הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – ביחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי - דיון בנושא סטטוס מענה נפשי לשוטרי משטרת ישראל שלחמו באירועי השביעי לאוקטובר. *המשטרה:" 946 שוטרים אמרו שהם מעוניינים להיפגש עם קצין בריאות נפש" *יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ בועז ביסמוט:" המדינה ששלחה אתכם לקרב – צריכה לדאוג לכם עד סוף חייכם".* *מנתוני משרד הביטחון עולה, כי 1413 שוטרים הגישו בקשה להכרה פיזית ונפשית בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כאשר במחוז דרום הוגשו 526 בקשות מתוכם 464 שוטרים הגישו גם על הכרה בפגיעה נפשית.* הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ב') דיון בנושא סטטוס מענה נפשי לשוטרי משטרת ישראל שלחמו באירועי השביעי לאוקטובר. *יו"ר הוועדה, ח"כ ביסמוט*, אמר כי אמר כי בשבעה באוקטובר, כשמדינת ישראל הייתה תחת מתקפה, אתם הייתם שם שוטרי משטרת ישראל. רצתם לתוך האש. נלחמתם בחירוף נפש מול מחבלים צמאי דם, חסמתם בגופכם את הדרך למסע הרצח. אני אומר לכם את זה באופן ברור: המדינה ששלחה אתכם לקרב – צריכה לדאוג לכם עד סוף חייכם. אנחנו מחויבים לכם ". *ח"כ אלמוג כהן*: "ראיתי את הגבורה של שוטרים כאשר שרצו למותם ושל אלה ששרדו. לצערי בשבוע שעבר אחד מהשוטרים שלח יד בנפשו. יש פערים של אי הבחנה בין אלה שיצאו להילחם וראו את הזירה וחיים אותה. הארגון צריך לתת מעטפת של 100% ואנו צריכים לעשות מאמץ. יש אנשים שבורחים מהשינה, הניתוק והפלאשים ואנו צריכים לסייע להם". *ח"כ מירב בן ארי*, פנתה לנציגי משטרה ושאלה איך הגענו למצב ששוטרים מתלוננים ויש דפוס של הזנחה. "כמה שוטרים פנו ועד כמה המשטרה עושה תהליך להגיע אל אותם שוטרים? רוב האנשים בעיקר בתפקידים שכאלה יש נטייה פחות לקבל את הטיפול והסיוע. מה המענה שאתם נותנים לאותם שוטרים על כל המעגלים שהם היו ובני משפחתם?". *סנ"צ רויטל נבות, ראש מענה נפשי במשטרה*, סיפרה על פעילות המשטרה ואמרה "על מנת להגיע למרבית השוטרים שלקחו חלק בלחימה לקחנו בשלב הראשון 10,000 שוטרים לשיחות חיזוק וויסות. בשלב השני היו שיחות עיבוד בכל המשלטים קב"נים נתנו ליווי לפצועים ויש מעטפת שלמה שמלווה אותם". היא ציינה כי בנוסף יש מרחבי מרפא ואנו הולכים למכרז להרחבתם. "שוטרים ביום יום הם ב'מעין מלחמה' ונחשפים באירועים שונים ויש סדנאות לכל שוטר לעיבוד אירועים בכלל". לדבריה, יש טיפולים פרטניים , זוגיים ומשפחתיים. "היום יש הרבה יותר מודעות. יש פער בין אנשי המקצוע לדרישה ואנו הולכים יתר לכיוון טיפול קבוצתי ואף במרכזי חוסן". *ח"כ כהן,* שאל האם יש ארגז כלים שיקומי ויש הבדל בטיפול למי שלחם פיזית ובא במגע לבין המעגל הפריפרי? "אני חושב שיש הבדל בין שתי הקבוצות והמענים צריכים להיות שונים כי הצורך הוא צורך שונה". *סנ"צ נבות* השיבה כי בשלב המידי כל מי שלקח חלק בלחימה קיבל מעטפת טיפולים גם על ידי משרד הביטחון. "היתה פנייה יזומה לתחנות. בנוסף, הוצאנו קריאה למי שמעונין שקב"ן ייצור עימו קשר ומתוך 26,000 אלף איש 948 שוטרים אמרו שהם מעוניינים. 40 אלף שוטרים עברו סדנאות, עשרת אלפים עברו מרחבי מרפא. אנו בתוך התהליך עדיין והאירוע עוד לא נגמר". *שרית טריניס, מנהלת מחוז דרום במשרד הביטחון*: "אני מטפלת בכמה מאות שוטרים במחוז שלנו. אנו לא מטפלים לפי סיפור הגבורה של האדם אלא חומרת הפציעה בנפש והפיזי. יש עשרות מענים מסוגים שונים לדברים שעולים מהפצועים בשלב הזה בעיקר מהשוטרים. והם כעצמם אומרים שהם מקבלים את כל מה שהם חושבים ואגף השיקום נותן הכל. הבעיה היא שכאשר אדם ששרת כל חייו במשטרה מוצא את עצמו בגיל מסוים ללא עבודה כי הוא מופרש בגלל אי כשירות. פה צריך לעשות שינוי ולתת עוד זמן". *אביגיל שררה, מנכ"לית הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר*:" יש דברים שמשרד הביטחון לא תמיד מכיר עד הסוף בפציעה של השוטרים והסוהרים והרבה פעמים זה מגיע להליכי ערעור". *סנ"צ נבות* הוסיפה, כי המשטרה מובילה קו מאד מיוחד לשבץ את אותם שוטרים בתפקידים מותאמים והארכה וטיפול של שנתיים כדי שיוכלו להשתקם ולהישאר במשטרה. יש גם כאלה שמבקשים לפרוש. אנו לא ממהרים לשלוח שוטרים לוועדה רפואית משטרתית (ור"מ)". *רות בן אהרון, משרד הביטחון*, סיפרה על המסגרות הטיפוליות אותם מקבלים אנשי כוחות ביטחון שנפצעו בשביעי לאוקטובר ואמרה כי כל איש כוחות ביטחון שהגיש בקשה בגלל אירועי ה- 7 באוקטובר קיבל מענה מהיר וטיפול נפשי ופרטני כולל בני משפחה שהיו זקוקים לכך. "המשטרה סייעה לאותם שוטרים להגיש את הבקשות הללו אלינו ואנו פונים גם באופן יזום. יש להפריד בין הועדות הרפואיות אותם אנו דוחים לבין הטיפול עצמו שניתן ללא סייג שהוא בעדיפות ראשונה. אולי יש לבצע חשיבה גם בדבר דחיית הור"מים בתוך המשטרה כי זה אירוע קשה עבור שוטר". לדבריה, 1413 שוטרים הגישו בקשה להכרה פיזית ונפשית בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כאשר במחוז דרום הוגשו 526 בקשות מתוכם 464 שוטרים הגישו גם על הכרה בפגיעה נפשית". *ח"כ ירון לוי*: "יש מחסור של כוח אדם אי אפשר לתת מענה להיקף כל כך רחב. לצד זאת, הבושה של אותו שוטר שאומרים לו שהא לא יכול להיות חלק יותר מהארגון זו הנקודה שצריכים להתעסק בה. למרות העבדה הנפלאה שאתם עושים עדיין חסר לכם את הכלים. בסופו של דבר כאשר מגיע שוטר עם בעיה נפשית אי אפשר לתת עדיפות כזו או אחרת, אבל מי שהוא מהמעגל הראשון שימו עין עליו". *פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור*, ציין כי יש לנקוט באמצעי מניעה כאשר השוטרים שעדיין נמצאים בקו הראשון בכל נושא הנפצים והזיקוקים בפורים וביום העצמאות ולהימנע מהטריגרים הללו לטובת הלומי הקרב". *יו"ר הוועדה, ח"כ ביסמוט* אמר לסיכום "למרות הפערים חייבים להראות שהשירות הוא זמין ונגיש ,לא מסורבל ולהקל כמה שיותר. כל אותם גיבורים שפונים אליכם צריכים לדעת שהדלתות של הטיפול פתוחות בפניהם. נקיים דיון מעקב נוסף". *רצ"ב* - תמונות מהדיון לשימושכם קרדיט תמונות: דוברות הוועדה לביטחון לאומי יקותיאל צפרי / דוברות הכנסת