החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-056211
סיכום דיון
מיום
"שלישי, כ' בשבט, התשפ
ה ,
18.2.2025
:, בנושא
טיפול הרשויות בחסרי המעמד בחברה הבדואית-
בקשה לחוו"ד לפי סעיף21
לחוק מבקר
המדינה
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה –
אני פותח את ישיבתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא
טיפול בחסרי המעמד בחברה הבדואית–
בקשה לחו
ו"
ד לפי סעיף21
.לחוק מבקר המדינה
הדיון נקבע במסגרת ציון הכנסת יום מיוחד לענייני החברה הערבית וביוזמתו של חה"כ ואליד אל
הואשלה. הדיון יעסוק בנושא של חסרי מעמ
ד במגזר הבדואי בנגב,
בשל
תסבוכת
.במשרד הפנים
מצב של חסרי המעמד בחברה הבדואית הוא מורכב ומאתגר במיוחד. אלו הם אנשים החיים
בישראל, לעיתים במשך דורות, אך אינם רשומים במרשם האוכלוסין ואין להם תעודת זהות
ישראלית. הסיבות לכך מגוונות:
ראשית, חלק מהמקרים נובעים מהתקופה שלאחר קום המדינה, כאשר לא כל התושבים הבדואים
נרשמו במפקד האוכלוסין הראשון ב-
1948. משפחות שלמות נותרו ללא מעמד רשמי .
שנית, ישנה תופעה של נישואין עם נשים פלסטיניות מעזה ומהגדה המערבית, כאשר ילדיהן נולדו
בישראל אך לא קיבלו מעמד בשל מגבלות חוק האזרחות
והכניסה לישראל.
המשמעות היומיומית
של היעדר מעמד היא קשה ביותר:
אי יכולת לקבל שירותי בריאות בסיסיים דרך קופות החולים
קושי ברישום ילדים למוסדות חינוך
חוסר אפשרות לפתוח חשבון בנק או לקבל רישיון נהיגה
אי יכולת לעבוד באופן חוקי
קושי בתנועה בין יישובים בשל ה
יעדר תיעוד
אי יכולת להתחתן באופן רשמי
הבעיה מועצמת בשל העובדה שרבים מחסרי המעמד חיים בכפרים בלתי מוכרים, מה שמקשה עוד
יותר על הנגישות לשירותים בסיסיים ועל היכולת להוכיח תושבות.
הדיון היום נועד על מנת לבחון
.את הבעיה ולנסות להמליץ על פתרונות
חה"כ ואליד אל
הואשלה -
הסוגיה עלתה בשנת2018
ואני רוצה למקד אותה בשבט
אל-
עזאזמה שמונ
ה
107
איש חסרי מעמד. אני תוהה איך אנשים שנמצאים במדינת ישראל וילדיהם
לומדים בבתי הספר, מקבלים שירותים ממס' משרדי ממשלה אך יש להם בעיה מהותית מבחינת
בנקים ורישום ילדים. הנו שא של השבט צריך להיות מטופל, מדובר במספר קטן של אנשים. הבעיה
מוכרת למשרד הפנים ורשות האוכלוסין. הגיעה העת שיכירו במעמד שלהם ויסיימו את הסבל
.שלהם
חה"כ יוסף
עטאונה -
נושא זה חשוב ומשמעותי. אזרחים שקיימים במדינה והמדינה לא מכירה
בהם אחרי שנים רבות של תושבות .
זה יושב על שולחנו של משרד הפנים ואף הגיע לבית משפט. אין
מניעה חוקית שאזרחים שקיימים במדינה, בגבולותיה ובאישור כוחות הביטחון שנים רבות,
לא
.יקבלו מעמד קבע כאזרחים שווים יש להם מעמד זמני ולא כאזרחים מ .ן המניין ללא זכות הצבעה
ע
מותת ע
תיד במדבר - יעל אגמון –
רכזת תחום קיום משותף-
המדינה אפשרה לאנשים אלו להיכנס
למדינה בכמה גלים שהאחרון בהם היה ב-
1997
, ובאישור הצבא. מדובר בדור שלישי בארץ, והם
אינם אזרחי מדינת ישראל אלא חסרי מעמד בארץ ובעולם. בהיותם חסרי ניירות הם אינם יכו ל
להתנהל במדינה אלא מתחת לרדאר .חל ק מהאימהות נולדו באוהלים, וכשלהורים אין ניירות גם
.לילדים אין
כך
גם כאשר הולכים ללדת בבית החולים, הן מקבלים טופס שרשם בו יילוד חדש אך
.ללא מספר זהות
הם לא יכולים
לפת ,וח חשבון בנק כיוון שהם לא רשומים הם לא יכולים לקבל
13:39 24/02/2025
2
קצ
באות ,
לעבוד או לקבל חבילה בדואר- הם פשוט לא קיימים. כדי להתקיים הם עובדים בשחו
ר ,
אנ חנו לא צריכים לעודד את השיטה שעובדים בשחור ואז
לומר
.שאין לנו משילות בנגב לבקשת
רשות ההסדרה הפנ
י נו את אותם אנשים אליהם עם הניירות
ש כן
יש ברשותם
ועדיין הם מקבלים
.הודעה בסוף התהליך שלא ניתן לזהות אותם. זה מלכוד
בקורונה לדוגמה
הם לא יכ
ל
ו להתחסן
ולא היה ניתן לשלוח אותם ללימודים משרד החינוך מודע לבעיה וכ שהם נכנסים בשערי
תיב-ה ספר
.נותנים להם מספר פיקטיבי
העובדה היא שרשות ההסדרה ביקשה להסדיר זאת
לאורך השנים מול
ר מש
ד הפנים ורשות האוכלוסי
ן. הם חיים פה כבר כ-
30
,שנה מכיוון
שהמדינה א
פשרה
להם להיכנס
צריך להסדיר את מעמד
ם .
חה"כ
טלי גוטליב -
מדינה ישראל היא מדינת חוק, קביעת מעמד של אנשים ומי יבוא בשעריה
מתבצע לפי
חוקי המדינה ,. המדינה שלנו סוברנית לשמור את חוקיה
ו .לפי שיקולו של שר הפנים
אנחנו חיים במדינת ישרא ל, מדינת הלאום היהודי, שוות זכויות לכל אזרחיה. במדינה החוקים
מאוד ברורים, חוק האזרחות קובע מיהו אזרח. יש אפשרות לקבל אזרחות
בל בד
כאשר נולד אדם
,להורים בעלי תעודות זהות כחולות בעלי
אזרחות ישראלית. לאנשים אל ה
אין מעמד בכוונת מכוון
ו
חובת המדינה לוודא את בטחונה. העובדה שא ין מעמד לא מרשימה ולא מטרידה אותי אלא
מקוממת ., אנשים שנכנסו כי המדינה פתחה את שעריה מתוך התחשבות לא יכולים לקבל אזרחות
צריך לשקול עוד שיקולים מעבר ולפעול בקפידה יתרה ולבחון למי תינתן האזרחות . הם כן מקבלים
.טיפולים רפואיים ושירותי לידה. הם לא נחשבים שוהים בלתי חוקים, הם רשומים אפשר למצוא
פתרונות לפתיחת חשבון בנק ותשלום מיסים ש גם .ייטיבו עם קופת המדינה
הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב -
יפתח כהן, סגן מנהל אגף הסדרה–
מבלי להתייחס
לנושא האזרחות ומעמד, הנושא הוא קריטי. אנחנו מתעסקים בנושא ה סדרת ההתיישבות, אם אין
לו מעמד ו המגורים
מתקיימים
בצורה
לא חוקית,
אני לא יכול להקצות לו קרקע. באוגוסט שנה
שעברה, התקיימה ישיבה עם משרד הפנים ושם סוכם שאחת הבחינות לקביעת מעמד ואזרחות הוא
נושא
של מרכז חיים. מכיוון שמדובר
ב
אוכלוסייה שאינה מוסדרת,
קשה לקבוע את מרכז החיים
שלה. אנחנו כן מכירים את השטח ויכולים
.להעביר אינדיקציה למשרד הפנים על מרכז החיים שלה
נושא זה שוכלל לכד
י טופס שחובר יחד עם משרד הפנים ואיש שטח ש ,ל הרשות שנמצא באזור
מעניק לאותו
בדואי חסר
ה
מעמד טופס חתום שביקרו אצלו ויש אישור שזה
מרכז החיים שלו, וזה
מקנ
ה ל ו
עדיפות בטיפול במשרד
הפנים. חסרי מעמד זוהי
סוגיה
,רחבה
ומדובר באלפים מעבר ל-
107
כאמור .כ מו ,כן ברגע שיש אזרח ישראלי בדואי שנשוי לחסר מעמד הוא לא בר הסדרה. רמ"י
לא מאפשרת לתת זכות קנייה למגרש חו קי לזוג כאשר אחד
מהם חסר מעמד,
.והשני אזרח ישראל
אנחנו מנסים לתקן את החלטת מועצת מקרקעי ישראל שתאפשר לנו לתת תמורות כ די שנוכל
.להסדיר רק אותו אדם ה רשות כיום הועברה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, למשרד
.התפוצות
רשות ההגירה והאוכלוסין-
ענת זוהר חכמון–
מנהלת מרחב דרום–
נושא חסרי המעמד של שבט
אל-עזאזמה
עלה בשנת2018
. הרשות אמרה להם להגיע ולהגיש בקשות. לאחר ההגשה במינהל
האוכלוסין שוב עלתה הבעיה הכי גדולה שאנחנו נתקלים בה וזה שאין להם מס' זיהוי ולא ניתן
לזהות אותם. שאדם חסר זהות הוא לא יכול להגיש את הבקשה וכל המסמכים שהוגשו לא יכולים
לסייע בזיהוי ובבקשה של האדם. מי שנולד בבתי חולים ישראלי ואין לאימ
א
שלו אזרחות אז אין
.לו זיהוי ותיעוד חסר מעמד לא יכול להתגייס לצבא, היות ואין לו .מספר זהות. לא יקראו לו לגיוס
.לתושב ארעי או לתושב קבע יש קריטריונים לקבל אזרחות קבוצה זאת של חסרי המעמד מחויבת
להציג לנו זיהוי. שהם נכנסו לארץ הם נכנס
ו עם מס מך, אין להם את הניירות האלה להצגה. זיהוי
.לא עושים עפ"י תצהיר
המוסד לביטוח לאומי -
דני זקן- סגן ראש מינהל הביטוח והגבי ה-
המוסד לביטוח לאומי נכנס
לתמונה רק לאחר שלאדם יש ת.ז עם אשרה שמקנה תושבות. אנו קובעים מיהו תושב ישראל לא
רק לעניין חוק הביטוח הלאומי אלא גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי שאומר כי רק מי שביטוח
לאומי מכיר בו כתושב ישראל, יכול להיות חבר באחת מ-4 קופות החולים. כל ע וד אין לאוכלוסייה
זאת ת.ז ותושבות אנחנו לא מתחילים עימה בתהליכים אלו. כל אדם שימצא בסכנת חיים יקבל
.טיפול רפואי, לנושא זה יש את נושא התשלום למי שאין קופת חולים ולא יכול להמציא התחייבות
משטרת ישראל -
רפ"ק נועם מצרפי-
יועץ לענייני ערבים בדרום-
אין למשטרת ישראל מגבלה
אכיפתית מול אדם עם או בלי מעמד. ככל שנידרש לתת חוו"ד דעת בהיבט הפלילי,
ניתן אותה כחלק
מההליך. אנחנו מכירים את שבט
אל-עזאזמה
ואת כל השבטים הבדואים, הבעיה בנידונה היא
.בעיקר שם
13:39 24/02/2025
3
המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב -
עו"ד אסנת ברתור–
הטענה שלא ניתן לתת
לתושבים אלה מעמד כי לא ניתן לזהות אותם
היא
אבסורד. מדובר באנשים או שנולדו בארץ
באוהל,
או שלא הסדירו את נושא .הלידה שלהם בבית החולים כי רשום שאינם מזוהים זאת מהות
הבעיה, שהם בלתי מזוהים,
ולכן אנחנו לא יכולים לצפות מהרשות שאמורה לתת
את ה
פתרון
לעשות כך .
נושא התצהירים–
נושא שפועלים בו בהרבה מאוד רבדים ושטחים
כולל בנושאי מקרקעין וכן
בנושאים של ישות. אפשר לעמוד בפני בית הדין הש
ר
עי או כל מוסד אחר שהם שייכים אליו , ולקבל
תצהיר על שמם, המיקום והשנה שבה נולדו או נכנסו לארץ. יש את רשות ההסדרה והמ ועצות
האזוריות שי
כו .לו לאשר זאת. גם שיש נכונות לסייע לאנשים האלו גורמים אחרים עוצרים זאת
בשנים קודמות רשויות הרווחה במועצות האזוריות אל-
.קסום ונווה מדבר טיפלו בחסרי מעמד
כיוון שהכירו אותם לעומק, מי הם בני המשפחה, היכן ,גרים ואיפה נולדו
נתנו להם סיוע בחסו ת
.ומתקציבי משרד הרווחה. רק לפני מס' שנים הנושא הזה הסתיים, ופתרונות שכבר ניתנו, בוטלו
.זוהי שיטת מצליח, יודעים שיש פתרונות אך מטרפדים אותם
?איזה מניעה יש לרשות האוכלוסין לקבל מרשות ההסדרה את כל השמות של האנשים ואת הניירות
כל העובדות ידועות, אז מה המניעה להסדיר את המעמד של האנשים האלו. ברור שאם יולדת חסרת
מעמד או מישהו שיהיה בסכנת חיים יגיעו לבית החולים יטפלו בו, אך יש גם טיפולים רפואיים
ממשיכים
. אנשים אלה חיים בעוני ולא יכולים להיות שייכים לקופות
החולים או לביטוח בריאות
ממלכתי הם ו
אמורים לשלם ביטוח בריאות פרטי יקר הרבה יותר מהאזרחים
בעלי ה מעמד. סעיף
56
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי נותן לשר הבריאות להפעיל בנו
שא זה שיקול דעת, בהיקף ובתנאים
ו
יש לנו אפשרות למצוא פתרון ביניים
. המצב הדמ וגרפי בנגב לא ישתנה
א
ם ניתן אזרחות ל-
107
איש. יש כאן מדיניות של התעמרו ת
באוכ' מוחלשות ולא ניתנים פתרונות פרטניים ולא כלליים .
זוהי סחבת בלתי נסבלת .של עשרות שנים
הם נכנסו כקבוצה מסיני, ושיכנו אותם בבסיס צבאי בהר חריף. יש אנשים שקלטו אותם ורשמו
את השמות שלהם, אבל אין תיעוד לזה. דיברנו עם ראש המועצה, שטען כי אמור להיות מסמך כזה
.אך לא מוצאים אותו
חה"כ
טלי גוטליב –
בית הדין ה שרעי לא יכול לבדוק את אמיתות הדברים של המציג והכתוב
בתצהיר, אין הבדל בין חתימת עו"ד ובית הדין בנושא הזה. לאזרחות יש משמעות והמדינה מטיבה
עם אזרחיה כמו בביטוחי בריאות. בנושא רמ"י והקצאת הקרקעות–
אין נוהל ברמ"י שאומר כי
חייב ששני בני הזוג יהיו בעלי אזרחות י .שראלית
ארגון שתיל הקרן החדשה לישראל -
עו"ד עביר ג'ובראן- בוועדת הפנים לפני כ-5
שנים הצגנו את
הנתונים שהועלו כאן היום. איש לא טען לסיכון בטחוני למדינה, ההיפך אנשים אמרו שיש כאן
סיפור שאינו בעייתי אלא בירוקרטי. יש גורמים במדינה שבוחנים את הסיכון הביטחוני, הדברים
,ידועים
יש את כוחות הביטחו
ן שעוסקים בז
ה
. משרד הפני ם ביקש שנעביר בצורה מסודרת לרשות
ההגירה את האינפורמציה והם יצמצמו את מספרם. המספר ירד ממאות ל-
107
. חלק גדול מהם
.הם ילדים שלומדים במערכת החינוך הישראלי
האגודה לזכויות האזרח ביש"ע- יעל זי ידמן-
מנהלת פניות הציבור-
אותם107
אנשים מתחלקים
לקבוצות. הקבוצה הראשונה כוללת אנשים שהיו כאן לפני קום המדינה ולא פקדו אותם בין היתר
כי רשות האוכלוסין לא הגיעו אליהם פיזית בשל נתוני השטח. הקבוצה השנייה של אנשים אלו
נולדה פה וגורשה מפה בשנות ה-
50
, בשל רצח של קצין צה"ל שהעונש עבור רציחתו היה לגרש חלק
מהשבט ש
ל המרצח, לאחר כיבוש סיני ב-
1967
,
הם חזרו למדינה. בקבוצה השלישית יש אנשים
שנפקדו במרשם המינהל האזרחי בצבא שסיני הייתה תחת כיבוש שישראלי. בהסכמי אוסלו הרשות
הפלסטינית ירשה את מרשם האוכלוסין הזה ו כיום
הם רשומי ם כפלסטינים תושבי עזה בשל חוק
.הוראת השעה. אין דרך לטפל בהם
חה"כ מנסור עבאס–
הנושא הזה הוא דוגמא שממחישה את ההתייחסות לאוכלוסייה הבדואית
.בנגב
אחד המאפיינים ש
ל התנהלות ממשלות ישראל עם הנגב הוא ש הרשויות רגילות לא לקבל
החלטות ומהססות
לפעול ולכן מחליטים שלא להחליט . אוכלוסייה
שב שנת1948
מ נתה15
אלף
איש ,מונה כיום כ-
350
אלף איש
ולחצי מהם מעמד מוניציפלי לא מוסדר. מדינת ישראל צריכה
להתעמת עם הסוגיות הללו ולשים על השולחן את הנושא של107
איש שחיים כ
א ן שהם,שומרי חוק
ולהעניק להם זכויות, ואז הם יגלו שייכות ומחויבות אזרחית
במקום
מרמור
ועויינות
שעלולות
לגלוש לפעולות לא חוקיות .
יש
לבוא בשיח עם האנשים הללו, ה .ם בני אדם וחיים כאן נוצר מצב
.שלא מגרשים אותם, אך גם לא מאמצים אותם
13:39 24/02/2025
4
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה תוציא מכת ב לרשות מקרקעי ישראל על מנת
לקבל תשובה מהו החוק לגבי
זכות
הקנייה לזוגות נשואים כאשר רק אחד מהם בעל תעודת זהות כחולה. הוועדה תזמין את
.רשות מקרקעי ישראל לדיון המעקב בנושא
3.
הוועדה תוציא מכתב לשר הפנים ולשר התפוצות
ובו היא
ת
בקש להקים צוות שי תכלל את
,הנושא וידון בו
ותבקש בהמשך לעדכנה .
4.
הוועדת תקיים דיון מעקב בעוד3
.חודשים
13:39 24/02/2025