הלם קרב כוללים:
a. התנסות חווייתית חוזרת
b. פגיעה בדימוי העצמי
c. הימנעות, ניתוק רגשי, ניכור
d. עוררות יתר, קשיי שינה, התפרצויות זעם
20. מחקר שהוזמן ומומן על ידי אגף שיקום נכים במשהב"ט3 קבע כי מצבם של נכי צה"ל הלומי קרב גרוע מזה של נכי צה"ל האחרים, ובוודאי שמזה של האוכלוסייה הכללית, במספר פרמטרים – לרבות:
אחוז מנכי צה"ל
עם פגיעות נפשיות
בלי פגיעות נפשיות
חולים בסוכרת
30%
22%
אינם יוצאים מהבית
14%
4%
מעשנים
40%
20%
עובדים
30%
60%
מדווחים שאין להם חברים
43%
14%
חשים תחושת בדידות
75%
30%
21. על פי דיווחי אגף השיקום במשרד הבטחון, ישנם כ – 57,000 נכי צה"ל מוכרים, מתוכם כ – 5,000 סובלים (בין היתר) מפוסט טראומה. על פי הערכות, מספרם של הלוחמים הלומי הקרב שאינם ומכרים ואינם מטופלים במסגרת כלשהי גבוה פי שלושה.