החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2025-051553
סיכום דיון
ישיבת ועדה משותפת עם ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיום שני, ה' בשבט התשפ"ה, 3.2.2025, בנושא:
מניעת אלימות בספורט, דוח שנתי 71ג
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה - בשבוע שעבר האלימות בספורט הישראלי, ובפרט במגרשי הכדורגל, הגיעה לשיאים נוספים. תחילה, במשחק שהתקיים בנוף הגליל, שבו היינו עדים לפריצה של אוהדים לכר הדשא ועימות בינם לבין שוער הקבוצה היריבה. בהמשך הערב, במשחק שהתקיים בין מכבי חיפה למכבי ת"א, ובמהלכו נזרקו עשרות אבוקות לכר הדשא, שחלקן אף פגעו בשוער מכבי חיפה. המשטרה נאלצה להפסיק את המשחק.
מטרת הדיון היא מציאת דרכים לעקור מן השורש את הגורמים לתופעה. ולכן נבקש לשמוע מהמוזמנים על הפעולות שהם נוקטים למניעת האלימות במגרשים והצעות לפעולות נוספות.
רובם המכריע של אוהדי הספורט בארץ, לרבות אוהדי הכדורגל, הם אוהדים נורמטיביים ומסורים לקבוצתם. לא ניתן לארגונים הקיצוניים, מכל הקבוצות, להשתלט על הספורט ולמנוע ממאות אלפי אוהדים, משפחות וילדים, ליהנות מאירועי הספורט ולעודד את הקבוצה האהובה עליהם ללא חשש מפגיעה כזו או אחרת כתוצאה ממקרי אלימות.
הביקורת האחרונה של מבקר המדינה בנושא מניעת האלימות בספורט פורסמה בשנת 2021 ובדקה, בין היתר, את היחידה המשטרתית שהוקמה בשנת 2017 למניעת אלימות בספורט. בנוסף התקיימו בדיקות במשרד התרבות והספורט, במטה הארצי של משטרת ישראל , באגף השיטור, אבטחה וקהילה , חקירות ומודיעין , מחוזות ירושלים, תל אביב והחוף ובהתאחדויות הכדורגל והכדורסל. כפי שאתם רואים – הביקורת הייתה מקיפה וכללה את כל השחקנים המרכזיים תרתי משמע.
תמונת המצב שעלתה מהביקורת הראתה כי:
פעילות המועצה למניעת אלימות בספורט לא תפקדה זמן רב ולא מונו לה חברי מועצה.
המועצה ומשרד התרבות והספורט לא גיבשו תכנית פעולה למניעת אלימות.
משרד התרבות לא הוביל ולא תכלל את פעילות הגופים המרכזיים בתחום מניעת האלימות בספורט
אין מסד נתונים על היקף אירועי האלימות
קושי בזיהוי מורחקים ממגרשים
היעדר נתונים אמינים על שיעור המורחקים וענישה לא יעילה
ליקוי בטיפול בעבירות
טיפול ליקוי בעבירות גזענות ועוד.
חה"כ יוסף טייב-יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט – מדובר בתופעה קשה מאוד ולא נוכל להסכים להתנהגות אלימה כזו בתוך החברה הישראלית. לא יתכן שהורים יחששו להביא את ילדיהם למגרשי כדורגל. יש להוקיע את אותם אנשים שנוקטים באלימות. לא ברור איך האבוקות עוברות את המחסום הראשוני ומגיעות לתוך המגרש. אני סבור כי יש לנקוט באמצעי זיהוי כבר בכניסה למגרשים כדי לחסום אמצעי אלימות.
מר מכלוף מיקי זוהר – שר התרבות והספורט – אחת ממשימותיי היתה למגר את האלימות בספורט, ולכן ביצענו מס' פעולות בנושא. הפתרון הבלעדי לעניין האלימות בספורט הוא מצלמות לזיהוי פנים שיוביל לשקט במגרשים. יש כיום טכנולוגיות שמשתמשים בהן בכל רחבי העולם ומביאים ל- 100% תפיסה של עבריינים. כל אוהד שיכנס למגרש, ויחליט לעשות עבירה פלילית במשחק כדורגל או כדורסל, ייתפס וייענש בהתאם. מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מתנגדת למהלך מחשש למאגרי מידע, ואנו מבקשים לתת לזה מענה. אם לא נשים מצלמות לזיהוי פנים, האלימות לא תיפסק. יש שיטות רבות יצירתיות להסתרת אמל"ח והכנסתו למגרשים. המשטרה נאלצת לעשות בדיקות פולשניות ואוהדים נורמטיביים רבים מתנגדים לכך. בעת ביצוע העבירה שוטר יוכל להגיע לעבריין ולהעניש אותו. כיום הענישה היא קנסות מנהליים והרחקת אוהדים. סוגיית המצלמות עברה את ועדת שרים לענייני חקיקה וכרגע היא נמצאת במשרד לבט"ל.
אני סבור שכל קבוצות הספורט חייבות להחליט שכל אוהד שיכנס למגרש יהיה אוהד מזוהה. כלומר רק מי שמחזיק בכרטיס/מנוי – יכול להיכנס למגרש. בנוסף הן זכאיות גם להתקין מצלמות לזיהוי פנים. בסיום המשחק, המועדון יעביר פרטים למשטרה בדבר הנזקים. משרד התרבות והספורט יממן 100% את עלויות המצלמות לזיהוי פנים ותפעול המערכת, וזו תהיה הבשורה במגרשי הספורט. ההערכה התקציבית למשרד היא 6-7 מיליון ₪.
המשרד תיקצב את היחידה לאלימות בספורט והיא תגדל במס' התקנים שלה, כמו כן המפכ"ל החליט להציב תת ניצב שיהיה אחראי לסוגיה. בנוסף ראוי להציב שופט בבתי המשפט שיעסוק רק בתחום הספורט יחד עם הרחבת הענישה בעבירות הללו.
דוח מבקר המדינה נכתב בשנת 2020, ועם כניסתי לתפקיד בשנת 2023 התחלתי במס' פעולות אקטיביות: סיום החקיקה בנוגע לקנסות מינהליים והרחקות ממגרשים, 2 פעימות של מתן תקציבים ליחידה לאלימות בספורט, עבודה מול משרד המשפטים להקצאת שופט ייעודי בתחום הספורט ומצלמות לזיהוי פנים.
הפתרון המרכזי היא יכולת המשטרה להגיע לכל פורע, והיא יכולה להתממש באמצעות מערכת מצלמות לזיהוי פנים. מדובר בכלי הרתעתי שבסופו תהיה ענישה. לא יכול להיות שיהיה פושע במגרש שלא יתפס בגלל שימוש בטכניקות.
ראוי שכולנו נרתם למאבק הלאומי ונחוקק את החוק להסדרת האלימות בספורט בשיתוף חברי כנסת שיזמו הגשת הצעות חוק פרטיות בנושא.
המשרד לביטחון לאומי – עו"ד לינוי מני-עוזרת משפטית – מערכות צילום ביומטרי היו בתחילה חלק מהחוק של מערכות צילום מיוחדות. בשל הרגישות הממשלה החליטה להפריד בין 2 החוקים. לאחרונה עברו התקנות של מערכת לזיהוי לוחית הרכב. הצעת חוק של מצלמות ביומטריות לזיהוי פנים אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה, אולם הוחלט טרם הקריאה הראשונה להגיע למתווה על המערכות עם הממונה על היישומים הביומטריים במשרד רה"מ. מתקיימים דיונים בין המשרדים הרלוונטיים. ראוי לציין שמדובר בנושא מורכב והוא יובא בפני השר לביטחון לאומי החדש.
משרד מבקר המדינה – עוז ברקו-מנהל אגף – מטרת הביקורת: ביקורת המעקב נעשתה על תיקון הליקויים שהועלו בדוח הביקורת הקודם שפורסם באוקטובר 2015, והרחבת הביקורת נעשתה על היחידה המשטרתית החדשה - המערך למניעת אלימות בספורט - שהוקמה באוגוסט 2017.
הנושאים העיקריים שנבדקו: * פעילות המועצה למניעת אלימות בספורט
* טיפול באירועי אלימות וגזענות בספורט
* פעילות משרד התרבות והספורט
* המערך הייעודי במשטרה לטיפול באלימות בספורט ואת ותפעולו.
50% מהליקויים שהוצגו בדוח לא תוקנו.
הליקויים: * המועצה למניעת אלימות בספורט - בביקורת הקודמת עלה כי המועצה לא גיבשה תוכנית מסודרת "לפעולה ולטיפול בנושא האלימות בספורט", כמתחייב מתפקידיה על פי החוק. בביקורת המעקב עלה כי המועצה פעלה עד שנת 2017 והיא הפסיקה את פעילותה בטרם גיבשה תוכנית.
* תכלול המערך למניעת אלימות בספורט בידי משרד התרבות והספורט – בביקורת הקודמת עלה כי המשרד לא השכיל להוביל ולתכלל את פעילות הגופים השונים בתחום מניעת האלימות בספורט ואת קידומם של הנושאים הנוגעים לבנייה ולהפעלה של המערך להתמודדות עם אלימות בספורט. בביקורת המעקב נמצא כי המשרד טרם גיבש תוכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור אלימות בספורט שבה מוצגים יעדים, לוח זמנים להשגתם וכלי מעקב ומדידה. עוד עלה בביקורת המעקב כי המשרד אינו מתפקד כגוף המתכלל את הגופים ואת הפעולות למניעת אלימות בספורט, מתוך שיתוף פעולה עם הגופים הקשורים לנושא הספורט, כדי לגבש כלי אכיפה, מניעה וחינוך וכדי לבדוק אירועי אלימות בספורט. מומלץ שמשרד התרבות והספורט יהיה הגוף המתכלל של הגופים ושל הפעולות בכל הנוגע למניעת אלימות בספורט.
* שימוש בכרטיסי אוהד לזיהוי מורחקים ממגרשים - בביקורת הקודמת עלה כי למרות המלצות ועדת צור ואישורן על ידי השרה דאז ב-2015, טרם בוצע קישור בין כרטיסי האוהדים למערכת ממוחשבת של המשטרה שנועדה לזהות אוהדים שהורחקו ממגרשים. בביקורת המעקב נמצא כי לא חל שינוי במצב.
* התקנת מצלמות זיהוי פנים באצטדיונים - בתשובת המשטרה לביקורת הקודמת ציינה, כי נוסף על המצלמות המתעדות התנהגות חריגה של צופים בעת אירועי ספורט, תפעיל החטיבה לזיהוי פלילי באח"ם בסוף 2015 מערכת זיהוי פנים שתסייע לזהות אנשים באופן ממוחשב. בביקורת המעקב נמצא כי המשטרה לא יישמה זאת.
* היעדר נתונים אמינים על שיעור המורחקים ממגרשים ועל יעילות הענישה - בביקורת הקודמת צוין כי על אח"ם לעקוב אחר האופן שבו מיישמים קציני החקירות את ההוראה לחייב מורחקים להתייצב בתחנת המשטרה ולעדכנה או לגבש לה חלופה לפי הצורך. בביקורת המעקב נמצא כי למטה הארצי במשטרת ישראל אין נתונים על התייצבות מורחקים שהוטלה עליהם חובת התייצבות בתחנת המשטרה במועד המשחק. מומלץ כי אח"ם ואגף שיטור, אבטחה וקהילה יטפלו בהסדרת ריכוז הנתונים לגבי היקף ההתייצבות בפועל של המורחקים וכן ינתחו את האפקטיביות של כלי ענישה זה כדי לטייב את השימוש בו.
* הטיפול בעבירות גזענות בספורט - בביקורת הקודמת ציין מבקר המדינה כי "המיעוט הבולט של תיקי חקירה וכתבי אישום בשל התבטאויות גזעניות בכל העונות משקף חולשה מהותית ועשיה בלתי מספקת של מערך האכיפה המשטרתי". בביקורת המעקב עלה כי בעונות המשחקים 2017-18 ו-2018-19 פתחה המשטרה תיק חקירה אחד בלבד בנושא עבירת גזענות בספורט, ולא הוגש בגינו כתב אישום. מדובר בירידה ניכרת מול עונות המשחקים הקודמות. לעומת זאת, בית הדין של ההתאחדות לכדורגל הרשיע בעבירות גזענות ב-56 מקרים, ובית הדין של איגוד הכדורסל - ב-15 מקרים. היקף הרשעות זה מבטא עלייה ניכרת של מאות אחוזים מול השנים שנסקרו בדוח הקודם.
המערך הייעודי במשטרת ישראל לטיפול באלימות בספורט – 1. משרד התרבות והספורט מימן את הקמת המערך הייעודי במשטרה לטיפול באלימות בספורט ואת ותפעולו, אך המערך שהוקם לא מיצה את מלוא הפוטנציאל לפעילות המוסכמת. משרד התרבות והספורט מימן מימון יתר של 6.3 משרות, שהועסקו במשטרה לטובת משימות שאינן מניעת אלימות בספורט.
2. במועד סיום הביקורת בספטמבר 2020, טרם נבחנה הפעלת שלב ב' של איוש המערך וכי כתוצאה מהיעדר הסכמות בין משרד התרבות והספורט לבין המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל לגבי המשך מימון פעילות המערך החל משנת 2021, המשך הפעלת המערך מוטל בספק.
חה"כ רון כץ – האוהד שהתפרע במשחק האחרון, נתפס וקיבל הרחקה ל- 30 ימים. בשבוע הבא הוא ישוב למגרש. לא ראוי שאבות אינם מביאים את ילדיהם למשחק מחשש לעימות, מדובר בפעילות תרבות שיש לקיים אותה. הצעת החוק שהגשנו היא סופר קריטית, כל ראשי הסיעות חתומים עליה והיא תקודם במהרה. הוועדות צריכות לקיים מעקב אחר הנושא.
חה"כ סימון דוידסון – בשנתיים וחצי האחרונות קיימתי 9 דיונים בוועדות השונות בנושא זה. כעת אני שומע שהיחידה של המשטרה - מתוקצבת, השאלה היא מתי היא תתחיל לעבוד. הסוגיה תתקדם רק לאחר שחלילה יהיה הרוג במגרשים. על המדינה והמשטרה לסייע לקבוצות ספורט באכיפה. אין עונש מינימום, ולכן יש מחסור בשופטי ספורט. אדם שפורץ למגרש ומאיים על שוער, מקבל עונש הזוי - הרחקה ל- 30 יום. האלימות מתחילה כבר ברשתות, ואותם אוהדים מגיעים למשחקים כבר באווירת אלימות. בליגות הנמוכות ובליגות הנוער האלימות אינה רק בתוך המגרשים, אלא גם מחוצה להם. ראוי שיהיה חינוך באמצעות המועדונים לילדים ולנוער ושיתוף האוהדים בנושא.
יש תקציב שהוקצה בסך 70 מיליון ₪ לשנת 2024 בנוגע לפרויקטים חברתיים שנעשו בשנה זו, ואושר בשבוע שעבר בוועדת הכספים. לא יתכן שאין חלק צבוע עבור תכניות למניעת אלימות.
משרד המשפטים – עו"ד מיכל רוזה שקרג'י-יעוץ וחקיקה מנהלי - הצעת חוק ממשלתית בנושא מצלמות לזיהוי פנים עברה ועדת שרים לענייני חקיקה בספטמבר 2023, בתמיכת משרד המשפטים והנושא נמצא כרגע במשרד לביטחון לאומי.
ביולי 2022 היה חוק מקיף למניעת אלימות, שלפיו ניתן לטפל בחלק מאוד קטן של העבריינות במגרשים בכלים פליליים, וראוי לתת כלים אחרים (קנס) למשטרה עבור עבירות שהן פחות חמורות, כמו - הכנסת אביזרים אסורים. במאי 2023 ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה את רוב העבירות שביקשנו להכיר בהן כעבירות מינהליות ומוטל עבורן קנס במקום, ולאדם יש את הזכות להישפט. המודל משולב - על עבירות קלות שרווחות בציבור, שלא ניתן להגיע עליהן לכתב אישום, הפתרון הוא קנס במקום בהתאם לחומרת ההתנהגות. ואילו על עבירות חמורות יש כלים פליליים וכך ניתן לנתב את האירועים. הכלי המינהלי הוא כלי חשוב שהכנסת נתנה אמון בו. יש להתרכז ביישום החוק ומיצוי ההליכים טרם החשיבה על שינוי החוק.
חה"כ אחמד טיבי – לא ברור איך ניתן להכניס אבוקות למגרשים כאשר יש מאבטחים וסדרנים רבים. סדרנים מבוגרים פחות יעילים לתפקיד מסוג זה. מדוע המשחק בין מכבי ת"א למכבי חיפה לא הופסק אחרי האבוקה השניה שנשלחה ופגעה בשוער?
אני מבין שיש החלטת משטרה שהיא אינה נכנסת ליציע. באתר ONE דווח בחודש פברואר שהמשטרה נכנסה ליציע ועצרה באלימות אוהדים של מכבי חיפה משום שהם הניפו דגל ביקורתי נגד המשטרה. האם המשטרה, ההתאחדות, התקשורת והמינהלת היו מגיבים אחרת אם האירועים היו מתרחשים בסכנין? ראוי שיהיה יחס שווה לכולם.
חה"כ נאור שירי – קבוצות הכדורגל יהפכו להיות קבוצות חקירה לאוהדים. אנו שנים רבות באירועי האלימות וידוע לכולם המצב במגרשים. הנתונים מדברים על שיטור - 60% איוש, הבעיה היא שאין שוטרים בקצה. יש 22% ירידה בפתיחת תיקי חקירה, 36% אוהדים מתייצבים לחקירה, והמשטרה פתחה תיק חקירה אחד בגין בעבירת גזענות. כאשר מסתכלים על אירועי האלימות אצל הילדים, הנערים וההורים בליגות הנמוכות, ניתן להבין שאין חינוך וטיפול.
חה"כ מירב בן ארי - יש לשקול ליזום חקיקה בנוגע למי שרעול פנים. במשך 3 שנים יש עיסוק בנושא מצלמות זיהוי פנים. איזו אכיפה ניתן לעשות לאחר זיהוי האדם הפורע? הבעיה היא אכיפה, השפיטה והקנסות הנמוכים. נעשת עבודה מול אצטדיונים, אולם יתכן מצב שבו מנוי של אוהד מסוים נפסל, והוא נכנס עם מנוי של אדם אחר. יש לשמור על האוהדים, הם לא צריכים לצאת מהמשחקים מוכים וחבולים.
בשנתיים האחרונות לא נעשה טיפול בנושא ע"י שר החינוך והשר לבט"ל. בחוק העונשין יש התייחסות לעבירות אלימות. הכלי היעיל הוא קנסות מינהליים מסיביים וגדולים. ראוי שתהיה מדיניות של השר לבט"ל בשיתוף שר התרבות והספורט, וכן על המשטרה לקיים שולחן עגול עם אנשי מקצוע.
יש חשיבות לחינוך החל מגיל גן לתרבות בספורט.
מכבי חיפה - איציק עובדיה-מנכ"ל – לפני 3 חודשים מכבי חיפה קיבלה אות הנשיא בספורט בתחומים שאינם קשורים לכדורגל בזכות הפעילות בקהילה. יש עליה מתמדת במס' הצופים במשחקים. משחק כדורגל הוא פעילות חווייתית ותרבותית לאוהבי ספורט ומסגרת טובה לבני נוער וילדים שמהווה תחליף לתנועות הנוער. 98% מהאוהדים הם אנשים טובים שבאים לצפות בכדורגל. אירועי האלימות נעשים ע"י מיעוט של פורעים שיש לטפל בהם. ראוי לעשות הפרדה בין פירוטכניקה לאלימות. הפתרונות שעלו כאן נמצאים זמן רב על השולחן, יש לתכלל את הנושא ולפעול להסרת החסמים הקיימים ואני מציע את עצמי ואת צוותי, מתוך ניסיון, להיות חלק בתהליך למציאת פתרון. האלימות במגרשי ספורט באירופה קשה עשרות מונים ממה שמתרחש בישראל. אם לא נטפל במיעוט, זו שאלה של זמן שהמצב יחמיר גם בישראל. יש מצב אבסורדי ששם את המועדון כאשם וקורבן. אנו נשלם את הקנסות ונקבל הפסד טכני, אך הפגיעה העיקרית היא בקהל. 31 אלף צופים הלכו לבית באמצע המשחק.
כמועדון שמשתף אנשים רבים בקהילה, כולל בתי ספר לכדורגל, לא נוכל להתמודד עם המצב לבד. ולכן הרגולציה חייבת להיעשות ברמת מדינה. בעונה הקודמת הרחקנו לצמיתות אוהד שלנו בגין קריאות גזעניות. התנהל דיון בבית המשפט, והוא הורחק בפשרה לשנה וחצי.
מנהלת הליגות לכדורגל - ניקולס לב-מנכ"ל – 99% מהאוהדים הם טובים ונורמטיביים שיוצרים חגיגה במגרשים. אנו רוצים שבמקום שיענשו כל אוהדי הכדורגל, נוכל לזהות מי נורמטיבי ומי עבריין. יש להחמיר את הענישה בצורה משמעותית. באצטדיונים יש מצלמות שמצלמות את רעולי הפנים, אולם ברגע שניתן יהיה לזהות בכניסה לאצטדיון מי נכנס לאצטדיון, יהיה קל יותר לאתר את הפורעים.
המנהלת מברכת על כך שניתן תקציב ליחידה למניעת אלימות בספורט, אך יש לחזקה. כמו כן יש להעניש, להרתיע ולהוציא את הפורעים מהמגרשים. אנו דורשים שופט לתחום הספורט בנוסף על הקנסות המינהליים.
חה"כ יבגני סובה – אנו נוכל למגר את האלימות בכדורגל כאשר נצליח למגר את האלימות במרחבים שונים אחרים. יש מס' אמצעים שניתן כבר לקיים אותם, כמו: מתן כרטיס אישי לכל אוהד שיונפק ע"י המועדון, הכנסת אוהדים לכלא בגין צעדים אלימים, אבטחת הכניסות לאצטדיונים ע"י המועדונים. על המשטרה למצות את הדין עם האוהדים הפורעים ולא לסגור תיקים מחוסר עניין לציבור.
פלג לוינסון – אוהד מכבי ת"א – ההסתכלות על האוהדים צריכה להיעשות בצורה חיובית. שר התרבות והספורט הוא שמעניק לנו קשב ומסייע לנו בפתרון הבעיות, אולם זה ממש לא מספיק. ארגון האוהדים מפחית את הקיטוב והאלימות ויש לשתף אותו בשיח כדי ליצור שינוי. עפ"י נתוני המשטרה 0.08% מסך האוהדים נעצרים. יש 2 מיליון אוהדים, ו- 142 כתבי אישום הוגשו. כל הקנסות שההתאחדות דורשת מהמועדונים עוברים להתאחדות ולא לצורך פעילות קהילתית ולעמותות האוהדים.
חה"כ ולדימיר בליאק - יש הרבה תכניות וסעיפים בחוק שלא מיושמים. הגיע הזמן לתכלל את האירוע ע"י כלל הגופים והתקציבים. אני מציע פתרון נוסף – להוסיף ID לכל אוהד בצירוף לכרטיס.
משטרת ישראל – רפ"ק איציק עמיר-רמ"ד מניעת אלימות בספורט - יש לעשות תהליך סדור של תכנון מול ביצוע. האוהדים המורחקים מהמגרשים מחויבים להתייצב בתחנת משטרה במשך 4 שעות (שעה לפני ושעה אחרי משחק). במידה והם לא מתייצבים, הם מקבלים קנס בסך 2,000 ₪ בדואר. לדוגמה - באצטדיון סמי עופר היו 67 הרחקות, והן למקסימום של 60 יום. אוהד שפרץ למגרש כדי לתקוף שחקן, קיבל הרחקה ל- 30 יום. כרטיס של אוהד חכם בשילוב זיהוי פנים קיים בכל העולם ויסייע באיתור של אוהדים.
החל ממאי 2024 הוצאו 132 דוחות בעלות של 3,000 ₪. גובה הדוח בגין החזקת פירוטכניקה או פריצה למגרש הוא 3,000 ₪, ובגין זריקת חפץ – 1,500 ₪. באישור תכניות אנו נגדיר שמסיכה היא חפץ שאסור להביאו וניתן על כך קנסות מינהליים. ערכנו כנסים והפצנו את הדוחות כדי להדהד את נושא הקנסות המנהלתיים. יש לשקול שפקחים של רשות מקומית יוכלו לתת דוחות ולא רק שוטרים. המשחקים הם בניהול אזרחי, וכניסת משטרה למגרשים נעשית בהחלטה מבצעית.
הטכנולוגיות מסייעות לנו בכל ההיבטים. בדרבי הקרוב באצטדיון סמי עופר יוצב שער שיבחן אוהדים באופן אקראי תוך כדי הליכה. המגנומטר יבטל בעתיד את הבידוק הידני, ולשם כך ערכנו ניסויי מעבדה בגרמניה. אם הניסוי יעבוד באופן תקין - אנו ניישם אותו בארץ.
בעונה הנוכחית יש 12 כתבי אישום, 34 תיקי אלימות בפירוטכניקה ו- 2 בגין התבטאות גזענית. ענישה מחמירה היא לב הסוגיה, ויש צורך באחידות ארצית בין בתי המשפט.
התקיימה ישיבה בנושא האבוקות עם שר התרבות והספורט וכב"א, ואנו מנסים לגבש מודל בנוגע לזיקוקים. הכנסת אבוקה למגרש היא עבירה פלילית. המדור לאלימות בספורט מתכלל את האחידות הארצית לעניין של אביזרי עידוד המותרים בספורט. מנהל אירוע ספורט מקבל מנציג האוהדים את טופס ציוד עידוד, והוא מעבירו למשטרה כדי לוודא שאין סכנה לשלום הציבור. המשטרה מתנגדת להכנסת ציוד לעידוד בעת סכנה לשלום הציבור. שלום הציבור גובר על אירוע תרבותי.
ראוי שהענישה תהיה מחמירה ואחידה גם מחוץ למגרשים. הנושא העיקרי הוא מחסור במודיעין ותובע לתחום הספורט. זה יצמצם את ההיערכות המבצעית והיא תעשה באופן מדויק.
פרקליטות המדינה – עו"ד שמעון חוג'ה-פרקליט בלשכת המשנה לפרקליט המדינה - אני מציע שמשטרת ישראל תעביר לפרקליטות את נתוני התיקים שנפתחו ונבדוק באילו תיקים הוגשו כתבי אישום ומה הסטטוס שלהם. מצד אחד אנו רוצים להחמיר בענישה, אולם מצד שני העבירות הפכו להיות עבירות של ברירת קנס, שכוללות כניסה לשדה המשחק, הכנסת אבוקות ולקונות בחוק שיש לחשוב עליהן.
מינהלת ליגת העל הכדורסל – דיוויד יהושוע בסן-מנכ"ל – אחרי האירוע שהתרחש לא היה מעצר אחד. זריקת אבודה באולם סגור עלולה לפגוע באוהדים מבחינה בריאותית. המימון של השיטור הוא ע"ח קבוצות הכדורסל, ויש קבוצות שאינן יכולות לעמוד בעלויות. נבקש שהכדורסל יושווה לכדורגל ברמת העלויות התקציבית.
אנו לא עובדים עפ"י שנה קלנדרית, אלא עפ"י עונה. יש לנו פרויקט מאושר בהסכם של הטוטו לשנים 2024-2025. עם אישור התקציב בשבוע שעבר, קיבלנו אישור לנהל את הפרויקט.
עמותת ערכים בספורט – בתאל גרבי-מנכ"לית – העמותה מתכללת את התכניות יחד עם הגופים השותפים בהובלת בית הנשיא ומשרד התרבות והספורט. התכנית הסדורה שהתחלנו לעבוד עליה מדברת על חינוך, תרבות ארגונית ושיתוף ציבור (הורים ואוהדים). אני קוראת לתכנית כירורגית סדורה שמטרתה עדכון מערכת הפעלה חדשה. עם פרוץ המלחמה נעצרו הדיונים ושום שקל לא הוסב לעניין. כספים הוסבו ממשרד התרבות והספורט למחלקות הילדים והנוער ביישובי קו העימות. השינוי הגדול באנגליה היה שיתוף האוהדים.
המועצה להסדר ההימורים בספורט – הילה בז'ז'ינסקי-סמנכ"לית שיווק וקמעונאות – בשבוע שעבר אושרה בוועדת הכספים הצעת חוק שהובילו אותה משרד התרבות והספורט יחד עם משרד האוצר, ולפיה 70 מיליון ₪ של כספי שיווק, מתוכם מינימום 7 מיליון ₪ ומקסימום 25 מיליון ₪ לפרויקטים חברתיים. המשרד הגדיר בחקיקה 5 פרויקטים חברתיים, וביניהם מניעת אלימות בספורט.
מכבי ת"א – טל מועלם-סמנכ"ל שיווק ומסחור – הקבוצה חרטה על דגלה פעילות ענפה למען הקהילה כדי לשפר את חווית האוהד בעת הגעתו לאצטדיון. אנו בקשר הדוק עם ארגון האוהדים ופועלים רבות למען מיגור האלימות ביציע בלומפילד. אני דוחה את הניסיון לצבוע קהל שלם של אוהדים באירועים שונים שקורים. בכל משחק אנו מביאים מגנומטרים לכניסות, על אף העיכוב שהם גורמים בכניסות, כדי שהמשחק יעבור בשלום ובצורה טובה. מפרוץ המלחמה מועדוני הכדורגל נרתמו לטובת הקהילה באופן יוצא דופן.
בית"ר ירושלים – כפיר אדרי-מנכ"ל – השנה אנו בירידה דרסטית בנושא הגזענות והאלימות באצטדיון טדי במשחקים של בית"ר ירושלים. אנו מודעים לבעיות, ומשתמשים במצלמות, אך הבעיה היא בענישה ואנו משלמים על כך מאות אלפי ₪. הקנסות המנהלתיים סייעו בהפחתת עבירות האלימות. אנו כפופים להנחיות המשטרה בנושא. אצטדיון טדי נמצא כעת בתהליכי שיפוץ ויש בו מצלמות. קשה לנו כקבוצה לעשות את העבודה של 3 רשויות.
כחלק מתקנון משמעת החדש חל איסור על קריאות גזעניות ובעלי הקבוצות חתמו עליו . מכירת כרטיסי חוץ היא רק לקבוצה שהיא מעל 5,000 מנויים. משחק ללא קהל היא פגיעה מקצועית, אבל האוהדים יבינו שאם ימשיכו בתופעת הגזענות, הם לא ישתתפו במשחקי הפלייאוף העליון.
משטרת ישראל – סנ"צ ארז קעטבי-סממ"ר כרמל – זורקי האבוקות היו רעולי פנים, הם מחליפים את בגדיהם כדי שלא נזהה אותם. כרגע הצלחנו לאתר רק 3 אוהדים, ויש עוד מס' אוהדים שקשה לנו לזהות אותם.
תוכנית בועטים את האלימות והגזענות מהמגרשים - מתן סגל-מנהל – הבעיה היא חוסר האכיפה, יש אירועים רבים שאינם מטופלים. אנו שולחים משקיפים לכל מגרשי הכדורגל בליגת העל ומוכנים לתת מידע מהותי. לאחר הקורונה היתה עליה דרסטית בקריאות גזעניות. יש לתת את הדגש על מוצר כדורגל בישראל (חשיבה על שעות המשחקים) כמו גם ליצור מערכת שמסתכלת באופן כולל גם על האוהדים.
יוזמות אברהם – ינאל ג'בארין - 574 אנשים נרצחו בשנתיים האחרונות, ועבורי ספורט הוא אסקפיזם. אם לא ארגיש בטוח בתוך מגרשי הספורט – לא אגיע אליהם. כשאני שומע קריאות גזעניות אני חש חוסר ביטחון. אבקש לחזק את קבוצות הספורט שפועלות מתחילת המלחמה בנושאים שונים. הפשיעה בחברה הערבית היא לא רק בקבוצות הערביות ,אלא גם בקבוצות כמו בית"ר ומכבי וראוי שהן תפעלנה למען מטרה זו.
גל חביב – אוהד בית"ר ירושלים – נוכחות של משטרה ביציעים יוצרת סוג של חיכוך לא טוב שמדליק את היצרים והכעסים. קיימת ענישה אחידה עבור כל הקהל למרות שמיעוט זורק חפצים והוא מקבל על כך קנס. בנוסף יש עונשים נוספים שההתאחדות נותנת כמו - משחק ללא קהל. הקהל הרחב אינו אשם בגלל מיעוט.
ההתאחדות לכדורגל בישראל – עו"ד עמית פינס-יועמ"ש – סעיפים שקוראים לענישה קולקטיבית (רדיוס ומשחקים ללא קהל ) – בוטלו. יש עונש אחד של קבוצה לשלוח קהל חוץ למשחק.
משרד התרבות והספורט - כפיר כהן-מנכ"ל - אנו נחזיר עטרה ליושנה, אנוכי, מנכ"ל בט"ל ומנכ"ל משרד משפטים ונקיים שולחן עגול כדי לקדם את הדברים ולהחליט מי מתכלל את האירוע.
בתום הדיון הוועדות הגיעו למסקנות הבאות:
הוועדות מודות לשר התרבות והספורט, מר מכלוף מיקי זוהר, ולכל המשתתפים בדיון.
הוועדות סבורות שכדורגל היא חוויה כיפית ומהנה לכלל הציבור. האוהדים הם חלק בלתי נפרד מהנעשה במגרשי הכדורגל. כלל האירועים מתנהלים בצורה שגרתית, אולם אירוע אחד גורם לקריסה.
הוועדות מבקשות ממשרד ראש הממשלה להעביר דיווח, בתוך 60 יום, בנוגע להצעת חוק להתקנת מצלמות חכמות לזיהוי פנים במגרשים.
הוועדות מבקשות ממשטרת ישראל לקבל את מס' כתבי האישום שהוגשו בעונה הקודמת.
הוועדות התרשמו שפרקליטות המדינה אינה מבינה את חומרת הענישה של האוהדים העבריינים.
הוועדות מבקשות מהמועצה להסדר ההימורים בספורט לקבל דוח בנוגע לתכנית למניעת אלימות במגרשים, כמה כסוף צבוע ומי מבצע אותה.
הוועדות מבקשות ממנכ"ל משרד לבט"ל להיפגש עם מנכ"ל תרבות וספורט למען קביעת גורם שיתכלל את הנושא.
הוועדות דורשות שחלק מהתקציבים יוקצו לטובת תכניות למניעת אלימות במגרשים, תוך חיבור עמותות שעוסקות בנושא.
הוועדות יוציאו מכתב ליועמ"ש לממשלה בבקשה לבדיקת הגורם המטפל כעת בסוגיית זיהוי פנים באמצעות מצלמות במרחב הציבורי.
הוועדות ייזמו במידת הצורך חקיקה לפתרון המצב.
הוועדות יקיימו ישיבות מעקב בעוד חודשיים יחד עם הוועדה לבט"ל.