חומר רקע
- מחלקת קשרי ממשל -
פורום קהלת (ע"ר )
עם ועולמו
8
ירושלים
משרד
026312720
[email protected]
www.kohelet.org.il
ו' תמוז, תש"פ
28
,יוני2020
שיקום כלכלי במשק הישראלי בעקבות משבר הקורונה
-טיוטה לפני פרסום-
ד"ר ,אשר מאיר עו"ד ,אפרת סונא עו"ד
הילה קויאט1
תקציר מנהלים
בעקבות משבר הקורונה, מומחים רבים בישראל צופים תחזית קודרת של קריסת אלפי פירמות. הכנ"רית
)(כונסת הנכסים הרשמית
עו"ד סיגל יעקבי מסרה לעיתונות כי
בישראל
."צפוי "גל פשיטות רגל בלתי נמנע
ד"ר איתי הס, לשעבר מנהל המחלקה המשפטית בכונס הנכסים הרשמי, מסר כי הוא מעריך שהשנה יקרסו
כלכלית כ
־65
אלף תאגידים ויחידים
המ
וגדר ים"
.עוסק מורשה2
פירמות רבות לא יוכלו להמשיך לשגשג לנוכח השינויים המבניים שהמשק עובר והמכה הכלכלית שהן
סופגות. לצד אלו, לפירמות רבות יהיה .פוטנציאל להשתקם ובכך לתרום תרומה חיונית למשק הישראלי
המשק כולו ירוויח מקיומן של פירמות אל
ו
, למרות חובות
יהן ,יותר משירוויח מ.פירוקן
החו ק הישראלי מכיר במציאות זו, ומציע מנגנון שיקום כלכלי
ש לפיו הן תאגיד והן בעל עסק עצמאי יכולים
לקבל הגנה מנושים תוך כדי הצעת תכנית שיקום והפעלתה. במסגרת זו, העסק ממשיך לפעול ולייצר
הכנסות, והנושים נאלצים
לפעמים
,לקבל בחזרה רק חלק מן החובות. מדובר במסלול ותיק ומוצלח
שהוא
,חלק מרכזי מהליכי חדלות פירעון. עם זאת
יש לשים
לב כי החוק הישראלי אינו מאפשר שיקום כלכלי
לעסק אלא במינויו של נאמן חיצוני שיקח לידיו את מושכות הניהול. גם במקרה הנדיר שבו
הנאמן ה ממונה
ה וא נושא משרה ,בתאגיד
חייב
.בית המשפט למנות לצידו נאמן חיצוני נוסף
אין ספק שלנאמן חיצוני תרומה רבה בפיקוח על תקינות הניהול של העסק . לנאמנים ניסיון ייעודי בניהול
עסקים במצב של חדלות פירעון, ו בהיותם דמות חיצונית בכוחם לרכוש את אמונם של שני הצדדים. הדרישה
לנאמן קיימת במדי ,נות רבות ולפעמים אף נשמעות קריאות לחדש
את ה דרישה
ה
זאת באר
צות הברית , מעוז
( שיטת שליטת החייבDIP
),
3 אך
לתרומה זו נלווה מחיר כבד. מנהלי פירמות נרתעים מלכתחילה מכניסה
;לתהליך של שיקום כאשר הם יודעים שהם יאבדו את השליטה בפירמה
נוסף על כך ,
לרוב הנאמן מכיר את
הפירמה ואת הסביבה העסקית שלה טוב
הרבה פחות מה
מנהלי ם. אין להתעלם גם ממחיר הזמן שבמינוי
נאמן והיכנסו לתפקוד, וגם
מ.המחיר הכספי של שכר הנאמן
ייתכן שבמציאות של טרום המשבר היו
אלו מחירים מידתיים ביחס לת
רומ .ה שמביא עמו נאמן,לעומת זאת
,בסביבה הכלכלית החדשה המחירים נשארים ,בעינם אך התועלת במינוי נאמן פוחתת: אם בשגרה עלול
1
תודתנו נתונה
ל אפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית
עו"ד סיגל יעקבי; ל ;פרופ' אסף חמדני
ל
פרופ' רון חריס ו
ל
ד"ר שחר
קטוביץ, שסייעו רבות
למחקר זה בתובנותיהם ובהצעותיהם;
.וליונתן סורוצקין עבור עזרת מחקר חיונית
2
."דוברוביצקי, ליטל. בצל הקורונה: "גל פשיטות רגל הוא בלתי נמנע.
et, 06.05.20
Yn
:
https://www.ynet.co.il/economy/article/B1iy4fJqI
.
3
he
T
Fisher, Timothy CG, and Jocelyn Martel. "Should we abolish chapter 11? Evidence from Canada."
.
257
-
28.1 (1999): 233
Journal of Legal Studies
עמוד
2
מתוך
10
להתעורר חשש שפירמה קרסה בגלל ניהול כושל או פגם מוסרי של המנהלים, הרי כולם מבינים שכעת רוב
.הפירמות הגיעו למצב זה בגלל הנגיף זאת ועוד
, עבוד
ת הנאמן היא סבוכה ותובענית ;סמ
יבה ז
ו
החוק קובע
שמותר למנות נאמן רק מרשימה סגורה של נאמנים מאושרים. מול גל גובר של קריסת עסקים , ייתכן שיהיו
מעט מדי מועמדים מתאימים, ויהיה קשה למ
צוא
.בעלי תפקיד מיומנים לכל הפירמות שידרשו שיקום
הוראת השעה שקידם משרד המשפטים כדי
להגדיל את מאגר הנאמנים הפוט
נציאליים4
יכולה להעיד על
.מחסור בכוח אדם מיומן בתחום זה עוד טרם המשבר אין ספק כי כדאי להיערך למצב כזה של מחסור מול
.זינוק במספר הפונים להליכי חדלות פירעון
אנו מציעים כי לתקופה של
שנים עשר
,חודשים תהיה לרשמים ולשופטים אפשרות להורות על שיקום
כלכלי של עסק או של בעל עסק ללא צורך בנאמן. הזוכים לא ייפגעו שכן לא יהיה כל שינוי בתנאים של
.הסדר השיקום עצמו
זוהי למעשה ברירת המחדל בדין האמריקאי, ואף מומחים
ישראלי ם רבים הכירו ביתרונות של ויתור על
נאמן
,במקרים מסוימים בעת משבר ואף בשגרה ,. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, המליץ פרופ' דוד האן
פרופסור למשפטים דאז ו לימים כונס הנכסים הרשמי, על משטר של שיקום ללא נאמן עבור פירמות
.מסוימות5
לאחר המלצה זו פרסם האן
מאמר שקרא לאמץ את הרעיון אף בע
י.תות שגרה6
'כמו כן, פרופ
אסף חמדני ופרופ' רון חריס מאוניברסיטת תל אביב פרסמו באחרונה שורה של רעיונות להתמודדות של
.מערכת חדלות פירעון עם משבר הקורונה7
,בין הרעיונות הם הציעו לבטל את החובה למנות בעל תפקיד
לתאגיד וליחידים. יצוין עוד,
כי
עד כניסת חוק חדלות פרעון החדש בתוקף ב2019
אפשר החוק ,הישראלי
.בתנאים מסוימים, מינוי נאמן שהוא נושא משרה בתאגיד ללא צורך בנאמן נוסף8
1.
צפי כי
משבר הקורונה יוביל ל
חדלות פירעון של אלפי פירמות בישראל
.בעקבות משבר הקורונה הושבת המשק השבתה נרחבת במטרה לשמור על בריאות הציבור ועל חיי אדם
הגופים הציבוריים האחראיים על המשק הישראלי, כ
גון
הממשלה, האוצר, בנק ישראל
ו המל"ל, מבינים
היטב שפירמות רבות, ב
ו יח י
ד פירמות קטנות, נמצאות במצוקה אקוטית בעקבות ההשבתה .
עד כה
המדיניות, בישראל ובחו"ל, מתאפיינת בשני דגשים: הזרמת נזילות למגזר העסקי, ומדיניות פיסקלית כדי
ל
הרים
.את כלל המשק
צעדים אלו נכונים, א
ולם
יש לשים לב לנקודה מהותית: עבור פירמות רבות, הבעיה אינה
ה צורך באשראי
זמני המיועד עבור ירידה חולפת בהכנסות, אלא מצב שבו קיים סיכוי סביר
שהם לא י
וכלו לשלם את
כל
החובות גם בעתיד. במלים אחרות, מדובר לא רק במשבר נזילות, אלא ,גם, ואולי בעיקר במשבר כושר
פירעון. ואכן, תזכיר חדש מטעם קרן המטבע
מאמץ
.קביעה זו9
כאמור לעיל, גם הכנ"רית עו"ד יעקבי ודוקטור הס חיזקו תחזית קודרת זו בהודעותיהם לעיתונות בתחילת
.מאי
4
'תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, (תיקון מס3) (הוראת שעה לעניין מינוי נאמן), התש"ף-
020
2.
5
zation Proceedings in Emerging Markets Gone
Have Reorgani
-
Hahn, David. "The Financial Crisis of 2009
Bankrupt-Israel as a Case Study." U. Pa. J. Bus. L. 12 (2009): 731.
:ראו גם
דוד האן "אבני
נגף בדין התאגידי: אחריות נושאי משרה–
)בין חוק החברות לחוק חדלות פירעון" עיוני משפט מג(ב
(
2019
.)
.""להלן: "האן, "אבני נגף בדין התאגידי
6 האן, "אבני נגף בדין התאגידי
", לעיל ה'ע 4
.
7 .2020 באפריל 12 ,אביב-אסף חמדני ורון חריס "חדלות פירעון והמשבר" אתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל
http://www7.tau.ac.il/blogs/law/2020/04/12/2273/
8
סעיף350ד לחוק החברות, סעיף שבוטל, קבע:
"בית המשפט רשאי למנות לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד ליישום הליכי
ההבראה ...[אם] שוכנע, לאחר שנתן לנושי החברה הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת
".החברה וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים כאמור
9/
stability
-
financial
-
to
-
threat
-
poses
-
crisis
-
19
-
https://blogs.imf.org/2020/04/14/covid
עמוד
3
מתוך
10
התזכיר האמור של קרן המטבע דוגל במדיניות פיסקלית, אך מדיניות פיסקלית היא בעיקר
ה
כלי
להתמודדות עם זעזועים מצד הביקוש. אם המגזר הפרטי מאבד ביטחון במשק וההוצאות דועכות, הממשלה
יכולה לפעמים ליזום הוצאות בעצמה או לתמרץ
הוצאות במגזר הפרטי. אבל ב מצב
ש בו ישנו זעזוע מצד
ההיצע, מדיניות פיסקלית אינה אפקטיבית. במצבנו אנו, אנשים רוצים לעבוד ולצרו
ך, א
ך
מסוכן לבריאותם
לעשות כן. הוצאות ממשלתיות בתחום בריאות הציבור (בדיקות, ציוד מגן, מכשירי הנשמה, תגבור כוח אדם
במערכת הבריאות וכדומה) יקלו על משבר כלכלי מסוג זה, א
ך
הוצאות כלליות–
""מדיניות פיסקלית– ל א
.ישפרו את המצב בהרבה
לכן יש להקדיש תשומת לב מיוחד
ת ל
התמודדות מושכלת עם מציאות אפשרית ש
בה
אלפי פירמות לא יוכלו
לשלם את חובות
יהן., אך יהיו בנות קיימא במבט קדימה, ולחשוב בדחיפות על פתרונות אפשריים
2.
קווים כלליים של הבעיה ו של
הפתרון
על מנת להמחיש את הסכנה לקריסת עסקים, ניקח
ל דוגמה פירמה קטנה עם מכפיל רווח של2
ורווח תפעולי
של10%
,
מספרים לא חריגים לעסקים קטנים בניהול הבעלים. במקרה כזה, ערך הפירמה הוא פחות
משלושה חודשים של הוצאות שוטפות. אפילו במינוף קטן, חודשים
אח דים של מחויבות בהוצאות קבועות
.וכיווץ קיצוני בהכנסות יכולים למחוק את כושר הפירעון של הפירמה
עם זאת, העובדה שפירמה זו נמצאת חדלת פירעון אין בהכרח .משמעה שלא כדאי לקיים אותה
וא מנם
פירמות רבות
שיקרסו לא יהיו בנות קיימא, משום שהמשק צפוי לעבור שינויים מבניים בעקבות המשבר א
ו
משום ש מפאת עצם אורך ,המשבר לא ניתן יהיה לקיים חלק גדול מן הפירמות שיפלו. אולם פירמות רבות
יימצאו, בתקופת היציאה מן המשבר, במצב מצוין להשתקם ולצעוד קדימה. לפירמה מתפקדת יש אוצר
יקר ערך של ידע ו של יחסי אנוש ייחודיים. יש לה יכולת מגובשת לעבודת צוות יעילה ויש לה ספקים
שמכירים את הצרכים שלה ולקוחות שמכירים אותה ויודעים שהיא יכולה לענות ע
ו ל צ רכיהם. אם מפרקים
את הפירמה, ההון הארגוני יקר הערך הזה למעשה מתאדה
, ו נותרים רק הנכסים של הפירמה . חבל לחסל
פירמה
כ
זו רק מפני שהיא אינה מסוגלת לשלם
.את חובות העבר
כפי שמסביר ריצ'ארד פוסנר בספר "ניתוח
"כלכלי של המשפט :
פירמה יכולה להיות חדלת פירעון ובת
קיימא כלכלית
ן זמ ב בו.
10
המצב המדובר אינו נדיר כלל, וקיים מנגנון משפטי מסודר להתמודדות איתו. הפתרון הוא :שיקום כלכלי
הגנה מסוימת מן הנושים תוך כדי
ך מש ה פעול
תה ש ל
הפירמה במתכונתה הקיימת. למעשה, פתרון זה של
שיקום כלכלי
.הוא השלכה הגיונית ואולי אף הכרחית של הרציונל המקורי העומד בבסיס דיני פשיטת הרגל
בימי הביניים, לפני אימוץ המודל של פשיטת רגל, כאשר חייב היה נכנס לקשיים,
היו הנושים מתחילים
,במרדף בזבזני במטרה להיות הראשונים שיתפסו את נכסיו. בתהליך זה היה בזבוז כפול: ראשית
כל נושה
השקיע מאמצים נואשים להיות הראשון שיתפוס את הנכסים, במקום שיהיה מאמץ אחיד לאתר ולחלק
אותם. נוסף על כך ,
שוויים של הנכסים עצמם
ירד באופן ניכר
כאשר הם
פורקו ב
הליך שאינו ומ סדר. מוסד
פשיטת
ה רגל נולד כאשר גילו שקיים אינטרס משותף לכל הנושים לאתר ולחלק את ,הנכסים בתהליך מסודר
.מובנה והוגן
היגיון
זה הוא־הוא ה מחייב מתן אפשרות של
שיקום כלכלי . כפי שבדרך כלל הנכסים של הפירמה שווים
פחות אם טורפים אותם אחד
־ אחד, כך במקרים רבים הפירמה כולה שווה פחות אם מפרקים אותה
.ומחסלים את ההון הארגוני שלה
אזי , יהיה משתלם יותר
עבור כולם לתת לפירמה להמשיך לפעול.
הנושים
,לא יקבלו את כל כספם, אבל מצבם הם, ובוודאי מצבו של המשק יהיה טוב יותר מול עסק פועם
מאשר מול
.עסק מפורק
10
Posner, Richard A. Economic analysis of law. Wolters kluwer law & business, p. 403, 2014
.
עמוד
4
מתוך
10
3.
המודל המשפטי הקיים– בארץ ובאר
צ ות
הב
רית
אפיק של שיקום כלכלי הוא אבן יסוד במשטר חדלות הפירעון הישראלי. המושג"ש
יקום כלכ
לי"
מוזכר
יותר
ממאתיים פעמים בחוק חדלות פירעון,ושיקום כלכלי ה
תשע"ח-
2018
" :(להלן
חוק חדלות פירעון )"
,ובחוק החברות
ה
תשנ"ט-
1999
" :(להלן
חוק החברות)"
. כ
אשר
בית משפט מורה על
צו פתיחת הליכים
."לתאגיד, הוא יכול לצוות על "הפעלתו לשם שיקומו כלכלי11
אף בנוגע לחייבים יחידים החוק מוכוון
שיקום, ומאפשר בין ה
שא" ר את המשך הפעלת עסקם של יחידים אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע
בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו."
12
עם זאת, על אף אפשרויות השיקום הכלכלי שמציע החוק לתאגידים וליחידים בעלי עסק שנקלעו למצב של
חדלות פי
רעון – ודבר שבשגרה הוא ששופטים ורשמים מ
ורים על שיקום כזה במקרה של פירמות במצוקה
–
קיים חסם
מרתיע
המקשה על יישום הפתרון בקנה המידה הנדרש מול זינוק אפשרי- ו
חסר תקדים - ש ל
פשיטות רגל של פירמות טובות: הצורך בנאמן חיצוני ל נהל את
השיקום הכלכלי המיוחל ולפקח עליו .
בהקשר של תאגידים, המסלול המקובל
וא ה מינוי נאמן חיצוני על ידי בית המשפט לשם והינ
ל העסק
ולשם
טיפול
ב
תביעות החוב המוגשות ע די י ל הנושים .וא מנם, סעיף36(ב) לחוק חדלות פירעון מאפשר לבית
המשפט למנות נושא משרה בתאגיד
,כנאמן
ולם א צעד זה מ
ו
תנה ב
מינוי של
נאמן נוסף. כלומר, בכל מקרה
נדרש מינוי של נאמן חיצוני, אם כנאמן יחיד ואם בנוסף על מינוי
נושא משרה בתאגיד כנאמן .
הדין החל על יחידים חדלי פירעון מחולק לבעלי חוב גבוה (מעל
לכ־150,000
ש"ח ) ולבעלי חוב נמוך (עד
150,000
ש"ח
). ככלל, בעלי חוב גבוה מנהלים את הלי ך חדלות הפירעון שלהם מול הממונה על הליכי חדלות
פירעון. גם לממונה אין כל שיקול דעת, וחובה עליו למנות נאמן שיברר את מצבו של החייב,
לצורך גיבוש
.תוכנית שיקום13
לעומתם, הליך חדלות פירעון של
בעלי חוב נמוך מתנהל
מול רשם ההוצאה לפועל. לרשם יש סמכות ייחודית
להחליט שלא למנות נאמן אם הוא לא רואה הצדקה לכך, אך אם החליט כן,
.עליו לתפקד כנאמן בהליך זה14
כך יוצא כי גם במקרה של חובות נמוכים
למדי, הדרך לשיקום כלכלי חסומה על ידי דרישה נוקש
ה ה
דורש
ת
וכ ח אדם מיומן
ו
יקר
.ערך15
יצוין כי בכל הנוגע לחייבים יחידים, הדרישה לנאמן היא מגבלה אחת מיני
רבות המהוו
ת
.חסם לכניסה להליכי חדלות פירעון
כפי שנפרט להלן, דריש
ות נוקש
ות אלו לנאמן מקש
ות באופן ניכר
על יישום האפשרות לשיקום כלכלי בקנה
המידה הנדרש
הצפוי.לתקופת היציאה ממשבר הקורונה
אין ספק שנאמן חיצוני
תורם תרומה
רבה
ל
פיקוח על תקינות הניהול של העסק .
לנאמנים ניסיון ייעודי
בניהול עסקים במצב של חדלות פירעון, וכדמות חיצונית יש להם סיכוי טוב לרכוש את אמונם של שני
הצדדים. הדרישה לנאמן קיימת במדינות רבות, ונשמעות קריאות לפעמים לחדש דרישה כז ,את בארה"ב
( מעוז שיטת שליטת החייבDIP
.)
16
.אבל לתרומה זו נלווה מחיר כבד במציאות זו
קיימ
ו
ת בעי
ות
של
תמריצים לשיקום, של איכות הניהול וגם של
מחיר מנהלי של כסף וזמן. פרופ' דוד האן, ל
שעבר
הכונס
הרשמי, שם במאמרו
.דגש מיוחד על שאלת התמריצים ,לטענתו מצד אחד חשוב
ו מא ד שהמנהלים יהיו
מוכנים ליזום את תהליך השיקום: "בהקשר של תאגיד, חיוני שהחייב יעשה שימוש ביתרון הידע שלו כדי
"להציל את העסק בשלב הכי מוקדם שאפשר.
מאידך, מצביע פרופ' האן על הרתיעה מוויתור על ניהול
11
'ס23
()(א1
)חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-
2018
.
12
'ס157א ל
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-
2018
.
13
'ס125
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-
2018
.
14
'ס205
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-
2018
.
15 בכל מקרה ,הרלוונטיות של מסלול זה לשיקום עסקים מוגבלת מאד ,שכן נדיר שפירמה קורסת ולה חובות של פחות מ-
000
,
150
₪
.
16
Fisher, Timothy CG, and Jocelyn Martel. "Should we abolish chapter 11? Evidence from
.
7
25
-
28.1 (1999): 233
The Journal of Legal Studies
Canada."
עמוד
5
מתוך
10
הפירמה. "מזווית הראי
י
ה של [ההנ
לה ה ,
]אובדן שליטה על הפירמה, יותר מכל גורם אחר, מרתיע אותם
".מהליך פורמלי ,לשיטתו
הפתרון
הוא משטר שלDIP
–
Debtor In Possession
–
שליטת החייב, ללא
נאמן: "רט מש
של שליטת החייב הוא בדיוק הצעד הנדרש כדי לנטרל את הרתיעה של
מקבל
י הה
ח לטות
מהליך פורמלי".
17
נוסף
על
,עניין התמריצים
המחיר באיכות הניהול חשוב לא פחות. גם הנאמן המוכשר ומהיר ה
תפיסה
ביותר
לא ידביק בדרך כלל את כושר הניהול של המנהלים הקבועים הוותיקים. פרופ' ריצ'ארד
פוסנר,
בספרו
""הניתוח הכלכלי של המשפט18, פורש את ההיגיון הכלכלי שבהפקדת הארגון מחדש של חברה חדל ,ת פירעון
" :אחרי ששופט קבע שזהו המסלול הרצוי, בידי ההנהלה הקיימת דווקא, ללא נאמן כיוון שההשערה היא
שהחברה אמורה להמשיך לפ
עו ל, אך טבעי לאפשר להנהלה הקיימת, ולא
ל נאמן, לנהל את החברה במשך
.תקופת הארגון מחדש, ולהטיל את האחריות ליזום ארגון מחדש זה על ההנהלה להנהלה הן ניסיון רלוונטי
והן תמריץ חזק לחולל ארגון מחדש מוצלח כדי להציל את מקומות העבודה שלהם".
19
בעיה ז
ו
רק
מחריפה ב מציאות
של זינוק במספר ה
חייבים .ישנו מספר
מוגבל של
אישיויות המסוגלות לעשות
היטב מלאכה זו של ליווי חברה במצוקה .יודגש
כי
החסם אינו רגולטורי, אלא מהותי: וא מנם
סעיף
33
לחוק
תוקן בהוראת שעה20
כך שיוכל להתמנות
בתפקיד ה נאמן כל חבר לשכת עורכי דין, רואה חשבון, או כל מי
.שהוא בעל מיומנות או ניסיון מתאים לכאורה
יש די והותר
אנשים שעונים על קריטריון רגולטורי זה,
אך
בפועל ,זוהי בעבודה סבוכה ותובענית,
ומעטים המועמדים
ה.מתאימים לחילוץ עסק ממצוקה
מול גל צפוי
של אלפי עסקים ק
ו ,רסים
עלול להיות
.בלתי אפשרי למצוא די נאמנים מתאימים
באשר ל
מחיר הכספי, אופן התגמול של נאמנים מו
פיע
ב"נוהל הכונס הרשמי והממונה על הליכי חדלות
פירעון ושיקום כלכלי בעניין שכר טרחת בעלי ת"פקיד21
.
,על פי הנוהל שכר נאמן ניהול נקבע "כאחוזים
מתוך תקבולי ההכנסה שנוצרו בעת כהונת
הנאמן כנגד מכירת שירותי או מוצרי החברה, ובעבור פעולתו
בהפעלה השוטפת של עסקי החברה באותה התקופה". עבור עסק גדול, סכום זה
עשוי
להסתכם בעשרות
אלפי שקלים
בחודש.
22
בעסק קטן יהיה הסכום נמוך הרבה יותר, אבל גם סכום נמוך זה יכול להוות עול
.כבד על בעל עסק קטן ועל נושיו23
;פתרון של קיצוץ שכר הנאמן לא ישפר את המצב
אי אפשר ל
חסוך
ב
הוצאות אלו ועדיין לקבל ניהול יעיל,
שכן כאמור יש מספר מוגבל של אישים המתאימים לתפקיד סבוך
זה, ו
שכר שוק הוג
ן לשירותיהם אינו יכול להיות
.זול24
בכ,ל הנוגע למחיר הזמן
עצם התהליך של איתור ומינוי נאמן
עלול לארוך מספר שבועות .נוסף על כך, לנאמן
עצמו נדרש
זמן רב להבין את הסביבה העסקית
ש אליה הוא מוצנח ולהתחיל להפעיל או ללוות את העסק
.ביעילות
,כאמור ייתכן שמחירים אלה הם
מידתיים ביחס לת
מור
ה שמביא ע
י
מו נאמן במציאות של טרום המשבר,
,כאשר יש מספר קטן יחסית של פונים לשיקום כלכלי
,וממילא נדרש מספר קטן יחסית של נאמנים
וכאשר
17
Proceedings in Emerging Markets Gone
ave Reorganization
H
-
Hahn, David. "The Financial Crisis of 2009
Bankrupt-Israel as a Case Study." U. Pa. J. Bus. L. 12 (2009): 731.
18
פרופ' ריצ'ארד פוסנר, בספרו "הניתוח הכלכלי של המשפט"
19
.
Posner ibid, pg. 403
.תרגום שלנו
20 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
'(תיקון מס2), התשע"ט-
2019
.
21
https://www.gov.il/BlobFolder/policy/procedure_fees/he/procedure_fees.pdf
22
אם כי בהתאם לסעיף61
לנוהל, סכום של מעל ל-
0,000
5
₪
.בחודש דורש אישור מיוחד
23
שכן שכר הנ .אמן יכול להיות משולם רק מקופת הנשייה 'ס53
ל
נוהל השכר ); פש"ר (מחוזי ת"א200/97
חברת בניני יוניוב
חברה להשקעות ובנין בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי
,(פורסם בנבו10.10.2004
.)
24
לסכומים אלה יש להוסיף תוספת של20%
משכ"ט הנאמן המשולמים כאגרת השגחה לעו"ד הממונה
ע"י
הממונה על
הליכי חדלות פרעון אשר עיקר תפקידו פיקוח, השגחה וליווי הנאמן אשר ממונה על ידי בית המשפט ומייצג את הממונה
'בהליך. ס2
)(ב) לתקנות פשיטת רגל (אגרות-
1985
עמוד
6
מתוך
10
קיים חשש
מוגב ר שכישלון העסק הוא פועל יוצא של רשלנות או
פגם מוסרי של המנהלים. א
ולם
בעידן
הקורונה, המחיר מ של ינוי נאמן
נעשה
גבוה
הרבה יותר , ובמקביל תרומתו לשיקום העסק פוחתת. אם
בסביבה המשפטית של2019
,נאמנים מוכשרים היו מוצר במחסור
ו לפיכך היו ,ראויים בהחלט לשכר נאה
קשה לדמיין את משמעות המצב
ש,ממנו אנו חוששים ש בו מספר העסקים הקורסים הוא פי
כמה וכמה . זמן
החיפוש, סכומי הכסף שיידרשו ופער הכישורים מול ההנהלה הקיימת יגדלו
אף
הם
בשיעור ניכר .זאת ועוד ,
גם אם
נקבל את הטענה לפיה כ ,יום אחוז ניכר של עסקים הגיעו לפשיטת רגל מחמת ניהול כושל או פושע
כולנו מבינים שהמכה של משבר הקורונה מפילה גם, ואולי אף לרוב, מנהלי.ם איכותיים וישרים
יצוין כי
עד כניסת חוק חדלות פירעון החדש לתוקף ב2019
,
החוק הישראלי אפשר מינוי נאמן שהוא
נושא
משרה בתאגיד, ללא צורך בנאמן נוסף. סעיף350
ד לחוק החברות–
סעיף שבוטל– קבע:
"בית המשפט רשאי
למנות לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד ליישום הליכי ההבראה ...[אם] שוכנע, לאחר שנתן לנושי
החברה הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה וכי אין בכך כדי
".לפגוע בנושים כאמור
אך אפשרות ז
ו כמעט ולא מומשה. במקרה נדי
ר, בפס"ד הדסה,
קבע
כבוד השופט דוד מינץ כמה
קריטריונים
ברורים אשר בהתקיימם יש לאפשר לנושא משרה בתאגיד לשמש כנאמן יחיד:
"יכולתו של נושא המשרה
לסייע בהבראת החברה; שאלת אחריותו הלכאורית של נושא המשרה לכשל הכלכלי של החברה; אי קיומו
של חשש לניגוד עניינים בין עניינו של נושא המשרה ועניינם של הנושים ובין עניינו של נושא המשרה וענייניה
של החברה; אי קיומו של חשש לתרמית, לחוסר תום לב , לחוסר יכולת עסקית של נושא המשרה; סגולותיו
".האישיות ומקצועיותו הניהולית המוכחת של נושא המשרה25
,לאור האמור לעיל
אנו צופים כי
בתקופת השיקום ממשבר הקורונה נושאי משרה בפירמות רבות יימצאו
עונים על.כל הקריטריונים האלה
מערכת המשפט באר צות
הב
רית
מעניקה דוגמה מאלפת לאופן יישום הרעיון של שיקום כלכלי עם מזעור
עלויות אלה . השיטה האמריקאית מאפשרת מודל נרחב של ארגון מחדש תחת ההנהלה הקיימת, ללא מינוי
נאמן. המודל אומץ בתחילה בחוק צ'אנדלר של1938
ובהמשך ב"פרק11
" המפורסם של חוק פשיטת רגל של
אר צות
הב
רית
. למ ,שק הגדול בעולם ניסיון נרחב ביותר, ותיק ביותר, ובעיקר מוצלח ביותר
בעבודה לפי
מודל זה. יותר מחצי מיליון פירמות, בפרק זמן של יותר משמונים שנה, עברו את התהליך הזה.
26
ארה"ב
השכילה להבין לפני יותר משמונים שנה שבמקרים רבים, התרומה של מינוי נאמן אינה מצדיקה את
העל
ו יות הכבדות
הטמונות במינויו.
יש להדגיש ש "ניסיון
מוצלח "אין פירושו שכל הפירמות הפונות לארגון מחדש ושיקום כלכלי אכן משמר
ות
.את ההון הארגוני
סקירה רחבת היקף שהתפרסמה ב
־2009
מצאה שכשליש מתכניות השיקום של חברות
בפרק11
התקבלו.
27
,בשני שליש מן המקרים נדחו
ו הת כניות על ידי השופט והחברה התקדמה לפירוק. אבל
נתונים אלו בשום פנים ואופן אינם מעידים על כישלון השיטה. תחילה, שליש
מ
המקרים הוא
עדיין שיעור
גדול ו מא ו ד
משמעות
ו
היא
אלפי
פירמות
ב
כל שנה, ה
חוזרות לתפקוד תחת ההנ
לה ה המקורית שלהן .ניתן
גם
להניח כי לפעמים הסכמה בין הנושים
ל החברה, בצל הפנייה להגנה תחת פרק11
, מייתרת את
הצורך
25
פר"ק(י-ם(
14
-
02
-
14554
הסתדרות מדיצינית
הדסה נ'
h Women's Organization of America
Hadassa
(
11.02.14
.)
26 https://www.justice.gov/sites/default/files/ust/legacy/2011/07/13/abi_200905.pdf
27
f Chapter 11: A challenge to the critics." Mich.
Warren, Elizabeth, and Jay Lawrence Westbrook. "The success o
L. Rev. 107 (2008): 603.
p. 615.
עמוד
7
מתוך
10
ב
אישור ו הת
כנית.
28
עוד ייאמר כי במקרים מסוימים
יש ערך
,לניהול מתמשך של החברה בתקופת הגישוש
גם אם
מתברר
שהוא אינו מוצלח ,אחרי תכנית הבראה.
29
באר צות
הב
רית ,, כמו בישראל, קיים מסלול נפרד עבור יחידים
ה
מאפשר אף הוא
שיקום כלכלי לעסקים
ללא נאמן. מסלול זה נמצא בפרק13
של חוק חדלות הפירעון. יש לציין שפרק13
אינו כה
פופולרי; ב שנת
2019
פחות מאלפיים
חייבים
פנו למסלול
זה
כדי להסדיר את
חובות
יהם ה.עסקיים30
חוקרים
בתחום
חל
וקים אם חוסר הפופולריות הזה נגזר מכך ש שיקום כלכלי הוא מלכתחילה מסלול פחות מציאותי עבור
עסקים קטנים, או שמא
זוהי החמצה הנגזר
ת
.מניסוח לא מוצלח של החוק עצמו31
כאמור, מומחים ישראליים ה
מליצ
ו לאמץ את המודל האמריקאי לתוך השיטה הישראלית. במאמרו32
פירט
פרופ' האן מדוע מודל ה
־DIP
צפוי לנחול הצלחה גם בארץ, למרות השוני בין
ה
מדינות
ו . א מנם החברות בשוק
הישראלי מתאפיינות לרוב בבעלות ריכוזית
במניות על ידי
בעלי שליטה , לעומת שוק ההון האמריקאי
המתאפיין בהחזקה ביזורית במניות החברה, כך ש
לכאורה המבנה הישראלי עלול
להוביל לכך שכוחם של
בעלי השליטה יפגע בשיקול הדעת הענייני של נושאי המשרה בהליך ההבראה של החברה
, אך
למול טענה זו
פרש האן כמה
תשובות: ראשית, מודל ה
־DIP
,האמריקאי חל גם בחברות פרטיות
ש בהן בדרך כלל יש
החזקה ריכוזית של בעלי מניות. שנית, לטענתו שוק ההון הישראלי משתנה בהדרגה אף הוא לעבר מודל של
ביזוריות בהחזקות, בדומה לזה באר צות
הב
רית
. שלישית,
האן טוען כי השחקנים בשוק ההון הישראלי, הן
החברות והן נושיהן, "מצביעים ברגליים בעד ניהול משא
ומתן והידברות ישירה ביניהם למען הבראת
החברה, תוך התרחקות ככל האפשר ממינוי בעל תפק יד על ידי בית המשפט. כלומר השחקנים בשוק, ובכללם
הנושים, מביעים בהחלט אמון בתפיסת ה
־DIP
."האמריקנית33
לבסוף מציין האן כי לטעמו יש להותיר את
השימוש במשטר ה
־DIP
.לשיקול דעתו של בית המשפט בכל מקרה נתון
4.
הפתרון המוצע עבור מדינת ישראל בעידן הקורונה
לשיטתנו, יש לאפ
שר
מסלול של שיקום כלכלי לתאגידים וליחידים ללא צורך
במינוי בנאמן חיצוני , למשך
תקופה של שנים עשר
חודשים . באשר לתאגידים, הקריטריונים הרלוונטיים יהיו זהים לאלו שכבר עוצבו
והתקבלו כאמור במשפט הישראלי: יכולתו של נושא המשרה לסייע בהבראת החברה; שאלת אחריותו
הלכאורית של נושא המשרה לכשל הכלכלי של החברה; אי
־ קיומו של חשש לניגוד עניינים בין עניינו של נושא
המשרה ועניינם של הנושים ובין עניינו של נושא המשרה וענייניה של החברה; אי
־ ,קיומו של חשש לתרמית
לחוסר תום לב, לחוסר יכולת עסקית של נושא המשרה; וסגולותיו האישיות ומק צועיותו הניהולית המוכחת
.של נושא המשרה
אנו משערים שבשלב הראשון השופט יחליט על צעד מחודש זה רק
.כאשר הנושים מסכימים לכך ה אם
שיטה
,הזו תוכיח את עצמה
כפי שאנחנו
צופים ,עוד ועוד שופטים יראו בה אפיק מתבקש
.וישתמשו בה וא מנם
בשלב ראשון לא תהיה לחייבים
ודאות בשאלה
אם בית המשפט יסכים לשיקומם ללא נאמן. עניין זה עלול
,לפגוע, כאמור, בתמריץ שלהם לפנות להליך של חדלות פירעון בשלב מוקדם. עם זאת
במשך הזמן יצטבר
.ניסיון ויצטברו תקדימים בנוגע למאפייני התאגידים והעצמאיים שיעיל לשקם במסלול זה, ללא נאמן
ככל
28
כדברי המחברים, יש ראיות לכך ש"מספר רב של מקרים נדחים מכיוון שחייבים וזוכים הגיעו להסכמה שלא יכלו להגיע אליה
לפני הפנייה לפרק11". שם, ב עמוד611
.
29
וכדברי
'פרופ
פוסנר :
"מרבית מקרי ארגון מחדש מסתיימים בפירוק. אבל פירוק בסיום התהליך אינו מעיד שהארגון מחדש
היה טעות
"... ייתכן שעד אז החברה לא הייתה בשלה לפירוק
'(עמ404
, הערה6
.)
30
.
5A
-
Report F
nty
Business and Nonbusiness Bankruptcy Cases Commenced, by Cou
—
U.S. Bankruptcy Courts
and Chapter of the Bankruptcy Code,
During the 12-Month Period Ending December 31, 2019
31
עיין למשל.
Ponoroff, Lawrence. "Rethinking Chapter 13." Ariz. L. Rev. 59 (2017): 1
. גם בישראל אנו מתרשמים
שמעט
ות
הפירמות הקטנות שפונות לשיקום כלכלי. גם פה ייתכן שמדובר בליקוי במשטר החוקי ובנהלים, שרפורמה דוגמת זאת
שאנו מציעים תתקן; אך ייתכן גם שלפ
י רמות קטנות כמות
מועטת
.של הון ארגוני וברוב המקרים שיקום כלכלי אינו כדאי
32 האן "אבני נגף בדין התאגידי ", לעיל ה"ש2
.
33
שם ,עמ '
34
.
עמוד
8
מתוך
10
שיגבר השימוש באפיק זה, כך תגבר הוודאות בקרב החייבים כי סביר שבית המשפט יאפשר להם להשתקם
.ללא נאמן, והם יפנו אליו מיוזמתם. בצורה זו, כאמור, המשק הישראלי כולו ירוויח
ייתכן שבתקופה הקרובה אורב לנו
מחסור לא רק בנאמנים מוכשרים, אלא גם בשופטים. לכן צריך לתת את
הדעת לאפשרות שיהיה
צ
ורך ל
עשות שימוש יעיל וחסכוני
.גם במשאבי שיפוט ,לפיכך
רצוי ל
בחון
מסלול
מתן פשיטת רגל ושיקום כלכלי בתהליך דקדקני פחות .מן הרגיל הקריטריונים הבסיסיים יהיו זהים לאלו
ה קיימים היום, אלא
ש
תהליך הבדיקה והמעקב יהי
ו תובעני
ים
.פחות ייתכן שיהיה צורך במינוי שופטים
נוספ ים, ולו.לפרק זמן מוגבל
נוסף
על כך, אפשר
,לחשוב על מודל ביניים שבו ימונה מפקח אשר יהיה בעל סמכויות ואחריות מוגבלות
יותר מאלו של נאמן, ואשר ילווה את הליכי השיקום של התאגיד או של היחיד. המפקח יוודא שההליך
מתנהל בצורה ישרה והגונה, שלא מוברחים נכסים ושהחייב אינו מנצל לרעה את האמון שניתן בו. המפקח
.לא ייכנס לנעלי החייב כנאמן, אך יהווה דמות רקע סמכותית שישמור על תקינות ההליך
אפשר ש
תפקיד המפקח יתמלא ע
ל יד
י עו רכי
ין ד באי כוח הממונה על הליכי חדלות פרעון ו
אפשר
שיתמלא
ע
ל יד
י עו ין ד רך
, רו אה
ח
שבון
או בעל תפקיד אחר
ה משמש בפועל
או מורשה לשמש כנאמן,
ובלבד שלא
.יתאפשר לאלה האחרונים לשמש כנאמנים במהלך עבודתם כמפקחים
.אפשרות נוספת ליישום ההצעה בהיקף מוגבל יותר יהיה ויתור על הדרישה לנאמן רק במקרה של עצמאיים
תאגידים ויחידים
ה
מבקשים רק שיקום של משק הבית, יהיו עדיין כפופים לכל לים הקיימים. אבל לאור
ה
צורך של כלל
המשק לשיקום מהיר של עסקים קטנים, שופט יוכל להורות
על
שיקום כלכלי של יחידים
.שהם בעלי עסקים ללא צורך בנאמן
דרך אפשרית לעשות זאת היא על ידי סיוע בניהול הליך של הסדר נושים
.תוך כדי הקפאת הליכים לחייב ,על פי הצעה זו
ימונה לחי
יב מלווה שיעסוק בעיקר בגישור,
ויסייע לחייב
,להגיע להסדר מול נושיו. המלווה לא יתערב בניהול עסקו של החייב ולכל היותר יפקח על התנהלותו
וסמכותו תהיה פולשנית הרבה פחות משל בעל תפקיד "קלסי". זאת, כאמור, תוך כדי הקפאת הליכים
שתאפשר לחייב להפעיל את עסקו לאורך התקו
פה , מבלי להידרש לפתיחת הליכים על כל משמעויותיה
והשלכותיה. הצעה זו עונה
.גם לחשש לעומס על בתי המשפט בעקבות המשבר
.כפי שהזכרנו, איננו היחידים המאמינים בקידום הפתרונות הללו
,כאמור
במאמר שהתפרסם ב שנת2010
בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, עמד פרופ' דוד האן על "התרומה האפשרית של משטר "שליטת החייב
" :בניהול משבר מערכתי. האן כתב שרק כך יהפוך שיקום כלכלי למציאות אימוץ של משטר שליטת החייב
הוא הרפורמה המשמעותית ביותר
ש
נועד
ה
."לתרגם ארגון מחדש מחוק בספרי המשפט לחוק בפועל
לצד
זה, האן פרט גם את התרומה החיונית של נאמן, וב סופו של דבר
ה ציע אימוץ של מודל ללא נאמן רק
.בתאגידים ללא גרעין שליטה
,כתשע שנים מאוחר יותר פרסם האן מאמר נוסף
ו
בו קרא לאימוץ משטר ה
־DIP
באופן כולל, בהתאם
.לשיקול דעתו של בית המשפט לדידו, כפי שכבר נזכר לעיל, במצב הקיים אין הצדקה לאפשר שיקום כלכלי
ללא נאמן ר
ק בתאגידים ללא גרעין שליטה. כלומר כיום סבור האן כי ראוי לאמץ את משטר ה
־DIP
האמריקני אף בע
י תות שגרה, כתמריץ לנושאי המשרה בחברה לקבל החלטה שקולה ומושכלת באשר
.לכניסה להליכי חדלות פירעון34
בנייר דיון שהפיצו פרופ' אסף חמדני ופרופ' רון חריס בקרב עמיתים ב
־6.4.2020
, הציעו השניים שורה של
.רעיונות להתמודדות של מערכת חדלות הפירעון בארץ עם משבר הקורונה35
בין הרעיונות
שהעלו –
הנוגעים
34
דוד האן "אבני נגף בדין התאגידי: אחריות נושאי משרה– ב)ין חוק החברות לחוק חדלות פירעון" עיוני משפט מג(ב ,
34
(
2019
.)
35 חמדני ,אסף ורון חריס .חדלות פירעון והמשבר .אתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל-אביב ,
12
באפריל
2020
.
/
http://www7.tau.ac.il/blogs/law/2020/04/12/2273
עמוד
9
מתוך
10
ל הן
תאגידים והן ליחידים –
הוא
ביטול החובה למנות בעל תפקיד בהליך שיקום .
בשני המקרים הם הציעו
אפשרות של מינוי מפקח
שלא יעסוק
בניהול החברה אלא רק
"ימנע הברחת נכסים בט וי "יח הסדר תיקון
.במקרה של תאגיד, ו"ילווה את ההסדר ולא יעסוק בניהול העסק או מימוש נכסים" במקרה של יחיד
הצעה מעניינת נוספת שעלתה
ב נייר זה עסקה בקיום
הליך דקד
ני ק פחות
, ובלשונם:
"צמצום משמעותי של
/חקירות
הגשת תביעות".במסגרת ההליך
שתי החלטות
של נשיא בית המשפט המחוזי
בתל אביב-י ,פו, כב' השופט אורנשטיין
ממחיש
ות אף ןה עד
כמה
,השפיטה בישראל בעידן הקורונה מכירה הן בחשיבות הנקודות המהותיות שעומדות מאחורי ההצעה שלנו
.והן בכך שהצעה זו לא תיחשב כנטע זר בנוף המשפטי הישראלי לאור הנסיבות החדשות
לפני כשלושה שבועות קבע נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופט אורנשטיין, כי לאור
משבר
הקורונה יש לשקול את הפתרון של הותרת השליטה בידי נושאי משרה בתאגיד חדל-
,פירעון. לדבריו
במציאות העכשווית "ייתכן שיש מקום לשקול הותרת השליטה, במידה מסוימת, בידי נושאי המשרה של
."התאגיד שנפגעו בעקבות הקורונה ולאחר סיוע נקודתי יוכלו אלה לשוב לפעילות סדירה36
לצד אמירתו זו הפנה הנשיא להחלטה שלו בתיק חדלות פירעון אחר, שניתנה לפני כשלושה חודשים, בה
.הוא מינה נושא משרה בתאגיד כנאמן, לצד נאמן נוסף שהומלץ על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון
" החלטתו זו הוא נימק בכך שנושא המשרה האמור
מצוי ברזי החברה, בפעילותה ובהתק שרות עם
המשקיעים הפוטנציאליים, ומשכך מינויו יקדם את המהלכים לשיקום החברה וזאת לאחר שנתתי דעתי
לעניין ניגוד העניינים. מינוי נאמן שאינו מעורה בנבכי פעילותה של החברה יזדקק לזמן יקר לשם לימוד
פעילות החברה, להכיר את המשקיעים האפשריים וע."וד37
באותה החלטה הדגיש כב' השופט אורנשטיין את חשיבות הבראת העסק, כאשר זו אפשרית, כשיקול
לגיטימי בקביעת ההליכים. ב
החלטה
נקבע כי"
,מקום שבית המשפט סבור כי קיימת אפשרות לשיקום
אף
".אם אינה ודאית בשלב מקדמי זה, יש למצות אפשרות זו מאשר חלופת הפירוק
עמדה זו מתייש
בת עם רוח
ההצעה שלנו ל
מנוע פירוק פירמות כאשר לאלו הון ארגוני בעל תועלת
.למשק הישראלי
5.
פגיעה באינטרס של הזוכים
אנו משוכנעים שרפורמה זאת אינה פוגעת כלל וכלל באינטרסים של הזוכים. הרפורמה המוצעת אינה משנה
דבר במודל הבסיסי של חדלות פירעון והקפאת הליכים. כבר היום יש אפשרות להפעיל את העסק ולפעול
לשיקומו הכלכלי תוך כדי
הקפאת הליכים ,
ועל פי השינוי המוצע יהיו הקריטריונים זהים לחלוטין לאלו
שקיימים
כ יום. ההבדל היחיד יהיה שהשיקום לא יתבצע בהכרח על.ידי נאמן או בליוויו
הקריטריונים המוצעים
למינוי נושא משרה כנאמן אינם זרים למשפט לישראלי, ואלו יהיו זהים למעשה
.לאלו שהיו בתוקף בחוק החברות הישן עוד נאמר ,
שמתוקף
הגדר
תה,
פירמה בחדלות פירעון אינה מסוגלת
,לפרוע את כל חובותיה
ו במקרים רבים היתרון לזוכים מפירוקה
יהיה
.קטן לעומת זאת, במקרים רבים
.הסיכויים לפרוע חלק גדול יותר מחובותיהם עולה עם שיקומה הכלכלי של הפירמה
נקודה נוספת היא שכל המשאבים
המופנים כ יום מקופת הנשייה לתגמול הנאמן יוכלו להיות מופנים
.לתשלום חובות הזוכים יש מקום לשקול אף את
.הפניית הוצאות מערכת המשפט על נאמן לאותה תכלית
עניין זה יכול להוות תמריץ פרטי ומשקי כאחד,
לאפשר
את ה מתווה
ה.זה בנסיבות המתאימות
36
חדל"ת (מחוזי תל אביב-
)יפו0
2
-
05
-
42336
וו.אס.אי וול סטריט ישראל בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון
ושיקום כלכלי-מחוז מרכז
,(פורסם בנבו26.05.2020
)
,
'עמ12
.
37
חדל"ת (מחוזי תל אביב-
)יפו0
2
-
03
-
37468
אינפיבונד בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
,(פורסם בנבו25.03.2020
)
', עמ4
.
עמוד
10
מתוך
10
,על אף כל האמור אם יוחלט שאכן מתווה זה מהווה סיכון לאינטרסים ש ל הזוכים, ניתן להתנות את ההסדר
.בהסכמתם
על כל פנים, כנזכר לעיל, אנו
משערים
שבשלב הראשון שופטים ממילא יפעילו את האפשרות
הזו רק כ אשר.הנושים יסכימו לכך
6.
סיכום
קיים חשש סביר
,שבעקבות משבר הקורונה יהיו בישראל אלפי פירמות שימצאו את עצמן בחדלות פירעון
.אף על פי שבפועל יהיה להן פוטנציאל להשתקם כלכלית בצורה מלאה המשק הישראלי לא יכול להרשות
לעצמו לוותר על פירמות אלו, שכן שיקומן של הפירמות האל
ה
.הוא שיקומו הוא
אף על פי שהמשפט הישראל ,י מקבל את העיקרון של שיקום כלכלי מסוג זה
נראה ש התשתית המשפטית
והאדמיניסטרטיבית הקיימת לא תהיה מסוגלת בפועל לממש אידיאל זה בסביבה הכלכלית הצפויה ביציאה
.ממשבר הבריאות החמור שישראל שקועה בו כעת
במישור החוקי, יש לאמץ מודל שהיה מקובל במשפט הישראלי בעבר, של שי קום כלכלי בידי החייב או בידי
.נושאי משרה קיימים וללא צורך במינוי של נאמן חיצוני. זאת, בכפוף לקריטריונים שנוסחו כבר בפסיקה
יש לחתור להרחיב את השימוש בכלי זה בכל מקרה
ש,בו התועלת הכלכלית הן לחייבים ו הן ,לכלל החברה
תעלה על העלות הכלכלית והניהולית של מינוי נאמ ן. כמובן, יש לעשות כן בזהירות הראויה, מבלי לפגוע
.בזכויות הנושים
במישור הניהולי, יש צורך לעשות שימוש יעיל במשאבי השיפוט הקיימים ולהרחיב, ולו באופן זמני, את
המשאבים
הללו
. יש לאמץ תהליך מקוצר ככל האפשר , דקדקני פחות מן התהליך המייגע
ש אליו התרגלו עד
כה, כדי
להציב את הפירמות חדלות הפירעון, ולצ
י
דן את המשק הישראלי כולו ,על ה דרך לשיקום כלכלי
.מושלם