חומר רקע

1 פברואר2025 פעילות סוכנות החלל הצגה לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת תא" ל(מיל ) אורי אורון-מנהל סוכנות החלל הישראלית 2 לפני שנתחיל.. •תחום החלל עובר שינוי דרמטי הפותח חלון הזדמנות לישראל. •החלל חיוני לביטחון הלאומי כבר עכשיו ויהיה משמעותי עוד יותר בעתיד. • החלל כמנוע וקטר לצמיחה כלכלית וחברתית ,לחיזוק המדע והמחקר , לחיזוק מעמדה הבין הלאומי של ישראל ומרכיב בפיתוח ההון האנושי. •על מנת לממש את הפוטנציאל נדרשת הסתכלות לאומית מבוססת מטרות ויעדים. •אושרה תוכנית המגדירה יעדים ,תוכניות למימוש ומשאבים נדרשים. 3 בשנים האחרונות תחום החלל שינה את פניו: •בעבר ,תחום החלל מומן בעיקר על ידי ממשלות והתאפיין בהיקפי השקעה גבוהים עבור מערכות סגורות , יקרות וכבדות. •כיום ,בעקבות ההאצה הטכנולוגית והירידה בעלויות ,התרחשו שלושה שינויים: 1 2 3 שחקנים חדשים רבים נכנסו לשוק. גידול משמעותי בהיקף המכירות וההשקעות. יחד עם גידול ההשקעה הפרטית בתחום , ישנה צמיחה של ההשקעות הממשלתיות. השפעותיה של התעשייה בהיבט הטכנולוגי ובהיבט השירותי , באות לידי ביטוי במגוון תעשיות אחרות (תחבורה ,חקלאות , IoTוכו' .) מה השתנה? 4 Main Factor - Launch Cost (LEO) $/kg 90,000 85,216 26,884 9,167 5,685 1,891 971 <100 1970 Space Shuttel 1980 1995 2002 Ariane 5G 2010 2017 Falcon 9 2020 Falcon Heavy 2040 NASA's Goal Launch Cost (LEO) $/kg Source - NASA 5 6 קפיצה בסדר גודל בעשור האחרון htt // ldi d t / h / l b f bj t l h d i t t ?ti 2000 l t t& t ~OWID WRL 7 יכולת עצמאית לחלל Source: Adapted from OECD (2019[2]), The Space Economy in Figures: How Space Contributes to the Global Economy, https://doi.org/10.1787/c5996201-en.– 8 יכולות החלל בישראל • מעל50לוויינים ישראלים בחלל • עיקר השימושים-ביטחוניים •ידע מוכח בכל שרשרת הערך 9 סוכנות החלל–יעוד ומטרות חיזוק מעמדה הבנ"ל של ישראל בתחום החלל * הערה-כל מטרה בעלת קיום עצמאי במסגרת פעילות הסוכנות ,אך קיים קשר גומלין הדוק ביניהן " לגבש תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של הפעילות הישראלית בתחום החלל , ולהוציאן לפועל במסגרת המשאבים שיוקצו לכך" החלטת הממשלה מיום23/1/1983 קידום ופיתוח ההון האנושי הנדרש להמשך חיזוק וצמיחת תחום החלל חיזוק ותמיכה במחקר המדעי והטכנולוגי בתחום החלל חיזוק ופיתוח תעשיית החלל בישראל כמנוע צמיחה בר-קיימא 10 אסטרטגית סוכנות החלל • בוצעה עבודה בשיתוף גופים חיצוניים לגיבוש תוכנית אסטרטגית ולניתוח התרומה הכלכלית • עלות כלל התוכנית– 650מש" ח על פני 4שנים •התוכנית אושרה ע" י השר אקוניס באפריל2023ואושררה שוב ע" י השרה גמליאל במאי24 אסטרטגית חלל תשתית לאומית לווינות קטנה הקמת קהילה מרכז ידע לאומי מבוסס חלל פרויקט גדול בשת" פ בנ"ל הקמת חממה עידוד השקעות חברות הזנק פרויקטים בינוניים בשת" פ בנ"ל תב"ל1000 גישה לחלל למו"פ חוק חלל שימוש דואלי בחלל מיצוי קשרים באירופה הנגשה פיזית ומקוונת של התחום לקהילה עידוד סטודנטים מיצוי שת" פ עם מדינות ליבה תוכנית חלל לתיכון עידוד שת" פ אקדמיה- תעשיה 11 1 -מקור : סוכנות החלל הישראלית | 2 - היעדים מעודכנים לשנת2020 כאשר התבצעה העבודה האסטרטגית | 3 - משרות הפועלות בסגמנטי השוקUpstreamו- Downstreamבלבד היעדים של סוכנות החלל2 לשנת2030 הקמת תל"מ ללווינות קטנה הקמת קהילת חלל הקמת מרכז ידע לאומי מבוסס חלל( ISDC ) ליווי חברות בתחום החלל ואיתור צרכים תמיכה בפרוייקטי מו"פ בתעשיית החלל הישראלית ייזום פרויקט מחקר יישומי מסחרי בינלאומי גדול תב" ל2.1 -סיכום שותפות בנ"ל ויציאה לפרויקט משותף ייזום2פרוייקטי מו"פ בינלאומיים קטנים יצירת תשתית להנגשת טכנולוגיות ומחקרים לחלל בניית מנגנון למיצוי שת"פ עם מערכת הביטחון לשימוש בטכנולוגיות חלל חוק חלל עידוד סטודנטים להשתלבות בתחום החלל במחקר ובתעשייה הנגשת לפחות4מכרזיים באירופה לטובת התעשייה והאקדמיה יצירת תוכנית פרוייקטאלית מכוונת חלל ,בחט"ב עידוד שיתופי פעולה בין מו"פ באקדמיה ומו"פ בתעשייה מיצוי תוכנית הורייזן לטובת התעשייה והאקדמיה מיצוי שת" פ עם מדינות ליבה בניית יכולת דיגיטל לקידום חשיפה והכרות עם עולם החלל ביסוס שותפויות בינ" ל בתחום החלל והגדלת הנוכחות הישראלית בארגונים רב-לאומיים : משת" פ עם2מדינות ליבה ל- 10מדינות הגדלת מספר חוקרי החלל באקדמיה ב- 33% : מ- 120חוקרים ל- 160 הגדלת מספר בוגרי התיכון שעסקו בתחום החלל פי20 : מ- 200תלמידים ל- 4,000 הכפלת מספר חברות החלל המקומיות: מ- 60חברות ל- 120 הגדלת מספר המועסקים בתחום פי4 3: מ- 2,500מועסקים ל- 10,000 הגדלת היקף המכירות השנתיות של תחום החלל פי4: מכ- 1מיליארד ל- 4מיליארד 18 17 16 15 14 13 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 18כיווני הפעולה של הסוכנות 12 התרומה הכלכלית של תעשיית החלל הישראלית עפ" י עבודתKPMG 7,200עובדים 6 מיליארד₪ 2023 18,400עובדים 15 מיליארד₪ 2050 התרומה הכלכלית של עובד בתעשיית החלל 25% + לעומת עובד הייטק בענפי התכנות וייעוץ מחשבים 45% + לעומת עובד ממוצע במשק עם התערבות ממשלתית והשגת יעדי הסוכנות עד2030 , נגיע להיקפי התרומה הכלכלית המצטברת כבר בשנת2035 14 עיקרי הפעילות 15 אסטרונאוטית ישראלית • מדינת ישראל תכשיר אסטרונאוטית בNASA לביצוע משימה בחלל לשם השראת דורות של ישראלים , לפיתוח תחום החלל והמחקר המדעי , ולחיזוק מעמדה הבנ"ל של ישראל. • סטטוס- בתהליכים מול ויחד עםNASA 16 חלל כקטר לצמיחה חברתית במגזר הערבי / דרוזי /בדואי אולימפיאדת החלל מצפים קיימים מצפים קיימים •סה" כ תקציב– 1מש"ח בשנה . מתוכו400אש"ח לתמיכה במצפים במגזר •רשויות ערביות משתתפות :טייבה ,באקה אל גרביה ,ירכא •עספיא– הסתיימה הקמת מצפה שמש בתקציב1.75מש"ח .החלה פעילות. • חורה–הקמת המצפה נמצאת בתחילת הפרויקט , בהיקף של כ- 2מש"ח. •היקף המשתתפים דוברי ערבית : 23%מכלל המשתתפים • רשויות משתתפות–עשרות רשויות ברחבי הארץ •היקף הפעילות ברשויות ערביות : 10%מסך המשתתפים •רשויות :באקה אל גרביה ,עספיא ,ירכא ,חיפה ,ירושלים ,כרמיאל •היקף משתתפים : מעל1,000,000צופים ,מתוכם כ- 20%דוברי ערבית •היקף משתתפים : 80,000תלמידים בשנה . מתוכם30% כיתות מהמגזר הערבי 530כיתות אקדמיה ברשת משדרים ירדי חלל שבוע החלל מצפי כוכבים 17 אולטרא-סאט •בניה ,שיגור והפעלת טלסקופ חללי •פרויקט מדע בסיסי פורץ דרך בתחום האסטרופיזיקה •שת"פ של סוכנות החלל הישראלית , מכון ויצמן למדע , NASA , מכוןDESY בגרמניה •סטטוס הפרויקט : •הלווין בתהליכי הרכבה בתעשייה הישראלית • שיגור מתוכנן לQ4/27 18 ת למידים ב ונים ל ווינים 19 20 הטמעת שימושים מבוססי חלל 21 בראשית2 • פרויקט פרטי פורץ דרך להנחתה על הירח. •סטטוס: •סקרים הנדסיים • תקציב ממשלתי טרם סוכם 22 חוק החלל החיצון • תמיכה בתעשיית החלל בישראל באמצעות אסדרה של פעילות בחלל בהתאם לאמנות הבנ"ל. •החוק לקראת פרסום תזכיר להערות הציבור 23 סיכום •לחלל תפקיד הולך וגדל בחיינו. •לישראל הזדמנות להפוך את החלל לקטר המושך את הכלכלה ,מדע ,מעמד בנ" ל ופיתוח ההון האנושי. • נדרשת התייחסות לחלל כמשאב לאומי לטובת מיצוי ההזדמנות 26 מדינות מובילות משקיעות ממשיכות להשקיע סכומים משמעותיים בתחום החלל , ומקומה של ישראל אינה בין המובילות 1 Euroconsult , New record in Government Space Defense spending driven by investments in Space Security and Early Earning , 2022 2 OECD , Space Economy For People, Planet and Prosperity , 2021 היקף ההוצאות הממשלתיות עבור תחום החלל במיליוני דולרים, ו- % ההוצאות הממשלתיות בתחום החלל מסך התוצר הלאומי הגולמי( GDP ) 4,900 4,200 2,530 1,930 1,150 541 473 53 137 11,940 61,967 ( 0.076% ) ( 0.122% ) ( 0.049% ) ( 0.049% ) ( 0.03% ) ( 0.018% ) ( 0.004% ) ( 0.008% ) ( 0.009% ) יפן סין ארה"ב הודו גרמניה צרפת אוסטרליה קנדה בריטניה סינגפור ישראל 27 1 2 4 3 ה- OECD מעודד ממשלות לגבש מדיניות שתאפשר את המשך צמיחתה של תעשיית החלל OECD , 2023 תמיכה פיננסית בשחקנים קטנים וחדשים מתן מענקי מו"פ , הקמת קרנותVC ציבוריות ,חממות ,מרכזי ניסוי וכו' שיתוף פעולה מקומי ובינלאומי ברמה המקומית : הבנת החוזקות והחולשות של השחקנים ליצירת אקו- סיסטם תומך לצורך יצירת בסיס לשת" פ שיחזק את התעשייה המקומית ברמה הבינלאומית: •זיהוי המשאבים הייחודים במדינה , כגון תשתיות מחקר וכוח אדם איכותי ,לצורך יצירת בסיס לשת" פ עולמי •גוברת ההבנה כי החלל הינו משאב עולמי משותף הגדרת יעדים לפיתוח בר קיימא פעילות לצמצום הפליטות , בדגש על תחום השיגורים. הורדת חסמי כניסה לתעשייה יש ליצור תנאים מאפשרים לשחקנים קטנים להמשיך את פעילות היזמות והחדשנות אשר הביאה להתפתחות התעשייה בשנים האחרונות , למשל- הורדת חסמים רגולטורים 36 משמעות עדכון נקודת העבודה הון האנושי • הגדלה בסדר גודל של מספר בוגרי התיכון בעלי ידע ותחושת מסוגלות • הגדלה משמעותית של החשיפה לתחומי STEM המעמד הבנ"ל של ישראל • ביסוס שותפויות מתמשכות עם מרבית מדינות הליבה • נוכחות משמעותית בארגונים מובילים מחקר מדעי וטכנולוגי • השתתפות בפרוייקטי מו" פ מובילים בעולם • גידול מדוד במספר החוקרים • הגדלת ההזדמנויות למחקרים תעשיית החלל בישראל •תרומה כלכלית מצטברת של כ 45 מיליארד ₪ •הכפלת כמות חברות חלל • פי4 מועסקים בתעשייה