חומר רקע

1 27.03.2020 הועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי- דוח שני1  דו"ח זה הינו הדוח השני של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (להלן- "הוועדה" או "ועדת היישום)" . ועדת היישום הוקמה מכוח החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל . בחוק זה נקבע כי בתקופת עבודתה תגיש הוועדה לממשלה, לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה. במאי2018 פרסמה הוועדה דו"ח ראשון שעיקרו דיווח על צעדי הרגולטורים לקידום התחרות. הדוח הנוכחי, כולל לראשונה ניתוח של ה וועדה אודות התמורות שחלו בשנים האחרונות ברמת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, זאת בנוסף לדיווח על פעולת .הרגולטורים  הגברת התחרות יכולה להועיל לכלל המשק ובפרט לצרכנים באחד או יותר מההיבטים הבאים : י רידת מחירים, שיפור איכות המוצר (הבאה לידי ביטוי למשל בשינוי מאפ ייני )המוצר והגדלת מגוון המוצרים , שיפור השירות (לדוגמא באמצעות חדשנות טכנולוגית שיוצרת זמינות גבוהה יותר של השירותים הפיננסיים) והגדלת נגישות השירות לצרכנים רבים יותר.  בשנים האחרונות הממשלה והרגולטורים השונים פעלו רבות על מנת להסיר חסמים לתחרות תוך התבססות על תפיסה לפיה התחרות בשוק הפיננסי יושבת על שלוש רגליים: כניסת .שחקנים חדשים, מעבר קל בין ספקים והגברת יכולת ההשוואה של לקוחות  בפועל :חלה התקדמות משמעותית בהסרת חסמים לתחרות הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים בוצעה על-פי מתווה החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל : בנק לאומי מכר את מלא אחזקותיו בלאומי קארד בע"מ ובנק הפועלים מכר בשלב הר אשון בהצעת מכר לציבור, כ- 65.2% מהון המניות המונפק והנפרע של חברת ישראכרט בע"מ ובשלב השני (מרץ 2020 ) הושלם הליך ההפרדה כ דיבידנד בעין וזאת בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בחוק. הפיקוח על הבנקים ליווה את ההפרדה בהגדרת רגולציה וכללים שיוצרים "הגנת ינוקא" לחברות אלה כדי לאפשר להן להתבסס כמתחרות בשוק התשלומים והאשראי ; מערכת נתוני אשראי שהקים בנק ישראל החלה לפעול וצפויה להוריד חסם משמעותי לשחקנים חדשים וקט נים בתחום האשראי למשקי בית- חסם המידע .בפועל הצטרפו למערכת 18 גופים חוץ בנקאיים נותני אשראי ,לצד הבנקים ואינדיקציות ראשונות מראות ששחקנים קטנים וחוץ בנקאיים עושים שימוש בנתוני המערכת בתהליך העמדת האשראי; ליך ה תחרותי למתן מענק ש משרד האוצר הוציא להקמת לשכת שירותי מחשוב הושלם ונבחר זוכה שהחל לפעול להקמת הלשכה והתקשר בחוזה עם בנק חדש ש מ וקם ועם קבוצה הנמצאת בהליך קבלת רישוי כאגודת פיקדון ו אשראי . השלמת הפעלת הלשכה תסייע בהפחתת חסם הטכנולוגיה לכניסת שחקנים נוספים ; הפיקוח על הבנקים הפחית משמעותית את דרישות ההון מבנקים חדשים וליווה באופן צמוד יזמים שמתעניינים בהקמת בנק חדש ; הצעדים הובילו ל כך שבנק ישראל נתן אישור להקמת בנק חדש, אחרי עשרות שנים 1 .הדוח נכתב לפני התפרצות משבר הקורונה אנו מודים לד"ר אלון איזנברג ולפרופ' ישי יפה מן "האוניברס יטה העברית .בירושלים" על הייעוץ המועיל 2 שהדבר לא קרה; הבעלות על שב"א- מתג סליקת כרטיסי החיוב המרכזי, השתנתה, כאשר הבנקים מכרו חלק גדול מאח זקותיהם , והבעלות עברה גם לגופים חוץ בנקאיים, כולל גופים זרים מובילים בעולם התשלומים ;ולציבור הרחב השלמת הצעדים שהומלצו בנוגע לפרוטוקול ''אשראית מתג כרטיסי חיוב של שב ,"א ובכלל זה הגדרת כללים אחידים, סטנדרטיזציה .מודולריות, פתיחות ונגישות לכל הגורמים הרלוונטיים במקביל, נמשכים הצעדים להסרת חסמי התחרות השונים שנותרו ב שוק האשראי הקמעונאי. ,כך מקודמים פרויקט מעבר מבנק לבנק בקלות ופרויקט "בנקאות פתוחה". שני הפרויקטים הללו גדולים ומורכבים ועוד ידרשו עבודה רבה וגם תיקוני חקיקה.תומכים  בכל הקשור במתן רישיונות לנותני אשראי חוץ-בנקאי ,הליך מתן הרישיונות טרם הושלם. ב אוגוסט 2019 פורסמו נהלים לצורך הסדרת מתן רישיונות בהליך סדור . רוב מבקשי הרישיון למתן אשראי פועלים בשוק. עם זאת, עיקרם טרם קיבל רישיון והם פועלים מכוח היתר המשך עיסוק (מדובר בגורמים שפעלו טרם חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים )(שירותים פיננסיים מוסדרים. נצי ןי כי היתר זה אינו תחליף לרישיון ו מצמצם את יכולתם .של גופים אלה לפעול בשוק חלק מ מבקשי ה רישיון .טרם קיבלו רישיון ואינם מורשים לפעול  מדידת התחרות על ידי שימוש במדדים כמותיים היא משימה מסובכת ולא קיימת בספרות הסכמה לגבי הדרך הנכונה למדוד אותה. לכן בספרות מוצעות דרכים שונות למדוד תנאים לתחרות ותחרות בפועל: מדדים אלו כוללים מדדי ריכוזיות, מדדי רווחיות ומדדים .המתמקדים בהתנהגות הדינאמית והאסטרטגית של היצרנים והצרכנים על בסיס מדדים אלו מוצג ניתוח של התמורות בתנאים לתחרות ובתחרות בפועל בשוק האשראי הקמעונאי.  מניתוח זה עולה כי על אף שצעדים רבים להגב רת התחרות טרם הבשילו, או הבשילו רק לאחרונה, בשנים האחרונות נרשמו אינדיקציות פרו תחרותיות מסוימות בשוק האשראי .הצרכני בפרט, חל שיפור בתנאים לתחרות המתבטא ב ירידה במדדי הריכוזיות לאחר תקופה ממושכת של יציבות. נרשמה עליה בנתח השוק של הגופים החוץ בנקאיים על חשבו ן נתח השוק של הבנקים ו .חל גידול בנתחי השוק של הבנקים הבינוניים על חשבון הבנקים הגדולים לעומת זאת, מדדים לבדיקת רמת התחרות בפועל, כמו מדד לרנר ומרווחי ספקי האשראי )(מדדים שמתבססים על רווחיות הפירמות אינם מצביעים על מגמה .חד משמעית,בנוסף .ניכר כי השוק עדיין מאופיין בחסמים לתחרות2 השינויים במבנה השוק אפיינו עד עתה בעיקר את האשראי הצרכני ולא את האשראי לעסקים קטנים. כן נציין כי בדיקות שערכנו על כלל האשראי הבנקאי (ללא חלוקה למגזרי פעילות ותוך התייחסות לאשראי שמעמידות חברות כרטיסי האשראי ו ה אשר אי לעסקים גדולים ולדיור) גם מצביעות על אינדיקציות פרו .תחרותיות ,הגברת התחרות הינה הליך הדרגתי ו בשנים הקרובות, עם השלמת שלל הצעדים השונים בהם נוקטים הממשלה ו הרגולטורים להסרת חסמים לתחרות, נצפה לראות המשך שיפור בתחרות בשוק האשראי הקמעונאי. אי לכך, ניתוח הת חרות בשוק האשראי הקמעונאי שיוצג להלן , יהווה 2לפירוט החסמים הקיימים ראה סעיף ג.3 .סעיף ג.2 כולל הערכה של ההשלכות הצפויות של הצעדים שכבר ננקטו להסרת חסמים .עדכון אודות כלל הצעדים (בין שיושמו ובין שבתהליך )מופיע בפרק ב.' 3 אינדיקציה מסוימת, אך כלל לא מלאה, להשפעה שהייתה ותהיה לצעדים השונים שקידמו הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים להגברת התחרות ויש להתייחס לניתוח זה בהתאם. תוכן הועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי- דוח שני ................................ ................................ ............. 1 א. מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 4 ב. דיווח על יישום צעדים להסרת חסמים ................................ ................................ ........................ 5 .ב1. דיווח על יישום צעדים להסרת חסמים על ידי הרגולטורים ................................ ......................... 5 .ב2. דיווח על יישום צעדים להסרת חסמים על ידי השחקנים בשוק ................................ ................. 11 ג. ניתוח התחרות בשוק האשראי הקמעונאי בישראל ................................ ................................ ...... 13 .ג1. הקדמה ................................ ................................ ................................ ................................ 13 .ג2. ההשלכות הצפויות של הסרת החסמים על התחרות בשוק האשראי הקמעונאי ........................... 14 .ג3. חסמים לתחרות בשוק האשראי ................................ ................................ .............................. 16 .ג4. השחקנים הפועלים בשוק האשראי הקמעונאי ................................ ................................ ......... 18 .ג5. ניתוח כמותי- אשראי צרכני ................................ ................................ ................................ ... 20 .ג6. אשראי לעסקים קטנים וזעירים ................................ ................................ ............................. 38 .ג7. תבחין כ.א.ל דיסקונט ................................ ................................ ................................ ............ 49 .ג8 . סך האשראי הבנקאי- מדדים נוספים ................................ ................................ .................... 51 ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ............................... 52 נספחים ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 55 4 א. מבוא החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז- 2017 (להלן- "החוק" " או החוק להגברת התחרות " קובע כי תוקם ועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (להלן- "הוועדה" " או ועדת היישום "), אשר חברי הוועדה הם3 : המנהל הכללי של משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, והם ישמשו יושבי הראש של הוועדה; המפקח על ;הבנקים; הממונה על התקציבים במשרד האוצר; הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הממונה על התחרות ; והממונה על מערכות תשלומים בבנק ישראל. תפקיד י הועדה הם4 : לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור והגברת התחרות בשוק האשראי; לערוך ;בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק ולהמליץ לשר האוצר ולנגיד בעניין הפעלת הסמכות לשנות את הגדרת החוק לבנק בעל היקף פעילות רחב. כמו כן, נק בע כי בתקופת עבודתה תגיש הוועדה לממשלה, לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה .של הכנסת, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה ביום25.10.2017 פרסמה הוועדה רשימת תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה בהגברת התחרות :בשוק הבנקאות, כנדרש על פי החוק (להלן "מסמך התבח ינים "). ביום22.05.2018 פרסמה הוועדה דו"ח ראשון. הדו"ח התמקד בעדכון לגבי צעדים רגולטוריים שתכליתם להסיר חסמי כניסה ומעבר והם משלימים את ההפרדה המבנית עליה הוחלט בחוק ומהווים צעד ראשון ומרכזי בהגברת .התחרות הדו"ח שלהלן הינו הדוח השני שמפרסמת הוועדה. הדו"ח כולל ש ני חלקים מרכזיים: עדכון על ;יישום צעדי הרפורמה להסרת חסמים לתחרות בשווקים פיננסים ניתוח רמת התחרות, התנאים לתחרות והצפי לגבי השינויים העתידים בתחרות על רקע התמקדות ביישום צעדי הרפורמה . מדובר בניתוח הראשון של ועד ת היישום אודות התמורות שחלו בשנים האחרונות ברמת התחרות בשוק .האשראי הקמעונאי החזון של הרפורמה הוא לקדם תחרות בתחומים הפיננסיים לטובת משקי הבית הו עסקים ה קטנים , בדגש על תחום האשראי והתשלומים ,וזאת באמצעות הסרת חסמים לתחרות וביצוע שינויים מבניים ,בתחום המידע ,הטכנולוגיה והיכולת של שחקנים קטנים וחדשים להתחרות. הצעדים .שהוגדרו נועדו לקדם תחרות בראיה רחבה של השוק הבנקאי והחוץ בנקאי 3 סעיף12(א) לחוק. 4 סעיף 12(ב) לחוק. 5 ב. דיווח על יישום צעדים להסרת חסמים תכלית פרק זה הינה לעדכן בהתקדמות ביישום צעדי הרפורמה. המסקנה העולה מעדכון יישום הצעדים.הרגולטורים (סעיף ב1 ) הינה כי עיקר הצעדים מתבצעים בהתאם ללוחות הזמנים תוך השקעת מאמצעים רבים לקידום התחרות מצד ה ממשלה וה .רגולטורים בפועל בוצעו בשנתיים האחרונות שינויים תשתיתיים גדולים ורבים שיתמכו בעתיד בקידום התחרות במערכת הפיננסית, ובראשם- הקמת מערכת נתו ני אשראי, שאליה הצטרפו גם גופים חוץ בנקאיים רבים שמספקים ומקבלים מידע. מדובר בהנמכת חסם המידע, שהוא קריטי להגברת תחרות; הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, שמטרתה להגביר את התחרות גם בתחום התשלומים וגם בתחום האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, תוך שחברות אלה קי בלו מבנק ישראל "הגנת ינוקא"; השלמת הליך תחרותי למתן מענק ,להקמת לשכת שירותי מחשוב תוך הגדרת זוכה שהחל לבנות את הלשכה; הסרת חסמים מהותיים נוספים להקמה של בנק חדש ומתן רישיון לבנק חדש, לראשונה מזה עשרות ,שנים; שינוי הבעלות בשב"א מתג כרטיסי החיוב בישראל , תוך צמצום .אחזקות הבנקים וכניסה של גורמים חוץ בנקאיים זרים וישראליים לבעלות ועוד עם זאת , יש לתת את הדעת לצעדים הבאים שיישומם מתעכב : צעדים באחריות משרד האוצר ורשות שוק ההון: קביעת הוראות לעניין צפייה במידע פיננסי מקוון5 )(מתן שירות מידע פיננסי (סעיף .ב1 ).ג ; ; סיום יישום האסדרה על .נותני שירותים פיננסיים מוסדרים (סעיף ב1 ,).ז צעדים באחריות הפיקוח על הבנקים: מתן אפשרות לפתיחת חשבון אונליין לחברה , שתלוי בתיקון צו איסור הלבנת הון ומימון טרור.(סעיף ב1 .י); וצעדים באחריות הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון: הסדרת מגבלות .לפעולתו של מאגד (סעיף ב1 ..יח). כפי שעולה מסעיף ב2 יישום צעדי .הרפורמה על ידי התאגידים הבנקאים מתבצע בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בחוק .ב1. דיווח על יישום צעדים להסרת חסמים על ידי הרגולטורים :להלן רשימה של הצעדים הרגולטורים שנקבעו במסמך התבחינים ודיווח לגביהם ב.1.א. הקמת מאגר נתוני אשראי , איסוף נתוני האשראי ומסירתם לפי חוק נתוני אשראי )(בוצע, בנק ישראל - מערכת נתוני אשראי הוקמה על ידי בנק ישראל ועלתה לאוויר ב- 12.4.2019 , זאת בהתאם ,לחוק נתוני אשראי התשע"ו- 2016 אשר פורסם ב- 12 באפריל2016 . - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים31.12.2018 . ב.1.ב. )פתרון חסם המחשוב (בתהליך, משרד האוצר בספטמבר2018 פרסם משרד האוצר , בהתאם לסמכותו לפי סעיף11 ג לחוק הבנקאות )(רישוי, תשמ"א- 1981 , ובהתייעצות עם בנק ישראל, כללים לקבלת מענקים להקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים , שמטרתה לאפשר לגופים פיננסיים חדשים וקיימים לקבל שירותי מחשוב במרוכז, ובדרך זו להפחית חסם כניסה מרכזי לשוק הפיננסי . תאריך היעד במסמך התבחינים היה ה- 31.01.2018. התאריך עודכן ל- 10.06.2018 . בחודש מרץ2019 הוכרז הספק הזוכה אשר ניגש יחד עם קבוצה בהובלת מריוס נכט ופרופ' אמנון שעשוע שקיבלה רישיון בנק בדצמבר2019 ,, אשר ייכנס לתוקפו עם תחילת הפעילות המחייבת רישיון כאמור 5 בהסכמת משרד המשפטים ובהתייעצות עם בנק ישראל ורשות ה תחרות. 6 'ו'אופק- גוף המעוניין בקבלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי. האחריות לביצוע היא של משרד האוצר .תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 31.01.2018 .הקמת הלשכה נמצאת כיום בתהליך . ב.1.ג. קביעת הוראות לעניין צפייה במידע פיננסי מקוון )(מתן שירות מידע פיננסי ,: (בתהליך )לו"ז חדש יקבע לאחר הקמת הממשלה, אחריות משותפת - ,צוות הכולל נציגי משרד האוצר, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון " :(להלן רשות שוק ההון )" , משרד המשפטים, בנק ישראל ורשות התחרות עוסק בסוגיה ועומל על תיקון חקיקה אשר .יאפשר את קביעת ההוראות בצורה המיטבית לאחר הקמת הממשלה יושלם תיקון .החקיקה - האחריות לביצוע שנקבעה במסמך התבחינים הי תה של משרד האוצר ורשות שוק ההון .בהסכמת משרד המשפטים ובהתייעצות עם בנק ישראל ורשות התחרות - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 15.11.17 . לאחר הקמת הממשלה יקבע יעד .חדש להשלמת הצעד ב.1.ד. קביעת עמלה צולבת לשנים הבאות (בוצע, בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - ביצוע הצעד הושלם על ידי הפיקוח על הבנקים ב- 25.02.2018 עת פרסום צו הבנקאות (שירות ללקוח) (פיקוח על שירות סליקה צולבת של עסקאות בכרטיסי חיוב ושל עסקאות ,חיוב מיידי), התשע"ט2018 ונקבע מתווה יורד של העמלה בשנים הקרובות. נציין כי הוגשה .עתירה לבית המשפט העליון בהתייחס לצו זה - ה אחריות לביצוע ה .ינה של הפיקוח על הבנקים - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 31.12.2017 . - כמו כן חברות דיינרס ואמריקן אקספרס הודיעו כי עמלת בית העסק במותגים אלו לא תעלה על2% ., לתקופה של שנתיים ב.1.ה. קביעת הסכם חלוקת ההכנסות בין השחקנים השונים (בנקים וחברות כרטיסי .)אשראי (בוצע, בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - ביום02.07.2018 פרסם הפיקוח על הבנקים תיקון להוראת נוהל בנקאי תקין470 העוסקת בכרטיסי חיוב. במסגרת תיקון זה, נקבעו אלו הסכמים בין מנפיק בנקאי לבין מתפעל הנפקה יש להמציא לידי המפקח על הבנקים ואילו דורשים את אישורו (סעיף27 ). בפועל נחתמו מספר הסכמים בין בנקים לחברות כרטיסי האשראי ואלו אושרו על ידי הפיקוח על הבנקים. האישור התבצע לאור האמור בדברי ההסבר לתיקון ההוראה תוך בחינת סבירות .ההסכמים, לרבות חלוקת ההכנסות בהלימה לשירותים המסופקים - ה .אחריות לביצוע הינה של הפיקוח על הבנקים - תאריך היעד במסמך התבחינים היה ה- 31.12.2017 . ב.1.ו. ,אסדרת שירותי תשלום: (בתהליך, לו"ז חדש יקבע לאחר הקמת הממשלה משרד ה אוצר ו רשות )שוק ההון - חוק שירותי תשלום פוצל לשני חוקים נפרדים: החלק הראשון המסדיר את ההיבטים הצרכנים של שירותי התשלום עוגן במסגרת חוק שירותי תשלום, התשע"ט- 2019 . בהתאם 7 לתיקון לחוק שאושר בכנסת בחודש פברואר2020 , חוק זה יכנס לתוקף ב אוקטובר2020 . ,החלק השני המסדיר את היבטי ה רישוי וה פיקוח על נותני שירותי תשלום נמצא .בתהליך כאשר באוגוסט2018 התפרסם תזכיר החוק להערות הציבור. - .האחריות לביצוע שנקבעה היא של משרד האוצר ורשות שוק ההון - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 31.12.2017 . - .השלמת הצעד מותנית בחקיקה לאחר הקמת הממשלה יקבע יעד חדש להשלמת הצעד. ב.1.ז. 'חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסים מוסדרים) (תיקון מס 4 ,) (הפעלת מערכת לתיווך באשראי). (בוצע משרד ה אוצר ו רשות)שוק ההון - חקיקת החוק ,בעניין הפעלת מערכת לתיווך באשראי הושלמה במהלך חודש אוגוסט 2017 ו החוק נכנס לתוקף ב- 01.02.2018 . - בחודש אפריל 2019 פורסם צו איסור הלבנת הון שחל על מי שעוסק בהפעלת מערכות לתיווך .באשראי - בחודש יוני 2019 הסתיימה תקופת מעבר בת שנתיים ,בה לא חלה על רשות שוק ההון מגבלת זמן על קבלת החלטת הרשות בעניין מבקש רישיון. עד לאותו מועד, ניתנה הכרעה סופית ביחס לכ- 24% מבקשות הרישיון שהוגשו. יתר החברות שפעלו ערב יום תחילתו של החוק והגישו את בקשת הרישיון במועד, ממשיכות לפעול מכוח היתר המשך עיסוק , עד לקבלת החלטה בבקשת הרישיון . - מחודש יוני2019 נכנסה לתוקף הדרישה בחוק למענה למבקש רישיון תוך70 יום מיום הגשת בקשת הרישיון המ לאה , ,ואם דרש המפקח נתונים או מסמכים נוספים תוך70 יום נוספים מיום שהומצאו למפקח הנתונים או המסמכים שדרש. - בחודש אוגוסט2019 פרסמה רשות שוק ההון נוהל רישוי מפורט, המתייחס לסוגים השונים של מבקשי רישי ון ומחיל עליהם דרישות ספציפיות – נוהל זה עודכן בחודש נובמבר2019 . - ה אחריות לביצוע הינה .של משרד האוצר ורשות שוק ההון ב.1.ח. הפחתת דרישות ההון מבנקים חדשים. (בוצע, בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - ביום03.06.2018 פרסם הפיקוח על הבנקים מדינות המסדירה, מבהירה ומפשטת את התהליך של הקמת בנק, ויוצרת ליזם המעוניין להקים בנק וודאות רגולטורית עוד בשלב .מוקדם של תהליך הרישוי - בספטמבר2019 ניתן רישיון להקמת בנק חדש, לאחר עשרות שנים בהם לא הוקם בנק .בישראל היזמים פועלים כעת לביצוע היערכות תפעולית רחבה שנדרשת לצורך פתיחת שערי הבנק לציבור הרחב, כאשר הם פועלים יחד עם הזוכה בהליך תחרותי למתן מענק שפרסם משרד האוצר( להקמת לשכת שירותי מחשובTSC ), שתיתן לבנק את שירותי הטכנולוגיה הנדרשים לו. בנק ישראל מלווה את היזמים בהיערכות התפעולית, תוך סיוע .בהתחברותם לכל מערכות התשלומים, לנזילות של בנק ישראל ועוד הבנק צפוי להתחיל לפעול ב פברוא ר 2021 . - .האחריות לביצוע הינה של הפיקוח על הבנקים - תאריך היעד במסמך התבחינים31.12.2017 . 8 ב.1.ט. מתן אפשרות לפתיחת חשבון ראשון אונליין (תוך הסרת .)מגבלות איסור הלבנת הון (בוצע, בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - :במסמך התבחינים צוין כי השלמת צעד זה כוללת שני צעדים באחריות הפיקוח על הבנקים א. עדכון הוראת ניהול בנקאי תקין לעניין חשבון ראשון אונליין, בהתאם למסגרת הנוכחית שקבועה בצו איסור הלבנת הון; הצעד הושלם ביום07.05.2019 עם פרסום הפיקוח על הבנקים נוסח סופי של תיקון להוראת בנקאות בתקשורת המאפשר לפתוח חשבון ראשון אונליין . תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה31.12.17 . ב. גיבוש טיוטת תיקון לצו והתאמתו לעידן הדיגיטלי, והעברת לרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד המשפטים. ת אריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 31.12.2017 (עודכן ל- 30.04.2018 .). צעד זה לא הושלם מאחר ונמצא שאינו נדרש להשלמת הצעד הראשי ב.1.י. מתן אפשרות לפתיחת חשבון אונליין לחברה (בתהליך, לא נקבע לו"ז חדש, בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - על מנת להשלים את ביצוע הצעד, נדר ש תיקון לצו איסור הלבנת הון, אולם זה טרם בוצע .על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון - .באחריות הפיקוח על הבנקים - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה- 31.12.18 .לו"ז חדש יקבע לאחר הקמת הממשלה. ב.1.יא. מתן אפשרות לסגירת חשבון אונליין (בתהליך, הלו"ז נדחה ל- 31.03.2021 כחלק מפרויקט מעבר מבנק לבנק בקלות , בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - במטרה לתת מענה מהיר יחסית, עודכנה ב- 13.11.18 הוראת נוהל בנקאי תקין 432 ונקבע בה כי יש לאפשר ללקוח להגיש בקשה ולבצע את הפעולות הנדרשות לצורך העברת פעילות או סגירת חשבון באופן מקוון. ההוראה נכנסה לתוקף ב- 13.12.18 . - הוחלט כי מענה מקיף יותר יינתן .במסגרת פרויקט ניוד חשבונות (ראה סעיף ב1 .יג) ובהתאם לכך יבוצע עד יום31.03.2021 כאמור בחקיקה (ולא כאמור במסמך התבחינים30.06.2018 .) - .באחריות הפיקוח על הבנקים ב.1.יב. מתן אפשרות להנפקת כרטיס חיוב און ליין (בוצע, בנק ישראל- הפיקוח על הבנקים )ורשות שוק ההון - הצעד הו שלם בפברואר2018 'עם חקיקת תיקון מס3 לחוק חתימה אלקטרונית, תשס"א- 2001 . הנפקת הכרטיסים מתאפשרת תחת מגבלות בהיקף הפעילות בכרטיסים להם לא .נעשה זיהוי מלא פנים מול פנים וזאת לאור כללי איסור הלבנת הון - .באחריות הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון - בדוח הוועדה הראשו ן נקבע תאריך היעד להשלמת הצעד ליום30.06.2019 9 ב.1.יג. מתן אפשרות להעביר חשבון עובר ושב בצורה בטוחה וקלה לצרכן (בתהליך בהתאם ללו"ז, בנק ישראל- הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר) - ביום 22 במרץ2018 אושר בכנסת חוק הת ו כנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2019), התשע"ח- 2018 ובמסגרתו תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 על מנת לצמצם את חסמי המעבר הקיימים בשוק הבנקאות ,ולאפשר ללקוח של בנק להעביר את הפעילות הפיננסית המתנהלת בחשבון הבנק שלו מ .הבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר, באופן מקוון, נוח ובטוח - בהתאם לסמכות הנתונה לנגיד בנק ישראל לפי סעיף5ב1 ,)לחוק הבנקאות (שירות ללקוח התשמ"א- 1981 , בחודש נובמבר2018 עוגנו כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים), התש״ף– 2019 , במסגרתם נקבעו סוגי החשבונות עליהם יחול .החוק ומהם ניתן יהיה לבצע ניוד חשבונות - בדצמבר2019 תוקנו הכללים האמורים, כך שפרק סוגי החשבונות לניוד תוקן ונוסף פרק המפרט את סוגי הפעילויות שינוידו,. כמו כן פורס מה הוראת נוהל בנקאי תקין המפרטת הוראות ביצועיות . רגולציה זו תכנס לתוקף במועד כניסת תיקון .החוק לתוקפו - .הבנקים פועלים ליישום הוראות החוק - באחריות הפיקוח על הבנקים.ומשרד האוצר - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים להשלמת ההסדרה ויישום היה- 31.03.2019 . בדוח הוועדה הראשון נדחה מועד היישום ל- 31.03.2021 וזאת לאור חקיקת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2019), התשע"ח- 2018 , במרץ2018 . יתרה ,מזאת ,שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את המועד האמור, בשתי תקופות נוספות, שלא יעלו על 6 חודשים כל אחת. ב.1.יד. קביעת כללים לאסדרת מעמדו ופעולתו של סולק מתארח (בוצע, בנק ישראל- הפיקוח )על הבנקים ומשרד האוצר - הכללים פורסמו בביוני2018 . - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 31.12.2017 . - .באחריות הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר ב.1.טו. )הפחתת הנטל הרגולטורי על חברות כרטיסי אשראי (סולק בעל היקף פעילות רחב בדומה ל- PSD. (בוצע, בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - צעד זה באחריות הפיקוח על הבנקים, הושלם ביום ב אוגוסט2018 עם תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין החלות על חברות כרטיסי אשראי (בין היתר הוראת נוהל בנקאי תקין472 .) - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 31.03.2018 . ב.1.טז. השלמת הצעדים שהומלצו בנוגע לפרוטוקול 'אשראית' במסגרת דוח שרשרת ביצוע עסקה בכרטיסי חיוב ובכלל ,זה הגדרת כללים אחידים, סטנדרטיזציה, מודולריות פתיחות ונגישות לכל הגורמים הרלוונטיים. (בוצע, בנק ישראל- )חות"ם - צעד זה באחריות חטיבת חות"ם בבנק ישראל והושלם ב- 09.08.2017 . 10 ב.1.יז. .קביעת הוראות לעניין העברת מידע ממנפיק לתאגיד בנקאי לצורך הצגתו ללקוח (בוצע, בנק ישרא ל- )הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר - .ביצוע הצעד תלוי בקביעת תקנות על ידי משרד האוצר וקביעת הוראות ניהול בנקאי תקין - ביום13.11.2018 פרסם הפיקוח על הבנקים תיקון להוראת נוהל בנקאי תקין470 העוסקת בכרטיסי חיוב , בהתאם לקבוע בסעיף7 ,)ז(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח התשמ"א- 1981 . התיקון קבע את הכללים החלים על תאגידים בנקאיים לעניין האופן בו יישמו את .התקנות הנ"ל - בחודש פברואר2019 פורסמו תקנות שר האוצר לפי סעיף7ז(ג) לחוק . כמו כן, דחה שר האוצר את מועד כניסת החובה הקבועה בחוק לתוקף, כך ש יום התחילה הינו ה- 31.01.2020 . - תאריך היעד שנקבע במסמך התבחינים היה ה- 31.12.2017 ו עודכן לסוף יוני 2018 . - במסמך התבחינים נקבע כי האחריות הינה של משרד האוצר ובכפוף לאישור משרד המשפטים .הצעדים התבצעו על ידי משרד האוצר ועל ידי הפיקוח על הבנקים. ב.1.יח. הסרת מגבלות לפעולתו של מאגד. (בעיכוב, לו"ז חדש,יקבע לאחר הקמת הממשלה ישראל- )הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון - בדוח הוועדה הראשון פורטה מחלוקות בין רשות שוק ההון לבין הפיקוח על הבנקים בבנק .ישראל המעכבת את השלמת יישום הצעד - סוכם כי בנק ישראל יבחן יחד עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים ורשות שוק ההון, א ת התקיימות התנאים שבסעיף7ב לחוק הבנקאות (שירות ללקוח),תשמ"א- 1981 , וכי הבחינה תושלם עד סוף יוני2018 . - ,נכון למועד פרסום דוח זה הושגה הסכמה על מתווה והרגולטורים יפעלו להשלמת הצעד . לו"ז חדש יקבע לאחר הקמת הממשלה . - ב אחריו ת רשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים . ב.1.יט. פתיחת האוברדרפט לתחרות (בוצע, בנק ישראל- )הפיקוח על הבנקים - ביום02.01.2018 הופצה הוראת ניהול בנקאי תקין מספר367 .בנושא בנקאות בתקשורת הוראה זו כוללת תיקון בנוגע להעברת מידע על יתרת חשבון עו ה בר ו שב על פי סעיף7 ה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א- 1981 . נוסיף שפרויקט .הניוד (ב1 .יג לעיל) יאפשר טכנית .גם ניוד של חשבונות שהם בגירעון ובכך יקל על העברת חשבונות אלו 11 ב.2. דיווח על יישום צעדים להסרת חסמים על ידי השחקנים בשוק ב.2.א. :הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים שיעור ההחזקה בפועל של בנק לאומי ובנק פועלים בחברות לאומי כארד וישראכרט בהתאמה6 במסגרת החוק להגברת התחרות, התווסף סעיף11ב לחוק הבנקאות ,)(רישוי תשמ"א- 1981 , שהגדיר "בנק בעל היקף פעילות רחב" והחיל מגבלות על בנק זה ובפרט איסור על שליטה או החזקת .אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיס חיוב או בסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב בעקבות כך ובהתאם לסעיף7(ג) לחוק להגברת התחרות , נדרשו הבנקים המוגדרים כבעלי היקף " :פעילות רחב (קרי, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן בנק לאומי ") ובנק הפוע" :לים בע"מ (להלן בנק הפועלים)" למכור את אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. בהתאם, בנק לאומי מכר " :את מלא אחזקותיו בלאומי קארד בע"מ (להלןMAX"). טרם המכירה החזיק בנק לאומי ב- 80% מהון המניות המונפק ו ה.נפרע בחברה7 בנק הפועלים מכר בהצעת מכר לציבור, כ- 2% 65. מהון " :המניות המונפק והנפרע של חברת ישראכרט בע"מ (להלן ישראכרט )"היתרה חולק ה כדיבידנד בעין למחזיקי מניות בנק הפועלים במהלך חודש מרץ2020 . ב.2.ב. .)שינוי בשיעור הבעלות של הבנקים בחברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטים במסגרת החוק להגברת התחרות, התווסף סעיף15 ).ב(א לחוק מערכות תשלומים ,התשס"ח- 2008 " :(להלן חוק מערכות תשלומים "). הסעיף מחיל איסור על שליטה במפעיל של מערכת ממשק8 או על החזקה העולה על10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו. בהתאם, נדרשו בנק לאומי, בנק " :הפועלים ובנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן בנק דיסקונט "), להקטין עד ליום31.1.2021 את שיעור א חזקותיהם .בחברת שב"א להלן שיעור האחזקות של התאגידים הבנקאים בחברת שב"א נכון ליום ה- 30.10.2019 ,: בנק לאומי בנק הפועלים ובנק דיסקונט מחזיקים כל אחד10% מהון המניות המונפק והנפרע בחברה. הבנק הבינלאומי מחזיק כ- 9.83% .מהון המניות המונפק והנפרע בחברה טרם השינוי באחזקות התאגידים ה,בנקאים אחזקותיהם עלו על50% מאמצעי השליטה בשב"א, דבר שחייב את שב""א ברישיון תאגיד בנקאי מסוג חברת שירותים.משותפת9 לאור תוצאות המכרז .המוסדי, וירידת האחזקות כאמור, ביטל נגיד בנק ישראל רישיון זה ב.2.ג. גידול בשיעור בתי העסק הפועלים עםEMV בהתאם לנתונים שהתקבלו מחברת שב"א, שיעור המסופים הפועלים בפועל במערכת "אשראית EMV " מסך מצבת המסופים הפעילים נכון לנובמבר2019 עומד על כ- 30% . נציין כי שיעור 6 .על פי הדו"ח שנתי של החברות 7 ביום25.02.2019 הושלמה עסקה לפיה בנ ק לאומי לישראל וקבוצת עזריאלי מכרו את מלא החזקותם בלאומי קארד ( 80%, ו- 20% בהתאמה) ל- warburg pincus financial holdings (Israel) ltd., תאגיד בשליטת קרן ההשקעות warburg pincus . 8 מערכת מבוקרת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, שפעלה ערב .יום התחילה של חוק להגברת התחרות 9 סעיף24 לחוק הבנקאות (רישוי),תשמ"א- 1981 , קובע כי: "לא יחזיקו מספר תאגי דים בנקאיים, שאינם נשלטים בידי אדם אחד, ביותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בתאגיד העוסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם ואין ."לו רשיון של חברת שירותים משותפת 12 ,המסופים שיכולים מבחינת החומרה לעשות שימוש במערכת גבוה באופן משמעותי ועומד על כ- 70% אולם אלו טרם עברו עדכון ברמת התוכנה. עוד חשוב לציין, כי נתונים אלה הינם ברמת מספר ( מסופיםPOS ) ולא ברמת מספר בתי העסק. כמו כן, חיבור המסופים למערכת "אשראיתEMV " החל בפועל במהלך חודש אוגוסט2017 ., ולכן צפוי לעלות ברבעונים הבאים הפיקוח על הבנקים החל ב"חינוך השוק" לקראת המעב ר של בתי עסק לשימוש במסופים שדורשים הקשת קוד סודי על-ידי הלקוחות ,, והביא לידיעת הציבור את האפשרות לבחור קוד סודי לכרטיס .כדי להקל על הציבור לזכור את הקוד ב.2.ד. צמצום היקף מסגרות האשראי וניצול המסגרות בבנקים עליהם חל סעיף9 (ג) לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות ,)בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה התשע"ז- 2017 . נכון לסוף שנת2018 אחד הבנקים עליהם חלה חובת צמצום היקף המסגרות, צמצם את היקף מסגרות אלו בהשוואה לסוף שנת2015 בכ- 27% ואילו הבנק השני הגדיל את סכום המסגרות בתקופה המקבילה ב- 1% . נציין כי הנתון אשר דווח בדוח הקודם היה שגוי סך הירידה המצרפית בסוף שנת2017 עמדה על כ- 17% . 13 ג. ניתוח התחרות בשוק האשראי הקמעונאי בישראל ג.1. הקדמה בפרק זה נציג ניתוח של התנאים לתחרות והתמורות בתחרות בשוק האשראי הקמעונאי בישראל . ההתמקדות בניתוח התחרות בשוק האשראי (ולא במוצרים ושירותים נוספים המסופקים על ידי גופים פיננסים כמו שירותי תשלום )נעשתה לאור הגדרת תפקידי הוועדה10 בחוק .כמו כן ,בהתאם לרוח החוק כפי שעולה מהצעת החוק, 11 מתוך כלל האשראי שמעמידים ספקי האשראי התמקדנו באשראי קמעונאי – קרי אשראי צרכני (אשראי למשקי בית שלא לדיור )ואשראי לעסקים זעירים וקטנים. 12 שוק האשראי הקמעונאי כולל אשראי המסופק דרך הלוואת קצובות ,מסגרות אשראי ,ניכיון שוברים וצ'קים ועוד. 13 לצורך דוח זה ,שוק האשראי מוגדר כסך האשראי המסופק על ידי כלל ספקי האשראי בישראל כמפורט בהמשך הפרק .בגלל אילוצי נתונים בחלק מהמקרים הרחבנו את הניתוח על האשראי הבנקאי בלבד .מאחר ונכון להיום המערכת הבנקאית אחראית לחלקו הארי של שוק האשראי הקמעונאי בישראל (אם כי כפי שיוסבר בהמשך ,חלק זה נמצא במגמת ירידה ,)אנו סבורים כי גם ניתוח חלקי זה יש בכוחו לשפוך אור על שוק האשראי . הניתוח מתחיל מהערכת השיפור העתידי בתחרות על בסיס הצעדים הרבים בהם נקטו הממשלה והרגולטורים עליהם פירטנו בפרק הקודם (סעיף ג.2.( .לאחר מכן ,ננתח את החסמים לתחרות שעדיין מאפיינים את שוק האשראי (סעיף ג.3 .).כאמור ,בעתיד נצפה כי חלק ניכר מחסמים אלו יוסרו בזכות עבודת הממשלה והרגולטורים .בסעיף ג.4 נתאר את ספקי האשראי הפועלים בשוק האשראי הקמעונאי והשינויים שחלו בהם בשנים האחרונות .לאחר מכן ,ננתח בנפרד את האשראי הצרכני (סעיף ג.5 .)והאשראי לעסקים קטנים (סעיף ג.6 .)לסיום ,נחשב מדדים נוספים המקובלים במחקר האמפירי עבור כלל פעילות האשראי הבנקאי (סעיף ג.7 .)מאילוצי נתונים לא ניתן ליישם את הסעיף על אשראי של ספקי אשראי אחרים או תוך הפרדה בין אשראי צרכני לאשראי לעסקים קטנים. במאמר ,מוסגר נציין כי בשל מגבלת נתונים הניתוח בפרק זה מתייחס לשוק האשראי באופן נפרד מבלי לקחת בחשבון מאפיי נים של מוצרים ו קש רים כמו חשבונות ע ובר ושב . בפועל וכפי שיוסבר 10 תפקידי הוועדה הקבועים בחוק: לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור והגברת התחרות ,בשוק האשראי; לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק ,ולהמליץ לשר האוצר ולנגיד בעניין הפעלת הסמכות לשנות את הגדרת החוק לבנק בעל היקף פעילות רחב (נכון להיום הגדרה זו חלה על בנק פועלים ובנק לאומי. שינוי עתידי בהגדרה עשוי ל השפיע על ההחלטה לגבי הפרדת חברת כ.א.ל ).מבנק דיסקונט 11 הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), תש"ו- 2016 , 02/08/2016 . 12 נציין כי עולה ספק לגבי גודל העסקים הספציפי שבו ביקשה להתמקד הרפורמה. עיקר האשראי הקמעונאי הינו בנקאי, בניתוח אשראי זה התייחסנו לעסקים עם מחזור פעילות קטן מ- 50 מיליוני ₪ (עסקים זעירים וקטנים בהתאם להגדרות בדיווח מגזרי פעילות ציבוריים (מתוך דיווחי התאגידים:הבנקאיים לציבור)) לפי הגדרות אלו עסק זעיר– עסק שמחזור פעילותו קטן מ- 10 מיליוני ש"ח. עסק קטן– עסק שמחזור פעילותו גדול או שווה ל- 10 מיליוני ₪ וקטן מ- 50 מיליוני ש"ח. עסק בינוני– עסק שמחזור פעילותו גדול או שווה ל- 50 מיליוני ש"ח וקטן מ- 250 מיליוני .₪ע סק גדול– עסק שמחזור פעילותו גדול או שווה ל- 250 מיליוני ש"ח . לעומת זאת, בגלל אילוצי נתונים בניתוח האשראי שמעמידות חברות כרטיסי האשראי התייחסנו לכלל האשראי העסקי שמעמידות החברות, מתוך הנחה שעיקרו ניתן לעסקים קטנים. כמו כן, בגלל אילוצי נתונים בניתוח האשראי שמעמידות חברות אשראי שאינן בנקים, גופים מוסדיים .או חברות כרטיסי אשראי), ייחסנו את כלל פעילות כל אחת מהחברות כפעילות עסקית או צרכנית 13 בשלב זה, בין היתר לאור מאפייני הנתונים בהם השתמשנו, לא הבחנו בין תתי- שווקים אפשריים, למשל על סמך .'אזור גיאוגרפי, מאפייני אוכלוסייה, מטרת ההלוואה וכדו 14 .בסעיף ד2 . ניתן ללמוד על הגידול בתחרות בשוק האשראי גם מנתונים נוספים הנוגעים לתחום הבנקאות : למשל, גידול בשיעור הצרכנים המניידים את חשבון העובר ושב שלהם; גידול בשיעור הצרכנים שלוקחים אשראי מגורם שאינו הבנק שבו מתנהל חשבון העובר ושב ; גידול בכוח המיקוח של לקוחות כתוצאה מאיום במעבר לגורם אחר– כל אלה עשויים לשמש אינדיקציות לתחרות ,מוגברת. משכך לגישתנו ניתוח ניידות הלקוחות בין הבנקים ו פריקות סל המוצרים הבנקאי תוך התייחסות לעלות המוצרים בסל הכרחי להשלמת ניתוח שוק האשראי. בהתאם, הועדה תערוך סקר שיאפשר את השלמת הניתוח בדוחות .הבאים ג.2. ההשלכות הצפויות של הסרת החסמים על התחרות בשוק האשראי הקמעונאי תכלית סעיף זה הינה סקירת השינויים הצפויים בת חום האשראי הקמעונאי בשנים הקרובות. בשנים האחרונות הממשלה והרגולטורים השונים פועלים רבות להסרת חסמים לתחרות בשוק הפיננסי ,ובפרט במערכת הבנקאית .חלק גדול מהצעדים הושלמו וחלקם עדיין בתהליך .צעדים אלו מכוונים להגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, דרך כניסת שחקנים חדשים לשוק , הגברת יכולת הניידות של לקוחות בין ספקים ,פריקות רבה יותר של סל המוצרים הפיננסי ושיפור כוח המיקוח של הצרכנים. כפי שפורט בפרק ב', בשנים האחרונות הסירו הממשלה והרגולטורים השונים, חסמים רבים לתחרות בשוק הפיננסי, ובפרט במערכת הבנקאית. צעדים אלו צפויים להגביר את תחרות גם בשוק האשראי הקמעונאי. הרפורמות והצעדים השונים שקודמו התבססו על תפיסה לפיה התחרות בשוק הפיננסי יושבת על שלוש רגליים: כניסת שחקנים חדשים, מעבר קל בין ספקים והגברת יכולת ההשוואה של לקוחות. כניסת שחקנים חדשים לענף צפויה לה רחיב את היצע המוצרים הזמינ ים לציבור הלקוחות ותגדיל את האיום התחרותי על השחקנים הקיימים. אולם, כדי שהאיום התחרותי יתממש, יש להגביר את התחרות גם מצד הביקוש על ידי הגברת יכולת התיחור והמעבר .של הצרכן יש להבטיח שלקוחות יוכלו לעבור בפועל בין ספקים, קיימים וחדשים, בקלות, בנוחות ,ובמהירות וכן לצרוך שירותים ממגוון של ספקים שונים. לבסוף, עוד בטרם קבלת החלטה על מעבר מספק לספק, על הלקוחות לבחון האם ביכולתם להיטיב את מצבם הפיננסי באמצעות מעבר, ולשם .כך יש לייצר תשתית להשוואה בין ספקים שונים נוכח תפיסה זו, פעלה הממשלה לקידום צעדים שונים בשלושת צירים אלו. ראשית, הוסרו חסמים רבים לכניסת שחקנים חדשים לענף. בין היתר, הפיקוח על הבנקים הפחית משמעותית דרישות ההון מבנקים חדשים. בנוסף, משרד האוצר אישר מענק ממשלתי בסך של200 מיליון ₪ להקמת לשכת שירותי מחשוב בנקאיים, אשר תספק שירותים לכלל הגופים הפיננסיים שיהיו מעוניינים בכך. המענק מוזיל באופן ניכר את עלות הקמת התשתית הטכנולוגית ומערך המידע המסחרי הדרוש לבנק, המהווה את אחד מחסמי הכניסה העיקריים לתחום הבנקאות. בחודש מרץ2019 נבחרה חברתTCS כספק הזוכה לקבלת המענק. תנאי לקבלת המענק היה חתימה על הסכם עקרונות בי ן הספק לבין בנק קיים או חדש, והחברה אכן חתמה על הסכם עם קבוצה בראשות מריוס נכט ואמנון שעשוע, אשר קיבלה בחודש ספטמבר2019 רישיון להקמת בנק חדש, לראשונה מאז שנות ה- 70 ; .ועם קבוצת "אופק", אשר עתידה להקים אגודת אשראי 15 ,כמו כן בשנת2019 הושלמה הפרדת חברת כרטיסי האשראיMAX (לשעבר לאומי קארד) מבנק לאומי ובנק הפועלים מכר בהצעת מכר לציבור את מרבית אחזקותיו בחברת ישראכרט והיתרה חולקה כדיבידנד בעין למחזיקי מניות בנק הפועלים במרץ2020 . עם השלמת ההפרדה ה פכו שתי חברות כרטיסי האשראי לשני שחקנים פיננסיים עצמאים הצפויים להתח רות בבנקים בתחומי .התשלומים והאשראי. הממשלה ממשיכה לקדם את הרחבת מקורות ההון של הגופים הפיננסיים .צעד זה צפוי להסיר חסמים להתרחבות פעילותם של ספקי אשראי חוץ בנקאיים ,שנית ב- 2018 אושרה רפורמת הניידות בין בנקים ("מעבר בקליק"). הרפורמה, אשר צפויה להיכנס לתוק ף ב- 2021 , פותרת את הסרבול הביורוקרטי הכרוך במעבר בין בנקים, ומאפשרת ללקוחות המערכת הבנקאית להעביר את פעילותם הפיננסית מבנק אחד לאחר, באופן מקוון, נוח, מהיר ,ובטוח וללא עלות. בכך תסיר הרפורמה את אחד החסמים המשמעותיים ביותר לתחרות בין בנקים חסם המעבר, ו סביר ו.תסייע ליצירת איום תחרותי שיגביר את התחרות במערכת הפיננסית לבסוף, הממשלה ו הרגולטורים הרלוונטיים פועלים להגברת יכולת ההשוואה של לקוחות בין מוצרים וספקים פיננסיים שונים. כך, בחודש אפריל2019 עלתה לאוויר מערכת נתוני אשראי, וזאת מתוקף חוק נתוני אשראי, התשע"ו- 2016 . המערכת אוספת מידע על ההלוואות ויכולת העמידה בהחזר ההלוואות של לקוחות יחידים ביש ראל, ממקורות אשראי כמו בנקים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ בנקאיים. שיתוף הנתונים בין השחקנים השונים במערכת מאפשר להתגבר על הבלעדיות ממנה נהנו עד היום הבנקים ביחס למידע הפיננסי של לקוחות, אשר הבטיחה להם יתרון רב בתמחור הסיכון של לקוחות ובהיכרות עם ה מאפיינים הייחודיים שלהם. השיתוף .מייצר תנאי משחק דומים בין נותני האשראי השונים במערכת ומסייע להגברת התחרות ביניהם ניתן ללמוד על פוטנציאל התרומה התחרותית של המאגר על ידי הצטרפות של18 גופים חוץ בנקאים .למאגר בהתנדבות כמו כן, בשנים האחרונות מקודמת הבנקאות ה פתוחה בישראל, ובתוך כך פועלת הממשלה ( להסדרת שירותי מידע פיננסיAPI ,). הסדרה זו תאפשר לגופים פיננסיים בעלי רישיון, לקבל בהסכמת לקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי על אודותיו מכלל הגופים הפיננסיים עמם התקשר הלקוח. על בסיס מידע זה ניתן יהיה להציע שירותים כמו ריכוז המידע מכלל הגופים הפיננסיים .במקום אחד, השוואת עלויות וייעוץ פיננסי, והכל לטובת הלקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית הצפייה היא ש ,שירות זה יסייע להתגבר על כמה מהחסמים המרכזיים לתחרות בשירותים בנקאיים ובעיקרם הקושי של לקוחות להשוות בין מוצרים של ספקים שונים על מנת להבין האם מעבר לגוף פיננסי אחר ייטיב אתם וכן הנטייה של לקוחות לרכז את מרב הפעילות הפיננסית שלהם בגוף פיננסי אחד. קידום הסדרה זאת נתקל בקשיים (לפירו ט ראה פרק ד'), אך עם השלמת ההסדרה נצפה .לשיפור ברמת התחרות גם בשוק האשראי הקמעונאי כלל הצעדים המתוארי ם לעיל משלימים זה את זה, ויישום של כולם יחד נדרש כדי להבטיח שהפוטנציאל התחרותי הגלום בהם יתממש במלואו. היישום של חלק מן הצעדים כבר , החל .והבשלתם המלאה צפויה רק בעוד כמה שנים היישום של חלק נוסף מן הצעדים מתעכב, כפי .שיורחב בהמשך 16 עם סיום יישום מכלול הצעדים ,והבשלתם אנו צפויים לראות שינוי משמעותי במבנה השוק הפיננסי וברמת התחרות בו, לטובת ציבור הלקוחות. אי לכך, ניתוח התחרות בשוק האשראי הקמעונאי שיוצג ב המשך ה פרק, יהווה אינדיקציה מסוימת, אך כלל לא מלאה, להשפעה שהייתה לצעדים השונים שקידמו הממשלה והרגולטורים הרלוו נטיים להגברת התחרות ושתהיה לקידום יתר ,הצעדים.ויש להתייחס לניתוח זה בהתאם ג.3. חסמים לתחרות בשוק האשראי תכלית סעיף זה הינה לסקור את החסמים המשמעותיים לתחרות שעדיין מאפיינים את שוק האשראי הקמעונאי. נציין את המחסור באינפורמציה מצד הלווה, המקשה עליו להשוות בין הצעות שונות כדי לשפר את תנאי העסקה. בנוסף, השוק מאופיין ביתרון לבנ ק בו מנוהל חשבון העובר ושב של הלווה, בזכות יתרון במידע ונטייה של הצרכנים לרכוש סל מוצרים פיננסים מספק אחד , אם כי יתרון זה צפוי ל הצטמצם בעקבות התחלת הפעילות של מאגר נתוני אשראי שהקים בנק ישראל . ,בנוסף ספקי אשראי חוץ בנקאים וכן בנקים נתקלים גם בקשיים לפעול בגין התארכות הליכי הרישוי שלהם וריבוי הדרישות המוטלות עליהם במסגרתם. על הממשלה והרגולטורים להמשיך לפעול בכדי להסיר חסמים אלו, בין היתר דרך יישום האסדרה של שירותי המידע ופעילותם של נותני ש ירותי.מידע קיימים מאפיינים שונים של שוק האשראי ושל שוק כרטיסי החיוב היוצרים חסמי כניסה והתרחבות עבור ספקי אשראי וחסמים למעבר של לקוחות בין ספקי אשראי. חסמים אלו ,'רלוונטיים בחלקם לכלל ספקי האשראי ובחלקם רק לספקי אשראי חוץ בנקאיים. כאמור בפרק ג הרגולטורים השונים פועלים נמרצות להקטנת חסמים אלו. להלן חסמים מרכזיים ש מאפיינים את :שוק האשראי ראשית, נציין את היתרון האינהרנטי לבנק שבו מנוה ל חשבון העובר ושב של הצרכן, המקשה על :התרחבות בנקים קטנים וכניסת שחקנים חדשים לבנק יש מידע רב על הלקוח ש אינו זמין לבנקים אחרים ולגופים חוץ בנקאיים. הבנק אינו חייב לחלוק את האינפורמציה על הלקוח עם גורמים ,נוספים באופן שמשפר את יכולתם של גורמים אלה להעריך את סיכוני האשראי של הלקוח וכן להציע לו הצעות המותאמות לצרכיו. היתרון של הבנק מתחזק ככל שיש בידיו אינפורמציה רבה .ומגוונת יותר היתרון של הבנק עלול להקנות לו כוח שוק כלפי הלקוחות, המאפשר לו להציע להם תנאים נחותים מאלה שהיו מוצעים בתנאי תחרות מלאה. 14 המחסור באינפורמציה קיים גם מצד הלווה , ובפרט הלווה הצרכני ; מורכבות השירות מייקרת את ו על יות החיפוש בגלל קושי לערוך השוואה פשוטה ומהירה בין ספקים ולכן מהווה חסם למעבר לקוחות בין ספקים. ניכר כי ללקוח הישראלי יש נטייה לצרוך מגוון שירותים פיננסים בסיסיים "כ"סל שירותים15 כאשר המוצר המוביל הוא ניהול חשבון העובר ושב . מאפיין זה יוצר חסם כניסה 14 נייר עמדה עבור הוועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות- ,סוגיית חברות כרטיסי האשראי, חטיבת המחקר 18.7.16 .)(לא פורסם 15 ,הוועדה להגברת תחרות בשירותים בנקאיים ופיננסים נפוצים, דוח מסכם1.9.2016 . 17 והתרחבות בשווקים שונים, 16 ביניהם שוק האשראי, וגובר הסיכוי שפרט ילווה מהבנק בו הוא מנהל את חשבון העובר ושב .)בהשוואה למוסד אחר (בנקאי או חוץ בנקאי כמו כן, לקוחות רואים יתרון ביכולתם לגש ת לכלל המידע הפיננסי שלהם במקום אחד, מאפיין נוסף שתורם לנטייתם לצרוך את .כלל השירותים כסל אחד ,כפי שהורחב לעיל חוק נתוני אשראי התשע"ו- 2016 ,, הרחיב את היקף המידע על לווים המשותף במסגרת המערכת לשיתוף בנתוני אשראי, במטרה לשפר את גישתם של מלווים אחרים למידע על לווים. יש לציין כי עד כה 18 גופים חוץ בנקאיים החליטו להצטרף למאגר בהתנדבות, דבר המעיד על פוטנציאל התרומה של המאגר לגופים אלו . גם יישום האסדרה של שירותי המידע ופעילותם של נותני שירותי המידע צפויות להקל על פירוק הסל הבנקאי בכמה דרכים עיקריות: הרחבת היקף ה ;מידע שבידי מלווים אחרים, וכתוצאה מכך שיפור יכולתם להתחרות במתן הצעות משתלמות הקלה על יכולת לקוחות להשוות בין ספקים שונים לכל מוצר; והקלה על יכולת לקוחות לראות את כל המידע הבנקאי שלהם במקום אחד גם אם בחרו לפצל. לצד זאת, קיימת חשיבות בהרחבת סל המוצרים שלקוח ות יוכלו לקבל מחוץ לבנק שלהם. משכך, לאסדרה המהירה והיעילה של תחום ,שירותי התשלום השפעה גם ביחס .לתחרות במוצרים בנקאיים אחרים, לרבות האשראי נוסף על כך, הסרבול והזמן ש לוקח להעביר את החשבונות בין בנקים שונים, וחשיבות האמון של הצרכן בגוף הפיננסי ממנו הוא צורך שירותים, מהווים גם הם חסם למעבר לקוחות בין בנקים .)שונים (כספקי פיקדונות ,תחילת פעולתה של המערכת לניוד חשבונות, כמתואר בסעיף הקודם .צפויה להקטין חסם זה מאפיין נוסף ,של שוק האשראי ושל שווקים קשורים אחרים, בהם פועלים לרוב גופים בנקאיים הינו היתרון לגודל ולהיקף. גורמים אלו יוצרים חסם אפקטיבי לכניסת מתחרים חדשים. יתרון להיקף יכול לנב ו ע, למשל, מחסכון עלויות באספקת מגוון מוצרים ללקוחות על בסיס אותה תשתית וידע (לדוגמא, אות ו סניף מספק הן שירותי תשלום ופיקדון ומתן אשראי). יתרון לגודל יכול לנבוע למשל מהעלות הגבוהה של פריסת סניפים רחבה או מערכת מחשוב מתקדמת . סוג אחר של חסם .עשוי לנבוע מדרישות רישוי או רגולציה מכבידות כאמור, כדי להקל על כניסת בנקים חדשים הופחתו דרישות ההון והחל הליך לפתרון חסם המחשוב. הצורך ברישוי והחלת פיקוח על פעילות ,ספקי האשראי הביאה בין השאר לחיזוק אמון הציבור במוסדות, עלולה מטבע הדברים גם לעכב או אף להכביד על פעילותם . הליך רישוי צריך למנוע כניסתם של גורמים לא אחראיים לתחום הפעילות מצד אחד, ולקדם ככל הניתן מ ,תן רישיון לגופים אחראיים מחוללי תחרות בשוק האשראי מן הצד השני. במסגרת זאת יצוין כי רשות שוק ההון פנתה בקול קורא לגופי פינטק וגופים אחרים להם יש ערך מוסף בקידום התחרות, להציף בפני הרשות את הצרכים והקשיים עמם הם מתמודדים על מנת לפתח מנגנון להתאמת הליך הרישו י לצרכיהם ככל שניתן ואין כיום גופים מסוג זה שבקשתם לא מטופלת כתוצאה מעיכוב מצד הרשות. מכל מקום, אין ספק שמימוש שתי התכליות 16 בשווקים אחרים הכוונה למוצרים אחרים ולא לניהול חשבון עובר ושב. בתמורה לתשלום עמלות רוכשים הצרכנים מהבנקים שירותי ניהול חשבון עובר ושב (הפקדת הכספים בחשבון, שמירתם ומש .)יכתם באמצעי התשלום השונים .בהתאם ניתן לנתח את התחרות בשוק זה, אך בחרנו שלא לעשות כן 18 האמורות גם יחד עולה בקנה אחד עם הבטחת טובת ציבור הצרכנים, וליצירה של סביבה אמינה ותחרותית למתן אשראי; ורשות שוק ההון פועלת הלכה למעשה למימושן . לסיום נציין כי גוף חוץ בנקאי המבקש להתחרות במערכת הבנקאית עדיין מוצא את עצמו תלוי באותה מערכת לשם פעילותו השוטפת. קבלת רישיון היא כאמור הכרחית לצורך ההתגברות על ,חסם זה אך אינה מספיקה; גם גופים בעלי רישיון נתקלים בקשיים בבואם לפתוח חשבונות בנק לנהל את פעילותם בהם או לגשת למערכות תשלום. בכוונת הצוות לבחון סוגיות אלה, לצורך .מציאת פתרונות אשר יהיה בהם לסייע לגופים להתגבר על חסמים אלו ג.4. השחקנים הפועלים בשוק האשראי הקמעונאי סעיף זה מעדכן על השחקנים הפעילים .בשוק והשינוי שחל בהם מתחילת עבודת הוועדה בשנתיים האחרונות ניתן רישיון לבנק חדש ולשני סולקים חדשים . גופים אלו נערכים ל התחלת פעילות. נמשך הליך מתן הרישיונות לגופים מוסדרים חברותP 2 P ,עם זאת חלו עיכובים משמעותיים בהליכי הרישוי .חלק לא מבוטל מבקשות הרישוי הן של שחקנים חדשים. ,עם זאת כ- 70% מסך פוטנציאל מבקשי הרישיון פעיל כיום ממילא, בין אם מכח אישור המשך עיסוק או רישיון. הגופים הרש א ים לספק אשראי בישראל17 18 :תאגידים בנקאיים19, גופים מוסדיים20 , חברות כרטיסי האשראי21, ספקי אשראי חוץ- " :בנקאי (להלן גופים מוסדרים 22 ,)אגודות פיקדון ו אשראי23 ,גופים המ תווכים ב אשראי מגורמים פרטיים לגורמים פרטיים " :(להלן חברותP 2 P " 24 ), נותני שירותי פיקדון ואשראי בלי .ריבית (אשראי מגמ"חים) ואשראי ממקורות ממשלה 17 בדוח זה שוק האשראי מוגדר כסך האשראי המסופק על ידי כלל ספקי האשראי בישראל כפי שפורטו לעיל. השוק כולל אשראי המסופק דרך הלוואת קצובות, מסגרות אשראי, ניכיון שוברים וצ'קים ועוד. בשלב זה, בין היתר לאור מאפייני הנתונים בהם השתמשנו, לא יצרנו הבחנה בין שווקים גאוגרפים שוני ם למרות שעשויים להיות שווקים נפרדים, בפרט פריסת הבנקים משתנה מאזור לאזור ויש ישובים עם בנק אחד בלבד. כמו כן, לא יצרנו הבחנה בין משקי .בית שונים הגם שישנם בנקים המתמקדים באוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים, למשל מיעוטים במסגרת העבודה כאשר הדבר נדרש והתאפשר ה.בחנו בין אשראי צרכני לבין אשראי לעסקים זעירים וקטנים בחלק .זה הכולל דיווח על מספר השחקנים הפועלים בענף, לא יצרנו הבחנה בין אשראי צרכני לבין אשראי לעסקים קטנים הסיבה לכך היא מחסור (זמני) בנתונים מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. בנוסף, נציין כי אין בישראל תאג ידים .בנקאיים או סולקים הפועלים רק בשוק העסקי או הצרכני ולכן ההבחנה אינה נדרשת בהיבט זה 19 תאגיד בנקאי בהתאם לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981 20 גופים מוסדיים כוללים: קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות ביטוח בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א- 1981 ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה- 2005 ,; הניתוח הכללי בחלק זה כמו גם בנייר כולו, לוקח בחשבון גם אשראי כנגד כספי עמיתים או מבוטחים מן הגופים המוסדיים, אך לא עוסק בסגמנט זה בפירוט- מתוך השקפה שאשראי מסוג זה שונה במהותו ואינו תחליפי .לסוגי האשראי הנידונים כאן 21 בפועלן כמנפיק וכסולק. בהתאם לאמור בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א- 1981 ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 . 22 גופים העוסקים במתן אשראי בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מו סדרים), תשע"ו- 2016 . 23 אגודה העוסקת במתן שירותי פיקדון ואשראי בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 מחיל חובת רישוי אגודות אשראי. 24 גופים העוסקים במתן אשראי ישירות מגורמים פרטיים אחרים בהתאם לאמור בחוק הפיקוח על שירותי ם פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 . 19 להלן נעמוד על סוגי השחקנים המרכזיים בשוק ו על השינויים שחלו ביחס אליהם מדצמבר2016 . 25 :בנקים בספטמבר האחרון ניתן רישיון לבנק חדש זאת לאחר עשרות שנים בהם לא הוקמו בנקים חדשים. נכון להיום, בשוק הבנקאות הישראלי פועלים שבעה בנקים עצמאיים– בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק אגוד, בנק ירושלים, כאשר רק ששת .הבנקים הראשונים מציעים את כלל השירותים הבנקאיים לכל סוגי הלקוחות26 מבין הבנקים הקטנים שהם חלק מקבוצה בנקאית, בנק מרכנתיל הוא הבנק,האוניברסלי היחיד; בנק יהב בנק .אוצר החייל ובנק מסד הם בנקים קמעונאיים המתמקדים באוכלוסיות ספציפיות במאי 2019 אושר מיזוג של בנק דקסיה עם בנק מרכנתיל (חברת בת של בנק דיסקונט .)בתחילת 2019 מוזג בנק אוצר החייל עם הבנק הבינלאומי ובדצמבר 2019 אושר מיזוג של בנק איגוד עם בנק מזרחי בתנאים .מסוימים. המיזוג טרם הושלם :סולקים פועלים בישראל ,שלושה סולקים: ישראכרטMAX ו כ.א.ל . כפי שהורחב לעיל, ישראכרט ,)ומקס הופרדו אך לאחרונה מהתאגידים הבנקאיים אשר החזיקו בהן (הפועלים ולאומי, בהתאמה בעוד ש כ.א.ל .עדיין מוחזקת בידי בנק דיסקונט בנוסף, הפיקוח על הבנקים העניק שני רישיונות לסולקים חדשים בשנתיים האחרונות, שנמצאים .בשלבי הקמה ולאחרונה קיבלו רישיון מסכמה בינ"ל, אשר נדרש להתחלת פעילותם נוסף על שני סוגי שחקנים אלה, קיימים גופים חוץ בנקאיים אשר פעילותם מוסדרת לפי חוק הפיקוח על שירותים פינ נסיים מוסדרים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו- 2016 " :(להלן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים )" :כפופה לפיקוח רשות שוק ההון אגודות פיקדון ו:אשראי בקשה אחת לקבלת רישיון מצד גורם אחד נמצאת בטיפול של רשות שוק ההון ה מלווה באופן רציף את התהליך מול הגורם המבקש. קיימות מעט בקשות נוספות בתחום .זה, אולם הן נמצאות בשלבים ראשוניים ביותר נכון להיום אין אגודת פיקדון ו אשראי הפועלת ברישיון. חברותP 2 P : 17 .חברות הגישו בקשות לרישיון9 חברות פועלות בשוק , מהן שתים מכוח רישיון (מסוג מורחב), ו-7 מכוח היתר המשך עיסוק (מהן 6 הגישו בקשה לרישיון מורחב וחברה אחת הגישה בקשה לרישיון בסיסי). בנוסף, הוגשו 6 בקשות של מבקשי רישיון חדשים, בקשות אלו בטיפול ו טרם אושרו , ולכן חברות אלו טרם פועלות בשוק. מסך הבקשות נדחו שתי חברות. נותני אשראי: 1350 ,חברות הגישו בקשות לרישיון למתן אשראי841 ,חברות פועלות בשוק מהן 215 ( חברות קיבלו רישיון61 רישיונות מורחבים ו- 154 רישיונות בסיסים) ו- 626 בעלי היתר המשך ( עיסוק67 מורחבים ו- 561 .)בסיסים בנוסף הוגשו 345 בקשות של מבקשי רישיון חדשים, בקשות אלו בטיפול ו טרם אושרו , ולכן חברות אלו טרם פועלות בשוק. מסך הבקשות נדחו 150 בקשות. הר ישיון שניתן ל-9 חברות פג תוקף בתום 2019 והן טרם הגישו בקשה לחידוש הרישיון. מאחר והליך אסדרת פעילותם של בעלי רישיון למתן אשראי הינו חדש, לא ניתן לדעת באופן חד משמעי השינוי 25 דוח הועדה הראשון פורסם ביום22.05.2018 ועדכן על השינוי שחלו במספר השחקנים בשנה שקדמה לו, קרי מאי 2017 . בדו"ח הנוכחי הוחלט לייצר אחידות בכל סעיפי הדוח ולהתייחס בכלל הניתוחים לדצמבר2016 . נציין כי מאחר ול א חלו שינויים בשחקנים בתקופה שבין דצמבר2016 לדצמבר2017 .ההחלטה אינה משנה את הניתוח 26 בנק ירושלים אינו מספק יותר שירותי ניהול חשבון עובר ושב והפסיק גם את פעילותו בענפים מסוימים במגזר העסקי בעוד שבנק דקסיה אינו מספק שירותים פיננסיים ללקוחות פרטיים ומתמקד.במתן אשראי לרשויות מקומיות 20 שחל במספר השחקנים המספקים (או מעוניינים לספק) אשראי. מצד אחד ידוע כי נכנסו גופים חדשים, וכניסתם מהווה אינדיקציה לשיפור התנאים לתחרות בתחום, אך מהצד השני ישנן חברות שפעלו בשוק ובחרו שלא להמשיך לפעול בשוק לאור הצורך ברישוי ופיקוח. זאת בנוסף לחברות .שפנו לקבלת רישיון אך סורבו ועקב כך יצאו מהשוק מחד ,כ- 70% מבעלי או מבקשי רישיון נותני שירותים פיננסים מוסדרים (שחלקם הגדול הינם גופים שעוסקים במתן אשראי,, קרי אגודת אשראי, חברותP 2 P וגופים מוסדרים) ,פעילים כבר כיום. מרבית השחקנים הפעילים בשוק מחזיקים היתר המשך עיסוק שהינו היתר זמני עד להשלמת הליך הרישוי. מעמד היתר זה, נתפס הן על ידי הציבור והן על ידי גופים פיננסים אחרים, כנחות בהשוואה לרישיון קבוע. כך למשל, קיומו של רישיון (להבדיל מהיתר המשך עיסוק) ,עשוי להוות פרמטר רלוונטי בשיקולים המנחים את הבנקים בנכונותם לפתיחת חשבון בנק לבעלי הרישיון. גופים חדשים אשר לא היו פעילים ערב כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים אינם זכאים להיתר המשך פעילות וכל עוד אין בידיהם רישיון הם אינם רשאים לפעול. על רקע זה נקטה רשות שוק ההון לאחרונה בצעדים משמעותיים לטיפול בנושא, כאשר מצד אחד, חיזקה מאוד את תהליך בחינת בקשות הרישיון באמצעות פרסום נוהל רישוי חדש ועדכני שמאפשר בחינה מעמיקה של בקשות הרישיון. מנגד, חוזק מאוד מנגנון דחיית בקשות רישיון שאינן עומדות בסטנדרט המינימאלי שמצופה מבעל רישיון בתחום האשראי. נכון למועד זה רק עשרות בודדות של מבקשי רישיון למתן אשראי השלימו את הגשת כל מסמכי הרישוי בנוהל החדש שפורסם ב אוגוסט 2019 , וכל הגופים שהשלימו את הבקשה מטופלים באופן רציף ואמורים לקבל רישיון בתקופה הקרובה. במקביל, קיימים עשרות רבות של מבקשים שקיימת הערכה שאינם עומדים בסטנדרטים המינימליים .לפעילות בשוק האשראי והם נמצאים בשלבים שונים של הליך דחייה אין ספק כי רישוי מהיר של גופים אלה .הוא מרכיב חשוב בהגברת התחרות בתחום ג.5. ניתוח כמותי- אשראי צרכני בסעיף זה נתאר את סך האשראי הצרכני בישראל ואת נתחי השוק של ספקי אשראי זה .המסקנה העולה מהפרק היא כי בתקופה הנסקרת (דצמבר 2016 עד דצמבר 2018 )נרשמו אינדיקציות פרו תחרותיות מסוימות בתנאים לתחרות בשוק האשראי הצרכני .השינוי מתבטא בירידת משקל האשראי הבנקאי ועליית משקל האשראי החוץ בנקאי (שניצניה החלו עוד בשנת 2012 ,) בגידול (משוער )במספר השחקנים החוץ בנקאיים המספקים אשראי והיקף פעילותם ובירידה של מדדי הריכוזיות Herfindahl Hirschman Index ו- 27 CR2 .) אמנם טרם החלו לפעול בנקים חדשים אך ניכרת מגמה של ירידת נתחי השוק של הבנקים הגדולים ועליית נתחי השוק של הבנקים הבינונים .במדדי הרווחיות נרשמו מגמות מעורבות .נציין כאינדיקציה פרו תחרותית מסוימת את הירידה של מדד Lerner (עבור אשראי בנקאי )משנת 2016 .מנגד , ,בגלל אילוצי נתונים המדדים שחושבו הינם בעיתיים מאחר ואין בכוחם לנטרל את השפעת הסיכון עליהם .כמו כן, במהלך 2018 ניכר צמצום של היצע האשראי הצרכני בעיקר על ידי הבנקאים הגדולים שהסיטו את האשראי 27 𝐶𝑅2 = ∑𝑆𝑖,𝑤𝑖𝑡ℎ 2 𝑖=1 𝑠1 ≥𝑠2 ≥⋯≥𝑠𝑁 ,∀𝑁≥2 ,כאשר𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi , 𝑁 .מספר הפירמות בשוק 21 לאפיקים אחרים וצמצמו את מתן האשראי .שינוי זה הושפע ממדיניות הפיקוח על הבנקים שנועדה להבטיח שלקוחות לא יוצפו באשראי ועקב כך ייקלעו לקשיים כלכליים בהמשך הדרך , ו ייתכן ש הוא הושפע גם מ שחיקת המרווחים ו עליה בסיכון האשראי הקמעונאי. ג.5.א. אשראי צרכני מסך ספקי האשראי פרק זה מתבסס בין היתר גם על נתונים על ספ ק י אשראי( חוץ בנקאים חוץ מוסדיים ,כאמור הגופים )המוסדרים שדיווחו לרשות שוק ההון. ראשית, נציין כי מדובר בדיווח מצומצם, דיווח במונחים שנתיים עבור השנים2016 עד2018 ובהתאם הניתוח שלה ם . כמו כ ן, כל אחת מהחברות המדווחות "סווגה" כחברה לאשראי עסקי או צרכני בהתאם לעיקר פעילותה. זאת להבדיל מהדיווחים של ח ברות כרטיס האשראי .ושל הבנקים מלבד החברות שדיווחו לרשות שוק ההון קיימות עוד חברות המעמידות אשראי צרכני , אשר נכון להיום אין בידינו נתונים אודות פעילותן. לכן, התמונה המוצגת .בחלק זה אינה מלאה, ומשקפת את המידע המדווח ונגיש לנו נכון להיום בלבד עם זאת הניתוח כולל מידע ל גבי החברות ש הן למיטב ידיעתנו .המהותיות בשוק כפי שניתן לראות באיור1 , בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה עקבית בהיקף האשראי הצרכני בישראל, ונכון ל אוגוסט 2019 הוא עומד על כ- 199 מיליארדי ש"ח, לעומת נתון מקביל של כ- 68 מיליארדי ₪בלבד ב אוגוסט 2000 ,. עם זאת, קצב הגידול של נתון זה נמצא במגמת האטה מסוימת ואילו חלקו של החוב של משקי הבית שלא לדיור בתוצר נותר בשנים האחרונות קבוע באופן יחסי ואף ירד מעט מתחילת שנת2018 . אשראי צרכני- מבנה וריכוזיות- תנאים לתחרות באיור2 ניתן לראות כי אף שהבנקים הם עדיין השחקנים המרכזיים בשוק האשראי הצרכני ומהווים כ- 77 אחוזים ממנו, במהלך התקופה שבין דצמבר2016 לדצמבר2018 הצטמצם חלקם 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 0 50 100 150 200 250 איור1 התפתחות החוב הצרכני , ינואר2000 עד אוגוסט2019 חוב משקי בית שלא לדיור חוב משקי בית שלא לדיור לתוצר(ציר ימני) אחוזים מיליארדי ש"ח מקור :נתוני דוחות כספיים ועיבודי בנק ישראל 22 בכ-4 נקודות האחוז. ירידה זו מהווה המשך למגמה רציפה של צמצום חלקם היחסי של הבנקים בסך יתרת האשראי הצרכני, אשר החלה כבר לפני מספר שנים, טרם תחילת הרפורמה. הקיטון המתואר בנתח השוק של האשראי הצרכני הבנקאי התרחש על רקע התרחבות היקף האשראי הצרכני שמעמידים הגופים המוסדיים, אשר הגדילו את חלקם בכ-3 .נקודות אחוז בתקופה הנסקרת חלה צמיחה בהיקף האשראי מחברות כרטיסי האשראי, אשר חלקן בשוק זה גדל בכ- 1.5 נקודות אחוז. כמו כן, גם חלקו של האשראי הצרכני החוץ- בנקאי (לגביו יש לנו מידע) בסך האשראי הצרכני גדל בתקופה המדוברת. אם כן, על אף שהבנקים מהווים את מקור המימון העיקרי למשקי הבית, דומה כי בשנים האחרונות חלקם היחסי מצטמצם מעט . האשראי החוץ בנקאי באיור2 כולל אשראי הניתן ממספר מצומצם של חברות , זאת מאחר ורק אודותיהן קיימים בידינו נתונים לאורך שלוש התקופות (מהדיווחי)ם לרשות שוק ההון . מדובר .בהערכת חסר של האשראי החוץ בנקאי איור3 כולל גם נתונים על יתרת האשראי של מספר חברות שסיפקו מידע למאגר נתוני אשראי בשנת2018 . 28 בהתאם ניתן לראות כי משקל האשראי החוץ בנקאי גבוה יותר ועומד על כ- 5.3%. סביר להניח כי גם מגמת הצמיחה בשנים האחרונות הנכונה .לגבי הגופים החוץ בנקאים לגביהם יש לנו מידע, מאפיינת גם את אשראי זה יחד עם זאת, נציין כי נתונים אלה אינם מאפשרים לבחון האם מקור הגידול באשראי החוץ בנקאי הוא בלקוחות אשר בחרו שלא לפנות למערכת הבנקאית או שמא בגידול באשראי הנלקח על ידי לקוחות אשר המערכת הבנקאית העריכה את רמת סיכונם כגבוהה ובחרה שלא להעניק להם אשראי. במילים אחרות, אין .בנתונים אלה כשלעצמם כדי לבסס מסקנות ישירות על מידת התחרות בשוק האשראי בישראל 28 :החברות הבאות סיפקו מידע למערכת נתוני אשראי( מימון ישיר מקבוצת ישיר2006 ) בע"מ, גמא ניהול וסליקה בע"מ, טריא פי2 פי בע"מ, בלנדר פי2 פי בע"מ, אלבר קרדיט בע"מ, כלמוביל פתרונות מימון בע"מ, כלמוביל פתרונות ( מימון לרכב בע"מ, אוטו קאש שרותי מימון בע"מ, דרך אשראי בע"מSixt ), פמה אשראי לרכב בע"מ, פמה קרדיט ( בע"מ, פמה מימון1992) בע"מ ו- .פמה ליסינג בע"מ נבהיר כי: מדובר בנתונים ראשוניים שחלקם נמסרו לנציגי מאגר נתוני אשראי באופן וולונטרי ולא כחלק מהליך מוסדר ובמועדים שונים. בפרט אין בידנו הגדרות ברורות לגבי האשראי המדווח וחלק מהאשראי המדווח כולל אשראי לדיור בביטחון דירת מגורים בעוד לגבי הגופים האחרים ובכלל העבודה לא התייחסנו לאשרא י זה. הדבר מטה את משקל האשראי החוץ בנקאי כלפי מעלה. מנגד לא מדובר על כלל הגופים הפועלים בשוק דבר המטה את משקל אשראי .זה כלפי מטה לסיום נציין כי ייחסנו את כל הנתונים לדצמבר2018 אך בפועל הנתו נים התקבלו במועדים שונים במהלך המחצית הראשונה של שנת2019 . 23 81.52% 6.86% 3.43% 7.21%0.98% 79.34% 8.40% 2.90% 8.37%1.00% 77.47% 9.98% 2.61% 8.68% 1.25% איור2 התפלגות מקורות האשראי למשקי בית שלא לדיור בישראל , דצמבר2016 עד דצמבר2018 אשראי בנקאי אשראי מוסדיים הלוואות ממקורות ממשלה(אשראי מכוון )הלוואות מחברות כרטיסי אשראי* חוץ בנקאי** דצמבר2018 דצמבר2017 דצמבר2016 * חברות כרטיסי האשראי-כולל אשראי נושא ריבית שאינו בערבות בנקים ואחרים בלבד **אשראי חוץ בנקאי-על בסיס נתוני רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון. מקור :נתוני דוחות כספיים ,נתוני ספקי אשראי שדיווחו לרשות שוק ההון ,ביטוח וחיסכון 24 כפי שניתן לראות באיור4, במשך התקופה הנסקרת נרשמה מגמת ירידה במדד הריכוזיות Herfindahl Hirschman Index 29 ( HHI) מ- 1829 נקודות ל- 1656 נקודות. המדד חושב על בסיס יתרות האשראי הצרכני שמעמידים כלל ספקי האשראי בישראל לגביהם יש בידנו מידע. הירידה במדד היא אינדיקציה לשיפור התנאים לתחרות (להרחבה ראה נספח א'). כאשר מקישים מהנחיות מיזוגים בא רץ ובעולם30 , ניתן לומר כי אמנם גם לאחר הירידה במדד שוק האשראי ה צרכני ב ישראל עדיין)שוק ריכוזי (ברמה מתונה, ,אך השינוי מהווה אינדיקציה בשיפור בתנאים לתחרות. כמו כן ניתן לראות כי גם מדד 31 2 CR נמצא במגמת ירידה, שפירושה אף הוא שיפור ב תנאים לתחרות . מדד זה מחושב כנתח השוק של שני ספקי האשראי הגדולים בשוק, שהינם שני התאגידים הבנקאיים 29 המדד מוגדר כסכום ריבועי נתחי השוק של כל הפירמות בשוק 𝐻𝐻𝐼= ∑ (𝑀𝑆𝑖)2 𝑛 𝑖=1 כאשר𝑀𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi, ו- n .הוא מספר הפירמות בשוק 30 : בישראל הנחיות לפירוט 99%D7%9C%D7% https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mergerguidlines/he/mergers_%D7%92%D7% 95%D7%99%20%D7%93%D7%A2%D7%AA%201_11%20%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%92 D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf % הנחיות , :אירופאיות- lex.europa.eu/legal - https://eur om=EN content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:52004XC0205(02)&fr : אמריקאיות הנחיות review/100819hmg.pdf - https://www.ftc.gov/sites/default/files/attachments/merger 31 𝐶𝑅2 = ∑𝑆𝑖,𝑤𝑖𝑡ℎ 2 𝑖=1 𝑠1 ≥𝑠2 ≥⋯≥𝑠𝑁 ,∀𝑁≥2 ,כאשר𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi , 𝑁 .מספר הפירמות בשוק 74.3% 9.6% 2.5% 8.3% 5.3% איור3 אומדן להתפלגות מקורות האשראי הצרכני בישראל- דצמבר2018 אשראי בנקאי אשראי מוסדיים הלוואות ממקורות ממשלה(אשראי מכוון)הלוואות מחברות כרטיסי אשראי* חוץ בנקאי** * חברות כרטיסי האשראי-כולל אשראי נושא ריבית שאינו בערבות בנקים ואחרים בלבד **אשראי חוץ בנקאי- הנתון על דצמבר2018 כולל את יתרת האשראי של חברות שסיפקו נתונים למאגר נתוני אשראי כמפורט בה" ש37 . 25 הגדולים (יתרת האשראי הצרכני של תאגידים אלו מתוך סך יתרת האשראי הצרכני של כלל ספקי האשראי בשוק.) בין דצמבר2016 לדצמבר2018 ירד המדד מ- 52% ל- 46% . אשראי צרכני- ניתוח כמות ומרווחים לעומת מגמת הירידה הברורה במדדי הריכוזיות, לא נרשמה מגמת ירידה בריבית על האשראי הצרכני )מכל המקורות (בנקים, חברות כרטיסי אשראי וגופים מוסדרים וכן לא במרווח שחושב (איור5). 32 כפי שמוסבר בנספח א' ירידה במרווח במקביל לגידול בכמות נפרש כאינדיקציה פרו תח.רותית חשוב לזכור כי גורם משמעותי נוסף על עלות המימון (שנ לקחת בחשבון במרווח) המשפיע על שיעור הריבית הינו רמת הסיכון (שאינה נ לקחת בחשבון )במרווח) (להרחבה ראה נספח א. עלייה בסיכון משמעותה שמדדי הרווחיות מוטים כלפי מעלה: כלומר, תוחלת הרווח של ספקי האשראי הינה בפועל נמוכה יותר מאחר ותוחלת ההחזר הצפויה ל הם .נמוכה יותר נציין כי המדדים הזמינים בידנו להערכת סיכון האשראי (לדוגמא, שיעור חובות פגומים, שיעור חובות בפיגור, שיעור ההוצאה )'להפסדי אשראי הוא יתרת ההפרשה להפסדי אשראי וכו אינם מספיקים בכדי לנתח את הריבית .בנטרול השינוי בסיכון מאחר ומדובר במדדים חלקיים בלבד (אוproxy ) לרמת הסיכון, סביר שאינם תופסים גורם זה באופן מלא ומהימן. זאת ועוד, מדדים אלו מצביעים על איכות תיק האשראי רק בסופה של כל תקופה, ועל כן הם אומדים את הסיכון בפיגור מסוים. כלומר, רמת הסיכון של הל וואות בתקופה נתונה עשויה להתבטא באיכות תיק האשראי רק מספר חודשים לאחר .תקופה זו ,בנוסף חלק מהממדים מושפעים מרגולציה וממדיניות הבנק. בכדי להתמודד עם קושי זה, נתבסס בדוחות הבאים על מאגר נתוני אשראי. מאגר זה אינו זמין לשימוש ב .עת כתיבת דוח זה בנוסף לעלות הסיכון, עלויות משמעותיות נוספות הכרוכות במתן אשראי נכללות בהוצאות 32 המרווח חושב עבור חכ"א על ידי חלוקת הכנסות ריבית בנטו ביתרת הנכסים (בהתאם המרווח מתייחס לכל פעילות החברות ובפרט לפעילות העסקית והצרכנית). המרווח עבור ספקיות האשראי מוסדרות, חושב על ידי חלוקת הכנסות הריבית נטו ביתרת האשראי. כאשר במסגרת החישוב נלקחו בחשבון רק חברות שסוו גו תחת פעילות צרכנית. עבור אחת החברות נלקחו רק הוצאות הריבית בחישוב המדד, להבדיל מכלל הוצאות המימון וזאת בכדי לנטרל השפעה של פעילות איגוח של החברה. המרווח חושב עבור המערכת הבנקאית על ידי חלוקת המרווח על מתן אשראי (מתוך הדוח הכספי) ביתרת האשראי הממוצעת לסוף .)תקופה (בהתייחס לאשראי צרכני 1,828 1,743 1,653 - 200 400 600 800 1,000 1,200 1,400 1,600 1,800 2,000 איור4 ירידה בריכוזיות בתחום האשראי הצרכני: Herfindahl-Hirschman Indexאשראי צרכני , דצמבר2016 עד דצמבר2018 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים , דיווחי ספקי האשראי לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל. 26 תפעוליות ואחרות. דומה כי בשלוש השנים האחרונות לא ניתן להבחין בשינויים מהותיים בשיעור .)העלות התפעולית (הוצאות תפעוליות במונחים שנתיים חלקי יתרת האשראי במגזר הצרכני נציין כי ס בה תכלות ארוכת טו וח חלה ירידה בשיעור העלות התפעולית של המערכת הבנקאית . כעת נבחן בנפרד כל קבוצת ספקים, קרי אשראי בנקאי, אשראי מחברות כרטיסי אשראי ואשראי מגופים חוץ בנקאיים נוספים. הטעמים לבדיקה זאת: ראשית, ניתן ללמוד על התמורות בתחרות גם מהשינוי שחל בין השחקנים השונים מא ותו סוג, לדוגמא במגמות השונות של בנקים קטנים וגדולים. שנית, הגופים החוץ בנקאים עדיין מהווים חלק קטן מהשוק ובהתאם השפעתם על תוצאות המדדים על כל השוק מוגבלת. ניתוח המתמקד בגופים אלו, יכול ללמד על התמורות .בתחרות ,שלישית ישנם הבדלים משמעותיים בנתונים הזמינים על הגופים השונים, כך ישנן בדיקות שניתן ליישם רק על הגופים הבנקאים, ולגישתנו לאור משקלם בשוק, בדיקות אלו שופכות .אור גם על השוק בכללותו ג.5.ב. אשראי צרכני בנקאי אשראי צרכני בנקאי- מבנה וריכוזיות ניתוח מבנה שוק האשראי הבנקאי הצרכני מלמד על שיפור בתנאים לתחרות בתקופה הנסקרת (דצמבר2016 עד יוני 2019 ). השיפור בא לידי ביטוי בירידה בדומיננטיות של הבנקים הגדולים והתחזקות הבנקים הבינונים וכן בירידה במדדי הריכוזיות, וזאת למרות העדר שינוי במספר השחקנים הפוע לים היום בשוק. נציין כי בספטמבר2019 .ניתן רישיון לבנק חדש כפי שניתן לראות באיור6 , במשך התקופה הנסקרת נרשמה מגמת ירידה מתונה אך עקבית במדד Herfindahl Hirschman Index 33 ( HHI ) )עבור אשראי צרכני בנקאי (ללא כרטיסי אשראי . המדד 33 בשוק הפירמות כל של השוק נתחי ריבועי כסכום מוגדר המדד 𝐻𝐻𝐼= ∑ (𝑀𝑆𝑖)2 𝑛 𝑖=1 6.1 4.6 6.1 4.6 6.2 4.5 0 1 2 3 4 5 6 7 ריבית ממוצעת מרווח ממוצע אחוזים איור5 ריבית ממוצעת ומרווח ממוצע על אשראי צרכני דצמבר2016 עד דצמבר2018 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי ספקי האשראי לרשות שוק ההון , ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל ורשות שוק ההון ,ביטוח וחיסכון. 27 חושב על בסיס יתרות האשראי הצרכני שמעמידים התאגידים הבנקאיים. בפרט, בין מרץ 2016 ליוני2019 ירד המדד מ- 2261 נקודות ל- 2010 נקודות . הירידה במדד היא אינדיקציה ל שיפור בתנאים ל תחרות (להרחבה ראה נספח א'). כמו כן, ניתן לראות באיור7 כי גם מדד34 CR2 נמצא במגמת ירידה, שפירושה אף הוא שיפור ב תנאים לתחרות בתחרות. מדד זה מחושב כנתח השוק של שני התאגידים הבנקאיים הגדולים (יתרת האשראי הצרכני של תאגידים אלו מתוך סך יתרת .)האשראי הצרכני הבנקאי בין מרץ 2016 ליוני2019 ירד המדד מ- 59.2 ל- 50.9 . התייחסות ארוכת טווח לכל האשראי הבנקאי (ולא רק לאשראי הצרכני ובהתייחס גם לאשראי הניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי ), מלמדת כי השינויים בריכוזיות בשוק האשראי הצרכני הבנקאי היו משמעותיים יותר מהשינוי שחל בריכוזיות שוק האשראי הבנקאי בכללותו. עוד ניתן לראות, כי הירידה בריכוזיות הגיעה על רקע י ציבות יחסית בשני המדדים שנבדקו . כאשר מקישים מהנחיות מיזוגים בארץ ובעולם35 , ניתן לומר כי אמנם עדין מדובר בשוק ריכוזי (ברמה מתונה) אך השינוי.כשלעצמו מהווה אינדיקציה פרו תחרותית עם זאת, נציין כי בכל מקרה יש לבצע הערכה כוללת של התחרות בשוק, ו לא מספיק להתייחס ל שינויים במדד בלבד . עוד נסייג ונאמר כי מסקנות הניתוח מושפעות מכלל המדדים, ובהתאם גם לקיום של חסמים משמעותיים לתחרות המהווים .אינדיקציה שלילית לתחרות (ראה סעיף ג3) כאשר𝑀𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi, ו- n .הוא מספר הפירמות בשוק 34 𝐶𝑅2 = ∑𝑆𝑖,𝑤𝑖𝑡ℎ 2 𝑖=1 𝑠1 ≥𝑠2 ≥⋯≥𝑠𝑁 , ,כאשר𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi , 𝑁 . .הוא מספר הפירמות בענף𝑠𝑁 , ,היא הפירמה עם נתח השוק הקטן ביותר ו- 𝑠1 , הינה הפירמה עם נתח השוק הגדול ביותר. בנייר זה חישבנו את המדד עבור שתי הפירמות הגדולות בשוק 35 : בישראל הנחיות לפירוט https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mergerguidlines/he/mergers_%D7%92%D7%99%D7%9C%D7% 95%D7%99%20%D7%93%D7%A2%D7%AA%201_11%20%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%95%D7%92 D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf % הנחיות , :אירופאיות- lex.europa.eu/legal - eur // https: content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:52004XC0205(02)&from=EN : אמריקאיות הנחיות review/100819hmg.pdf - https://www.ftc.gov/sites/default/files/attachments/merger 28 איורים6 ו-7 מבטאים היבט של הצלחת הרפורמה. כך לפני תחילת הרפורמה ב- 2016 , תחום האשראי הצרכני היה ריכוזי יותר מסך האשראי הבנקאי, ואילו כיום ב- 2019 , הוא ריכוזי פחות .מסך האשראי מאיור8 ניתן ללמוד כי הירידה בנתח השוק של שני הבנקים הגדולים במגזר הצרכני לוותה בעלייה בחלקם היחסי של כל שלושת הבנקים הבינוניים (קרי דיסקונט, מזרחי- )טפחות והבינלאומי ו בנק איגוד .נבהיר כי ה ,נתון של בנק איגוד מוטה כלפי מעלה עקב היקף גבוה של רכישת תיקי אשראי זאת בשונה מבנקים אחרים, .שלא ביצעו רכישות או ביצעו רכישות בהיקף לא מאד משמעותי 0 500 1000 1500 2000 2500 איור6 ירידה בריכוזיות בתחום האשראי: Herfindahl-Hirschman Index אשראי בנקאי, דצמבר2012 עד יוני2019 אשראי בנקאיHHI אשראי צרכני בנקאי(ללא כ"א ) HHI מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 0 10 20 30 40 50 60 70 איור7 ירידת נתח השוק של שני הבנקים הגדולים: CR2 אשראי בנקאי, דצמבר2012 עד יוני2019 אשראי בנקאיCR2 אשראי צרכני בנקאי(ללא כ"א ) CR2 אחוזים מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 29 אשראי צרכני בנקאי- ניתוח כמות ומרווחים מאיור9 ניתן ללמוד כי לא חל שינוי משמעותי בריבית על האשראי הבנקאי הצרכני וכן לא .במרווחים שחושבו36 עם זאת, נציין כי חלה ירידה מתונה בריבית ובמרווחים מתחילת שנת2018 . ירידה זאת עשויה להיות סימן ראשון להתפתחות תחרות אך יש להמשיך ולראות האם המגמה נשמרת לאורך תקופה משמעותית יותר. כאשר אנו בוחנים את סך המערכת הבנקאית בישראל, אנו רואים כי לאחר תקופה ממושכת של גידול בכמות האשראי הצרכני, קיימת בתקופה האחרונה האטה בקצב צמיחת האשראי למגזר ז .ה התפתחות השינויים ביתרות הבנקים השונים דומה לזאת של נתחי השוק, כאשר יתרות האשראי של בנק הפועלים ובנק לאומי במגמת ירידה (להבדיל מאפשרות שהיו צומחות בקצב נמוך מהבנקים .)האחרים במקביל שלושת ,הבנקים הבינוניים דיסקונט מזרחי- טפחות והבינלאומי, המשיכו בתקופה זו להגדיל את יתרות האשראי הצרכני שלהם (איור10 .) באיור11 ניתן לראות ירידה מסוימת במרווחים של הבינלאומי ומזרחי מול עליה או מגמה לא .אחידה במרווחים של דיסקונט, לאומי והפועלים את הירידה,במרווחי הבינלאומי ומזרחי במקביל לגידול באשראי נפרש כאינדיקציה פרו תחרותית מסוימת. 37 ואלו את צמצום האשראי של בנק לאומי ובנק הפועלים במקביל לעליה במרווחים נפרש כאינדיקציה מסוימת להיחלשות רמת 36 חישבנו הן את המרווח בשתי דרכים: ראשית על בסיס נתוני יתרות מתוך הדוחות הכספים (מוצג ברמת בנק באיור 10 .) .ושנית, על בסיס נתוני זרמים ותוך שימוש בריביות הפנימיות.'להסבר ראה נספח ב 37 כאמור בנספח א', נבקש לפרש עליה במרווח במקביל לירידה (או אי גידול) בכמות כביטוי להקטנת היצע של בנק ספציפי ועל כן כמגמה לא-תחרותית. לעומת זאת, ירידה במרווחים במקביל לגידול (או אי- שינוי) בכמות יפורש כצעד תחרותי, שכן הוא מקרב את השוק לשיווי משקל בו המחיר שווה לעלות השולית (זאת ללא תלות בסיבה לשינוי .)במרווחים ובכמויות 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% הפועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי אגוד ירושלים איור8 נתחי השוק של7הקבוצות הבנקאיות , אשראי צרכני(ללא חכ"א)- מרץ2016 עד יוני2019 31/03/2016 30/06/2016 30/09/2016 31/12/2016 31/03/2017 30/06/2017 30/09/2017 31/12/2017 31/03/2018 30/06/2018 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 30 .התחרות 38 עם זאת, יש לשים לב שמדובר בשינויים קטנים ובפרק זמן קצר ביותר, ולכן טרם הסקת מסקנות יש לבחון בהמשך את המגמות ועוצמתן. נציין כי איור11 מלמד ע ל השונות במרווחי הבנקים שעשויה להיות מתואמת עם הבדלי כוח השוק שלהם וההבדלים ברמות הסיכון של תיקי האשראי שהם מעמידים. 38 כאמור בנספח א', נבקש לפרש ע ליה במרווח במקביל לירידה (או אי גידול) בכמות כביטוי להקטנת היצע של בנק ספציפי ועל כן כמגמה לא-תחרותית. לעומת זאת, ירידה במרווחים במקביל לגידול (או אי- שינוי) בכמות יפורש כצעד תחרותי, שכן הוא מקרב את השוק לשיווי משקל בו המחיר שווה לעלות השולית (זאת ללא תלות בסיבה לשינוי .)במרווחים ובכמויות 0 1 2 3 4 5 6 7 70,000,000 75,000,000 80,000,000 85,000,000 90,000,000 95,000,000 100,000,000 105,000,000 110,000,000 115,000,000 120,000,000 אחוזים אלפי ש"ח איור9 יתרת האשראי ,המרווח מהדוחות הכספים , המרווח על העמדות חדשות והריבית ממוצעת , אשראי בנקאי, מרץ2016 עד ספטמבר2019 יתרת האשראי הצרכני מרווח(דוח כספי( )ציר ימני) מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 31 כאמור יש לזכור כי גורם משמעותי נוסף על עלות המי)מון (שנלקחת בחשבון במרווח המשפיע על שיעור הריבית הינו רמת הסיכון )(שאינה נלקחת בחשבון במרווח (להרחבה ראה נספח א' ) ובהתאם אם חלה עליה בסיכון בתקופה הנסקרת פירוש הדבר כי המרווחים המוצגים מוטים כלפי מעלה למרות ש אפשר ובניכוי הסיכון הם .אף ירדו נציין כי מדדי הסיכון השונים אינם מצביעים על מגמת עליה ברורה בסיכון יתר על כן כאמו ר מדדי הסיכון הזמינים בידנו אינם מאפשרים להסיק מסקנות ברורות על סיכון התיק בעת מתן האשראי אלא רק בפיגור. עם זאת נציין כי חלק מהממדים וכן 0 5,000,000 10,000,000 15,000,000 20,000,000 25,000,000 30,000,000 35,000,000 40,000,000 45,000,000 הפועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי אלפי ש"ח איור10 יתרת האשראי הצרכני(ללא כ"א) , של5הקבוצות הבנקאיות הגדולות , מרץ2016 עד יוני2019 30/06/2016 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 0% 1% 2% 3% 4% 5% 6% הפועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי איור11 המרווח על מתן אשראי צרכני(ללא כ"א) , של5הקבוצות הבנקאיות הגדולות , מרץ 2016 עד יוני2019 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 32 עבודות שונות שנעשו בתחום מצ ב יעות על עליה בסיכון תיק האשראי. 39 ,כאמור בכדי להתמודד עם ,קושי זה בכוונתנו לה תבסס בדוחות הבא ים על מאגר נתוני אשראי. מאגר זה אינו זמין לשימוש ב.עת כתיבת דוח זה בנוסף לעלות הסיכון, עלויות משמעותיות נוספות הכרוכות במתן אשראי נכללות בהוצאות תפעוליות ואחרות. דומה כי לא ניתן להבחין בשינויים מהותיים בשיעור העלות התפעולית (הוצאות תפעוליות במונחים שנתיים חלקי יתרת האשראי במגזר הצרכני). בהסתכלות היסטורית ארוכת טווח שיעור ההוצאות התפעוליות בסך יתרת האשראי המאזני של הבנקים נמצא במגמה ארוכה ומתונה של ירידה. זאת ככל הנראה בין היתר כתוצאה ממגמת מעבר של בנקים למתן שירותים דיגיטליים במקום שירותים שונים שניתנו בסני ,פים במקביל לגידול ביתרות האשראי. על פני זמן מגמה זו צפויה לגרור עמה ירידה במחיר האשראי (במיוחד באשראי הצרכני אשר מרבית עלות הסניפים מיוחסת אליו), אך בטווח הקצר לא ברור שתהיה לכך השפעה מהותית. נציין כי נראה כי מגמת הירידה המתוארת נבלמה לאחרונה, ואילו לאחרו נה.אף חלה עלייה בנתון זה מדדLerner : כפי שמוסבר בנספח א' מדד Lerner הינו מדד תחרות מקובל בספרות הכלכלית, שלמעשה בוחן את אותם המרווחים שהצגנו עד כה, אך מחולקים בריבית על האשראי. 40 בין דצמבר2016 לספטמבר 2019 נרשמה ירידה של3 נקודת האחוז במדדLerner 41 נציין כי לרוב מחשבים את המדד על כל פעילות הבנק ובהתאם מתייחסים גם לעלויות תפעוליות. בחישוב המדד רק עבור האשראי הצרכני עולה קושי לייחס את העלויות התפעוליות שמקורן במתן אשראי למגזר זה. בהתאם, המדד שלהלן מתייחס רק לעלויות המימון. מדד המתייחס לכלל העלויות מחו שב עבור כל פעילות הבנק בפרק .ג8. .א 39 להרחבה ראו דו"ח יציבות פיננסית– דצמבר2018 , מערכת הבנקאות בישראל– סקירה שנתית2017 וכן נייר ,מדיניות של מכון טאוב בנושא "החוב של משקי הבית בישראל" (לביב שאמי2019 .) 40 המדד מחושב על ידי חלוקת הפער בין הריבית על האשראי לעלות השולית בריבית על האשראי. עבור פירמהi בתקופה מסוימת מחושב המדד באופן הב א: 𝐿𝑖= 𝑃(𝑄) −𝐶𝑖 ′(𝑞𝑖, 𝑤𝑙) 𝑃(𝑄) כאשר𝐶𝑖 ′(𝑞𝑖, 𝑤𝑙) היא העלות השולית של פירמהi . .לרוב המדד משמש לבחינת פירמה ספציפית ככל שרוצים לבחון את רמת התחרות בשוק מסוים יש לחשב את מדד Lerner :של סך השוק באופן הבא 𝐿𝑗= ∑∅𝑖𝑗𝐿𝑖𝑗 𝑖∈𝑗 כאשר𝐿𝑖𝑗 הוא מדדLerner של פירמהi בשוקj ו- ∅𝑖𝑗 היא המשקולת הניתנת לפירמהi (לרוב נתח השוק שלה בשוק j.) 41 עבור אשראי לא צמוד בריבית משתנה חישבנו את המדד על ידי חלוקת שיעור התוספת בריבית הממוצעת. עבור אשראי לא צמוד בריבית קבועה, חישבנו את המרווח על ידי החסרת ריבית פנימית של הבנק (תוך קירוב לינארי בהתאם .לתקופה לפירעון של האשראי). הפרש זה חילקנו בריבית על האשראי שיכללנו שני מדדם אלו בהתאם להיקף האשראי .שהעמידו הבנקים משני סוגים אלו 33 ג.5.ג. אשראי צרכני מחברות כרטיסי האשראי אשראי צרכני מחברות כרטיסי האשראי- מבנה וריכוזיות בישראל פועלות ארבע חברות כרטיסי אשראי: ישראכרט בבעלות הציבור וגופים מוסדיים42 , MAX (לאומי קארד לשעבר) בבעלותHoldings Warburg Pincus Financial 43 , כ.א.ל44 בבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי ופועלים אקספרס45 .)(אמריקן אקספרס, בבעלות בנק הפועלים חברות כרטיסי האשראי מספקות שירותים למשקי בית ולעסקים ופועלות במגזרים שונים: הנפקה :ותפעול כרטיסי חיוב, סליקת תשלומים בכרטיסי חיוב ופעילות מימון האשראי שעמידות החברות יכול להיות אגב השימוש בכרטיס חיוב או ללא קשר לשימוש בכרטיס החיוב (לדוגמא אשראי קצוב). האשראי שניתן אגב השימוש בכרטיס החיוב יכול להיות אשראי נושא ריבית ויכול להיות אשראי שאינו נושא ריבית. לדוגמא כאשר הלקוח משל ם בכרטיס חיוב נדחה, חיוב ה לקוח מתבצע במועד קבוע בכל חודש ולכן הלקוח מקבל בממוצע15 יום אשראי שאינו נושא ריבית. מאחר ופרק זה עוסק .בניתוח התחרות בשוק האשראי, נתמקד בפעילות החברות במגזר המימון46 מתוך מגזר זה נתמקד בפעילות העמדת האשראי נושא ריבית– כלומר מתן הלוואות לפרטיים ובתי 42 לאור החוק להגברת התחרות ביום08.04.2019 מכר בנק הפועלים בהצעת מכר לציבור, כ- 65.2% מהונה של ישראכרט. טרם המכירה החזיק בנק הפועלים בכ- 98.2% .ממניות ישראכרט את היתרה חולקה כדיבידנד ין בע למחזיקי מניות בנק הפועלים במהלך חודש מרץ 2020 . 43 לאור החוק להגברת התחרות ביום25.02.2019 הושלמה עסקה לפיה בנק לאומי לישראל וקבוצת עזריאלי ימכרו ( את מלא החזקותם בלאומי קארד80%, ו- 20% בהתאמה) ל- warburg pincus financial joldings (israel ltd.) , תאגיד בשל יטת קרן ההשקעותwarburg pincus . 44 כ.א.ל מחזיקה בבעלות מלאה בחברת כרטיסי האשראי דיינרס קלאב ישראל, שעוסקת בהנפקה, שיווק ותפעול .כרטיסי דיינרס. הנתונים בנייר אודות כ.א.ל כוללים את דיינרס 45 כללנו את פועלים אקספרס בנתונים האגרגטיביים של חברות כרטיסי האשראי, אך בחרנו שלא לנתח את פעילותה .באופן פרטני. זאת בשל היקף פעילותה הזניח בתחום מתן האשראי 46 נציין שההכנסות מפעילות במגזר המימון עדיין מהוות שיעור נמוך מסך ההכנסות ומן הרווח הנקי של חברות כרטי סי האשראי (כ- 6%, וכ- 15% .)בהתאמה 0.74 0.74 0.73 0.73 0.73 0.73 0.73 0.73 0.73 0.71 0.71 0.70 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% איור12 שיפור בתחרות : אומדן למדד לרנר לאשראי צרכני בנקאי, דצמבר2016 עד ספטמבר2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 34 .עסק אשראי זה כולל אשראי בערבות הבנקים (כרטיסי אשראי בנקאיים) ואשראי שאינו בערבות ,הבנקים (כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים). בהתאם, כאשר אנו מתייחסים לחברות כרטיסי האשראי אנו בוחנים את האשראי שאינו בערבות הבנקים בלבד. באיור13 ניתן לראות את נתחי השוק של חברות כרטיסי האשראי באשראי צרכני נושא ריבית שאינו בערבות הבנקים. נכון ליוני2019 חברתMAX הינה בעלת החלק היחסי הגדול ביותר מבין החברות (כ- 39%) ואחריה כ.א.ל וישראכרט עם כ- 37% וכ- 24% בהתאמה. זאת, מתוך יתרת אשראי כוללת של כ- 13.1 מיליארד ש"ח, המהווים כ- 10% מסך האשראי הצרכנ.י בישראל חשוב להבהיר שכאשר מתייחסים למדדים ו פעולות אחרות של החברות, יחסי הכוחות המתקבלים שונים בתכלית. כך למשל, מבין חברות כרטיס האשראי, החברה בעלת סך המאזן הגבוה ביותר הינה ישראכרט, שנכסיה עומדים נכון ליוני2019 על כ- 22 מיליארד ש"ח (לעומת16 מיליארד ש"ח ו- 14.2 מיליארד ש"ח של כ.א.ל וMAX- בהתאמה). בהמשך הניתוח נתייחס בקצרה גם למגמות של .החברות השונות באפיקי פעולה שונים נבהיר כי רק ב סוף בפברואר 2019 השלים בנק לאומי את ההפרדה מלאומי קארד ו באפריל 2019 ביצע בנק הפועלים את ההנפקה לציבור ורק במרץ2020 השלים את הה פרדה . בהתאם, נניח בתקופת הניתוח התחרות בין הבנקים לחכ"א הייתה מוגבלת וייתכן ש השוק התאפיין בסגמנטציה מבחינת הלווים וסוגי ההלוואות שהעמידו חברות כרטיסי .האשראי ובנקי האם אשראי צרכני מחברות כרטיסי האשראי- ניתוח כמות ומחיר באיור14 ניתן לראות כי בחינה אגרגטיבית של הריבית הממוצעת השנתית הריבית על האשראי הצרכני שהעמידו חברות כרטיסי האשראי, מצביעה על עליה במחיר של אשראי זה. עם זאת, בחינה של כל אחת מן החברות בנפרד מעידה על מגמות מנוגדת בין החברות: באיור14 ניתן לראות כי הריבית הממוצעת ע ל אשראי צרכני שמעמידות חבר ו ת ישראכרט וMAX- עלתה, ואילו הריבית 36% 50% 13% 35% 44% 21% 37% 39% 24% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% כאל מקס ישרכארט איור13 נתח שוק אשראי לפרטים של שלוש חברות כרטיסי האשראי, דצמבר2014 עד יוני2019 31/12/2014 31/12/2015 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 35 המקבילה לאשראי צרכני בחברת כ.א.ל ירדה מעט . כמו כן ב י ן דצמבר2016 לדצמבר2108 חלה עליה גם במרווח המשוכלל של החברות (איור15 ) ונובעת מעליה במרווח של חברת ישרכרט וח ב רת MAX ויציבות במרווח של חברת כ.א.ל. באיור16 ניתן להבחין כי לצד העלייה בשיעור הריבית הממוצעת על האשראי הצרכני של חברות כרטיסי, בין דצמבר2014 ליוני2019 חלה גם עלייה ביתרת האשראי נושא הריבית שהעמידו כל .החברות העלייה בכמות האשראי של חברת ישראכרט וחברתMAX, מחזק ו ת את הסבירות כי העל ייה בריבית של האשראי מחב רות אלו מקורה גם בעלייה בסיכון הלווים שאפשר ונובעת 0.00 2.00 4.00 6.00 8.00 10.00 12.00 ממוצע משוכלל כאל מקס ישרכארט אחוזים איור14 ריבית ממוצעת על אשראי לפרטים של שלוש חברות כרטיסי האשראי , דצמבר2014 עד יוני2019 31/12/2014 31/12/2015 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 2.0% 2.5% 3.0% 3.5% כאל מקס ישרכרט מרווח משוכלל איור15 המרווח על כלל מתן אשראי של שלוש חברות כרטיסי האשראי , דצמבר2016 עד דצמבר2018 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 36 מהרחבת היקפי האשראי גם לאשראי ברמת סיכון גבוהה יותר. עם זאת מדדי איכות תיק האשראי מצביעים על מגמה מעורבת . על רקע זה, יש לציין בנוסף כי בתקופה הנסקרת, הגדילה כ.א.ל את חלקה בשוק כרטיסי החיוב )(מבחינת מספר כרטיסים (מכ- 31% בדצמבר2016 לכ- 43% בדצמבר2018 ) . זאת על רקע ירידה ב חלקן שלMAX וישר א כרט באותה תקופה (מכ- 31% ל- 25% ומכ- 37% לכ- 31% ), בהתאמה . באופן טבעי הצמיחה של כ.א.ל מבחינת מספר הכרטיסים המונפקים באה לידי ביטוי גם בניתוח המגמות ו החלק היחסי המחושבים על בסיס היקף החייבים בכרטיסי אשראי (אשראי שאינו נושא ריבית הניתן על בסיס שימוש בכרטיסי החיוב הנדחה). ממצאים אלו עשויים להעיד על עלייה במעמד של כ.א.ל בשוק אמצעי התשלום (להבדיל ממתן אשראי). אחד ההסברים לשינוי זה הינו תמורות משמעות יות בתחום מועדוני הלקוחות, ופרט במעמדה של כ.א.ל אשר העבירה לידיה את מועדון לקוחות שופרסל (שהיה בעבר שייך ללאומי קארד). ככל שהמטרה של אי הפרדת כ.א.ל היתה הגברת התחרות באשראי, בפרט דרך חיזוק כוחו היחסי של בנק דיסקונט, התבססותה בשוק אמצעי התשלום ולא בשוק האשר אי מעלה ספק לגבי אפקטיביות הצעד. יש להמשיך ולבחון אם פעילות ,כ.א.ל מאפיינת גם את פעילות בנק דיסקונט ומעודדת תחרות מול הבנקים הגדולים במקרה כזה מדובר בשינוי פרו- .תחרותי וזאת היתה תכלית אי הפרדתה לסיכום, כנגד ההאטה ואף הצמצום באשראי הבנקאי הצרכני ניכר ת מגמת הרחבה של אשראי הצרכני שמעמידות חברות כרטיסי האשראי. בדומה להרחבה של בנקים בינונים וקטנים אל מול הסטגנציה/ הצמצום של הבנקים הגדולים, ניתן לראות את חברת כ.א.ל לכל הפחות כמי שמרחיבה היצע יותר מהאחרות (בעיקר באשראי שאינו נושא ריבית). לאור עליית עלות המימון של ,הבנקים אפשרות לעליה בעלות המימון ועליה אפשרית בסיכון, מתקבל על הדעת לפרש גם את הרחבת הכמות למרות עליה מתונה בריבית של ישראכרט וMAX- כהרחבת היצע. כלומר, ייתכן ש בנטרול רמת הסיכון ועלות המקורות, .לא חלה עליה בריבית - 2,000,000 4,000,000 6,000,000 8,000,000 10,000,000 12,000,000 14,000,000 16,000,000 סך יתרת האשראי כאל מקס ישרכארט אלפי ש"ח איור16 יתרת האשראי המסחרי של שלוש חברות כרטיסי האשראי , דצמבר2014 עד יוני2019 31/12/2014 31/12/2015 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 37 ג.5.ד. אשראי צרכני מגופים מוסדרים חלק זה מציג ניתוח בסיסי של האשראי הצרכני שמעמידות חברות האשראי החוץ בנקאיות החוץ .מוסדיות שדיווחו מידע לרשות שוק ההון בשנים האחרונות חלו התפתחויות רבות בתחום האשראי החוץ בנקאי, כאשר לצד חברות כרטיסי האשראי, החלו גופים חוץ בנקאיים וחוץ מוסדיים רבים ( ,כאמור גופים מוסדרים) בפעילות של מתן אשראי מסוגים שונים הן למגזר העסקי והן למשקי בית . במגזר משקי הבית החברות המוצגות בניתוח זה עוסקות ב עיקר ב מתן הלוואות צרכניות ומימון לרכישת כלי רכב. תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים , כל נותני האשראי החוץ בנקאיים חייבים ל קבל רישיון לפעילות למתן אשראי על ידי רשות שוק ההון. בפרק .ג3 וד וח על היקפי החברות והרישיונות .שניתנו מ איור17 ניתן ללמוד על מגמת עליה ביתרת האשראי הצרכני מגופים מוסדרים (ספקי אשראי המפוקחים על ידי רשות שוק ההון). כמו כן ניכר כי הריבית הממוצעת על אשראי זה נותרה ללא שינוי מהותי בין דצמבר2016 לדצמבר2018 וזאת במקביל לעליה מסוימת במרווח (איור18 .) 47 נציין כי חלה עלייה בשיעורי ההפרשה להפסדי אשראי שעשוי לה עיד על עלייה בסיכון התיק ההלוואות48 . מכאן ייתכן ש המרווח הנצפה מוטה כלפי מעלה. ובפועל המרווחים ירדו, כך שאם ה דבר נכון זה יכול לשמש כאינדיקציה.לשיפור תחרותי 47 המרווח עבור ספקיות האשראי מוסדרות, חושב על ידי חלוקת הכנסות הריבית נטו ביתרת האשראי. כאשר במסגרת החישוב נלקחו בחשבון רק חברות שסווגו כבעלי פעילות צרכנית בעיקרה. עבור אחת החברות נלקחו רק הוצאות הריבית בחישוב המדד, להבדיל מכלל הוצאות המימון וזאת בכדי לנטרל השפעה של פעילות איגוח של .החברה 48 'זאת גם ניתן ללמוד מהגידול בהוצ חובות מסופקים ששיעורן מיתרת האשראי הממוצעת עלה מ- 2.4% בסוף2016 ל- 4.2% בסוף2018 . 0 200,000 400,000 600,000 800,000 1,000,000 1,200,000 1,400,000 1,600,000 1,800,000 2,000,000 יתרת אשראי לא צמוד בריבית קבועה יתרת אשראי לא צמוד בריבית משתנה יתרת אשראי צמוד בריבית קבועה יתרת האשראי הכוללת אלפי ש"ח איור17 עליה באשראי החוץ-בנקאי: יתרת האשראי הצרכני נטו מגופים מוסדרים , דצמבר2016 עד דצמבר2018 2016 2017 2018 מקור :דיווחי ספקי האשראי לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל ורשות שוק ההוןן , ביטוח וחיסכון. 38 ג.6. אשראי לעסקים קטנים וזעירים בסעיף זה נתאר את סך האשראי לעסקים קטנים וזעירים בישראל ואת נתחי השוק של ספקי אשראי זה .בניגוד למגמה באשראי הצרכני ,באשראי לעסקים קטנים ובינונים לא נרשם שינוי בולט במאזן הכוחות בין האשראי הבנקאי לאשראי החוץ בנקאי אך ניכר כי נכנסו לענף שחקנים חדשים וייתכן כי העדר המידע הוא שמוביל לתוצאה זאת. ב שנת 2018 נרשמה אינדיקציה מסוימת לשיפור בתחרות בעיקר בהתבסס על ניתוח מרווחים וכמויות .יש להמשיך לבחון האם מגמה זאת נמשכת . ג.6.א. אשראי לעסקים קטנים מסך ספקי האשראי פרק זה מתבסס בין היתר גם על נתונים על ספקי אשראי חוץ בנקאים( חוץ מוסדיים ,כאמור הגופים )המוסדרים שדיווחו לרשות שוק ההון. ראשית, נציין כי מדובר בדיווח מצומצם, דיווח במונחים שנתיים עבור השנים2016 עד2018 ובהתאם הניתוח שלה ל ן. כמו כן, בהתאם להערכותינו ""סווגה כל אחת מהחברות המדווחות כחברה לאשראי עסקי או כחברה לאשראי צרכני בהתאם לעיקר פעילותה. זאת להבדיל מהדיווחים של ח ברות כרטיסי האשראי ושל הבנקים המפרטים בדיוק מהו היקף האשראי העסקי ומהו היקף האשראי הצרכני שמעמידה כל חברה . עוד נציין כי למרות שסביר כי חלק מהאשראי ניתן גם לעסקים גדולים ובינונים, מאחר ולא ניתן לזהות אשראי זה, כלל הפעילות משויכת בניתוח כאשראי לעסקים זעירים וקטנים. מעבר לכך קיימות, מלבד החברות שדיווחו לרשות שוק ההון, עוד חברות המעמידות אשראי למגזר העסקי, אשר נכון לה יום אין בידינו נתונים אודות פעילותן. לכן, התמונה המוצגת בחלק זה אינה מלאה, ומשקפת את המידע המדווח .ונגיש לנו נכון להיום בלבד עם זאת הניתוח כולל מידע ל גבי החברות שלהבנתנו .הן המהותיות בשוק כפי שניתן לראות באיור 19 קיימת מגמת עלייה רציפה בחוב המגזר העסקי הלא פיננסי, והיקפו עומד נכון אוגוסט 2019 על כ- 950 מיליארדי ש"ח. לאחר שחלקו של החוב של מגזר זה בתוצר היה 7.67% 1.68% 5.98% 7.64% 3.20% 4.44% 7.78% 3.04% 4.74% 0% 1% 2% 3% 4% 5% 6% 7% 8% 9% ריבית ממוצעת על כל האשראי הניתן שיעור הוצאות מימון אומדן למרווח אחוזים איור18 ריבית ,הוצאות מימון ומרווח ,אשראי צרכני מגופים מוסדרים, דצמבר2016 עד דצמבר2018 2016 2017 2018 מקור :דיווחי ספקי האשראי לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל ורשות שוק ההוןן , ביטוח וחיסכון. 39 במגמת ירידה רציפה החל מסוף שנת2008 , יחס זה נותר ללא שינוי מהותי מאמצע2015 ואף עלה מכ- 67 אחוזים בדצמבר2017 לכ- 69 אחוזים ב אוגוסט 2019 . האשראי לעסקים קטנים וזעירים- מבנה וריכוזיות כעת נסקור בתמציתיות את מבנה שוק האשראי לעסקים קטנים וזעירים כפי שאלו מתבטאים בנתחי השוק49 של ספקי אשראי.לגביהם יש בידנו מידע בהתאם לזמינות הנתונים האשראי החוץ ( בנקאי מתייחס לאשראי של ספקי אשראי חוץ בנקאיים ,כאמור )גופים מוסדרים שדיווחו לרשות .שוק ההון באיור20 ניתן לראות כי הבנקים עדיין מהווים את החלק הארי במקורות האשראי למגזר העסקי הלא פיננסי והם מהווים כמעט מחצית ממקורות האש .ראי למגזר זה בין דצמבר2016 לדצמבר 2018 .אף גדל חלקם בנקודת האחוז בשל היעדר פילוח מלא למגזרים בנתוני המלווים שאינם בנקים (לפחות בשלב זה), לא ניתן להציג ניתוח מדויק של נתחי השוק לפי סוג המלווה ולפי גודל העסק, ועל כן ביצענו הערכה גסה לנתון .זה50 התמונה המתקבלת מעידה כי עבור עסקים זעירים וקטנים הבנקים עדיין מהווים מקור אשראי כמעט בלעדי (ראו איור21 ). לצד זאת, בשני האיורים ניתן להבחין בצמיחה מתונה מאוד ב נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי וחברות האשראי החוץ-בנקאיות והחוץ- ( מוסדיות ,כאמור הגופים.)המוסדרים 49 .נתחי השוק מחושבים על בסיס יתרות האשראי לסוף תקופה 50 על מנת להעריך באופן גס את התפלגות האשראי לעסקים זעירים וקטנים, אנו מניחים כי מגזרים אלו אינם מגייסים הון באמצעות הנפקת אג"ח, וכן באמצעות הלוואות ממשקיעים מוסדיים ומתושבי חוץ. כמו כן אנו מניחים כי האשראי המסחרי שניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי ועל ידי נותנ.י האשראי החוץ בנקאיים מיועד למגזרים אלו 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 1000 0 20 40 60 80 100 120 איור19 התפתחות החוב העסקי , ינואר2000 עד אוגוסט2019 חוב המגזר העסקי הלא פיננסי לתוצר חוב המגזר העסקי הלא פיננסי(ציר ימני) אחוזים מיליארדי ש"ח מקור :נתוני דוחות כספיים ועיבודי בנק ישראל 40 47.7% 20.4% 7.8% 22.9% 48.1% 18.7% 8.4% 23.6% 0.2% 1.0% 48.8% 17.8% 8.1% 23.8% איור20 התפלגות מקורות האשראי למגזר העסקי בישראל , דצמבר2016 עד דצמבר2018 בנקים אשראי מתושבי חוץ(הלוואות ואג"ח*) הלוואות ממוסדיים אג"ח קונצרני ישראלי סחיר ולא סחיר בישראל הלוואות מחברות כרטיסי אשראי שלא באחריות הבנקים חוץ בנקאי** דצמבר2018 דצמבר2017 דצמבר2016 *אשראי מתושבי חוץ לפי שע"ח דולר-ש" ח של דצמבר2016 ** חוץ בנקאי- כולל את יתרת האשראי חברות שדיווחו לרשות שוק ההון מקור :נתוני דוחות כספיים ,נתוני ספקי אשראי שדיווחו לרשות שוק ההון ,ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל 94.8% 0.9% 4.3% 94.4% 1.0% 4.6% 93.6% 1.4% 5.1% איור21 הערכה להתפלגות מקורות האשראי לעסקים זעירים וקטנים אשראי לציבור מהבנקים ברוטו הלוואות מחברות כרטיסי אשראי שלא באחריות הבנקים חברות האשראי החוץ בנקאיות* *כולל את יתרת האשראי של חברות אשראי חוץ בנקאיות שדיווחו לרשות שוק ההון . דצמבר2018 דצמבר2017 דצמבר2016 מקור :נתוני דוחות כספיים ,נתוני ספקי אשראי שדיווחו לרשות שוק ההון , ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל 41 כפי שניתן לראות באיור22 , במשך התקופה הנסקרת נרשמה ירידה מתונה במדדHerfindahl Hirschman Index 51 ( HHI) מ- 2199 נקודות ל- 2128 .נקודות האשראי לעסקים קטנים וזעירים- ריבית ומרווחים לא נרשמה מגמה ברורה בריבית על האשראי העסקי ובמרווח על אשראי זה (איור23 ) . 51 בשוק הפירמות כל של השוק נתחי ריבועי כסכום מוגדר המדד 𝐻𝐻𝐼= ∑ (𝑀𝑆𝑖)2 𝑛 𝑖=1 כאשר𝑀𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi, ו- n .הוא מספר הפירמות בשוק 2,198 2,183 2,125 - 500 1,000 1,500 2,000 2,500 דצמ- 2016דצמ- 2017דצמ- 2018 איור22 ירידה בריכוזיות האשראי לעסקים קטנים: Herfindahl-Hirschman Indexאשראי לעסקים , דצמבר2016 עד דצמבר2018 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי רשות שוק ההון ועיבודי בנק ישראל 4.0 3.28 4.5 3.64 4.2 3.42 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 4.5 5.0 ריבית ממוצעת מרווח ממוצע אחוזים איור23 ריבית ממוצעת ומרווח ממוצע על אשראי לעסקים קטנים דצמבר2016 עד דצמבר2018 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים , דיווחי החברות לרשות שוק ההון ועיבודי בנק ישראל 42 ג.6.ב. אשראי בנקאי לעסקים קטנים וזעירים אשראי בנקאי לעסקים קטנים וזעירים – מבנה ו ריכוזיות כפי שמוצג באיור24 , מבחינה של מדדיHHI המבוססים על נתוני יתרות במגזר העסקים הזעירים והקטנים לא ניתן להסיק על שינוי משמעותי בריכוזיות אלא על ירידה מתונה מתחילת שנת2018 . זאת בניגוד לירידה במדד שנרשמה עבור סך האשראי (מוצגת באיור24 בקו הכחול) וירידה במדד עבור אשראי צרכני שתוארה.בסעיף ג5. .ב גם כאשר בוחנים את השינוי במדד ה- CR2 , המחושב כחלקם היחסי של שני התאגידים הבנקאיים הגדולים מתוך סך יתרת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים, כפי שמוצג באיור25 , לא ניתן להצביע על מגמה ברורה, למעט ירידה מתונה מתחילת שנת2018 , כאשר שני הבנקים הגדולים עדיין מהווים מעל60% .משוק האשראי הבנקאי למגזר זה זאת בניגוד לירידה במדד שנרשמה עבור סך האשראי (מוצגת באיור25 בקו.הכחול) וירידה במדד עבור אשראי צרכני שתוארה בנייר זה 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 איור24 Herfindahl-Hirschman Index אשראי בנקאי, דצמבר2012 עד יוני2019 אשראי בנקאיHHI אשראי בנקאי לעסקים זעירים וקטניםHHI מקור :נתוני דוחות כספיים ועיבודי בנק ישראל 43 כאשר בוחנים את השינוי מתחילת עד סוף התקופה המוצגת באיור26 , ניתן להבחין כי בעוד שבנק לאומי הגדיל את חלקו היחסי במגזר זה, חלקו של בנק הפועלים מעט הצטמצם. בקרב הבנקים הבינוניים, ניתן להבחין במגמת עליה מסוימת רק בנתח השוק של מזרחי טפחות במגזר העסקים הזעירים והקטנים . לסיכום, לעומת התמורות הבהירות במגזר משקי הבית, שבו ניתן היה להבחין בירידה מתמשכת במדדי הריכוזיות, בשוק האשראי הבנקאי לעסקים קטנים לא ניתן בשלב זה להצביע על מגמה 0 10 20 30 40 50 60 70 איור25 CR2 אשראי בנקאי, דצמבר2012 עד יוני2019 אשראי בנקאיCR2 אשראי בנקאי לעסקים זעירים וקטניםCR2 אחוזים מקור :נתוני דוחות כספיים ועיבודי בנק ישראל 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% הפועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי איור26 נתחי השוק של5הקבוצות הבנקאיות הגדולות ,אשראי לעסקים זעירים וקטנים מרץ2016 עד יוני2019 31/03/2016 30/06/2016 30/09/2016 31/12/2016 31/03/2017 30/06/2017 30/09/2017 31/12/2017 31/03/2018 30/06/2018 30/09/2018 31/12/2018 31/03/2019 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ועיבודי בנק ישראל 44 ברורה מבחינת נתחי שוק וריכוזיות. ,עם זאת ניתן לומר כי מתחילת שנת2018 חלה ירידה קלה .במדדים אלו אשראי בנקאי לעסקים זעירים וקטנים- ניתוח כמות ומרווחים כפי שניתן לראות באיור27 , מתחילת שנת2018 נרשמה ירידה מסוימת בריבית על האשראי הבנקאי לעסקים זעירים וקטנים ובמרווחים שחושבו. זאת במקבי ל לעליה ביתרות האשראי המאפיינת את 5 הקבוצות הבנקאיות הגדולות (ראה גם איור28 ) .ניתן לפרש תמורות אלו כאינדיקציות פרו תחרותיות מסוימות .אך נציין גם כי לא ניתן לנטרל השפעות של שינויים ברמת הסיכון איור29 מלמד שהירידה המסוימת במרווחים מתחילת2018 לא היתה אחידה בין הבנקים, ואפיינה יותר את הבנקים הבינוניים. לסיום נציין כי גם מדד לרנר מצביע על מגמה דומה של ירידה בערך המדד מתחילת2018 לאחר עליה במדד בשנת2017 , מתחילת2019 המדד חזר לעלות באופן מתון ויש לבחון את המגמות בתקופות הבאות (איור30 .) 0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4 4.5 5 155,000,000 160,000,000 165,000,000 170,000,000 175,000,000 180,000,000 185,000,000 190,000,000 195,000,000 200,000,000 205,000,000 210,000,000 אחוזים אלפי ש"ח איור27 יתרת האשראי ,המרווח מהדוחות הכספים ,מרווחים וריבית הממוצעת , אשראי בנקאי לעסקים זעירים וקטנים, מרץ2016 עד ספטמבר2019 יתרת האשראי הצרכני מרווח(דוח כספי( )ציר ימני) מרווח(זרם( )ציר ימני) ריבית ממוצעת(ציר ימני) מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 45 0 10,000,000 20,000,000 30,000,000 40,000,000 50,000,000 60,000,000 70,000,000 הפועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי אלפי ש"ח איור28 יתרת האשראי לעסקים זעירים וקטנים של5הקבוצות הבנקאיות הגדולות , מרץ 2016 עד יוני2019 30/06/2016 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 0% 1% 2% 3% 4% 5% 6% הפועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי איור29 המרווח על מתן אשראי לעסקים זעירים וקטנים של5 הקבוצות הבנקאיות הגדולות , מרץ2016 עד יוני2019 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 46 ג.6.ג. אשראי מסחרי מחברות כרטיסי האשראי כפי שניתן לראות באיור31 , ביוני2019 עמד חלקה היחסי של חברת ישראכרט במתן אשראי לעסקים גדולים על כ- 55% ,לעומת כ- % 5 3 של כ.א.ל וכ- % 10 שלMAX . 52 יש לציין כי אין בידנו מידע על חלוקה לפי גודל עסק של האשראי, אך נניח לצורך הניתוח הנוכחי כי רוב רובו של האשראי הינו לעסקים קטנים. 52 בסקירה זו בחרנו שלא להציג את נתוני פועלים אקספרס בשל היקף הפעילות הזניח של חברה זו בתחום מתן .האשראי 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% איור30 אומדן למדד לרנר לאשראי בנקאי לעסקים זעירים וקטנים , דצמבר2016 עד ספטמבר2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% כאל מקס ישרכארט איור31 נתח שוק אשראי מסחרי של שלוש חברות כרטיסי האשראי , דצמבר2014 עד יוני2019 31/12/2014 31/12/2015 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 47 באיור32 ניתן להבחין כי בתחום האשראי למגזר העסקי חלה עלייה מסוימת בשיעור הריבית הממוצעת על יתרת האשראי של חברות כרטיסי האשראי ברמה אגרגטיבית וכן בקרב חלק .מהחברות לצד השינויים במחיר האשראי העסקי, נראה באיור33 כי בתקופה הנסקרת הגדילו שלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות את יתרת אשראי זה, כאשר הגידול הכמותי הגד ול ביותר נרשם אצל חברת ישראכרט , בעוד ששיעור הצמיחה הגדול ביותר נרשם דווקא בחברתMAX שאמנם העמידה כמות אשראי נמוכה למגזר העסקי בהשוואה לכ.א.ל ולישראכרט, אך בתקופה הנסקרת הכפילה את כמות זו, ואף מעבר לכך. 53 הגדלת אשראי בהיקפים כל כך משמעותיים הגיוני שכוללת פניה אל ,לקוחות ושווקים חדשים ומשכך גוררת עלויות וסיכונים משמעותיים לחברות כרטיסי האשראי אשר לא מן ה.נמנע שישתקפו בשיעור הריבית 53 יש לציין כי חלק מן הגידול ביתרת האשראי העסקי של חברות כרטיסי האשראי מיוחס לשינוי של סיווג יתרת האשראי בעסקאות פקטורינג וכלילתו כעת תחת אשראי לציבור– מס.חרי 0 1 2 3 4 5 6 7 סך הכל כאל מקס ישרכארט אחוזים איור32 ריבית ממוצעת על אשראי מסחרי של שלוש חברות כרטיסי האשראי , דצמבר2014 עד יוני2019 31/12/2014 31/12/2015 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 48 ג.6.ד. אשראי מסחרי מ גופים מוסדרים חלק זה מציג ניתוח בסיסי של האשראי לעסקים שמעמידות חברות האשראי החוץ בנקאיות החוץ .מאזניות הניתוח מתבסס על נתונים ש אספה רשות שוק ההון. בשנים האחרונות חלו התפתחויות רבות בתחום האשראי החוץ בנקאי, כאשר לצד חברות כרטיסי ( האשראי, החלו גופים חוץ בנקאיים וחוץ מוסדיים רבים ,כאמור גופים מוסדרים) בפע ילות של מתן אשראי מסוגים שונים הן למגזר העסקי והן למשקי בית: ניכיון שוברים וצ'קים, עסקאות פקטורינג, הלוואות צרכניות ומימון לרכישת כלי רכב. תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ,מוסדרים חייבים כל נותני האשראי החוץ בנקאיים (מלבד חברות כרטיסי האשראי) בקבלת רישי ון לפעילות מסוג זה על ידי רשות שוק ההון. הריבית הממוצעת השנתית על האשראי שהעמידו הגופים המוסדרים לאשראי המסחרי נותרה יציבה בין דצמבר2016 לדצמבר2018 (איור34 ). נציין כי חברה אחת מבין החברות על בסיסם חושבו הנתונים, עוסקת בפעילות ניכיון שוברים. בהתאם מאפייני חברה זאת שונים מהחברות .האחרות .ההבדלים המהותיים בסוגי פעילות האשראי משפיעים על הממוצעים המוצגים באיור בעוד שיתרת האשראי של חברות אלו צמחה בתקופה זו בכ- 2.4 מליארד ₪ אלפי ש"ח (איור35 .) עם זאת, קשה לקבוע האם מדובר במגמה ברת קיימא .כמו כן, ניתן לראות כי הריבית על אשראי מחברות אלו ג בוהה מהריבית על האשראי הבנקאי לעסקים זעירים וקטנים ומהריבית של חברות כרטיסי האשראי למגזר העסקי לאורך כל התקופה הנסקרת. סיבה אפשרית לכך הינה שהחברות החוץ בנקאיות מעמידות אשראי ללווים בעלי פרופיל סיכון גבוה יותר בהשוואה לבנקים וחברות .כרטיסי האשראי - 500,000 1,000,000 1,500,000 2,000,000 2,500,000 3,000,000 סך יתרת האשראי כאל מקס ישרכארט אלפי ש"ח איור33 יתרת האשראי המסחרי של שלוש חברות כרטיסי האשראי , דצמבר2014 עד יוני2019 31/12/2014 31/12/2015 31/12/2016 31/12/2017 31/12/2018 30/06/2019 מקור :נתוני דוחות כספיים ,דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים ועיבודי בנק ישראל 49 ג.7. תבחין כ.א.ל דיסקונט אחת השאלות שהוצבו לפתחה של ועדת היישום היא שאלת הורדת הרף להגדרת בנק בעל הקף פעילות רחב, אשר צפוי להביא למכירת חברת כ.א.ל מידי בנק דיסקונט. שאלה זו צפויה לקבל מענה על ידי בדיקה האם אכן השארת הרף ב- 20% מקיימת את המטרות אשר היו בבסיס ההחלטה שלא להפריד את חברת כ.א.ל ,מקבוצת דיסקונט בראשן ההנחה כי הימצאותה של כ.א.ל בתוך קבוצת דיסקונט מסייעת לקבוצה להיות גורם מחולל תחרות בשוק, ו כלי של הקבוצה להגיע לבסיס .לקוחות רחב וכך להגביר את התחרות בשוק הבנקאות והצבת הקבוצה כסמן ימני לתחרות 6.65% 4.07% 2.54% 6.26% 3.82% 2.39% 6.38% 3.39% 2.92% 0% 1% 2% 3% 4% 5% 6% 7% ריבית ממוצעת על כל האשראי הניתן שיעור הוצאות מימון אומדן למרווח איור34 מדדי רווחיות אשראי עסקי מגופים מוסדרים , דצמבר2016 עד דצמבר2018 2016 2017 2018 מקור :דיווחי ספקי האשראי לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל ורשות שוק ההוןן , ביטוח וחיסכון 0 2,000,000 4,000,000 6,000,000 8,000,000 10,000,000 12,000,000 יתרת אשראי לא צמוד בריבית קבועה יתרת אשראי לא צמוד בריבית משתנה יתרת אשראי צמוד בריבית קבועה יתרת האשראי הכוללת אלפי ש"ח איור35 יתרת אשראי עסקי נטו מגופים מוסדרים , דצמבר2016 עד דצמבר2018 2016 2017 2018 מקור :דיווחי ספקי האשראי לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ועיבודי בנק ישראל ורשות שוק ההוןן , ביטוח וחיסכון 50 על מנת לאמוד את תרומתה של קבוצת דיסקונט כגורם מחולל תחרות בשוק וכן על מנת לספק וודאות לחברות ולשוק, נקבע תבחין מדיד ספציפי לבנק דיסקונט ולחברת כ.א.ל (סעי ף6 במסמך התבחינים). על פי תבחין זה שיעור השינוי המצטבר ביתרות האשראי (ללא עסקים גדולים וללא חו"ל) של קבוצת דיסקונט בישראל (כולל כ.א.ל ) יהיה בסוף שנת2020 בטווח שבין2.5 ל- 4.5 נקודות אחוז54 מעל שיעור השינוי המצטבר בתקופה זו ביתרות האשראי המצרפיים (ללא עסקי ם גדולים וללא חו"ל) של4 .הקבוצות הבנקאיות הגדולות האחרות ושתי חברות כרטיסי האשראי שהופרדו בדוח הוועדה הראשון דיווחנו כי מסוף2016 עד סוף2017 , יתרת האשראי של קבוצת דיסקונט (ללא עסקים גדולים) גדלה ב- 7.05% בעוד יתרת האשראי של ארבעת הקבוצות הבנקאיות הנוספות (ללא עסקים גדולים), גדלה ב- 4.05% בלבד55 , כלומר, שיעור השינוי ביתרות האשראי של קבוצת דיסקונט גבוה ב-3 נקודות אחוז משיעור השינוי ביתרות האשראי המצרפיים של ארבעת הקבוצות הבנקאיות .הגדולות ושתי חברות כרטיסי האשראי שהיו ברשותן במועד זה בדוח הכספי לשנת2018 ערך בנק דיסקונט סיווגים מחדש לנתונים שפורסמו בדוח הכספי לשנת 2017 . בעקבות סווג לא נכון בין מגזרי הפעילות, יתרת האשראי לעסקים גדולים נכון לדצמבר2017 היתה גבוהה יותר בפועל מזו שדווחה בדוח הכספי לשנת2017 , ואילו יתרת האשראי לעסקים קטנים וזעירים וכן לעסקים בינונים היתה נמוכה יותר בפועל מהיתרה שדווחה. בהתאם לדיווח המעודכן יתרת האשראי של קבוצת דיסקונט (ללא עסקים גדולים) בשנת2017, קטנה ב- 0.35% בעוד יתרת האשראי של ארבעת הקבוצות הבנקאיות הנוספות (ללא עסקים גדולים), כאמור גדלה ב- 4.05% ,. כלומר הצמיחה של דיסקונט היתה נמוכה יותר מקבוצת ההשוואה ולכן מדובר באינדיקציה שלילית לגבי היות הבנק מחולל תחרות. נבהיר כי בנק דיסקונט הקדים ופנה לנציגי הוועדה במכתב המתריע על השינוי והשלכותיו על חישוב המדדים. במקביל גם בנקים נוספים ערכו סיווגים מחדש המשפיעים על ה .תוצאות אך זה העיקרי שבהם חישוב המדד לשנת2018 : דיסקונט עם שיעור שינוי של9.4% , בעוד יתרת האשראי של ארבעת הקבוצות הבנקאיות הנוספות (ללא עסקים גדולים), גדלה ב4.7% .בלבד56 , כלומר, שיעור השינוי ביתרות האשראי של קבוצת דיסקונט גבוה ב- 4.7 נקודות אחוז משיעור השי נוי ביתרות האשראי המצרפיים של ארבעת הקבוצות הבנקאיות הגדולות ושתי חברות כרטיסי האשראי שברשותן )(הצפויות להיפרד . מנגד, יש לשים לב שחישוב השינוי משנת2016 ועד2018 יוביל לצמיחה נמוכה .יותר של דיסקונט חשוב להדגיש, ראשית, שבהתאם לנקבע במסמך התבחינים הבחינה ה סופית של תבחין זה תתבצע רק ב- 2020 . שנית, שהתבחין המצוין לעיל כמו יתר התבחינים יהוו אינדיקציה לוועדה לצורך קבלת החלטתה לגבי הפרדת כ.א.ל תוך הותרת שיקול דעת בנושא. 54 יובהר כי אין לפרש הפרש בגידול היתרות העולה על4.5 נקודות האחוז כאי עמידה של דיסקונט ו כ.א.ל בתנאי .התבחין. כמו כן כאמור התבחין רק מהווה אינדיקציה לוועדה ואינו מייתר את שיקול דעתה 55 ' נתונים אלה חושבו על בסיס דיווחי הדו"חות הכספיים כפי שנקבעו בהוראה56 8- מגזרי פעילות פיקוחיים' בהוראות הדיווח לפיקוח על הבנקים. בהוראה זו, "אשראי", כמשמעו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981 , ,למעט ערבות .אשראי תעודות והתחייבות על חשבון לקוח 56 ' נתונים אלה חושבו על בסיס דיווחי הדו"חות הכספיים כפי שנקבעו בהוראה856 - מגזרי פ עילות פיקוחיים' בהוראות הדיווח לפיקוח על הבנקים. בהוראה זו, "אשראי", כמשמעו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981 ,, למעט ערבות .אשראי תעודות והתחייבות על חשבון לקוח 51 ג.8. סך האשראי הבנקאי- מדדים נוספים המסקנה העולה מן המדדים המחושבים בסעיף זה היא כי (לכל הפחות משנת2016 ) חל שיפור .)ברמת התחרות בשוק האשראי הבנקאי (ללא הבחנה בין מגזרי פעילות השיפור מתבטא בירידה במדדLerner בין דצמבר2016 לדצמבר2018 . תוצאות מדדH גבוהה יותר עבור2015-2016 מאשר עבור2011-2015 . שינוי זה מלמד כי השינויים במחירי התשומות מתורמים בצורה חזקה יותר .לשינוים בהכנסות או בריביות נרשמה ירידה במדדBoone בשנים בין2012 לשנת2018 . ירידה זאת מלמדת שעליה בעלות השולית מתורגמת לירידה משמעותית יותר ברווחיות או בנתח השוק של הבנק דבר המצביע על עליה מסוימת בתחרות. בסעיף זה נציג מדדים נוספים המחושבים על סך האשראי שמעמידים התאגידים בנקאיים ללא הבחנה בין אשראי מגזרי פעילות. הטעם להוספת תבחינים אלו הינו בין היתר המחסור בנתונים מדויקים שיאפשרו לנו לעשות בדיקות פשוטות אך אמינות לגבי מצב התחרות ובפרט המחירים, על בסיס חצי שנתי. מדובר באמידות מקובלות בספרות, שאמנם אינן ניתנות לביצוע חצי שנתי אך כן .ניתנות לביצוע לפחות פעמיים לאורך חיי הוועדה ולגישתנו משפרות את איכות הניתוח ג.8.א. מדדLerner לכלל הפעילות בישראל לגבי כלל המערכת ערכנו גם חישוב של מדדLerner באמצעות אמידת העלות השולית בהתאם למתודולוגיה המתוארת ב- Berger et al (2009) (כולל מודיפיקציה מסוימת לשימוש בנתונים רבעוניים על ידי הוספתfixed effect לרבעון). חלה ירידה במדד זה בין2016 ל- 2018 . בעתיד ניתן יהיה לש.קול אמידה של העלות השולית גם לגבי המגזרים השונים ג.8.ב. H statistic כמפורט בנספח א', מדד H אומד את כוח השוק באמצעות המידה בה שינויים במחירי התשומות .מתורגמים לשינוי בהכנסה בשיווי משקל תוצאת המדד מחושבת כסכום גמישויות ההכנסה ביחס .למחירי התשומות כפי שניתן לראות בנספח ג ' המפרט את תוצאות האמידות השונות. בכלל האמידות השונות תוצאת המדדי ם עבור השנים 2011 עד2018 הינה בין בין0.4 ל- 0.52. מכאן, שמדד ה- H מצביע על מצב של תחרות הכוללת מספר מועט של מתחרים. בשלב השני אמדנו את אותן ספציפיקציות עבור חלקו המאוח ר של המדגם בלבד (משנת2016 ועד2018 ) ועבור חלקו המוקדם של המדגם (משנת2011 ועד שנת2015 ). כלל הספציפיקציות השונות שבדקנו הצביעו על עליה בסכום הגמישויות בתקופה המאוחרת, ומכאן עלH סטטיסטי גבוה יותר ועל עלייה בתחרות. במדגם המאוחר התוצאות נעו בין0.6 ל0.8. ו במ דג ם המוקדם בין0.28 ל- 0.37 .ה תוצאות מהוות אינדיקציה ל עליה מסויימת .ברמת התחרות ג.8.ג. Boone Indicator כפי מש וסבר'בנספח א ,מדד Boone מחושב כגמישות הרווחיות של הבנק (או נתח השוק שלו) ביחס לעלות השולית בנספח ג' ניתן לראות את תוצאות האמידות השונות והסבר על האמידה . ניתן לראות כי בין2012 ל- 2018 בכלל הספציפיקציות שנבדקו ערך המדד הולך וקטן, דבר המשמש כאינדיקציה ל.עלייה בתחרות 52 ביבליוגרפיה Baumol, William J. "Contestable markets: an uprising in the theory of industry . 54 - 1986): 40 ( Microtheory: applications and origins structure." Barbosa, Klenio, Bruno de Paula Rocha, and Fernando Salazar. "Assessing competition 50 Journal of Banking & Finance product approach." - in the banking industry: A multi . 362 - 340 ): 2015 ( "Bank competition and Ariss. - Berger, Allen N., Leora F. Klapper, and Rima Turk . 118 - 35.2 (2009): 99 Journal of Financial Services Research financial stability." Berry, Steven, James Levinsohn & Ariel Pakes (1995) “Automobile . 890 (July 1995) - Prices in Market Equilibrium,” Econometrica, 63(4): 841 Trends in competition and profitability in the ., and Jaap WB Bos. Bikker, Jacob A . . No. 2005/2. SUERF Studies, 2005 banking industry: A basic framework Bikker, Jacob A., and Katharina Haaf. "Competition, concentration and their Journal of banking & banking industry." relationship: An empirical analysis of the . 2214 - 26.11 (2002): 2191 finance Bikker, Jacob A., Sherrill Shaffer, and Laura Spierdijk. "Assessing competition with the Review of Economics Rosse model: The role of scale, costs, and equilibrium." - Panzar . 1044 - 94.4 (2012): 1025 tics and Statis Bolt, Wilko, and Alexander F. Tieman. "Banking competition, risk and 804 - 106.4 (2004): 783 Scandinavian Journal of Economics regulation." 118.531 The Economic Journal Boone, Jan. "A new way to measure competition." . 1261 - 1245 ): 2008 ( Boone, Jan, Jan Van Ours, and Henry Van Der Wiel. "How (not) to measure . competition." (2007) country comparisons of competition and pricing power in - Carbó, Santiago, et al. "Cross . 134 - 2009): 115 28.1 ( Journal of International Money and Finance European banking." Casu, Barbara, and Claudia Girardone. "Bank competition, concentration and efficiency . 468 - 74.4 (2006): 441 The Manchester School in the single European market." Economic Cetorelli, Nicola. "Competition among banks: Good or bad?." . 38 - 25.2 (2001): 38 ves Perspecti Claessens, Stijn. "Competition in the financial sector: overview of competition . 118 - 24.1 (2009): 83 The World Bank Research Observer policies." 53 Claessens, Stijn, and Luc Laeven. "Competition in the financial sector and growth: A . Palgrave Financial Development and Economic Growth country perspective." - cross . 105 - MacMillan, London, 2004. 66 Clerides, Sofronis, Manthos D. Delis, and Sotirios Kokas. "A new data set on tutions & Financial Markets, Insti competition in national banking markets." . 311 - 3 (2015): 267 - 24.2 Instruments Cournot, A. 1838. Researches into the Mathematical Principles of the Theory of Wealth. Trans. . N.T. Bacon, New York: Macmillan, 1929 Reduce the Risk of Does Competition Miera & Rafael Repullo, 2010. " - David Martinez , Society for Financial Studies, vol. 23(10), Review of Financial Studies ," Bank Failure? . 3664, October - pages 3638 de Gioia, Giacomo. "A Decomposition of the Herfindahl Index of Concentration." ). 2017 ( "Bank competition, financial reform, and institutions: The Delis, Manthos D. - 97.2 (2012): 450 Journal of Development Economics importance of being developed." . 465 A framework for analyzing Kunt, Asli, and María Soledad Martínez Pería. - Demirguc . The World Bank, ctor: an application to the case of Jordan competition in the banking se . 2010 Jones. "Measuring - Duygun, Meryem, Mohamed Shaban, and Tom Weyman n application to competition using the Boone relative profit difference indicator: a . 5 (2013) conomics Discussion Paper Series E banking systems in emerging economies." Fernandez de Guevara, Juan, Joaquin Maudos, and Francisco Perez. "Market power in . 137 - 27.2 (2005): 109 Journal of Financial Services Research European banking sectors." a Spierdijk. "Enjoying the quiet life under Koetter, Michael, James W. Kolari, and Laur Review of deregulation? Evidence from adjusted Lerner indices for US banks." . 480 - 94.2 (2012): 462 Economics and Statistics Leon, Florian. "Measuring competition in banking: A critical review of methods." . 44 ): 2015 ( Lerner, Abba. "The concept of monopoly and the measurement of monopoly . 76 - . Palgrave, London, 1995. 55 Essential Readings in Economics power." 54 The Panzar, John C., and James N. Rosse. "Testing for" monopoly" equilibrium." . 456 - (1987): 443 cs journal of industrial economi Polder, Michael, et al. "Micro and macro indicators of competition: comparison and . relation with productivity change." (2009) Ruthenberg, David. "Competition in the Banking System: Theoretical Aspects and / Empirical Evidence from Israel and Abroad התחרותיות בענף הבנקאות: היבטים ".תאורטיים וראיות אמפיריות מישראל ומחו" ל הרבעון לכלכלה( 2008 :) 247 - 213 . European hak. "Banking competition and capital ratios." Schaeck, Klaus, and Martin Ci . 866 - 18.5 (2012): 836 Financial Management ihák. "Competition, efficiency, and soundness in banking: Č Schaeck, Klaus, and Martin . An industrial organization perspective." (2010) Rosse revenue test and market – Laura Spierdijk. "The Panzar Shaffer, Sherrill, and . 347 - 61 (2015): 340 Journal of Banking & Finance power in banking." Spierdijka, Laura, and Michalis Zaourasa. "Measuring banks’ market power in the Journal of Banking & d Lerner index." correcte - presence of economies of scale: A scale . 48 - 87 (2018): 40 Finance Stiglitz, Joseph E., and Andrew Weiss. "Credit rationing in markets with imperfect . 410 - 71.3 (1981): 393 The American economic review information." roach to measuring competition in the loan Van Leuvensteijn, Michiel, et al. "A new app . 3167 - 43.23 (2011): 3155 Applied Economics markets of the euro area." Assessing bank competition for consumer Wilko Bolt & David Humphrey, 2015. " . ands Central Bank, Research Department 457, Netherl DNB Working Papers ," loans ,"רוטנברג, דוד, "ניהול בנקאי בישראל, ניהול נכסים, התחייבויות וסיכונים2002 . 55 נספחים 'נספח א- בסיס תאורטי לכתיבת הדוח ובחירת מדדי התחרות בנספח זה נתאר את הבסיס התאורטי לכתיבת הניתוח התחרותי. נבהיר כי מדידת התחרות היא משימה מסובכת ואין הסכמה גורפת לגבי הדרך הנכונה למדוד אותה. בהתאם, אין באמור עמדה של הועדה או מי מחבריה לדרך יחידה לבחינת תחרות, אלא הצגת .הבדיקה שנעשתה בדוח זה בלבד א. הגדרות שונ ות לתחרות .תחרות משוכללת הינה מצב תאורטי המאופיין במספר רב של קונים ומוכרים של מוצר הומוגני לצרכנים וליצרנים מידע מלא על המוצר, ובפרט על מחירו, והתועלת שצריכתו מניבה. אין בשוק חסמים לכניסה ויציאה של פירמות או למעבר לקוחות בין פירמה אחת לשנייה. כל פירמה בוחרת לייצר את הכמות הממקסמת את רווחיה, בהינתן עליות הייצור שלה ותוך קבלת מחיר המוצר כנתון )(הפירמה אינה מפנימה את ההשפעה השלילית שיש לעליית מחיר המוצר על הכמות הנמכרת והצרכנים בוחרים לרכוש כמות מסוימת מהמוצר הממקסמת את תועלתם בהינתן מחירו, תקציבם והתחליפי ם העומדים לרשותם. תוצאת שיווי משקל של התנהגות הפירמות והצרכנים מתאפיינת במצב בו מחיר המוצר שווה לעלותו השולית (קרי, עלות הייצור של יחידת המוצר האחרונה ( .שהפירמה מייצרת) כאשר בטווח הארוך המחיר שווה גם לעלותו הממוצעתTirole,1988 ). נבהיר ,כי מדובר במצב תאורטי ,שאינו מתקיים במציאות, ובהתאם, לא נצפה או נשאף לראות בנתונים .כי מחיר המוצר שווה לעלותו השולית ניתן להתייחס למונופול (פירמה יחידה) או קרטל (מספר פירמות הקובעות במשותף את כללי הייצור) כתמונת הראי של תחרות משוכללת. המונופול (או הקרטל) קובע את מחיר המוצר תו ך הפנמה מלאה של השפעתו על הכמות הנמכרת בשוק (קרי, לוקח בחשבון שעליה במחיר תוביל מחד לעליה בהכנסות ממכירת כל יחידת מוצר אך מאידך תקטין את כמות המוצרים הנמכרים) . במצב ( של מונופול (או קרטל) בשווי משקל המחיר נקבע מעל העלות השוליתTirole,1988 .) עיקר העיסוק בני יר זה הוא ב תחרות בין מספר מועט של מתחרים, ניתן להתייחס למצב זה כרצף אפשרי בין תחרות משוכללת למונופול: כמו במונופול גם במצב של תחרות בין מעטים יש לכל יצרן כוח שוק מסוים והשפעה על ,מחיר המוצר, כך שבשווי משקל המחיר עולה על העלות השולית. מנגד לא מדובר בפירמה י חידה והיצרנים מושפעים גם מהתנהגות הפירמות האחרות (או הציפיות שלהם לגבי התנהגות זאת) ומגיבים להם. מודלCournot ( Cournot, 1838 ) מתמקד בתחרות על הכמות המיוצרת וגורס כי תגובה להגדלת הכמות על ידי פירמה אחת תהא הקטנת הכמות של הפירמה המתחרה, מודלBertrand מתמקד ב תחרות על המחירים, וטוען כי הפירמות מגיבות לירידה במחירים (ועליה בכמויות) של הפירמות המתחרות על ידי הורדת המחיר (והרחבת הכמות). מודלים אלו מא פ שרים גם ניתוח של שוק שאינו הומוגני ובהתאם, הקריטריון הקובע לרכישת מוצר מפירמה מסוימת אינו רק מחירו אלה כלל מאפייניו . לדוגמא, היקף האשראי, שיעור ההחזר, משך .)'זמן ההחזר, דרישת בטוחה, מאפייני המוסד המלווה וכו גישות אחרות מתמקדות בהגדרת תחרות בהתנהגות דינאמית של צד ההיצע, ולאו דווקא כתוצאת שיווי משקל בה המחיר שווה לעלות השולית. שוק הוא תחרותי כאשר יצרנים הם מספיק אגרסיבי ים בכדי להעניק למתחרה תמריץ להשתפר כדי להשיג יתרון על מתחריו, בין שמדובר של 56 שיפור האיכות, הורדת מחיר, הוספת שירותים וכיוצא בזאת. כך למשל, מדדBoone בוחן עד כמה שיפור ביעילות הבנק מתורגם לגידול ברווחיו או בנתח השוק השלו. במצב תחרותי בנק יאלץ "לשלם" יותר במו .נחי נתח שוק או רווחיות על חוסר יעילותLeon, 2015) .) .מודלים אחרים מתמקדים בתיאור החלטות הצרכן והתועלת שלו מתכונות המוצרים שהוא צורך אמידת הביקוש למוצרים מבודלים על פני זמן תאפשר לבחון את הנכונות לשלם עבור המוצר ובפרט הנכונות לשלם על מאפייניו השונים וכן את מידת התחליפיות לאורך זמן בין מוצרים שונים. כך למשל נבחן איזה שיעור של עליה במחיר האשראי של בנק מסוים צפוי להוביל למעבר לרכישת ( .האשראי מבנק אחרBerry et al, 1995 .) ב. )השלכות מרכזיות של תחרות (בעיקר בשוק האשראי ב.1. תחרות רווחה חברתית ורווחת הצרכן57 הרעיון העומד )בבסיס הרפורמה הינו כי קידום התחרות (בפרט בשוק האשראי ושווקים נלווים הינו יעד חיובי. התיאוריה הכלכלית גורסת ששוק לא תחרותי (בהשוואה לתחרות משוכללת) כרוך )ביצירת "נטל עודף" קרי הקטנת סך הרווחה החברתית (של כלל היצרנים והצרכנים גם יחד ( Tirole,1988). בהתאם, רי סון הכוחות התחרותיים צפוי לגרום להפסד רווחה חברתית. בנקים בעלי ,כוח מונופוליסטי יגבו ריביות גבוהות יותר עבור מתן אשראי ונמוכות יותר עבור פיקדונות. כמו כן ( בשווי משקל כמות האשראי תקטן והדבר יפגע בקצב בו הכלכלה יכולה לצמוחCetorelli, 2001 .) בפרט, הגברת התחר ות יכולה לשפר את רווחת הצרכן (מעבר לצמצום או למניעת הנטל העודף והפסד הרווחה הכולל המושפע הן מרווחת הצרכן והן מרווחת היצרן, כלומר העברת חלק מהעודפים מהיצרן לצרכן): על ידי הצעת מגוון מוצרים רחב יותר/ שיפור איכות השירות, ליותר צרכנים, במחירים אטרקטיביים יותר( Tirole,1988 ). יש להבהיר כי הגדלת רווחת הצרכן היא תוצר חיובי של תחרות, אך ההפך אינו נכון ובפרט רווחת הצרכן יכולה לעלות גם ללא קשר לתחרות. כך למשל, אפשר ושיפור טכנולוגי יוביל להוזלת עלויות הייצור, ובהינתן כל רמה של תחרות (שאינה מונופול או קרטל) חלק מהוזלה ז את תגולגל לצרכן. באופן דומה שיפור טכנולוגי עשוי לאפשר את .הרחבת מגוון המוצרים או איכותם ללא שינוי של רמת התחרות ב.2. תחרות ויעילות בספרות התיאורטית והאמפירית קיימות תוצאות סותרות בנוגע לקשר בין תחרות ויעילות. הגישות נבדלות ביניהן הן בהתאם לכיוון הקשר שהן מייח סות בין תחרות לבין יעילות (קרי, קשר חיובי או שלילי) והן בהתאם לקשר הסיבתי שקיים לדידן בין תחרות לביו יעילות (קרי, האם תחרות משפיעה על יעילות או היעילות היא שמשפיעה על הרמה התחרותית). להלן, נתאר מספר גישות תאורטיות תוך התייחסות לכיוון הקשר ולסיבתיות. בהתאם למתואר בלוח1 . Koetter et al, 2008) .) הגברת התחרות שוחקת את רווחיות הבנקים, הדבר עשוי להוביל להתייעלותם, בכדי להוזיל עלויות ולשפר את רווחיותם. ההתייעלות מאפשרת לבנקים להוריד מחירים כדי למשוך לקוחות או לספק 57 .הנחת המוצא של הנייר הינה כי נקודת המוצא אינה תחרות מלאה, וכן לא מצב של מונופול מפלה מושלם אם מתקיים אחד משני מצבים אלו הרי ששיפור התחרות לא יוביל להגדלת הרווחה. אם מדובר במונופול מפלה מושלם שהציבור הוא בעל המניות שלו, הרי שאז גם לא תגדל רווחת הצרכן (אם כי סביר ויהיה צמצום פערים חברתיים מאחר ולא כל הציבור מחזיק מניות (ובאופן שווה). בכל מקרה מדו.בר בשני מצבים תאורטיים 57 שירותים חדשים/ איכותיים יותר. במצב זה חברות לא יעי לות לא מצליחות למשוך לקוחות ולכן .יוצאות מהשוק ומוחלפות על ידי פירמות יעילות (Florian, 2015) ( 2010 & 2012 Schaeck et al, .) תזת החיים השקטים(The quiet life hypothesis (QLH)) גורסת שמצב לא תחרותי, בנקים בעלי כוח שוק עלולים לוותר על חלק מהרווחים המונופוליסטים שלהם בתמורה לחוסר יעילות (חיים שקטים). חוסר היעילות עלול להתבטא בעלויות, כאשר יש הקצאת מקורות לא יעילה או תשלום גבוה מדי על תשומות. וכן חוסר היעילות עלול להתבטא בכך פירמות לא מנצלות באופן מלא את )הזדמנויות התמחור שלהן (לדוגמא דורשות פחות מידי בטוחות(Koetter et al, 2008& 2012) . .לסיכום, שתי הגישות שתוארו לעיל מניחות כי התחרות משפיעה חיובית על היעילות עם זאת, אם תחרות מובילה להגברת היעילות ולכן ליציאת פירמות לא יעילות מהשוק , אזי אפשר והגברת היעילות תוביל להגברת הריכוזיות ולכן תפורש דווקא כירידה בתחרות. כך, היפותזת ( המבנה היעיל (efficient structure hypothesis- ESH גורסת כי מבנה השוק אינו אקסוגני, ועשוי לשקף הבדלים ביעילות. לפי גישה זו בנקים יעילים יתוגמלו על ידי גידול נתח השו ק שלהם, הדבר יוביל לעליה בריכוזיות המשמשת כמדד לכוח שוק ולתחרות במקרים רבים. בהתאם לפי גישה זאת היעילות היא המשפיעה על ה"תחרות" (או המדד לתחרות המתבטא בריכוזיות) דרך השפעתה על נתחי השוק והמתאם ביניהן שלילי(Florian, 2015) ( Bikker,2005 ) Koetter et al, 2008) .) גם תאוריית ה- information generating hypothesis –IGHג ורסת כי קיים קשר שלילי בין תחרות ליעילות, אך בניגוד לגישת המבנה היעיל, היא מציעה סיבתיות הפוכה, קרי, גורסת שתחרות אינטנסיבית בין בנקים היא שיכולה לגרום לפגיעה ביעילותם. כחלק מעבודתו השוטפת, הבנק אוסף מידע על הלווה, אומד את הסיכון שלו ומציע לכל לווה ריבית המשקפת סיכון זה. כלומר, הבנק קובע ריבית גבוהה יותר ללוים שלדעתו בסבירות גבוהה יותר לא יפרעו את ההלוואה, וריבית נמוכה יותר ללווים שדעתו סיכויי אי ההחזר שלהם נמוכים יותר. פעולה זאת מאפשר לבנק להגדיל את .רווחיו58 את סיכון הלווים, הבנק אומד בין היתר, על סמך היסטוריית ההכנסות, האשראי וההחזרים שלהם, כפי שהיא נלמדת מנתוני עבר שצבר על פרטים אלו במסגרת התקשרות קודמת ,בניהם לבין הבנק. בשוק מאד תחרותי מספר הבנקים הקטנים גדול יחסית לשוק לא תחרותי לבנקים אלו יש יכול ת פחותה לעשות ניטור סיכונים בגלל מספר לקוחותיהם המוגבל וכך גם הידע שלהם על מאפייני הלווים. כמו כן, בשוק תחרותי שיעור הלווים העוברים בין בנקים גדל, וכך נפגעת איכות המידע הנצבר. יש לציין כי בעולם בו יש מאגר נתוני אשראי ושיתוף מידע, הפגיעה באיסוף המידע פחות מ שמעותית. לסיכום, לפי גישה זאת התחרות היא המשפיעה על ההתייעלות דרך ירידה ביכולת ניטור הסיכונים והמתאם ביניהן הוא שליליKoetter et al, 2008) .) לוח1 58 ,אם הבנק, לא היה קובע ריבית שונה ללווים שונים על בסיס הערכה של הסיכוי שלא יפרעו את ההלוואה אלא קובע ,ריבית אחידה המגלמת את הסיכוי הממוצע באוכלוסייה לאי פירעון ההלוואה. אזי הלווים בעלי הסיכויים הנמוכים לכשל היו דוחים את ההצעה בעוד הלווים המסוכנים יותר נוטלים את האשראי. כלומר רק הלווים שיודעים כי הריבית המוצעת נמוכה מהריבית המגלת את הסיכון שלהם, יטלו את האשראי. בהתאם הסיכוי הממוצע מתוך האוכלוסיי ה שבסופו של דבר נטלה אשראי, יהיה .גבוה יותר מהערכה הראשונית של הבנק, והבנק יפסיד על מתן האשראי 58 מתאם חיובי מתאם שלילי QLH , Schaeck IGH תחרות--> יעילות ESH < תחרות-- יעילות ב.3. תחרות ויציבות לפי גישת ה-" Competition-fragility " שיפור התחרות מוביל לשחיקת כוח השוק, שגורמת לירידה בשולי הרווח של הבנקים ומעודדת נטילת סיכונים בחיפוש אחר תשואות. לעומת זאת, לפי גישת ה-" Competition-stability " עליה בכוח השוק של הבנקים בשוק האשראי עשויה להוביל להגדלת הסיכון שלהם מאחר והריביות הגבוהות מקשות על הלווים להחזיר את ההלוואה והדבר מעודד את ( הלווים לקחת סיכוני יתר וכך נפגעת היציבות הפיננסיתBerger et al, 2008 ). נציין גם קשר חיובי בין תחרות ליציבות העובר דרך שיפור ביעילות הבנקים. כפי שצוין לעיל, הגברת התחרות, עשויה לעודד א( .ת התייעלות הבנקים וכך להוביל לשיפור ביצועיהם ולגרום לשיפור ביציבותם2010 & 2012 Schaeck et al, ). כמו כן, מקובל לחשוב ששוק לא תחרותי הוא שוק ריכוזי () כאשר יש מעט בנקים גדולים עלול להיווצר מצב של בנקים "גדולים מידי בכל ליפול", אלו עלולים לקחת סיכוני יתר מא חר והם צופים שהממשל ימנע את נפילתם בעת משבר ולכן הסיכון למערכת הפיננסית גדל .בשווקים ריכוזיים "( נציין כי שתי הגישותCompetition-fragility" ו-" Competition-stability ") אינן מובילות בהכרח לתוצאות הפוכות: כך אפשר והגידול בכוח השוק יוביל לגידול בסיכון הנשקף מת יק האשראי של הבנק אך סיכון זה ינוטרל על ידי הבנק באמצעים אחרים ולכן הסיכון הכולל של הבנק ( .לא יגדלBerger et al, 2008 ). כמו כן, יש הגורסים כי השפעת התחרות על יציבות הבנקים תלויה ברמת התחרות במשק ואינה קבועה: מחד הגברת התחרות גוררת את הוזלת הריבית, האחרונה מורידה את הסיכון לחדלות פירעון של הלווים ולכן תומכת ביציבות הבנקים. מאידך, הורדת הריבית פוגעת בהכנסות מהלוואות של לווים שעמדו בהתחייבויות, הכנסות אלו משמשות את הבנק לספיגת הפסדים ולכן התחרות גורמת לעליה בסיכון. ניכר כי האפקט הראשון דומיננטי יותר בשווקים לא תחרותיים ואילו השני משמעותי יותר בשווקים תחרותיים, בהתאם הקשר בין תחרות ( ליציבות הינו פרבולי ותלוי ברמת התחרות במשקMartinez, 2010 .) ג. מאפיינים מרכזיים של תחרות בשוק האשראי קיימים מאפיינים שונים של שוק האשראי ושל שוק כרטיסי החיוב המגבירים את הסיכוי ששווקים אלו יהיו ריכוזיים ולא תחרותיים בפרט בעקבות קיומם של חסמי כניסה והתרחבות של ספקי אשראי וחסמים למעבר בין לקוחות בין ספקי אשראי. נתייחס לחלק ממאפיינים אלו והשפעתם על ,הרפורמה והניתוח. בהקשר זה יש לציין כי מאפיינים אלו ואחרים, עומדים בבסיס הרפורמה ובהתאם, במט רה להגביר את התחרות בענף, הרגולטורים השונים, ביצעו צעדים שנועדו להקטין ולהסיר חסמים לכניסת שחקנים חדשים, להתרחבות פעילותם של שחקנים קי י מים ולמעבר לקוחות בין ספקים שונים. צעדים אלו ומידע אודות י י .'שומם בפועל, מפורטים בגוף הנייר בפרק ב 59 תחילה נציין את הקשר ה.סימולטני שבין הסיכון למחיר האשראי59 ראשית, תוחלת ההחזר של לווים שונים ושל הלוואת שונות היא שונה, וסיכון לווה גבוה יותר מתורגם לריבית גבוהה יותר Stiglitz and Weiss, 1981) ). מכאן, שיש להתייחס להבדלים ברמות הסיכון כאשר עורכים השוואת .ריביות שנית, בשונה משווקים אחרים, בשוק האשראי לא ניתן תמיד להתאים את ה"מחיר" (ריבית) כך "שהשוק יתנקה ועל כן לא יישאר עודף ביקוש או עודף היצע. תופעה זו נקראת "קיצוב אשראי ( credit rationing). אי היכולת של השוק להתנקות קשורה להשפעה של א- סימטריה באינפורמציה בין לווים למלווים, וב ,ין המלווים לבין מתחריהם, כמו גם לעלות והיקף המקורות הזמינים. כאמור .רמת הסיכון משפיעה על הריבית, אך זו משפיעה בתורה על הרכב קבוצת הלווים המבקשים אשראי מכאן שעלייה בריבית גוררת עמה עלייה בסיכון הלווה הממוצע (לווים "טובים" יסרבו להצעות אשראי בריביות המגלמות סיכון הגבוה מסיכון שלהם) 60 . בנוסף, עלייה בריבית משפיעה על התנהגות הלווים לאחר שקבלו אשראי, כיוון שיש להם כעת תמריץ לבצע פרויקטים בעלי סיכון גבוה יחסית Stiglitz and Weiss, 1981) ). לנוכח ההבדלים באופי הלווים, לקוחות מסוימים הינם ;רווחיים יותר לבנק מאשר אחרים ככל שעלות הגיוס של הבנק גבוהה יותר, כך יהיו יותר לווים פוטנציאליים שלא יקבלו אשראי כלל, כיוון שבכל החלטה על הענקת האשראי הבנק צריך לבחור לאיזה סוג לווה הוא מעדיף להלוות. מבחינה תחרותית התוצאה היא שבמצב בו האינפורמציה לא סימטרית בין בנק "הבית" לבין בנק חדש שנכנס לשוק, לבנק המתחרה לא משתלם להוזיל את המחירים על מנת למשוך אליו לקוחות חדשים. זאת מכיוון שהראשונים להגיע יהיו הלווים ה- "גרועים", בעוד שעבור ה-"טובים" בנק ה- "בית" יוכל בקלות להשוות את ההצעה (בעיה זו מושפעת מהיתרון של הבנקים על פני הגופים המופרדים והחב רות החוץ בנקאיות שמספקות אשראי, הן באינפורמציה והן בעלות מקורות המימון. ההשפעה של מאפיינים אלו על הניתוח שלהלן מתמקדת בניתוח הסיכון הגלום במתן האשראי, השפעתו הצפויה על הריבית וההנחה כי ברמות סיכון מסוימות ייתכן והבנקים יבחרו שלא להעמיד אשראי- קרי לא יעלו א ת הריבית באופן המנקה .השוק, אלא יצמצמו את היצע האשראי מאפיין נוסף של תחרות בשוק האשראי הוא היתרון האינהרנטי לבנק שבו מנוהל חשבון העובר ושב :של הצרכן המקשה על התרחבות בנקים קטנים וכניסת שחקנים חדשים לבנק יש מידע רב על הלקוח שמנהל אצלו את חשבון העובר ושב , ומידע זה אינו זמין לבנקים אחרים ולגופים חוץ בנקאיים. הבנק אינו חייב לחלוק את האינפורמציה אודות הלקוח עם גורמים נוספים, וכך הוא הופך למונופול על המידע אודות אותו לקוח. כוח השוק של הבנק על הלקוח מתחזק ככל שיש בידיו ,אינפורמציה רבה ומגוונת יותר. במצב מעין זה יתכן שהבנק יעמיד ללקוח הלוואות בריביות גבוהות יותר מאלו הנגזרות מהאינפורמציה שבידיו. זאת מאחר והוא יודע כי האופציות של הלקוח בקרב הבנקים האחרים (להם אין כל אינפורמציה עליו) נחותות עוד יותר. כמו כן, בזכות המידע יכול 59 בהקשר זה נציין כי שוק האשראי אינו שוק של מוצר הומוגני ולמעשה כלל אין מוצר "מדף" והאשראי מותאם באופן אישי לכל לקוח. סוגי אשראי שונים נבדלים זה מזה בהתאם לסכום האשראי, התקופה לה נלקח האשראי, ש יעורי החזר האשראי , האם האשראי מגובה בבטוחה ומאפייני הבטוחה וכו' וכמובן מחיר האשראי. יתר על כך האשראי גם .מושפע ממאפייני הלקוח (הלווה) ורמת הסיכון שלו (כגון היסטוריית האשראי שלו) והם ישפיעו על מחירו 60 בנוסף, הגידול בסיכון הלווים עלול להוביל לגידול בסיכון של תיק האשראי של המוסד וכך אף להוביל לעלייה .בעלויות הגיוס שלו, מה שיוביל לעלייה נוספת במחיר האשראי שהוא מעמיד 60 הבנק לתמחר בצורה טובה יותר את רמת הסיכון של מבקשי האשראי, לזהות את הצרכים והעדפות .שלהם ולהתאים להם שירותים ומחירים בצורה טובה יותר ממוסדות אחרים61 המחסור באינפורמציה קיים גם מצד הלווה: מורכבות השירות מייקרת את עליות החיפוש בגלל קושי לערוך השוואה פשוטה ומהירה בין ספקים ולכן מהווה חסם למעבר לקוחות בין ספקים. בפרט כלל לווים צרכניים פחות מיודעים בנושאים כלכלים ובהתאם החקיקה והרגולציה שמות דגש להגנה עליהםBolt and others, 2015) .) "ניכר כי ללקוח יש נטייה לצרוך מגוון שירותים פיננסים בסיסיים כ"סל שירותים62 , ולכן גובר הסיכוי שילווה מהבנק בו הוא מנהל חשבון העובר ושב בהשוואה למוסד אחר (בנקאי או חוץ בנקאי). נוסף על כך, הסרבול והזמן הלוקח להעביר את החשבונות בין בנקים שונים, וחשיבות האמון של הצרכן בגוף הפיננסי ממנו הוא צורך שירותים, מהווים גם הם חסם למעבר לקוחות בין בנקים שונים (כספקי פיקדונות). בהתאם לכך, על מ נת לבחון את רמת התחרות נדרש לבדוק גם האם לאורך זמן החלו לווים ללוות יותר מספקי אשראי שאינם מנהלים את חשבון העובר ושב שלהם, והאם חל גידול במספר הצרכנים אשר ניידו את חשבון העובר ושב .שלהם לבנק אחר מאפיין נוסף של שוק האשראי ושל שווקים קשורים אחרים, בהם פוע ,לים לרוב גופים בנקאיים הינו היתרון לגודל ולהיקף. גורמים אלו יוצרים חסם אפקטיבי לכניסת מתחרים חדשים. יתרון להיקף יכול לנובע, למשל, מחסכון עלויות באספקת מגוון מוצרים ללקוחות על בסיס אותה תשתית וידע (לדוגמא, אותו סניף מספק הן שירותי תשלום ופיקדון )ומתן אשראי . יתרון לגודל יכול לנבוע למשל מהעלות הגבוהה של פריסת סניפים רחבה, מערכת מחשוב מתקדמת, או מרגולציה הדורשת למשל קבלת רישיון לפעול בענף. בקשר זה, יש לציין כי חלה אסדרה רחבה על השחקנים הפועלים בשוק האשראי ובשווקים קשורים. בחלק מהמקרים הרגולציה מחזקת את אמון הל ווים בספקי האשראי השונים ולכן אף יכולה להקל על התגברות תחרות. עם זאת, בחלק מן המקרים הרגולציה .מייקרת את עלויות הפעילות והכניסה ולכן פועלת דווקא להקטנת התחרות חלק ניכר מהקשיים והחסמים שתוארו לעיל קיבלו מענה במסגרת צעדים רגולטורים שנכללו ברפורמה. למשל בכדי להקל על כניסת בנקים חדשים הופחתו דרישות ההון והחל הליך לפתרון חסם המחשוב. על מנת להקל על מעבר הלקוחות בין ספקי האשראי נעשו צעדים שמטרתם להקל ולהסיר את חסמי המידע (למשל מאגר נתוני האשראי). כמו כן, החל הליך לקידום האפשרות למעבר מהיר בין בנקים שונים, וכן החל ה אסדרת פעולתם של ספקים חוץ בנקאים כדי לבסס את מעמדם .ואת האמון בהם .לפירוט ראה פרק ב' בגוף המסמך המאפיינים הייחודיים שתוארו לעיל עשויים להוות גורמים בגינם השוק אינו תחרותי, אך הם גם עלולים להוביל להשלכות שליליות כתוצאה מן הרפורמה. למשל, עצם הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים פוגעת ביתרונות למגוון ולגודל של שני הבנקים הגדולים וחברות כרטיסי האשראי המופרדות, באופן שעלול לגרום לייקור מחירי התשומות שיגולגל (גם אם חלקית) לצרכן .וכן יהווה תמריץ ללקיחת סיכונים גבוהים יותר 61 נייר עמדה עבור הוועדה לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות- ,סוגיית חברות כרטיסי האשראי, חטיבת המחקר 18.7.16 .)(לא פורסם 62 הוועדה להגברת תחרות בשירו ,תים בנקאיים ופיננסים נפוצים, דוח מסכם1.9.2016 . 61 ד. דרכים שונות למדידת תנאים לתחרות ותחרות ב פועל אחת המשימות בהן נתבקשה וועדת היישום לעמוד היא ניתוח תחרותי המתבסס על מדדים ,כמותיים פשוטים הניתנים לחישוב על בסיס חצי שנתי. מעבר לעצם הקושי להגדיר מהי תחרות .קיים גם קושי למדוד אותה, וכן לגבש מסקנה למרות השונות הרבה בין המדדים ותוצאותיהם השונות נגרמת מכך שכל אחד מן המדדים מושפע ממספר גורמים, אשר אינם נוגעים לרמת התחרות עצמה והמטים את תוצאותיו. בנוסף, הבחירה בשימוש בנתון כזה או אחר לחישוב מדד מסוים גורמת גם היא לשונות בין תוצאות המדדים. אחד מן האתגרים המשמעותיים להם נדרשנו בניתוח (להבדיל מספרות מקובלת בנושא) הוא לערוך "התאמות" של המדדים, אשר לרוב מיושמים על כלל פעילות הבנק, ולמקד אותם בפעילות בתחום מתן אשראי קמעונאי )(בנקאי וחוץ בנקאי . המיקוד בתחום זה, מעלה שאלות הן בנוגע להתייחסות ,)לאשראי בלבד (ולא לכלל הנכסים של הבנק והן בנוגע להתמקדות במגזרי אשראי ס פציפיים (אשראי צרכני ואשראי לעסקים קטנים). לתפישתנו, ההתאמות מהסוג הראשון (מיקוד באשראי בלבד) הן פחות מהותיות, זאת בשל הדמיון בין פעילות הבנקים השונים בישראל אשר עיקרה הינו ,קבלת פיקדונות ומתן אשראי. מגוון בדיקות רגישות שערכנו תומכות בתפישה זו. לעומת זאת ה תאמת המדדים הכמותיים למגזרי הפעילות הספציפיים מעוררת מספר קשיים, בפרט לגבי ייחוס .העלויות השונות למגזרים אלו . להלן רקע תיאורטי המתאר את המדדים שחשבנו מדדי ריכוזיות  Herfindahl Hirschman Index מדד הריכוזיות הנפוץ ביותר הואHerfindahl Hirschman Index ( HHI ), המוגדר כסכום ריבועי .נתחי השוק של כל הפירמות בשוק63 תוצאת המדד המינימלית שווה ל- n /1 עבור שוק בו כלn הפירמות שוות בגודלן, והתוצאה המרבית שווה ל-1 ומתקבלת במצב של מונופול. יתרון משמעותי שלHHI הוא שהוא מושפע הן ממספר הפירמות בענף (בהינתן יתר הגורמים קבועי ם- עליה במספר הפירמות גוררת ירידה במדד שפירושה אינדיקציה לתחרות גבוהה יותר) והן מהשונות של הפירמות בענף (בהינתן יתר הגורמים קבועים- עליה בשונות נתחי השוק גוררת עליה במדד המהווה .)אינדיקציה לתחרות נמוכה יותרDe Gioia (2017) מציע פירוק של המדד לשני רכיבים וכימות השפעתם: אפקט מספר הפירמות ואפקט הפיזור (או האי שוויון). ככל שהאי- שוויון בין גדלי הפירמות עולה, כך פוחתת ההשפעה של מספר החברות על הריכוזיות64 65 . 63 𝐻𝐻𝐼= ∑ (𝑀𝑆𝑖)2 𝑛 𝑖=1 כאשר𝑀𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi, ו- n .הוא מספר הפירמות בשוק 64 תוצאה זו הינה סבירה ביותר, ודוגמא הממחישה זאת היא מצב בו ישנו אי שוויון קיצוני בגודלי הפירמות, ופירמה אחת מובילה.את השוק. במצב זה אין חשיבות רבה למספר הפירמות הנוספות, שהינן מאד קטנות 65 אפקט מספר הפירמות𝐸𝑛 ואפקט הפיזור / האי שוויון𝐸𝑖 :. כאשר 𝐸𝑖= 𝜏2 = ∑ 𝑥𝑖 2 −𝑛𝑥̅2 𝑛 𝑖=1 𝑛(𝑛−1)𝑥̅2 = 𝑛𝐻−1 𝑛−1 62  CR2 מדד מקובל נוסף למדידת ריכוזיות הוא CR , המוגדר כנתח השוק המצטבר שלk החברות הגדולות .בשוק66 תוצאת המדד שואפת ל-0 עבור מספר אינסופי של פירמות שוות בגודלן, ושווה ל-1 בשוק בו כלל החברות בשוק נכללות במדד. אחד החסרונות של המדד הינו השרירותיות בקביעת מספר הפירמות שיכללו בו- זאת בהעדר כלל לקביעת המספר67. בניגוד ל- HHI מדד ה- CR מתמקד בקצה העליון של ההתפל גות ולא נותן משקל לחלק התחתון שלה ולמספר השחקנים בענף (לדוגמא, מיזוג בין בנק איגוד לבנק מזרחי- ,טפחות כלל לא צפוי להשפיע על תוצאת המדד בטווח המידי). למעשה המדד "מקצין ומפשט" את המשקולות שמעניקHHI לגודל הפירמות: כל הפירמות הקטנות (שלא נכללות במדד) לא מקבלות משקל כלל, ואילו המשקל של כל אחת מהפירמות הגדולות שווה ללא קשר לגודלה. כך שמצד אחד המדדים דומים במתן משקל יתר לפירמות גדולות, אך מצד שונים בכך שהם ש- CR מעניק משקל שווה לכל הפירמות הגדולות ולכל הקטנות Leon, 2015) ). יתרון כללי של גישת הריכוזיות) ובכלל זה של מדדי HHI ו- (CR הוא שהנתונים הדרושים לחישוב מדדי ריכוזיות הינם בסיסיים ולרוב פומביים. מנגד, אחד החסרונות הבולטים של שימוש במדדים אלו הוא בסיס תאורטי "חלש" באופן יחסי. לפי הגישה המבנית, ככל שהתעשייה היא ריכוזיות יותר, כך קל יותר לחברות בה להתנהג באופן לא תחר ותי, שכן החברות יכולות להעלות מחירים מעל לעלות השוליות ולהפוך רווחיות יותר על חשבון הרווחה החברתית. ככל שגדל מספר השחקנים ( .בשוק כך קטן הפער בין המחיר לעלות השוליתLeon, 2015 ). מדדHHI ומדדי הריכוזיות בכלל מודדים את הפוטנציאל להתנהגות בלתי תחרותית המובילה למחירים גבוהים יותר ו/או רווחים גבוהים יותר . מחד, מדובר ביתרון של מדדים אלו שכן ניתן להשתמש בהם בכדי לבחון את .)ההשלכות הצפויות של צעדים כמו מיזוגים (כאשר במדדים אחרים ניתן להשתמש רק בדיעבד מאידך, מדובר בחסרון של המדד, שכן אינו מאפשר לנו להסיק מסקנה אודות התחרות בפועל (Bolt et al, 2015). מבחינה תאורטית אין בהכרח קשר בין מבנה השוק,, כפי שמשתקף בנתחי השוק לבין התנהגות הפירמות בפועל . כך, אפילו מצב של שוק דואופוליסטי יכול להימצא בשווי משקל שבו המחיר שווה .לעלות השולית, כאשר הפירמות מתחרות על מחירי מוצר הומוגני בנוסף, אף אם מתקיים מתאם בין המבנה להתנהגות, הקשר הסיבתי ביניהם אינו ברור, וייתכן אף שהוא הפוך- כך למשל עליה בביקוש אשר גררה עמה עלייה ברווחיות הפירמות בתעשייה מסוימת, תביא לכניסה של פירמות ( .ותגרור עמה ירידה בריכוזיותSofronis et al, 2015 ) כמו כן, מדדים המתמקדים בנתחי שוק אינם מתייחסים לשאלה כיצד הושגו נתחי שוק אלו: האם על ידי הוזלת העלויות או על ידי התנהגות לא תחרותיתBolt et al, 2015) ). כאמור, היפותזת המבנה היעיל מבקרת את הגישה המבנית, וגורסת 𝐸𝑛= 𝐻−𝜏2 = 1 −𝐻 𝑛−1 66 𝐶𝑅𝑖= ∑𝑆𝑖,𝑤𝑖𝑡ℎ K 𝑖=1 𝑠1 ≥𝑠2 ≥⋯≥𝑠𝑁 ,∀𝑁≥𝐾 ,כאשר𝑆𝑖 הוא נתח השוק של פירמהi , 𝑁 מספר הפירמות בשוק, ו- 𝐾 .מספר הפירמות שהוחלט לכלול במדד 67 מספרים נפוצים הינם– 3/5/10. לצורך הניתוח בנייר זה, מאחר ומדובר בשוק מאד ריכוזי בחרנו ב-2 הבנקים .)הגדולים (לאורך כל התקופה הנסקרת מדובר בנתח השוק המצטבר של בנק פועלים ובנק לאומי 63 כי מבנה השוק אינו אקסוגני, ועלול לשקף הבדלים ביעילות (ולאו דו וקא ברמת התחרות). לפי גישה .זו חברות יעילות יותר יהיו בעלות נתח שוק גדול יותר, ועל כן ריכוזיות השוק תהא גבוהה יותר Bolt et al, 2015) ) מדדי רגולציה להבדיל מגישת הריכוזיות, בהתאם לגישת האיום התחרותי(Baumol, 1986) יכול להתקיים מצב שבו גם כאשר ישנו מספר פירמו ת נמוך תתקיים תחרות ובלבד ולא מתקיימים חסמים משמעותיים .(מכשולים פורמאליים ובלתי פורמאליים) לכניסה ויציאה מהשוק ולמעבר לקוחות בין ספקים במצב זה איום הכניסה/היציאה מהשוק, מפעיל לחץ על המתחרים לשמר את השוק תחרותי. אחת מהמגבלות לכניסה חופשית, בפרט בשוק הבנקאו ת, הינה רגולציה פיננסית ובכלל זה דרישות רישוי לבנקים מקומיים וזרים, דרישות הון וכדומה. בהתאם לכך, ישנם מדדים המתמקדים ברגולציה בבנקאות והשפעתה על החסמים. חסרון משמעותי של גישה זו הוא ההתעלמות מחסמים לא רגולטוריים, שהם בעלי תפקיד משמעותי בשוק הבנקאות(Leon, 2015) . דוגמא לחסם מעין זה הוא עלות כניסה משמעותית שאינה נובעת מרגולציה (כמו מערכת מחשוב). דוגמא נוספת היא פערי מידע בין בנקים המהווים חסם להתרחבות וכניסת בנקים חדשים או קטנים בגלל בחירה מוטה ( adverse selection ). כך למשל, כאשר לקוח פונה בבקשת אשראי מבנק בו הוא אינו מנהל את חשבון העובר ושב שלו, הבנק יתקשה לזהות האם מדובר בלווה שנדחה על ידי הבנק הקודם (בעל המידע לגביו) ואם לאו. על כן, בעיית הבחירה המוטה והמידע הא- סימטרי משמשים חסם לכניסה .לתעשייה הבנקאית מדדי רו וחיות חסרונות הגישה המבנית, כפי שתוארו לעיל, הובילו חוקרים לחיפוש אחר עדויות אמפיריות על תחרות בפועל על ידי צפייה בהתנהגות הפירמות באופן ישיר. הגישות הראשונות מסוג זה מבוססות הן על הגדרת תחרות כתוצאת שווי משקל בו הפירמות בשוק אינן יכולות לגבות מחירים העולי ם "על העלות השולית. בהתאם לכך, ככל שרווחיות המוסד גבוהה יותר, כך נסיק כי התחרות "קטנה .יותר68 כאמור, גם מדדי הריכוזיות שתיארנו לעיל מתבססים על מודלCournot ,. בהתאם למודל ככל שמספר השחקנים עולה, כך קטנה התשואה או הרווחיות העודפת של הפירמה. להבדיל מן הגישה מה בנית, ובפרט מדדי הריכוזיות המתמקדים בשאלה האם מבנה השוק (מלכתחילה) תומך ביצירת תחרות, מדדי הרווחיות בוחנים האם (בדיעבד/ בפועל) מתקיימת תחרות בשוק. זאת על ידי .בחינה ישירה של התנהגות הפירמות דרך הרווחיות העודפת שלהןBolt et al, 2015) .)  Lerner Index מדדLerner ( הוא מדד כוח שוק פופולארי במחקר האמפירי הכלכליSpierdijka et al. 2017 ), והוא .מחושב על ידי חלוקת הפער בין הריבית על האשראי לעלות השולית בריבית על האשראי69 הבסיס 68 יש לציין כי מדובר בנקודת מבט תאורטית ובפעול סביר ונמצא רווחים מעל העלות השולית גם בשווקים תחרותיים יחסית. אנחנו מניחים כי מצב המוצא בישראל אינו תחרותי, אם הנחה זאת אינה מת קיימת, אזי ניתוח הרווחיות בטווח .הקצר כאינדיקציה לתחרות אינו נכון 69 מדדLerner מחושב באופן הבא עבור פירמהi :בתקופה מסוימת 𝐿𝑖= 𝑃(𝑄) −𝐶𝑖 ′(𝑞𝑖, 𝑤𝑙) 𝑃(𝑄) כאשר𝐶𝑖 ′(𝑞𝑖, 𝑤𝑙) היא העלות השולית של פירמהi . 64 התיאורטי של זה מדד מצוי בתוצאת שיווי משקל של מקסום רווחי הפירמה בהינתן מספר .השחקנים בענף המדד נע בין0 במצב של תחרות מלאה לבין ההופכי של גמישות הביקוש העצמית .במצב של מונופול או תיאום מלא בין הפירמות יתרון של מדדLerner הינו שהוא אינדיקטור טוב לכוח שוק של גוף ספציפי בנקודת זמן או תקופה ספציפית, ולכן מאפשר השוואה בין כוח שוק על פני פירמות שונו ת או על פני זמן. לצורך בדיקה מעין זו, אף אין צורך להגדיר את גבולות השוק (משום שבוחנים כל פירמה בנפרד). ככל שרוצים לבחון את רמת התחרות בשוק מסוים יש לחשב את מדדLerner המשוקלל של מדדי ה- Lerner של כל החברות בשוק. יתרון נוסף הוא שמדד זה אינו דורש מספר רב של ת .צפיות, וכן פירושו הינו אינטואיטיבי יחסית בהקשר זה יש לציין כי מדיניות התמחור היא רק פן אחד של התנהגות הפירמות, ועשויות להתקיים התנהגויות אחרות המעידות על כוח של שוק פירמות, כמו למשל אפליית מחירים וקשירת .מוצרים70 יתר על כן, ישנו קושי להסיק מכוח שוק על אי קיומה של תחרות. חיסרון נוסף הוא הקושי בהערכת ו ב חישוב העלות השולית של הפירמה. ,אנו מזהים בנתונים את העלות הממוצעת ויש צורך לבצע הערכה של העלות השולית לרוב אינה ניצפת בנתונים. בנוסף, הנתונים מתייחסים לעלות החשבונאית, כאשר בפועל ייתכן ויש השלכות נוספות שאינן כלולות בעלות זאת ; כאשר בחלק מן הספרות נעשה שימוש בעלות הממוצעת כאומדן לעלות השולית, ובחלקה מבצעים אמידה .של העלות השולית  מרווחים .המרווחים מציגים את הפער שבין הריבית על האשראי שמשלם הלווה לבין עלות שולית כלשהי ננתח את השינויים במרווחים במקביל לשינוי בכמות: ככל שהתחרות גוברת, הבנק מגדיל את היצע האשראי שהוא מעמיד ומוכן להוריד את המחיר על חשבון המרווח שלו (ההפרש בין המחיר לעלות השולית). במקרה בו חלה עליה בעלות השולית, אם הבנק מעלה את המחיר בשיעור זהה, אזי המרווח שלו נותר ללא שינוי. אם בנוסף לכך חלה עליה בתחרות והיצע האשראי גדל (קרי הבנק מוכן להעמיד את אותה כמות אשראי במחיר נמוך יותר על חשבון המרווח) אזי בסופו של דבר נראה ירידה במרווחים71 . בהתאם לתיאור זה, נבקש לפרש עליה במרווח, במקביל לאי גידול (או ירידה) בכמות האשראי כביטוי להקטנת היצע של בנק ספציפי ועל כן כמגמה לא- תחרותית. לעומת זאת, ירידה במרווחים במקביל לגידול (או אי- שינוי) בכמות תפורש כצעד תחרותי, שכן היא מקרבת את השוק לשיווי ,משקל בו המחיר שווה לעלות השולית (זאת ללא תלות בסיבה לשינוי במרווחים ובכמויות). כמובן שהתיאור לעיל מהווה פישוט משמעותי של המציא ות, ובפרט יש לבחון האם במקביל לשינויים מצד .היצע האשראי חלו גם שינויים משמעותיים בצד הביקוש לאשראי ככל שרוצים לבחון את רמת התחרות בשוק מסוים יש לחשב את מ דדLerner :של סך השוק באופן הבא 𝐿𝑗= ∑∅𝑖𝑗𝐿𝑖𝑗 𝑖∈𝑗 כאשר𝐿𝑖𝑗 הוא מדדLerner של פירמהi בשוקj ו- ∅𝑖𝑗 היא המשקולת הניתנת לפירמהi (לרוב נתח השוק שלה בשוק j.) 70 ,טיוטת גילוי דעת בנושא כוח שוק, רשות התחרות2019 . 71 נציין כי גם אם לאחר העלייה בעלות השולית, הבנק לא העלה את המחיר בגובה העלייה, אלא בפחות, פירוש הדבר .שהמרווח יקטן אף ביותר 65 מדדי יעילות72 לעיתים מתייחסים גם ליעילות הפירמה כאינדיקציה לרמת התחרות בשוק. חישבנו מספר מדדי יעילות מקובלים, אך לא ניתחנו אותם בניי.ר  יחס היעילות התפעולית אומדן מקובל ליעילות התפעוליות73 הינו יחס היעילות התפעולית: היחס בין סך ההוצאות התפעוליות והאחרות לסך ההכנסות מריבית נטו והכנסות שאינן מריבית. ככל שיחס זה גבוה יותר כך נתפס אותו מוסד נבדק כפחות יעיל. התובנה במקרה זה היא שבממוצע עולה לו יותר לייצר שקל אחד של .הכנסה התמקדות במדד היעילות התפעולית עשויה להיות בעיתית מהטעמים הבאים: ראשית, מדד היעילות התפעולית לוקח בחשבון את כלל פעילות הבנק ולא רק פעילות הקשורה ישירות בתיווך פיננסי (אשראי ופיקדונות) ולכן ההשוואה על פי מדד זה בין בנקים ומדינות מושפעת גם מהרכב פעילו ת הבנקים. שנית, מדד זה מושפע גם מרווחי הבנק ואלו מושפעים גם מכוח השוק של הבנק .ועלולים לגרום להטיה באומדן היעילות התפעולית  עלות ממוצעת ליחידת תפוקה ניתן להשתמש בעלות הממוצעת ליחידת תפוקה כמדד ליעילות הבנקים שכן במצב בו סך ההוצאות התפעוליות ליחידת תפוקה מ .ובא למינימום מושגת יעילות מדדים נוספים  H סטטיסטי מדד H , המבוסס עלPanzar & Rosse (1987) , אומד את כוח השוק באמצעות המידה בה שינויים .במחירי התשומות מתורגמים לשינויים בהכנסה (או במחיר) בשיווי משקל תוצאת המדד הינה סכום גמישויות ההכנסה ביחס למחירי התשומות . הבסיס התאורטי מאחורי מדד זה הינו בנק הממקסם את רווחיו בתחרות מומעטת מתחרים. במצב זה שיווי משקל מתקבל כאשר העלות ( השולית שווה לפדיון השוליMR=MC ). העלות השולית מושפעת מרמת התפוקה של הבנק𝑥𝑖 , ממחירי גורמי הייצור שלו𝑤𝑖, וממשתנים אקסוגניים המשפעים על תז וזת פונקציית העלות של הבנק𝑡𝑖 . הפדיון של הבנק מושפע מתפוקת הבנק, ממספר הפירמות בענף וממשתנים אקסוגניים המשפעים על תזוזת פונקציית הפדיון של הבנק𝑧𝑖 ,(רוטנברג2002 ). כאמור, בנקi ממקסם את הרווח שלו כאשר ההכנסה השולית שווה לעלות השולית 𝑅𝑖 ′(𝑥𝑖, 𝑛, 𝑧𝑖) −𝐶𝑖 ′(𝑥𝑖, 𝑤𝑖, 𝑡𝑖) = 0 72 ,יעילות הבנקים2016 ., פנימי 73 .מדד זה מופיע בסקירות המפקח על הבנקים. ואכן החישוב נעשה על ידי הפיקוח על הבנקים 66 𝑅𝑖 ′ מתייחס לפונקציית הפידיון בהתאם ל- 𝑥𝑖 תפוקה של בנקi , n מספר הפירמות בענף ו- 𝑧𝑖 סט של משתנים אקסוגניים אשר יכולים להשפיע על הביקוש למוצר (למשל, במקרה של שוק האשראי ניתן לחשוב על התפתחות התוצר, האבטלה, ריבית הבנק המרכזי ושלל מש תני מאקרו רלוונטיים); ו- 𝐶𝑖 ′ לפונקציית העלות בהתאם ל- 𝑤𝑖 שהוא וקטור מחירי התשומות של בנקi, ואילו ו- 𝑡𝑖 הם וקטורים ,של משתנים אקסוגניים המשפיעים על ה העלויות (למשל, ניתן לחשוב על מבנה מערך הסניפים .)הסכמי השכר, הרגולציה במשק ועוד בשווי משקל בשוק מתקיים :תנאי של רווח אפסי לאי כניסה של פירמה חדשה 𝑅𝑖 ∗(𝑥∗, 𝑛∗, 𝑧) −𝐶𝑖 ∗(𝑥∗, 𝑤, 𝑡) = 0 במצב תחרותי, עליה בעלויות הפירמה צריכה להוביל לעליה בפדיון, כך שבסופו של דבר הרווח נותר אפס. בהתאם לכך, ערך המדד נע בין∞ - ל-1 . במצב של תחרות, בשיווי משקל העלות השולית שווה למחיר המוצר, ולכן ירידה במחיר התשומה גוררת ירידה של העלות השולית ושל ההכנסה באותו שיעור והמדד שווה ל-1 . ערך מדד בין0 ל-1 מציין שוק ממועט מתחרים בו כל מתחרה מקבל החלטה בהינתן הערכתו לגבי החלטת המתחרים. במצב זה הפירמות מפנימות את השפעת המחיר על הכמות. כך למשל, יר ידה בעלות לא תוביל לירידה מקבילה במחיר שתגרום בתורה לגידול תואם בכמות (עד שהעלות השולית תהיה שווה למחיר). הסיבה לכך היא שהפירמות לוקחות בחשבון את התנהגות הפירמות האחרות, ולכן אם פירמה מגדילה את הכמות שלה האחרות תצמצמנה את הכמות שלהן, כך שבסופו של דבר המחיר לא ירד עד כדי שיהיה שווה לעלות השולית, אלא פחות מכך. ערך מדד שלילי או אפסי מפורש כהתנהגות של תיאום מלא בין המתחרים. במצב זה ירידה .במחיר התשומה תוביל לירידה בעלות השולית אך לא תתורגם לירידה בהכנסה המדד מפורש כך שקשר חזק בין מחרי המוצר למחירי התשומות יחשב כמצב תחרותי מאחר והוא מלמד שהעלויות קובעות את המחירים ולא כוח שוק או תיאום. גם מדדLerner והמרווחים מתמקדים בקשר בין מחיר המוצר למחיר התשואה אך מדדH מתמקד בהשתנות המשותפת שלהם Bolt et al, 2015) ) יתרון נוסף של המדד הינו שניתן לאמוד אותו על ידי משוואת רגרסי ,ה פשוטה וכן שבבסיסו עומדת תאוריה כלכלית של מקסום רווח הפירמה. מנגד, עשויים לעלות ספקות לגבי טיב הזיהוי האקונומטרי במודל, וכן השימוש במודל דורש הנחות רבות (בפרט הנחת פונקציית .)ייצור הומוגנית Boone Indicator ניתן לחלק את מדדי התחרות לגישות סטטיות, כמו מדדLerner ו- H statistic , ולגישות דינאמיות כמו מדדBoone ( Boone, 2008 ). בעוד שהגישות הסטטיות מתייחסות לתחרות כתוצאת שיווי משקל בה העלות השולית שווה למחיר, גישות אחרות, מדגישות כי בפועל מדובר בתהליך דינאמי של יריבות בין פירמות המתחרות על נתח שוק. הפירמות יכולות להוריד את מחיר המוצר כדי למשוך לקוחות, והתחרות בניהן היא שמורידה את המחיר לכיוון שיווי המשקל בו ההיצע שווה לביקוש. באופן דומה, התחרות יכולה להוביל להתייעלות, כאשר חברות לא יעילות לא מצליחות למשוך לקוחות ולכן יוצאות מהשוק ומוחלפות על ידי פירמות יעילות. לפי גישה זו, השוק הוא תחרותי כאשר מתחרים הם מספיק אגרסיביים בכדי להעניק למתחרה תמריץ להתייעל על מנת 67 להשיג יתרון. בין אם מדובר על שיפור האיכות, הורדת מחיר, הוספת שירותים נוספים, חידושים ושיפורים טכנולוגיים וכיוצא בזאת. מדדBoone מחושב אם כן על ידי אמידת גמישות הרווח של הבנק (או בגרסאות מסוימת– נתח השוק שלו) לעלות השולית שלו (או בהיעדר אומדן לעלות השולית- .עלות ממוצעת). עלייה במדד פירושה התנהגות פחות תחרותית מיתרונותיו של המדד ניתן למנות את היותו קל לאמידה ולחישוב, וכן שהוא מבוסס על מודל היוצר אמת מידה רציפה ל תחרות, ומתייחס להיבטים אחרים של תחרות שאינם תמחור. מנגד, עולות שאלות משמעותיות לגבי טיב הזיהוי האקונומטרי ולגבי ההתייחסות ליעילות כבעלת ממד אחד בלבד (מבלי להתייחס למשל לאיכות המוצר או השירות). בנוסף, יש לציין כי מדדBoone מקובל פחות לשימוש בשווקים שאינם בנ .קאים 68 נספח ב- השונות בין המדדים ובחירת המדדים והנתונים לחישובם מחקרים שונים נוטים להעדיף גישה אחת על פני האחרות למדידת התחרות ואין הסכמה רחבה ,לגבי השיטה הטובה ביותר (בפרט במוצרים בנקאיים). במקרים רבים, וכך גם במקרה שלפנינו המדדים השונים אינם מובילים לתוצאות עקביות, ועל כן הבחירה באינדיקטור ספציפי משפיעה משמעותית על ת .וצאות הניתוח בנוסף, הבחירה בשימוש בנתון כזה או אחר לחישוב מדד מסוים גורמת גם היא לשונות בין תוצאות המדדים . במסגרת העבודה חישבנו את ה מדדים השונים בדרכים שונות וערכנו בדיקות על האשראי הבנקאי .על בסיסם הוחלט מסד הנתונים והמתודולוגיה של הניתוח א. המדדים השונים ואפשרויות שונות לחישובם מדדי ריכוזיות  Herfindahl Hirschman Index במסגרת העבודה חישבנו את המדד בהתייחס לשוק האשראי הבנקאי בחלוקה לאשראי צרכני74 .)ולאשראי לעסקים זעירים וקטנים, בינוניים וגדולים את נתחי השוק חישבנו הן בהתייחס ליתרות האשראי של ספק האשראי (מלאי), והן בהתבסס על העמדות חדשות (זרם).  CR2 במסגרת העבודה חישבנו את המדד עבור2 הבנקים הגדולים. בדומה לחישובHHI , על בסיס נתוני יתרות וזרמים. כמו כן, החישוב נעשה על כלל האשראי הבנקאי, על האשראי הצרכני הבנקאי ועל .האשראי הבנקאי לעסקים זעירים וקטנים מדדי רגולציה מסמך התבחינים מתייחס למגוון צעדים רגולטוריים, אשר חלקם נועדו להסיר חסמים רגולטוריים .)וחלקם להקל חסמים לא רגולטוריים, ובפרט חסמי מידע (הן של ספקי אשראי והן של לקוחות דיווחנו על ביצוע צעדים אלו בפרק ב' בגוף המסמך ולכן בחנו שלא לחשב ישירות מדד מסוג זה. מדדי רווחיות בעבודה זאת, חישבנו את מדדLerner :בשלוש דרכים 74 אין דרך לדעת האם אכ ן האשראי שקיבל משק בית מסוים, שימש אותו למימון דיור או לא. כל שאנו יודעים הוא שלא מדובר באשראי המגובה בדירת מגורים. ההנחה היא שעיקר האשראי למשקי בית שאינו מגובה בדירה אכן אינו משמש לדיור. בהתאם, למען נוחות ושטף הקריאה השתמשנו במונח.אשראי צרכני 69  ראשית, חישבנו את מדד𝑳𝑬𝑹𝑵𝑬𝑹𝟏 75, בדומה ל- Carbo et al (2009) 76 , השתמשנו בעלות הממוצעת (העלות הנגזרת מהמרווח על מתן אשראי) כאינדיקציה לעלות השולית . בכך , הנחנו למעשה תשואה קבועה לגודל. את מחיר האשראי אמדנו, כמוCarbo et al (2009) .על ידי הכנסות הריבית לחלק ליתרת האשראי77  שנית, חישבנו את מדד𝑳𝑬𝑹𝑵𝑬𝑹𝟐 התייחסנו לריבית העוגן כאומד לעלות המימון לאשראי לא צמוד בריבית משתנה. והריבית הממוצעת על אשראי זה שימ שה במדד .למחירו78 ,שני מדדים אלו חושבו הן עבור כלל פעילות הבנק והן בנפרד עבור מגזרי הפעילות השונים .)בהתבסס על נתוני הדוחות הכספיים ( ביאור מגזרי פעילות פיקוחיים79  שלישית, עבור סך הפעילות הבנקאית חישבנו בנוסף את מדד𝑳𝑬𝑹𝑵𝑬𝑹𝟑 תוך שימוש .באומדן לעלות השולית השוואת מדד𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅1 למדד𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅2 : היתרון המשמעותי של המדד השני על פני הראשון הוא שימוש בנתוני הריבית על העמדות חדשות ולא אומדן לריבית על היתרות (המושפע גם מאשראי שניתן בתקופות מוקדמות יותר). מנגד, ריבית זו אינה מד ווחת לציבור ובהתאם לא נערכים תיקונים לאחור של הנתונים, גם במידה ובנתוני הדו"חות הכספיים נערכו סיווגים מחדש (כדי להתמודד עם קושי זה התמקדנו בניתוח העושה שימוש בנתונים אלו בדיווחים שהתבצעו אחרי מרץ2017 . מתקופה זו ואילך, שיעור הסיווגים מחדש פחת, אם כי לא נעל ם לחלוטין). נציין כי מלבד ההבדל העיקרי בין שני המדדים (נתונים על העמדות חדשות או נתונים על יתרות אשראי) קיימים הבדלים נוספים הנובעים מהשימוש במאגרי נתונים שונים. בפרט, יתרון בולט של המדד הראשון על פני 75 𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅1 = 𝐶𝐺 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 = 𝐶𝐺 𝐼𝐼 :כאשר𝐶𝐺 )מציין את המרווח מפעילות מתן אשראי (פיצול הכנסות מריבית נטו: מרווח מפעילות מתן אשראי75 , 𝐶 מציין את יתרת האשראי, ואילו 𝐼𝐼 הן סך הכנסות מריבית ברבעון במונחים שנתיים. מדד זה נקרא בניירLerner לפי .נתוני דו"חות כספיים 76 ב- Carbo et al (2009) העלות השולית מחושבת על ידי סך ההוצאות לסך הנכסים. בנייר עשינו התאמה בגלל .התמקדותנו בתחרות באשראי ולא בכלל מוצרי ושירותי הבנק 77 𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅1 = 𝐶𝐺 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 = 𝐶𝐺 𝐼𝐼 :כאשר𝐶𝐺 )מציין את המרווח מפעילות מתן אשראי (פיצול הכנסות מריבית נטו: מרווח מפעילות מתן אשראי77 , 𝐶 מציין את יתרת האשראי, ואילו 𝐼𝐼 הן סך הכנסות מריבית ברבעון במונחים שנתיים. מדד זה נקרא בניירLerner לפי .נתוני דו"חות כספיים 78 𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅2 = 𝑅𝑐−𝑅𝑓 𝑅𝑐 כאשר𝑅𝑐 מחושב כממוצע רבעוני (משוקלל) של הריבית הממוצעת על אשראי נושא ריבית שניתן במהלך כל חודש (על בסיס הוראת דיווח823). ו- 𝑅𝑓 .הינה ריבית העוגן 70 המדד השני הינו שהמרווח הוא נתון המדווח ישירות על ידי הב נקים כנתון המשקף את הכנסותיהם ממימון לאחר ניכוי מחיר הצל. החיסרון הבולט ביותר של הנתון הוא שקיימת שונות מסוימת בין הבנקים בהגדרות הנתון ובפרט חלק מהבנקים מתייחסים לא רק למחיר הצל אלא לעלויות נוספות כמו הקצאת הון. מנגד, סביר ובמגזר האשראי הצרכני ו ה עסקים קט ה נים שימוש בנתוני המרווח הוא סביר. חסרון נוסף של הנתון עלול לנבוע מחלוקתו ביתרת האשראי, דבר שאפשר וגורם להטיה כלפי מעלה של המרווח בהשוואה לממוצע משוכלל של המרווחים בפועל בתקופה של צמצום אשראי . הבדלים נוספים הינם שהמדד הראשון מתייחס גם לאשראי על משיכת יתר (א )וברדרפט ולאשראי צמוד מדד וצמוד מט"ח, ואילו הריבית במדד השני מתייחסת רק לאשראי קצוב לא צמוד .מדד בריבית משתנה השוואת מדד𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅3 למדד𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅1 ו- 𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅2 : בשני החישובים הראשונים למדד הנחנו כי העלות המשתנה הינה עלות גיוס המקורות (ועל כן ה ,)עלות השולית נגזרת ממנה בלבד ואילו שאר העלויות הן קבועות ועל כן אינן משפיעות על מחיר האשראי באופן ישיר80 . על ידי אמידת העלות השולית במדד𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅3 הצלחנו לתת משקל גם לעלויות נוספות בהתאם למידה שהן מושפעות מכמות האשראי. התייחסות לכלל העלות הממוצעת ובפר ט לעלויות תפעוליות מובילה .למדדים שלילים בדו"ח הבא נבקש לחשב בנוסף מדדLerner :מתואם המתייחס ליעילות הבנק הקשר המורכב בין תחרות ויעילות מוביל לקביעתו של מדדLerner מתואם. למעשה השימוש במדדLerner הקלאסי מניח כי הבנקים יעילים לחלוטין למשל בקביעתם כמה אשראי לספק באופן הממקסם את רווחיהם וממזער את העלויות שלהם. אך מקום בו הבנק אינו פועל ביעילות (בין עם בגלל הקצאת משאבים לא יעילה ובין עם בגלל תשלום גבוה מיד על תשומות, למשל בגלל העסקת יותר מידי עובדים) אזי האומ דן לעלות השולית שנחשב יהיה מוטה (כך גם המצב בו נשתמש בעלות ממוצעת במקום לאמוד עלות שולית). בכדי להתמודד עם קושי זה מתבצעת אמידת עקומות היצע וביקוש יעילות .אלטרנטיבות וחישוב המדד על בסיסן) Bolt et al, 2015 ) ( Koetter et al, 2012 .) 81  מרווחים צרים ורחבים במסגרת העבודה הבחנו בין המרווחים המחשבים את הפער שבין הריבית על האשראי לבין עלות המימון לשקל אשראי של המלווה (להלן מרווח "צר"), לבין המרווחים המחשבים את הפער בין הריבית על האשראי לבין עלות הכוללת גם עלות מימון וגם עלויות תפעוליות82 והוצאות להפסדי אשראי83 (להלן מרו וח "רחב"). (כפי שיפורט בהמשך בכל אחת מהקטגוריות חישבנו מספר מרווחים על ההבדלים ביניהם נאמוד בהמשך). למעשה, המרווח הינו חלק המונה מתוך מדדLerner , יתרון של המרווח בהשוואה למדדLerner הינו האפשרות לפרק את המחיר למרכיביו ולהבין את הגורם .לשינוי 80 .זאת מלבד לעלות הסיכון שבוודאי שמשפיעה על מחיר האשראי, אך טרם מצאנו דרך טובה לאמוד אותה 81 מדדLerner מתוקנן.וכן מדדים נוספים העושים שימוש במתודולוגיה דומה טרם חושבו בנייר ויושלמו בהמשך 82 השתמשנו בשיעור העלות התפעולית המחושב כסך ההוצאות התפעוליות ברבעון (במונחים שנתיים) חלקי יתרת האשראי לסוף התקופה (על בסיס הוראת דיווח856 .) 83 השתמשנו בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי )המחושב כסך ההוצאה הרבעונית להפסדי אשראי (במונחים שנתיים חלקי יתרת האשראי לסוף התקופה (הוראת דיווח856 .) 71 לדעתנו התייחס ות לעלויות התפעוליות כחלק מהעלויות השוליות עשויה להיות בעיתית ולכן הענקנו משקל גבוה יותר למרווחים הצרים בהשוואה למרווחים הרחבים. להנחתנו העלויות התפעוליות הן ככל הנראה יותר עלויות קבועות ממשתנות ולכן חישוב העלות השולית על ידי שימוש בעלות ממוצעת הכוללת גם ה וצאות תפעוליות עשוי להוביל לאומדן מוטה כלפי מעלה של העלות השולית. למשל, סביר והוצאות מבנים והוצאות שכר (בפרט בבנקאות המאוגדת בישראל) הן .קשיחות יחסית ואינן יכולות להתאים את עצמן לכמות המיוצרת במהירות כמו הוצאות המימון לכן הוצאות אלו מתאימות יותר להסתכלות א רוכת טווח על מבנה העלויות מאשר להסתכלות קצרת טווח והתמקדות בעלויות השוליות. נציין כי חשש זה קיים ביתר שאת עבור מגזר משקי הבית, שכן כאמור בנייר, הבנקים מייחסים את עיקר הוצאות הסניפים למגזר זה84 . בנוסף, בשנים האחרונות משתנים פני הבנקאות עם המעבר מבנקאות סניפי ם לבנקאות דיגיטאלית. מגמה עולמית זו גוררת ירידה בעלות התפעולית הכרוכה בהעמדת אשראי, ופירוש הדבר אינדיקציה אנטי תחרותית במדדי רווחיות המתייחסים לעלות התפעולית. מחד ניתן היה לומר כי מבחינה תחרותית כלל החיסכון היה צריך להיות מגולגל לצרכן, אך מאידך אפשר ומדובר במוצרים חדשים עם רווחיות שונה. גםCarbo et al (2009) התייחס לבעיה זו וניסה לנטרל את ההשפעה בעזרת חישוב .מדד מתוקנן הסיכון הגלום באשראי משפיע רווחיות הבנק מהאמדת אותו האשראי. בהתאם, נשאף כי עלות מתן האשראי בה נשתמש לחישובי המרווח תושפע מסיכון זה. בכדי לעשו ת כן, השתמשנו בחישוב המרווחים הרווחים בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי. הסיבה לכך הינה כי זהו נתון ההוצאות היחיד שיש בידנו המשקף סיכון. מנגד, הנתון מושפע מרגולציה וממדיניות הבנק (ועל כן ועשוי לעיתים להיות לא אינפורמטיבי). נוסף על כך, במידה מסוימת הנתון מודד את ה .סיכון בפיגור כלומר, ההפרשה היום היא בגין אשראי שניתן בעבר. בנוסף, התייחסנו בניתוח למדדי סיכון .נוספים לסיכום, העלות התפעולית היא חלק משמעותי מעלות מתן שירותים בנקאיים ובכלל זה מתן אשראי. בהתאם, אין עוררין על חשיבות ההתייעלות לאור אפשרות תרגומה להוזלת העל ות לצרכן ,ושיפור השירות. עם זאת, אפשר ובטווח הקצר התייחסות לכלל ההוצאות התפעוליות אינה רצויה ובהתאם לכך הניתוח בנייר מתמקד במרווחים הצרים. בהתאם את מדד מדדLerner בחרנו לחשב רק באופן ה"צר" קרי ללא התייחסות לעלויות תפעוליות ואחרות. עם זאת בנוסף חישבנו עבור סך המערכת את מדדLerner 3 .על בסיס אמידת העלות השולית להלן שש דרכים בהן חישבנו את המרווחים הצרים ושלוש דרכים בהן חישבנו את המרווחים :הרחבים 𝒔𝒑𝒓𝒆𝒂𝒅𝟏 מרווח צר1 85 : מרווח צר מתוך נתוני הדו"חות הכספיים: המרווח המדווח כמרווח מפעילות מתן אשראי לשקל אשראי . החישוב מקביל למדדLerner הראשון ללא החלוקה באומד 84 ,יש לציין כי ראשית, פיקדונות משקי הבית הניתנים בסניפים משמשים תשומה למתן אשראי לכל המגזרים, ושנית בפועל הסניפים משמשים למתן אשראי ופיקדונות גם של מגז רים נוספים (גם אם באופן פחות משמעותי). בנוסף, אמנם ,אין בידנו נתונים על גודל ההלוואה הממוצע, אך אנחנו מניחים שהלוואות גדולות יותר ניתנים לעסקים גדולים יותר .ומכאן עלות ממוצאת נמוכה יותר לשקל אשראי 85 𝑠𝑝𝑟𝑒𝑎𝑑1 = (𝐶𝐺) 𝐶 ⁄ 72 לריבית. יתרונותיו וחסרונותיו בהתאם. בפרט יש לציין חסרון של המדד העלול לנבוע מחלוקתו ביתרת האשראי, דבר שאפשר וגורם להטיה כלפי מעלה של המרווח בהשוואה לממוצע משוכלל של .המרווחים בפועל 𝒔𝒑𝒓𝒆𝒂𝒅𝟐 מרווח צר 2 86 : הפער בין הריבית המדווחת באופן ישיר לבין אומדן לעלות המימון .המבוססת המרווח מפעילות מתן אשראי מהדוחות הכספים היתרונות והחסרונות בשימוש בריבית על האשראי כמפורט במדד2 Lerner , היתרונות והחסרונות בשימוש באומדן לעלות מימון הנגזרת מהמרווח כמפורט במדד1 Lerner . חיסרון נוסף של המדד הוא שילוב נתונים משתי מערכות שונות בניהן קיימים הבדלים מסוימים כמפורט לגבי שני מדדיLerner . 𝒔𝒑𝒓𝒆𝒂𝒅𝟑 מרווח צר3 87 : מרווח צר לפי ביצועים: הפער בין הריבית על אשראי המדווחת באופן ישיר לבין מחירי המעבר הפנימיים הממוצעים של כלל הבנק . החישוב מקביל למדד𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅2 .(ללא המכנה, קרי, ללא החלוקה בריבית). יתרונותיו וחסרונותיו בהתאם 𝒔𝒑𝒓𝒆𝒂𝒅𝟒 מרווח צר4 88 : הפער בין הריבית המדווחת על אשראי לבין הריבית הממוצעת .המדווחת על פיקדונות בכלל מגזרי פעילות הבנק היתרונות הבולטים של מדד זה הינם שהריביות על האשראי והפיקדונות הן הריביות המדווחות השוליות והן לקוחות מאותו מאגר נתונים. יתרון נוסף הוא האפשרות לחשב את המדד בחלוקה לתקופה לפירעון. הבולט של המדד הוא שהריבית על הפיקדונות היא אומדן חסר לעלות, שכן אינה כוללת מקורות מימון נוספים כמו אג"ח והמי רים ( COCO ). בנוסף הריבית על הפיקדונות אינה כוללת עלויות מימון עקיפות שייתכן והבנק לוקח בחשבון (כמו דרישות נזילות). בנוסף רלוונטיים כל היתרונות והחסרונות של שימוש בריבית המדווחת על האשראי בהתייחס למדד2 Lerner . 𝒔𝒑𝒓𝒆𝒂𝒅𝟓 מרווח צר5 89 - הפער בין הריבית ה מדווחת על אשראי לבין הריבית הממוצעת .המדווחת על פיקדונות באותו מגזר ההבדל בין פער ריבית5 לפער ריבית4 הוא שימוש בריבית על הפיקדונות באותו מגזר. הטעם לחישוב העלות במרווח4 כריבית הממוצעת המדווחת על פיקדונות בכלל מגזרי פעילות הבנק נעוץ בתפיסה שכלל המפקידים מממנים את האשראי הבנקאי (הבנק לא 86 𝑠𝑝𝑟𝑒𝑎𝑑2 = 𝑅𝑐−(𝐼𝐼−𝐶𝐺) 𝐶 ⁄ כאשר𝑅𝑐 ריבית נושא אשראי על הממוצעת הריבית של (משוקלל) רבעוני כממוצע מחושב (לא צמוד בריבית משתנה) שניתן במהלך כל חודש (על בסיס הוראת דיווח823). ו- 𝑅𝑓 .הינה ריבית העוגן על אשראי זה 87 𝑠𝑝𝑟𝑒𝑎𝑑3 = 𝑅𝑐−𝑅𝑓 כאשר𝑅𝑐 מציין את הריבית הממוצעת על אשראי שניתן במהלך הרבעון ו- 𝑅𝑓 .הינה ריבית העוגן 88 𝑠𝑝𝑟𝑒𝑎𝑑4 = 𝑅𝑐−𝑅̅𝑑 :כאשר𝑅𝑐 ,)היא הריבית המדווחת הממוצעת על האשראי שניתן במהלך הרבעון (לא צמוד בריבית משתנה𝑅̅𝑑 הוא .ממוצע משוכלל של הריביות על פיקדונות בכלל הסגמנטים 𝑅̅𝑑= ∑ 𝑅𝑠 𝑑 𝑆 𝑠=1 𝐷𝑠 ⁄ 𝐷𝑠 מייצג את סך הפיקדונות שהופקדו ,במהלך הרבעון בסגמנט מסוים𝑅𝑠 𝑑 .מייצג את הריבית הממוצעת על פיקדונות שהופקדו במהלך הרבעון באותו סגמנט 89 𝑠𝑝𝑟𝑒𝑎𝑑5 = 𝑅𝑐−𝑅𝑑 :כאשר𝑅𝑐 היא הריבית המדווחת הממוצעת על האשראי שניתן במהלך הרבעו ,)ן (לא צמוד בריבית משתנה𝑅𝑑 היא .הריבית הממוצעת על פיקדונות שהופקדו במהלך הרבעון 73 תופס את הכסף כ"צבוע" ולא משתמש בפיקדונות משקי בית למימון אשראי למשקי בית ופיקדונות של עסקים קטנים למימון אשראי של עסקים קטנים וכן הלאה). יתרון נוסף של מרווח4 על פני מרווח5 ,הינו האפשרות לחשב את המדד בחלוקה לתקופה לפירעון חישוב קשה יותר לביצוע עבור מרווח4 בגלל מחסור בנתונים בחלק מקטגוריות התקופה לפירעון. מנגד, אחד הרציונליים לחישוב מרווח5 הינו הסתכלות על פערי הריבית מנקודת המבט של הצרכן. קרי, מה הפער בין העלות שלו .ללוות כסף, לבין העלות שלו להלוות כסף לבנק)5 Bolt et al, 201 ) NIMTA מרווח צר6 90 מדד מקובל המשקף את הפער בין ההכנסות להוצאות ריבית בחלוקה ליתרת האשראי. הרציונל והפירוש דומה למרווחים הצרים שהוצגו לעיל ככל שתוצאת המדד גבוהה יותר פירוש הדבר שהרמה התחרותית נמוכה יותר. אחד מיתרונות המדד הוא שימוש בנתונים מאותו מאגר נתו נים. המדד חושב הן עבור כלל פעילות הבנק והן בנפרד עבור סגמנטים שונים, על ידי שימוש בפרופורציה של עלות המימון הכוללת של הבנק בהתאם להיקף האשראי באותו מגזר91 . 𝑀𝑈1 מרווח רחב1 92 מדובר באותו חישוב של מרווח צר1 אך כולל החסרת שיעור ההוצאה להפסדי אשראי93 .ושיעור העלות התפעולית94 𝑴𝑼𝟐 מרווח רחב2 95 מדובר באותו חישוב של מרווח צר3 אך כולל החסרת שיעור ההוצאה להפסדי אשראי96 .ושיעור העלות התפעולית97 ROA – תשואה לנכסים98 : היחס בין הרווח הנקי של הרבעוני (במונחים שנתיים) של הבנק לבין סך שווי נכסיו. מדובר במדד לרוו חיות המתייחס לכל מקורות ההכנסה ולא רק לאשראי . גם מדד זה חושב הן עבור כלל פעילות הבנק והן בנפרד עבור סגמנטים שונים, מתוך הדוחות הכספיים של 90 𝑁𝐼𝑀𝑇𝐴= (𝐼𝐼−𝐼𝐸) 𝐶 ⁄ כאשרII ,)מייצג הכנסות מריבית במהלך הרבעון (במונחים שנתייםIE מייצג הוצאות ריבית במהלך הרבעון (במונחים שנתיים) ו- C יתרת האשראי לסוף הרבעון 91 𝑁𝐼𝑀𝑇𝐴𝑆= 𝐼𝐼𝑠 𝐶𝑠 − 𝐶𝑠 ∑ 𝐶𝑠 𝑆 𝑠=1 ∑ 𝐼𝐸𝑠 𝑆 𝑠=1 ∑ 𝐶𝑠 𝑆 𝑠=1 92 𝑀𝑈1 = 𝐶𝐺−𝑂𝐸−𝐿𝐸 𝐶 93 המחושב כסך ההוצאה הרבעונית להפסדי אשראי (במונחים שנתיים) חלקי יתרת האשראי לסוף התקופה (הוראת דיווח856 .) 94 המחושב כסך ההוצאות התפעוליות ברבעון (במונחים שנתיים) חלק י יתרת האשראי לסוף התקופה (על בסיס הוראת דיווח856 .) 95 𝑀𝑈2 = 𝑅𝑐−𝑅𝑓−𝑂𝐸𝐶 ⁄ −𝐿𝐸𝐶 ⁄ 96 המחושב כסך ההוצאה הרבעונית להפסדי אשראי (במונחים שנתיים) חלקי יתרת האשראי לסוף התקופה (הוראת דיווח856 .) 97 המחושב כסך ההוצאות התפעוליות ברבעון (במונחים שנתיים) חלקי יתרת האשראי לסוף התקופה (על בסיס הוראת דיווח856 .) 98 𝑅𝑂𝐴= 𝑛𝑒𝑡_𝑝𝑟𝑜𝑓𝑖𝑡 𝑇𝐴 74 .מגזרי פעילות99 החישוב עבור סגמנטים שונים, משולל בסיס תאורטי, שכן הוא לוקח בחשבון הן את פעילות הפיקדונות והן את פעילו ת האשראי (ואף פעילויות נוספות). כלומר, השאלה כמה פיקדונות גויסו ממשקי בית ובאיזה מחיר משפיעה על התשואה על הנכסים של משקי בית. ובאופן דומה פיקדונות עסקים קטנים משפיעים על התשואה על הנכסים של עסקים קטנים. בפועל, כלל פיקדונות הבנק וכן מקורות מימון נוספים, מממ נים את כלל פעילות הבנק ובבחינת רווחיות שוק האשראי (או נכנסים אחרים) למשקי בית/ לעסקים עלינו להתייחס לעלות המימון הכוללת של הבנק ולא לזו של אותו מגזר. החיסרון דומה לזה שתואר בהתייחס לפער ריבית5 .אך רחב ממנו ייתכנו הבדלים נוספים בין המגזרים שאינם רלוונטיים ,לתחרות על אשראי לאותו מגזר. בנוסף מדד זה פחות מקובל למדידת תחרות. אנו סבורים כי בהינתן האופן שבו מחושב ומדווח הרווח הנקי של הבנק בכל מגזר פעילות נפרד, המדד אינו מספק אינדיקציה מהימנה למידת הרווחיות ."האמתית" של הבנק בכל מגזר ולכן המדד לא נותח בנייר מדדי יעילות100  יחס היעילות התפעולית חישבנו את יחס היעילות התפעולית: היחס בין סך ההוצאות התפעוליות והאחרות לסך ההכנסות .מריבית נטו והכנסות שאינן מריבית  עלות ממוצעת ליחידת תפוקה .חישבנו את העלות הממוצעת על ידי חלוקה של סך ההוצאות בסך התפוקה101 הגדרנו את התפוקה :בשתי דרכים (1) כסך הנכסים: אפשרות זאת מתבססת על גישת התיווך לפיה עיקר תפקידו של הבנק הוא לתווך בין יחידות חיסכון ליחידות גירעון. ולכן יש להתייחס לחסכונות המפקדים .כתשומותיו ואילו לאשראי ולנכסיו המניבים כתפוקתו102 (2) כסך האשראי: אפשרות זאת מתבססת על כך שמתן אשראי הוא לב פעילותו של הבנק כמתווך פיננסי. כאשר יתרת האשראי מורכבת מחיתום הלוואות חדשות וממלאי הלוואות הדורש ניטור וניהול. אחד החסרונות הבולטים בגישה זאת הוא הקושי לפלג בין ההוצאות התפעוליות הייחודיות לאשראי (ובאופן דומה בין ההוצאות התפ עוליות הייחודיות לאשראי ולנכסים נוספים ולא לפיקדונות. בעיה נוספת היא .שהאשראי אינו סחיר, והיתרה שלו מהווה צבירה לאורך זמן 99 𝑅𝑂𝐴𝑠= 𝑛𝑒𝑡 𝑝𝑟𝑜𝑓𝑖𝑡 𝑇𝐴𝑠 100 ,יעילות הבנקים2016 , ,חטיבת המחקר, בנק ישראל .פנימי 101 מתבסס על המאמרHas the U.S finance industry become less efficient? On the theory and measurement of financial intermediation, Thoms Philippon. 102 ,במדד זה נעשה שימוש בתיבה שפרסם הפיקוח על הבנקים. יעילותם התפעולית של הבנקים המסחריים בישראל ( ריקי אליאס, רודי מינצר ודוד רוטנברג1999 ) 75 ב. פירוק מדדי הרווחיות לדומה ושונה תחילה נפרק את מדדי הרווחיות לחלק דומה ולחלקים שונים ונסביר בהתאם לפירוק המדדים השונים אילו גורמים (לא תחרותיים) משפיעים על כל מדד ובאיזה כיוון. לאחר נחשב מתאמים בין המדדים שחשבו בנייר ולסיום נגבש מתודולוגיה והעדפו .ת לניתוח תוצאות המדדים השונים .להלן מוצג פירוק המדדים המחושבים על בסיס הדוחות הכספיים למרכיביהם הדומים והשונים הגדרנו את חלק המשותף לכל המד .דים, ועבור כל מדד השלמנו את החלק הנוסף ממנו הוא מורכב .פירוק זה הביא למספר מסקנות עיקריות נגדיר𝑋= 𝑇𝑅−𝑇𝐶 𝐶 כחלק המשותף לכל המדדים, ועבור כל מדד נשלים את החלק הנוסף ממנו הוא מורכב. חלק זה מתייחס למדדי הרווחיות אותם נחלק למדדי רווחיות צרה ולמדדי רווחיות .רחבה :הגדרות וסימנים 𝐶𝐺 ,הינו המרווח מפעילות מתן אשראי𝐷𝐺 הינו המרווח מפעילות קבלת פיקדונות ו- O פיצול .הכנסות מריבית נטו: אחר𝐶 ,מייצג את יתרת האשראי לסוף הרבעון 𝐼𝐼 סך ההכנסות ריבית ,מחיצוניים𝑆𝑃𝐶 ( הוא אומדן לעלות המימון הנגזרת מתוך המרווח𝑇𝑅 ,סך ההכנסות𝑇𝐶 סך ,ההוצאות במהלך𝑁𝐼𝑅 ,סך ההכנסה שאינה מריבית𝑂𝐸 .סך ההוצאות התפעוליות והאחרות𝐼𝐼𝐼 סך ההכנסות מריבית נטו- בין- .מגזרי103 𝐿 ,יתרת ההתחייבויות taxes ,הוצאות מיסיםα רווח שאינו המשויך לבעלי המניות ולבסוף𝑛𝑒𝑡_𝐼 .הוא הרווח הנקי מ דדי רווחיות צרה 𝐼𝑛𝑡𝑒𝑟𝑒𝑠𝑡 𝑔𝑎𝑝1 = 𝐶𝐺 𝐶= 𝐼𝐼−𝑆𝑃𝐶 𝐶 = (𝑇𝑅−𝑇𝐶 𝐶 ) −(𝑁𝐼𝑅 𝐶) + (𝑂𝐸+ 𝐿𝐸 𝐶 ) −(𝐷𝐺+ 𝑂 𝐶 ) = 𝑋−(𝑁𝐼𝑅 𝐶) + (𝑂𝐸+ 𝐿𝐸 𝐶 ) −(𝐷𝐺+ 𝑂 𝐶 ) 𝑁𝐼𝑀𝑇𝐴= 𝐼𝐼−𝐼𝐸 𝐶 = (𝑇𝑅−𝑇𝐶 𝐶 ) −(𝑁𝐼𝑅−𝑂𝐸−𝐿𝐸 𝐶 ) = 𝑋−(𝑁𝐼𝑅−𝑂𝐸−𝐿𝐸 𝐶 ) ברמת מגזר ספציפי השתמשנו עבור מדדNIMTA בנתח הפרופורציונלי מהעלות המימון הכוללת .של הבנק בהתאם להיקף האשראי באותו מגזר מדדי רווחיות רחבה 103 𝐶𝐺+ 𝐷𝐺+ 𝑂= 𝐼𝐼+ 𝐼𝐼𝐼−𝐼𝐸 76 𝐿𝐸𝑅𝑁𝐸𝑅1 = 𝐶𝐺−𝑂𝐸−𝐿𝐸 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 = 𝐼𝐼+ 𝐼𝐼𝑖−𝐼𝐸−𝑂𝐺−𝑂−𝑂𝐸−𝐿𝐸 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 = ( 𝑇𝑅−𝑇𝐶 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 ) −( 𝑁𝐼𝑅 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 ) −( 𝐷𝐺+ 𝑂 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 ) = ( 𝑋 𝐼𝐼 𝐶 ) −( 𝑁𝐼𝑅 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 ) −( 𝐷𝐺+ 𝑂 𝐶 𝐼𝐼 𝐶 ) 𝑀𝑈1 = 𝐶𝐺−𝑂𝐸−𝐿𝐸 𝐶 = 𝑇𝑅−𝑇𝐶 𝐶 −(𝑁𝐼𝑅 𝐶) −(𝐷𝐺+ 𝑂 𝐶 ) = 𝑋−(𝑁𝐼𝑅 𝐶) −(𝐷𝐺+ 𝑂 𝐶 ) 𝑅𝑂𝐴= 𝑛𝑒𝑡_𝑝𝑟𝑜𝑓𝑖𝑡 𝑇𝐴 = 𝑇𝑅−𝛼−𝑡𝑎𝑥𝑒𝑠−𝑇𝐶 𝑇𝐴 = 𝐶 𝑇𝐴(𝑇𝑅−𝑇𝐶 𝐶 ) −(𝛼+ 𝑡𝑎𝑥𝑒𝑠 𝑇𝐴 ) = 𝐶 𝑇𝐴𝑋−(𝛼+ 𝑡𝑎𝑥𝑒𝑠 𝑇𝐴 ) ניתן לראות שהכנסות שאינן מריבית אינן נכללות בכלל המדדים שהצגנו, למעט במדד התשואה לנכסים. לכן, עליה בהכנסות שאינן מריבית צפויה להוביל לעלייה יחסית בתשואה לנכסים ביחס לתוצאות המדדים האחרים. באופן דומה, היחס בין האשראי לבין כלל הנכסים מהווה אינדיקציה למידה בה הבנקאות היא מסורתית (מתמקדת באשראי ו פיקדונות בלבד). היחס משפיע רק על מדד התשואה לנכסים וככל שהוא עולה כך עולה התשואה על הנכסים בהשוואה ליתר המדדים. בהתאם .לזאת, התשואה לנכסים הינה לטענתנו פחות מתאימה כמדד לבחינת התחרות באשראי בלבד הוצאות תפעוליות והוצאות להפסדי אשראי, "מנוכות" מהרווחיות במדד י הרווחיות הרחבה (ביניהם המרווחים הרחבים והתשואה לנכסים) ואינן מנוכות מהרווחיות במדדי הרווחיות הצרה (המרווחים הצרים, מדדי ה- Lerner המבוססים עליהם ומדדNIMTA ). פירוש הדבר שבתקופה בה ההוצאות התפעוליות יורדות מדדי הרווחיות הרחבה יהיו גבוהים יחסית לתוצאות מדדי הרווחיות ,הצרה. אותם כיווני השפעה נכונים לגבי הוצאות להפסדי אשראי, אם כי השפעתם נמצאה פחותה .בשל היקפן הנמוך בהשוואה להוצאות התפעוליות ג. ניתוח המתאמים בין המדדים בבחינה אמפירית104 אשראי צרכני 104 יש לשים לב כי מדדי הריכוזיות הינם אחידים על פני כל השוק בכל נקודת זמן, ואילו מדדי הרווחיות מותאמים לכל בנק לכל תקופה. בהתאם לכך, ישנן יותר תוצאות למדדי הרווחיות מאשר למדדי הריכוזיות. בהתאם, המתאמים עבור מדדי הריכוזיות (בינם לבין עצמם ובינם לבין המדדים האחרים) חושבו על בסיס נתוני סך המערכת (עבור מדדי 77 לוח1 – מתאמים בין המדדים שחושבו, אשראי צרכני בנקאי, מרץ2016 עד דצמבר2018 . מפת החום שבלוח1 מציגה את המתאמים בין תוצאות המדדים השונים שחישבנו לאורך תקופת המדגם (מרס2016 עד דצמבר2018 ) עבור אשראי בנקאי צרכני, המדדים המופיעים בטבלה זהים לאלו שהוצגו בנספח זה. מתאמים שלילים מסומנים באדום וחיובים כירוק. עוצמת הצבע בהתאם .לרמת המתאם .ניתן לראות כי כלל המדדים השונים מתואמים במתאם חיובי ודי גבוה בתוך הקבוצות השונות ,לכן הבחירה בין מדד רווחיות צרה (מסגרת כחולה) כזה או אחר, אינה צפויה לשנות לרוב את המסקנות, ובאופן דומה גם בחירה במדד מבין מדדי הרווחיות הרחבה,)(מסגרת כחולה מדדי הריכוזיות( )מסגרת סגולה ומדדי היעילות (מסגרת צהובה). מנגד, בולט המתאם הנמוך בין מדד Lerner .לפי הדוח הכספי לבין יתר המרוחים מן התוצאות עולה כי גם ההחלטה לגבי סוג המדדים (רווחיות צרה/ רחבה/ ריכוזיות/ יעילות) להם .ניתן משקל רב יותר תשפיע מאד על המסקנה בנוסף, קיים קוש י לנטרל לחלוטין את הסיכון הגלום בתיק האשראי. ככל שרמת הסיכון עולה (בין )אם בשל מגמה רחבה של עליית הסיכון במשקי בית ואם בגלל הגדלת היצע של בנקים מסוימים כך יכול להיווצר מצב בו מדדי הרווחיות לא יצביעו על גידול בתחרות ואילו מדדי הריכוזיות (שאינם מושפעים מהמחי.ר) יצביעו על תוצאה הפוכה105 הרווחיות היעילות חושב ממוצע משוכלל לפי יתרות אשראי של מדדי הבנקים) . יתר המתאמים חושבו על בסיס נתוני .הבנקים הנפרדים 105 לטעמנו, פערים אלו מדגישים את הצורך לשפר את מסד הנתונ ים העומד לרשותנו ובפרט לאפשר שימוש בנתוני .מאגר נתוני אשראי 1 מרווח צר ח"לפי דו( )כספי2 מרווח צר 3 מרווח צר )לפי ביצועים( 4 מרווח צר5 מרווח צר לפי( לרנר )דוח כספי לפי( לרנר )ביצועיםNIMTA ROA מרווח רחב ח"לפי דו( )כספי מרווח רחב )לפי ביצועים( יחס היעילות התפעולית ממוצעת ליחידת לפי( תפוקה ממוצעת ליחידת לפי( תפוקהCR2 מלאיHH מלאיCR2 זרםHH זרם )ח כספי"לפי דו( 1 מרווח צר1.00 0.91 0.92 0.93 0.93 0.34 0.80 0.84 -0.27 -0.25 -0.23 0.01 0.53 0.52 -0.09 -0.14 0.28 0.28 2 מרווח צר0.91 1.00 0.92 0.94 0.95 0.54 0.86 0.67 -0.15 -0.12 -0.08 -0.01 0.38 0.37 0.28 0.23 0.45 0.50 )לפי ביצועים( 3 מרווח צר0.92 0.92 1.00 0.99 0.98 0.22 0.90 0.85 -0.25 -0.17 -0.11 -0.07 0.47 0.50 -0.27 -0.34 -0.07 0.03 4 מרווח צר0.93 0.94 0.99 1.00 1.00 0.24 0.89 0.82 -0.26 -0.22 -0.16 0.00 0.49 0.51 -0.25 -0.31 -0.10 0.02 5 מרווח צר0.93 0.95 0.98 1.00 1.00 0.27 0.89 0.82 -0.25 -0.20 -0.13 -0.02 0.46 0.48 -0.24 -0.30 -0.09 0.02 )לפי דוח כספי( לרנר0.34 0.54 0.22 0.24 0.27 1.00 0.27 -0.08 0.27 0.25 0.19 -0.07 -0.16 -0.24 0.69 0.68 0.58 0.49 )לפי ביצועים( לרנר0.80 0.86 0.90 0.89 0.89 0.27 1.00 0.73 -0.10 0.00 0.07 -0.18 0.26 0.31 -0.42 -0.45 -0.50 -0.36 NIMTA 0.84 0.67 0.85 0.82 0.82 -0.08 0.73 1.00 -0.32 -0.22 -0.18 -0.11 0.46 0.58 -0.57 -0.58 -0.36 -0.26 ROA -0.27 -0.15 -0.25 -0.26 -0.25 0.27 -0.10 -0.32 1.00 0.68 0.60 -0.49 -0.68 -0.67 -0.68 -0.67 -0.67 -0.60 )ח כספי"לפי דו( מרווח רחב-0.25 -0.12 -0.17 -0.22 -0.20 0.25 0.00 -0.22 0.68 1.00 0.98 -0.87 -0.91 -0.84 -0.52 -0.52 -0.67 -0.75 )לפי ביצועים( מרווח רחב-0.23 -0.08 -0.11 -0.16 -0.13 0.19 0.07 -0.18 0.60 0.98 1.00 -0.87 -0.88 -0.81 -0.40 -0.37 -0.76 -0.81 יחס היעילות התפעולית0.01 -0.01 -0.07 0.00 -0.02 -0.07 -0.18 -0.11 -0.49 -0.87 -0.87 1.00 0.71 0.61 0.54 0.54 0.80 0.86 עלות ממוצעת ליחידת תפוקה )לפי נכסים( 0.53 0.38 0.47 0.49 0.46 -0.16 0.26 0.46 -0.68 -0.91 -0.88 0.71 1.00 0.95 0.16 0.14 0.36 0.53 עלות ממוצעת ליחידת תפוקה )לפי אשראי( 0.52 0.37 0.50 0.51 0.48 -0.24 0.31 0.58 -0.67 -0.84 -0.81 0.61 0.95 1.00 -0.33 -0.34 -0.22 0.01 CR2 מלאי-0.09 0.28 -0.27 -0.25 -0.24 0.69 -0.42 -0.57 -0.68 -0.52 -0.40 0.54 0.16 -0.33 1.00 0.99 0.77 0.57 HH מלאי-0.14 0.23 -0.34 -0.31 -0.30 0.68 -0.45 -0.58 -0.67 -0.52 -0.37 0.54 0.14 -0.34 0.99 1.00 0.75 0.58 CR2 זרם0.28 0.45 -0.07 -0.10 -0.09 0.58 -0.50 -0.36 -0.67 -0.67 -0.76 0.80 0.36 -0.22 0.77 0.75 1.00 0.91 HH זרם0.28 0.50 0.03 0.02 0.02 0.49 -0.36 -0.26 -0.60 -0.75 -0.81 0.86 0.53 0.01 0.57 0.58 0.91 1.00 78 אשראי לעסקים קטנים וזעירים לוח2 – מתאמים בין המדדים שחושבו, אשראי עסקי בנקאי, מרץ2016 עד דצמבר2018 מפת החום בלוח2 מציגה את המתאמים בין תוצאות המדדים השונים שחישבנו עבור אשראי בנקאי לעסקים זעירים וקטנים. גם באשראי לעסקים קטנים וזעירים, המדדים מתואמים בצורה ,טובה יחסית בתוך הקבוצות השונות. עם זאת, דווקא נמצאה שונות בתוך קבוצת מדדי הריכוזיות כאשר המדדים המתבססים על זרם האשראי (ביצועים) מתואמים שלילית עם אלו המתבססים על יתרות האשראי. שונות זו מתקבלת על הדעת במצב שבו התחרות ג דלה, שכן באופן טבעי למדדים ,המבוססים על נתוני דו"חות כספיים, המושפעים גם מאשראי שניתן בתקופות מוקדמות יותר .)משתנים לאט יותר מהמדדים המבוססים על זרמי האשראי (העמדות אשראי חדשות גם במדגם העסקים הזעירים והקטנים, בקרב מדדי הרווחיות הצרה קיימת שונות יחסית בין מדד Lerner .על בסיס הדוח הכספי לבין המרווחים האחרים ד. מסקנות והעדפות לגבי המדדים והנתונים "הניתוח העלה קיומן של "משפחות מדדים- מדדי רווחיות צרה, מדדי רווחיות רחבה, מדדי ריכוזיות ומדדי יעילות. כאמור לאור הקשר המורכב והלא חד משמעי בין ריכוזיות ליעילות, נבחר ש .לא לנתח את מדדי היעילות בין מדדי הרווחיות הצרה לרחבה, נעדיף את מדדי הרווחיות הצרה מאחר ואינם מתייחסים להוצאות התפעוליות (שלגישתנו אינן מתאימות עצמן לכמות בקצב המספק). ברמת כלל המערכת (כלומר ללא חלוקה למגזרי פעילות) אמדנו גם את העלות השולית, והתוצאות שהתק בלו אכן היו קרובות יותר (מבחינת המגמה) לאלו של מדדי הרווחיות הצרה. לאור המידע המוגבל על האופן בו הבנק מקצה את התשומות שלו בין המגזרים לא מקובל לאמוד את העלות השולית בחלוקה למגזרי פעילות,. עם זאת, הדמיון בין התוצאות האמידה ברמת סך המערכת לבין מדדי הרווחיות הצרה מחזק את גישתנו שיש להעדיפם על פני מדדי הרווחיות הרחבה. סיבה נוספת לבחירה במדדי 1 מרווח צר ח"לפי דו( )כספי2 מרווח צר 3 מרווח צר )לפי ביצועים( 4 מרווח צר5 מרווח צר לפי( לרנר )דוח כספי לפי( לרנר )ביצועיםNIMTA ROA מרווח רחב ח"לפי דו( )כספי מרווח רחב )לפי ביצועים( יחס היעילות התפעולית עלות ממוצעת ליחידת לפי( תפוקה )נכסים עלות ממוצעת ליחידת לפי( תפוקה )אשראיCR2 מלאיHH מלאיCR2 זרםHH זרם )ח כספי"לפי דו( 1 מרווח צר1.00 0.75 0.58 0.73 0.74 0.64 0.51 0.92 0.45 0.14 0.14 0.14 0.60 0.63 0.45 -0.19 -0.61 -0.69 2 מרווח צר0.75 1.00 0.82 0.98 0.97 0.61 0.72 0.63 0.50 0.34 0.57 -0.18 0.22 0.28 0.83 0.24 -0.79 -0.84 )לפי ביצועים( 3 מרווח צר0.58 0.82 1.00 0.83 0.81 0.43 0.92 0.50 0.35 0.26 0.48 -0.18 0.17 0.20 0.61 -0.01 -0.61 -0.71 4 מרווח צר0.73 0.98 0.83 1.00 0.99 0.44 0.71 0.64 0.49 0.32 0.58 -0.24 0.24 0.29 0.74 -0.06 -0.84 -0.91 5 מרווח צר0.74 0.97 0.81 0.99 1.00 0.48 0.69 0.65 0.48 0.31 0.56 -0.22 0.25 0.30 0.74 -0.06 -0.84 -0.91 )לפי דוח כספי( לרנר0.64 0.61 0.43 0.44 0.48 1.00 0.44 0.52 0.28 0.18 0.12 0.25 0.25 0.31 0.06 0.44 0.24 0.22 )לפי ביצועים( לרנר0.51 0.72 0.92 0.71 0.69 0.44 1.00 0.43 0.31 0.21 0.38 -0.10 0.17 0.19 0.09 -0.17 -0.27 -0.24 NIMTA 0.92 0.63 0.50 0.64 0.65 0.52 0.43 1.00 0.33 0.03 0.05 0.21 0.62 0.67 0.49 0.03 -0.53 -0.56 ROA 0.45 0.50 0.35 0.49 0.48 0.28 0.31 0.33 1.00 0.53 0.48 -0.21 -0.08 -0.07 0.25 0.06 -0.43 -0.45 )ח כספי"לפי דו( מרווח רחב0.14 0.34 0.26 0.32 0.31 0.18 0.21 0.03 0.53 1.00 0.83 -0.65 -0.68 -0.64 -0.08 -0.14 -0.13 -0.16 )לפי ביצועים( מרווח רחב0.14 0.57 0.48 0.58 0.56 0.12 0.38 0.05 0.48 0.83 1.00 -0.64 -0.56 -0.50 0.30 -0.12 -0.52 -0.57 יחס היעילות התפעולית0.14 -0.18 -0.18 -0.24 -0.22 0.25 -0.10 0.21 -0.21 -0.65 -0.64 1.00 0.60 0.59 -0.13 0.50 0.46 0.50 עלות ממוצעת ליחידת תפוקה )לפי נכסים( 0.60 0.22 0.17 0.24 0.25 0.25 0.17 0.62 -0.08 -0.68 -0.56 0.60 1.00 0.99 0.38 -0.05 -0.32 -0.32 עלות ממוצעת ליחידת תפוקה )לפי אשראי( 0.63 0.28 0.20 0.29 0.30 0.31 0.19 0.67 -0.07 -0.64 -0.50 0.59 0.99 1.00 0.40 -0.02 -0.35 -0.34 CR2 מלאי0.45 0.83 0.61 0.74 0.74 0.06 0.09 0.49 0.25 -0.08 0.30 -0.13 0.38 0.40 1.00 0.54 -0.75 -0.80 HH מלאי-0.19 0.24 -0.01 -0.06 -0.06 0.44 -0.17 0.03 0.06 -0.14 -0.12 0.50 -0.05 -0.02 0.54 1.00 -0.03 -0.03 CR2 זרם-0.61 -0.79 -0.61 -0.84 -0.84 0.24 -0.27 -0.53 -0.43 -0.13 -0.52 0.46 -0.32 -0.35 -0.75 -0.03 1.00 0.98 HH זרם-0.69 -0.84 -0.71 -0.91 -0.91 0.22 -0.24 -0.56 -0.45 -0.16 -0.57 0.50 -0.32 -0.34 -0.80 -0.03 0.98 1.00 79 הרווחיות הצרה היא שהם אינם מתייחסים לשיעור ההוצאה על הפסדי אשראי. זאת משום שעל אף שנתון זה משקף סיכון, הוא מושפע גם מרגולציה וממדיניות הבנק ועל כן לא תמיד אינפורמטיבי בצורה מספקת. כאמור, בחישובי מדדי התחרות לא ניתן לכלול ישירות נתונים אחרים למדידת עלות הסיכון, ועל כן ננתח באופן מבוקר את מדדי הרווחיות בהתאם לרמת הסיכון הנלמדת ממכלול המדדים לאיכות תיק האשראי (שיעור החובות הפגומים ושיעור החובות בפיגור מעל90 ,יום הפרשה להפסדי א .)שראי ומחיקות חשבונאיות נטו בנוסף למדדי הרווחיות נתייחס גם למדדי הריכוזיות, עם זאת נתן להם משקל מופחת, לאור הבעייתיות התאורטית והאמפירית שתוארו בתחילת נספח זה. פרט, אם נראה שינוי בריכוזיות ננסה להבין מה הוביל שינוי זה למשל האם אכן ניתן לראות את התחזקות ה גופים הקטנים או שמא .מדובר ביציאה של הגופים הגדולים מסגמנט מסוים בכל "משפחות" המדדים, יש לבצע בחירה בין שימוש בנתונים על העמדות חדשות לבין שימוש בנתוני הדוחות הכספיים. בחרנו להתמקד בדיווח על בסיס העמדות חדשנות מאחר והריבית הריבית מדווחת באופן ישיר ולא מבוס סת על אומדן. כמו כן, דיווחים אלו מתייחסים למידע העדכני ביותר ואינם מושפעים מנתוני עבר106 ,. עם זאת, בבואנו להשתמש בנתונים אודות כמות האשראי בחרנו להתמקד בנתוני היתרות מתוך הדו"ח הכספי לציבור. זאת מאחר ונתוני הביצועים אינם .כוללים אשראי שמוחזר לסיום נציין כי ל פיCarbo et al , המדד הטוב ביותר לבחינת התחרות בשירותים בנקאיים מסורתיים בתוך מדינה הואNIMTA , בעוד התשואה לנכסים ומדדLerner עדיפים בהסתכלות רחבה על בנקאות לא מסורתית. בנייר זה ביצענו התאמה של מדדLerner לאשראי (השתמשנו )במחיר האשראי ועלות מתן האשראי, ולא באומדן למחיר על הנכסים ובעלות כלל פעילות הבנק ולכן אנו סבורים כי הוא דווקא מתאים גם לבחינה "מצומצמת" של שוק האשראי. במקום מדד NIMTA .נעדיף מדד דומה אך מדויק יותר והוא המרווח הצר מנתוני הביצועים 106 אנו מודעים לטעויות הדיווח בהוראה823 , וכן לכך שעלות המימון מחושבת על בסיס ממוצע בין הבנקים (בהתאם לתקופה הממוצעת לפירעון של הבנק הספציפי), אך אנו סבורים כי מדובר באפשרות סבירה יותר מהחלופות האפש.ריות, וכן מעריכים כי טיב הדיווח ישתפר עם הזמן, שכן מדובר בדרישת דיווח חדשה יחסית 80 107 בדיקה זאת נערכה על סך פעילות הבנק והדבר אפשר לנו לערוך ניתוח משנת2011 . יתר הניתוח מתייחס בנפרד למגזרי פעילות הבנק ובהתאם לזמינות הנתונים הניתוח הינו על שנת2016 .והלאה נספח ג- פירוט האמידות ותוצאותיהם H statistic כמפורט בנספח א' , מדדH אומד את כוח השוק באמצעות המידה בה שינויים במחירי התשומות .מתורגמים לשינוי בהכנסה בשיווי משקל תוצאת המדד מחושבת כסכום גמישויות ההכנסה ביחס .למחירי התשומות ,על מנת לחשב את המדד עבור המגזר הבנקאי אמדנו בשלב הראשון מספר ספציפיקציות למודלPanzar & Rosse ברמת כלל יתרת האשראי שהבנק מעמיד, עבור נתונים רבעוניים ברמת בנק (נתוני סולו), בתקופה בין שבין מרס2011 לבין דצמבר2018 . 107 משוואת :הרגרסיה הבסיסית שאמדנו הינה ln (𝑌)𝑖𝑡= 𝛼0 + ∑β𝑗ln (𝑤𝑗)𝑖𝑡 𝑛 𝑗 + ∑γ𝑘ln (𝐶𝐹𝑘)𝑖𝑡 𝑚 𝑘 + ∑𝛿𝑦𝑦𝑒𝑎𝑟 𝑜 𝑦 + 𝑢𝑖𝑡 כאשר עבור המשתנה המוסברY :השתמשנו במספר אפשרויות בהתאם למקובל בספרות 1. ( לוגריתם טבעי של סך הכנסות הבנק להלןL_TI ) 2. לוגריתם טבעי של סך הכנסות הבנק מריבית (להלןL_II ) 3. לוגריתם טבעי של סך הכנסות הבנק חלקי סך יתרת הנכסים (להלןL_TI_TA ) 4. לוגריתם טבעי של סך הכנסות הבנק מריבית חלקי יתרת האשראי לציבור (להלןTC _ L_II ) j w :הוא וקטור המשתנים המסביריםL_W1 , L_W2 ו- L_W3 , שהינם הלוגריתם הטבעי של תשומות של הבנק: הוצאות הריבית, הוצאות השכר והוצאות על מבנים וציוד (בהתאמה). בהתאם ,לספרותk CF הוא וקטור של משתנים עליהם פיקחנו באמידות השונות: מידת "המסורתיות" של ( הבנק, המחושבת כיחס בין נכסים אחרים לסך הנכסיםL_onea_ta ), שיעור המימון באמצעות ( פיקדונות המחושב כיחס הפיקדונות לסך ההתחייבויותL_dps_f ), סך ההון העצמי מסך הנכסים ( L_eq_ta) ומידת הנזילות של הבנק, המחושבת כיחס הפיקדונות נזילים לסך התחייבות ( L_liq_de ). בכל האמידות הוספנו גםfixed effect לבנק. בנוסף, בחלק מן האמידות פיקחנו גם על ( גודל המוסד כסך יתרת הנכסים שלוL_ta). כמו כן, יש לציין כי ביקשנו לפקח גם על פרופיל הסיכון באמצעות שיעור ההפרשה להפסדי אשראי, אך משתנה זה נמצא לא מובהק בכל האמידות ולכן .הושמט כפי שניתן לראות ב לוח1 המפרט את תוצאות רגרסיות ה- OLS השונות, כלל ספציפיקציות אותן אמדנו הניבו סכום גמישויות (כלומר, סכום אומדי המשתניםL_W1 , L_W2 ו- L_W3 ) בין0.4 ל- 0.52. מכאן, שמדד ה- H .מצביע על מצב של תחרות הכוללת מספר מועט של מתחרים בשלב השני אמדנו את אותן ספציפיקציות עבור חלקו המאוחר של המדגם בלבד (משנת2016 ועד 2018 ) ועבור חלקו המוקדם של המדגם (משנת2011 ועד שנת2015 ). כלל הספציפיקציות השונות שבדקנו הצביעו על עליה בסכום הגמישויות בתקופה המאוחרת, ומכאן עלH סטטיסטי גבוה יותר 81 ועל עליי ה בתחרות. במדגם המאוחר התוצאות נעו בין0.6 ל0.8 . ובמגדם המוקדם בין0.28 ל- 0.37 . כלומר תוצאות המדגמים מצביעות על עליה ברמת התחרות (ראה לוח2 ולוח3). לוח1 – תוצאות רגרסייתOLS לאמידת מדדH – , סה"כ פעילות הבנק2011 עד2018 (1) (2) (3) (4) (5) (6) (7) (8) VARIABLES L_TI L_II L_TI_TA L_II_TC L_TI L_II L_TI_TA L_II_TC L_W1 0.0411*** 0.0653*** 0.0458*** 0.0737*** 0.0450*** 0.0700*** 0.0450*** 0.0732*** (0.00959) (0.0116) (0.00874) (0.0101) (0.00873) (0.0106) (0.00873) (0.0101) L_W2 0.163*** 0.0283 0.285*** 0.155*** 0.266*** 0.152*** 0.266*** 0.142*** (0.0433) (0.0523) (0.0394) (0.0455) (0.0414) (0.0500) (0.0414) (0.0479) L_W3 0.275*** 0.307*** 0.204*** 0.204*** 0.215*** 0.235*** 0.215*** 0.211*** (0.0412) (0.0497) (0.0375) (0.0433) (0.0382) (0.0462) (0.0382) (0.0442) L_onea_ta -0.0776*** -0.0758*** -0.0222 0.00304 -0.0310 -0.0198 -0.0310 -0.00259 (0.0197) (0.0238) (0.0179) (0.0207) (0.0188) (0.0227) (0.0188) (0.0218) L_dps_f 0.283 -0.200 0.795*** 0.464* 0.714*** 0.318 0.714*** 0.412 (0.248) (0.299) (0.226) (0.261) (0.232) (0.280) (0.232) (0.268) L_eq_ta -0.247** -0.494*** 0.389*** -0.175 0.288** 0.148 0.288** -0.239* (0.111) (0.134) (0.101) (0.116) (0.121) (0.146) (0.121) (0.139) L_liq_dep -0.00362 -0.0319 -0.0338 0.0214 -0.0291 -0.0624** -0.0291 0.0245 (0.0239) (0.0289) (0.0218) (0.0252) (0.0220) (0.0266) (0.0220) (0.0254) L_ta 0.842*** 1.010*** -0.158 -0.102 (0.104) (0.126) (0.104) (0.121) 2012.year -0.00224 -0.0239 -0.0825*** -0.0755*** -0.0698*** -0.105*** -0.0698*** -0.0673*** (0.0194) (0.0235) (0.0177) (0.0204) (0.0196) (0.0237) (0.0196) (0.0226) 2013.year -0.0339 -0.0750*** -0.179*** -0.177*** -0.156*** -0.222*** -0.156*** -0.163*** (0.0214) (0.0259) (0.0195) (0.0225) (0.0247) (0.0299) (0.0247) (0.0286) 2014.year -0.122*** -0.204*** -0.309*** -0.348*** -0.279*** -0.393*** -0.279*** -0.329*** (0.0255) (0.0308) (0.0232) (0.0268) (0.0303) (0.0366) (0.0303) (0.0351) 2015.year -0.126*** -0.228*** -0.361*** -0.401*** -0.324*** -0.465*** -0.324*** -0.377*** (0.0299) (0.0362) (0.0273) (0.0315) (0.0367) (0.0443) (0.0367) (0.0424) 2016.year -0.106*** -0.189*** -0.390*** -0.411*** -0.345*** -0.477*** -0.345*** -0.382*** (0.0300) (0.0363) (0.0274) (0.0316) (0.0403) (0.0488) (0.0403) (0.0466) 2017.year -0.0396 -0.0779** -0.362*** -0.349*** -0.311*** -0.403*** -0.311*** -0.316*** (0.0314) (0.0379) (0.0286) (0.0330) (0.0441) (0.0533) (0.0441) (0.0510) 2018.year 0.0526* 0.0368 -0.325*** -0.300*** -0.266*** -0.345*** -0.266*** -0.262*** (0.0318) (0.0384) (0.0290) (0.0335) (0.0489) (0.0592) (0.0489) (0.0566) Constant 11.23*** 9.251*** -2.953*** -4.679*** -0.706 -5.079*** -0.706 -3.237* (0.698) (0.843) (0.636) (0.734) (1.610) (1.948) (1.610) (1.863) H 0.479 0.400 0.535 0.433 0.526 0.457 0.526 0.427 Observations 335 335 335 335 335 335 335 335 R-squared 0.674 0.746 0.868 0.871 0.731 0.790 0.869 0.871 Number of bank_num 11 11 11 11 11 11 11 11 Standard errors in parentheses *** p<0.01, ** p<0.05, * p<0.1 82 לוח2 - תוצאות רגרסייתOLS לאמידת מדדH – סה , "כ פעילות הבנקים2011 עד2015 (1) (2) (3) (4) (5) (6) (7) (8) VARIABLES L_TI L_II L_TI_TA L_II_TC L_TI L_II L_TI_TA L_II_TC L_W1 0.0414*** 0.0584*** 0.0425*** 0.0630*** 0.0423*** 0.0593*** 0.0423*** 0.0629*** (0.0130) (0.0155) (0.0121) (0.0137) (0.0121) (0.0148) (0.0121) (0.0137) L_W2 0.0713 0.00886 0.204*** 0.126* 0.185*** 0.122 0.185*** 0.116 (0.0651) (0.0776) (0.0606) (0.0687) (0.0641) (0.0783) (0.0641) (0.0729) L_W3 0.167*** 0.231*** 0.0976* 0.177*** 0.108** 0.171** 0.108** 0.183*** (0.0574) (0.0684) (0.0534) (0.0606) (0.0546) (0.0666) (0.0546) (0.0620) L_onea_ta -0.0394* -0.0420* 0.00617 0.0210 -0.000446 -0.00323 -0.000446 0.0173 (0.0208) (0.0248) (0.0194) (0.0220) (0.0207) (0.0252) (0.0207) (0.0235) L_dps_f -0.139 -0.365 0.284 0.144 0.223 -0.00484 0.223 0.110 (0.327) (0.391) (0.305) (0.346) (0.312) (0.381) (0.312) (0.355) L_eq_ta -0.101 -0.252 0.340** -0.134 0.276* 0.123 0.276* -0.169 (0.144) (0.172) (0.134) (0.152) (0.151) (0.185) (0.151) (0.172) L_liq_dep 0.0179 0.0104 -0.0141 0.00311 -0.00944 -0.0168 -0.00944 0.00569 (0.0296) (0.0353) (0.0276) (0.0313) (0.0280) (0.0342) (0.0280) (0.0319) L_ta 0.855*** 0.852*** -0.145 -0.0805 (0.158) (0.193) (0.158) (0.180) 2012.year -0.00230 -0.0281 -0.0760*** -0.0773*** -0.0653*** -0.0908*** -0.0653*** -0.0713*** (0.0173) (0.0207) (0.0161) (0.0183) (0.0199) (0.0243) (0.0199) (0.0226) 2013.year -0.0452** -0.0989*** -0.176*** -0.185*** -0.157*** -0.210*** -0.157*** -0.174*** (0.0210) (0.0251) (0.0196) (0.0222) (0.0285) (0.0348) (0.0285) (0.0324) 2014.year -0.146*** -0.245*** -0.320*** -0.368*** -0.295*** -0.393*** -0.295*** -0.355*** (0.0269) (0.0321) (0.0250) (0.0284) (0.0371) (0.0453) (0.0371) (0.0422) 2015.year -0.150*** -0.270*** -0.372*** -0.424*** -0.340*** -0.459*** -0.340*** -0.406*** (0.0334) (0.0399) (0.0311) (0.0353) (0.0469) (0.0572) (0.0469) (0.0533) Constant 12.72*** 10.96*** -2.038*** -4.384*** 0.106 -1.619 0.106 -3.196 (0.794) (0.947) (0.739) (0.838) (2.448) (2.989) (2.448) (2.781) H 0.280 0.298 0.344 0.367 0.335 0.353 0.335 0.362 Observations 210 210 210 210 210 210 210 210 R-squared 0.770 0.850 0.899 0.916 0.802 0.864 0.900 0.916 Number of bank_num 11 11 11 11 11 11 11 11 Standard errors in parentheses *** p<0.01, ** p<0.05, * p<0.1 83 לוח3 - תוצאות רגרסייתOLS לאמידת מדדH – , סה"כ פעילות הבנקים2016 עד2018 (1) (2) (3) (4) (5) (6) (7) (8) VARIABLES L_TI L_II L_TI_TA L_II_TC L_TI L_II L_TI_TA L_II_TC L_W1 0.00472 0.0335** 0.0106 0.0452*** 0.0105 0.0384** 0.0105 0.0450*** (0.0147) (0.0166) (0.0143) (0.0164) (0.0145) (0.0165) (0.0145) (0.0167) L_W2 0.195*** 0.150** 0.242*** 0.185** 0.242*** 0.189** 0.242*** 0.184** (0.0655) (0.0736) (0.0633) (0.0730) (0.0660) (0.0753) (0.0660) (0.0760) L_W3 0.599*** 0.429*** 0.545*** 0.376*** 0.546*** 0.384*** 0.546*** 0.377*** (0.0869) (0.0976) (0.0840) (0.0968) (0.0867) (0.0989) (0.0867) (0.0999) L_onea_ta -0.139** -0.148** -0.0989* -0.0865 -0.0992 -0.114 -0.0992 -0.0876 (0.0616) (0.0692) (0.0595) (0.0686) (0.0616) (0.0703) (0.0616) (0.0710) L_dps_f 0.0561 -0.831 0.0382 -0.642 0.0383 -0.845 0.0383 -0.642 (0.779) (0.876) (0.753) (0.868) (0.757) (0.864) (0.757) (0.872) L_eq_ta -0.563 -0.372 0.264 0.202 0.259 0.316 0.259 0.181 (0.339) (0.381) (0.328) (0.378) (0.450) (0.514) (0.450) (0.519) L_liq_dep -0.0198 -0.0470 0.0408 0.0550 0.0404 0.00343 0.0404 0.0534 (0.0555) (0.0624) (0.0536) (0.0618) (0.0584) (0.0666) (0.0584) (0.0673) L_ta 0.993*** 0.832* -0.00717 -0.0258 (0.371) (0.423) (0.371) (0.427) 2017.year 0.0742*** 0.119*** 0.0270 0.0609** 0.0273 0.0801** 0.0273 0.0621* (0.0218) (0.0245) (0.0211) (0.0243) (0.0275) (0.0314) (0.0275) (0.0317) 2018.year 0.194*** 0.244*** 0.0869*** 0.115*** 0.0877* 0.156*** 0.0877* 0.117** (0.0281) (0.0316) (0.0272) (0.0313) (0.0481) (0.0549) (0.0481) (0.0554) Constant 5.778*** 7.760*** -8.759*** -6.816*** -8.655 -4.340 -8.655 -6.441 (1.724) (1.937) (1.666) (1.920) (5.642) (6.439) (5.642) (6.503) H 0.799 0.612 0.798 0.606 0.798 0.611 0.798 0.606 Observations 125 125 125 125 125 125 125 125 R-squared 0.743 0.753 0.716 0.684 0.760 0.762 0.716 0.684 Number of bank_num 11 11 11 11 11 11 11 11 Standard errors in parentheses *** p<0.01, ** p<0.05, * p<0.1 84 Boone Indicator כפי שהוסבר ב נספח א , מדדBoone מחושב כגמישות הרווחיות של הבנק (או נתח השוק שלו) ביחס לעלות השולית. כאמור, בהיעדר נתונים מספקים אודות העלות השולית ניתן לחשב את המדד באמצעות עלות ממוצעת. על כן, עבור נייר זה חישבנו את המדד בהתבסס על העלות הממוצעת של הבנקים (ניסינו לבצע חישוב גם באמצעות אמ ידת העלות השולית, אך ניסיון זה הביא לתוצאות לא מובהקות). בסיס הנתונים בו השתמשנו זהה לזה של חישוב מדדH (נתונים רבעוניים ברמת בנק בתקופה בין שבין מרס2011 לבין דצמבר2018 ). על מנת לחשב את המדד, אמדנו אם כן את :המשוואה הבאה ln (𝑌)𝑖𝑡= 𝛼0 + 𝛽1ln (𝐴𝐶𝑖𝑡) + ∑γ𝑗year 𝑛 𝑗 + ∑γ𝑘year × AC𝑖𝑡 𝑛 𝑘 + 𝑢𝑖𝑡 כאשר עבור המשתנה המוסבר Y , בדקנו שתי אפשרויות מקובלות בספרות: לוגריתם טבעי של נתח השוק של בנקi בתקופהt , ולוגריתם טבעי של התשואה לנכסים של בנקi בתקופהt . המשתנה המסבירAC הוא כאמור העלות הממוצעת של בנקi בתקופה t. ב לוח4 ניתן לראות את תוצאות האמידות השונות. המשתנה המוסבר בעמודות1 ו-3 הוא לוג נתח השוק, ואילו בעמודות2 ו-4 המשתנה המוסבר הוא לוג התשואה לנכסים של בנקi בזמןt . עמודות 1 ו-2 מציגות את מדד Boone עבור התקופה כולה, כאשר המדד עצמו הינו אומד ה- OLS למשתנה המס בירL_AC ( 𝛽1 במשוואה לעיל), המחושב כלוג הטבעי של היחס בין סך ההוצאות לסך ההכנסות של הבנק בכל תקופה. עמודות3 ו-4 מחשבות את השינוי המדד בכל תקופה כאומד של משתנה האינטראקציה בין השנה לעלות הממוצעת, כאשר שנת הבסיס היא2011 ( γ𝑘 .)במשוואה ניתן לראות כי בין2012 ל- 2018 .המדד הולך וקטן, דבר המצביע על עלייה בתחרות 85 לוח4 – תוצאות רגרסייתOLS לאמידת מדדBoone – סה"כ פעילות הבנקים (1) (2) (3) VARIABLES L_S L_ROA roa MC_2012 0.579*** -2.765*** -0.0150*** (0.133) (0.851) (0.00377) MC_2013 0.357** -2.616*** -0.0162*** (0.150) (1.002) (0.00425) MC_2014 -0.0504 -1.527** -0.0135*** (0.101) (0.735) (0.00286) MC_2015 -0.116* -1.488*** -0.00817*** (0.0600) (0.382) (0.00170) MC_2016 -0.169** -3.641*** -0.0175*** (0.0769) (0.622) (0.00218) MC_2017 -0.421*** -2.288*** -0.0113*** (0.123) (0.783) (0.00348) MC_2018 -0.283*** -5.645*** -0.0166*** (0.0749) (0.568) (0.00212) 2012.year 0.213*** -0.994*** -0.00541*** (0.0480) (0.308) (0.00136) 2013.year 0.155*** -1.004*** -0.00636*** (0.0556) (0.375) (0.00158) 2014.year 0.0110 -0.807*** -0.00672*** (0.0413) (0.304) (0.00117) 2015.year -0.0281 -0.900*** -0.00453*** (0.0318) (0.203) (0.000901) 2016.year -0.0320 -1.966*** -0.00921*** (0.0376) (0.304) (0.00106) 2017.year -0.137** -1.177*** -0.00582*** (0.0605) (0.386) (0.00171) 2018.year -0.0641* -2.770*** -0.00763*** (0.0373) (0.284) (0.00106) L_MC Constant -3.300*** -5.224*** 0.00570*** (0.00951) (0.0613) (0.000270) Observations 350 340 350 R-squared 0.246 0.344 0.364 Number of bank_num 11 11 11