הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דוברות ועדת הפנים והגנת הסביבה ירושלים, ל' בסיון תש"פ 22.6.2020 הודעה לעיתונות ח"כ ינון אזולאי: החוק קובע שאסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי. השב"ס, המשטרה ובתי המשפט פועלים בניגוד לחוק הסנגוריה הציבורית: הבעיה אכן קשה "92% מהאסירים והעצורים שהובאו בפני בית משפט בחודש ינואר היו אזוקים ברגליהם, בניגוד לחוק", אמר ח"כ ינון אזולאי בדיון מהיר שהתקיים היום לבקשתו בוועדת הפנים על השארת עצורים כבולים ברגליהם גם בעת הדיון בבית המשפט. "החוק קובע שאסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי, אלא אם כן, במקרים חריגים ובאישור השופט. כבוד האדם אמור לגבור על הרצון שאולי קיים להשפיל את העציר, אולי כדי לשבור אותו, אולי מטעמי נוחות". ח"כ משה ארבל, מ"מ יו"ר הוועדה: "נעשתה עבודה על ידי עו"ד יונתן רבינוביץ, איש פרטי, שהחליט להילחם בתופעה ועתר לבג"ץ. הסנגוריה הציבורית הייתה צריכה להרים את הנושא כדגל. מהחוויה שלי כמתמחה בבית משפט שלום, אני מקווה שהמצב השתנה. לפני 7 שנים כשהייתי שם, אסירים ישבו שעות ברכב ללא מזגן, ומצאתי עצמי מבקש שידליקו לאסיר מזגן". עו"ד חנית אברהם בכר, הנהלת בתי המשפט: "שופט, אם הוא מוצא לנכון, מבקש להתיר אזיקים. הוא שואל מדוע האסיר כבול. אם השופט חלוק על עמדת 'נחשון', במידת הצורך הוא מורה לשחרר את האסיר מהכבלים. יש שינוי. יש כמובן עניין של הטמעה ושינוי הליכים. אסירים לא כבולים בידיים, ואם הם כבולים ברגליים, השופט שואל מדוע צריך". ח"כ ינון אזולאי: "זה צריך להיות הפוך. על השוטר לבקש להתיר לו לכבול את האסיר. כשהשופט רואה אותו כבול, זה כבר מאוחר. בית המשפט מתעלם מ-90% מהמקרים". עו"ד בכר: "אני מסתייגת מהאמירה הזו". ח"כ אזולאי: "תשובות לא קיבלנו, רק הסתייגויות". עו"ד יונתן רבינוביץ: "מה שנאמר על ידי עו"ד בכר פשוט לא נכון. זו מכבסת מילים". עו"ד בכר: "יש אולמות לא מתאימים. אם צריך, השופט יעבור לאולם מתאים. יש בתי משפט שאין בהם אולמות גדולים, אין מסדרונות סטריליים". ח"כ ינון אזולאי: "אם צריך, תעבירו שינוי חקיקה". ח"כ משה ארבל, מ"מ יו"ר הוועדה: "אין החרגה בחוק לאולם בית משפט שאינו מתאים. כדאי שגם הנהלת בתי המשפט תלמד את לשון החוק". מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ משה ארבל: "כתובע בשירות מילואים נכחתי במשפטים בבית הדין הצבאי בעופר. התנאים שם הרבה פחות מתאימים מבתי משפט אזרחיים. מדובר בקרוונים, אבל האסירים הביטחוניים הובאו לשם כשאינם כבולים. אם סיפור התנאים הוא פקטור, אז הם ידעו להתמודד אתו. אותה מדיניות צריך להחיל גם בבית משפט אזרחי". עו"ד גליה ניצני, הסנגוריה הציבורית: "שנים אנו פועלים במישור המשפטי בתיקים ספציפיים, כשסנגורים מבקשים להסיר כבילה, וגם במישור המוסדי. הסנגוריה כותבת דוחות על מצב תנאי הכליאה, ושם יש פרק על כבילה. הסנגוריה פנתה ב-2017 לבית המשפט העליון ומכתבה הועבר לכל השופטים. הבעיה אכן קשה, ואנו מברכים על העתירה של עו"ד יונתן רבינוביץ. האתגר הוא לראות אם יש שינוי בשטח. שנים רבות מותירים אסירים על כבלי רגליים בבניין בית המשפט, במסדרונות, לפעמים ברחובה של עיר כשכולם יכולים לראות. יש כאן אי הקפדה על הוראות החוק". לפרטים – רבקה קנריק דוברת הוועדה 050-6230458