חומר רקע

בית המשפט העליון רח' שערי משפט, ירושלים9195001 www.gov.il/he/Departments/the_ israeli_courts_research_division מחלקת המחקר של הרשות השופטת The Israeli Courts Research Division החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה ד"ר גלי אביב ואסף קשתות שטיין מאי2019 החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 2 תוכן עניינים תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ ................ 4 1. רקע חוקי ותיאורטי ................................ ................................ ................................ . 10 2. שיטת מחקר ומקור הנתונים ................................ ................................ ..................... 18 2.1 . המרכיב הכמותי ................................ ................................ ................................ .......................... 18 2.2 . המרכיב האיכותני ................................ ................................ ................................ ....................... 20 3. ממצאים ................................ ................................ ................................ ............... 21 3.1 . תיקי יישוב סכסוך ................................ ................................ ................................ ....................... 21 3.1.1 . מספר התיקים שהוגשו ................................ ................................ ................................ ................ 21 3.1.2 . משך ההליך ................................ ................................ ................................ ............................. 22 3.1.3 . מספר הבקשות בהן ניתנה הכרעה שיפוטית במשך תקופת עיכוב ההליכים ................................ .......... 24 3.1.4 . אופני הסגירה של תיקי יישוב הסכסוך ................................ ................................ ........................... 26 3.1.5 . שיעור המשפחות שהגישו תובענה לבית המשפט לאחר סגירת תיק יישוב סכסוך ................................ . 28 3.1.6 . ריבוי וכפילות של תיקי יישוב סכסוך ................................ ................................ ............................. 28 3.1.6.1 . ריבוי תיקים בערכאת בתי המשפט לענייני משפחה ................................ ............................... 28 3.1.6.2 . כפילות תיקים בערכאות בתי המשפט ובתי הדין הרבניים ................................ ..................... 29 3.2 . תיקים המוגשים לבתי המשפט לענייני משפחה עובר לחוק ולאחריו ................................ ................... 32 3.2.1 . תיקי משפחה שהוגשו לבתי המשפט עובר לחוק ולאחריו (תיקי תמ"ש ותלה"מ) ................................ .. 33 3.2.1.1 . כמות תיקי המשפחה שהוגשו לבתי המשפט עובר לחוק ולאחריו ................................ ............ 33 3.2.1.2 . מספר התיקים שהוגשו בפילוח לסוגי הסכסוך ................................ ................................ ..... 34 3.2.1.3 . משך ההליך המשפטי עובר לחוק ולאחריו ................................ ................................ ........... 35 3.2.2 . אופני הסגירה של התיקים עובר לחוק ולאחרי ו ................................ ................................ ............... 37 3.2.2.1 . אופני סגירת התיקים בפילוח לסוג העניין................................ ................................ ............ 38 3.3 . עוקפי מהו"ת ................................ ................................ ................................ .............................. 40 3.3.1 . סעד זמני שלא לפי התקנות................................ ................................ ................................ ........... 42 3.3.2 . סעד דחוף שלא לפי התקנות ................................ ................................ ................................ .......... 43 3.3.3 . אי התייצבות לפגישת מהו"ת ................................ ................................ ................................ ........ 45 3.3.4 . שימוש לרעה בתיקי ה"ט ................................ ................................ ................................ .............. 46 3.4 . עומס על עבודת השופטים והמזכירויות ................................ ................................ .......................... 49 3.4.1 . עומס על השופטים ,השופטות ,הרשמים והרשמות ................................ ................................ .... 50 3.4.2 . עומס על המזכירויות ................................ ................................ ................................ ............ 51 4. ממצאים איכותניים נוספים שעלו מהמחקר ................................ ................................ . 53 4.1 . פגיעה בזכות הגישה לערכאות ................................ ................................ ................................ ....... 53 4.2 . מרוץ הסמכויות ................................ ................................ ................................ .......................... 54 4.3 . נוסח החוק ................................ ................................ ................................ ................................ . 55 5. מסקנות והמלצות................................ ................................ ................................ .... 56 6. ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ .......... 65 6.1 . חקיקה ,חקיקת משנה ,הצעות חוק ופסיקה ................................ ................................ .................... 65 6.2 . מאמרים ................................ ................................ ................................ ............................. 66 7. נספחים ................................ ................................ ................................ ................ 69 החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 3 רשימת תרשימים ונספחים תרשימים תרשים 1 :פילוח תיקי יישוב סכסוך שהוגשו לפי מחוזות שיפוט ................................ ................................ 22 תרשים 2 :משך הליך יישוב סכסוך בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2018 בפילוח למחוזות שיפוט ....................... 23 תרשים 3 :פילוח שיעור התיקים בהם הוגשו בקשות /הודעות לפי סוג הבקשה /הודעה ................................ ... 25 תרשים 4 :אופני הסגירה של תיקי יישוב סכסוך כפי שדווח בטופס 3 ................................ ......................... 27 תרשים 5 :פילוח תיקי יישוב סכסוך לפי סוגי תיקי התלה"מ שנפתחו לאחריהם ................................ .......... 29 תרשים 6 :פילוח תיקי יישוב סכסוך שהמשיכו בהליכים נוספים לפי תוצאת פגישת המהו"ת ......................... 27 תרשים 7 :שיעור המשפחות שהגישו תובענה בפילוח לאופן סיום פגישות המהו"ת ביחידות הסיוע ................. 30 תרשים 8 :כמות התיקים שנפתחו לאורך השנים ,עובר לחוק ולאחריו ................................ ........................ 34 תרשים 9 :פילוח תיקי המשפחה שהוגשו עובר לחוק ולאחריו ................................ ................................ .... 35 תרשים 10 :פילוח סיבות הסגירה של תיקי תמ"ש שנפתחו עובר לחוק ותיקי תמ"ש ותלה"מ שנפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף ................................ ................................ ................................ ............................. 38 תרשים 11 :פילוח סוג העניין בתיקים שנסגרו במתן תוקף להסכמה ................................ ........................... 39 תרשים 12 :פילוח סוג העניין בתיקים שנסגרו בפסק דין מנומק ................................ ................................ . 40 תרשים 13 :פילוח הבקשות לסעדים זמניים לפי נושא הבקשה ................................ ................................ ... 42 תרשים 14 :פילוח הבקשות לסעדים דחופים לפי נושא הבקשה ................................ ................................ .. 43 תרשים 15 :פילוח הבקשות לסעדים דחופים שלא לפי התקנות ................................ ................................ .. 45 תרשים 16 :כמות תיקי ה"ט שנפתחו לאורך השנים ................................ ................................ ................. 47 נספחים נספח א :'השוואת אוכלוסיית תיקי יישוב סכסוך שנפתחו ב- 2017 למאגר שנדגם מתוכה .............................. 69 נספח ב :'סיכום סיבות הסגירה עובר לחוק ואחריו בפילוח לסוג העניין ................................ ...................... 70 החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 4 תקציר מנהלים1 מטרת המחקר דוח זה מציג מחקר מקיף על אודות השפעת יישום ה"חוק להסדר התדיינו יו ת בסכסוכי משפחה )(הוראת שעה , התשע"ה- 2014 " :(להלן החוק )על בתי המשפט לענייני משפחה. החוק נכנס לתוקף ביום17.7.16 . סעיף1 לחוק קובע כי מטרת ו היא "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות ."משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד מהצעת החוק הממשלתית2 עולה כי הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה - מיס"ב ( Alternative Dispute Resolution – ADR :; להלן ADR )לפני הגשת התביעה ,מונעת ברובם הגדול של סכסוכי המשפחה את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם .על כן ,יש חשיבות רבה להביא את הצדדים לסכסוך המשפחתי ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה בלי להגיע לקיומה של התדיינות משפטית ,ולהעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת ההסכמות בשלב מוקדם , לפני הגשתם של כתבי בי–דין. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מהווה מהפכה באופן בו ש מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל .משמעות החוק היא שלראשונה הגשת תובענה משפטית בנושאים משפחתיים בארץ )(בין בני זוג עם ובלי ילדים ובין הורים לילדיהם ,מותנית בהליך מקדים 1 מחקר זה לא היה יוצא אל הפועל ללא עזרתם של רבים, ועל כך אנו רוצ ים .להוקיר תודה תודה ל ,סגני נשיאים ל שופטים ולרשמים שלקחו חלק במהלך הראיונות שערכנו בתחילת המחקר ובסופו, ו העשירו את המחקר . אנו מוד ים ל מר גרמן בלטל ממחלקת המחשוב בהנהלת בתי המשפט ש ללא עזרתו בהפקת הנתונים, המחקר לא היה מתממש . תודות גם למר סער סינואני, סגן מזכיר ראשי ומנהל מדור משפחה בבית המשפט בפתח תקווה; למאיה כהן מושקוביץ ;מנהלת מדור קבלת קהל; לרותי מזוז, מנהלת מדור בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ולשרון צ'רניאבסקי ולהילה בר זכאי מחטיבת תפעול ומזכירויות. תודה מיוחדת לעו"ד הילה צדף, עוזרת משפטית בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים על עזרתה בכל שלבי המחקר. תודה לקים לב על המחקר ההשוואתי שערכה בנושא מנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים. נסיים בתודה לעוזרות המחקר של המחלקה מוריה פרקש זימר וליאל שני על.מלאכת איסוף הנתונים 2 הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ד- 2014 ,ה"ח הממשלה התשע"ד 908 . החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 5 ביחידות הסיוע שליד הערכאה השיפוטית (להלן: יח)ידות הסיוע. על פי החוק, צד לסכסוך משפחתי יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך שבמסגרתה יופנו הצדדים ל- 4 פגיש ו" ת מהו"ת " (מידע, היכרות ו תיאום) 3 ביחידת הסיוע הקרובה לבית המשפט לענייני משפחה. זאת, על מנת שהצדדים יתוודעו לחלופות הקיימות להליך האדברסרי- הקלאסי ויבחנו את האפשרות ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך שיתופית והסכמית. החוק קובע כי פגישות המהו"ת יתקיימו במסגרת זמנים של60-45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך . תקופה זו מכונה תקופת עיכוב ההליכים. בתקופת עיכוב ההליכים, הצדדים מנועים מנקיט ת הליכים .משפטיים למעט לעניין סעדים דחופים או זמניים חוק זה נכנס לתוקף כהוראת שעה ל משך שלוש שנים, שבסיומה הכנסת צריכה להכריע אם .וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע4 אם כן, בחלוף כשנתיים וחצי מכניסת החוק לתוקפו, נראה כי נצבר חומר מחקרי בהיקף מספק לצורך הסקת מסקנות אמפיריות והכרחיות על השלכותיו של החוק על הרשות השופטת ועל מערכת המשפט בכללותה, כמו גם על אופן הטמעת החוק והתאמת נ ו .הלי העבודה והמנגנונים שכוננו מכוחו לצורך הגשמת מטרותיו רשימת קיצורים "ט ה – תיקי הטרדה מאיימת וצווי הגנה תה "ן – תיק התרת נישואין תה "ס – תיק הסכם תלה "מ – תביעה לאחר הסדר התדיינות במשפחה תמ "ש – תיק משפחה * 'לפירוט בנוגע למהות כל אחד מההליכים האמורים ראו להלן, בעמ15-14 . 3 נדגיש כי לפי סעיף3 (ב) לחוק, יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי ואכן בפועל ברוב רובם של המקרים מתקיימ ו.ת פגישה אחת או שתיים 4 בשל העיכוב בהקמת הממשלה, החוק הוארך לחצי שנה נוספת. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 6 שיטת המחקר שיטת המחקר במחקר זה משלבת ניתוח כמות נ י של מספר מקורות: נתונים על כלל התיקים המוגשים לבתי המשפט לענייני משפחה החל מ תאריך1.1.2015 ; מדגם מייצג של 502 תיקי יישוב סכסוך שנפתחו במהלך שנת2017 בבתי המשפט לענייני משפחה השונים בארץ; ומדגם מייצג של800 תיקי משפחה ו תיקי תלה"מ .שהוגשו עובר לחוק ולאחריו לצד ניתוח נתונים כמותיים אלו, נערך ניתוח איכותני של ראיונות עם סגני נשיאים ושופטי בתי המשפט לענייני .משפחה וראיונות עם עובדי המנהל ממצאים עיקריים  46.6% מהמשפחות שפתחו תיק יישוב סכסוך הגישו לבתי המשפט לענייני משפחה תובענה אחת לפחות מסוג תלה"מ ,תמ"ש או תה"ן . 92.3% ממשפחות אלו פתחו תיק תלה"מ (אשר מהווים43% מכלל האוכלוסייה שפתחה תיק יישוב סכסוך במהלך שנת2017 )  חלה ירידה של17.5% בכמות תיקי התמ"ש ו ה תלה"מ בין השנים 2015 ל- 2017 . בחלוקה לסוגי עניין, נמצא כי שיעורי הירידה בכמות התיקים שהוגשו בענייני מזונות ומדור ו קטינים משמעותיים יותר מאשר אלו שנצפו בתיקי רכוש "ו"ענייני משפחה אחרים (שיעורי ירידה של30.4% ו- 24.2% אל מול13.3% ו- 8.1% )בהתאמה  כ- % 30 מתיקי יישוב הסכסוך נסגרו ללא פגישות מהו"ת, 5 ובכ- % 20 התקיימה פגישה אך תוצאותיה לא דווח ו לבית המשפט. יתר המשפחות קיימו לפחות פגישת מהו"ת אחת ודיווחו לבית המשפט על הגעה או אי- ( הגעה להסכם18.3% מ כלל המשפחות שפתחו תיק יישוב סכסוך דיווחו כי הגיעו להסכם ,ו- 32.5% דיווחו כי לא הגיעו להסכמות באמצעות יחידות הסיוע) 5 הסיבות לכך מגוונות– אי- התייצבות צד או שני הצדדים להליך, החוק לא חל על הצדדים, מתקיים הליך יישוב סכסוך במקביל, הוגשה ואושרה הבקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים טרם מועד הפגישה, המהו"ת .אינו רלוונטי מאחר והורה אחד חי בחו"ל או אסיר, התובע מבקש למחוק את התביעה החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 7  קיים קשר בין אופן סיום הליך יישוב סכסוך :לבין הגשת תובענות לאחריו לבית המשפט בעוד שכ- 70% מהמשפחות שלא הגיעו להסכם בהליך יישוב סכסוך ,הגישו תביעות40% מאלה שלא התקבל לגביהם דיווח הגישו תביעות ורק13% מאלה שהגיעו להסכם הגישו תביעות  שיעור תיקי התמ"ש והתלה"מ ה פתוחים מעל שנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף גבוה בכ- 13% מהתקופה המקבילה עובר לחוק ( 20% אל מול כ- 7% ) . עוד עולה כי בהתייחס ל תיקים אלו בלבד, תיקים סגורים כיום שתאריך פתיחתם היה לאחר כניסת החוק לתוקף (תמ"ש ותלה"מ יחדיו) א רכו פחות זמן מ אשר תיקים סגורים שתאריך פתיחתם הוא עובר לחוק ( 216 יום אל מול220 יום )בהתאמה. 6  קיימת ירידה משמעותית בשיעור התיקים )(תמ"ש ותלה"מ המסתיימים במתן תוקף להסכמה (ירידה של כ- 11% )ולעלייה בשיעור פסקי הדין המנומקים (עלייה של 5.6% ) . ממצא זה עשוי להיות מוסבר ב כך שמקרים ש בהם ניתן להגיע להסכמות מסתיימים בהליך ,יישוב סכסוך והמקרים הנותרים, הקשים יותר, מובאים בפני בית המשפט. הסבר נוסף עשוי להיות שהליך מהו"ת אשר לא הביא להסכמות מחריף את הסכסוך בין בני הזוג ומביא לצורך במתן פסק דין  זוהו נסיונות עקיפה להליך המהו"ת אשר באים לידי ביטוי בהגשת בקשות לסעדים זמניים ודחופים בתיק יישוב סכסוך של א על פי התקנות , סגירת תיק יישוב בסכסוך בשל אי התייצבות התובע לפגישת המהו"ת ו שימוש בת יקי ה"ט o 16.07% מן הבקשות לסעדים זמניים שהוגשו בתיקי יישוב סכסוך כללו נושאים בניגוד לתקנות 6 מחצית התיקים שנפתחו במהלך2015 נסגרו תוך177 יום בהשוואה ל- 161 יום עבור תיקים שנפתחו במהלך שנת2017 . החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 8 o כמחצית מן הבקשות ל סעדים דחופים שהוגשו הכילו נושאי ם בניגוד לתקנות ( 48.6% ) . מתוך עיון ממוקד בבקשות שעניינן בנושאים שלא עומדים בתקנות ,עולה כי יותר ממחצית ( 51.9% )מן הבקשות נגעו לסוגיית המשמורת ( 25.23% מכלל הבקשות שהוגשו .)מהמדגם עולה כי למרות הסטייה מהתקנות ,בשליש מהמקרים אכן ניתן הסעד המבוקש בעניין של משמורת במקום שיידחו בגלל אי-התאמה לתקנות o ב- 6.8% מן התיקים לא התייצב ו התובע/ת לפגישת המהו"ת, למרות התייצבות הנתבע/ת o חל גידול בכמות תיקי הה"ט המוגשים החל משנת 2014 , כאשר שיעור הגידול שחל בין השנים 2015 ו- 2016 משמעותי יותר מאשר זה שחל בין השנים 2014 ו- 2015 ( 8.3% אל מול 5.6% בהתאמה)  חל גידול בסך הכולל של ההחלטות ופסקי הדין שניתנו על ידי השופטים והרשמים בתיקי תמ"ש ותלה"מ לאחר כניסת החוק לתוקף לעומת תקופה מקבילה באורכה שנבדקה עובר לחוק ( 153,790 החלטות ופסקי דין אל מול187,659 .) ,כמו כן חל גידול בכמות ההחלטות השיפוטיות הניתנות פר תיק לא חר החוק ,בהשוואה לשיעור ההחלטות שניתנו עובר לחוק ( 7.85 החלטות ב השוואה ל- 8.08 החלטות בהתאמה)  בעוד ש חלה ירידה בכמות הממוצעת של משימות מזכירות בתיקי תמ"ש ותיקי יישוב סכסוך לאחר כניסת החוק לתוקף (מ- 29.3 ל- 27.3 ומ- 17.2 ל- 16.4 בהתאמה) ; חל גידול של 23% בסך הכולל של משימות אלו לאחר החוק( 706,922 בהשוואה ל- 574,805 )  מהראיונות עולה כי החששות שליוו את הליך החקיקה, לרבות פגיעה בזכות הגישה לערכאות והעצמת מרוץ הסמכויות, התבדו. מסקנות פרק המסקנות מתמקד ב שני נושאים :משמעותיים הנוגעים לחוק מטרות החוק – ה פחתת ההתדיינויות המשפטיות בסכסוכי משפחה והפח ת ,ת עוצמת הסכסוך; והחששות שנלוו לחוק החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 9 בדגש על .הגדלת העומס על בתי המשפט ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שתהליך ניהול הסכסוך כפי שמצטייר בחוק להסדר התדיינויות במשפחה אכן מפחית משמעותית את כמות המשפחות שפונות להמשך התדיינות משפטית בבתי המ.שפט ,כמו כן נמצא כי אחוז התובענות אשר מסתיימות בפסק דין מנומק גדל ומשכי ההליכים התארכו לאחר החלת.החוק ניתן ,להניח כי לאחר החלת החוק ,ובהתאם לשאיפה שמאחורי החוק התובענות אשר מגיעות לפתחו של בית המשפט הינן תובענות המתייחסות לסכסוכים מורכבים בעלי עצימות גבו הה .יותר ומשכך קשות יותר להכרעה עם זאת, ישנו גידול בכמות התיקים בכלל, דבר שמשפיע על עבודת השופטים, ומעמיס באופן ניכר על עבודת המזכירו יו ת, בטיפול בניהול התיק ובבקשות שונות. משיחות עם שופטים, עלה כי כאשר הצליחו הצדדים להגיע להסכמה כלשהי בשלב יישוב הסכסוך לרוב עוצמת הסכסוך פחתה ,, מה שמעיד על הצלחת החוק. אך עם זאת שופטים .מעידים כי כישלון יישוב הסכסוך יהיה מלווה לרוב בהחרפה בעצימות הסכסוך בבית המשפט משיחות אלו, עלה גם כי אין הבדל רב בין אופן הפס יקה של בתי הדין הרבניים ובתי המשפט והם לא מבחינים בעלייה במרוץ הסמכויות, חשש שהובע בעת החקיקה. כמו כן, החשש מפגיעה בגישה לערכאות התבדה, שכן כמות המשפחות שממשיכות ופונות לבית המשפט לאחר יישוב הסכסוך( 50% .) מעידה על הדלת הפתוחה לבית המשפט לאחר דיון בנושאים א לו, הצגנו את המלצותינו, בעיקר בנוגע ל פתרונות חלופיים לניהול תיקי יישוב הסכסוך ,החשיבות של הגעה להסכמות ביחידות הסיוע בנושא הילדים, .ופישוט נוסח החוק החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 10 1. רקע חוקי ותיאורטי העומס הרב על מערכות בת י המשפט, העלויות הגבוהות של ההתדיינות המשפטי ת והתארכות ,ההליכים לצד תחושות המתח והיריבות שעול ות במהלך ההליך בבית המשפט הובילו ל חיפוש אחר חלופות להליכים המסורתיים,, אדוורסריים או אינקוויזטוריים בדמות שיטות יישוב .סכסוך אלטרנטיביות מנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה - מיס"ב ( Alternative Dispute Resolution – ADR :; להלןADR ) הוא שם כולל למגוון שיטות ליישוב סכסוכים. ה מנגנונים ה אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים התפתח ו ,בעיקר בארה"ב ובעקבותיה מדינות רבות בעולם אימצו שיטות אלטרנטיביות כמנדטוריות או וולונטריות , הן בשל יתרונות השיטות האלטרנטיביות והן בשל.חסרונות השיטה המסורתית7 גם בישרא ל קיים שימוש במנגנונים אלו עבור מגוון סוגי תיקים, ביניהם,סכסוכי עבודה, תיקי נפגעי תאונות אישיות וגירושין כאשר לשופטים ניתנה הסמכות על פי חוק ל הציע לצדדים חריגה בהסכמה מסדרי הדין ול אפשר פסיקה בהתאם לגישותADR שונות , בין אם על ידי השופט או באמצעות הפנייה לבורר או מגשר חיצוניים. 8 הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה כי שימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה לפני הגשת התביעה ,מונע ברובם הגדול של הסכסוכים את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשר לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם. ,עם השנים התפתחו שיטות שונות ליישוב סכסוכים אותן ניתן :לחלק לשלושה סוגים עיקריים משא ומתן ,בו דנים הצדדים ללא מעורבות גורם נוסף גישור בו צד שלישי מסייע לצדדים להגיע להסכמה אך לא מכריע, ו בוררות ,ש בה צד שלישי מכריע וכופה החלטה על.הצדדים 7 משה בר ניב ורן לחמן "חלופות לפתרון סכסוכים - ה נטייה "וגורמיה עיוני משפט )יח (תשנ"ד591 - 609 . 8 זאת באמצעות עיף ס 79א- 79ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב ,]תשמ"ד- 1984 , הנוגעים לדרכי פסיקה ,אלטרנטיביות של בית המשפט.על דרך של פשרה, הפניה לבוררות או לגישור החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 11 בהקשר של דיני משפחה, יש לשאלת ההסכמה והקטנת המתח בין הצדדים תפקיד חשוב לאור מהות הסכסוך . בעשורים האחרונים חלה עלייה בשכיחות מקרי הגירושי ם בארץ ובעולם . כתוצאה מכך ,זוגות רבים יותר פונים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי ופותחים בהליך משפטי במטרה לפתור את סכסוכם ולהיפרד/ולהתגרש. עם ההבנה כי השיטה האדברסרית אינה מתאימה באופן אופטימלי לסכסוכי משפחה , ובשילוב עם המגמה הגוברת בהקשר שלADR ,מדינות רבות בעולם חיפשו אלטרנטיבות שיסייעו למערכת המשפטית להתמודד עם סכסוכי משפחה ויעמידו לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת ההסכמות בשלב מוקדם ,בלי להגיע ל התדיינות משפטי ת. 9 מאז שנות השמונים של המאה הקודמת התפתחו מספר כלים אלטרנטיביים להתמודדות עם סכסוכי משפחה ,כאשר הבולטים ביותר הם :גישור ( Mediation ,)גירושי ן בשיתוף פעולה ( Collaborative Divorce ) והדרכת הורים ( Parent Education .)נוסף על כלים אלה קיימים מגוון טיפולים פרטניים הניתנים על ידי פסיכולוגים ,עובדים סוציאליים ויועצים המתמחים בנישואין ובגירושים ומתמקדים בהיבטים שונים של הדרכה ,תמיכה וטיפול נפשי. 10 מחקר השוואתי העלה כי ערכאות משפח ה הוקמו במרבית המדינות בעולם המערבי ,אם כי מידת ה שימוש בשיטותADR בניהול הסכסוך המשפחתי שונה בין המדינות. ישנן מדינות המחייבות פנייה ל- ADR כתנאי סף לפנייה לערכאה שיפוטית בסכסוכים משפחתיים ,ומעגנות זאת בחקיקה . לעומתן ישנן מדינות המפגינות מעורבות מצומצמת ולא מחייבת ,שאינה מעוגנת בח קיקה. כמובן ,קיימות מדינות שלא משלבות כלל מנגנוני ADR בסכסוכי משפחה במערכת .השיפוטית 9 הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה , לעיל ה"ש2. 10 נטע משה מעורבות המדינה בגיבוש הסדרי הורות בעת גירושים ובמימושם – סקירה משווה (מרכז המחקר והמידע ,הכנסת , 2013 ) ; JAN MARSHALL & LINDSAY MONTGOMERY, MAKING JUSTICE WORK: ENABLING ACCESS TO JUSTICE PROJECT - INTERNATIONAL LITERATURE REVIEW OF ALTERNATIVE DISPUTE RESOLUTION (Civil Law and Legal System Division & Scottish Legal Aid Board, Scottish Government, 2014). החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 12 באוסטרליה, 11 ניו זילנד, 12 בריטניה13 ובחלק ממדינות ארה"ב כדוגמת קליפורניה, וירג'יניה וניו-יורק, 14 ישנה חובת השתתפות מנדטורית בפגישות גישור או ייעוץ על אודות אפשרויות אלטרנטיביות להתדיינות. בחלקן הערכאה השיפוטית מפנה לגישור באופן קבוע, ובחלקן הה שתתפות מהווה תנאי לפתיחת התיק. אוסטרליה ייחודית בכך שמשנת2011 יישום מנגנוני ה- ADR במסגרת החוק התרחב . כחלופה להליך המשפטי הפורמלי, מופעלת תוכנית לתמיכה במשפחות הנותנת ש ירותים בשני מישורים – ס וציאלי ומשפטי. 15 בנורבגיה קיים מנגנוןADR ה ממוקד דווקא בסכסוכים שעניינם ילדים, כדוגמת משמורת והסדרי רא י ,יה הו וא כולל חובת ,השתתפות בשעת ייעוץ אחת תוך ש המדינה מוכנה לממן עד שבע שעות ייעוץ. כמו כן, אישור על השתתפות בגישור נדרש גם כדי לקבל קצבאות ילדים מוגדלות ,שלהן זכאים הורים גרושים. 16 לעומת ,המנגנון הממוקד הקיים בנורבגיה באיטליה קיים מנגנון בוררות מנדטורי אשר איננו ייחודי דווקא לסכסוכי משפחה, אלא נוגע לעניינים משפטיים שונים בהליכים אזרחיים .ומסחריים17 1975 (Cth) (Australia). Family Law Act 11 12 AW L OMMUNITY C , in Family Dispute Resolution": Mediation through the Family Court " MANUAL ONLINE http://communitylaw.org.nz/community-law-manual/chapter-11-parents- guardians-and-caregivers/about-the-family-court/family-dispute-resolution-mediation-through-the- family-court / 13 comes Compulsory Mediation Be Children and Families Act, 2014, C. 6, § 10 (Eng.) ; Peter Lowe, for Divorcing Couples (2014) https://www.wrighthassall.co.uk/knowledge/legal- articles/2014/06/25/mediation-becomes-compulsory-divorcing-couples/ 14 A Review of Programs Designed Shields, - Katherine M. Kitzmann, Gilbert R. Parra & Lisa Jobe to Prepare Parents for Custody and Visitation Mediation, 50(01) FAMILY COURT REVIEW 128-136 טלי באייר-טופילסקי ויואה שורק יישום חוק המהו"ת ביחידות הסיוע – מחקר ארצי דמ- 19-792 (מכון מאיירס- ג’וינט-ברוקדייל ,( 2019 ) ; Marshall & Montgomery , לעיל ה"ש 9. 15 & U Q IXIA L , AND H ELLY K , OLONEY M AWRIE L , ESTON W UTH R , RAY G ATTHEW M , ASPIEW K AE R THE FAMILY LAW EVALUATION TEAM, EVALUATION OF THE 2006 FAMILY LAW REFORMS (Melbourne, Australian Institute of family studies, 2009); 16 ) 1991) (Norway The Marriage Act (Ekteskapsloven av 4. juli ; אילה אליהו ואהוד בקר תכניות לחיזוק התא המשפחתי – סקירה משווה (מרכז המחקר והמידע ,הכנסת , 2017 .) 17 (2014); 180 EDIATION M & . RB A Y.B. 6 , The Italian Way of Mediation Giuseppe Conte, DEPARTMENT OF JUSTICE, CIVIL MEDIATION, LEGISLATIVE DECREE 28/2010 - STATISTICS FOR THE PERIOD JANUARY 1ST – MARCH 31ST 2017. (Department of Justice, Department of Legal Services, Personnel and Services, The General Department of Statistics and Organizational Analysis, 2017). החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 13 בשונה ממדינות אלו, ישנן מדינות רבות אשר עושות שימוש במנגנוניADR כ הליכי רשות בלבד . בארה"ב, מנגנוניADR ם אינ חובה אך םה מוסדר ים בחוק18 וקיימ ים כאפשרות ו וול נטרי ת .בכלל בתי המשפט הפדרליים19 בנוסף , הוצע למדינות ליצור מנגנון אחיד על ידי הנציבות לחוק ( אחידLaw Commission Uniform .) 20 גם באוסטריה ,לא קיים מנגנון מדינתי העוסק בגישור אך הגישור מוסדר בחוק האוסטרי. כמו כן, ממשלת אוסטריה מספקת סיוע כספי למבקשים לפנות להליך גישור במקרה של סכסוך משפחתי. 21 בהולנד, ההפניה לגישור נעשית על ידי השופטים לאחר פתיחת התיק. השופטים מקבלים את המידע הספציפי הנוגע לכל מקרה ,בעיקר באמצעות שאלון קצר שהצדדים ממלאים עם פתיחת הליך בבית המשפט האזרחי. אם בית המשפט סבור שמקרה מסוים מתאים להליך גישור ,הוא יציע זאת לצדדים. 22 בדנמרק פועל מודל ייחודי. מדובר ב הל נמ ציבורי מסובסד אשר מטרתו לסייע להורים לנסח הסכמים והוא מספק שירותי ייעוץ ותמיכה. 23 במדינה פועלת רשות מנהלית ציבורית ( Statsforvaltningerne - The Regional State Administrations ) שאחראית לשירותים אזרחיים כגון אזרחות ותושבות ,אימוץ ,אפוטרופסות וכן נושאי גירושים כמו הסכמים , מזונות ,משמורת ואכיפה .הרשות מתנה את ה גירושין בקיומו של הסכם, ו מציעה לצדדים ס יוע כלכלי וטיפולי כדי להגיע להסכם. הרשות גם מוסמכת לפסוק, במקביל לבית המשפט וכחלופה לו, בענייני משמורת. זוגות המבקשים להתדיין בבית המשפט מחויבים בקיום פגישת ייעוץ 18 . § 476 (1990); The Alternative Dispute Resolution Act, The Civil Justice Reform Act, 28 U.S.C 28 U.S.C. §§ 651-658 (1998). 19 Marshall & Montgomery , לעיל ה"ש9. The Uniform Mediation Act (2001), available at 20 https://www.uniformlaws.org/HigherLogic/System/DownloadDocumentFile.ashx?DocumentFileK ey=95d6e27a-830a-eaa6-ca72-5385b81bc421&forceDialog=1 21 N A : NION U UROPEAN E EDIATION IN THE M , TEFFEK S ELIX F BGBl I 2003/29 (Austria); INTRODUCTION (2012) https://e-justice.europa.eu/fileDownload.do?id=b3e6a432-440d-4105-b9d5- 29a8be95408f. 22 (10th Ed. 2018) available at EVIEW R ESOLUTION R ISPUTE D HE T , Netherlands Eelco Meerdink, https://thelawreviews.co.uk/chapter/1166490/netherlands ; Steffek , לעיל ה"ש 20 . 23 באייר-טופילסקי ו שורק, לעיל ה"ש13 . החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 14 אחת לפחות במשרדי הרשות הציבורית בטרם יורשו לפנות לבית המשפט – אך זוגות רשאים להימנע מלהגיע לפגישה זו במקרים הבאים :באם הגיעו להסכמה מלאה ביניהם ,בקשת גירושי ן הוגשה לאחר פרידה רשמית או מגורים בנפרד במשך שנתיים ,אלימות במשפחה , חטיפת ילדים למדינה אחרת או העברת התיק לידי עורכי- .דין24 החוק החדש, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מהווה מהפכה באופן בו ש מנוהלים סכסוכים משפחתיים בישראל .לראשונה ,בישראל הגשת תובענה משפטית בנושאים משפחתיים ,מותנית בהליך מקדים ביחידות הסיוע שליד הערכאה השיפוטית (להלן: יחידות הסיוע .)החוק מחייב את הצדדים להשתתף ב עד ארבעה פגישות מהו"ת (מידע ,היכרות ותיאום ) עם עובדת סוציאלית ביחידות הסיוע ,במטרה לבחון עם הצדדים חלופה לניהול הסכסוך המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט .בפגישת המהו"ת יחידת הסיוע תיתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים הקשורים בסכסוך המשפחתי, ועל השפעתם והשפעת גירושין וסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם. כמו כן, יחידת הסיוע תבחן עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם ואת טובת ילדיהם ( אם העניין הנדון נוגע )לאחרונים ,ואת האפשרות ליישב את הסכסוך המשפחתי בהסכמה באמצעות הליכים ליישוב סכסוך בהסכמה ,לרבות בדרך של גישור (להלן: הלי כים ליישוב סכסוך בהסכמה.) הכלי שבאמצעותו מבקש החוק לממש את המטרה הוא באמצעות"בקשה ליישוב סכסוך". עד לתחולת החוק החדש הייתה בקשה ליישוב סכסוך נהוגה באופן וולונטרי בבתי המשפט לענייני משפחה ,לפי ת קנות 258כ- 258כה לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד 1984 . לפי החוק , כלי זה יופעל כהליך מחיי ב ,בכל בתי הדין הדתיים ובתי המשפט לענייני משפחה. הליך המהו"ת ל כש עצמו אינו גישור והחוק אינו מחייב את המשפחות ל פנות ל הליך גישור או לכל הליך טיפולי לאחר המהו"ת . ,כאמור החוק נכנס לתוקף ביולי 2016 כהוראת שעה למשך שלוש שנים ,כשבסיומה הייתה אמורה הכנסת לה כריע אם וכיצד להחיל את החוק באופן קבוע. 25 24 משה, לעיל ה"ש9. 25 באייר- טופילסקי ושורק, לעיל ה"ש13 ;הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לעיל ה"ש2. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 15 בעת חקיקת החוק26 עלו חששות שונים לגבי ההשלכות שהוא עלול להטיל על המערכת ועל ציבור המתדיינים , כמו גם לגבי יישומו בפועל. ראשית, הגישה לערכאות היא זכות שמוכרת כזכות חוקתית27 ויש לבחון כיצד המטרות של החוק ומנגנוני הסיוע האלטרנטיביים מתיישבים עם זכות זו. שנית, המגמה של השימוש ב- ADR , כאמור, נובעת בין השאר מהעומס הקיים על בית המשפט והרצון לאפשר הכרעה בסכסוך באופן ידידותי יותר לבעלי הדין ,. במקרה זה ההליך האלטרנטיבי דורש מעורבות של ,גורם שיפוטי בניהול ההליך ובהכרעה בבקשות ועלתה התהייה האם אין בכך העמסת יתר על המערכת והכפלת ההתדיינויות ולא הקלה. לצד הכבדה ,אפשרית זו עלה החשש כי משתמשים יעקפו את המנגנון ,באמצעות הסעדים המוכרים בחוק וייצרו הכבדה דה פקטו על המערכת. שלישית, מערכת דיני המ שפחה בישראל מתאפיינת באופן ייחודי במרוץ סמכויות בין בתי הדין הדתיים לבית המשפט האזרחי, ועלה החשש כיצד ישפיע ההליך החדש על מרוץ זה והאם הוא ינגוס בסמכויות של מי מהערכאות השונות, זאת לצד .השאלה כיצד ההליך החדש ישפיע על הצדדים בהקשר של המרוץ28 בחלוף כ מעט שלוש שנים מכניסת החוק לתוקפו נראה כי נצבר מידע מחקרי בהיקף מספק לצורך הסקת מסקנות אמפיריות והכרחיות על השלכותיו של החוק על הרשות השופטת ועל מערכת המשפט בכללותה, כמו גם על אופן הטמעת החוק והתאמת נ ו הלי העבודה והמנגנונים .שכוננו מכוחו לצורך הגשמת מטרותיו בפרק הבא, נ פרט את שיט ו ת המחקר ש התבסס ו על נתונים הלקוחים ממערכת "נט- ,"המשפט מ מדג מי ם מייצג ים של תיקי יישוב סכסוך , תיקי תמ"ש ותיקי תלה"מ , ועל ראיונות שנערכו עם .גורמים שיפוטיים ואנשי מנהלה לאחר מכן, נציג את ממצאי המחקר בחלוקה לארבעה תתי פרקים : תיקי יישוב סכסוך , ת יקי משפחה שהוגשו עובר לחוק ולאחריו )(תמ"ש ותלה"מ , נסיונות לעקיפת הליך המהו"ת והחוק ועומס על עבודת השופטים והמזכירויות. הפרק הרביעי מציג את ה .סוגיות שעלו בראיונות העומק שנערכו עם גורמים שיפוטיים ואנשי מנהל הפרק 26 פרוטוקול ישיבה מס עיף 273 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה- 19 ( 27.12.2014 .) 27 למשל, דברי השופט חשין (כתוארו אז) ב-בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ 'קליל תעשיות בע"מ ,פ"ד נא(3 ) 577 , 629 ( 1997 ). 28 ענת ענבר"חלק ח :החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ,התשע"ה– 2014 -השפעתו על יחידות הסיוע ועל טיפול המדינה בסכסוכי משפחה "סקירת השירותים החברתיים 469 ( 2015 .) החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 16 האחרון עוסק במסקנות העולות מתוך המחקר ובהמלצותינו. לאור הפירוט הנרחב של ממצאי המחקר, פרק זה מתמקד בשני נושאים משמעותיים הנוגעים לחוק: מטרות החוק והחששות המקדימים .שנלוו אליו נציין כי המסמך נוסח פעמים רבות בלשון זכר אך אין בכך כדי להעיד על מינו של מי מהצדדים או הגורמים, ובכל מקום בו הכתוב נוסח בלשון זכר, הכוונה היא גם ללשון נקבה וכן להפך , .אלא אם צויין אחרת החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 17 .במחקר זה נשתמש בקיצורים לתיאור שמות סוגי התיקים כפי שמקובל במערכת בתי המשפט :להלן הסבר תמציתי של סוגי תיקים אלו והקיצור המקובל אשר יופיע מעתה והלאה  תיקי הטרדה מאיימת וצווי הגנה)(ה"ט – הל יכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991 ,ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת ,התשס"ב- 2001 , שמטרתם למנוע הטרדה ,בכל דרך שהיא ,של אדם בידי אדם אחר , באמצעות צו הגנה או צו מניעת הטרדה מאיימת.  תיק יישוב סכסוך )(י"ס – ההליך שנוצר בבתי המשפט בעקבות ה חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה ,)תשע"ה- 2014 , והוא ההליך המשפטי שמלווה את פגישות המהו"ת ביחידות הסיוע ו תקופת עיכוב ההליכים.  תיק התרת נישואין )(תה"ן – בקשה להתרת נישואין עבור זוג נשוי אשר מעוניין להתגרש , ו אשר כל אחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת ,או לפחות אחד מבני הזוג אינו משתייך לעדה דתית כלשהי , בהתאם ל חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית ,)תשכ"ט- 1969 .  תיק הסכם )(תה"ס – ,הליך לאישור הסכם גירושין שכולל לרוב מלבד סידור הגט , ענייני חלוקת רכוש ,לרבות חלוקת חובות אם נצברו כאלו ,משמורת ילדים ודמי המזונות. על מנת שלהסכם הגירושין יהיה תוקף משפטי מחייב ,אין די בחתימת הצדדים ,אלא יש צורך באישור ערכאה שיפוטית (בית המשפט למשפחה או בית הדין )הדתי ש יעניק לו תוקף של פסק דין.  תביעה לאחר הסדר התדיינות במשפחה )(תלה"מ – ההליך המשפטי הממשיך את הליך יישוב הסכסוך , לאחר שנגמרה תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בחוק לצורך .פגישה ביחידות הסיוע, והוא כולל את התביעה המשפטית בקשר לענייני משפחה  תיק משפחה )(תמ"ש – הליך משפטי של תביעה בענייני משפחה. בעבר כל התובענות היו מתנהלות במסגרת הליך זה, אך כיום נכללות במסגרת הל יך זה רק תובענות בין צדדים או בעניינים ש ה חוק לא חל לגביהן. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 18 2. שיט ת מחקר ומקור הנתונים ממצאי המחקר מ ת בססים בעיקרם על ניתוח נתוני ם שהופקו ממערכת "נט המשפט" על אוכלוסיית התיקים שהוגשו לערכאת המשפחה החל מ תאריך1.1.2015 , ועל מאגרי נתונים שנבנו על ידי מחלקת המחקר ו בהם מידע רב על אודות תיקי יישוב סכסוך תו יקי משפחה .שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה עובר לחוק ולאחריו ה נתוני ם הכמותיים נותחו בעיקר ,ברמה התיאורית, באמצעות ניתוחי שכיחויות קשרים בין משתנים .והשוואת ממוצעים ניתוחים אלו אפשרו לנו לשרטט תמונת מצב של תיקי משפחה והתנהלות ם לאור כניסת ו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות במשפחה וטרם הפיכתו ל הסדר קבוע. בשלבים מתקדמים של המחקר ש ו לבו שיטות מחקר איכותניות באופן של ראיונות עם שופטי ם מ בתי המשפט לענייני משפחה, וזאת על מנת לספק מבט משלים ומעמיק יותר על המגמות .שנצפו 2.1 . המרכיב הכמות ני אוכלוסיית התיקים שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה החל מה- 1.1.2015 מרבית הממצאים נש לפו באמצעות קבצים בהם נתוני כל התיקים שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה בתקופות הנבדקות: עובר לחוק– תיקים שנפתחו במהלך שנת2015 ונסגרו עד כניסת החוק לתוקף ( 17.6.2016 ) ; ולאחר החוק– תיקים שנפתחו במהלך שנת2017 ונסגרו עד ל- 17.6.2018 . 29 נתונים אלו שימשו לבחינת ההבדלים בין שתי תקופות אלו ,בפילוח לסוגי תיקים וסוגי עניין בנוגע ל כמויות תיקים, משכי הליכים, כמות ההחלטות שניתנו על ידי השופטים, מספר .המשימות המזכירותיות ועוד 29 בעוד שמדגמים אלו מאפשרים השוואה בין התקופות, הם אינם לוקחים בחשבון תיקים מורכבים אשר התנהלו מעל לתקופה מקסימלית של שנה וחצי. מאחר והמטרה היא להשוות בין התקופות, גם השוואה שכזו .מאפשרת לנו להבין את השפעת החוק החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 19 מאגר נתונים על תיקי יישוב סכסוך מדגם זה כולל502 תיקי יישוב סכסוך שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה במהלך שנת2017 ונסגרו עד סוף דצמבר2018. התיקים נדגמו באופן אקראי ונמצא ו דומ ים בהרכב ם לאוכלוסיית התיקים מהם נדגמו (ראו'נספח א ). המדגם מהווה2.8% מאוכלוסיית תיקי יישוב סכסוך שהוגשו במהלך שנת2017 לכלל בתי המשפט לענייני המשפחה ושנסגרו עד סוף שנת2018 . מדגם זה עומד בסטנדרטים הסטטיסטיים הנדרשים ברמ ת מהימנות של 95% , עם טעות דגימה נמוכה מ- 4.5% . עבור כל תיק קודדו כ- 50 פריטי מידע (משתני)ם, אשר כוללים , בין היתר, מידע על בקשות לסעדים זמניים וסעדים דחופים ( מספר הבקשות תו עיל ו יהן , האם ה ן תואמ ו ,ת את התקנות החלטת השופט ו ככל ש הבקשה נדחתה, סיבת הדחייה,) בקשות להארכת תקופת עיכוב ההליכים, בקשות לק יצור תקופת עיכוב ההליכים ו בקשות נוספות , כמות תיקי התלה"מ שהוגשו לאחר סגירת התיק ופילוח ם לפי סוגי עניין, כמות תיקי התמ"ש שהוגשו לאחר סגירת התיק ופילוח ם ,לסוגי העניין וכן את כמות תיקי התה"ן, תיקי יישוב סכסוך ו תיקי צווי ההגנה ו)ההטרדה המאיימת (ה"ט שהוגשו בתיק. נתונים אלו אפשרו לבחון את השפעת החוק על כמות המש פחות שפתחו תובענ ות לאחר סגירת תיק יישוב הסכסוך , מספר הבקשות המצריכות הכרעה שיפוטית במשך תקופת עיכוב ההליכים, האם בעקבות החו"ק התפתחו מנגנונים "עוקפי מהו"ת .ועוד )מאגר נתונים על אופני הסגירה של תיקי משפחה עובר לחוק ולאחריו (תמ"ש ותלה"מ במטרה לבחון האם חל שינוי באופני הסגירה של תיקי משפחה שהוגשו בעקבות החוק נבנו שני מדגמי תיקים: הראשון, מדגם התיקים הכולל400 תיקי תמ"ש שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה במהלך שנת2015 ( ונסגרו עד כניסת החוק לתוקף17.6.2016 ); והשני, מדגם תיקים הכולל400 תיקי תמ"ש ותלה"מ ש הוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה במהלך שנת2017 ונסגרו עד ה- 17.6.2018 . 30 30 לאור העובדה כי לא ניתן להבחין בין "תיקי משפחה "" העוסקים בסוגיות שבין בני זוג לבין "תיקי משפחה העוסקים בסוגיות בין בני משפחה אחרים, כדוגמת אחים, סבים ונכדיהם וכדומה, השוואת הנתונים לפני ואחרי החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 20 המדגם הראשון מהווה2.5% מאוכלוסיית תיקי התמ"ש שנפתחו במהלך שנת2015 ; כאשר המדגם השני מהווה3.5% מאוכלוסיית תיקי התמ"ש והתלה"מ שנפתחו במהלך שנת2017 . המדגמים ברמת ביטחון גבוהה מ- % 95 וטעו ת הדגימה31 של כל מדגם עומדת על% 4.8 . תיקי התמ"ש שנפתחו במהלך שנת2015 נדגמו בצורה אקראית, כאשר תיקי התמ"ש והתלה"מ שנפתחו במהלך שנת2017 נדגמו אקראית בשיטת ה"אשכולות", לפי היחס של כל סוג תיק מתוך סך התיקים הללו שנפתחו במהלך שנת2017 . ,יש לציין כי בשני מדגמים אלו בחרנו להתייחס לתיקים בהם הסכסוך התרחש בין בני זוג בלבד כך שקיבלנו השוואה מדויקת יותר בין תיקי התמ"ש שנפתחו עובר לחוק לתיקי התלה"מ הנפתחים לאחר הליך יישוב הסכסוך.לפי החוק32 2.2 . המרכיב ה אי כותני ראיונות עם סגני ה נשיאי ם ו שופטי בתי המשפט לענייני משפחה בשלבים סופיים של המחקר, לאחר ניתוח הממצאים הכמותיים, ערכנו ראיונות עומק יזומים עם חמישה סגני נשיאי ם ו שני .שופטי בתי המשפט לענייני משפחה המטרה המרכזית של ראיונות אלו הייתה להבין כיצד ה חוק השפיע על עבודת השופטים ועל עומס העבודה שהם ח .ווים כמן כן, השופטים נשאלו האם לד עתם יש מקום ל ערוך שינויים בחוק טרם הפיכתו לקבוע. ראיונות עם אנשי המזכירויות מבתי המשפט לענייני משפחה החוק כוללים את כלל ה תיקים ה אלו בהנחה כי ההבדל בין התיקים, הן בכמויות והן באופני הסגירה, נובעים מהחוק עצמו וכי.לא תחול השפעה על התיקים שאינם נוגעים לחוק ,כמו כן י יתכנו מצבים בהם ייפתחו .סכסוכים בין בני זוג כתיק "תמ"ש" בנושאים שהחוק אינו חל עליהם, ועל כן יש לכללם בניתוחים 31 טעות הדגימה היא אי-הדיוק באמידה של פרמטר באוכלוס י יה הנגרמת עקב מדידתו בקבוצה חלקית בלבד של ה אוכלוסי יה. 32 צמצום זה הביא לכך שהמדגם הראשון מכ יל385 תיקים, בעוד ש המדגם השני מכ יל339 תיקים. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 21 בנוסף לראיונות עם סגני הנשיאים והשופטים , ערכנו ראיונות עומק יזומים עם חמישה ראשי מדורים בהנהלת בתי המשפט ובבתי המשפט לענייני משפחה עצמם. תכלית ראיונות אלו הייתה להבין כיצד ה.חוק השפיע על עבודת המזכירות ועל עומס העבודה שהם חווים 3. ממצאים בפרק זה ארבעה חלקים. בחלק הראשון יוצגו נתונים על מדגם של תיקי יישוב סכסוך שנפתחו במהלך שנת2017 ; בחלק השני יוצגו נתונים כלליים על כמו יו ה ת תיקים ש נפתחו בבתי המשפט לענייני משפחה עובר לחוק ואחריו; בחלק השלישי יוצגו נתונים על דרכים לעקוף את הליך המהו"ת וב חלק ה אחרון נדון בעומס המוטל על השופטים ועל עובדי המזכירות. 3.1 . תיקי יישוב סכסוך על עיף ס פי 3 (א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אדם המעוניין להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין סכסוך משפחתי, לרבות בעניין ,מזונות זמניים צריך לה גיש תחילה ב קשה ליישוב סכסוך. עד לחקיקת החוק, המדינה לא חייבה את הצדדים בהליך מקדמי כלשהו אך משפחות יכלו לפנות לבית המשפט בבקשה "ליישב סכסוך" דרך יחידות הסיוע בדרך שאינה .אדברסרית 3.1.1 . מספר התיקים שהוגשו אמנם הליך יישוב הסכסוך ,שינה את פניו לאור החוק, והוא אינו בר השוואה לחלוטין, עם זאת סו גי תיקים אלה מהווים הליכים משפטיים המלווים הליך– ADR מרכזי חוץ משפטי. היות שמעניי נ נו כאן לבחון את גידול התיקים בבתי המשפט לאחר החוק, אנו מציגים את כמות .התיקים מסוג זה לפני ואחרי החוק במהלך שנת2015 (תקופה הקודמת)לחוק , נפתחו בבתי המשפט לענייני משפחה 996 תיקי יישוב סכסוך . במהלך שנת2017 )(תקופה המאוחרת לחוק נפתחו17,992 תיקי יישוב סכסוך , פי18 תיקים (עבור17,337 )משפחות. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 22 ב תרשים 1 להלן, ניתן לראות את פילוח תיקי יישוב הסכסוך שנפתחו במהלך שנת2017 לפי מחוזות השיפוט. על פי נתוני התרשים, במחוז מרכז נפתח האחוז הגבוה ביותר של תיקי יישוב סכסוך(כ- 30% ), כאשר במחוז צפון נפתח האחוז ה נמוך ביותר של תיקי יישוב סכסוך (פחות מ- 10% .) בשנת2018 חלה ירידה של כ- 2% בכמות תיקי יישוב סכסוך שנפתחו בבתי המשפט לענייני משפח( ה17,415 תיקי ם.), כאשר לא חל שינוי בפילוח התיקים לפי מחוזות שיפוט33 תרשים1 : פילוח תיקי יישוב סכסוך שהוגשו לפי מחוזות שיפוט בשנת2017 3.1.2 . משך ההליך משך הליך תיק יישוב סכסוך תלוי בעיקר ביכולת של יחידות הסיוע לקלוט את בני הזוג שהגישו בקשות ליישוב סכסוך ולקבוע מועדים לפגישות המהו"ת בתוך תקופת עיכוב ההליכים שהוגדרה בחוק, תקופה של45 יום. ככל שיחידות הסיוע ערוכות יותר, כך בני הזוג יי קלטו קרוב יותר למועד פתיחת תיק יישוב ה סכסוך . ,על פי ממצאי המחקר משך ההליך הממוצע של תיק יישוב סכסוך שנפתח במהלך שנת2017 ונסגר עד ינואר2019 , בהתאם לנתוני מערכת "נט- ,"המשפט עמד על88 ימים, כאשר מחצית מן התיקים הסתיימו תוך70 .יום34 הבחירה לבדוק את נתוני תיקי יישוב סכסוך החל מתחילת 33 פילוח התיקים לפי מחוזות בשנת2018 : צפון% 8.6 ; חיפה% 18.8 ; מרכז% 27 ; תל אביב% 18.1 ; ירושלים 11.9% ; דרום15.5% . 34 תיקים אלו מהווים% 99.46 מכלל התיקים שנפתחו במהלך שנת2017 . מחוז צפון 9%מחוז חיפה 19% מחוז מרכז 27% מחוז תל אביב 18% מחוז ירושלים 11% מחוז דרום 16% החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 23 2017 ולא מהחלת החוק ביולי2016 נבעה מחבלי הלידה הקשים של החוק והקושי של חלק מיחידות הסיוע לעמוד בכמות המשפחות שפתחו תיקי ם אלו . כדי לבחון האם חל שינוי ב משך ההליך של תיקים שנפתחו בשנת2018 בהשוואה לשנת2017 , נערכה השוואה בין תיקים שנפתחו ונסגרו במהלך שנת2017 אל מול תיקים שנפתחו ונסגרו במהלך שנת2018 . 35 מנתונים לה א עולה כי חלה ירידה של% 7 במשך הליך של תיק יישוב סכסוך שנפתח בשנת2018 בהשוואה לתיק יישוב סכסוך שנפתח במהלך שנת2017 . ,ודוק משך ההליך הממוצע של תיקי יישוב סכסוך בשנת2017 עמד על72 יום (עם חציון של64 )ימים בהשוואה ל- 67 ימים בשנת2018 (עם חציון של57 )ימים . תרשים2 להלן מציג את משכי ההליכים של תיקים אלו בשנים2017 ו- 2018 ו את שיעור השינוי במשך ההליך בחלוקה למחוזות שיפוט. על פי התרשים, קיצור משכי ההליכים נע בין0.3% במחוז ירושלים ל- 24% .במחוז תל אביב במחוז חיפה משך ההליך הממוצע גדל בשיעור של14% . תרשים2 : משך הליך יישוב סכסוך בשנת 2017 בהשוואה לשנת2018 בפילוח למחוזות שיפוט 35 שני שליש מהתיקים שנפתחו, הן בשנת2017 והן בשנת2018 ( , נסגרו באותה השנה% 76.14 ו- % 75.74 .)בהתאמה 0 50 100 מחוז צפון ( 3% -) מחוז חיפה ( 14% )+ מחוז מרכז ( 7.4% -) מחוז תל אביב( 24% -) מחוז ירושלים ( 0.3% -) מחוז דרום ( 12.6% -) 64.4 63.6 81.9 74.5 64.9 73.6 62.5 72.5 75.8 56.4 64.7 64.3 2017 2018 החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 24 3.1.3 . מספר הבקשות בהן ניתנה הכרעה שיפוטית במשך תקופת עיכוב ההליכים במהלך תקופת עיכוב ההליכים (משך חיי תיק יישוב הסכסוך ), הצדדים לא אמורים לפנות לבית המשפט בבקשות , פרט לבקשות ספציפיות לסעדים זמניים ודחופים כפי שהוחרגו בתקנות . איסור זה נועד לאפשר לצדדים תקופת זמן בה י יבחנו את ה אלטרנטיבות לסיום הסכסוך שלא באמצעות בית המשפט . עם זאת, כל הבקשות לשינוי מועדי דיון ביחידת הסיוע , בקשות לסגירת תיק, בקשות ל הארכה ו/או ל קיצור תקופת עיכוב ההליכים וכדומה מגיעות אף הן לסל העבודה של השופט . בקשות אלו מצרי כות מהשופטים והשופטות גיבוש הכרעות שיפוטיות הגוזלות זמן שיפוטי יקר .ומיותר ,כאמור החוק מאפשר לצדדים לפנות לשופט בין השאר בבקשות לסעדים דחופים וזמניים , כאשר התקנות הסדירו את אופן הפנייה ואת העילות לבקשה. בהתאם לתקנה10 , בקשה לסעד זמני היא ב קשה לשמירת המצב הקיים ובכללה צו ו ,י עיכוב יציאה מהארץ, עיקול, מניעה, עשה מזונות זמניים וכד'. בהתאם לתקנה12 , בקשה לסעד דחוף היא בקשה שלא נוגעת לשמירת מצב קיים, שו דחייתה לשלב שלאחר הליך יישוב הסכסוך עלול לפגוע במי מהצדדים באופן בלתי הפיך ., והיא כוללת בקשות כמו אישור לפעולה רפואית או אישור יציאה מהארץ לקטין אחת הנקודות המשמעותיות בהבדל הפרוצדורלי בין ש נ י סוגי הבקשות היא שבשל דחיפות הסעד הדחוף, אין צורך בפתיחת הליך יישוב סכסוך על מנת להגיש בקשה לסעד שכזה, בעוד שבקשה לסעד זמני מצריכה פתיחת ה.ליך יישוב סכסוך מוקדם על פי נתוני המדגם של תיקי יישוב סכסוך שהוגשו לבתי המשפט לענייני משפחה במהלך שנת 2017 ונסגרו עד סוף דצמבר2018 , הוגשו923 בקשות ב- 502 .תיקי המדגם ממוצע הבקשות לתיק עומד על1.8 כאשר במחצית התיקים הוגש ה עד בקשה אחת (כמות הבקשות נע ה בין0 – 14 ) . עוד נמצא כי בכ- 75% מן התיקים הוגשה לפחות ב קשה אחת המצריכה הכרעה שיפוטית ( 73.3% ) . תרשים3 להלן מציג את אחוז התיקים בהם הוגשו בקשות לפי הפילוח הבא: בקשות לסעד זמני, בקשות לסעד דחוף, בקשות להארכת תקופת עיכוב ההליכים, בקשות לקיצור תקופת ההליכים ובקשות "מסוג "אחר (לרבות פטור ,מאגרה דחיית מועד דיון וכדומה) בסדר יורד. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 25 תרשים3 : פילוח שיעור התיקים בהם הוגשו בקשות /הודעות לפי סוג הבקשה /הודעה ,על פי נתוני התרשים בכל הנוגע לשינוי תקופת עיכוב ההליכים נמצא כי הוגשו בכרבע מן התיקים הודעה על( הארכת תקופת עיכוב ההליכים27.1% ,)ו בכעשירית מן התיקים הוגש ה בקש ה לקיצור תקופת עיכוב ה הליכים ( 12.2% ). עוד נמצא כי( ישנו אחוז אחד של תיקים5 תיקים מתוך502 ) שבהם הוגשו הן בקשה להארכת תקופת עיכוב ההליכים והן בקשה לקיצור תקופת עיכוב ההליכים . מבחינת בקשות לסעדים נמצא כי הוגשו בקשות לסעדים דחופים בכשישית( מן התיקים87 תיקים מתוך מדגם של502 , 17.3% ) ,ובקשות לסעד זמני ב- 7.4% ( מן התיקים37 תיקים מתוך מדגם של502 .) .מכאן ניכר כי הצדדים לא משתמשים באופן תדיר בבקשות לסעדים עוד נמצא כי שליש מן הבקשות לסעד דחוף ומעל למחצית מן הבקשות לסעד זמני נענו בחיוב על ידי השופט ים ( 35 בקשות לסעד דחוף מתוך107, ו- 30 בקשות לסעד זמני מתוך56 .) באשר לסעדים דחופים, נציין כי לפי ת קנה 2 א(א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו- 2016 בקשות לסעד דחוף לפי תקנה12 ()(א1 ( ,) 2) ו-(4 ) ובקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ של קטין יתקבלו במזכירות בערכאה השיפוטית גם ללא הגשת בקשה ל יישוב סכסוך. היות שהתקנות לא מגדירות את אופן הפתיחה של תיק בקשה לסעד כזה, חלק 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% סעד זמני קיצור תקופת עיכוב ההליכים סעד דחוף הארכת תקופת עיכוב ההליכים אחר 92.6% 87.8% 82.7% 72.9% 47.8% 7.4% 12.2% 17.3% 27.1% 52.2% לא הוגשה בקשה הוגשה בקשה החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 26 מהתיקים נפתחו כ תיק יישוב סכסוך" תחת סוג העניין בקשה לסעד זמני - תקנות 2016 " ( 271 בקשות בשנת2017), וחלק כתיקים מסוג תמ"ש בסוגי עניין שונים. 36 לעניין הבקשות האחרות שהוגשו, נמצא כי במעל מחצית מן התיקים הוגשה לפחות בקשה אחת שאינה נוגעת לשינוי תקופת עיכוב ההליכים או לסעדים, אשר מצריכה הכרעה שיפוטית ולא רק תשומת לב, כדוגמת העדכונים השוטפים של יחידות הסיוע (אשר לא נספרו במניין .)הבקשות 3.1.4 . אופני הסגירה של תיקי יישוב הסכסוך ,על פי נתוני יחידות הסיוע37 בתקופת המחקר שלהם (כלל המשפחות שזומנו על ידי הערכאה השיפוטית לפגישת מהו"ת ראשונה, אשר נקבעה לתקופה שבין1 במרץ2017 ועד30 ביוני 2017 ), 68% מן המשפחות שהופנו ליחידות הסיוע השתתפו בפועל במפגש מהו"ת אח ד .לפחות עבור יתר המשפחות, לא התקיים הליך מהו"ת בעניינם מסיבות מגוונות (ביניהן אי- התייצבות ,של צד אחד לסכסוך או שני הצדדים, משיכת הבקשה, קיצור תקופת ההליכים אי עמידה בתקנות וכדומה.) ממצאי מדגם תיקי יישוב סכסוך שנפתחו במהלך שנת2017 דומים לאלו שעלו במחקר זה, 38 כאשר נמצא כי כ- 30% מתיקי יישוב הסכסוך שנפתחו ה סתיימו ללא פגישות מהו"ת וללא הסכמה . תמהיל תיקים אלו מורכב ממקרים בהם פגישת המהו"ת הייתה אמורה להתקיים לפי חוק ובשל אי-התייצבות של אחד או שני הצדדים ( פגישה זו לא התקיימה בפועל17.9% ) וממקרים בהם נפתח תיק יישוב סכסוך אך בהתאם לחוק, לא היה צורך בו מ כל תחילה, מסיבות :כגון י הל ך יישוב סכסוך המתקיים במקביל, בני הזוג אינם מחוייבים לפי החוק, התובע מבקש למחוק את התביעה( 11.4% ). 7.8% מכלל תיקי יישוב הסכסוך, נסגרו בהסכם ועשו זאת .במנותק מיחידות הסיוע וללא התייצבות לפגישת המהו"ת 36 .לא ניתן לכמת את שיעור תיקי התמ"ש שנפתחו כבקשות לסעדים ללא כניסה פרטנית לכל תיק ותיק 37 באייר-טופילסקי ושורק, לעיל ה"ש13 . 38 .שם החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 27 את יתר התיקים ניתן לחלק בין משפחות שלא דיווחו לבית המשפ ט על אופן סיום הסכסוך (כ חמישית מן התיקים ) ומשפחות שדיווחו לבית המשפט על אופן סיום הסכסוך (כ- 50% מן .)התיקים36% מהמשפחות ש הו פנו ליחידות הסיוע וד ,יווחו על אופן סיום הסכסוך ביניהם הג יעו להסכם .משפחות אלו מהוו ת 18.3% מכלל המשפחות שפתחו יישוב סכסוך : 10.6% מן המשפחות שהגיעו להסכם, הגיעו אליו בתוך פגישות המהו"ת, בעוד שיתר המשפחות , כפי ,שתואר לעיל ( הגיעו להסכמים במנותק מיחידת הסיוע7.8% .) נוסיף ונציין כי ב- 72% מן התיקים בהם דווח על הגעה להסכם, הוגש הסכם לאישור בית המשפט, כאשר95% מההסכמים הוגשו בתיק יי שוב סכסוך( במהלך תקופת עיכוב ההליכים ויתר ההסכמים5% ) הוגשו לאחר סגירת תיק יישוב סכסוך ,כתה"ס עצמאי. בשאר התיקים בהם הגיעו להסכם ( הצדדים בחרו לוותר על נתינת תוקף של פסק דין להסכם28% .) יתר המשפחות דיווחו כי לא ( הגיעו להסכם בעקבות הליך המהו"ת64%; ו- 32.5% ;מכלל המשפחות שהופנו ליחידות הסיוע ראו תרשים 4 .) מכאן, שכשני שליש מהמשפחות שפתחו בהליך יישוב סכסוך מקיימים פגישת מהו"ת אחת לפחות ו- 36% מ כלל.המשפחות מגיעות להסכם תרשים4 : אופני הסגירה של תיקי יישוב סכסוך בעוד שנמצא כי תיק יישוב סכסוך מסתיים בהסכם באמצעות יחידות הסיוע בפחות מחמישית ,מהמקרים ממצאי ה של רגרסיה לוגיסטית שבוצע ה לבחינת ההשפעה של בקשות והודעות על ההסתברות להגעה להסכם מצביע ה על כך ש הודעה לע הארכת תקופת עיכוב ההליכים מגדילה הצדדים הגיעו להסכם לאחר פגישת מהו"ת , 10.6% הצדדים הגיעו להסכם במנותק מפגישת מהו"ת , 7.8% הצדדים לא הגיעו להסכם , 32.5% תוצאת המהו" ת לא דווחה לביהמ"ש , 19.9% לא התקיימה פגישת מהו"ת , 11.4% אי התייצבות של אחד או שני הצדדים , 17.9% החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 28 פי2.5 את ההסתברות להגעה להסכם . אם כן, ניתן לראות בבקשות אלו כעדות לנכונות גבוהה .יותר להגעה להסכמות יתר סוגי הבקשות לא השפיעו באופן מובהק על הסיכוי שתיק יישוב סכסוך יסתיים בהסכם ( Nagelkerke R Square = 0.206, sig<0.001 ) . 3.1.5 . שיעור המשפחות שהגישו תובענה לבית המשפט לאחר סגירת תיק יישוב סכסוך היות שהליך יישוב הסכסוך נועד לפתור סכסוכים בתוך המשפחה, אזי לצד בחינה של תיקי יישוב סכסוך עצמם, ערכנו בחינה של השפעת הליך יישוב הסכסוך על הסכסוך הרחב בהתמקדות על משפחה, כלומר על הליכים שנפתח .ו בין אותם הצדדים מנתוני המדגם עולה כי קצת פחות ממחצית המשפחות שפתחו תיק יישוב סכסוך לאחר החוק הגישו תובענה אחת לפחות לבתי המשפט לענייני משפחה מסוג תלה"מ ,תמ"ש או תה"ן ( 234 מתוך502 תיקים , 46.6% ). מכאן עולה שהחוק הביא להפחתה משמעותית בכמות ה משפחות המגישות תובענות לבתי המשפט לענייני משפחה לאחר סגירת תיקי יישוב סכסוך. עם זאת יש לסייג כי הנתונים לא כוללים התייחסות להתדיינויות בבתי הדין הדתיים, כך שייתכן שנפתח תיק יישוב סכסוך במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, אך המשך ההתדיינות שלו נעשתה בבית הדין ה.דתי בדיקה ש כ זו לא התאפשרה לנו, אך לאור הנאמר על ידי אחד השופטים בראיון שקיימנו עימו ו לאור העובדה כי המחקר המקביל שהתנהל בבתי הדין הרבניים מצא ממצאים דומים לאלו שלנו - הפחתה משמעותית בכמות המשפחות המגישות תובענות - ניתן להניח כי תופעת זליגה זו אינה משמעותי ת ועל כן אחוז התיקים שלא הגיעו להמשך התדיינות בפני ערכאה שיפוטית כלשהי עשוי להיות.קטן יותר מהמוצג, אך לא באופן משמעותי בדיקה מעמיקה יותר העלתה כי92.3% המ משפחות שהגישו תובענה לאחר סגירת תיק יישוב סכסוך , הגישו( תלה"מ ראו תרשים5 ,)לפילוח תיקים אלה לפי סוג עניין13.7% פתחו תמ"ש ו- % 3.8 פתחו תה"ן. 39 39 כ- % 10 מן המ( שפחות23 משפחות) פתחו יותר מסוג תיק אחד– ת מ"ש ותלה"מ , תלה"מ ותה"ן או ת מ"ש ות ה"ן. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 29 תרשים5 : פילוח תיקי יישוב סכסוך לפי סוגי תיקי ה תלה"מ שנפתחו לאחר יהם בהתאם לתרשים, מעל למחצית המשפחות שפתחו תלה"מ פתחו תובענה בנושא קטינים וכך גם נמצא עבור תיקים בנושא מזונות ומדור. עם זאת, רק חמישית מהמשפחות פתחו תובענה .בנושא יחסי ממון עוד נמצא כי מנקודת המבט של המשפחות שהגישו תובענות לבית המשפט לאחר הליך יישוב סכסוך , 70% המ משפחות הללו עשו זאת לאחר ש קיימו פגישת מהו"ת אחת לפחות ביחידות הסיוע (ראו תרשים6), כאשר מרבית ן לא הגיעו כלל להסכם בפגישות המהו"ת שנכחו בהם ( 70% ( ), חלק קטן הגיעו להסכם באחד מנושאי הסכסוך7% ) ולגבי היתר, אין לנו מידע לגבי .הגעה או אי הגעה להסכמות תרשים6 : פילוח תיקי יישוב סכסוך שהמשיכו בהליכים נוספים לפי תוצאת פגישת המהו"ת בחינת הקשר בין קיום מפגשי מהו"ת ותוצאותיהם להחלטה להגיש תובענה לבית המשפט לאחר סגירת תיק יישוב הסכסוך מ עלה כי קיים הבדל מובהק בכמות המשפחות המגישות 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% מזונות ומדור קטינים יחסי ממון ענייני משפחה אחרים 53.2% 52.3% 20.8% 5.6% לא התקיימה פגישת מהו"ת 29% הגיעו להסכם 7% לא דווח 24% לא הגיעו להסכם 69% התקיימה פגישת מהו"ת , 71% החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 30 תובענה לבית המשפט כ תלות ב אופן סיום פגישות המהו"ת ( =19.15, p<0.001 ) (2,313,0.05 F ). בעוד ש- 70% מהמשפחות שלא הגיעו להסכם פתחו תובענה אחת לפחות בבית המשפט לענייני משפחה (ממוצע תיקים– 1.8 , מקסימום תיקים פר משפחה– 6 ), רק13% מן המשפחות שהגיעו להסכם כלשהו הגישו תובענה אחת לפחות לבית המשפט (ממוצע תיקים– 1.75, מק סימום תיקים פר משפחה– 3). עוד עולה כי כ- 40% מן המשפחות אשר לא דיווחו על הגעה או אי הגעה להסכם בפגישת המהו"ת הגישו תובענה לבית המשפט, וסיימו את הסכסוך ביניהם בדרך אחרת (ראו תרשים7 .) תרשים7: שיעור המשפחות שהגישו תובענה בפילוח לאופן סיום פגישות המהו"ת ביח ידות הסיוע 3.1.6 . ריבוי וכפילות של תיקי יישוב סכסוך 3.1.6.1 . ריבוי תיקים בערכאת י בת המשפט לענייני משפחה לצד ההליכים הטבעיים שהיינו מצפים שתיק יישוב הסכסוך יתגלגל אלי הם , כדוגמ ת ההליכים האדברסריים שהוצגו לעיל, יכול סכסוך משפחתי בין בני זוג או בין הורים וילדיהם לחזור לבית המשפט באמצעות הליך יישוב סכסוך נוסף. הליך יישוב סכסוך נוסף יכול להיפתח באח ת מארבע דרכים : בהתאם לס עיף 3 (י) לחוק אם עברה שנה מאז הוגש הליך יישוב סכסוך הקודם; במידה ש הליך יישוב סכסוך הקודם נמחק; אם ברצונו של המבקש להביא את הסכסוך לפתרון שלא בפני שופט; .או שנפתחו שני הליכים מקבילים בידי מי מהצדדים בערך באותו הזמן העובדה שתיק יישוב סכסוך לא מהווה הליך ממצה ומ וחלט , אלא כולל בתוכו גם היבט של רצון הצדדים בקיומו וכן א ,פשרויות לפתיחה חוזרת ונשנית של מספר תיקים באותו עניין 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% הגיעו להסכם לא דווח לא הגיעו להסכם 13% 39% 70% 87% 61% 30% הוגשה תובענה לא הוגשה תובענה החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 31 ,מוסיפה אף היא להתדיינות המשפטית בין הצדדים. כמו כן ק יום של מס פר תיקי יישוב הסכסוך משפיע על יעילות ההליך והאפשרות שפגישות המהו"ת יצליחו להתמקד בסכסוך ולהגשים את תכליות החוק להפחית את ההתדיינות המשפטית ו את.עוצמת הסכסוך מבדיקה בתיקי ה מדגם עולה כי בכחמישית מתיקי יישוב הסכסוך( 17.92% , 90 מתוך502 ) נפתח למשפחה תיק יישוב סכסוך נוסף , משמע ההתדיינות בין הצדדים לא נגמרה בהליך מהו"ת אחד. 40 נסייג ונאמר כי ישנם מקרים בהם הליך יישוב הסכסוך הקודם נסגר בשל היעדר התייצבות של מי מהצדדים או בבקשת מחיקה על ידי מגיש ההליך ולא בהכרח בשל הגעה או יה .עדר הגעה להסכמות עוד נמצא כי כ- 15% מן המשפחות שלהן תיק יישוב סכסוך נוסף, פתחו את התיק עוד טרם כניסת החוק לתוקף ובאופן וולנטרי ( 13 מתוך90 ). נתונים אלה מראים כי אין ערובה לכך שהצלחה בהליך יישוב הסכסוך , הן כזה שנעשה מכוח החוק והן כזה הנעשה באופן וולנטרי, תוביל לפתרון כל הבעיות. ייתכן שלמרות הצלחת הליך יישוב סכסוך כלשהו , בעתיד, הקרוב או הרחוק, ישובו הצדדים להתדיין בשנית בפני בית המשפט ויחידת הסי.וע מנגד, יתכן שהצלחה ביישוב הסכסוך תוביל לכך שהצדדים ירצו לפתור באותו אופן גם .סכסוכים עתידיים 3.1.6.2 . כפילות תיקים בערכאות בתי המשפט ובתי הדין הרבניים מהשוואת פרטי המשפחות שפתחו תיקי יישוב סכסוך בבתי המשפט לענייני משפחה לפרטי המשפחות שפתחו תיקי יישוב סכסוך בבתי הדין הרבניים במהלך שנת2017 עולה כי כ- 5% מהמשפחות פתחו במהלך שנת2017 תיקי יישוב סכסוך( בשתי הערכאות במקביל834 משפחות מתוך17,337 משפחות שפתחו תיק יישוב סכסוך ; 4.81% ). בנוסף נמצא כי עוד כחצי אחוז מהתובעים/נתבעים שהתדיינו בבתי המשפט לענייני משפחה הגיש ו תביעה נוספת לבתי הדין ( הרבניים אך נגד בן משפחה אחר79 מקרים בהם הנתבע/התובע בבית המשפט אינו זהה לנתבע 40 % 52 מתיקי יישוב סכסוך הנוספים נפתחו לאחר פתיחת תיק יישוב סכסוך( הנבדק47 ת ,)יקים% 38.9 לפני פתיחת תיק יישוב סכסוך ( הנבדק35 תיקים) וביתר8.9% נפתח תיק יישוב סכסוך לפני התיק הנבדק וגם לאחריו (8 )תיקים. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 32 בבית הדין הרבני מתוך17,337 ;תובעים0.46% ,). משמע913 משפחות/תובעים התדיינו באותה .השנה בשתי הערכאות במקביל 3.2 . תיקי ם המוגשים לבתי המשפט לענ יני י משפחה עובר לחוק ולאחריו אחת ממטרות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הינה לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית בסכסוכי משפחה ומציאת פתרון חוץ שיפוטי להתדיינות .על- פי ממצאי מדגם תיקי יישוב הסכסוך שנפתחו במהלך שנת2017 , עולה כי רק כמחצית מן המשפחות אשר ,פנו לבית המשפט לעניין יישוב סכסוך, הגישו בסופו של יום תובענה לבית המשפט. אם כך ניתן לראות בנתון זה כ תשובה חיובית ל שאלה .האם מטרת החוק הושגה,עם זאת נראה כי יש לבחון שא ,לה נוספת לצד שאלה זו שאלת השפעת החוק על הצד השני של המטבע והוא העומס על מערכות בתי המשפט. יש לשאול האם העומס שמוטל על שופטי ושופטות ורשמי ורשמות בתי המשפט לענייני משפחה אכן ירד לאור הירידה בכמות ה משפחות שפתחו תיקים המחייבים התדיינות בפני ערכאה שיפוטית. לא,ור סדרי הדין המסדירים כי יש להגיש תובענות נפרדות לפי סוגי עניין41 השווינו גם את כמות התיקים שהוגשו טרם כניסת החוק לתוקף ל כמויות התיקים שנפתחו לאחריו. בדיקה זו נעשתה על ידי השוואה של תיקי המשפחה שנפתחו במהלך שנת2015 אל מול כלל תיקי התלה"מ ו תיקי המשפחה שנפתחו בשנים2016 , 42 2017 ו- 2018 . לאור העובדה כי תיקי המשפחה לפני החוק כוללים סכסוכים בין בני משפחה שאינם בני זוג, לרבות בין אחים, בין בני ה זוג לאחד הסבים ועוד, הוחלט כי אין להשוות את תיקי המשפחה עובר לחוק אך ורק ל תלה"מ לאחר החוק, אלא לבחון את כל תיקי ה משפח ה עובר לחוק לתיקי ה משפחה וה תלה"מ לאחר החוק, מתוך ההנחה כי הפער בין התקופות הינ ו .תוצר של החוק 41 תקנה258ד לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 . 42 נזכיר כי החוק נכנס לתוקף ב- 18.6.2016 .ועל כן נתוני שנה זו חלקיים החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 33 על מנת לבחון באילו סוגי עניין ה חוק השפיע הכי הרבה וכיצד , בחנו תיקים אלו גם ב פילוח לסוגי העניין ם בה ש עוסק החוק עובר לחוק ולאחריו, לפי הנושאים הבאים: יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ;ירושה43 ;מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד44 כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 , למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א- 1991 ; 45 ו אבהות או אימהות לגבי ילדה או ילד. 46 להשלמת התמונה ערכנו גם בחינה השוואתית של תיקי ם לפי " סוג העניין ענייני משפחה אחרים" עובר לחוק ול אחריו. 47 3.2.1 . תיקי משפחה שהוגשו לבתי המשפט עובר לחוק ולאחריו (ת יק י תמ"ש ותלה"מ) 3.2.1.1 . כמות תיקי המשפחה שהוגשו לבתי המשפט עובר לחוק ולאחריו בבחינת כלל תיקי המשפחה שנפתחו במהלך שנת2015 בהשוואה לתיקי המשפחה וה תלה"מ שנפתח ו במהלך שנת2017 נמצא כי חלה ירידה של17.5% בכמות ה תיקי ם שנפתחו (ראו תרשים8). מהתרשים עולה כי הירידה המשמע ו תית חלה בין2015 ל- 2016 , עם ירידה של 18.5% , כאשר בשנת2017 חלה עלי י ה קטנה, של אחוז, בכמות התובענות שהוגשו בהשוואה לשנת2016 . כך, בעוד ש רק כ- 50% מה משפחות ש ניהל ו תיק יישוב סכסוך מגישות לפחות תובענה אחת ל בית המשפט לענייני משפחה לאחר יו (על פי ממצאי מדגם תיקי יישוב הסכסוך) ,שיעור השינוי ב כמות התיקים שהוגשו עומד על הדי יר כ של- 20% . 43 סוגי התיקים הרלוונטיים: תביעה כספית ורכושית ,תביעה לסכום כסף בלתי קצוב ,תביעה לסכום כסף קצוב , תביעה כספית לסכום כסף קצוב בין בני זוג ,תביעה רכושית ותביעה רכושית בין בני .זוג 44 סוגי התיקים הרלוונטיים: תביעה למזונות .ומדור 45 סוגי התיקים הרלוונטיים: תובענה בעניין קטין ,תובענה בעניין קטין - החזקת ילדים ,תובענה בעניין קטין – .אחר 46 סוגי התיקים הרלוונטיים: תביעה לאבהות/יא מהות ,תביעה לאבהות/יא מהות .בהסכמה 47 .סוגי התיקים הרלוונטיים: סוגי עניין אחרים החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 34 תרשים8: כמות התיקים שנפתחו לאורך השנים, עובר לחוק ולאחריו 3.2.1.2 . מספר התיקים שהוגשו בפילוח לסוגי הסכסוך על מנת לבחון האם החוק השפיע על סוגי הסכסוכים השונים באופן שונה , בחנו את כמויות התיקים שהוגשו עובר לחוק ולאחריו בפילוח לסוגי העניין , תוך התמקדות בסוגי העניין החוסים תחת החוק: י חסי ממון, קטינים, ומזונות ומדור . בחינת פילוח סוגי העניין של תיקי המשפחה שנפתחו עובר לחוק ובמהלך שנת2015 בהשוואה לתיקי ה משפחה הו תלה"מ שנפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף ובמהלך שנת2017 , מעלה כי ה שיע ור היחסי של תיקי המזונות ומדור ותיקי הקט נים י מתוך סך התיקים שהוגשו ירד בעקבות כניסת החוק לתוקף, בעוד ש נתח תיקי האבהות , ענייני הרכוש "ו"ענייני משפחה אחרים מתוך כלל התיקים עלה. 48 כפי שצוין לעיל, בין2015 ל- 2016 חלה ירידה של18.5% בשיעור תיקי המשפחה שהוגשו לבתי .המשפט לענייני משפחה ב בחינה פרטנית של שיעור השינוי בכמויות התיקים בחלוקה לסוגי עניין בהשוואה בין כמויות התיקים בשנים השונות נמצא כי גודל הירידה ב כמות ה תיקים שהוגשו בענייני מז ונות ומדור וקטינים משמעותי יותר מאשר זה שנצפ ה בתיקי ממון ו"ענייני משפחה אחרים" (שיעורי ירידה של30.4% ו- 24.2% אל מול13.3% ו- 8.1% ;בהתאמה ראו תרשים 9). ממצא זה אינו מפתיע, שהרי ניתן להניח כי מרבית התיקים שהוגשו בענייני מזונות 48 פילוח סוגי העניין עובר לחוק ולאחריו: ענייני רכוש– % 20.4 לעומת% 21.6 ; מזונות ומדור– % 28.1 לעומת 23.9% ; קטינים– 31.3% לעומת29.2% ; אבהות– 8.2% לעומת10.9%; ענייני מש פחה אחרים– 11.3% לעומת 12.7% ( ואחר)צו הורות פסיקתי וחטיפת ילדים לפי אמנת האג – 0.7% לעומת1.6% . 29,369 30,315 30,291 24,680 24,945 24,938 18,000 20,000 22,000 24,000 26,000 28,000 30,000 32,000 34,000 36,000 38,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 35 ומדור וקטינים הינם סכסוכים בין בני זוג ופחות בין בני משפחה אחרים, כאשר בנושאים כגון ,יחסי ממון וענייני משפחה אחרים, שיעור הסכסוכים בין בני משפחה אחרים גבוה יותר. על כן ,הפערים בין כמויות התיקים לפני ואחרי החוק, לאור השפעתו על כמות הסכסוכים המוגשים ישפיע בעיקר על תיקי המזונות ומדור ועל.תיקי הקטינים תרשים9: פילוח תיקי המשפחה שהוגשו עובר לחוק ולאחריו 3.2.1.3 . משך ההליך המשפטי עובר לחוק ולאחריו במטרה לבחון האם חל שינוי במשך ההליך המשפטי בעקבות החלת החוק, השוונו את אחוז תיקי התמ"ש והתלה"מ שנפתחו בשנת2017 ונסגרו עד( למועד שליפת הנתונים28.2.2019 ) , ל אחוז תיקי ה תמ"ש שנפתחו עובר לחוק [ נפתחו בשנת2015 ונסגרו תוך שנתיים וחודשיים (עד מרץ2017 )] ,. ממצאינו מראים כי עובר לחוק92.6% מתיקי התמ"ש שהוגשו נסגרו בפרק זמן זה בהשוואה לכ- 80% מתיקי התמ"ש והתלה"מ בתקופה לאחר כניסת החוק לתוקף. מכאן שלאחר כניסת החוק לת וקף, שיעור התיקים שפתוחים מעל שנתיים גבוה בכ- 13% מהתקופה .המקבילה עובר לחוק ניתן לומר אם כן, כי בעקבות החוק, סכסוכים שהגיעו להתדיינות בפני .שופט נמשכו זמן רב יותר ,עוד עולה כי עבור תיקים אלו בלבד תיקים סגורים שנפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף (תמ"ש ותלה"מ יחדיו) אורכים פחות זמן מתיקים סגורים שנפתחו עובר 5,974 6,253 5,428 5,299 8,726 9,413 7,069 7,602 8,898 8,519 6,129 5,899 3,562 3,437 3,215 2,770 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 9,000 10,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 יחסי ממון קטינים מזונות ומדור ענייני משפחה אחרים החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 36 ( לחוק216 יום אל מול220 .)יום בהתאמה49 הסבר לכך הוא כי תיקים פשוטים שבעבר היו ,מתנהלים בפני שופט נסגרים בשלב יישוב הסכסוך ה , ו תיקים ה כבדים ביותר, אשר נפתחים ,כתלה"מ עוד לא הגיעו לשלב סגירת התיק ולכן לא באים לידי ביטוי בחישוב משך ההליך. כאשר משווים בין תיקי ה תלה"מ שנפתחו לאחר החוק לתיקי ה תמ"ש שנפתחו לאחר החוק נמצא ממצא מעניין נוסף העשוי להעיד על השפעת החוק על משך ההתדיינות המשפטית של .תיקים שנפתחו בין בני זוג נכון ל- 28.2.2019 , נסגרו78.8% מה תלה"מ בהשוואה ל- 83.1% מתיקי ה משפחה שנפתחו במהלך שנת2017 . משך ההליך של תלה"מ סגור עומד על233.6 יום בממוצע (עם חציון של183 יום) בהשוואה ל- 189.5 יום בממוצע עבור תמ"ש סגור (עם חציון של 153 ,יום). כך תלה"מ אורך בממוצע חודש וחצי יות ר מ תמ"ש שנפתח לאחר כניסת החוק לתוקף ( 44 .)יום הסבר אפשרי לכך הוא שצדדים אשר פותחים תלה"מ מצויים לאחר הליך יישוב סכסוך . הליך יישוב הסכסוך ,המקדמי במידת מה מסנן את התיקים שנסגרו בפשרה וכאמור רק לכמחצית מתיקי ם אלו ישנו תיק תלה"מ קשור. נראה שהתיקים הקלים נשארו ברמת יישוב סכסוך ורק מקרים ,מורכבים יותר הדורשים זמן התדיינות רב יחסית, הגיעו לכדי פתיחתם כ תלה"מ . מצב זה ישפיע לוודאי על אורך ההליך הממוצע עבור תלה"מ , למול תיקי משפחה שכוללים הן תיקים מורכבים בדומה תלה"מ והן תיקים ,פשוטים שבירורם יארך זמן קצר .יותר מתוך שיחות עם שופטים עלו שלוש אפשרויות נוספות להסבר התארכות ההליכים ב תלה"מ . ,ראשית השלכות בע"מ919/15 , 50 פסק דין שפורסם כשנה לאחר צאת החוק. בפסק הדין נקבע כי עבור קטינים בגילאי15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים ,לרשותם, לרבות שכר עבודה ביחס לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול .נסיבות המקרה פסק דין זה גרם לכך שהתבי עות בענייני מזונות הפכו למורכבות יותר, וכן 49 מחצית התיקים שנפתחו במהלך2015 נסגרו תוך177 יום בהשוואה ל- 161 יום עבור תיקים שנפתחו במהלך שנת2017 . 50 בע"מ 919/15 פלוני נ 'פלונית (פורסם בנבו , 19.07.2017 ). החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 37 לפתיחה מחודשת (בהתקיים תנאים מסוימים) של סכסוכים קודמים שנסגרו בעבר בין כותלי ,בית המשפט או מחוצה לו. שנית העומס שיצר החוק להסדר התדיינויות על יחידות הסיוע מקשה עליהן לבצע את תפקידן המקורי – י יעוץ לצדדים שמעונייני ם בכך באופן וולונטרי, ובכך ייתכן שישנה השפעה על עבודת בתי המשפט והתארכות משכי הדיונים. שלישית , באותה התקופה בה חל החוק האמור חלה החמרה ניכרת ביכולתם של העו בדים הסוציאליים לסדרי )דין להגיש תסקירים בתוך פרק זמן סביר (משך הזמן מגיע לעיתים לשנה ויותר. קושי זה מוביל בין היתר להתארכות ניכרת של ההליכים המשפטיים (ולא רק בענייני משמורת אלא אף בענייני )רכוש ומזונות הכרוכים בהם. 3.2.2 . אופני הסגירה של התיקים עובר לחוק ולאחרי ו על מנת לבדוק את אופני הסגירה של התיקים עובר לחוק ולאחריו, בחרנו מדגם מייצג של400 תיקי משפח ה שנפתחו במהלך שנת2015 ונסגרו עד יולי2016, וכן 400 תלה"מ ות יקי מש פחה שנפתחו במהלך שנת2017 ונסגרו עד יולי2018 . במדגם בחרנו להתייחס לתיקי משפחה הנוגעים רק לסוגי העניין הרלוונטיים ל תלה"מ – ע נייני רכוש, קטינים ומזונות ומדור, וזא ת על מנת לחדד את השינויים שהתרחשו בעקבות החוק. 51 לצורך חידוד נוסף , בדקנו בכל תיק שבמדגם האם הסכסוך המתנהל הוא בין בני זוג - אם לא , התיק לא נכלל בממצאים שיוצגו להלן. כך, ממצאי המדגמים מוצגים עבור 385 תיקי משפחה אשר התנהלו בין בני זוג עובר לחוק ו- 339 תיקי משפחה ו תלה"מ אשר התנהלו בין בני זוג לאחר כניסת החוק לתוקפו. את אופני הסגירה של התיקים חילקנו לש:ש קטגוריות ,מתן תוקף להסכמה52 ,פסק דין מנומק פסק דין מחמת חוסר מעש, פסק דין בה י עדר התייצבות או ה י עדר הגנה, פסק דין על דרך הפשרה מתוקף ס עיף 79א לחוק בתי המשפט, ו סגירה מ סיבות טכניות (ראו תרשים 10 ). 51 אי לכך בחרנו שלא להתייחס לתיקים שסוג העניין שלהם הוא ענייני משפחה אחרים, אבהות, צו הורות פסיקתי .וחטיפת ילדים על פי אמנת האג 52 קטגוריית "מתן תוקף להסכמה" כוללת פסקי דין המעניקים תוקף להסכמות שהצדדים הגישו לאישור בית המשפט או להסכמות שגובשו בעזרת בית המשפט והוסכמו על הצדדים, וכן מדובר בתיקים שנסגרו לבקשת הצד .התובע החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 38 תרשים 10 :פילוח סיבות הסגירה של תיקי תמ"ש שנפתחו עובר לחוק ותיקי תמ"ש ותלה"מ שנפ תחו לאחר כניסת החוק לתוקף מנתוני התרשים מסתמן כי קיימת ירידה משמעותית בשיעור התיקים המסתי ימים במתן תוקף להסכמה (ירידה של כ- 11%) ועלייה ב שיעור פסקי הדין המנומקים (עלייה של5.6% .) להערכתנו הסיבה קשורה להליך יישוב הסכסוך., שהפך לחובה בעקבות כניסת החוק לתוקף תיקים שבעבר סביר שהיו מגיעים לפתרון בהסכמה, כיום נעצרים כבר בשלב יישוב הסכסוך בהסכמה ולא ממשיכים להתדיינות משפטית. אם כך, התיקים המגיעים בפני שופט ע שויים להיות התיקים המורכבים יותר, אשר הסיכוי בהם להסכמה קטן יותר. ס יטואציה זו עשויה להסביר את העובדה ש אחוז התיקים שהסתיימו בפסק דין מנומק היה גבוה יותר דווקא בתיקי ם לאחר החוק . 3.2.2.1 . אופני סגירת התיקים ב פילוח לסוג העניין על מנת לקבל תמונה ברורה יותר, פילחנו את אופני הסגירה של תיקי המשפחה וה תלה"מ ל פי סוגי העניין של התיק שנפתח. סוגי העניין הרלוונטיים שנבדקו הם יחסי ממון , מזונות, וענייני קטינים (ראו'נספח ב )לפילוח המלא של אופני סגירת התיקים עבור כל סוג עניין . להלן הפילוח בנוגע לשתי סיבות הסגירה המרכזיות – מתן תוקף להסכמה ופסק דין מנומק (ראו תרשימים 11 ו- 12 ). מתן תוקף להסכמה פסק דין מנומק היעדר הגנה / התייצבות סיבה טכנית חוסר מעש פשרה לפי ס' 79א 61.7% 16.8% 9.1% 6.8% 5.3% 0.3% 73.2% 11.2% 6.5% 4.4% 3.9% 0.8% לאחר החוק עובר לחוק החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 39 מתן תוקף להסכמה מהנתונים המובאים בתרשים11 ניתן להבחין כי חלה ירידה בשיעור התיקים אשר נגמרים .בהסכמות בנוגע לכל סוגי העניין. עם זאת, קיים פער בשיעור השינוי בסוגי העניין השונים הירידה המשמעותית ביותר חלה בתיקי רכוש (עם שיעור ירידה של22%), אחרי ה בתיקי מזונות ומדור עם ירידה של14% ולבסוף בתיקי קטינים עם ירידה של כ- 10% . ,הסבר אפשרי לפער זה הוא ש מפגשי המהו"ת הצליחו להביא להסכמות רבות יותר בתחום הרכוש מאשר בסוגי העניין .האחרים תרשים 11 : פילוח סוג העניין בתיקים שנסגרו במתן תוקף להסכמה פסק דין מנומק כפי שניתן היה לצפות, חלה עלי י ה בשיעור התיקים שנסגרו בפסק דין מנומק (ראו תרשים 12 ) , ככל הנראה בהתאם להסבר שציינו ,לעיל כי תיקים מורכבים יותר, אשר לא הצליחו להגיע להסדר בהליך יישוב הסכסוך ., הם אלו שמגיעים לשערי בית המשפט לאחר החוק ענייני רכוש מזונות ומדור קטינים 90.6% 74.6% 64.2% 70.2% 64.1% 57.5% עובר לחוק לאחר החוק החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 40 תרשים 12: פילוח סוג העניין בתיקים שנסגרו בפסק דין מנומק מהנתונים עולה כי קיים פער משמעותי בשיעור השינוי של אחוז התיקים המסתיימים בפסק דין מנומק בתיקי מזונות ומדור ( 68% ( ) אל מול תיקי קטינים ורכוש27% ו- 11% .)בהתאמה אחד ההסברים לפער זה עשוי לנבוע מ הליכי יישוב סכסוך אשר לא צלח ו ,ו הוביל ו להחרפה ביחסים בין בני הזוג ובעוצמת ה סכסוך המשפטי בפרק זמן שהמתינו להתדיינות המשפטית , כפי שעלה באחד הראיונות עם השופטים .כך, כאשר בני הזוג ה תייצבו ,בפני שופט היה צורך רב יותר בהתערבות שיפוטית מאשר קודם לכן . הסבר נוסף לפער זה עשוי להיות נעוץ ב בע"מ 919/15 .הנזכר לעיל53 חשוב להדגיש כי המדגם הנוכחי התייחס לתיקים שנפתחו במהלך שנת 2017 , כאשר פסק דין זה ניתן באמצע יולי2017 . ככל הנראה, השלכותיו יהיו משמעותיות יותר ל תיקים שנפתחו במהלך2018 . 3.3 . עוקפי מהו"ת תת-פרק זה נועד לבחון האם ישנ ן משפחות ש"ע וקפות" את פגישות המהו"ת ומגיעות להתדיין לפני שופט ולפתור את הסכסוך ללא יחידת הסיוע כפי שהחוק מחייב . ת אח הדרכים"לעקוף" את פגי שות המהו"ת ה י א על ידי שימוש חורג ונרחב בבקשות אותן ניתן .להגיש במהלך תקופת עיכוב ההליכים עיף סב 3(ה) ל חוק נקבע שבתקופה ש ה גיע מ עד ל- 85 53 בע"מ919/15 פלוני נ' פלונית , לעיל ה"ש8 4. ענייני רכוש מזונות ומדור קטינים 6.3% 7.5% 17.6% 7.0% 12.6% 22.3% עובר לחוק לאחר החוק החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 41 ימים54 "לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדי ."ם לצד הוראה כללית זו , החוק והתקנות מאפשרים לערכאה השיפוטית לדון ולהכריע בבקשות דחופות לסעד זמני או לסעד דחוף במסגרת הליך יישוב הסכסוך (ס עיף 3 ()(ז1) לחוק), או במסגרת הלי כים חיצוני ים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה ,התשנ"א- 1991 ,ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת , התשס"ב- 2001 , או בהליכים לצורך אכיפה וביצוע של החלטות קודמות, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי (ת קנה 18 )(ב) לתקנות. החשש שנוצר הוא כי למרות הוראות התקנות ש הבקשה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה , למעשה ינצלו הצדדים את הפרצה שנוצרה להתדיינות משפטית כדי לכרוך את כלל ענייני התיק בכריכה אחת עם הבקשות השונות , או להציג עניין זר כבקשה לגיטימית שתצריך התייחסות שיפוטית בשל צורתה . כל עוד בקשות אלו מוגשות על-ידי הצדדים על פי התקנות, אזי אין לראות ב בקשות אלו ניסיון ,"להתחמק" מפגישות המהו"ת ביחידות הסיוע ועקיפת ההליך המקדמי המחויב על פי החוק .אך חריגה מהן יכול להצביע על ניסיון התחמקות כפי ש מצאנו ,לעיל הגש ה של בקשות לסעדים זמניים ו/או בקשות לסעדים דחופים ה אינ נפו צה מאוד. עם זאת, חשוב לבדוק האם מתקיימת תופעה של ניצול כלי זה על מנת להתחמק .מהשתתפות בפגישות המהו"ת מבדיקה שערכנו, עולה כי בחלק מן המקרים הצדדים ניצלו את אפשרות הגשת בקשות שונות כניסיון לעקוף את תהליך המהו"ת ובחלק מן המקרים החששות .לא התאמתו55 להלן יוצגו הנתונים על אודות תופעות הניצול לר עה של כלים לעקיפת מהו"ת .כפי שעלו מניתוח המדגם 54 :חישוב מניין הימים הוא כדלהלן 45 ימים שבהם יתקיימו פגישות המהו"ת הניתנים להארכה של15 ימים נוספים, ועוד10 ימים בהם על הצדדים להודיע אם הם מעוני ינים בהליך חלופי ליישוב הסכסוך, ועוד15 ימים .נוספים לאחר מכן בהם ממשיך עיכוב ההליכים 55 למשל, בקשות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים על פי ת קנה 16 . בדקנו האם הוגשה בקשה שכזו, מה הייתה העילה, והאם הוגשה לאחר אישור הבקשה תובענה התואמת עילה זו. כפי שעולה מנתוני המד גם ,הוגשו בקשות לקיצור תקופת ההליכים ב- 12.4% מן התיקים ( 62 מתוך 502 תיקים .)מתוך תיקים אלו ,בדקנו האם עילת הבקשה נוגעת לתתי סעיפים 1 (העברת ילד למסגרת חינוכית ,) 2 (טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי בקטין ,) 4 (סעד דחוף לעניין החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 42 3.3.1 . סעד זמני שלא לפי התקנות מתוך מדגם תיקי יישוב סכסוך עולה כי רק ב- 7.37% ( מהתיקים התבקשו סעדים זמניים37 מתוך502 תיקי המדגם) ורק ב- 16.07% מהבקשות שהוגשו נכללו ( נושאים בניגוד לתקנות9 בקשות מתוך56 ; ראו תרשים 13 .) רוב הבקשות שהיו בניגוד לתקנות זוהו כבר מראשיתן כנוגדות את התקנות, ואף לא הוגשו במ סגרת הטפסים הרלוונטיים מ תוך התקנות. עם זאת נמצאו אף בקשות שהוצגו על פניהן כרלוונטיות אך תוך כדי עיון בבקשה, התברר כי הן למעשה לא בתחום הסעדים שבתקנות. למעלה משל ו שה רבעים של ה בקשות לסעדים זמניים שלא לפי התקנות נדחו, אך לרוב מטעמים טכניים. תרשים 3 1: פילוח הבקשות לסעדים זמניים לפי נושא הבקשה מהאמור לעיל אנו רואים כי השימוש בכלי הסעד הזמני מועט מאוד , נעשה במתינות ולרוב על-פי התקנות ו לכאורה השימוש לרעה נמצא רק באחוז קטן של התיקים. עם זאת, היות שהתופעה כן נמצאה במדגם קטן של502 תיקים בלבד, בהשלכה על כלל האוכ יסול( יה17,744 :חסר מספר ההערה מזונות או החזקת ילדים והסדרי ראי הי )או 9 (חלוקת רכוש או פסיקת מזונות במקרה של צו כינוס או הליך פשיטת רגל )לסעיף 16 (א )לחוק .נמצא כי ב- 21% מן הבקשות לקיצור תקופת ההליכים ,אלו היוו העילות לבקשה ( 13 מתוך 62 תיקים.) עוד נמצא כי בכל אותם התיקים, במידה ונפתחה תובענה לאחר אישור הבקשה בטווח של45 יום, התובענה אכן הוגשה לפי סוג העניין התואם את עילת הבקשה. אם כך, לא נמצא ניצול .לרעה של קיצור ההליכים בעילה אחת במטרה לפתוח הליך בעניין אחר עיכוב יציאה מן הארץ 30.36% עיקול 26.79% שמירה על המצב הקיים 26.79% הבקשה התקבלה 22.22% הבקשה נדחתה 77.78% בקשה בנושא שאינו לפי התקנות 16.07% החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 43 תיקי יישוב סכסוך שנפתחו בשנת2017), נראה כי אפשר לומר ש קיימת תופעה של ניצול לרעה בבקשות לסעד זמני ובכך קיימ ים ניסיונות ל עקו.ף את פגישות המהו"ת באמצעות כלי זה56 3.3.2 . סעד דחוף שלא לפי התקנות מתוך מדגם תיקי יישוב סכסוך עולה כי ב- 17.33% מהתיקים התבקשו סעדים דחופים ( 87 מתוך502 תיקי המדגם( ), כאשר כמחצית מהבקשות שהוגשו הכילו נושאים בניגוד לתקנות50 בקשות מתוך107 , 48.6% ; ראו תרשים 14 .) בדומה לבקשות לסעד זמני, גם במסגרת הבקשות לסעד דחוף נמצאו בקשות שנראו על פניהן כתואמות את הטופס אך למעשה במסגרת הדיון התבקשו סעדים שלא נכלל ו במסגרת התקנות , וזאת מלבד בקשות לסעדים בעניין משמורת . מתוך כלל הבקשות שלא לפי התקנות, עולה כי כמחצית מהבקשות נדחו ( 48.07% ), רובן ( מטעמים טכניים65.17% ) למשל, כאשר הדיון עובר לתלה"מ ואין עוד דחיפות בבקשה, או שהן הוגשו ש לא על פי התקנות מבחינה צורנית וכד ומה,. עם זאת יותר מחמישית נדחו רק משום ( שהן לא תאמו את הסמכויות בתקנות, בלא עיון בתוכן הבקשה22.86% .) מכאן ש- 52% מן הבק.שות שהוגשו שלא לפי התקנות, התקבלו תרשים 4 1: פילוח הבקשות לסעדים דחופים לפי נושא הבקשה 56 לצד הנטען ,נעיר ונסייג כי לאור התקופה הקצרה שבה החוק קיים ,ולאור אופי ההליך במסגרת החוק המאפשר ביתר קלות ואף מעודד פעילות במסגרת ההליך על ידי בלתי-מיוצגים ,יי תכן וחלק מהנתונים מושפעים מחבלי הלידה של חוק זה. פרוצדורה רפואית 1.87% בקשת דרכון ויציאה מהארץ של קטין לפעילות חינוכית 4.67% מזונות 44.86% תובענה דחופה בענייני גירושין 0.00% הבקשה נדחתה 67.3% הבקשה התקבלה 32.7% בקשה בנושא שאינו לפי התקנות 48.60% החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 44 מתוך עיון ממוקד בבקשות ש עניינן בנושאים שלא עומ דים ב תקנות, עולה כי למעלה מ מחצית ( 51.9% )מן הבקשות נגעו ל סוגיית ( המשמורת27 תמ וך52 הבקשות שהוגשו שלא לפי התקנות , ו- 25.23% מכלל הבקשות שהוגשו ; ראו תרשים 15 .) כך עלה גם משיחות עם השופטים שטענו כי מוגש מספר לא מבוטל של בקשות לסעדים דחופים בעניין משמורת ובכך מנסים לעקוף את .פגישות המהו"ת שאלת המשמורת עולה לדיון במסגרת האפשרות המופיעה בת קנה 12 ()(א3) לתקנות, שהיא הגשת בקשה לסעד דחוף בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו ב מקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם . כבר בשלב החקיקה57 עלתה השאלה האם יש להכניס את עניין המשמורת אל נוסח החוק, כאשר הובע חשש כי קביעה של המשמור ת באמצעות סעד זמני יכול ה ית הי ה לסתור את מהות הפגישות ולאפשר נקודת פתיחה לא הוגנת. על כן הוחלט להשאיר את העיסוק בסעדים במסגרת התקנות, ו להבהיר כי לא יתאפשר לבקש משמורת זמנית במסגרת הסעדים .אף על פי ש בכוונת מכוון התקנות לא מעניקות סמכות לסעדים בהקשר של משמורת באופן כולל, ,כאמור הן כן מאפשרות סעד דחוף שעניינו הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו ,במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או .לילדיהם הרעיון שעומד מאחורי הגבלה זו הוא שקביעת היחסים מול הילדים צריכה להיעשות בהסכמה לטובת ,הילדים ועל כן עדיף להבטיח עיסוק בשאלה זו במסגרת פגישות המהו"ת ולעודד הסכמה ולא לקבוע מסמרות באמצעות שופט , אשר אינו בקיא בשלב זה של ההליך במכלול טענות הצדדים וברזי הסכסוך ביניהם. פעמים רבות, כפי שעולה משיחות עם שופטים ומניתוח המדגם, בקשות להבטחת קשר מנוצלות כדי להעלות טענות בדבר המשמורת, הן כסעד דחוף והן כניסיון לעקיפת הליך .המהו"ת וקביעת עובדות בשטח בעת קידוד המדגם סווגו בקטגוריה אחת בקשות למשמורת זמנית שהופיעו הן תחת הכות רת הברורה של משמורת והן תחת הכותרת של הבטחת קשר עם 57 פרוטוקול ישיבה מס עיף 273 של ועדת החוקה ,חוק ומשפט ,לעיל ה"ש 25 . החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 45 קטין, יחד עם בקשות לגיטימיות וממוקדות להבטחת קשר עם קטין. מקריאה פרטנית של הבקשות להבטחת קשר עם קטין שהופיעו במדגם, עולה כי יש קושי להבחין בין בקשות שעניינן ,משמורת לבין בקשות להבטחת קשר כאשר הגבול בין עילות אלה מטושטש וקשה להבחין בטיב הבקשה מלבד במקרי קיצון .בודדים וספורדיים מהמדגם עולה כי למרות הסטייה מהתקנות, בשליש מהמקרים(9 מתוך27 )אכן ניתן הסעד המבוקש בעניין של משמורת במקום שיידחו בגלל אי-התאמה לתקנות, דבר מובן לאור קושי ההפרדה וההבחנה בין משמורת להבטחת קשר. ,כמו כן כפי שעולה מסיווג התיקים במערכת "נט- המשפט" נראה שיש מדיניות של הכרה דה- פקטו גם מצד המזכירות בקיומן של בקשות שעניינן משמורת וסיווג של בקשות .אלה תחת כותרת מתאימה תרשים 5 1 :פילוח הבקשות לסעדים דחופים שלא לפי התקנות 3.3.3 . אי- התייצבות לפגישת מהו"ת במסגרת החוק ,נראה שההליך העיקרי אמור להתבצע ביחידות הסיוע במסגרת הליך יישוב הסכסוך ,כאשר תפקיד השופט הוא ללוות את ההליך מן הצד , תוך מתן סעד שיפוטי במקרים דחופים בלבד, באופן שיאפשר ויוודא מ יצוי של ההליך ביחידת הסיוע. לאור זאת מובנת מאליה חשיבות ההתייצבות ביחידות הסיוע לעצם קיומו של ההליך. אי- ,התייצבות של מי מהצדדים ובדגש על התובע שפתח את התיק – תוך ששעון עיכוב ההליכים ממשיך להתקדם ומוגשים מסמכים לבית המשפט – מ ביאה למצב שבו הליך יישוב הסכסוך .מתייתר ,במקרים אלו הליך יישוב הסכסוך מ לא תבצע, והתובע מ קבל את מבוקשו בדמות ה ת .דיינות בפני שופט משמורת-נדחה 34.62% אחר-נדחה 32.69% אחר-התקבל 15.38% משמורת-התקבל 17.31% החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 46 על פי המדגם ,ב- 6.8% מהתיקים התובעים לא התייצבו לפגישת המהו"ת .מקרים אלו מהווים עקיפה ברורה של הליך המהו"ת .החוק מאפשר לשופט במקרים כאלה, וכאשר נקבעה פגישת מהו"ת תוך פרק זמן קצר לאחר פתיחת תיק יישוב סכסוך ,להטיל הוצאות ולדרוש קיום פגישה נוספת .כמו כן, במידה והפג שה י לא התקיימה ,ניתן אף למחוק את .התביעה היתרון במחיקת התביעה בכך שהדבר ידרוש מהתובע פתיחה של הליך יישוב סכסוך ,חדש כדי שעניינו יידון והוא לא יוכל לפנות כבר בשלב זה ל תלה"מ בלא מ.יצוי ההתדיינות במהו"ת עקיפה זו עשויה להוות אף ביטוי למרוץ הסמכויות .על ידי פתיחת תיק יישוב סכסוך בבית המשפט ,ה תובע חוסם בפני ה נתבע/ת את האפשרות לקבוע היכן התובענה תשמע, שכן במהלך שבועיים בתום תקופת עיכוב ההליכים ,רק ל בע ות נתונה הזכות הבלעדית להגשת תביעה בערכאה המועדפת עליו. במצב כזה, ולאור העלות הנמוכה של פתיחת הליך יישוב סכסוך , נראה כי יש תמריץ להגשת תביעה במסגרת יישוב הסכסוך בלא להתייצב ,לפגישת המהו"ת עצמה .שכן כך יזכה התובע במרוץ הסמכויות 3.3.4 . שימוש לרעה בתיקי ה"ט דרך נוספת לעקוף את ישיבות המהו"ת ה י א על ידי הגשת תיק מסוג ( הטרדה מאיימת ה"ט) . תיקי ה" ט נפתחים בשני סוגי עניין, בקשה לצו הגנה ו בקשה ל מניעת הטרדה מאיימת, וזאת בהתאם ל חוק למניעת אלימות במשפחה ,התשנ"א- 1991 ,ול חוק מניעת הטרדה מאיימת , התשס"ב- 2001. נושאים אלה הוחרגו מתחולת החוק בת קנה 18(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. בחוק מופיעה דרישה כי בקשת הצו ונתינתו ייעשו בסמוך לפגיעה המתוארת בבקשה, ובשל כך הליכים כגון אלה נדונים בדחיפות .לע כן בתיקים אלה מגיע המבקש בשלב מוקדם ומהיר למדי להופעה בפני שופט, לרוב במעמד צד אחד ו ללא הופעה של המשיב (לפחות .בשלב הראשוני), וצו יכול להינתן כבר בשלב זה ,האפשרות לראות שופט באופן מהיר כל כך ללא צורך בפתיחת הליך יישוב סכסוך , יכולה לאפשר כריכה של ענייני ההטרדה המאיימת עם נושאים נוספים שבסכסוך ושינוי מצב העניינים המשפטי באמצעות צווי הטרדה מ איימת. משיחות עם שופטים עולה כי לתחושתם חל שימוש נפוץ בתיקי ה" ט על מנת לסיים את הסכסוך הכולל וכי במהלך הדיון בתיק, הצדדים דנים בנושאים הנוגעים לסכסוך המשפחתי ושאינ ם קשור ים ישירות למושא תיקים אלו . השופטים ציינו כי אם נושאים אלו כבר מועלים והצדדים החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 47 מגיעים עם הסכם לאישור, הם ידונו גם בסוגיות הנלוות ולא ידחו אותן בטענה שהן מצריכות הליך יישוב סכסוך. על כן, תיקים אלו מהווים דרך לעקוף את פתיחת תיק יישוב הסכסוך .וההתייצבות ביחידות הסיוע זאת, כמובן, בהינתן בסיס של הטרדה מאיימת ל צורך פתיחת הליך בהתאם. בהסתכלות על כמות תיקי ה"ט המוגשים לבתי המשפט לענייני משפחה לאורך השנים נמצא כי קיימת מגמת גידול בכמות תיקי ם אלו המוגשים החל משנת2014 (ראו תרשים 16 ) .על אף ש לא ,ניתן להסביר את הגידול כולו באמצעות החוק שהרי הגידול בכמות התיקים החל כבר בשנת 2014 ואף מתמתן לאחר שנת2016 . שיעור הגידול שחל בין השנים2015 ל- 2016 משמעותי יותר מאשר זה שחל בין השנים2014 ל- 2015 ( 8.3% אל מול5.6% )בהתאמה ועשוי בחלקו להיות מוסבר על ידי כניסת החוק לתוקף ב- 17.7.16 . תרשים 6 1 : כמות תיקי ה" ט שנפתחו לאורך השנים בחלק מן המקרים, פתיחת תיק ים אלו הביא ה לסיום הסכסוך ללא פתיחת תיק יישוב סכסוך אחריו, ובחלק מן המקרים תיקי ם אלו נפתחו יחד עם תיקי יישוב הסכסוך והשפיעו על תוצאותיו של התיק. במאגר שנבנה לצורך בחינה מעמיקה של תיקי יישוב הסכסוך שנפתחו במהלך שנת2017 נמצא כי בפחות מעשרה אחוזים מתיקי יישוב הסכסוך קיים תיק קשור 8,451 8,362 8,835 9,571 9,695 9,891 8,300 8,500 8,700 8,900 9,100 9,300 9,500 9,700 9,900 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 הטרדה מאיימת וצו הגנה (ה"ט) ליניארי( הטרדה מאיימת וצו הגנה (ה"ט)) קו מגמה החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 48 שהינו תיק ה" ט( 8.36% , 42 תיקים.) ממוצע תיקי ה"ט הקשורים לתיק יישוב הסכסוך עומד על1.19 תיקים, וכמות התיקים נעה בין 3-0 . כאמור, החשש שהועלה הוא כי הצדדים ינסו לנצל את העובדה שלמרות עיכוב ההליכים החל במסגרת תיק יישוב סכסוך , ניתן להופיע לפני שופט במסגרת הליכי ה"ט , וכך להביא בפני שופט עניינים השייכים לתובענה בעניין סכסוך משפחתי. על מנת ל נסות ל בחון האם חשש זה מתבטא באופן מעשי במסגרת המאגר, בחנו בתיקי הה"ט הקשורים האם הועלו בקשות לסעדים שאינ ן נוגע ות לאלימות במשפחה או הטרדה מאיימת, כמו: קביעת מקום מגורים ,הסדרי קשר או טיפול לקטין במסגרת הליכי אפוטרופסות. כמו כן בחנו האם השופטים קיבלו או דחו את .הבקשות לסעדים הללו יש לציין כי תיקי ה"ט שנבחנו במסגרת המדגם הם תיקי ם הקשורים לתיקי יישוב סכסוך קיימים, ולא נבחנו במסגרתו מקרים בהם תיק ה"ט פוטר את הצורך בפתיחת יישוב סכסוך , דבר שמגביל את תוצאות הבחינה ואת ההשלכה על תמונת התופעה הרחבה. על פי ממצאי המדגם, בשליש מכלל תיקי ה"ט הקשורים, התבקשו סעדים שאינם במסגרת הטבעית של הליך זה . כמחצית מהבקשות לסעדים שאינם במסגרת אלימות במשפחה או הטרדה מאיימת נדחו על ידי השופט( % 53.84 , 7 בקשות מתוך13 .) 58 חשוב להדגיש כי בשיחות שנעשו עם שופטים , הם ציינו כי אם טענות נוספות מועלות, הם דנים ן בה לעיתים קרובות. ממצא זה עלה גם מתוך תיקי ה"ט הקשורים למדגם תיקי יישוב הסכסוך , כאשר מחצית מן הבקשות הללו לא נדחו על ידי השופטים על- אף שלא נגעו לסוגיית ההטרדה המאיימת. ניתן לשער כי כל עוד השופטים ימשיכו לתת החלטות בעניינים שאינם קשורים ישירות לצווי ההגנה וההטרדה המאיימת , אזי הצדדים ימשיכו לנסות לעקוף כך את פגישות .המהו"ת 58 מאחר ומדובר במדגם קטן של תיקים, יש להיזהר בהסקת מסקנות על בסיס ו. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 49 3.4 . עומס על עבודת השופטים והמזכ ירויות בעת חקיקת החוק עמדו לנגד עיני המחוקק טובת הזוג המתדיין ו טובת ילדי ו , כאשר המטרות העיקריות של החוק היו צמצום כמות התיקים המגיעים להתדיינות אד ב רסרית בפני ערכאה שיפוטית והקטנת עוצמת הסכסוך בשלבים המאוחרים, וזאת לצד ניסיון להקטין את השפעת מרוץ הסמכויות על הסכסוך. עם זאת, שאלת העומס על המערכת המשפטית משפיעה אף היא על הצורך ו על היעילות של החוק ו של התקנות. כבר בשלבי החקיקה, במהלך הדיונים על הצעת ,החוק הובע חשש כי למעשה ייווצר הליך פרה-משפטי ש ו יצ י ר כפל תיקים בבית המשפט ויוביל לעומס רב שמערכת בתי המשפט, בתי הדין ו יחידות הסיוע לא יוכלו להתמודד א י תו. אף הוצגה טענה כי י י תכן שבמצב של עומס רב מידי שלא יאוזן למול יעילות ההליך, במידה מסוימת מתייתר הצורך בחקיקה.זו59 לאור חשיבות שאלת העומס על המערכת למול היעילות והתוצאות שהוצגו לעיל, יש לבחון כיצד השפיעו החוק והתקנות על ה.מערכת בחינה מקיפה של כלל התיקים שהוגשו עובר לחוק ו ל אחריו בכל סוגי תיקים הנוגעים לסכסוך המשפחתי,, כולל הליכים של יישוב סכסוך מראה כי קיימת עלייה של26% בכמות התיקים שהוגשו לבתי המשפט בין2015 ל- 2017 (ראו טבלה1 .) עלייה זו מוסברת בעיקר בכך שקיימת עלייה של% 1,706 בתיקי יישוב הסכסוך .שנפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף טבלה1 : שיעור השינוי בכמויות התיקים הנוגעים לסכסוך המשפחתי שנפתחו עובר לחוק ולאחריו סוג תיק כמות התיקים שנפתחו בשנת2015 כמות התיקים שנפתחו בשנת2017 שיעור השינוי בין2015 ל- 2017 ת יק תמ"ש/תלה"מ 30,291 24,945 17.65% - תיק הסכם 8,254 8,689 5.27% י ישוב סכסוך 996 17,992 1,706% התרת נישואין 1,901 2,011 5.79% הטרדה מאיימת וצווי הגנה 8,835 9,695 9.73% סה"כ 50,277 63,332 26% 59 פרוטוקול ישיבה מס עיף 273 של ועדת החוקה ,חוק ומשפט, לעיל ה"ש 25 . החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 50 נסייג ונאמר כי כמות ה תיקים שהוגשו לא בהכרח מעידה על העומס השיפוטי שתיקים אלו מטילים על השופטים ו על המערכת. תיקי הסכם, תיקי תה"ן ותיקי יישוב סכסוך המבוססים בעיקרם על אישורי בקשות והתדיינות אדברסרית מינימלית אינם מצריכים את אותו זמן שיפוטי הדרוש לטפל בתיקי משפחה ו תלה"מ ש לרוב עוסקים במהותם בסכסוכים כבדי משקל .הדורשים זמן שיפוטי רב60 עם זאת , יש לזכור שתיקי הסכם, תיקי תה"ן ותיקי יישוב סכסוך כן מצריכים זמן שיפוטי ומזכירותי נוסף, ולכן על י יה משמעותית במסה של התיקים משמעותה י על יה בעומס הן עבור השופטים והן עבור המזכירו ת יו. יש לשים לב כי מצד אחד קיימת ירידה של17.5% בכמות תיקי המשפחה וה תלה"מ המוג שים ,לאחר החוק אך מצד שני קיימת עליה של 1,700% בכמות תיקי יישוב הסכסוך שנפתחו . אמנם נראה שיש גידול משמעותי בכמות התיקים, אך מאחר ש תיקי יישוב הסכסוך קלים יותר ,קשה להשוות ו להגיד בוודאות האם העומס גדל או פחת .כיום לא קיימת אפשרות לערוך השוואה ,לגבי העומס שכמות התיקים מטילה מאחר ש משקלו של תיק יישוב סכסוך כפי שחושב במחקר המשקלות הקודם כבר א ינו רלוונטי היות ש הליך זה שינה את פניו בעקבות החוק .בימים אלו מחלקת המחקר עומלת על מחקר המשך שיבחן את עומס העבוד ה השיפוטי של שופטי המערכת וביני הם שופטי משפחה .מחקר שכזה שר פ יא בחינה מהותית ומדויקת של העומס שתיקים אלו מטילים על שופטי המערכת. 3.4.1 . עומס על השופטים , השופט ות ,הרשמים והרשמו ת את תחושת העומס אותה חווים שופטי ורשמי בתי המשפט לענייני משפחה קשה לכמת. לצד ,העומס האובייקטיבי הנובע מכמות התיקים בהם כל שופט מטפל והזמן השיפוטי הדרוש להם .קיים גם עומס רגשי רב מעצם הסכסוך והרגשות העזים המעורבים בו הראינו לעיל כי על אף שמספר תיקי המשפחה וה תלה"מ שהוגשו ירד בעקבות החוק להסדר התדיינויות במשפחה, חל גידול כולל בכמות התיקים ש .בהם מטפלים השופטים 60 :ראו בהרחבה במחקר משקלות התיקים קרן וינשל-מרגל ,ענבל גלון ויפעת טרבולוס מ שקלות תיקים (מחלקת המחקר של הרשות ה ,שופטת2013 .) החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 51 על מנת להעריך את השפעת החוק על עומס העבודה השיפוטית בדקנו האם קיימים הבדלים במספר ההחלטות ופסקי הדין שנותנים שופטי ורשמי בתי המשפט לענייני משפחה ול מספר הדיונים שמתנהלים בתיקים אלו בין תיקי המשפחה טרם כניסת החוק לבין התיקים שנפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף. 61 בעוד שלא נמצאו הבדלים מובהקים בין התקופות לעניין מספר הדיונים שהתנהלו; ניכר כי חל גידול בכמות ההחלטות השיפוטיות ופסקי הדין הניתנ ים בתיקי משפחה וב תלה"מ לאחר החוק ( 8.08 )החלטות בממוצע , בהשוואה לשיעור ההחלטות ופסקי הדין שניתנו עובר לחוק ( 7.85 ;החלטות בממוצע3.08, sig<0.01 - = (35,540, 0.05) t). 62 יתרה מכך, נמצא כי סך ההחלטות השיפוטיות ופסקי הדין שניתנו על ידי כלל שופטי המשפחה בתיקי תמ"ש ו יישוב סכסוך עובר לחוק קטן יותר מסך ההחלטות השיפוטיות ופסקי הדין אשר ניתנו בתיקי תמ"ש ,תלה"מ ותיקי יישוב סכסוך יחדיו ( לאחר החוק153,790 החלטות ופסקי דין אל מול187,659 בהתאמה). עובר לחוק כיהנו68 שופטים ורשמים, כאשר לאחר החוק כיהנו69 שופטים ורשמים. כאשר מחלקים את סך ההחלטות ופס קי הדין בסך השופטים בשתי התקופות עולה כי עובר לחוק שופט כתב 2,261.6 החלטות ופסקי דין בממוצע בהשוואה ל- 2,719.7 החלטות ופסקי דין לאחר כניסת החוק לתוקף. על אף שמנעד סוגי ההחלטות בתיקי תמ"ש ותיקי יישוב סכסוך הוא רחב, ו הם ,אינם דורשים בהכרח את אותו הזמן השיפוטי ממצא זה מסביר את תחושת השופטים כי העומס לא פחת בעקבות כניסת החוק לתוקף ביולי2016 . 3.4.2 . עומס על המזכירויות על מנת לבחון את השפעת החוק על עבודת המזכירות נבדקו כמות המשימות הממוצע ת תמ ל"ש ותיק יישוב סכסוך עובר לחוק ולאחריו ואת הכמות הכוללת של משימות מזכירות שבוצעו בתיקי משפחה ותיקי יישוב סכסוך שנפתחו במהלך שנת2015 ונסגרו עד כניסת החוק לתוקף ( 17.7.2016 ) בהשוואה לכמות משימות המזכירות שבוצעו בתיקי ,משפחה תלה"מ ותיקי יישוב 61 בהתבסס על תיקי תמ"ש שנפתחו במהלך2015 ונסגרו עד כניסת החוק לתוקף ועל תיקי תמ"ש ותלה"מ שנפתחו במהלך שנת2017 ונסגרו עד יולי2018 . 62 מבחינת תיקי תלה"מ בלבד עולה כי ממוצע ההחלטות ופסקי הדין שניתנו בתיק עומד על8.09 , הגדול במעט .מהממוצע של תיקי התלה"מ והתמ"ש יחדיו החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 52 סכסוך שנפתחו במהלך שנת2017 ונסגרו עד ה- 17.6.18 . בנוסף בוצעו ראיונות עם מנהלי מדור קבלת קהל, מנהלי מזכירויות, ו מנהלות תחום משפחה בחטיבת תפעול ומזכירויות בהנהלת .בתי המשפט מבחינת מספר משימות מזכירות, ניכר כי חלה ירידה בכמות המשימות הממוצעת בתיקי ( משפחה ובתיקי יישוב הסכסוך מ- 29.3 ל- 27.3 ומ- 17.2 ל- 16.4 בהתאמה ). עם זאת, חשוב לזכור כי עובר לחוק כלל המשימות ב תמ"ש התנהלו בתוך תיק המשפחה בלבד, כאשר לאחר החוק, המזכירות מ טפל ת במשימות הקיימות בתיקי יישוב הסכסוך, ובמידה ש המשפחה ,מבקשת לקיים התדיינות בבית המשפט נדרשת לטפל במשימות נוספות ב תלה"מ . כך שעבור אות ן משפחות שמנהל ות תו בענות בבית המשפט לאחר סגירת תיק יישוב הסכסוך נפתחים שני תיקים ויותר הדורשים עבודת מזכירות , כאשר חלק מהמשימות בתיק המשפחה מבוצעות כחלק מתיק יישוב הסכסוך. בהשוואת כמות משימות המזכירות הכוללת עובר לחוק ולאחריו, עולה כי חל גידול של23% בסך המשימות בהן עסקו המ זכירויות בתיקי ,משפחה תלה"מ ותיקי יישוב סכסוך שנפתחו ( לאחר כניסת החוק לתוקף, בהשוואה לכמות המשימות עובר לחוק706,922 בהשוואה ל- 574,805 .)בהתאמה63 מבחינת תיקי יישוב הסכסוך , הוטל על מ ז כירו יו ת בת י המשפט לעסוק לא רק בפתיחת תיקים והמשימות הנלוות לכך, אלא גם לעסוק בתיאום מועדי פגישות מהו"ת עבור המשפחות שפתחו תיקי יישוב סכסוך .והוצאת זימונים לפגישות אלו לפי התקנות, על מזכירויות בתי המשפט לתאם את המועד הראשוני, ו על יחידות הסיוע לקבוע את מועדי ההמשך ושינויי מועדים. בפועל, המזכירויות עסוק ות בתיאומים לא רק של הפגישה הראשונה אלא גם של פגיש ות ה המשך, שינויי מועדים וכדומה. יחידות הסיוע טוענ ות כי אין ביד ן יה די כוח אדם לטפל 63 עובר לחוק בוצעו559,417 משימות מזכירות בתיקי תמ"ש ועוד15,388 ,משימות בתיקי יישוב סכסוך בהשוואה ל- 417,937 משימות מזכירות בתיקי תמ"ש ותלה"מ ו- 288,985 משימות בתיקי יישוב סכסוך לאחר .כניסת החוק לתוקף החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 53 ב תיאומים . אם כך, נטל העבודה נפל על כתפי מזכירויות בתי המשפט, כאשר לא נוסף אף לא תקן אחד כדי להתמודד עם .תוספת משימות אלו עוד עולה כי הקלות והעלות הנמוכה בפתיחת תיק יישוב סכסוך הביא ו לגידול בכמות ה תיקים הנפתחים על ידי בעלי דין בלתי מיוצגים . במקרים אלו, על המזכירות להשקיע זמן רב יותר במתן הסברים בכל הנוגע להליך, ו בנוסף עליה לפעול ו.לזמן את הצד השני לפי תחושת עובדי המזכירות, העומס על המזכירויות גדל משום ש נפתחים הרבה יותר תיקי יישוב סכסוך הדורשים זמן עבודה רב יותר מצידם מאשר כמות התיקים ,שנפתחו עובר לחוק וזאת בנוסף ל תלה"מ שנפתחים לאחר סגירת תיקי יישוב הסכסוך . גם אם נפתחים תלה"מ רק ב- 50% מתיקי יישוב הסכסוך שנסגרו, תיקים אלו נוספים על תיקי יישוב הסכסוך שנפתחו ועל .כן תחושת העומס מבחינת המזכירויות רק גדלה 4. ממצאים איכותניים נוספים שעלו מהמחקר מעבר לתיקוף והשלמת ממצאי המחקר הכמ ו ,תניים ה ראיונות שבוצעו עם גורמים שיפוטיים ומנהליים נועדו להעשיר את המחקר במידע על אודות נושאים שלא ניתן לכמת אותם ואף להציף סוגיות חשובות טרם הפיכת התקנות לקבועות. פרק זה מציג את התייחסות השופטים וגורמי המנהל לשלושה נושאים עיקריים: החששות שנלוו לחוק ואשר עלו מתוך דיוני הכנסת בוועדת חוקה, חוק ומשפט לעניין הפגיעה בזכות הגישה לערכאות ומ רוץ הסמכויות והערותיהם .לגבי נוסח החוק 4.1 . פגיעה בזכות הגישה לערכאות אחד החששות שעלו בדיוני הכנסת הוא מפגיעה בזכות הגישה לערכאות .כך, עלה החשש כ י אם יכפה החוק הליך גישורי על הצדדים ,למעשה יהיה בכך חסם מהעלאת הסכסוך בפני שופט .מטרת החוק היא הפחתה של הצורך בהליכים שיפוטיים ,אך זאת מתוך הצעת הליך טיפולי שיביא לתוצאה טובה לכל הצדדים ,ולא באמצעות מניעת האפשרות להזדקק להכרעה שיפוטית בעת הצורך .נראה כי ה עובדה שהחוק מחייב רק הגעה לפגישת מהו"ת ,פגישה המציגה אופציות להתדיינות חלופית ,והמשך ההליך תלוי ברצון הצדדים ,לצד העובדה שניתן החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 54 לפנות לשופט בחלוף עיכוב ההליכים (או במהלכה בעילה מתאימה ,)מאפשרת קיום של מטרות החוק לצד שמירה על זכות הגישה לערכאות .העובדה כי למעשה ,כפי שעולה מנתוני המחקר ,כ- 50% מהמקרים שהגיעו ליחידות הסיוע המשיכו לאחר מכן בהליך שיפוטי בדמות תלה"מ או סוג תיק אחר ,מעידה כי זכות הגישה לערכאות נשמרת ואף מתקיימת בפועל. 4.2 . מרוץ הסמכויות שש ח נוסף שעלה בעת חקיקת החוק נגע בסוגיה של מרוץ הסמכויות . מרוץ סמכויות הוא מונח משפטי המתאר מצב בו סכסוך בין שני בעלי דין י כול להידון בפני ש תי ערכאות שונות, למשל ,בענייננו, בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים בהתאם לעניין ויש לבעלי הדין תחושה שהתוצאה תהיה תלויה במוסד שידון בסכסוך. מנוסח החוק לא נראה כי ישנה השפעה על מרוץ הסמכויות ,אלא הקפאה של המצב כפי שהוא בשלב הגשת תיק יישוב סכסוך– דבר התואם את שעלה מכוונת המחוקק בדיוני הכנסת. ,בפועל קשה מאוד לבחון סוגיה זו .מתוך שיחות עם השופטים עולה כי הם לא נתקלו במרוץ סמכויות ,ואף ציינו כי ברמת הפסיקות של בתי הדין הרבניים אין הבדל משמעותי בי ן פסיקות בית המשפט לבין פסיקות בתי הדין בנושאי המשמורת ,מזונות והסדרי ראי הי ולכן להערכתם החשש מפני מרוץ הסמכויות פחת ממילא . במגבלות מחקר זה, והיות שהוא מתמקד ביישום החוק במערכת בתי המשפט, לא נבחנו תוכניה ם ,ותוצאותיהם של פסקי הדין של בתי הדין הדתיים. לצד זאת מבדיקה שערכנו במחקר זה ,כ- 5% מהמשפחות שפתחו תיק יישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה פתחו גם תיק יישוב סכסוך.בבית הדין הרבני עם זאת ,ובהתאם לאמירה כי קשה מאוד לאמוד את תופעת מרוץ הסמכויות ,יתכן שחוק זה רק הקדים את המרוץ לשלב פתיחת תיק יישוב הסכסוך .כעת ,בן הזוג אשר פותח ראשון תיק יישוב סכסוך באחת הערכאות מקבע לעצמו את הזכות לפתיחת תובענה לאחר סגירת תיק יישוב הסכסוך בערכאה בה יבחר .לאור הקלות היחסית שבפתיחת תיק יישוב סכסוך ,הליך פשוט שלא דורש ייצוג ושאגרת הפתיחה שלו נמוכה ,ייתכן שייפתח רק בניסיון לקנייה קלה של הערכאה המועדפת ,והדבר יעצים את מרוץ הסמכויות. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 55 4.3 . נוסח החוק ,על פי הגורמים השיפוטיים וגורמי המנהל נ וסח החוק והתקנות כפי שהם כתובים כעת , מסורבל ומקשה על ההבנה של מסגרת החוק וסדר הדין .מהראיונות עם עובדי המזכירות עולה כי מאז כניסת החוק לתוקף יש ויכוחים רבים עם עורכי הדין וניסיונות עקיפה מתוחכמים . הסרבול של החוק מביא גם למצבים שמקשים על המתדיינים .למשל ,על פי התקנות ,אם למשפחה תיק פתוח עובר לחוק ,עליה לפתוח תיק יישוב סכסוך ולבקש קיצור הליכים על מנת להמשיך בהתדיינות בעניינים חדשים ,ונראה שבעניין שכזה הליך יישוב הסכסוך לא יועיל . עלות תהליך זה עומדת על הסך של 100 ₪ לפתיחת התיק ו- 237 ₪ נוספים לבקשה לקיצור הליכים .ספק אם יש עניין בגבייה זו כאשר ברור שהתיק ייפתח ומיד ייסגר .דוגמ ה נוספת היא לוח הזמנים המעורפל של השלבים בתיק יישוב סכסוך .כבר בדיוני הכנסת לא היה ברור סד הזמנים על שלביו ואורכם .בשיחה עם אחת השופט תו עלה כי גם כיום לא ברור משך עיכוב ההליכים מרגע הגשת הבקשה. כמו כן ,בסקירת העילות לסעד דחוף ,עלה כי שתיים מהעילות הנוגעות לתובענה דחופה בענייני גירושין כלל לא נמצאו במדגם התיקים שנבדק (תובענה דחופה בענייני גירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, ותובענה דחופה בענייני גירושין בנסיבות מיוחדות )אחרות .אין ברשותנו נתונים לגבי השימוש בסעדים אלו בבתי הדין הרבניים ,אך אם המצב זהה גם בתיקים אלו ,אזי עולה השאלה האם אכן יש צורך באפשרות הגשת סעדים שכאלה והאם למעשה מדובר ב"אות מתה "בלשון החוק . סוגיה נוספת נוגעת לחוסר הבהירות לגבי בקשות לסעדים דחופים בנושא משמורת. מצד אחד המחוקק ומחוקק המשנה בחרו בכוונת מכוון שלא לתת סעד בעניין המשמורת כדי שהדבר ייפתר במסגרת של פגישות מהו"ת. מצד שני, הם אפ שרו הגשת סעד דחוף בעילת "...הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה "תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם (לפי ת קנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו- 2016 ) , אשר בפועל פותח פתח לבקשות בנושא משמרות. הבק ,שות המוגשות אם כך, נמצאות על התפר וחלקן אף מאושרות על ידי השופטים. יש להחליט ולהבהיר האם .סוגיית המשמורת תתאפשר או לא באמצעות בקשה לסעד דחוף החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 56 מלבד זאת ,יש לשים לב כי ישנה עלייה בכמות המתדיינים הבלתי מיוצגים הפותחים הליך יישוב סכסוך . כאמור, בין מטרות החוק הייתה ליצור הליך שיערב כמה שפחות גורמים משפטיים במידת האפשר. העובדה שיש גידול בכמות המתדיינים הבלתי מיוצגים שלמעשה הם ,חסרי השכלה משפטית לרוב, לצד ניסוחו של החוק שקשה להבנה ללא השכלה משפטית .מהווים קושי ביישום מטרה זו של החוק 5. מסקנות והמלצות מחקר זה נועד לספק נתונים על אודות השפעת החוק להסדר התדיינויות במשפחה על מערכת המשפט בכללותה ועל שופטי בתי המשפט לענייני משפחה בפרט. לאור הפירוט הנרחב בפרק הממצאים ,בחרנו להתמקד בפרק זה בשני נושאים ,משמעותיים הנוגעים לחוק: מטרות החוק ,היינו הפחתת ההתדיינויות המשפטיות בסכסוכי משפחה והפחת ת עוצמת הסכסוך; והחשש ל.הגדלת העומס על בתי המשפט, כפי שתואר לעיל ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שתהליך ניהול הסכסוך כפי שמצטייר בחוק להסדר התדיינויות במשפחה אכן מפחית משמעותית את כמות המשפחות שפונות להמשך התדיינות משפטית בבתי המשפט. ודוק, רק50% מהמשפחות שפתחו תיק יישוב סכסוך הגישו תובענה לבית המשפט אחרי סגירתו . חשוב לציין כי לאור סדרי הדין המסדירים כי יש להגיש תובענות נפרדות ,לפי סוגי עניין64 בבדיקת שיעור השינוי בכמות התיקים המוגשים לבתי המשפט עובר לחוק ולאחריו, נמצאה ירידה של כ- 20% בכמות התיקים המוגשים לבית המשפט . אם כך, בין אם מדובר ב כך שרק כ50% מ המשפחות הגישו תובענה לאחר סיום הליך יישוב הסכסוך או שקיימת ירידה של כ- 20% בכמות התיקים, החוק אכן הביא לפחות התדיינות משפטית בבתי המשפט לענייני משפחה ובכך השיג את מטרת ו . 64 תקנה258ד לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 . החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 57 עוד נציין כי השאיפה ביסוד החוק היא שרק מקרים ש בהם הקונפליקט לא מאפשר הידברות והסכמה יוכרעו על ידי השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה. מהממצאים עולה כי לצד הירידה בכמות התובענות שהוגשו, אחוז התובענות אשר מסתיימות בפסק דין מנומק גדל. אם כך, ניתן להניח כי לאחר החלת החוק, התובענות אשר מגיעות לפתחו של בית המשפט הינן תובענות המתייחסות לסכסוכים מורכבים בעלי עצימות גבוהה יותר ומשכך קשות יותר ל הכרעה. ד אח החששות שעלו עוד בדיוני הכנסת על חוק זה, נוגע כאמור לעומס המוטל על שופטי בתי המשפט לענייני משפחה והכבדתו על- ידי פתיחת הלי כים מרובים של.יישוב סכסוך בשנת2017 הוגשו17,992 תיקי יישוב סכסוך, בהשוואה ל- 996 תיקים שהוגשו במהלך שנת2015 . לכמות תיקים ז ו השפעה אדירה על השופטים, גם אם תיקים אלו אינם מצריכים את אותו זמן שיפוטי לטיפול כמו הזמן המוקדש ל תיקי משפחה ו תלה"מ . גם ,עבור המזכירויות המשמעות היא תוספת של אלפי תיקים בהם צריך ל,טפל הן בתהליך פתיחת התיק והן בתיאומי ם ושינויי מועדים עבור יחידות הסיוע( ולא רק את המועד הראשוני כפי שקבוע ב חוק). הקלות שבפתיחת הליך יישוב הסכסוך העלתה באופן משמעותי את כמות המתדיינים הבלתי מיוצגים שפותחים תיקים מסוג זה. משיחות עם אנשי מזכירויות עולה כי תהליך פתיחת תיק עבור מתדיינים המגיעים ללא ייצוג מצריך זמן רב יותר ודורש ביצוע משימות "על המקום", משימות שלא נדרשו מהם קודם , כאשר מגישי הבקשות לפתיחת תיקים היו עורכי דין. אם בעבר האחריות לזימון הצד הש ,ני היה על עורך הדין שפתח את התיק ה יום, כאשר מדובר בבלתי מיוצגים, המזכירות צריכה להגדיר את הצדדים, לספק למגיש התביעה זימון לפגישת המהו"ת הראשונה, לזמן בעצמה את הצד השני, להסביר את ההליך ולענות על שאלות, מה שמאריך את עבודתם במספר דקות לכל תיק. כאשר מדובר בע שרות אלפי תיקים, תוספת הזמן מגביר ה את העומס על המזכירויות , ש לא נוספו לה ן .תקנים כלל ,על פי החוק תיקים אלו היו אמורים להיפתח במערכת המשפט אך להתנהל ביחידות הסיוע ולא להכביד על עבודת השופטים היום- .יומית, אלא במקרים של סעדים דחופים וזמניים עם זאת, ממצאי המחקר מצביעים על כך ש ב- 75% מתיקי יישוב הסכסוך שבמדגם, הוגשה לפחות בקשה אחת המצריכה החלטה שיפוטית . מרביתן של משימות אלו טכניות בעיקרן ולא החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 58 מצריכות הכרעה שיפוטית מהותית ,כגו ן בקשה לפטור מאגרה, בקשה למתן החלטה, בקשת הוראות להמצאה כדין, בקשת מחיק ה, ארכה ללימוד ,התיק בעקבות ייצוג וכדומה . ודוק, רק ב- 17.3% מן התיקים הוגשה בקשה לסעד דחוף וב- 7.4% הוגשה בקשה לסעד זמני. לבקשות רבות אלו מתווספים עדכונים שוטפים שמוגשים לשופטים על ידי יחידות הסיוע שמצריכים גם הם את תשומת הלב והזמן של השופטים ,ו אשר מטילים על יהם .עומס נוסף לצד העיסוק בבקשות ובעדכונים השונים, על השופטים להתמודד עם ניסיונות של הצדדים לעקוף את הליך המהו"ת. ממצאי המחקר מצביעים על כך ש קיימים ניסיונות לעקוף את פגישות המהו"ת, הן .מול השופט והן מול יחידת הסיוע עקיפות כאלה ניתן לעשות בכמה :אופנים על ידי הגשת בקשות לסעדים זמניים ו/או דחופים שאינם לפי התקנות ואשר שוטחים בפני השופטים את עיקרי הסכסוך; על ידי הגשת תיקי ה"ט , שמאפשרים לצדדים לפגוש בשופט באופן מי י די ולהציג בפניו את עיקרי הסכסוך ו/או ההסכם ובכך למנוע את זמני ההמתנה והתהליך של המהו"ת; ועל יד י הימנעות התובע מלהתייצב לפגישת המהו"ת שנקבעה, עד שעובר זמן עיכוב ההליכים הקבוע בחוק, המוביל לסגירת התיק ללא השפעה כלשהי על הסכסוך (ד בר שנמצא ב- 6.8% מתיקי מדגם תיקי יישוב הסכסוך) . ניסיונות אלה מחייבים התייחסות נוספת של השופטים עוד לפני שהתיק העיקרי, ה תלה"מ, הוגש. אחד הממצאים הבולטים לעקיפת המהו"ת הוא בכמות הבקשות למשמורת המוגשות כבקשה לסעד דחוף על ,אף שעילה זו אינה מנויה בתקנות. ודוק30% מהבקשות לסעד דחוף ה ן בעניין משמורת על אף ש המחוקק ומחוקק המשנה בחרו בכוונת מכוון שלא לתת סעד בעניין המשמורת כדי שהדבר ת ייפ ר במסגרת של פגישות מהו"ת ,. עוד נמצא ששליש מבקשות אלו התקבלו על ידי השופטים .מה שעל פניו נראה כלא מתיישב עם כוונת המחוקק לצד צמצום ההתדיינות המשפטית, החוק ביקש להביא לשינוי באווירה הדיונית באותם מקרים ש .בהם בני הזוג פתחו תובענה בבית המשפט על אף השתתפותם בפגישות המהו"ת משיחות עם השופטים עולה כי קיים שינוי מבורך באווירה בין המתדיינים, אך כמובן רק באותם מקרים בהם פגישות המהו"ת הצליחו"לרכך" את הצדדים, גם אם לא פתרו את הסכסוך עד תום במהלך פגישות אלו. אם הצדדים הצליחו להגיע להסכ ם, אפילו בנושא אחד, אזי חווים ירידה בעוצמת הקונפליקט וניהול התיק הוא ענייני הרבה יותר. השופטים ציינו כי החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 59 במקרים בהם פגישות המהו"ת נכשלו, אזי ,מדובר ביחסים חריפים ממילא שמועצמים לאור תקופת העיכוב הארוכה, דבר המקשה עוד יותר על מציאת פת רון לסכסוך שמוסכם על הצדדים, גם במסגרת שיפוטית . לפעמים ב של תקופת עיכוב ההליכים, הצדדים מציפים את בית המשפט ב בקשות לסעדים זמניים ו/או דחופים וכאשר כבר מתאפשר להגיש תביעה, התחושות עוצמתיות ושליליות א.ף יותר אם כך, חלק מן הקשיים בביצוע מיטבי של רוח החוק נובע מחוסר המוכנות של יחידות הסיוע לקראת ל פעלתו. בעוד שבמחוזות מסוימים הצליחו יחידות הסיוע להתגבר על העומסים ולעמוד במטרות החוק, בחלק האחר עד היום אין עמידה בתנאי החוק ופגישות המהו"ת נקבעות לאחר60 ו- 70 יום. ודוק, במחוז מרכז משך ההליך הממוצע של תיקי יישוב סכסוך אשר נפתחו במהלך שנת2018 עומד על76 יום בממוצע. מחוז זה נמצא בפער גדול ממשך ההליך הממוצע של יתר המחוזות הנע בין56.4 ימים ל- 72.5 )ימים , כאשר אצלו נפתחו כ- 30% מתיקי יישוב סכסוך , הן במהלך2017 והן במהלך2018 . כפי שתיארנו לעיל, מצב זה מחריף את הסכ.סוכים בין הצדדים, גורם נזק לציבור המתדיינים במחוזות אלו ומקשה על בית המשפט כמו כן, עלו חששות אודות מרוץ הסמכויות שעלול להיות מואץ לאור הפשטות היחסית שבפתיחת הליך יישוב סכסוך , וכן אודות זכות הגישה לערכאות הנפגעת במידת מה בהגבלת הסעדים ובהתניית ההתדיינות ב פגישה ביחידת הסיוע. גם אם חששות אלה באים לידי ביטוי ביישום החוק הנוכחי, לא בהכרח יש להימנע מפגיעות אלה, אלא יש לתת עליהן את הדעת .ולהכניסן לתוך מכלול השיקולים והאיזונים שבאים לידי ביטוי במסגרת החוק נתוני המחקר מצביעים על כך שהחוק אכן השיג את מטרתו המוצהרת של הפחתה בהתדיינות המשפטית ואף במקרים רבים בהם התקיימה התדיינות משפטית, קיימת הפחתה בעוצמת הסכסוך של בני הזוג. בה בעת, טרם הפיכת החוק והתקנות לקבועים, ישנ ן סוגיות אשר להערכתנו :נדרשת להן התייחסות  בשל העומס שתיקים אלו מטילים על הגורמים השיפוטיים והמנהליים במתכונתו הנוכחית, יש לשקול פתרונות חלופיים לניהול תיקי יישוב הסכסוך. משיחה עם מחלקת ייעוץ וחקיקה וועדת ההיגוי לחוק, עולה כי מטרת החוק לא הייתה שהשופטים יעסקו החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 60 בקבלת החלטות רבה בתוך תיקי יישוב סכסוך, ומטרת פתיחת ההליך במזכירויות בתי המשפט היא לצורך הקניית רצינות ומחויבות להליך באמצעות הטלת צל בית המשפט על ההליך. מבחינתם, המצב האידיאלי הינ ו שתיקים אלו לא ישויכו לשופט אלא יישארו אצל המזכירות וינותבו לשופט רק במקרי צורך נדירים כמו שיוך בעת בקשה לסעדים, בקשה ,לפטור מאגרה או בקשת קיצור תקופת עיכוב ההליכים. לדעתם אין צורך כלל בהחלטה שיפוטית בנושאים רבים, אשר על פי מחקר זה אכן מתקבלות בהם ,החלטות שיפוטיות כגון: הודעה על הארכת תקופת עיכוב ההליכים לפי טופס3 , סגירת תיקים לאחר קבלת טופס3 (סגירה אוטומטית של חוסר מעש אלא אם צוין מפורשות כי מבקשים הארכה של )תקופת העיכוב , דחיית מועדי מפגשי מהו"ת. ספק אם המערכת תוכל לנהל תיקים אלו ללא ליווי שיפוטי שכן זו חריגה מדרך ניהול התיקים המקובלת בהנהלת בתי המשפט. עם זאת, דרך ניהול זו אכן תפחית את העומס על השופטים ותמנע עיסוק בכתיבת החלטות שלפי החוק הן מיותרות. יש לקחת בחשבון שיתכן ו פתרון זה יגביר את העומס המוטל על .המזכירות בבתי המשפט לענייני משפחה היות שמסתבר שנושאים רבים לא דורשים כלל הכרעה שיפוטית וכן הציפייה של מחלקת ייעוץ וחקיקה היא שבקשות לסעדים יפתחו בתיקים נפרדים כתמ"ש ולא כבקשות בתיק יישוב סכסוך (כולל תשלום אגרת פתיחת ,)תיק ספק אם יש תועלת בניהול התיקים במסגרת בתי המשפט מלבד האפקט הסמכותי שבעניין. אם כך, אפשרות נוספת לניהול התיקים הינה ב אמצעות יחידות הסיוע , בין אם .ביחידות הסיוע עצמן ובין אם בשלוחה מנהלית שתפתח בתוך בתי המשפט אמנם יתכן ש יעלה החשש כי הוצאה של הליך יישוב סכסוך מאחריות של שופט תפגע בזכות הגישה לערכאות, אך עם זאת, כמתואר לעיל, הזכות נשמרת על ידי האפשרות לפנות לשופט לאחר הפסקת הליך המהו"ת ותום עיכוב ההליכים. כפי ,שתואר, במדינות כדוגמת אוסטרליה ניו- זילנד ודנמרק ישנה חובת השתתפות במנגנון גישור מחוץ לבית המשפט והוא מהווה תנאי לפתיחת הליך בערכאה השיפוטית, ובנור ב גיה השתתפות בהליך שכזה מהווה תנאי .לקבלת סיוע מהמדינה הוצאת תיקי יישוב הסכסוך ממערכת המשפט והעברת ם ליחידות הסיוע עשוי ה באופן עקיף להפחית את מספר ניסיונות העקיפה של פגישות המהו"ת מאחר ויידרש מבני הזוג ו/או עורכי דינם עבודה נוספת בהגשת הבקשות של פנ י.יה לבית המשפט החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 61 אפשרות נוספת,, אם בכל זאת יוחלט כי מעורבות הנהלת בתי המשפט נצרכת היא להוסיף תקני רשמים ומזכירים משפטיים אשר יהיו אחראיים על מתן ה ה חלטות המעטות הדרושות בתיקים אלה, לרבות לעניין בקשות לקיצור תקופת עיכוב ההל יכים ולהארכת ה , לסגירת ההליך , לסעדים זמניים ודחופים .ועוד את האחריות ניתן לחלק בין המזכיר המשפטי , ש הינו פונקציה,חדשה שנוצרה כחלק מתקנות סדר הדין האזרחי החדשות65 שתכלית ו לתת החלטות בנושאים טכניים במקום להעבירם לעיון השופטים , לבין רשמים בכירים. מאחר ש חלק ניכר מן ההחלטות הניתנות בתיקי יישוב סכסוך הינן טכניות, כפי ,שעלה מהמחקר לעיל העברת התיקים לאחריות גורמים אלו הינו פתרון אשר יפחית את .העומס מהשופטים המזכירים המשפטיים יכולים לטפל בכל הבקשות /ההודעות הטכניות ולהעביר לטיפולם של רשמים ייעודיים את ה בקשות אש ,ר דורשות החלטות שיפוטיות .כגון בקשות לסעדים דחופים וזמניים בהינתן בחירת אפשרות זו, יש לבחון שינויי חקיקה .ותקנות להחלת סמכויות אלו לרשמים ו/או למזכירים המשפטיים ,בשתי ההצעות שהוצגו לעיל בני הזוג יפגשו את השופט לראשונה עם הגשת תיק ה.תלה"מ ,יש לזכור שישנם מצבים בהם החוק מחייב מפגש עם שופט גם במקרה של הגעה להסכמות למשל חוק יחסי ממון בין בני זוג ,ה תשל"ג- 1973 . למרות זאת, אין זה מן ההכרח שהמפגש יתבצע במסגרת תיק יישוב הסכסוך, ועדיין תועלת החוק נשמרת על ידי הורדת כמות המפגשים עם השופט- במקום דיונ ים רבים במסגרת תמ"ש , יתנהל דיון אחד במסגרת תיק אישור הסכם- והעומס השיפוטי יפחת. לצד העומס הכללי על המערכת, באופן ממוקד קיים עומס על המזכירו יו ש ת אחראי ו ת על תיאום כלל מועדי המהו"ת. ניהול תיאומי המועדים מעמיס על המערכת ו אין זה מ .תפקידה של הנהלת בתי המשפט הוצאת ניהול הליך יישוב הסכסוך ממערכת בתי המשפט,, ולכל הפחות את ניהול קביעת מועדי פגישות המהו"ת יכול ה לסייע בהפחתת ,עומס זה. במקביל יש ל בחון כיצד לתגבר את יחידות הסיוע כדי שה ן יתאמו לעצמ ן את המועדים 65 ת קנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשע"ח- 2018 . החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 62  סעיף1 לחוק קובע כי מטרת החוק היא" לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ... מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד." החוק מתייחס לסכסוכים משפחתיים בין בני זוג עם ,ילדים, בני זוג ללא ילדים ואף סכסוכים בין הורים לילדיהם. המחקר ההשוואתי שערכנו לעומת זאת, לא העלה ולו מקרה אחד שבו שולבADR בפתרון סכסוך גירושין זוגי שאינו מערב ילדים (בני זוג נטולי ילדים ,)כאשר כולם הדגישו כי מטרת יישוב הסכסוך בהסכמה היא לקדם בעיקר את טובת הילד/ים. באחד הראיונות, השופט ציין כי "על מנת להפחית את האווירה ה"לוחמנית ,בבית המשפט כלשונו, ולהיטיב עם הילדים, חשוב מאוד שההורים יגיעו להסכמות לעניין הילדים כבר ביחידות הסיוע. לטענתו, אם לא הגיעו להסכמות בנושא הילדים במסגרת פגישות המהו"ת ., מטרת החוק פוספסה הוא אף ציין כי לדעתו יש לחייב הליך גישורי בשילוב גורמים מקצועיים על מנת להגיע להסכמות בנושא הילדים. רק כך היקף העבודה ייפתר .מאליו והסכסוכים שיתנהלו בבתי המשפט יהיו מהירים יותר וקלים יותר לפתרון כאמור, מנתוני המחקר עולה כי ב- 30% מהבקשות לסעד דחוף התבקש סעד שעניינו משמורת, וכשליש מבקשות אלו התקבלו ע ל ידי השופט. המחוקק באופן מכוון בחר להשאיר את עניין המשמורת מחוץ למסגרת הסעדים הדחופים מתוך הבנת החשיבות ביישוב הסכסוך בהסכמה לטובת הילדים. נמליץ ללכת בדרכו של המחוקק, ואף על פי שמובן כי על פניו הדבר מקל להעניק סעד כאשר הוא מתבקש ונראה כי הוא צודק, לטובת הילדים המעורבים בסכסוך ולטובת הצדדים המתדיינים, ראוי להעדיף העברה ופתרון של הסכסוך.במסגרת אלטרנטיבית, במידת האפשר יודגש כי על פי תקנה12 ()(א3 ) סעד לגבי הילדים יינתן רק לפני פגישת המהו"ת הראשונה ורק במקרה שייגרם נזק ממשי באם לא ינתן הסעד. יש לבחון בקשות לסעד זה ב דקדקנות תוך שימת לב לסמיכות המועד של פגישת המהו"ת הראשונה  ,כאמור, על פי אופן בניית החוק ההליך העיקרי אמור ל התבצע ביחידות הסיוע ו בגופים חיצוניים לבית המשפט , כאשר השופט הוא מלווה של ,ההליך מן הצד תוך הגשת סעד במקרים דחופים ופיקוח על מיצוי ההליך . נראה שחשוב לבחון גם כיצד משפיעות החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 63 ההחלטות השיפוטיות על ניסיונות עקיפה של הליך יישוב הסכסוך. כמתואר, ב- 6.8% מהתיקים במאגר לא הגיע התובע לפגישת המהו"ת . מקרים אלו מהווים עקיפה ברורה של הליך המהו"ת ויש לעשות את הנדרש על מנת למנוע אותם. אמנם החוק מאפשר לפעול ב אמצעות הטלת הוצאות או מחיקת ההליך, אך קיימים מקרים בהם השופטים מסתפקים .בסגירת ההליך .כלומר, תוך מתן אפשרות לפתוח בהליך תלה"מ בבית המשפט מומלץ לשקול במקרים אלה למחוק את ההליך ולא לדחותו, וזאת על מנת לקיים את רצון המחוקק ולתת מקום להליך המהו"ת לפעול בסכסוך.בטרם פנייה לערכאות ,יתרה מזו בשיחה עם שופטת נאמר כי במחוזות שבה ם יחיד ו ת הסיוע עמוס ות מאוד ,ופגישות המהו"ת נקבעות בזמן מאוחר בשלב עיכוב ההליכים למעשה לא ניתן להטיל סנקציות על תובעים ש לא מגיעים לפגישות מהו"ת. במ קרים אלו , כשעיכוב ההליכים נגמר וכלל לא התקיימה פגישת מהו"ת, לא מטילים על ה תובע הוצאות, לא מחייבים קביעת פגישה חדשה מקוצר הזמן , וסוגרים את התיק, כך שלמעשה פגישת המהו"ת לא התקיימה באשמת התובע והתובע זכה לנהל את ענייניו בפני הערכאה המועדפת עליו, ללא מיצוי או כוונה לפתרון אלטרנטיבי. מוצע, אם כן, כי במקר ים בהם האחריות לאי- המיצוי מוטלת על כתפי התובע, יוקפד להורות על מחיקת תיק יישוב הסכסוך ולא על סגירתו, וכך נשארת החובה לפתוח בהליך יישוב סכסוך ונחסמת הדרך אל בית המשפט באמצעות אי- הגעה .ליחידת הסיוע עקיפה באמצעות אי-התייצבות עשויה להוות אף ביטוי למרוץ הסמכויות. על ידי פתיחת תיק יישוב סכסוך בבית המשפט, המבקש סוגר בפני המשיב את האפשרות לקבוע היכן .התובענה תשמע, מה שעשוי להיות ביטוי למרוץ הסמכויות אם כן, מוצע ראשית כי יתוגברו יחידות הסיוע העמוסות , תוך התחשבות בחלוקת העומס בין ה מחוזות. זאת על מנת לאפשר להן לעמוד ביעדי החוק ולהיפגש עם הצדדים בשלבים המוקדמים של עיכוב ההליכים. כמו כן התגבור מוצע על מנת לאפשר לבתי המשפט גמישות ב אפשרויות האכיפה ו ה הקפדה על מיצוי ההליך ביחידות הסיוע, הקפדה עליה .מופקד בית המשפט תגבור זה יוכל להועיל גם לשימור התפקיד "המס ו רתי" של יחידות .הסיוע בממשק עם בתי המשפט שנית, מוצע כי השופטים יעמדו על אפשרות האכיפה החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 64 מ בד ות הטלת הוצאות ומחיקת ההליך, וישימו לב להעדפת אפשרויות אלה על פני סגירה של התיק בלבד במקרים בהם יש חשד לניסיון עקיפה של ה ליך המהו"ת  כפי שצוין בפרק ה קודם, אם מחליטים להפוך את החוק והתקנות לקבועים ,יש צורך בניסוח פשוט יותר, לרבות המועדים הנמנים בתקופות השונות, ולהתאימ ו להתמודדות .עם מצבים שונים באופן שיהיה ברור לכול זאת, בעיקר בשל העלייה בכמות המתדיינים הבלתי מיוצגים הפותחים הליך יישוב סכסוך . מתוך הנחה ש חוק ש הינו קשה להבנה על ידי אדם חסר השכלה משפטית , יקשה על יישום מטרת החוק. על כן, לצד פישוט נוסח החוק, מומלץ לוודא שדפי הסבר שנשלחים יחד עם ההזמנה לפגישת המהו"ת יופיעו גם באתר של הנהלת בתי המשפט ושל משרד המשפטים כדי ש מתדיינים שאינם מיוצגים יבינו מבעוד מוע ד על מי חל החוק, מתי נדרשת פתיחת תיק יישוב סכסוך.ועוד  על פי התקנות ,אם למשפחה תיק פתוח עובר לחוק ,עליה לפתוח תיק יישוב סכסוך ולבקש קיצור הליכים על מנת להמשיך בהתדיינות בעניינים חדשים ,ונראה שבעניין שכזה הליך יישוב הסכסוך לא יועיל .עלות תהליך זה עומדת על הסך של 100 ₪ לפתיחת התיק ו- 237 ₪ נוספים לבקשה לקיצור הליכים . יומלץ כי במקרה שבו בקשת פתיחת יישוב סכסוך מלווה בבקשה לקיצור הליכים על פי החוק, לא תגבה האגרה על שתי הבקשות או שתוחזר .האגרה באם תאושר בקשת קיצור ההליכים לסיכומו של עניין, מהמחקר נראה שהחוק הצליח במטרותיו העיקריות והוא אכן הביא להפחתה בכמות הסכסוכים שמגיעים להתדיינות בפני שופט. עם זאת, כפי שראינו ישנן בעיות נוספות .ביישום החוק וכן ניסיונות לעקיפת ההליך באמצעות לקונות שונות בעיקר נראה כי נטל ההחלטות הטכניות שהוטלו על השופטים בגין תיקי יישוב סכסוך אינו מאפשר לשופטים להתרכז בעיקר ולנצל את הפחתת ההליכים שהוגשו על מנת להתרכז בקידום מתן פתרונות ,לציבור המתדיינים. אם כך באמצעות אימוץ ההמלצות שבדו"ח זה ניתן יהיה לטעמנו להביא החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 65 להפחתה בעומס המוטל על מערכת בתי המשפט ולי יעול יישום כוונות החוק. על כן מומלץ .להפוך את החוק מהוראת שעה לחוק קבוע, לצד אימוץ ההמלצות שהוצגו לעיל 6. ביבליוגרפי ה 6.1 . חקיקה, חקיקת משנה, הצעות חוק ופסיקה חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית ,)תשכ"ט- 1969 . חוק יחסי ממון בין בני זוג ,ה תשל"ג- 1973 . חוק בתי המשפט [נוסח משולב ,]ה תשמ"ד- 1984 . חוק למניעת אלימות במשפחה ,התשנ"א- 1991 . חוק למניעת הטרדה מאיימת ,התשס"ב- 2002 . חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה ,)ה תשע"ה- 2014 . תקנות סדר הדין האזרחי ,ה תשמ"ד- 1984 . תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה ,)התשע"ו- 2016 . תקנות סדר הדין האזרחי ,התשע"ח- 2018 . הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ,ה תשע"ד- 2014 , ה"ח הממשלה התשע"ד908 . פרוטוקול ישיבה מס עיף 273 של ועדת החוקה ,חוק ומשפט ,הכנסת ה- 19 ( 27.12.2014 .) בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ 'קליל תעשיות בע"מ ,פ"ד נא(3 ) 577 ( 1997 ). בע"מ919/15 פלוני נ' פלונית ,(פורסם בנבו19.07.2017 ). BGBl I 2003/29 (Austria). Children and Families Act, 2014 (Eng.). Family Law Act 1975 (Cth) (Australia). The Alternative Dispute Resolution Act, 28 U.S.C. §§ 651-658 (1998). The Civil Justice Reform Act, 28 U.S.C. § 476 (1990). The Marriage Act (Ekteskapsloven av 4. juli 1991) (Norway). The Uniform Mediation Act (2001), available at https://www.uniformlaws.org/HigherLogic/System/DownloadDocumentFile.ashx?D ocumentFileKey=95d6e27a-830a-eaa6-ca72-5385b81bc421&forceDialog=1 החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 66 6.2 . מאמרים אליהו, אילה ובקר, אהוד תכניות לחיזוק התא המשפחתי – סקירה משווה (מרכז המחקר והמידע ,הכנסת , 2017 .) באייר- טופילסקי, טלי ושורק, יואה יישום חוק המהו"ת ביחידות הסיוע– מחקר ארצי דמ- 19-792 (מכון מאיירס-ג’וינט- ,ברוקדייל2019 .) בר ניב, משה ולחמן, רן "חלופות לפתרון סכסוכים - הנטייה "וגורמיה עיוני משפט יח )(התשנ"ד609-591 . וינשל-מרגל , ,קרן, גלון ענבל ו ,טרבולוס יפעת מ שקלות תיקים (מחלקת המחקר של הרשות ה ,שופטת2013 .) משה, נטע מעורבות המדינה בגיבוש הסדרי הורות בעת גירושים ובמימושם– סקירה משווה ,(מרכז המחקר והמידע, הכנסת2013 .) ענבר, ענת "חלק ח :החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ,התשע"ה– 2014 -השפעתו על יחידות הסיוע ועל טיפול המדינה בסכסוכי "משפחה סקירת השירותים החברתיים 469 ( 2015 .) "Family Dispute Resolution": Mediation through the Family Court, in COMMUNITY LAW MANUAL ONLINE http://communitylaw.org.nz/community-law- manual/chapter-11-parents-guardians-and-caregivers/about-the-family- court/family-dispute-resolution-mediation-through-the-family-court/ Casals, Miquel Martín, DIVORCE MEDIATION IN EUROPE: An Introductory Outline, Vol 9.2 ELECTRONIC JOURNAL OF COMPARATIVE LAW, (2005). https://www.ejcl.org//92/art92-2.html Conte, Giuseppe, The Italian Way of Mediation, 6 Y.B. ARB. & MEDIATION 180 (2014). החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 67 DEPARTMENT OF JUSTICE, CIVIL MEDIATION, LEGISLATIVE DECREE 28/2010 - STATISTICS FOR THE PERIOD JANUARY 1ST – MARCH 31ST 2017. (Department of Justice, Department of Legal Services, Personnel and Services, The General Department of Statistics and Organizational Analysis,2017). KASPIEW, RAE GRAY, MATTHEW WESTON, RUTH MOLONEY, LAWRIE HAND, KELLY QU, LIXIA & THE FAMILY LAW EVALUATION TEAM, EVALUATION OF THE 2006 FAMILY LAW REFORMS (Melbourne, Australian Institute of family studies, 2009) available at https://aifs.gov.au/sites/default/files/publication- documents/evaluationreport.pdf. Kitzmann, Katherine M., Parra, Gilbert R. & Jobe-Shields, Lisa, A Review of Programs Designed to Prepare Parents for Custody and Visitation Mediation, 50(01) FAMILY COURT REVIEW 128-136 (2012). Lowe, Peter, Mediation Becomes Compulsory for Divorcing Couples (2014) https://www.wrighthassall.co.uk/knowledge/legal-articles/2014/06/25/mediation- becomes-compulsory-divorcing-couples/ MARSHALL, JAN & MONTGOMERY, LINDSAY, MAKING JUSTICE WORK: ENABLING ACCESS TO JUSTICE PROJECT - INTERNATIONAL LITERATURE REVIEW OF ALTERNATIVE DISPUTE RESOLUTION (Civil Law and Legal System Division & Scottish Legal Aid Board, Scottish Government, 2014) https://www.slab.org.uk/export/sites/default/common/documents/about_us/researc h/Patterns_Supply/PFLA_landscape_review_FINAL.pdf. Meerdink, Eelco, Netherlands, THE DISPUTE RESOLUTION REVIEW (10th Ed. 2018) available at https://thelawreviews.co.uk/chapter/1166490/netherlands החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 68 Osbourne, Carolyn, The Children and Families Act 2014, LAW CENTRES NETWORK (2014). STEFFEK, FELIX, MEDIATION IN THE EUROPEAN UNION: AN INTRODUCTION (2012) https://e-justice.europa.eu/fileDownload.do?id=b3e6a432-440d-4105-b9d5- 29a8be95408f. החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 69 7. נספחים נספח א :' השוואת אוכלוסיית תיקי יישוב סכסוך שנפתחו ב- 2017 למאגר שנדגם מתוכה אוכלוסיית תיקי יישוב סכסוך מדגם תיקי יישוב סכסוך מחוז צפון 8.8% 8% מחוז חיפה 18.8% 17.3% מחוז מרכז 27.2% 25.7% מחוז תל אביב 17.9% 21.7% מחוז ירושלים 11.5% 11.2% מחוז דרום 15.8% 16.1% משך הליך - ממוצע 88.1 יום 84.9 יום מספר משימות בתיק- ממוצע 16.6 משימות 16.26 משימות מספר החלטות שיפוטיות- ממוצע 3.68 החלטות 3.71 החלטות מספר דיונים בתיק- ממוצע 0.13 דיונים 0.13 דיונים החוק להסדר התדיינויות בתיקי משפחה מחלקת ה מחקר של הרשות השופטת 70 נ ספח ב': סיכום סיבות הסגירה עובר לחוק ואחריו בפילוח לסוג העניין סוג עניין ענייני רכוש מזונות ומדור קטינים סיבת סגירה לפני החוק לאחר החוק שיעור השינוי לפני החוק לאחר החוק שיעור השינוי לפני החוק לאחר החוק שיעור השינוי מתן תוקף להסכמות מספר תיקים 58 40 129 66 95 103 הסתברות סגירה 90.6% 90.2% 22.6% - 74.6% 64.1% 14.1% - 64.2% 57.5% 10.3% - פסק דין מנומק מספר תיקים 4 4 13 13 26 40 הסתברות סגירה 6.3% 7.0% 11.1% 7.5% 12.6% 67.9% 17.6% 22.3% 27.2% חוסר מעש מספר תיקים 0 6 8 3 7 9 הסתברות סגירה 0.0% 10.5% - 4.6% 2.9% 37.0% - 4.7% 5.0% 6.3% יה עדר / הגנה התייצבות מספר תיקים 0 1 15 12 10 18 הסתברות סגירה 0.0% 1.8% - 8.7% 11.7% 34.4% 6.8% 10.1% 48.8% סעיף 79 'א לחוק בתי המשפט מספר תיקים 0 1 3 0 0 0 הסתברות סגירה 0.0% 1.8% - 1.7% 0.0% - 0.0% 0.0% - טכנית מספר תיקים 2 5 5 9 10 9 הסתברות סגירה 3.1% 8.8% 180.7% 2.9% 8.7% 202.3% 6.8% 5.0% 25.6%