חומר רקע
30 יוני 2020
לכבוד
ועדת הפנים והגנת הסביבה
שלום רב,
הנדון: הערות המוקד לפליטים ולמהגרים להצעת חוק מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר, תחנות משטרה ובתי הסוהר, חדרי משמר ובתי הסוהר הצבאיים (הוראת שעה), התש"ף-2020
לקראת הדיון הקבוע ביום 30.6.2020, להלן נבקש לפרט את הערות ארגון המוקד לפליטים ולמהגרים להצעת החוק.
המוקד לפליטים ולמהגרים מייצג מזה 20 שנים כלואים במשמורת הגירתית, זאת הן על ידי עורכי דין הן על ידי מתנדבים ועובדים שאינם עורכי דין, המייצגים מוחזקים במשמורת בהתאם לסעיף 13 כ לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, המאפשר למוחזק במשמורת להיות מיוצג בפני בית הדין לביקורת משמורת על ידי על ידי נציג שאינו עורך דין (סעיף אשר נחקק במטרה לאפשר את ייצוגם של כלואים אלו על ידי ארגוני זכויות אדם, כאמור במפורש בהצעת החוק).
צמצום הזכות לייצוג של כלואים רק למקרה בו אין כל חלופה אחרת
לעמדתנו, יש לקבוע כי הגבלה על הזכות לייצוג בהליכים משפטיים – בין אם על ידי עורכי דין ובין אם על ידי נציגים שאינם עורכי דין, אך בפני ערכאות שיפוטיות, כאמור בחוק –תיעשה אך ורק מקום בו אין כל חלופה אחרת אשר תאפשר מפגש בין הכלוא לבין עורך דינו או מייצגו ללא פגיעה בבריאותם. במרבית-מרביתם של המקרים אותם ניתן להעלות על הדעת, חלופה כזו תתקיים (בין אם על ידי שימוש במחיצות, הקפדה על מרחק ושימוש במסיכות וכיוצא בזה). מן הראוי כי החוק יסדיר חלופות אלו, וידאג לתקצובן ככל שיש להן עלות תקציבית, על פני מתן הסמכה גורפת למניעת מפגש בין כלוא למייצגו.
בהקשר זה נזכיר כי למפגש הבלתי-אמצעי בין הכלוא למייצג ישנו ערך רב ומשמעותי, שאינו מתקיים באמצעות שיחות טלפון או היוועדות חזותית. מפגש בלתי אמצעי מאפשר למייצג להתרשם ממצבו הפיזי של הכלוא, ממצבו הנפשי, ומאפשר שיחה ברורה ומלאה בין השניים. הדברים הללו נכונים על אחת כמה וכמה בייצוגם של מוחזקים במשמורת, אשר ככלל אינם דוברים את השפה העברית, לא פעם מצויים בשולי-שוליה של החברה, ואינם מבינים פעמים רבות כלל את הסיבה לכליאתם, ונדרש תיווך רב על מנת להעמידם על מצבם המשפטי וזכויותיהם.
אשר על כן, על החוק להסדיר את האמצעים הנדרשים לצורך קיום מפגש הולם ובלתי אמצעי בין הכלוא למייצגו גם במקרה של התפרצות חוזרת של מחלת הקורונה, ולהותיר את האפשרות למנוע את המפגש רק למקרה חריג שבחריגים, שלא ניתן למנוע אותו בכל דרך אחרת, ורק לתקופה קצרה ומצומצמת של 14 ימים בלבד. בהקשר זה, יש לקבוע רף עליון למספר ההארכות המצויות בסמכותו של השר, אשר מעבר לו תידרש הסכמה של ועדת הפנים של הכנסת.
אכן, להבדיל מן המצב ששרר טרם התפרצותה הראשונית של מחלת הקורונה, אשר לא אפשר היערכות מוקדמת, כיום ניתן וראוי לקבוע מסגרת שתגן באופן מקסימלי על זכויות היסוד של הכלואים במקרה של התפרצות חוזרת שניתן יהיה לצפותה מראש באמצעות המעקב שנערך על ידי משרד הבריאות.
קביעה ברורה בחוק באשר למייצגים שאינם עורכי דין בהתאם לחוק הכניסה לישראל
כאמור לעיל, חוק הכניסה לישראל קובע הסדר ייחודי, המאפשר למוחזקים במשמורת להיות מיוצגים בהליכים בפני בית הדין לביקורת משמורת שלא על ידי עורכי דין. הסדר זה נובע ממוחלשותם הרבה של מוחזקים אלו, אשר ככלל אינם בעלי יכולת לייצג את עצמם בשל פערי שפה והבנה של ההליכים נגדם; אינם בעלי יכולת כלכלית לשכור עורך דין לייצגם; ולאור מהות הדיון, העוסקת בהגנה על חירותם האישית. כל אלו מצדיקים גם להעניק למפגש בין המוחזקים למייצגיהם בהליך המשמורת, שאינם עורכי דין, מעמד נורמטיבי דומה לזה של עורכי דין המייצגים כלואים בהקשרים אחרים.
אשר על כן, לאורך כל תזכיר החוק יש לקבוע החרגה גם למייצגים על פי סעיף 13כ לחוק הכניסה לישראל, שאינם עורכי דין. כך בפרט יש לקבוע בסעיף 7(א), העוסק בדיון משפטי המתקיים באולם בית משפט הסמוך למיתקן כליאה. נזכיר כי כלל בתי הדין לביקורת משמורת נמצאים בשטחי בתי הסוהר, ועל כן יש לקבוע כלל גורף המאפשר למייצגים שאינם עורכי דין בבתי הדין לביקורת משמורת להיכנס לדיון משפטי בעניינם של המוחזקים אותם הם מייצגים.
הגדרת מוחזקים במשמורת כאוכלוסיה פגיעה במיוחד בתזכיר החוק והליכי משמורת כהליכים דחופים
במקצת מסעיפיו, קובע תזכיר החוק התייחסות מיוחדת לקבוצות כלואים פגיעות במיוחד כגון קטינים. בהקשר זה יש להתייחס גם למוחזקים במשמורת כאוכלוסיה מוחלשת, לאור יכולתה המוגבלת כאמור להבין את ההליכים נגדה ואת מצבה המשפטי ללא פגישה בלתי מתווכת בין המוחזק למייצגו.
כמו כן, בחלק מסעיפיו מתייחס תזכיר החוק להבחנה הנוגעת למטרת הביקור ולסוגי ההליכים המשפטיים בהם מצוי הכלוא. בהקשר זה יש להבהיר כי ייצוגם של מוחזקים במשמורת במסגרת הליכי המשמורת נמצאים ברף הגבוה ביותר של ההצדקה לקיום מפגש בלתי אמצעי, בדומה לעצורים.
בברכה,
ד"ר איילת עוז, עו"ד
מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים