חומר רקע
560
קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב
סטודנטים פלסטינים מישראל: גורמי משיכה,
מפגש לאומי מחודש ואתגרים
מבוא
אלף ערבים פלסטינים 156 מאז קום מדינת ישראל, שנת ה"נכבה", החלת חוק האזרחות על
בישראל וסיפוח הגדה המערבית ועזה לירדן ולמצרים, בהתאמה, נקטע הקשר הגיאוגרפי
והתרבותי בין הפלסטינים בישראל ואחיהם הפלסטינים שמחוץ לישות הפוליטית הישראלית
והכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ורצועת עזה, התחדשו 1967 החדשה. בעקבות מלחמת
הקשרים החברתיים והכלכליים בין הפלסטינים בישראל לאחיהם הפלסטינים בשטחים
הכבושים. עם זאת, יחסים אלה לא היו כקודם בשל מניעים חברתיים, פוליטיים וכלכליים (ג'אנם
Bar-Tal & Salomon, 2006; Gelvin, 2014; Ghanem, 1998; Khalidi, 1978; ;2009 ,ומוסטפא
).Kimmerling & Migdal, 1993; Masalha, 2012; Morris, 2009; Ṣāyigh, 1997; Zureik, 1979
,)Maoz, 2000( על אף המפגש התרבותי המחודש בין חלקים אלה של העם הפלסטיני
הסטודנטים הפלסטינים בישראל לא פנו להמשך לימודיהם במכללות בגדה המערבית,
למעט סטודנטים שניגשו ללימודי השריעה האסלאמית. האוניברסיטאות הפלסטיניות שקמו
) לא משכו אליהן סטודנטים פלסטינים מישראל Bruhn, 2006( 1995 ועד1971 החל משנת
) סיבות פוליטיות שמנעו ניידות פלסטינים מישראל לגדה המערבית 1( :מהסיבות הבאות
) אי־הכרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל בלימודים באוניברסיטאות 2( ;ולרצועת עזה
אלה, כך שהסטודנטים הפלסטינים מישראל העדיפו ללמוד באוניברסיטאות הישראליות
שנמצאות במעמד אקדמי גבוה יותר, ואלה שלא התקבלו לאוניברסיטאות בישראל המשיכו
Nakhleh, 1979; Arar ;2014 ,ללימודים גבוהים באוניברסיטאות באירופה (חאג' יחיא ועראר
&). מגמה זו נותרה ללא שינוי עד להתחלת תהליך השלום וחתימת הסכמי Haj-Yehia, 2016
), אז החלה הרשותBrown, 2003( 1994 אוסלו בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית בשנת
הפלסטינית בפיתוח האוניברסיטאות הפלסטיניות הקיימות ובהקמת אוניברסיטאות חדשות.
היעד היה למשוך סטודנטים ערבים מכל העולם, והתוצאות לא איחרו לבוא. נסיבות אלה
להקמת האוניברסיטה האמריקאית בג'נין, אשר משכה אליה מספר רב של 1995 הביאו בשנת
561רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
Bruhn, 2006; Gerner & Schrodt, ;1998 ,סטודנטים פלסטינים מהגדה המערבית (אבו הילאל
).1999
הביקוש הרב למקצוע הרפואה ולמקצועות פרא־רפואיים הביא לפתיחת בתי ספר לרפואה
באוניברסיטאות הפלסטיניות, לדוגמה, באוניברסיטת אלנג'אח בשכם ובאוניברסיטה
האמריקאית בג'נין, אשר זכו להכרה מהמועצה להשכלה גבוהה בישראל. החל בשנת
החלו סטודנטים פלסטינים מישראל לפנות להמשך לימודיהם בבתי 2007-2006 הלימודים
הספר לרפואה, למקצועות פרא־רפואיים ולחינוך באוניברסיטאות הפלסטיניות (חאג' יחיא
). למרות זאת מקצוע החינוך וההוראה עדיין לא זכה להכרה מהמועצה להשכלה 2014 ,ועראר
גבוהה בישראל. ראוי לציין בהקשר זה שהאוניברסיטאות ברצועת עזה נותרו סגורות בפני
הסטודנטים הפלסטינים מישראל לאור המצב הפוליטי ברצועה והמצור עליה, תהליך שהפך
בשנים האחרונות את האוניברסיטאות הפלסטיניות בגדה המערבית לפופולריות בקרב
הסטודנטים הפלסטינים מישראל, מסיבות רבות, בהן הקרבה הגיאוגרפית, התרבות המשותפת
ותנאי הקבלה הקלים למקצועות הרפואה, הפרא־רפואה, מדעי החברה והחינוך. זאת על אף
הקשיים שבהם נתקלים סטודנטים אלה נוכח מצב הכיבוש והשליטה הביטחונית והצבאית
בשטחים אלה (שם).
במחקר חלוצי זה ננסה לעמוד על הפנייה של הסטודנטים הפלסטינים מישראל להמשך
לימודיהם באוניברסיטאות הפלסטיניות בגדה המערבית. לבירור הנושא בחרנו באוניברסיטה
האמריקאית בג'נין כחקר מקרה, בשל היותה פופולרית בקרב הסטודנטים הפלסטינים מישראל,
בנוסף לאוניברסיטת אלנג'אח בשכם ולאוניברסיטת חברון. אוניברסיטאות אלה, ובמיוחד
האוניברסיטה האמריקאית בג'נין, הפכו למוקד משיכה לסטודנטים פלסטינים מישראל,
בהיותן תחליף לפנייתם להמשך לימודיהם בירדן ונוכח קשיי קבלתם למקצועות הרפואה
). מחקר Arar & Haj-Yehia, 2013, 2016 ;2011 ,באוניברסיטאות בישראל (עראר וחאג' יחיא
איכותני זה יאפשר לנו להתחקות אחר הסיבות והמניעים שמביאים סטודנטים פלסטינים
מישראל להמשיך את לימודיהם באוניברסיטה האמריקאית בג'נין, על אף הקשיים הכרוכים
בכך. כמו כן, המחקר יאפשר לנו להתוודע לעמדות הסטודנטים כלפי צעד "אמיץ" זה, לאתגרים
העומדים בפניהם ולדרכי התמודדותם עם אתגרים אלה. לשם כך בחרנו להשתמש בראיונות
סטודנטים וסטודנטיות פלסטינים מישראל, אשר פנו 15אישיים פתוחים עם מדגם של כ־
להמשך לימודים ברפואת שיניים ובמקצועות פרא־רפואיים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין.
השכלה גבוהה בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל
הפלסטינים בישראל מזהים את עצמם כחלק מהעם הפלסטיני ומהעולם הערבי, ובה בעת הם
אזרחים במדינה שמגדירה את עצמה מדינה יהודית ודמוקרטית ואשר נמצאת בקונפליקט
562קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
Diab & Mi’ari, 2007; Nakhleh,( פוליטי מתמשך עם עמם הפלסטיני ועם העולם הערבי
).1979; Smooha, 2002; Ghanem & Rouhana, 2001; Rouhana, 1997
הייתה אובדן האליטה הפלסטינית, שעזבה או הוגלתה1948 אחת מתוצאותיה של מלחמת
בעקבותיה, תהליך שעמד בבסיס הדחף של הפלסטינים להמשיך ללימודים גבוהים כדרך
). ממצאי מחקרים רבים עמדו Al-Haj, 2003( לצאת ממצב הנחיתות והשוליות שאליו נקלעו
על חסמי הנגישות שמעמידים מוסדות ההשכלה הגבוהה בפני מיעוטים בפנייתם ללימודים
Arar & Haj-Yehia, 2013; Arar & Mustafa, 2011; Abu-Saad, 2006; Al-Haj,( גבוהים
). חסמים 2003; Kettley, 2007; Shiner & Modood, 2002; Swall, Redd & Perna, 2003
אלה אינם פוסחים על מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, שלא היטיבו לשלב אוכלוסיות
Arar &( פריפריה בחברה הישראלית, ובמיוחד את האוכלוסייה הפלסטינית בישראל
).Mustafa, 2011
,מבין הסיבות שחוסמות את נגישותם של הסטודנטים הפלסטינים בישראל להשכלה גבוהה
בהשוואה לסטודנטים היהודים, ניתן למנות את אי־עמידתם בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות
); 2012 ,כתוצאה מהישגים חינוכיים נמוכים בשלב הלימודים בתיכון (עראר וחאג' יחיא
תנאי הקבלה לאוניברסיטאות בישראל המחייבים הישגים גבוהים בבחינות הבגרות ובבחינה
) 20( ); וזאת בנוסף לחסם הגיל2000 ,; יוגב ואיילון2004 ,הפסיכומטרית (גמליאל וקאהן
ולראיונות הקבלה האישיים שעורכים במקצועות הרפואיים והפרא־רפואיים. כמו כן, שפת
ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, העברית, היא שפה שנייה עבור הסטודנטים
הפלסטינים מישראל ומהווה חסם לשוני, זאת לצד החסם התרבותי של הקמפוס האקדמי
Abu-Rabia-Queder ;2005 ,בישראל שמבטא ערכים יהודיים ואידיאלים מערביים (גור־זאב
&). כתוצאה מחסמים אלה, הסטודנטים הפלסטינים Arar, 2011; Arar & Haj-Yehia, 2010
,מישראל רואים בלימודים בחו"ל אלטרנטיבה שיכולה לגשר על הפערים (עראר וחאג' יחיא
), על אף העלייה באחוז הסטודנטים המתקבלים להמשך 2014 ,; חאג' יחיא ועראר2012
;2014 ,לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשנים האחרונות (חאג' יחיא ועראר
).Arar & Haj-Yehia, 2016
השכלה גבוהה בחו"ל בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
מתיאוריות שדנות בתופעה של הגירה ושל ניידות סטודנטים להמשך לימודים גבוהים בחו"ל
עולה שהגירה זו מושפעת מגורמים דוחפים, הנוצרים במדינת המקור, ומגורמי משיכה
). מעטים Brooks & Waters, 2011; Croll, 2009; Siddle, 2000( שמקורם במדינה המארחת
המחקרים אשר התייחסו לאילוצים הדוחפים סטודנטים בני מיעוטים לבחור בהמשך לימודים
; חאג' יחיא 2002 ,מחוץ למדינתם, במיוחד בקרב המיעוט הפלסטיני בישראל (חאג' יחיא
563רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
Arar & Haj-Yehia, 2010, ;2014 ,; חאג' יחיא ועראר2012 ,; עראר וחאג' יחיא2009 ,ועראר
). כאשר בוחרים הסטודנטים הפלסטינים מישראל 2013; Abu-Rabia-Queder & Arar, 2011
להגר להמשך לימודיהם בחו"ל, המניע העיקרי שעומד בבסיס החלטתם הינו להתקבל למקצוע
).Arar & Haj-Yehia, 2013, 2016( שמבטיח תעסוקה במדינת המקור
, לא 1966 ועד סיום השלטון הצבאי על החברה הפלסטינית בישראל, בשנת1948 מאז שנת
יכלו פלסטינים אזרחי ישראל לנסוע לחו"ל להמשך לימודיהם הגבוהים שם (חאג' יחיא ועראר,
). בשנים האחרונות עלתה הניידות של סטודנטים פלסטינים מישראל 2006 ,; מוסטפא2014
למטרת המשך לימודיהם בחו"ל, ומניין הסטודנטים הפלסטינים מישראל שלומדים בחו"ל
אחוז ממספר הסטודנטים הפלסטינים הכולל שלומדים 33 הגיע לכ־2013 בשנת הלימודים
, מדינות היעד שאליהן נעו סטודנטים 70). מאז שנות ה־2014 ,בישראל (חאג' יחיא ועראר
; 2002 ,; חאג' יחיא1996 ,'פלסטינים מישראל היו מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר (אלחאג
, עם נפילת השלטון הקומוניסטי. 90), אך מספרם ירד בתחילת שנות ה־Nakhleh, 1979
כתוצאה מכך, הסטודנטים הפלסטינים מישראל חיפשו מפלט להמשך לימודים גבוהים בחו"ל
; חאג' יחיא ועראר, 2002 ,והגיעו למדינות מערב אירופה, בהן גרמניה ואיטליה (חאג' יחיא
). בד בבד, ארצות הברית המשיכה לקלוט סטודנטים פלסטינים מישראל שקיבלו מלגה 2014
והעלייה ברמת1990 ). איחוד גרמניה בשנתHaj-Yehia, 2012( להמשך לימודי הדוקטורט
), ובמקביל חל בשנות התשעים 2007 ,החיים בה הביאו לדעיכת הפנייה אליה (חאג' יחיא
), לצד מדינות Haj-Yehia, 2013( תהליך מואץ של פנייה להמשך לימודים גבוהים ברומניה
אירופיות אחרות, כמו למשל מולדובה, אוקראינה, הונגריה, צ'כוסלובקיה, טורקיה ופולין
).OECD, 2013(
עם זאת, התפנית המשמעותית בפניית סטודנטים פלסטינים מישראל להמשך לימודים
ובמיוחד לאחר חתימת הסכם השלום עם ממלכת ירדן ההאשמית, 90בחו"ל אירעה בשנות ה־
כאשר נפתח לפניהם חלון הזדמנויות לפנות להמשך לימודים גבוהים במדינה קרובה
; 2009 ,גיאוגרפית שמאפייני השפה והתרבות שלה דומים לאלה שלהם (חאג' יחיא ועראר
). התפנית האחרונה נרשמה בשנת Arar & Haj-Yehia, 2010, 2013 ;2011 ,עראר וחאג' יחיא
, בעלייה בפנייה להמשך הלימודים הגבוהים באוניברסיטאות הפלסטיניות בגדה 2007
הגיע מספר הסטודנטים הפלסטינים מישראל2012-2011 המערבית. בשנת הלימודים
סטודנטים בערך למדו במוסדות 30,530 סטודנטים, בעוד9,260הלומדים בחו"ל לכ־
; חאג' יחיא ועראר, 2013 ,; גרה2014 ,להשכלה גבוהה בישראל (השנתון הסטטיסטי לישראל
). האיור הבא מציג את מספר OECD, 2013; Haj-Yehia, 2013; UNESCO, 2013 ;2014
הסטודנטים הפלסטינים מישראל הפונים להמשך לימודיהם בחו"ל, כולל מדינות היעד
.2013-2012 שאליהן הם פונים, בשנת הלימודים
564קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
: יעדי הלימודים בחו"ל בקרב הסטודנטים הפלסטינים מישראל 1 איור
2013-2012 בשנת הלימודים
)UNESCO, 2013; OECD, 2013 Arar & Haj-Yehia, 2016 ;2014 ,(מקורות: חאג' יחיא ועראר
השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית
ולאחר כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה בידי ישראל, חלה תפנית משמעותית 1967 החל משנת
בהתפתחות ההשכלה הגבוהה בקרב הפלסטינים, תהליך שכלל הנגשה, הרחבה ופיתוח מוסדות
70ההשכלה הגבוהה הפלסטיניים. להופעת האוניברסיטאות הפלסטיניות בתחילת שנות ה־
; 1998 ,הייתה השפעה על התפתחות החברה הפלסטינית תחת הכיבוש הישראלי (אבו הילאל
Abu-Lughod, 2000; Alzaroo & Hunt, 2003; Anabtawi, 1986; Baramki, 1987; Bruhn,
). אז גם הואץ תהליך הפנייה2006; Graham-Brown, 1984; Herrera, 2007; Mazawi, 2005
ללימודים גבוהים בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, תהליך שהשפיע על המוביליות החברתית
והפוליטית בצל הכיבוש הישראלי. מכאן שההשכלה הגבוהה הייתה מעין מנוע להתפתחות
).Bruhn, 2006; Hallaj, 1980( תודעה לאומית וזהות קולקטיבית
, והאינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים 1987האינתיפאדה הראשונה, שהחלה ב־
היו שני אירועים מכוננים במאבק בין הפלסטינים לישראל. הכיתור הצבאי של השטחים
הכבושים אתגר את האוניברסיטאות הפלסטיניות, נוכח הפיכתן לאחת מהזירות העיקריות
של מאבק זה, והביא לסגירתן לתקופות שונות. מצב זה עיכב את התפתחותן ואף הקשה על
הסטודנטים הפלסטינים להמשיך את לימודיהם בנסיבות הצבאיות והביטחוניות הללו, שבין
).Abu-Lughod, 2000; Bruhn, 2006( היתר הגבילו את התנועה והקשו את ניידותם
בעקבות הקמת מדינת ישראל וה"נכבה", שהביאו לביתור הגדה המערבית ורצועת
565רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
עזה מהפלסטינים בישראל באמצעות הקו הירוק, נוצרה מציאות חדשה עבור הפלסטינים
בישראל שמנעה המשך קיום קשר עם בני עמם, הן בשטחי פלשתינה המנדטורית, הן בגולה
). בעוד הסטודנטים הפלסטינים בגדה וברצועת עזה המשיכו את לימודיהם Masalha, 2012(
בחו"ל, הוקמו במקביל מכללות פלסטיניות על ידי ממשלת ירדן, לצד מכללות פרטיות
שקמו בגדה, בהן מכללת ביר זית, מכללת אלנג'אח בשכם והמכללה הערבית בירושלים
, עם כיבוש שטחים אלה, נוצרה מציאות חדשה של שלטון 1967 ). בשנת1998 ,(אבו הילאל
צבאי שהגביל את תנועת הפלסטינים והקשה עליהם להמשיך את לימודיהם במוסדות אלה.
המכללות הפלסטיניות פיתחו לימודי תואר ראשון, והייתה זו תחילת תהליך ההתפתחות של
חלה מעין תפנית בהתפתחות ההשכלה הגבוהה 1995 האוניברסיטאות הפלסטיניות. בשנת
ברשות הפלסטינית, עם הקמת האוניברסיטה האמריקאית בג'נין כמוסד פרטי להשכלה גבוהה
בגדה המערבית וברצועת עזה, 11). מספר המוסדות להשכלה גבוהה הגיע ל־Bruhn, 2006(
.מהם שמונה אוניברסיטאות בגדה ושלוש ברצועת עזה
במוקד מחקר זה עומדות האוניברסיטאות בגדה המערבית, היות וסטודנטים פלסטינים
מישראל אינם פונים עדיין להמשך לימודיהם באוניברסיטאות בעזה עקב נסיבות פוליטיות
וצבאיות שונות. בהתאם לסטטיסטיקות הפלסטיניות האחרונות, הגיע מספר הסטודנטים
31,588( 56,067 ל־2011-2010 הפלסטינים החדשים שהחלו את לימודיהם בשנת הלימודים
).The Palestinian Higher Education Council, 2012( ) סטודנטיות24,509סטודנטים ו־
האוניברסיטה האמריקאית בג'נין
בעיר הפלסטינית ג'נין, שממוקמת בצפון הגדה 1995 האוניברסיטה האמריקאית נוסדה בשנת
המערבית, והיא האוניברסיטה הפרטית הראשונה בגדה המערבית אשר ממומנת ממקורות
פרטיים בלבד. האוניברסיטה נוסדה בשיתוף עם אוניברסיטת מדינת קליפורניה בסטנסלוס
שבארצות הברית, אשר מייעצת לה בתחום האקדמי והתפעולי, כמו גם עם אוניברסיטת יוטה.
באוניברסיטה האמריקאית בג'נין פקולטות שונות: כלכלה ומינהל, מדעי הבריאות, מדעים,
מדעי הרוח, רפואת שיניים, תקשורת והנדסת מידע. האוניברסיטה מקפידה על העסקת סגל
1.בכיר
אורך הלימודים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין הוא כארבע שנים, ובפקולטה לרפואת
שיניים כחמש שנים. הלימודים נערכים בשפה האנגלית והקוריקולום אמריקאי ומתבסס
על מודל אקרדיטציה, שהיא יחידה שנותנת משקל לדרישות ערך, רמה או זמן של קורס
סטודנטים פלסטינים מישראל 2.)credit unit system( אקדמי שנלקח במוסד חינוכי אחר
פונים לאוניברסיטה זו להמשך לימודים, במיוחד במקצועות הרפואה והפרא־רפואה (חאג'
). בשנים האחרונות חלה גם פנייה להמשך לימודים במקצועות אלה 2014 ,יחיא ועראר
566קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
באוניברסיטת אלנג'אח בשכם, ובשתי האוניברסיטאות מלמד סגל פלסטיני מישראל. בשנת
400 אלף, מהם24 הגיע מספר הסטודנטים באוניברסיטת אלנג'אח לכ־2013-2012 הלימודים
3.סטודנטים פלסטינים מישראל
יש לציין שתנאי הקבלה באוניברסיטאות הפלסטיניות נוחים ושונים מאוניברסיטה
בתעודת גמר התיכון 65 לאוניברסיטה. עם זאת, תנאי סף המינימום לקבלה הוא ממוצע
הפלסטינית (המקבילה לתעודת הבגרות הישראלית), לצד בחינת מיון בשפה האנגלית. תנאים
בתעודת הגמר 70 אלה אינם חלים על לימודי הרפואה והרוקחות, שבהם נדרש ממוצע של
האוניברסיטאות הפלסטיניות לא 4.85 בי"ב, ועל לימודי רפואת שיניים, שם נדרש ממוצע
מציבות תנאי קבלה נוספים, קרי בחינה פסיכומטרית או חסם גיל, אך שמורה להן הזכות לערוך
מבחני קבלה או ראיונות אישיים בעת הצורך. הלימודים בהן נערכים בערבית ובאנגלית
ומתפרשים על עשרה סמסטרים בפקולטה לרפואה ולרפואת שיניים, עד לקבלת התואר
).The Palestinian Higher Education Council, 2012( הראשון
שכר הלימוד באוניברסיטאות בגדה המערבית גבוה ביחס להכנסה הממוצעת של התושבים
ברשות הפלסטינית, בשל המצב הכלכלי הרעוע של האוכלוסייה שם ולנוכח האבטלה הגבוהה
תחת שלטון הכיבוש הישראלי. יתרה מזאת, ההשכלה הגבוהה ברשות הפלסטינית סובלת
Bruhn, 2006; Herrera, 2007; Mazawi,( מתופעת המסחור, שמשליכה על גובה שכר הלימוד
). סטודנטים פלסטינים מישראל שפונים ללימודים באוניברסיטאות הפלסטיניות, למשל 2005
לאוניברסיטה האמריקאית בג'נין, צריכים להתמודד עם עלות הלימודים הגבוהה, במיוחד
).2014 ,במקצועות הרפואה, רפואת השיניים והפרא־רפואה (חאג' יחיא ועראר
סטודנטים פלסטינים מישראל באוניברסיטאות הפלסטיניות
החלה מגמת עלייה בניידות של סטודנטים פלסטינים מישראל להמשך 2007 החל משנת
לימודיהם הגבוהים באוניברסיטאות הפלסטיניות ברשות הפלסטינית. הנתונים האחרונים
מלמדים כי מספר הסטודנטים הפלסטינים מישראל באוניברסיטה האמריקאית בג'נין הגיע
סטודנטים שלמדו בה בסך 3,700 , מבין2012-2011 סטודנטים בשנת הלימודים800לכ־
למדו בה רק 2007 אחוז מכלל הסטודנטים באוניברסיטה). בהשוואה, בשנת21.6הכול (כ־
מרביתם לומדים 5.)2012 , מאה בלבד (וורגן2008 סטודנטים פלסטינים מישראל ובשנת36
.רפואת שיניים ומקצועות פרא־רפואיים, קרי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, רדיולוגיה או סיעוד
באוניברסיטה מלמדים מרצים מהגדה המערבית, פלסטינים מישראל, אמריקאים ואנגלים
).2014 ,(חאג' יחיא ועראר
לפניית סטודנטים פלסטינים מישראל לאוניברסיטה האמריקאית בג'נין סיבות רבות,
כשהעיקרית שבהן הינה תנאי קבלה נוחים במקצועות החופשיים, בהשוואה לתנאי הקבלה
567רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
למקצועות אלה באוניברסיטאות בישראל. יתרה מזאת, סטודנטים פלסטינים מישראל פונים
להמשך לימודים גבוהים במדעי הרוח, החברה והדת במטרה להכשיר את עצמם להוראה
2012-2011 בשנת הלימודים300במערכת החינוך הערבית; מספרם של סטודנטים אלה הגיע ל־
). חשוב לציין, שלא קיים מחקר ממפה על אודות התופעה של פניית סטודנטים 2012 ,(וורגן
פלסטינים מישראל ללימודים באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, והמחקר הנוכחי נחשב
למחקר חלוצי בנושא זה. על כן נשאלת השאלה: מה גורם לסטודנטים אלה לפנות להמשך
לימודיהם באוניברסיטאות הפלסטיניות שברשות הפלסטינית?
ברור שקיימות לכך סיבות רבות, בהן תנאי הקבלה הנוחים יותר ללא הצורך בבחינות כניסה,
קרי הבחינה הפסיכומטרית. כמו כן הרמה הלימודית בהן בתחומים כגון השפה הערבית והדת
גבוהה מזו הנרכשת באוניברסיטאות בישראל, שם היא מבוססת על בסיס מזרחני. ישנם גם
מניעים תרבותיים, חברתיים, לאומיים ודתיים, של שפה ותרבות משותפות, שמביאים לפניית
Bornstein, ;2014 ,הסטודנטים הפלסטינים מישראל לאוניברסיטאות אלה (חאג' יחיא ועראר
להלן נציג את מספר הסטודנטים הפלסטינים מישראל שפנו להמשך לימודים 1 ). בלוח2002
.2012 עד2006 גבוהים באוניברסיטאות הפלסטיניות ברשות הפלסטינית בשנים
: התפלגות הסטודנטים הפלסטינים מישראל באוניברסיטאות הפלסטיניות 1 לוח
2012 עד2006 בשנים
2006/7
2007/8
2008/9
2009/10
2010/11
2011/12
האוניברסיטה
האמריקאית
בג'נין
36
62
100
252
593
800
אוניברסיטת
חברון
14
44
48
70
—
502
אוניברסיטאות
ומכללות אחרות
4
21
12
14
26
6
סך הכול54
127
160
336
619
61,308
.)2012 ,(מקור: וורגן
מראה כי מאפייני הסטודנטים הפלסטינים מישראל שלומדים באוניברסיטה האמריקאית 2 לוח
; 2009 ,בג'נין דומים לאלה של עמיתיהם הלומדים באוניברסיטאות בירדן (חאג' יחיא ועראר
).2014 ,; חאג' יחיא ועראר2002 ,) או באירופה (חאג' יחיאArar & Haj-Yehia, 2011, 2013
568קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
: התפלגות הסטודנטים הפלסטינים מישראל במקצועות הלימוד השונים 2 לוח
2011-2010 באוניברסיטה האמריקאית בג'נין בשנת הלימודים
מקצוע התמחות
מספר סטודנטים
מקצועות פרא־רפואיים420
סיעוד65
פיזיותרפיה152
ריפוי בעיסוק152
מקצועות רפואה אחרים51
רפואת שיניים123
שפה אנגלית20
עריכת דין8
מקצועות אחרים22
סך הכול571
על פי הדוחות שהוציא מרכז המידע בכנסת ישראל, בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה
אחוז במספר הסטודנטים הפלסטינים מישראל הפונים להמשך לימודים גבוהים 500של כ־
באוניברסיטאות בגדה המערבית ואשר העדיפו אותן על אוניברסיטאות ומכללות בישראל
).2012 ,(וורגן
שיטת המחקר
מחקר זה מתחקה אחר תופעת הפנייה של הסטודנטים הערבים הפלסטינים, אזרחי מדינת
ישראל, להמשך לימודים גבוהים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין. שאלות המחקר עסקו
בסיבות שהניעו את המרואיין לפנות להמשך לימודים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין, כיצד
החליט ללמוד את המקצוע שבחר, ובאילו אתגרים וקשיים נתקל במשך לימודיו. השאלות
שהוצגו למרואיינים היו פתוחות ונגעו בסיבות ללימודים בג'נין, בתנאי הקבלה ללימודים
שם, באיכות הלימודים, בחוויית הלימודים באוניברסיטה ובאינטראקציה החברתית במרחב
האקדמי ומחוצה לו.
במחקר אקספלורטיבי זה עשינו שימוש בשיטת המחקר האיכותנית, המאפשרת תיאור
מעמיק, הוליסטי ומקיף של מרכיבי התופעה הנחקרת בחקר תופעות חברתיות, כפי שהללו
)2012 ,(מקור: וורגן
569רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
). מחקר איכותני מתעד תפיסות Bryman, 2001 ;2003 ,נתפסות על ידי החווים אותן (שקדי
אישיות וסובייקטיביות ומתמקד בהבנת המציאויות האישיות. מטרת השימוש בשיטת המחקר
האיכותנית־אינדוקטיבית היא לפתח הבנה מעמיקה ולהציף מידע שלא היה לנו קודם. במחקר
זה ניסינו להשיג הכללה של תפיסותיה ושל עמדותיה של אוכלוסיית המחקר על אודות התופעה
הנחקרת, זאת ברמת גורמי המשיכה של סטודנטים פלסטינים מישראל להמשך לימודים
גבוהים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין, המניעים לבחירת המקצוע, העמדות והתפיסות כלפי
המרחב האקדמי החדש והחוויה האקדמית במרחב אקדמי ערבי־פלסטיני, לצד קשיים ואתגרים
שהעלו הסטודנטים.
כלי המחקר והמדגם
סטודנטים פלסטינים מישראל, 15 במחקר זה עשינו שימוש בראיונות אישיים חצי־מובנים עם
מהם תשע סטודנטיות ושישה סטודנטים, שפנו להמשך לימודים גבוהים באוניברסיטה
האמריקאית בעיר הפלסטינית ג'נין. ריאיון עומק חצי־מובנה, המורכב משאלות פתוחות
וממוקדות יותר, עזר לסטודנטים המרואיינים לחשוף את סיפוריהם ואת משמעותם באופן פתוח
ולהבטיח את אחידות נושאי הריאיון. איתור המשתתפים נעשה על ידי החוקרים באמצעות
דגימת נוחות. השתמשנו בהיכרות אישית עם חלק ממשתתפי המחקר ונעזרנו במעגל המכרים,
ונוסף על כך השתמשנו בדגימת כדור שלג, כאשר נחקר אחד הוביל לנחקר אחר (שלסקי
).Bryman, 2001; Maxwell, 1996 ;2003 ,; שקדי2007 ,ואלפרט
הנחקרים לומדים להתמחויות שונות, בהן ריפוי בעיסוק, רפואת שיניים וסיעוד, וגם
מייצגים את הפרישה הגיאוגרפית בחברה הערבית הפלסטינית בישראל ומגיעים בעיקר
שבעמוד 3 , כפי שניתן לראות בלוח22 ל־19 מאזור הגליל והמשולש. גיל הנחקרים נע בין
הבא. הראיונות נערכו בקמפוס האוניברסיטה ונמשכו כשעה עד תשעים דקות, כשלמרואיין
הוסברה מטרת המחקר, נאמר לו כי ההשתתפות בו היא מרצון והובטחו לו סודיות מלאה
ושימוש בשם בדוי.
570קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
: הפרטים הדמוגרפיים של המרואיינים3 לוח
'מס
שם
גיל
יישוב
התמחות
שנת לימוד
1פאתן20אכסאל
רפואת שיניים2
2היפא20טייבה
ריפוי בעיסוק2
3מנאל19כפר מנדא
ריפוי בדיבור 1
4פאטמה19טירה
רפואת שיניים1
5אזהאר20טייבה
ריפוי בעיסוק2
6מונא20נצרת
ריפוי בעיסוק1
7אחמד21טמרה
ריפוי בעיסוק2
8חסן22סכנין
רפואת שיניים3
9סאמי21עראבה
רפואת שיניים2
10וופא20באקה אל־גרבייה
ריפוי בדיבור1
11איחסאן20קלנסווה
סיעוד2
12מוחסן21נצרת
רפואת שיניים2
13עלי20טייבה
ריפוי בעיסוק 1
14סנא20עין מאהל
סיעוד2
15מחאסן22אום אל־פחם
רפואת שיניים2
ניתוח הממצאים
) (שקדי, content analysis( ניתוח הממצאים נעשה על פי הקווים המנחים של ניתוח תוכן
). תחילה, המחבר הראשון קרא את הריאיון Creswell, 2004 ;2007 ,; שלסקי ואלפרט2003
,)Cohen & Manion, 1997; Lieblich, 2006( בשלמותו במטרה לזהות את הקולות שעלו ממנו
ולאחר מכן נעשה ניתוח תוכן לזיהוי יחידות המשמעות שחזרו על עצמן והתמות המרכזיות
). בשלב השני נעשה ניתוח ממפה על ידי 2007 ,המשותפות שעלו מהראיונות (שלסקי ואלפרט
שני החוקרים, להעלאת מהימנות הניתוח ולשיפור איכות הממצאים. עם זאת, ניסינו להסיק
מסקנות מכלילות ממחקר איכותני זה.
571רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
הממצאים
תרבות פלסטינית דומה ורמה אקדמית גבוהה
סיבות רבות עומדות בבסיס החלטתם של בוגרי בתי ספר תיכון פלסטינים מישראל לפנות
להמשך לימודים גבוהים במקצועות חופשיים, קרי רפואה, רוקחות, מקצועות פרא־רפואיים,
הנדסה וכו', באוניברסיטאות ברשות הפלסטינית. תנאי הקבלה למקצועות אלה באוניברסיטאות
בישראל נחשבים לקשים, מה שיכול להניע את הסטודנטים לעתיד לחפש אלטרנטיבות אחרות
). ממצאי מחקרים Arar & Haj-Yehia, 2016 ;2014 ,להמשך לימודיהם (חאג' יחיא ועראר
קודמים מלמדים שהסטודנט הערבי ניצב מול אתגרים רבים בקמפוס האוניברסיטאי בישראל,
בהם קשיים לימודיים וקשיי הסתגלות לסביבה ולתרבות החדשה, השונה מתרבות המקור
; עראר, 2013 ,; עראר, מסרי־חרזאללה וחאג' יחיא2005 ,שממנה הוא מגיע (מיעארי ודיאב
). עם Abu-Rabia-Queder & Weiner-Levy, 2008; Abu-Rabia-Queder & Arar, 2011 ;2015
זאת, עדיין לא נערכו מחקרים על חוויית הלימודים באוניברסיטה פלסטינית, אשר מפגישה בין
סטודנטים פלסטינים מישראל ומהגדה המערבית.1948 כתליה לראשונה מאז
על חוויות מפגש זה שמענו מפי המרואיינים. הסטודנט מחאסן מאום אל־פחם סיפר:
אני סטודנט לרפואת שיניים, בשנה הראשונה ללימודי באוניברסיטה האמריקאית בג'נין
הפלסטינית. אינני מרגיש כל הבדל חברתי או תרבותי בין העיר אום אל־פחם לאווירה
כאן, אותה תרבות, אותם מנהגים. האוניברסיטה כאן ברמה מאוד גבוהה והאווירה מאוד
מכילה, גם בינינו כסטודנטים וגם בקשר של המרצים איתנו. נכון שאנו פוגשים קשיים
לא מעטים בתחילת הלימודים, כמו בכל אוניברסיטה, במיוחד במקצוע לא קל כמו
רפואת שיניים. עם זאת מהר מסתגלים ללימודים ולציפיות האקדמיות כאן.
לחוויה זו הוסיף הסטודנט אחמד מהעיר טמרה שבגליל:
לא נתקלתי בשום דבר שונה באוניברסיטה האמריקאית בג'נין. זוהי אוניברסיטה מצוינת,
ברמה מאוד גבוהה, איכות הלימודים מצוינת, לכאן הגיעו אלפי סטודנטים מהגדה
המערבית ומהחברה הפלסטינית בישראל. יש לנו מפגש רעים הן בלימודים עצמם והן
בקמפוס, אני מאוד ממליץ לכל מי שחפץ ללמוד מקצועות אלה להגיע לג'נין במקם
לנסוע לאירופה או לאוניברסיטאות בישראל.
בנוסף להם, הסטודנט חסן מסכנין שבגליל הדגיש את התרבות ואת השפה המשותפות כמקלות
את קליטתו הראשונית באוניברסיטה הערבית־פלסטינית:
אני מאוד גאה בלימודים שלי באוניברסיטה האמריקאית בג'נין, זוהי אוניברסיטה
פלסטינית מאוד מתקדמת. התקשורת עם הסטודנטים והמרצים בשפה הערבית קלה
572קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
יותר מאשר בשפה העברית, והנהלת האוניברסיטה דואגת לנו וקשובה לצרכים שלנו
הן בהיבט הלימודי והן בהיבט החברתי וחשוב לציין שאין שום אפליה בין סטודנט
לסטודנט.
גם הסטודנט לרפואת שיניים סאמי, מעראבה שבגליל, הדגיש את רמת הלימודים הגבוהה ואת
האופן שבו הוא התגבר על אתגרי הכניסה ללימודים באוניברסיטה:
אווירת הלימודים באוניברסיטה הפלסטינית נוחה והלימודים בה רציניים. באוניברסיטה
יש ספריות שבהן אפשר ללמוד באופן רציני, המרצים מלמדים בשפה האנגלית ומתרגמים
בעת הצורך לשפה הערבית.
הרשמים שהעלו הסטודנטים אינם שונים במהותם מאלה שהביעו הסטודנטיות שלומדות
באותה אוניברסיטה. הן הגיעו לג'נין בגלל סיבות דתיות ובשל התרבות השמרנית באוניברסיטה
בה, והיא פתחה בפניהן צוהר ללימודי מקצועות חופשיים יוקרתיים, שעד לא מזמן נתפסו
כמקצועות גבריים בחברה הערבית־פלסטינית. דבריה של הסטודנטית לרפואת שיניים פאתן,
מאכסאל שליד נצרת, מאירים זאת:
לפני שהגעתי לאוניברסיטה בג'נין, שמעתי שהלימודים כאן ברמה גבוהה ורציניים, זה
הביא אותי להירשם ללא כל היסוס. כיום אני יודעת לאשש דברים אלה. היה לי קשה
בהתחלה עם השפה האנגלית וגם ההתאקלמות בקמפוס האוניברסיטאי לא הייתה קלה,
אך כיום אני ממליצה לאחרות לראות באוניברסיטה זו פוטנציאל מצוין למימוש חלומה
של כל בחורה ערבייה ללמוד מקצוע מכובד ובעל יוקרה גבוהה, כמו רפואת שיניים,
כאן בג'נין.
זאת ועוד, האווירה בקמפוס האוניברסיטה מבחינה תרבותית ולאומית היא פלסטינית, מה
שמחזק את הקשר התרבותי והלאומי המחודש של הסטודנטים הפלסטינים מישראל עם העם
הפלסטיני כולו ועם הסטודנטים שמגיעים מהגדה המערבית, כפי שעולה מדבריה של פאתן:
בפקולטה שבה אני לומדת האווירה מאוד ערבית. כדי להתקבל לפקולטה דומה בישראל
אתה צריך לסבול רבות, אך אם אתה רוצה לממש חלום, זה המקום. באופן כללי, אני
מאוד מרוצה מהצעד שעשיתי, הרמה הלימודית אינה נופלת מזו שבישראל, הלימודים
באנגלית והקוריקולום אמריקאי.
דברי הסטודנטים מלמדים על שביעות רצונם מהלימודים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין,
במיוחד ככל שמדובר ברמה הלימודית, בקשר הייחודי עם המרצים, בקשרים החברתיים בין
הסטודנטים ובאווירה הלאומית, הערבית־פלסטינית, בשימוש בשפה הערבית ובמרחב הפלסטיני
573רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
על כל סמליו ומאפייניו. זאת בניגוד למה שעלה מרשמי סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות
). מכאן נעבור למניעים שהביאו את הסטודנטים הפלסטינים מישראל 2015 ,בישראל (עראר
ללמוד באוניברסיטה פלסטינית.
המניעים ללימודים באוניברסיטה פלסטינית
כשבוחנים את הסיבות שמניעות סטודנטים להחליט ללמוד בחו"ל, מגלים את עוצמתם של
גורמי המשיכה ללימודים בחו"ל אל מול גורמי הדחיפה במדינת המקור (חאג' יחיא ועראר,
). המשגה תיאורטית זו מוצאת את ביטויה גם במקרה זה. הראיונות עם הסטודנטים 2009
מלמדים כי בין הגורמים שמשכו אותם לאוניברסיטה בג'נין עמדו בראש ובראשונה תנאי
הקבלה הנוחים יחסית למקצועות יוקרתיים. סטודנטים פלסטינים שמתקשים להתקבל
) מוצאים 2011 ,למקצועות הרפואה והפרא־רפואה באוניברסיטאות בישראל (עראר וחאג' יחיא
פתרון שאינו רחוק גיאוגרפית ותרבותית. על סיבות אלה שמענו מפני הסטודנטית אזהאר,
מהעיר טייבה שבמשולש:
הסיבה הראשונה שהדירה את רגלי מהאוניברסיטאות בישראל היא תנאי הקבלה למקצוע
שאותו אני רוצה ללמוד ואיני עומדת בהם. אני לומדת כאן ריפוי בעיסוק, למקצוע זה
מבקשים בישראל ציונים גבוהים במיוחד הן בבגרות והן בפסיכומטרי וגם אם נניח הייתי
עומדת בתנאים אלה, אינני יכולה עדיין להתקבל בגלל חסם הגיל.
כך גם פאתן מאכסאל מתארת את הסיבות שהניעו אותה ללימודים בג'נין:
הסיבה העיקרית ללמוד רפואת שיניים בג'נין הייתה שהשגתי ציונים מאוד גבוהים
בבגרות, אך ציון הפסיכומטרי שלי לא הלם את היכולות הלימודיות שלי ובכך נחסמה
דרכי להתקבל לאוניברסיטה בישראל. אני שמחה שיש פתרון לזה ובאוניברסיטה כה
יוקרתית ועל רמה.
הסטודנטיות הערביות חפצות להתחיל את לימודיהן האקדמיים מיד עם סיום בית הספר
התיכון, כדי לדחות את אפשרות הנישואים בגיל צעיר, וחסם הגיל באוניברסיטאות בישראל
).2011 ,מקשה עליהן לעשות זאת (עראר וחאג' יחיא
מדברי המרואיינים עולה עוד שחסמי הקבלה למקצועות יוקרתיים, הצפויים לבוגרי בתי
ספר תיכוניים מהחברה הפלסטינית באוניברסיטאות בישראל, הם זרז לדחיפתם לחפש פתרון
Arar & Haj-Yehia, ;2014 ,למימוש חלומם באוניברסיטאות בחו"ל (חאג' יחיא ועראר
). האוניברסיטה האמריקאית מספקת לסטודנטים ולהוריהם אפשרות קרובה גיאוגרפית 2013
ותרבותית, שבזכות כך מקנה להם תחושת ביטחון יותר מאשר לימודים באירופה (חאג' יחיא
). עם זאת, מדברי מרבית הסטודנטים עלה שאף על פי גורמי המשיכה שנדונו 2014 ,ועראר
574קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
כחלק מפתרון "מאולץ", הם היו בוחרים להמשיך ללמוד באוניברסיטאות בישראל אם היו
מתקבלים אליהן.
מפגש לאומי מחודש לאחר נתק רב־שנים
בניגוד לגורמי המשיכה ללימודים באוניברסיטאות אירופיות או אמריקאיות, בין גורמי
המשיכה הבולטים ללימודים באוניברסיטה בג'נין נמצאו המשיכה לתרבות, השפה ורגשות
לאומיים דומים, בנוסף לתנאי הקבלה הנוחים. גורמי משיכה דומים נמצאו בקרב הסטודנטים
). זאת כאשר 2012 ,שבחרו להמשיך את לימודיהם באוניברסיטאות בירדן (עראר וחאג' יחיא
פוגשים הסטודנטים הפלסטינים מישראל בסטודנטים פלסטינים 1948 בפעם הראשונה מאז
). מפגש מחודש זה 2014 ,מהגדה המערבית בקמפוס אוניברסיטאי פלסטיני (חאג' יחיא ועראר
Hammack, 2006; Bar-Tal & ;2015 ,הוא בעצם מפגש עם הנרטיב הלאומי הפלסטיני (עראר
). כפי שעלה מדבריה של הסטודנטית איחסאן מהעיר קלנסווה שבמשולש, Salomon, 2006
:הלומדת סיעוד בג'נין
הרבה סיבות הניעו אותי לרצות להמשיך את לימודי הגבוהים בג'נין, כמו תנאי
הקבלה הנוחים, בנוסף להיות הסטודנטים כאן פלסטינים, האווירה ערבית, המנהגים
דומים, ההיסטוריה שלנו דומה. מבחינתי הכניסה לקמפוס זה מהווה מפגש מחודש עם
ההיסטוריה שלי כפלסטינית.
תחושת הגאווה הלאומית עלתה מדברי כמה מהסטודנטיות, בהן סנא מעין מאהל שליד
נצרת:
אני לומדת כאן סיעוד. אמנם הקבלה למקצוע לא כל כך קשה בישראל ויכולתי להתקבל,
אך אווירת הלימודים שונה. אני מרגישה ערבייה, לא חשה בדידות, איום או פחד
בקמפוס זר. אני לומדת עם סטודנטיות שלבושות כמוני, מדברות בשפתי ומתנהגות על
פי המנהגים שלנו, ולנו כאב והיסטוריה משותפים.
בניגוד לה, הסטודנטית וופא מהעיר בקה אל־גרבייה שבמשולש בחרה מתוך אילוץ להמשיך
את לימודיה בג'נין:
לא ציפיתי ללמוד באוניברסיטה פלסטינית, רציתי ללמוד באוניברסיטה ישראלית, קרוב
לבית. אולם כיום אני גאה בעצמי שבאתי לכאן, אני נמצאת באוניברסיטה ערבית ברמה
מאוד גבוהה, אני מרגישה סטודנטית פלסטינית בקמפוס פלסטיני, מעולם לא הייתה לי
תחושה כל כך טובה של לימודים עם גאווה.
בדומה לה, גם הסטודנטית מונא מהעיר נצרת, הלומדת ריפוי בעיסוק, ציינה:
575רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
בבית הספר התיכון דיברו על זהות פלסטינית בלחישה, לא הבנתי כל כך למה צריכים
לומר זאת בסוד. כיום אני לומדת באוניברסיטה פלסטינית עצמאית שמקנה לי ידע
לאומי, היסטורי, כך שרצוני לדעת עוד על ההיסטוריה והשייכות שלי חזק יותר.
דברי הסטודנטים מחדדים את ביטוי הרגשות הלאומיים במרחב האקדמי החדש, כפי שהסטודנט
לריפוי בעיסוק אחמד מטמרה שבגליל ציין:
נמשכתי ללימודים באוניברסיטה פלסטינית מבחינת השפה, התרבות הדומה, על אף
שיש בינינו קצת שוני מבחינת המנהגים. כאן התחדדה גאוות יחידה, הרגשה של ביחד,
יש לנו מטרה אקדמית משותפת.
אין ספק כי השמועות על האווירה החיובית שחווים הסטודנטים באוניברסיטה האמריקאית
בג'נין מגיעות אל תלמידי בתי הספר התיכוניים הערביים־פלסטיניים בישראל ומשפיעות
על החלטתם להמשיך ללימודים גבוהים בה או באוניברסיטת אלנג'אח בשכם. זאת מכיוון
שבחברה הערבית־פלסטינית בישראל ניכרת הליכה בעקבות חוויה של אחרים, מה שיכול
).Arar & Haj-Yehia, 2016( להסביר את התרחבותה של התופעה
לימודים באווירה תרבותית דומה לזו שממנה באו הסטודנטים, השימוש בשפה הערבית
בקמפוס, ההימצאות במחיצת סטודנטים ומרצים פלסטינים — כל אלה העלו את יכולת
ההסתגלות של הסטודנטים ואף הפכו את חוויית הלימודים לחיובית ומכילה, כפי שעלה
). מכאן Arar & Haj-Yehia, 2013 ;2012 ,ממחקרנו על לימודים בירדן (עראר וחאג' יחיא
נעבור להציג את סיבות הנהירה אחר מקצועות הלימוד השונים.
המקצועות הנחשקים באוניברסיטה הפלסטינית
מרבית הסטודנטים שפנו להמשך לימודיהם הגבוהים באוניברסיטה האמריקאית בג'נין
נרשמו ללימודי מקצועות הרפואה, ובמיוחד רפואת שיניים, ומקצועות פרא־רפואיים, ובעיקר
ריפוי בעיסוק. מקצועות אלה מתאפיינים בדרישות הקבלה הגבוהות להם באוניברסיטאות
בישראל. כמו כן, הם ממוקמים בראש סולם המקצועות היוקרתיים בחברה הערבית הפלסטינית
בישראל ולרוב זוכים לביקוש רב בשוק התעסוקה בישראל, גורם מכריע מבחינת הסטודנטים
ומשפחותיהם, כפי שעלה מדברי הסטודנט עלי:
אני לומד ריפוי בעיסוק. אני אוהב את המקצוע כי אני אוהב להיות באינטראקציה עם
אנשים ולסייע בידיהם. המקצוע נחשב למקצוע יוקרתי מבחינה חברתית ואף יש לו
ביקוש בשוק התעסוקה בחברה הערבית ובישראל, הן במשרד החינוך והבריאות והן
בסקטור הפרטי.
576קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
גם הסטודנט לרפואת שיניים חסן מהעיר סכנין הסביר את הבחירה שלו במקצוע:
חלמתי תמיד להיות רופא שיניים ושראיתי שאין אפשרות שאממש חלום זה
באוניברסיטאות בישראל, הוא התממש בפנייה לאוניברסיטה האמריקאית בג'נין. אין
כל הבדל בלימודי רפואת השיניים כאן או בכל אוניברסיטה ישראלית או אוניברסיטה
באירופה.
בדומה לו, הסטודנטית מחאסן מהעיר אום אל־פחם מוסיפה על בחירת מקצוע הלימוד שלה:
השתכנעתי לגשת ללימודי רפואת השיניים, לאחר שקראתי על לימודים אלה באתר
האוניברסיטה בג'נין. קיבלתי הרבה מידע על אודות הפקולטה לרפואת שיניים, שזוכה
להרבה שבחים והיא ברמה מאוד גבוהה. עשיתי ביחד עם ההורים את ההחלטה ללא כל
התלבטות, על אף שעניתי על כל תנאי הקבלה בישראל, אך לא רציתי לחכות עד שאגיע
לגיל הנדרש, כי מי יודע, אולי לא יקבלו אותי בגלל ריאיון קבלה כזה או אחר.
הממצאים מעלים כי הסטודנטים הפלסטינים בישראל שמתכננים את המשך לימודיהם
בחו"ל בכלל, ובאוניברסיטה האמריקאית בג'נין בפרט, רוצים ללמוד מקצועות חופשיים,
שתנאי הקבלה להם בישראל גבוהים, שהביקוש להם גבוה בשוק התעסוקה בישראל ושפניית
סטודנטים יהודים אליהם הולכת ופוחתת בהיותם מתחרים עם מקצועות כמו היי־טק וכלכלה
), ולמרות זאת, לסטודנטים הפלסטינים לא נעשה קל יותר להתקבל אליהם.2014 ,(מנלה
אתגרים וקשיים
על אף כל הגורמים שמושכים את הסטודנטים הפלסטינים מישראל ללמוד בג'נין, תחושתם
ותחושת הוריהם רוויה אי־ביטחון, פחד והיסוס עקב המצב הפוליטי והביטחוני בצל הסכסוך
. 1967הערבי־ישראלי, והיות והאוניברסיטה הפלסטינית ממוקמת בשטחים שנכבשו ב־
הסטודנטים נעים לגדה המערבית מהערים בגליל, במשולש ובנגב, והחשש עולה במיוחד בעת
). הקשיים הביטחוניים, ובמיוחד Mazawi, 2005( סגר ביטחוני בחגים ועקב מאורעות למיניהם
המחסומים הצבאיים בדרך לאוניברסיטה, מחייבים את הסטודנטים הפלסטינים מישראל לקבל
אשרת כניסה לג'נין, דרך מחסום אלג'למה או מחסום טייבה. קשיי המעבר, ההמתנה הארוכה,
החיפוש המדוקדק בחפציהם ובתיקיהם — כל אלה משאירים חותם ברור על חיי היומיום של
הסטודנטים, כפי ששמענו ממרבית המרואיינים. הסטודנטית סנא למשל סיפרה:
בהתחלה התלבטנו קשות בגין המצב הפוליטי בפלסטין, אך לאט־לאט השתכנענו כי
המצב הביטחוני באוניברסיטה עצמה טוב, אך הקושי זה לעשות את דרכי אליה, זו לא
נסיעה לתל אביב, אלא נסיעה שמלווה בטלפונים ובדאגות, עד להגעה ולכניסה לקמפוס.
577רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
בנוסף למחסומים הביטחוניים שפוגשים הסטודנטים, הדרך לאוניברסיטה אינה קלה בגין היעדר
הסעות וקווים מסודרים. על כך סיפרה הסטודנטית מונא, שמגיעה לאוניברסיטה מהגליל:
המחסומים הם הבעיה העיקרית שאני פוגשת, במיוחד מחסומי אלג'למה וברטעה. לאחר
מעבר שני המחסומים האלה יש את עומס התנועה שגם הוא מכה רצינית, כך שמי
שנוסע לגרמניה דרך נמל התעופה יכול ללא הגזמה להגיע ליעדו לפני, זאת על אף
ק"מ בלבד.40 שהאוניברסיטה רחוקה מהיישוב שלי
הסטודנט סאמי מספר גם הוא על החוויה הקשה שהוא עובר בדרכו לאוניברסיטה:
בהתחלה זה מאוד הרגיז ודיכא אותי, המחסומים הביטחוניים. זה גרם לי לחשוב להפסיק
את הלימודים שלי בג'נין. לאט־לאט התחלתי להתרגל למחסומים, לחיפושי החיילים
בספרים שלי ובתיק שלי, זה התחיל להיות כמו רוטינה, אך מבפנים אני אוכל את עצמי,
על ההשפלה שאנו עוברים.
בנוסף לקושי להגיע לאוניברסיטה, היו גם סטודנטים שביקרו את תנאי הקמפוס האוניברסיטאי
בג'נין, כפי שעלה מדבריהם של חסן ו־וופא:
אני לא מרגיש שיש אווירה של קמפוס אוניברסיטאי בג'נין, האולמות לא מאובזרים
דיים, הספרייה ממוקמת בקומה הרביעית ואינה מספיק מרווחת כדי להכיל את כל
הסטודנטים, כך שאין אפשרות לשבת ולקרוא בה (חסן).
באופן כללי האווירה באוניברסיטה טובה, אין כאן אפליה. עם זאת, אתה מרגיש לפעמים
קושי של היעדר קמפוס מרווח, מקומות ישיבה לסטודנטים, בחלק מהאולמות אין מיזוג
אוויר, כאילו שאנו לומדים בחינם ולא משלמים כל כך גבוה כדי לקבל את המיטב (וופא).
הסטודנטית אזהאר ביקרה את עלויות הלימודים הגבוהות:
הקושי העיקרי בלימודים באוניברסיטה זה עלות הלימודים. שנת לימודי רפואה עולה
שעות, שכר 40 דינר ירדני, כפול150 אלף שקל, שעת לימוד רפואה80כאן להורי כ־
לימוד זה הוא בין הגבוהים בעולם. עם זאת, אין לנו אלטרנטיבה, נועדנו לסבול כאן
תנאים קשים. מצד אחד בישראל לא נותנים לך כלל אפשרות ללמוד מקצוע זה, ומצד
שני, כאן אתה צריך להוציא את הנשמה על מנת לשלם את שכר הלימוד ואתה מאבד
הרבה דברים בדרך ונאלץ להכניס את משפחתך למצב כלכלי קשה.
מהראיונות עולה כי הסטודנטים הפלסטינים מישראל משלמים על הפנייה ללימודים גבוהים
באוניברסיטאות הפלסטיניות בסבל היומיומי שהם חווים בדרכם לאוניברסיטה הפלסטינית,
578קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
). Apple, 2010; Bornstein, 2002( שנמצאת בגדה המערבית, באזור ביטחוני רווי קונפליקטים
על קושי זה נוסף הקושי הכלכלי של עלויות הלימודים הגבוהות באוניברסיטה פרטית. אם
לא די בכך, הסטודנטים ביקרו את התנאים המבניים של הקמפוס האוניברסיטאי. מכאן,
שהסטודנטים הפלסטינים מישראל נתקלים באתגרים תרבותיים ומרחביים הן בקמפוס
; 1996 ,'האוניברסיטאי בישראל, הן בקמפוס של האוניברסיטה ברשות הפלסטינית (אלחאג
Arar, Masry-Harzalah & Haj-Yehia, 2013; Oplatka & Lapidot, ;2013 ,עראר ואחרים
), ובנוסף לכך הם ניצבים מול אתגרים מסוג אחר, כפי שהוצגו לעיל.2012
דיון ומסקנות
מטרת מחקר זה הייתה להאיר את גורמי המשיכה ואת גורמי הדחיפה שעומדים מאחורי
פניית סטודנטים פלסטינים מישראל ללמוד באוניברסיטה פלסטינית בגדה המערבית, וזאת
באמצעות התוודעות למניעי בחירתם, לניסיונם ולחוויה הלימודית שלהם באוניברסיטה
האמריקאית בעיר הפלסטינית ג'נין. זאת ועוד, המחקר ביקש לברר מה הם הקשיים והאתגרים
שבהם נתקלים הסטודנטים בלימודים באוניברסיטה פלסטינית תחת הכיבוש הישראלי.
ממצאי המחקר מלמדים שגורמי הדחיפה נעוצים בתנאי הקבלה למקצועות יוקרתיים
שבהם נתקלים סטודנטים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל בפתחן של האוניברסיטאות
Abu-Saad, 2006; Arar & Haj-Yehia, 2016; Arar & Mustafa, ;1996 ,'בישראל (אלחאג
). בפנייתם ללימודי מקצועות הרפואה ומקצועות פרא־רפואיים, 2011; Haj-Yehia, 2013
מבין אתגרי הכניסה שמצפים להם ניכרים חסם הבחינה הפסיכומטרית, חסם הגיל, הדרישות
). בכך נעשית 2014 ,לציוני בגרות גבוהים במיוחד וראיונות אישיים (חאג' יחיא ועראר
Arar & Haj-Yehia, 2013,( האלטרנטיבה של פנייה ללימודים בחו"ל מעין בחירה מאולצת
), ואף כאשר קיים פתרון בהישג יד, הן גיאוגרפית, הן תרבותית (חאג' יחיא ועראר, 2016
.), נעשית הפנייה לאוניברסיטה הפלסטינית בג'נין כמעין בחירה זמינה2014
נראה אפוא, על פי ממצאי המחקר, כי האספירציות הלימודיות של הסטודנטים הפלסטינים
מישראל, הגלומות גם בתמיכת ההורים, הופכות את ההתגברות על האתגרים ועל החששות
שנדונו לאסטרטגיה מתחייבת. הלימודים באוניברסיטה הפלסטינית, אף שהם מהווים מפגש
לאומי מחודש ומאחד של שפה, תרבות, היסטוריה וגאווה לאומית, אינם מספיקים לפצות
על הקשיים שבהם נתקלים הסטודנטים, המונעים על פי רוב מהרצון לרכוש מקצוע חופשי
Al-Haj, 2003; Arar & ;1996 ,'שימצב אותם במקום גבוה בסולם החברתי והכלכלי (אלחאג
).Haj-Yehia, 2016; Arar; & Mustafa, 2011
לפיכך, אפשר לראות בפנייה ללימודים גבוהים מחוץ לגבולות המדינה מעין "הגירה" או
"גלות" זמנית לשם רכישת השכלה גבוהה. תופעה זו אינה חדשה בחברה הערבית־פלסטינית
579רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
בישראל, אך אתרי התרחשותה נעשו מגוונים בעקבות שינויים גיאו־פוליטיים שגם האיצו אותה
). אחד Altbach, Reisberg & Rumbley, 2010; Altbach, 2011; Brooks & Waters, 2011(
,מהשינויים הללו הוא פנייתן המוגברת של בנות להמשך לימודים באוניברסיטאות הירדניות
31 הגיע לכ־2011-2010 עד כי שיעורן מכלל הסטודנטים שלמדו בירדן בשנת הלימודים
). השינוי בפניה של תופעה זו הוא פנייתן להמשך לימודים Arar & Haj-Yehia, 2013( אחוז
, שינוי שהוא מעין מנוף לרכישת השכלה גבוהה 1948 באוניברסיטה פלסטינית לראשונה מאז
במקצועות חופשיים בקרב הפלסטינים מישראל בכלל, ובפרט בקרב נשים פלסטיניות מישראל,
שעושות את דרכן לאוניברסיטה האמריקאית בג'נין.
ממצאי המחקר מלמדים שמרבית הסטודנטים הפלסטינים מישראל שפונים להמשך לימודים
בג'נין בוחרים ברפואת שיניים ובמקצועות פרא־רפואיים, שהם מקצועות העטויים במיצב
סוציו־אקונומי גבוה, וחשוב מכך, שהקבלה אליהם באוניברסיטאות בישראל קשה במיוחד
). חסם הגיל בקבלה ללימודי רפואה הוא Arar & Haj-Yehia, 2010 ;2014 ,(חאג' יחיא ועראר
חסם מבני וניכר יותר כשמדובר בנשים ערביות מוסלמיות שרוצות לממש את זכותן ללימודים
גבוהים לפני שייכנסו בגיל צעיר למערכת נישואים, שעלולה לעכב את השאיפות הלימודיות
).Erdreich & Rapoport, 2002; Ibrahim, 2010; Oplatka & Lapidot, 2012( שלהן
פועל יוצא מכך הוא שתנאי הקבלה הנוחים שמציבה האוניברסיטה האמריקאית בג'נין
הופכים אותה לאלטרנטיבה מושכת לסטודנטים פלסטינים מישראל ללימודים גבוהים
במקצועות שנדונו, והמשיכה גוברת על חששות ההורים מהקשיים הביטחוניים והפוליטיים
ומתחושת הזרות שחווים ילדיהם בדרכם לקמפוס האוניברסיטאי, נוכח חוסר היציבות הפוליטי
באזור האוניברסיטה.
הממצאים מלמדים גם כי בקרב הסטודנטים והוריהם קיימים חששות רבים בנוגע לאפשרות
הלימודים באוניברסיטאות בשטחים הכבושים, כאשר ניכרת שונות בין המינים בדיווח על
קשיים אלה. הוריהן של בנות פלסטיניות מישראל, שלא ראו בלימודים מחוץ לגבולות ישראל
) 2011 ,), רואים באוניברסיטאות בירדן (עראר וחאג' יחיא2002 ,אלטרנטיבה עבורן (חאג' יחיא
ובג'נין יעדים אפשריים הודות לקרבה הגיאוגרפית, התרבותית והשפתית.
כפי שעלה מדברי הסטודנטים, הלימודים בג'נין כרוכים בפגישה יומיומית עם הקונפליקט
ישראלי, המתגלם במעבר היומיומי במחסומים ביטחוניים בדרך ללימודים -הפלסטיני
ובהתגברות על הקושי הכלכלי, הכרוך בפנייה ללימודים באוניברסיטה פרטית. לצד זאת, חלק
Hammack, 2006;( מהסטודנטים השמיעו גם ביקורת על התנאים הפיזיים במרחב האקדמי
).Cristillo, 2010( ), המשפיעים על חוויית הלימודים ועל שביעות הרצון מהםMazawi, 2005
מצד אחר, המפגש המחודש של הסטודנטים הפלסטינים מישראל עם אחיהם הפלסטינים
מהגדה המערבית במרחב האקדמי הוא מעין מפגש תרבותי ולאומי, בנוסף למורטוריום האקדמי
שחווים הסטודנטים, ומעצים את רגשות הגאווה הלאומית בקרבם. מורטוריום זה נוגד את
580קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
המפגש המדיר במרחב האקדמי הישראלי, שעליו דיווחו חלק מהסטודנטים במחקר אחר (עראר,
). אולם אף על פי ששתי הקבוצות, הפלסטינית והפלסטינית־ישראלית, חולקות אותה 2015
זהות לאומית ותרבותית, לכל אחת מהן יש — נוכח המצב הפוליטי והנתק התרבותי, הגיאוגרפי
). 2009 , — דפוסי מחיה והתנהגות שונים בתכלית לעתים (ג'אנם ומוסטפא1948 והחברתי מאז
כתוצאה מכך, המפגש המחודש ביניהן נחווה על ידי חלק מהסטודנטים הפלסטינים מישראל
כמעין "הלם"; בחלק מהמקרים מתערה הסטודנט הפלסטיני מישראל בקרב עמיתיו הפלסטינים
).Diab & Mi’ari, 2007( ובחלקם הוא מתבדל נוכח מעגלי שייכותו האזרחית
קמפוס האוניברסיטה האמריקאית בג'נין הוא נקודת מפגש אקדמית שנוצרת בה תרבות
ערבית־פלסטינית משותפת, ולו זמנית, תחת שלטון הכיבוש ובאופן שווה, בשונה מהחוויה
האוניברסיטאית של הסטודנטים הפלסטינים באוניברסיטאות בישראל, שיכולה להתבטא
Al-Haj,( באינטגרציה או בבידול, אפשרויות מנוגדות המתקיימות בצל ההגמוניה היהודית
). בסופו של דבר, אף 2003; Abu-Rabia-Queder & Arar, 2011; Golan-Agnon, 2006
,) — זהות קולקטיבית, זהות דתיתRouhana, 1997( שלסטודנט הפלסטיני מעגל זהויות מרובה
זהות עדתית וזהות חברתית — בקמפוס האקדמי הפלסטיני נוצרת זהות אקדמית אחת (חאג'
).2014 ,יחיא ועראר
הלימודים הגבוהים והמפגש התרבותי־לאומי בין שתי הקבוצות משפיעים על דרכי
ההתקשרות עם האחר הפלסטיני מחד גיסא ועם היהודי מאידך גיסא. יתרה מזאת, מפגש בלתי
אמצעי זה מחדד את השונות החברתית שנוצרה תחת שלטון הכיבוש ובתנאים הפוליטיים, שבאו
לידי ביטוי בהתפתחותה של האוכלוסייה הפלסטינית בצל הקונפליקט הערבי־ישראלי (ג'אנם
). כתוצאה מכך, הקמפוס האקדמי הפלסטיני הוא מיקרו־קוסמוס המבטא את 2009 ,ומוסטפא
השינויים שעברה ואת הניגודים בין הקבוצות, וכן את האג'נדה ואת הנרטיב הפלסטיני (מיעארי
) ומכאן שהמפגש המחודש בין הקבוצות בקמפוס הוא אחד ממקורות ההעצמה 2005 ,ודיאב
של הנרטיב הלאומי הפלסטיני בקרב שני קהלי הסטודנטים. הסטודנטים הפלסטינים מישראל,
אשר מסיימים את לימודיהם בקמפוס אקדמי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, מביאים איתם
ישראלי.-רפרטואר תרבותי, ניסיון אקדמי ואף נקודת הסתכלות מיוחדת על הסכסוך הפלסטיני
זאת ועוד, מורטוריום אקדמי זה הוא מעין מרחב העצמה לנשים פלסטיניות שמתגברות
בו בהצלחה על כל החסמים שנדונו וכך מגבשות אישיות מועצמת של אישה אקדמאית
; 2008 ,פלסטינית, הממוקמת במרכז המשפחה, ואף תורם למוביליות שלהן בחברה (אבו בקר
Arar & Haj-Yehia, 2010; Herzog & Yahya-Younis, 2007; ;2009 ,שפירא והרץ־לזרוביץ
).Oplatka & Tevel, 2006
לבסוף, נוכח התמורות שחלו בהשכלה הגבוהה בקרב הפלסטינים בישראל, נשאלות
השאלות הבאות: באיזו מידה הפנייה ללימודים גבוהים באוניברסיטאות הפלסטיניות היא
מסלול מקביל או אלטרנטיבה ללימודים בישראל? אילו השלכות יכולות להיות לתמורות
581רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
אלה על התרת ההפרדה במרחב הישראלי בתחומי המחיה והתעסוקה? מה הן ההשלכות של
תמורות אלה על דפוסי ההוראה והלמידה בבית הספר התיכון הערבי־פלסטיני בישראל? אילו
השלכות יש לתמורות אלה על המדיניות העתידית של המועצה להשכלה גבוהה בישראל
ביחס להרחבת שילובם של הסטודנטים הפלסטינים במוסדות להשכלה גבוהה במדינה וביחס
להקמת אוניברסיטה ערבית בישראל?
בעקבות שאלות אלה ואחרות, מומלץ לחקור תמורות אלה באופן מעמיק באמצעות כלים
כמותיים מכלילים וכלים איכותניים מעמיקים ולבחון את השלכותיהן על מבנה ההשכלה
הגבוהה בישראל ועל תפיסת זהותם הלאומית והאזרחית של הפלסטינים אזרחי ישראל בעקבות
הלימודים באוניברסיטאות הפלסטיניות. כמו כן, למפגש בין הקבוצות — הפלסטינים מהשטחים
הכבושים והפלסטינים מישראל — יכולות להיות השלכות על החברה הערבית הפלסטינית
בישראל ועל החברה הפלסטינית בשטחים הכבושים, ואלה יכולות לשמש קרקע למחקר עתידי.
ביבליוגרפיה
). רווחה מודרנה ומסורת: התמודדותן של נשים פלסטיניות בישראל עם 2008( 'אבו בקר, ח
שינויים במסגרות חייהן. בתוך: ע' מנאע (עורך), ספר החברה הערבית בישראל: אוכלוסייה,
). ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.384-359 'חברה, כלכלה (עמ
). התאימות להשכלה גבוהה עם השוק המקומי: מחקר אנליטי. שכם, 1998( 'אבו הילאל, מ
פלסטין: המחקר והמרכז ללימודים פלסטיניים, המחלקה הכלכלית, סדרה של דוחות מחקר,
(בערבית).9 'דוח מס
). חינוך בקרב הערבים בישראל, שליטה ושינוי חברתי. ירושלים: מאגנס.1996( 'אלחאג', מ
). הפלסטינים בישראל: המדיניות כלפי המיעוט הילידי במדינה 2009( 'ג'אנם, א' ומוסטפא, מ
אתנוצנטרית. ראמאללה: מוסד מדאר, אלאיאם (בערבית).
). קץ האקדמיה בישראל? חיפה: אוניברסיטת חיפה.2005( )גור־זאב, א' (עורך
). חוסר הוגנות בקבלה לאוניברסיטאות: הגרסה המודרנית של 2004( 'גמליאל, א' וקאהן, ס
.455-433 ,משל "כבשת הרש". מגמות, מג
. ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ 6 ,). ספר החברה הערבית בישראל2013( )גרה, ר' (עורך
המאוחד.
). לימודי סטודנטים ישראלים בתחומי החינוך וההוראה במוסדות להשכלה 2012( 'וורגן, י
גבוהה ברשות הפלסטינית. ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע:
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03050.pdf
). חלום ומציאות: מחקר על אקדמאיים ערביים מישראל בוגרי2002( 'חאג' יחיא, ק
אוניברסיטאות בגרמניה. תל אביב: רמות.
582קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
). לימודים בגרמניה — משום מה? סקר על אקדמאים ערביים בישראל 2007( 'חאג' יחיא, ק
בוגרי אוניברסיטאות גרמניות. בתוך: ח' עראר וק' חאג' יחיא (עורכים), האקדמאים
). תל אביב: 285-259 'וההשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל: סוגיות ודילמות (עמ
רמות.
). יציאת סטודנטים ערבים מישראל ללימודים גבוהים בירדן: 2009( 'חאג' יחיא, ק' ועראר, ח
גורמים דוחפים, גורמים מושכים ואתגרים. בתוך: ר' ח'מאיסי (עורך), ספר החברה הערבית
). ירושלים: מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.252-227 ' (עמ3
). בנאום ההשכלה הגבוהה: מחקרים על ניידות הסטודנטים2014( 'חאג' יחיא, ק' ועראר, ח
הערבים מישראל בחו"ל. ראמאללה: אלאיאם (ערבית).
). קריטריוני המיון בכניסה לאוניברסיטאות — לאן? בתוך: ש' 2000( 'יוגב, א' ואיילון, א
גורי־רוזנבליט (עורכת), נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון (עמ'
). ירושלים: מכון ון ליר.108-91
). ההשכלה הגבוהה בקרב הפלסטינאים בישראל. אום אל־פחם: עמותת2006( 'מוסטפא, מ
אקראא (ערבית).
). הזהות החברתית והנכונות ליחסי חברה עם היהודים בקרב 2005( 'מיעארי, מ' ודיאב, ח
סטודנטים ערבים במכללה להכשרת מורים. בתוך: ר' בורנשטיין (עורכת), ספר איתי זמרן:
). ירושלים: 563-533 'אסופת מאמרים של מרצים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין (עמ
מכללת דוד ילין.
2014 באוגוסט31). המקצועות הכי נדרשים בישראל. כלכליסט. נדלה ב־2014( 'מנלה, מ
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3639626,00.html :מתוך
). הפנייה לאוניברסיטה האמריקאית בג'נין: המשכיות, פוליטיקה ולימודים. 2015( 'נאבלסי, ר
http://www.arab48.com/?mod=articles&ID=1161413 : מתוך2015 ביולי3נדלה ב־
). עיצוב הזהות החברתית והלאומית של הסטודנטים הערבים במרחב האקדמי 2015( 'עראר, ח
בישראל. בתוך: ח' עראר וע' קינן (עורכים), זהות, נרטיב ורב־תרבותיות בחינוך הערבי
). חיפה: פרדס.334-301 'בישראל (עמ
). הירדניזציה של ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים הפלסטינים 2011( 'עראר, ח' וחאג' יחיא, ק
בישראל. ירושלים: מכון פלורסהיימר, האוניברסיטה העברית.
). הגירה לצורך רכישת השכלה גבוהה: ערבים מישראל 2012( 'עראר, ח' וחאג' יחיא, ק
.680-565 ,4-3 ,הלומדים באוניברסיטאות בירדן. מגמות
). רכישת השכלה גבוהה בקרב סטודנטיות 2013( 'עראר, ח', מסרי־חרזאללה, א' וחאג' יחיא, ק
.184-161 ,8-7 ,ערביות בישראל ובירדן — הגירה זמנית או קבועה? עיונים בחינוך
). דרכים בכתיבת מחקר איכותני, מפירוק המציאות להבנייתה 2007( 'שלסקי, ש' ואלפרט, ב
כטקסט. תל אביב: מכון מופ"ת, כליל.
583רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
למדינת 66). הודעה לעיתונות, ערב יום העצמאות ה־2014( השנתון הסטטיסטי לישראל
):1.5.2014( ישראל. ירושלים: פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל
http://www1.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201411111
). חסימה והעצמה של נשים ערביות במרחב החינוכי2009( 'שפירא, ת' והרץ־לזרוביץ, ר
ובמרחב הציבורי: נשים במערכת החינוך הערבית בישראל. בתוך: פ' עזאיזה, ח' אבו־בקר,
ר' הרץ־לזרוביץ וא' ג'אנם (עורכים), נשים ערביות בישראל: תמונת מצב ומבט לעתיד
). תל אביב: רמות.319-291 '(עמ
). מלים המנסות לגעת, מחקר איכותני תיאוריה ויישום. תל אביב: אוניברסיטת 2003( 'שקדי, א
תל אביב ורמות.
Abu-Lughod, I. A. (2000). Palestinian higher education: National identity, liberation,
and globalization. Boundary 2, 27(1), 75-95.
Abu-Rabia-Queder, S. & Arar, K. (2011). Gender and higher education in different
national spaces: Female Palestinian students attending Israeli and Jordanian
universities. Compare, 41(3), 353-370.
Abu-Rabia-Queder, S. & Weiner-Levy, N. (2008). Identity and gender in cultural
transitions: Returning home from higher education as “internal immigration” among
Bedouin and Druze women in Israel. Social Identities, 146, 665-682.
Abu-Saad, I. (2006). State-controlled education and identity formation among the
Palestinian Arabs in Israel. American Behavioral Scientist 49(8), 1085-1100.
Al-Haj, M. (2003). Higher education among the Arabs in Israel: Formal policy between
empowerment and control. Higher Education policy, 16(3), 351-368.
Altbach, G. P (2011). Globalization and the university: Realities in an unequal world.
In: J. F. Forest & P. G. Altbach (Eds.), International handbook of higher education
(pp. 121-140). London: Springer.
Altbach, G. P., Reisberg, L. & Rumbley, L. E. (2010). Trends in global higher education.
Rotterdam: Sense Publications.
Alzaroo, S. & Hunt, G. L. (2003). Education in the context of conflict and instability:
The Palestinian case. Social Policy & Administration, 37(2), 165-180.
Anabtawi, S. N. (1986). Palestinian higher education in the West Bank and Gaza: A
critical assessment. London: Routledge.
Apple, M. W. (Ed.) (2010). Global crises, social justice, and education. London:
Routledge.
584קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
Arar, K. & Haj-Yehia, K. (2010). Emigration for higher education: The case of
Palestinians living in Israel studying in Jordan. Journal of Higher Education Policy,
23, 358-380.
Arar, K. & Haj-Yehia, K. (2013). Higher education abroad: Palestinian students from
Israel studying in Jordanian universities. Journal of Applied Research in Higher
Education, 5(1), 95-112.
Arar. K. & Haj-Yehia, K. (2016). Higher education and the Palestinian Arab minority
in Israel. New York: Palgrave.
Arar, K., Masry-Harzalah, A. & Haj-Yehia, K. (2013). Palestinian Muslim female
students in Israel and Jordan: Migration and identity formation. Cambridge Journal
of Education, 43(1), 51-67.
Arar, K. & Mustafa, M. (2011). Access to HE for Palestinians in Israel. Education,
Business and Society: Contemporary Middle Eastern Issues, 4(3), 207-228.
Baramki, G. (1987). Building Palestinian universities under occupation. Journal of
Palestine Studies, 17(1), 12-20.
Bar-Tal, D. & Salomon, G. (2006). Israeli-Jewish narratives of the Israeli-Palestinian
conflict: Evolvement, contents, functions and consequences. In: R. I. Rotberg (Ed.),
Israeli and Palestinian narratives of conflict: History’s double helix: The intertwined
narratives of Israel/Palestine (pp. 19-46). Bloomington: Indiana University Press.
Bornstein, A. S. (2002). Crossing the green line between the West Bank and Israel.
Philadelphia: University of Pennsylvania Press.
Brooks, R. & Waters, J. (2011). Student’s nobilities, migration and the internationalization
of higher education. New York: Palgrave Macmillan.
Brown, N. J. (2003). Palestinian politics after the Oslo accords: Resuming Arab
Palestine. Oakland: University of California Press.
Bruhn, C. (2006). Higher education as empowerment: The case of Palestinian
universities. American Behavioral Scientist, 49(8), 1125-1142.
Bryman, A. (2001). Social research methods. Oxford: Oxford University Press.
Cohen, L. & Manion, L. (1997). Research methods in education. London: Routledge.
Creswell, J. W. (2004). Qualitative inquiry and research design – Choosing among five
approaches. London: Sage.
Cristillo, L. (2010). Struggling for the center: Teacher-centered vs. learner-centered
practices in Palestinian higher education. Higher Education and the Middle East,
2, 37-40.
585רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
Croll, P. (2009). Educational participation post-16: A longitudinal analysis of intentions
and outcomes. British Journal of Educational Studies, 57(7), 400-416.
Diab, K. & Mi’ari, M. (2007). Collective identity & readiness for social relations with
Jews among Palestinian Arab students at the David Yellin teacher training college in
Israel. Intercultural Education, 18(5), 427-444.
Erdreich, L. & Rapoport, T. (2002). Elaborating ethnonational awareness via academic
literacy: Palestinian Israeli women at the university. Anthropology and Education
Quarterly, 33(4), 492-515.
Gelvin, J. L. (2014). The Israel-Palestine conflict: One hundred years of war.
Cambridge: Cambridge University Press.
Gerner, D. J. & Schrodt, P. A. (1999). Into the new millennium: Challenges facing
Palestinian higher education in the twenty-first century. Arab Studies Quarterly,
21(4), 19-34.
Ghanem, A. A. (1998). State and minority in Israel: The case of ethnic state and the
predicament of its minority. Ethnic and Racial Studies, 21(3), 428-448.
Ghanem, A. & Rouhana, N. (2001). Citizenship and the parliamentary politics of
minorities in ethnic state: The Palestinian citizens in Israel. Nationalism and Ethnic
Politics, 7(4), 135-152.
Golan-Agnon, D. (2006). Separate but not equal: Discrimination against Palestinian
Arab students in Israel. American Behavioral Scientist, 49(8), 1075-1084.
Graham-Brown, S. (1984). Education, repression & liberation, Palestinians. UK:
World University Service.
Haj-Yehia, K. (2012). Reasons and factors for obtaining PhD’s abroad; The case of
Arabs from Israel. Knowledge Crossing Borders. Paper published at the Conference.
Pennsylvania: West Chester University, June 1-16.
Haj-Yehia, K. (2013). Higher education among Arab students from Israel: The dilemma
of studying in an Israeli university or abroad. The Romanian Journal of Society and
Politics, 15, 37-54.
Hallaj, M. (1980). The mission of Palestinian higher education. Journal of Palestine
Studies, 9(4), 75-95.
Hammack, P. L. (2006). Identity, conflict, and coexistence life stories of Israeli and
Palestinian adolescents. Journal of Adolescent Research, 21(4), 323-369.
Herrera, L. (2007). Higher education in the Arab world. In: J. J. Forest & P.G. Altbach,
586קוסאי חאג' יחיא וח'אלד עראר
(Eds.), International handbook of higher education (pp. 409-421). The Netherlands:
Springer.
Herzog, H. & Yahya-Younis, T. (2007). Men’s bargaining with patriarchy: The case
of primaries within Hamula in Palestinian Arab communities in Israel. Gender &
Society, 21(4), 579-602.
Ibrahim, I. (2010). Emigration patterns among Palestinian women in Israel. In: A.
Kanaaneh & I. Nusair (Eds.), Displaced of home: Ethnicity and gender among
Palestinians in Israel (pp. 207-222). New York: State University of New York Press.
Kettley, N. (2007). The past, present and future widening participation research. British
Journal of Sociology of Education, 28(3), 333-347.
Khalidi, W. (1978). Thinking the unthinkable: A sovereign Palestinian state. Foreign
Affairs, 56(4), 695-713.
Kimmerling, B. & Migdal, J. S. (1993). Palestinians: The making of a people. New
York: Free Press.
Lieblich, A. (2006). Vicissitudes: A study, a book, a play: Lessons from the work of a
narrative scholar. Qualitative Inquiry, 12(1), 60-80.
Maoz, I. (2000). Multiple conflicts and competing agendas: A framework for
conceptualizing structured encounters between groups in conflict—The case of a
coexistence project of Jews and Palestinians in Israel. Peace and Conflict: Journal
of peace psychology, 6(2), 135-156.
Masalha, N. (2012). The Palestine Nakba: Decolonising history, narrating the subaltern,
reclaiming memory. London: Zed books.
Maxwell, J. (1996). Qualitative research design an interactive approach. London: Sage.
Mazawi, A. E. (2005). Contrasting perspectives on higher education governance in the
Arab states. In: J. Smart (Ed.), Higher education: Handbook of theory and research
(pp. 133-189). London: Springer.
Morris, B. (2009). One state, two states: Resolving the Israel/Palestine conflict. New
Haven: Yale University Press.
Nakhleh, K. (1979). Palestinian dilemma: Nationalist consciousness and university
education in Israel. Shrewsbury: Association of Arab-American Gradutaes.
OECD (2013). Education at a glance 2013. London: OECD publications.
Oplatka, I. & Lapidot, O. (2012). Muslim women in graduate studies: Some insights
into the accessibility of higher education for minority female students. Studies in
Higher Education, 37(3), 327-344.
587רכישת השכלה גבוהה ברשות הפלסטינית בקרב סטודנטים פלסטינים מישראל
Oplatka, I. & Tevel, T. (2006). Liberalization and revitalization: The choice and meaning
of higher education among Israeli female students in mid-life. Adult Education
Quarterly, 571, 62-84.
The Palestinian Higher Education Council (2012). Facts and figures (Arabic). Retrieved
June 25 2012 from: http://www.mohe.pna.ps/Intro.htm
Rouhana, N. (1997). Identities in conflict: Palestinian citizens in an ethnic Jewish State.
New Haven: Yale University Press.
Ṣāyigh, Y. (1997). Armed struggle and the search for state: The Palestinian national
movement, 1949-1993. Oxford: Oxford University Press.
Shiner, M. & Modood, T. (2002). Help or hindrance? Higher education and the route to
ethnic equality. British Journal of Sociology of Education, 23(2), 209-232.
Siddle, D. (2000). Migration, mobility and modernization. Liverpool: Liverpool
University Press.
Smooha, S. (2002). The model of ethnic democracy: Israel as a Jewish and democratic
state. Nation and Nationalism, 8(4), 475-503.
Swall, W. S., Redd, K. E. & Perna, L. W. (2003). Retaining minority students in higher
education: A framework for success. San Francisco: Jossey-Bass.
UNESCO (2013). Global flow of tertiary-level students. UNESCO institute for statistics.
available at:
http://www.uis.unesco.org/Education/Pages/international-student-flow-viz.aspx.
Zureik, E. (1979). The Palestinians in Israel: A study in internal colonialism. London:
Routledge.
הערות
www.aauj.com : ראו אתר האוניברסיטה האמריקאית בג'נין1
. ראו שם2
. נתונים פנימיים מדיקן הסטודנטים באוניברסיטת אלנג'אח בשכם3
www.aauj.com : למידע נוסף ראו אתר האוניברסיטה האמריקאית בג'נין4
לפי מקורות לא רשמיים הגיע מספר הסטודנטים הפלסטינים מישראל שלומדים באוניברסיטה בג'נין5
.)2015 , (נאבלסי3,000 לכ־2015-2014 בשנת הלימודים
סטודנטים ערבים מישראל באוניברסיטת אלנג'אח בשכם 400 למדו כ־2014-2013 בשנת הלימודים6
.)(נתונים מדיקן הסטודנטים באוניברסיטה