חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
شارع نحالت بينيامين
٥٧
تل ابيب
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv
טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
פקס فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il
[email protected]
22
ביוני2020
לכבוד
יו"ר, חברות וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
,שלום רב
:הנדון הצעת
חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות
עם
נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-
2020
1.
.לקראת הדיון שצפוי להתקיים מחר בהצעת החוק שבנדון להלן הערות האגודה לזכויות האזרח
2.
אנו מברכים על היוזמה
ל
קדם
"חקיקה "רגילה חלף תקנות שעת חירום, שהותקנו עם פרוץ
" משבר הקורונה, גם אם
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ולהנחיות היועץ המשפטי
לממשלה"" ראוי היה להקדים ולעשות זאת זה מכבר ולא להמתין ל פקיעת תוקפן המתקרב של
"תקנות שעת החירום האמורות '(ר דברי ההסבר בעמוד228
להצעת
)החוק .
3.
האגודה לזכויות האזרח
ניהלה
התדיינות ארוכת שנים נגד מצב החירום"
הש ג
רתי " שמתחדש
כלאחר יד כל ,שנה ובאחריתה, לפני שמונה שנים, הטעים
בג"ץ
" ואמר, כי הגיעה העת להיפרד
משארי חקיקת החירום המלו
ו
ים אותנו מאז קום המדינה
", כי "לא בשמים היא" ג (ב"
ץ3091/99
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (
8.5.2012
))
.
4.
בהקשר של משבר
הקורונה , ההסתמכות על תקנות שעת חירום מכוח סעיפים38
ו-
39
ל
חוק
:יסוד הממשלה
,עוררה קושי גדול במיוחד כיוון שהיא חורגת מהסמכות ומהתכלית של
הוראות החוק האמורות , שלפיהן רשאית הממשלה לחוקק חקיקת חירום במצב חירום
ביטחוני
ולא בריאותי (ראו
בג "ץ2399/20
עדאלה נ' ראש הממשלה
))(תלוי ועומד .
הצעת
החוק
שבנדון יכול
ה לכל היותר
,לפתור את המחלוקת בעניין הסמכות
בכך שהיא קובע
ת
במפורש
מקור סמכות עצמאי ונפרד להתקין תקנות שעת חירום לצורך התמודדות עם משבר
הקורונה . הא ותו לא. במהותו, החוק המוצע אינו פותר את הבעיות שמאפיינות את חקיקת
"החרום "הישנה., ובדומה לה הוא פוגע באותם עקרונות יסוד
5.
שימוש
בתקנות
שעת חירום מנוגד
ל עקרון הפרדת
ה
רשויות ,
בכך שהוא מסמיך את הממשלה
לקבוע הסדרים שאינם עולים בקנה אחד ואף סותרים חקיקה של הכנסת, שעה ש "משטר
דמוקרטי-פרלמנטרי אמיתי מחייב שחקיקה תיעשה בבית-
"המחוקקים (בג"ץ266/68
עירית
פתח-תקוה נ' שר החקלאות , פ"ד(כב2
)
824
831
(
1968
)).
נוסף על כך, חקיקת חירום
פוגעת
בעקרון
שלטון החוק המהותי , אשר לפיו
הסדרים ראשוניים
ובפרט הסדרים
שפוגעים בזכויות אדם
חייבים להיקבע
בחקיקה ראשית (בג"
ץ6971/98
פריצקי נ' ממשלת ישראל,
(פ''ד נג1
)
763
(
1999
)).
6.
החוק המוצע מנוסח בשפה רחבה ומותיר לממשלה לקבוע הסדרים ראשוניים ולפגוע בזכויות
אדם . אכן, ההסמכה שבהצעת החוק תחומה לטווח מסויים של פגיעות והסדרים, ואף נקבעו
בהצעת החוק אמות מידה ותנאים להפעלת הסמכות, אך הגבלות אלו הן דלות וכלליות
ב שים
לב לחומרה היתרה של הפגי עה הצפויה .בזכויות היסוד ההסדר המוצע דומה במהותו להסדר
שבסעיפים38
ו-
39
:לחוק יסוד הממשלה, שעליו נאמר
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
"
אמת, עקרון שלטון החוק הפורמאלי מתקיים, שכן מחוקק המשנה פועל מכוח
ההסמכה הנתונה לו בחוק …
אך אין בהסמכה זו כדי לרפא את הפגיעה בעקרון
שלטון החוק המהותי הנג ,רמת מכוחה של חקיקת משנה לשנות תנאים בחוק
להפקיעם זמנית או לקובעם "
(בג"
ץ
פריצקי
הנ"ל בעמוד777
).
7.
"חמור מכך. תקנות שעת חירום "רגילות
(לפי סע
יפים
39-38
לחוק יסוד:
)הממשלה פוקעות
מקץ3 חודשים ,
אבל"תקנות שעת קרונה"
,, שיתוקנו מכוח החוק המוצע יוכלו להתקיים
9 חודשים
עד לתום הוראת השעה–
עד סוף מרץ2021
(ראו סעיף43
)להצעת החוק .
8.
החוק המוצע מאפשר
להמשיך
ולהתקין
תקנות שעת קורונה
" אפילו בנסיבות שבהן לא ניתן
לקבוע הסדרים חקיקתיים חדשים באמצעות התקנת תקנות שעת חירום [לפי חוק יסוד:
הממשלה, דהיינו…
], מקום בו ניתן לעשות כן באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת "
(מכתב
היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה מיום6.4.2020
). מן הר אוי שהיכולת להתקין תקנות מכוחו
"של החוק המוצע תוגבל בדומה להגבלה על חקיקת חירום "רגילה . זו גם הייתה העמדה
שהציגה הכנסת
:בפני בית המשפט העליון אך לפני חודשיים
"
ניתן להניח שלאורך משבר הקורונה התעוררו מצבים דחופים וחיוניים
שהצריכו מתן מענה
,חקיקתי
ולא ניתן הי ה לפעול באמצעות הליכי חקיקה
בכנסת
. הדברים נכונים בעיקר לימי
פרוץ משבר הקורונה כאשר טרם הוקמה
הוועדה המסדרת ויתר הוועדות הזמניות בכנסת ה-
23
. אין חולק כי בהעדר
.ועדות הייתה קיימת מניעה מקידום הליכי חקיקה בכנסת ,ואולם משהחלה
,הכנסת לפעול גם במישור החקיקתי
מצט
מצם עד מאד המרווח העומד בפני
הממשלה להתקנת תקנות שעת חירום . עתה, על הממשלה להצביע על צורך
חיוני ודחוף ביותר לקביעת הסדרה אד-
הוק, עד שלא ניתן להמתין להסדרתה
,בהליך חקיקה רגיל. בכל מקרה
מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל. גם במהלך
,תקופת משבר הקורונה הכלל צריך
להיות
שככל שהממשלה מבקשת לשנות
מדבר חקיקה, המסלול שעליה ללכת בו הוא הנחת
הצעת חוק ממשלתית
על
.שולחן הכנסת (תגובת
הכנסת מיום21.4.2020
ב בג"ץ2399/20
עדאלה נ' ראש
הממשלה
)(תלוי ועומד
ההדגשות
ה
וספו
–
א"
,פ א"ס) .
9.
לא נעלמו מעינינו ההסדרים, שמאפשרים לכנסת
לבטל את ההכרזה על שעת חרום בריא ותית
על פי החוק המוצע (
ר' סעיף3
)(ב להצ"ח)
, או
לבטל את התקנות
שהותקנו בחסות ההכרזה. אבל
מי שמכיר את הליכי
החקיקה
ואת עבודת הוועדות אינו נדרש להסברים כדי לעמוד על ההבדל
שקיים, להלכה ועוד יותר מכך למעשה, בין ביטול מעשה עשוי של הממשלה לבין הדיון הענייני
שמתקיים בוועדות כשיש צורך באישור ועדה מוועדות הכנסת לצורך התקנת תקנות . נכון
שבשני המקרים עלול המכבש הקואליציוני לרסק התנגדויות והסתייגויות, אבל ניסיון החיים
מלמד שהדיון הפרלמנטרי והציבורי שנלווה למעשה החקיקה מאפשר ביקורת אפקטיבית
יותר של הכנסת ,
וחשוב מכך-
גם ביקורת.של הציבור
10
.
,כך היה, למשל שעה
שהממשלה
ניסתה לקדם חקיקה שתחליף תקנות שעת חירום, שהסמיכו
את המשטרה לקבל נתוני מיקום ולאכן מיקום של חייבים בבידוד(
תקנות שעת חירום (נתוני
מיקום), התש
״ף-
2020
)
. הצעת החוק הוצגה
כפתרון הכרחי
שבלעדיו אנו עלולים לחוות התפרצות
נוראה. אבל בדיון שקיימה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת
הוברר שלא כצעקתה:
שבמשך
שבועות נעשה שימוש מינימלי בכלי "ההכרחי" כביכול, ושהמעקב ההמוני חשף רק שלושה חולי
קורונה שהפרו את חובת הבידוד. בסופו של דבר "לנוכח הסתייגויות שהועלו בדיונים, ביקשה
הממשלה שלא להמשיך לקדם את הצעת החוק…
"ונפסקו איכוני המשטרה של חייבי הבידוד
(
בג"ץ2109
בן מאיר נ' ראש הממשלה (
26.4.2020
)
,הנשיאה חיות ב 'פס31
).
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
11
.
הצורך להגביל ככל האפשר את כוחה של הממשלה להתקין תקנות שיפגעו בזכויות אדם מקבל
משנה תוקף דווקא בימים אלה . היועץ המשפטי לממשלה והיועצים הפועלים מכוחו בכל שדרות
הרשות המבצעת הם שמנחים את הממשלה על מנת שתפעל בגדרי החוק ו כדי שלא תיכשל
בפגיעה בלתי מ
י.דתית בזכויות אדם
גם"לעניין "תקנות שעת קורונה , הם שיפרשו את הוראות
החוק , ובפרט את"התנאים והכללים הבסיסיים…
" שקבועים בו" כדי להבטיח כי הממשלה
תעשה שימוש מידתי, ממוקד וזהיר בסמכויות שמעניק לה החוק "(דברי הסבר ל סעיפים4 ו-5) .
אבל כוחה של ערובה מוסדית זו נשחק בימים שבהם אנו עדים למתקפות מעוררות פלצות על
שלטון החוק, על "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" ואפילו על היועץ המ שפטי לממשלה(רו או
גם
)הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (מינוי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה
, התשע"ח-
2017
).
12
.
הכרזה על"מצב חירום
בשל נגיף
הקורונה"
-
על פי המוצע תוכל הממשלה להכריז על
מצב
חירום
קורונה "
אם שוכנעה כי קיים סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה
ב"בריאות הציבור (סע
יף 2(ב
) להצ"ח) .
" הממשלה"תניח את ההכרזה על שולחן הכנסת (סע
יף
2
)(א
)להצ"ח ,
אבל.תוקפה אינו מותנה באישור של הכנסת
הכנסת
מוסמכת אמנם "
לבטל את
ההכרזה" (ס
עיף 3
)(ב)להצ"ח
, מהלך שהוא מורכב יותר (
ר' הסבר
ב 'פס9
)לעיל.
13
.
יתר על כן. על פי המוצע, ההכרזה תהיה תקפה ל-
45
ימים, אבל הממשלה תוכל להאריך את
תוקפה שוב ושוב –
בכל פעם למשך45
ימים נוספים –
אף זאת מבלי שיהיה עליה להקדים
ולקבל את אישור הכנסת לכך
(סעי ף2
)(ד) להצ"ח .
כל זאת עד לחודש מרץ2021
(כאמור בס עיף43
להצ"ח–
'ר' גם פס7
לעיל).
בנקודה זו הצעת החוק מחריפה את הפגיעה: בעוד שתזכיר החוק
(התזכיר שקדם להצעת החוק דכאן) איפשר לממשלה להאריך את ההכרזה בפרקי זמן של
30
ימים
,לכל היותר. והנה, בניגוד להבטחות לרסן ולמתן את ההסדרים שנכללו בתזכיר החוק
באה הצעת החוק ומפקידה בידי הממשלה סמכות הארכה
של45
ימים בכל פעם .
14
.
על רקע הדברים שלעיל
יש להעביר את מרכז הכובד שבחוק המוצע אל הרשות המחוקקת .
מן הראוי לקבוע כי הכרזה
על מצב חירום
קורונה טעונה
אישור מראש של הכנסת
ולא די
בהכרזה של הממשלה המונחת על שולחן הוועדה. מדובר בהחלטה מכוננת המעבירה סמכויות
ניכר ,ות מהמחוקק לידי הממשלה ,והכנסת היא זו שצריכה להכריז על מצב החירום על
משכו
ועל הארכתו .
15
.
לכל הפחות יש לאמץ את ההסדר הקבוע לעניין זה ב סעיף38
לחוק יסוד: הממשלה:. דהיינו
ברירת המחדל היא שהכנסת מכריזה
על מצב חירום קורונה. הממשלה תוכל לעשות זאת אך
ורק במקרה של דחיפות המחייבת הכרזה עוד
ל ,פני שניתן לכנס את הכנסת אבל
אז
על הממשלה
לקבל את אישורה של הכנסת בתוך7
ימים, שאחרת–
בלא אישור של הכנסת-
ההכרזה תפקע
בתוך7 ימים.
16
.
החשש המתעורר לנוכח העדרן של אמות מידה ברורות ומחמירות יותר להכרזה על מצב חירום
הוא גדול במיוחד לנוכח" העובדה שהחוק המוצע כבר כולל הכרזהbuilt in
" על קיומו של מצב
חירום(
סעיף18
להצ"ח)
.
אנו נמצאים כבר אחרי הגל הראשון–
ויש לקוות היחידי–
של
התפרצות המחלה. ל א ברור מהן הנסיבות הקיימות היום, שבגינן דורשת הממשלה מהכנסת
להתפרק מסמכויותיה וכוחותיה ו
ל
העבירם לידי הממשלה .
17
.
הסמכות להתקין תקנות –
לפי הצעת החוק, בתקופת ההכרזה יהיו הממשלה, ולעיתים אף ראש
,הממשלה לבדו מוסמכים
להתקין תקנות ובאמצעותן להטיל מגבלות מרחיקות לכ ת על זכויות
אדם בסיסיות(
סעיף5
להצ"ח) .
)כאן (בהצעת החוק) חל שיפור מה (לעומת התזכיר שקדם לה
4
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
בכך שלאחר שהממשלה מתקינה תקנות חרום, עליה לקבל את אישור הכנסת בתוך21
ימים
(סעיף4
)(ד) להצ"ח
: תחילה, ועדת הכנסת (
או ועדה אחרת שתקבע על ידי
ועדת הכנסת)
"תקיים
דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, בתוך14
,"ימים מהמועד שהונחו על שולחנה
אבל אם בפרק הזמן האמור הוועדה לא הגיעה לכלל החלטה–
כי אז יוכל יו"ר הכנסת להביא
את התקנות לאישור המליאה בתוך7
ימים נוספים (כך לגבי רוב התקנות–
14
+ ימים7
;ימים
תקנ ות על "הגבלות על פעילות" לפי סעיפים6 ו-7
להצ"ח טעונות אישור הוועדה בתוך שבוע
.)ימים ולא שבועיים
18
.
בדומה להכרזה כך
גם חקיקת החרום
,עצמה צריכה להיקבע, לפחות כברירת מחדל על ידי
הכנסת ולא על ידי הממשלה .
רק באותם מקרים שבהם תהיה דחיפות שאינה מאפשרת כל
שיהוי, יש לאפשר לה להתקין את תקנות החרום ההכרחיות, ותוקפן של אלו
יפקע ככל ש וועדת
הכנסת לא תאשר אותן
בתוך7 ימים.
19
.
.נדגיש, כי אין להסתפק באישור של מליאת הכנסת ולוותר על דיון והצבעה בוועדת הכנסת
ההסדר המוצע "מפקיע" מידי הוועדה את הסמכות לאשר, וחשוב מכך–
שלא לאשר את
ה
תקנות
לאחר14
ימים; בכך מהווה ההסדר תמריץ לסכל בתחבולות שונות את כינוסה של
.הוועדה ו/או את יכולתה לקבל החלטה שלא לאשר את התקנות
,זאת ועוד לא בכדי הליך חקיקה כולל גם
דיון ואישור בוועדה של הכנסת , קודם שמליאת
הכנסת מאשרת את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. רק בו ועדה מתאפשר דיון מעמיק
ורציני בפרטי ההסדר (בענייננו–
בפרטי תקנות החרום) ואין לוותר על שלב זה וליצור מתכון
.לדילוג על שלב חשוב זה
20
.
הצעת החוק מסמיכה "בדלת האחורית" את ראש הממשלה לבדו להתקין תקנות חרום -
לאורך
כל
הצעת החוק
נקבע, כי הממשלה היא המוסמכת להתקין תקנות. יחד עם זאת סעיף
38
להצ"ח
קובע שראש הממשלה ממונה על ביצוע החוק. מקביעות אלה בצירוף האמור בסעיף
37
(א) לחוק יסוד: הממשלה
עולה, כאילו ראש הממשלה לבדו מוסמך להתקין תקנות (
ראו גם
סעיף5
להנחיית היועץ המשפטי לממשלה2.3100
"חקיקת משנה: נוהל והנחיות.)"
לא בכדי
נקבעה ב הצ"ח הסמכה חריגה לממשלה כולה להתקין תקנות, לאור הסמכויות מרחיקות הלכת
שנקבעו ב
הצעת החוק .אין לאפשר לראש הממשלה לעקוף את הממשלה ולהתק
ין תקנות לבדו .
לפיכך יש לקבוע בסעיף38
להצ"ח., כי הממשלה היא הממונה על ביצוע החוק
21
.
הנגשה של התקנות -
סעיף5
להצעת החוק קובע שיש לפרסם"
את עיקרן באופן בהיר ונגיש
לקבוצות השונות באוכלוסייה…
בעיתונים, בערוצי תקשורת, במרשתת, במודעות מודפסות על
שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת
שתמצא הממשלה ."
אכן, מן הראוי
להבטיח
שהתקנות
יגיעו ל ידיעתו של
כל אדם ו אף יהיו נהירים לו, במיוחד בשים לב לכך
ש ""טעות במצב משפטי
"גם אם היא "בלתי נמנעת באורח סביר אמנם פוטרת מאחריות פלילית(ר' סיפא ל סעיף34יט
לחוק העונשין)
אך לא
מעונשה של מגיפה .מ טעם זה ראוי לפרט במפורש גם הנגשה לשונית ובפרט
לשפה הערבית, ובמקומות שבהם מרוכזים דוברי אמהרית, טיגרינית, רוסית וקהילות לשוניות
אחרות – גם בשפות אלו.
22
.
הנגשה של דברי ההסבר –
הצורך בהנגשה מרבית חל, גם אם במידה פחותה במקצת, גם על
דברי ההסבר שנלווים לתקנות (ר' סעיף6 להצ"ח).
הסברים והסברה יקדמו ציות להוראות טוב
יותר מאשר פיקוח
וסנקציות פליליות .פיקוח,
אכיפה ואפילו קנסות לא יקדמו ציות להוראות
כפי שתעשה זאת ידיעה והבנה לרציונאל שעומד ביסוד
5
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
23
.
עונשין –
סעיפים24-23
.להצעת החוק
למרות התיקונים המב
ו
רכים שהוכנסו להצעת החוק
,לעומת נוסח התזכיר החוק עודנו מותיר את שיקול הדעת באשר לקביעת העבירות הפליליות
ב ידי הממשלה במסגרת התקנות. נוכח אופיין והיקפן של ההגבלות שניתן להטיל על זכויות
הפרט בתקנות, ההחלטה בשאלה אלו הפרות של ההגבלות יוגדרו כעבירות פליליות שבגינן ניתן
.להטיל קנס, הינה הסדר ראשוני מובהק שצריך להיקבע בידי הרשות המחוקקת ולא בתקנות
אמנם הסמכות להתקין
תקנות לביצוע חוק כוללת גם את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות
ועונשים לפי סעיף2(א) לחוק העונשין
, תשל"ז-
1977
, אלא שבמקרה שלפנינו התקנות משקפות
את ההסדרים הראשוניים עצמם ומשכך -
כפי שאת התקנות עצמן ראוי להותיר ככל הניתן בידי
הכנסת, מקל וחומר שגם סעיף העונשין צריך להיקבע על ידי הכנסת.
24
.
לחלופין ובכפוף לאמור לעיל, יש לה
תנות את תוקפן של עבירות חדשות שי
י קבעו על ידי
הממשלה באישור
מראש של הו
ו עדה והכנסת, כנהוג וכמתחייב בחוק (סעיף2
(ב) לחוק)העונשין .
נוסף על כך, הקונסטרוקציה המוצעת בסעיף23
(2
), שלפיה האחריות הפלילית תפקע אם
הוועדה או הכנסת לא יאשרו את התקנות (כאמור בסעיף4
)(ד) להצעת החוק , מייצרת מצב בלתי
סביר של מעין "דין עונשי מותנה". יש לקבוע כי סעיפי העונשין ייכנסו לתוקף רק
לאחר
אישור
הוו
עדה ומליאת הכנסת.
25
.
לא ברור מה ההצדקה להותרת סעיף העונשין
ל שיקול דעתה של
הממשלה,
שכן ההצעה מפרטת
את סוגי ההגבלות שניתן יהיה להטיל במקרה הצורך,
ומשכך ניתן להסדיר את העבירות בחוק
עצמו . אף אם צפויים שינויים תכופים בסוגי ההגבלות שיוטלו, הניסיון מלמד כי העבירות
.הפליליות לא צפויות להשתנות תדיר
26
.
סמכויות האכיפה – "הצמדת" הסמכויות לתקנות –
סעיפי הסמכויות
(סעי פים26-28
להצ"ח)
מנוסח
ים
באופן כללי .ומופשט מבלי שניתן להעריך האם מדובר בהסדר מידתי וסביר
הצעת החוק
ה אינ קובע
ת מהן הסמכויות הדרושות לאכיפת הגבלה כזו או אחרת אלא
מעניק
ה לגורמים המוסמכים באופן גורף חבילה של סמכויות . יש לקבוע לגבי כל תקנה ותקנה
מהן הסמכויות הספציפיות
הדרושות לצורך אכיפה או פיקוח שלה על מנת להבטיח כי רק אותן
.סמכויות שנדרשות לגורם האכיפה יוקנו בידיו ורק בהתקיים עילה ספציפית
27
.
כך, למשל, הסמכות לדרוש תעודה מזהה, שהוענקה בהצעת החוק לכל בעלי הסמכויות ובכל
מקרה, עשויה להיות רלוונטית לצורך פיקוח על כניסה או יציאה מ"איזור מוגבל" אבל אין
.הצדקה לבקש תעודה מזהה מאדם לצורך פיקוח על מרבית ההגבלות בתחום התחבורה
28
.
היקף סמכויות -
סמכות השימוש בכוח שנקבעה בסעיף28
(6)
ובסעיף32
(1
))(ד אינה מידתית
בדרך
ש בה .היא מנוסחת סעיפים אלה מעניקים לשוטרים סמכות להפעיל כוח כלפי אדם אם
אותו אדם סירב לדרישת ההזדהות (לפי סעיף28
(4) ו-
32
(1
.)))((ב שימוש בכוח כדי לאלץ אדם
להזדהות איננו מידתי משום שניתן להסתפק באמצעים מידתיים יותר כגון מני עת כניסתו של
אדם למקום או הוצאתו
ממנו.
29
.
במיוחד מטריד ניסוחו של סעיף28
(5
) הקובע כי
שוטר יוכל "להורות לאדם לבצע
פעולה
אחרת
."הנדרשת לצורך עמידה בהוראות התקנות נוכח הפגיעה בזכויות יסוד בעת הפעלת סמכויות
ה אכיפה, הגדרתן של אלו
צריכה להיעשות באופן מפורט וברור בח וק עצמו ואין לפתוח פתח
להרחבת היקף הסמכויות
ללא גבול
"כפי שמוצע ב
סעיף סל "
.זה
30
.
סמכויות פיקוח לעומת אכיפה –
אין זה נכון להעניק בידי
שוטרים סמכויות כלליות לפקח
על
קיום ההוראות בנסיבות שבהן לא קיים חשד לביצוע עבירה. אין זה ראוי כי שוטר יידרש לפקח
על תקנות הנוגעות לשמירה על בריאות הציבור. באופן שגרתי, תפקידה של המשטרה להפעיל
6
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
את סמכויותיה כלפי מי שיש לגביו חשד סביר, שהוא הפר
את החוק., ולא לבצע פעולות פיקוח
לחלופין ולמצער, יש "להגביל את "הפיקוח
המש טרתי לפיקוח
על גורמים מוסדיים ועסקים.
31
.
הניסיון שהצטבר בחודשים האחרונים מחייב הטלת חובות מוגבר
ות
על שוטרים בבואם לאכוף
את הגבלות הקורונה לאור האופי הייחודי של איסורים פליליים
אלו
ואי הוודאות הגדולה
באשר להגבלות המעודכנות לאור
השינויים התכופים שמוכנסים בהן.
משכך, יש להרחיב את
ההסדר שב סעיף33
ולקבוע חובת הזדהות של כל גורם מוסמך , גם
מבלי ש
האזרח דרש זאת ,
כמו גם
חוב
ה להבהיר את סיבת הדרישה המופנית לאזרח ולאפשר לו זכות טיעון.
32
.
חופש המחאה למעשה ולא רק להלכה–
לצד ההסמכה להגביל בתקנות את היציאה ואת
הפעילות במרחב
הציבורי , נקבע חריג שלפיו שיש לאפשר קיום
הפגנה בכפוף ל"תנאים…
"החיוניים להתפשטות הקורונה (סעיף7(1) ו-(2)
)להצ"ח . במהלך החודשים האחרונים טיפלנו
במקרים רבים, שבהם "התנאים" שקבעה המשטרה כמעט רוקנו מתוכן את המחאה. לא פעם
אותה הוראה שבתקנות "תורגמה" בשטח להגבלו ת שונות ממחוז למחוז, לעיתים מתחנת
משטרה אחת לרעותה. לאור זאת יש לקבוע במפורש, שההגבלות על הפגנות
ו תהלוכות מחאה
יצטמצמו למינימום הנדרש וייקבעו תוך שימת דגש על .מימוש מרבי של חופש המחאה
33
.
רשת
ביטחון חברתית וכלכלית לנפגעים מההסדרים שייקבעו בחקיקת החרום
. הניסיו ן
שרכשנו, שלא בטובתנו, במרוצת החודשים האחרונים מורה שההגבלות שהוטלו על כלל
האוכלוסייה–
גם אם הן היו הכרחיות–
הסבו פגיעות קשות בתנאי החיים והקיום של .רבים
.גם ניכר היה שוני גדול מאוד בין תושבים ותושבות מבחינת היקף הפגיעות וחומרתן פגיעות
קשות במיוחד נגרמו למשפחות מרובות ילדים, לאנשים שחיים בעוני, לאלה שנאלצו להעביר
את הסגר בדירות קטנטנות וצפופות ובתנאים מחיה קשים, לאנשים ונשים שאיבדו באחת את
מטה לחמם, ולקשישים שלא בורכו במשפחה
מסורה ו.דואגת
כולנו סבלנו בחודשים האחרונים
מהגבלות וממצוקות, אך יש מי שחוו פגיעות
" קשות במיוחד, שלא פעם עלו כדי פגיעה בכבוד
האדם"
(והשוו סעיף39
)(ד) לחוק יסוד: הממשלה.
מן הראוי שכל גזירה ו כל הגבלה שיושתו בחקיקת החרום יגובשו וייקבעו ביחד עם הסדרים
שיבטיחו מענה בסיסי למצוקה הקשה שכרוכה בהם , כפי שנהגו
ה מדינות הדמוקרטיות
שנדרשו להטיל גזירות והגבלות על האזרחים והאזרחיות. כל דבר חקיקה שקובע סמכות להטיל
הגבלות וגזירות, ראוי שגם יכרוך סמכות זו בחובה מקבילה לייצר רשת ביטחון כלכלית
,וחברתית .שתבטיח שאיש לא יופקר לגורלו ושתמנע פגיעה בכבוד האדם
,בכבוד רב ובברכה
אן סוצ'יו
, עו"ד, א
בנר פינצ'וק
, עו"ד
העתקים :
מר רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-
)חוקתי
גב' דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-
)מנהלי
)גב' עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי
מר אייל זנדברג, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים