חומר רקע
1
י יªו2020
חקירות יהדות ברשות האוכלוסין וההגירה–
חוות דעת משפטית
ת תופעה חמורה ופסולה במסגרתה יוזמים פקידי רשות האוכלוסיןªות מסתמªים האחרוªבש
דרשים אזרחים אלו לוותרª ,וההגירה חקירות אודות יהדותם של אזרחים. במסגרת פרקטיקה זו
י עשרותªה לפªי רשויות המדיªעל רישום יהדותם או יהדות צאצאיהם, אשר הוכחה זה מכבר בפ
ים בעת העלייהªש
ות על רישום דתו ולאומוªשלהם או של הוריהם ארצה. על אף הוראות החוק המג
.של האזרח, רשות האוכלוסין עושה שימוש במשאביה הציבוריים במטרה לפגוע ברישום זה
הלותה של רשותªתייחס לכשלים החוקיים והחוקתיים המרכזיים העולים מהתª ,במסמך זה
.יין זהªהאוכלוסין בע
החובה ל
רשום יהדות צאצא לאם הרשומה כיהודייה
1.
אחת מן הדרכים באמצעותן מערערת רשות האוכלוסין על יהדותן של משפחות שלא כדין, היא
ע"י אי רישום יהדותם של
צאצאי
משפחות אלו. על פי פרקטיקה זו, בכל פעם שאישה מביאה
ילד לעולם ª
ויות״ חדש לחקירתªי פקיד הרישום ״חלון הזדמªפתח בפ
יהדות ה ויהדות
ם רשומיםªשים אלה הרשומות כיהודיות, עלולות לגלות שילדיהן הרכים איª .משפחתה
ותרª ,ית את יהדותן. עד אזªדרשות הן להוכיח בשª ,אי לרישום יהדות ילדיהןªכיהודים. כת
רשם", רישום שעשוי להיוותרª רישום הדת ולאום של ילדיהן "בבדיקה"/"בבירור"/"טרם
ככתם שחור
לצמיתות )ראו ב'ספח אª
ה שªלמסמך זה תמצית רישום של קטי סעיפי הדת ולאום
ותרª שלה
ו
רשם" מזהª "טרם9
ים מאז לידתה. כלªש3
.(רשמו אף הם ברישום זההª אחיה
2.
יובהר, כי לא קיימת כל הוראה
ב
חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-
1965
,()להלן: ״החוק״
,המסמיכה את פקיד הרישום לסרב לרישום יהדותו של יילוד לאם הרשומה כיהודייה. להיפך
הוראות החוק
מחייבות את פקיד הרישום לרשום את יהדותו.
1
3.
ההגדרה למיהו
יהודי לצורך המרשם מצויה בסעיף3
,א.)ב( לחוק
הªהמפ ל סעיף4
ב לחוק
השבו
ת, תש"י-
1950
" , לפיו ו בן דתªתגייר והוא איªולד לאם יהודיה או שªיהודי" הוא "מי ש
."אחרת
4.
.בהתאם, סעיף ג16.1
והלª והל ״רישום לידה בארץ״ )מספרªל2.2.0001, עודכן ב-
24.03.2011
(
של רשות האוכלוסין עצמה ,י הוריו הם יהודיםªחה את פקידי הרישום כי ״לילוד ששªמ או
שאמו ב
לבד היא יהודיה יירשם לאומו ״יהודי״.
,הליה של הרשות עצמהª ה כי כן, גם לפיªה
.ולד לאם הרשומה כיהודיהªמחובתם לרשום כיהודי ילד ש
5.
ה זו עולה בבירור גםªמסק
מ
לשון
'ס
19
,ב. לחוק ה יירשם עלªרשם לראשוªלפיו פרט רישום ה
פי תעודה ציבורית או בהעדר תעודה כזו, על בסיס הוד ,עה בלבד. על פי האמור בסעיף
רק כאשר
הרישום עשהª
על סמך הודעה בלבד ובהיעדרה של תעודה ציבורית בסמכותו של פקיד
הרישום לסרב לרישום תבקשªש .
6.
כמובן, ש ולדו לאםª ים אשרªקטי
הרשומה כ חו אל תוךªולדו לתוך חלל ריק וצª יהודייה, לא
ו יש מאין; מכיוון וכך, יהדותםªעולמ
ה מבוססת על הודעה בלבד כללªאי
אלא על סמך תעודתה
הציבורית של אימם. ברי כי
אין תעודה ציבורית חזקה יותר מאשר עצם רישום הדת ולאום של
,סיבות אלהªהאם היולדת. ב
ועל פי הוראות ס '
19ב 'לחוק ,חובה על פקיד הרישום לרשום את
הקטין על פי התעודה הציבורית של אימו.
2
7.
,כמו כן
עצם רישום""בבדיקה/
"רשםª "בבירור"/"טרם
בסעיף הדת ולאום של יילודים מהווה
יסיון פסול וחסר סמכות ליצור קטגוריית רישום חדשהªאשר אין לה כל צל וזכר ב הוראות 'ס
1 כעולה מסעיף 2)א (לחוק ,חובה על פקיד הרישום לרשום את הדת והלאום של תושב.
2
וכן ראו הגדרת "תעודה ציבורית" בסעיף19
א. לחוק, וסעיף29
וסח חדש[, תשל"אª] לפקודת הראיות-
971
1 לפיו
רשומה רשמית של משרד ממשל
תי מהווה
.תעודה ציבורית מחייבת
2
2 ל
חוק .
ה בבג"ץªה לאחרוªידוª פרקטיקה זו ממש3987/15
גישה-
מרכז לשמירה על הזכות
יםª' שר הפª ועªל שללה מכל וכלªבו(, וª)פורסם ב.
3
8.
פרקטיקה זו אף מהווה יהן הזכות לכבוד, לזהות ולרישום אצלªפגיעה בזכויות הילד, בי
הרשויות,
.לאומיתªה הביªיגוד לאמªב4
9.
עוד מהווה רישום חלופי זה רישום
יגוד לאמורªב ב'ס
19ה,()א5
עשה ללאªכיוון ש הסכמה של
הפרט או
החלטה של בית המשפט י משפחהªייªלע דרש בחוקªכ.
10
.
עמדת רשות האוכלוסין, לפיה ביכולתה לסרב לרשום את יהדות צאצאי הפרט, כל עוד לא
ו מכל תוכן וסותרתªגעו״ ברישום יהדותו של הפרט עצמו, עוקרת, הלכה למעשה, את לשוª״
ו של המחוקק להגן, יותר מאשר על כל פרט רישום אחר, על רישום הדת ולאוªאת רצו ם של
.האזרח
11
.
'יותה בסªה של רשות האוכלוסין למצוא עוגן למדיªיסיוª אף3
ה מתיישבת עם הוראותªא אי
.הדין 'כפי שעולה מדברי ההסבר לתיקון מס17
וגעª סת שקדמו לו, סעיף זהªי הכªלחוק ומדיו
למקרים בהם מבקש אדם להוכיח
הªלראשו י פקיד הרישום את יהדותוªבפ.
6 אולם ברי כי סעיף
וק לאם הרשומה כבר כיהודיהªו עוסק בתיªזה אי , כאילו שאלת יהדותו מתחילה כעת
מבראשית.
12
.
,משהוכרע מעמדו של אדם
הªהוא זכאי להג מ
ציאלי על זכויותיו ומעמדוªי ערעור פוטªפ
בכל
דור ודור מחדש . קל וחומר הדבר, כאשר שמדובר בשאלת דתו ולאומו של אדם, אשר לה
השלכות רבות משמעות על זהותו וכבוד.ו
ולד מהווהªרישום יהדותה של אמו של קטין ה מעשה
וªהלי מוגמר שאין לרשות הסמכות לסגת ממªמ
ה ועל דעתה. מדובר בפגיעה קשהªכרצו
טרס ההסתמכות של אמו על החלטת הרשות אודות יהדותה ויהדות צאצאיה, אשר להªבאי
.השלכות חמורות על יציבות הסדר החברתי בכללותו
13
.
ים של משפחה, עליו לפעול לפיªאם סבור פקיד הרישום כי יש לחלוק על רישום יהדותה רב הש
'ס19
ה.)ב( לחוק
ו יין דתהªי משפחה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בעªיªות לבית משפט לעªלפ
ולאומה של.י רמיסת הוראות החוק ועשיית דין עצמי כלפי צאצאי משפחה זוªהמשפחה, על פ
פסקי דין ש
ם מהווים הצדקה לפגיעה ברישום אזרחיªי איªל בית הדין הרב
14
.
י הפוסלת/מטילהªהוג כיום, כאשר מקבל פקיד הרישום העתק של החלטה מבית דין רבªעל פי ה
ספק דרש אותו אדם על ידי הרשות להסכים לוויתור אף על רישום יהדותוª ,ביהדותו של אדם
במרשם האוכלוסין. זאת, על אף שיהדותו של י רשותªאותו אדם כבר הוכחה בעבר בפ
.האוכלוסין
15
.
,הסברה, לפיה על שאלת יהדותו של אדם בשערי הממסד הדתי להשליך על רישומו האזרחי
.אלים הבסיסיים ביותר של מרשם האוכלוסיןªחותרת תחת הרציו
16
.
ה בהתאם לחוקיםªח "יהודי" משתªיתן למוªפה, הפירוש שªקבע זה מכבר בפסיקה עªכפי ש
הש
ות דתיתªיתן לכפות פרשª ים, ולאªו מסוימת ם אזרחיםªלהגדרה זו על חוקים שהי-
יםªחילו
בבסיסם.
7
3
.תון "בבירור" חורג מהוראות חוק המרשם, ואין לעשות כןª"רישום מצבו האישי של אדם כ " )פסקאות4
2-
23
לפסק ה דין(. וכן ראו בג"ץ230/86
יםª' שר הפª מילר), פ"ד מ4
(
435
)
1986
,(
441
.
4
ה בדבר זכויות הילד, כ"אªהאמ31
,
221
', ס7-8 פתחה לחתª)ימה ב–
1989סה לתוקף בªכª( )אושררה ו–
1991
(. הזכות
.ה מסדירה את רישומו של ילד מיד עם לידתו, וקובעת את זכותו לשמור על זהותוªהקבועה באמ
ועדהª זכאות זו
.יהם לאומו ודתוªלעגן את המרכיבים המרכזיים ביותר בהגדרה העצמית של אדם, בי
5 על פי ס '
19ה)א :(
(לגבי הלאום, הדת או המצב האישי לא יעשה פקיד הרישום הראשי כאמור בסעיף קטן )א אלא
בהסכמת מי שהפרט מתייחס אליו, או על פי פסק דין הצהרתי של בית המשפט
י משפחהªיªלע
יתן לבקשתוªש
"של פקיד הרישום הראשי
6 מקורות
אלו מתארים סיטואציות בהן מבקש אדם להצהיר על דתו, ולצורך כך מציג
הªלראשו
לפקיד הרישום פסק
ויªרשמה דתו ולאומו, או בקשה לתיקון/שיª י כראיה ליהדותו )כגון: אדם העולה ארצה וטרםªדין של בית דין רב
וי זה לא היהªים והמקרים שהובאו כרקע לשיªרישום ל"יהודי". בכלל הדיו
ולו מקרה אחד
.של ילוד לאם יהודייה
7 בג"ץ
1031/93
פסרו )גולדשטיין (ואח '
ª
'שר יםªהפ ואח' ,פ''ד מט)4
(
661
,
675
,
681
.
3
17
.
,(ישואין וגירושיןª) ייםªח "יהודי" לצורך חוק שיפוט בתי דין רבªכך, לא הרי משמעותו של המו
תשי"ג-
1953ישואין וגירושין של יהודים בישראל, כהרª יªייª, חוק דתי בבסיסו, העוסק בע י
ו חוק אזרחי מובהקªח זה לצורך חוק המרשם, אשר היªמשמעותו של מו , אשר מטרתו איסוף
מידע עובדתי-סטטיסטי.
8
,ה זוªעל בסיס אבח
םªשים אשר כלל וכלל איªרשמים כיהודים אª
מוכרים ככאלו ע"י הממסד הדתי בישראל ם יהודים על פי ההלכהª, בין אם משום שהם אי
היהודית ובין אם משום וקשה שלªות מחמירה וªם גורמים בממסד הדתי שמאמצים פרשªשיש
ההלכה היהודית.
9
18
.
עוד ,יין זהªית בעªשªעולה בבירור מהפסיקה החוזרת ו כי ה לפקיד הרישום כל סמכותªיתª לא
שיפוטית, ואין זה מתפקידו או מסמכותו לחקור ולעורר שאלות וחשדות בסוגיות מהותיות
פסקª ,ים. בפרטªורבות פ כי אין זה מתפקידו לעסוק בשאלות הרות-
עולם של דת ולאום ושל
וª"מיהו יהודי ומיהו שאי-
"יהודי,
10
ים אלה "יש לקייםªייªוכי את המחלוקות המהותיות בע
,ת הזכויות המהותיותªתוך בחי
ואלו מצויות מחוץ למרשם."
11
19
.
אם אדם הצליח זה מכבר להוכיח את יהדותו לצורך המרשם ופקיד הרישום ,רשם את יהדותו
ה על החברהªמªת מטרותיו הסטטיסטיות של מרשם האוכלוסין מדובר באדם הªודאי שמבחי
ת ישראל, ואין כל הצדקה לפגיעה ברישום זה עקב החלטת הממסד הדתיªהיהודית במדי
ה כי אםªישואיו וגירושיו. להיפך, פגיעה ברישום יהדותו על בסיס יסוד זה איª בשאלת יכולת
פוגעת ב עצם מהותו ותכליותיו של המרשם, ויוצרת
רישום שגוי ומוטעה
.הªשל אזרחי המדי
יםªי עשרות שªהפסול בייזום חקירות אודות יהדותן של משפחות שעלו ארצה כיהודים לפ
20
. בדיק
ות מחודש
ו ת
ודיעבדי
תו בסוגיית יהדות
ן של משפח
ות מורחב
ו
ת שלמ
ות
וגדª, מ
ו ת הן
הל התªות החוקיים וכללי המªלעקרו קין, הן ת ישראלªלערכים העומדים בסלע זהותה של מדי
.ה יהודית ודמוקרטית והן למסורת ההלכה והפסיקה בעם היהודיªכמדי
21
.
יתªים להוכיח בשªי עשרות שªדרשות משפחות אשר עלו ארצה כיהודים לפª זאת, בפרט כאשר
ים, והעובדה שרשות האוכלוסין בעצמה פעמים רבות לא שמרהªאת יהדותן. כמובן שחלוף הש
זק ראייתי כבד למשפחות אלה. הדברª את המסמכים על בסיסן קבעה את יהדותן, יוצרים
בעייתי עוד יותר כאשר פ רשמהª ו מסתפק באותם המסמכים שעל בסיסןªקיד הרישום אי
יהדותן של המשפחות, תוך סתירת קביעותיו של פקיד הרישום שקדם לו ללא שהתחדש מאומה
.ים שחלפוªבמהלך עשרות הש
22
.
,כאמור ה לפקיד הרישום כל סמכות שיפוטית, ואין זה מתפקידו או מסמכותו לחקורªיתª לא
ולעורר שאלות וחשדות.יםªבסוגיות מהותיות ורבות פ
אם פסיקה זו יפה לעת הרישום הראשון
ים רבות לאחר רישוםªשמבצע פקיד הרישום, יפה כוחה שבעתיים כלפי פקיד הרישום הפועל ש
.יהדות שבוצע בעבר
23
.
יעה חוקית לערוךªה מªיתרה מכך, יש חקירות יהדות
גדªכ משפחות ממוצא מסוים . ככל
,ערכותª שחקירות אלו
ן שלªייªרובן ככולן, בע משפחות יוצאות ברית המועצות לשעבר , יש בהן
פגיעה בעקרון השוויון, שכן הן מהוות מעין .ג" של אזרחים על בסיס מוצאםª"פרופיילי
דרש לעמוד ברף ראייתי גבוה במיוחד, בכל דורªה למי שªהלות זו מחלקת את אזרחי המדיªהת
ודור מחדש, ולמי שלדידו, לא רק שהר .ו קיים אלא שמעמדו הרשום מובטח ללא כל עורריןªף אי
24
. אילוצן
,טישמיות בארץ מוצאןªיים וסבלו מאªיעים ציוªשל משפחות אלו, אשר עלו ארצה ממ
הל מערכה על זהותªל
ן
היהודית מהווים פגיעה
קשה בכבודם ו
י קהילתםªבשמם הטוב בעי .
8
י לבין שאלות רישום דת ולאוםªיש לציין, כי הסעיף היחיד בחוק מרשם האוכלוסין הקושר בין החלטת בית הדין רב
ו סעיףªהי3
י השפעהªא.)א( לחוק. ודוק: על פי סעיף זה, לפסק דין הצהרתי של בית דין רב
חיובית בלבד על רישום
יהדות
ו של אדם, לפיה על בסיס פסק דין זה בידי אדם להירשם כיהודי . אולם אין כל תימוכין בחוק לפגיעה של
ערכאה דתית ברישום קיים אודות
יהדותו של אדם.
9 כך
רשם כיהודיª ,למשל גם
מי שעבר גיור רפורמי למרות שגיור זה וªאי מוכר על ידי הממסד יªהרב.
10 דברי כב 'השופט חשין ,בבג"ץ
6539/03
גולדמן ª
'תªמדי ישראל ,משרד יםªהפ ,פ"ד טª
)3
(
385
,
395
.
11 בג"ץ
5070/95
עמתª
ואח 'גדª
שר יםªהפ ואח ,'תק-
על2002
)1
,(
634
,פסקה
20
לפסק הדין.
4
כמובן שחקירות אלו פוגעות אף פגיעה קשה באיªטרס הה
סתמכות של משפחות אלו אודות
רישום זהותן, ופוגעת בביטחון ובסדר החברתי של החברה בישראל.
פגמים בגמירות הדעת של אזרחים בוויתור על רישום יהדותם
25
.
סעיף19
ה.)ב( לחוק המרשם מחייב את קבלת הסכמתו של הפרט טרם ביצוע שיªוי ברישום דתו
ולאומו )או לחילופין פסק דין הצהרתי של
בית המשפט לעªיªי משפחה(.
26
.
עם זאת, כתוצאה מהמדיªיות הªהוגה ע"י רשות האוכלוסין, ªגרמת פגיעה מהותית בטיבה של
ה"הסכמה" הªיתªת על ידי אזרחים לביצוע שיªויים ברישום דתם ולאומם, העולה לכדי הטעייה
חמורה, חריגה בוטה מסמכות, פגיעה בזכויות ולעתים אף סחטªות וכפייה של מ
מש.
27
.
,כך
בפªיותיה הרשמיות
של הרשות
לאזרח,
ªדרשים אזרחים
פעמים רבות
לשªות את פרטי
הדת והלאום, תוך ªקיטה בלשון
דרישה
מחייבת וללא כל אזכור אודות הזכות על פי חוק לסרב
לעריכת שיªוי זה
)ראו כדוגמא
ªספח ב'
למסמך זה(
.
28
. יותר מכך, פªיות אלו חורצות את דין דתם ולאומם
של אזרחים אלו, מבלי לתת להם זכות
טיעון ומבלי לªהל הליך בירור מוגבל בזמן מולם, כמתחייב על פי כללי המªהל התקין וªהלי
הרשות עצמה.12
29
.
כך גם, הטופס של הרשות בו מתבקשים אªשים אשר "סומªו" ע"י הרשות לוותר על רישומם
כיהודים, ªעדר כל אזכור אודות זכותו החוקית של האזר
ח שלא להסכים לביצוע שיªוי זה. זאת
ועוד, טרם ההחתמה על הטופס פקידי הרישום איªם מקדימים, ככלל, כל הסבר בעל פה אודות
קיומה של זכות זו.
30
.
כתוצאה מכך, מוותרים אזרחים רבים על רישום יהדותם ללא כל מודעות אודות זכויותיהם
בעªיין זה.
31
.
פגיעה ªוספת בהקשר זה ªגרמת כתוצאה
מסימון אזרחים בהערות "טעון בירור" לתקופה בלתי
מוגבלת, הממשיכות לתייגם ולהטיל דופי אודות יהדותם במשך שªים רבות. בכך, בכל צומת
בה מגיעים אזרחים אלו לרשות האוכלוסין לקבלת שירות, הערות אלו חושפות אותם פעם אחר
פעם בפªי שאלות הפוגעות בפרטיותם ובכבודם, עיכוב במתן
השירות והפצרות ודרישות
מתמשכות ע"י הפקידים לשיªוי רישומם. התªהלות זו, כשלעצמה, יוצרת לחץ פסול על
האזרחים להסכים לשיªוי רישומם, על מªת לקבל שירות ללא עיכוב ויחס פוגעªי.
סיכום
32
. מדיªיות רשות האוכלוסין וההגירה בדבר שיªוי רישום הדת והלאום של אזרחים שעלו לישראל
וªרשמו כיהודים ªעדרת כל תימוכין שבחוק ועומדת בªיגוד מובהק לפסיקת בתי המשפט
ולבסיס מהותו של מרשם האוכלוסין. מעבר לקושי החוקתי הברור העולה מהתªהלותה של
הרשות, הרי שמדיªיות זו פוגעת אªושות בזכויות אזרח בסיסיות השייכות לאזרחי המדיªה. לא
פחות חשוב מכך, כאשר אז
רחים ממוצא מסוים ªדרשים לªהל מאבקים כואבים אודות זהותם
היקרה להם מכל, מדיªיות זו גורמת לפגיעה קשה בלכידות החברתית של מדיªת ישראל.
33
. מדברים
אלו עולה כי
יש
לפעול
לאלתר
להוצאת
הªחיות
ברורות
לפקידי
הרישום
לעªיין
זה
,
באופן שיביא להפסקה מידית של חקירות יהדות כªגד
אזרחי ישראל.
שרה ויªברג, עו"ד
המחלקה
ה
משפטית
עתים
–
סיוע והכווªה בשירותי הדת
12 ªוהל
"מתן שירותים המצריכים בירור מקדים" )מספר ªוהל 1.2.0001, עודכן ב- 1.
8.2007
.(
נספח א'
נספח ב'