חומר רקע
חרם במערכת החינוך בישראל
הפער בין הרצוי למצוי
"
קרה לך שהתנהגו אלייך כאילו אתה לא בן
אדם ?
...הילדים בבית ספר לא המורים.
אם היה לי אומץ הייתי מתאבדת ,
אני
מעדיפה למות מלהיות פה ,
אני מעדיפה
להיות בכלא מלהיות פה ,
מעדיפה להיות
בחדר שירותים נעול מלא בג'
וקים
מלהיות פה "
(ס ,'תלמידת בית ספר בישראל שסבלה מנידוי חברתי ,
2013
)
היקף
התופעה
מדד מסכם–קורבנות לאלימות חברתית
(חרם ,שמועות ,הדרה ממשחק או דיבור)שכבות אחוז התלמידים
על פי דיווח ההורים
גיל הגן10
על פי דיווח הילדים
ד–ו23
ז–ט17
י–יא13
כלל השכבות19
סקר
ראמ"ה מרץ2018
כ-
20%מתלמידי מערכת החינוך מדווחים על חוויה של דחייה חברתית על ידי בני גילם
ב-
60%
מהכיתות יש לפחות ילד אחד הסובל מחרם
נזקים לטווח הקצר ולטווח הארוך
דיכאון
חרדה תחושת חוסר
מסוגלות
ייאוש פגיעה בדימוי
העצמי
אובדנות
בדידות התפתחות סכמה
של רגישות לדחייה
אובדן האמון
בקבוצת השווים
קשיי התנהגות
אי הצלחה
לימודית
חוסר רצון להגיע
לבית ספר
נשירה
התנהגות אנטי-
סוציאלית
פסיכולוגים חינוכיים
מוכשרים לתת מענה
פרטני ומערכתי בחרם
ודחייה
חברתית .
מענה
אפקטיבי יכלול:
•
התייחסות וליווי פרטני
לנפגע ולפוגע .
•
התייחסות מערכתית
להקשר החברתי שבו
מתקיימת התופעה
ולתפקידים השונים שיש
לתלמידי הכיתה בחרם
(
בשיתוף עם היועצת
החינוכית.)
(למשל ,
באמצעות"
הפרוטוקול לטיפול
בחרם החברתי "של יעל אברהם ,
תכנית
"גיבורי-אל "
אל
שפ"
י
ועוד)
מתוך
התכנית"גיבורי אל( "שפ"י ,
2014
)
יש מה לעשות !
הצעת החוק
המבורכת
שמה על
השולחן את
הנושא של
חרם במערכת
החינוך
ומתייחסת
לצורך בסיוע
פסיכולוגי
הבעיה :אין זמן ואין פסיכולוגים
.1
מפתח תקינה מיושן שלא נמצא בהלימה לצרכים בשטח
•למשל :
תקן אחד(משרה מלאה )ל-
1,000תלמידים בכיתות ב'-י"ב
.2
אחוז כיסוי חלקי(כ-
70%
(
.3
שכר נמוך ולא אטרקטיבי(כ-
3,500לחצי משרה ,אחרי תואר שני)
.4
ריבוי עבודה בירוקרטית(ועדות סטטוטוריות)
המשמעות :
פסיכולוג חינוכי מגיע למסגרת החינוכית
ל-
5-6שעות בשבוע(במקרה
הטוב)
מתקשה מאוד להגיע לעבודת מניעה מהסוג הנדרש לטיפול בדחייה חברתית וחרם