חומר רקע

כתיבה:ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון|אישור:יובל וורגן תא:ריך כ"א באייר תשע" ,ט26במאי2019 www.knesset.gov.il "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת [email protected] סקירה ותה כנית ה לאומית לילדים ולנוער בסיכון360º סקירה תמציתית זו מוגשת לוועדה לזכויות הילד של הכנסת, לקראת תחילת עבודת הוועדה בכנסת ה- 22 , כחלק מסדרת מסמכי מבוא הנכתבים במרכז המחקר והמידע של הכנסת .בנושאים שעניינם ילדים ובני נוער 1 רקע ה תוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון360º ()להלן: התוכנית הלאומית מנוהלת על ידי מ שרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המוביל ומתכלל את ה תוכנית עם משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה ו .המשרד לביטחון פנים כמו כן שותפים מ רכז השלטון המקומי ואשלים ג'וינט ישראל. 1 התקציב ,כ- 220 מיליון ש"ח לשנה, הוא תוספתי ומשותף לכלל .המשרדים מטרת ה תוכנית להקטין את מספר הילדים ובני הנוער החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם, בדגש על קבוצות ייחודיות ומוחלשות .ה תוכנית מיועדת להפחית מצבי סיכון בשבעה תחומים שהוגדרו באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד: קיום פיזי, בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה, ל ,מידה ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות נפשית השתייכות והשתתפות חברתית, הגנה מפני אחרים והגנה מפני התנהגות מסכנת שלהם עצמם . לכל תחום חיים פורטו בין שניים לשלושה מצבי סיכון, המרכיבים24 מצבי סיכון המגדירים ילדים .בסיכון2 1 ,אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים ה תוכנית ,הלאומית לילדים ונוער בסיכון :כניסה24 בינואר2019 . כיום אשלים מלווה רק חלק מאנשי המקצוע במטה התוכנית, היות והתוכנית "התחלה טובה" הוטמעה בכלל המענים .לגיל הרך 2 .שם התכנית מיועדת למנוע ולצמצם מצבי סיכון כגון קשיי למידה, עכוב התפתחותי ,והתנהגויות מסכנות אצל ילדים בכל הגילאים ובדגש על .הגיל הרך 2 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] ה תוכנית מתמקדת ב- 185 רשויות ,אגדי יישו בים ויישובים באשכולות5-1 , ובשכונות מוחלשות :בערים גדולות באשכולות הגבוהים )להלן .(יישובים3 לכל יישוב האוטונומיה לבחור את המענים המתאימים המוצעים בסל ה תוכניות , על סמך צ ו .רכי הילדים והתקציב המוקצה לכל יישוב אחת ממטרות התוכנית היא לקדם שינוי בסדרי העדיפויות ול תת תשומת לב למניעה ו ל טיפול ב גיל הרך, ולפיכך לגיל זה יש הקצאה תקציבית נפרדת. 4 טיפול מניעתי הוא אחד העקרונות הבולטים ב,תוכנית הדוגלת בהשקעת משאבים במניעה מתוך הבנה כי היא .עשויה לחולל את השינוי המשמעותי ביותר במצבם של הילדים5 לאורך שנות הקיום של ה תוכנית הלאומית נערך מיפוי נרחב של הילדים והנוער בסיכון. המיפוי התבצע בשלוש פעימות, בהתאם להחלטות הממשלה על הרחבת ה תוכנית . הפע ימה הראשונה יית ה ה בין השנים2010-2008 , ובה הצטר פו ל תוכנית רוב היישובים שמשתתפים בה כיום . הפעימות הבאות התבצעו לאחר החלטת הממשלה6 להרחבת ה תוכנית בשנת2012 , ובהן נכנסו בהדרגה יתר היישובים ה משתתפים ב תוכנית כיום. בכל יישוב בנפרד נערך מיפוי של הילדים הו ,נוער בסיכון של המענים והש י רותים שהם מקבלים ו של .הצרכים שאינם מקבלים מענה האיתור נעשה מתוך מאגרי מידע של היישוב ו של משרדי הממשלה, ולא על בסיס שמי )זהות (ספציפית של ילדים. 7 לאורך ה תוכנית אותרו במצטבר כ- ,000 260 ילדים. מתוך הילדים שאותרו , דווח על כ- 130,000 יל .דים המקבלים מענה על ידי לפחות אחד ממשרדי הממשלה ה הגדר ה של יתר130,000 ה ילדים בסיכון שאינם מטופלים אפשרה לאתר מענים חסרים ו לתכנן ולתקצב את ה תוכנית כ תוכנית תוספתית על התקציב הקיים. בכל שנה מחדש מאותרים ילדים חדשים ויוצאים ילדים שבגרו או ש סיימו את השתתפותם ב תוכנית . במהלך זה אותרו בשנת2018 כ- 60,000 ילדים בסיכון, י שק בלו מענים8 במסגרת ה תוכנית )עם השנים גדל מספר הילדים 3 ,אתר משרד העבודה, הרווחה ושירותים חברתיים ה תוכנית לילדים ונוער בסיכון :, כניסה24 בינואר2019 . 4 .שם 5 דבורה ליבוביץ, עורכת נתונים, התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה הרווחה והשירותים ,החברתיים. שיחת טלפון6 במרס2019 . 6 ממשלת ישראל, החלטה4244 /)חכ258 ,( בנושא הרחבת התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון9 בפרואר 2012 . 7 לאורך השנים עלתה על ידי אנשי המקצוע הטענה כי יש חשש לכפילות במתן השירותים לילדים. עם זאת, ממחקר שנערך בנושא עלה כי רק9% ,מן הילדים ובני הנוער מטופלים על ידי יותר מגורם אחד הש יעור עולה עם הגיל ) 2% ,בגיל הרך 8.3% בגיל בית ספר יסודי ו- 12% (בקרב בני הנוער ; ר' סבו- ,לאל, ילדים ובני נוער בסיכון בישראל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל , 2017 . 8 נתון זה מציין את מספר ההשתתפויות בכלל סוגי המענים המוצעים, וילד שמשתתף בשתי תוכניות שונות ייספר פעמיים. עם זאת, לדברי דבורה ליבוביץ, עורכת נתונים בתוכנית הלאומי, כ- 95% מהילדים משתתפים בתוכנית .אחת בלבד במסגרת התכנית הלאומית מטופלים כרבע מהילדים והנוער בסיכון , עם זאת, כי ום אין מעקב מסודר אחר מצבם של ילדים אלו. שם המסמך | 3 www.knesset.gov.il [email protected] המאותרים בשל החלטת הממשלה להרחיב את ה תוכנית הלאומית ל .(יישובים נוספים כיום אין מעקב מסודר אחר ילדים שק י בלו מענה במסגרת ה תוכנית .הלאומית בהתייחס לכך שלאורך השנים אותרו כ- 260,000 ילדים, שמ ה ם כ- 130,000 כבר קיבלו מענה וכ- 60,000 קיבלו מענה במסגרת ה תוכנית ,הלאומית אפשר ול מר שה תוכנית נותנת מענה לכרבע מהילדים ו ה נוער בסיכון. כלומר, על פי נתוני ה תוכנית , בזכות ההתערבות קטן במחצית ש י עור הילדים בסיכון שלא היו מטופלים. 9 נסייג נתון זה בכך שהוא מסתמך על מיפוי ש רובו נערך לפני עשור, ולכן לא בהכרח משקף את ש י .עורי הסיכון או הטיפול הקיימים כיום מסיבה זו, ) בשנת הלימודים תש"פ2020-2019 ( מתוכנן מיפוי מקיף חדש במסגרת ה תוכנית הלאומית, במטרה לאמוד באופן מדויק יותר את מצבם של ילדים ונוער בסיכון כיום. בעקבות המיפוי יוכל להתקבל מידע על ה שינויים שחלו בעשור האחרון: כמה ילדים בסיכון יש כיום, מה הצרכים של הילדים, כמה מ ה ם מקבלים מענה וכמה אינם מקבלים טיפול, ולקבל החלטות לגבי .מערך השירותים הקיים10 נתוני ם על המשתתפים בתוכנית בשנת2017 השתתפו בתוכנית 56,417 ילדים, המ ם59% בנות ו- 41% .בנים44% מהילדים ) בגיל הרך5-0 ,( 27% ) מהילדים בגילאי בית ספר יסודי11-6( ו- 29% ) בגילאי תיכון18-12 .( הדגש ה כמות י על ילדים בגיל הרך מבטא העדפה ל טיפול בגיל זה לפי עקרון "התחלה "חכמה, הרואה בטיפול בגיל הרך מניעה מוקדמת של מצבי סיכון חריפים י ותר בגיל .המאוחר החלוקה המגזרית של משתתפי התוכנית : 34% ,חילונים15.9% ,חרדים8.5% ,דתיים% 40.2 ערבים, ו- % 1.4 .לא ידוע 11 י הש עור הג דול של ערבים ב תוכנית מתאי ם לכך שכ- % 90 מהרשויות באשכולות1-3 .הן מהמגזר הערבי12 הי ישובי ם המשתתפים בתוכנית פולחו למגזרים; י ישוב שו יך למגזר מסוים אם יותר מ- 80% מתושביו שייכים לאותו מגזר. מסקירה של היישובים עולה כי היישובים הערבי י ם הם הקבוצה הגדולה ביותר של יישובים המשתתפים ב) תוכנית50% ,( אחריהם ה יישובים ה יהודי ים )לא 9 ,אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 17 בפברואר2019 ; דבורה ליבוביץ, עורכת ,נתונים, התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון6 במרס2019 . 10 .שם 11 ,אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מכתב,תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . 12 ,רינת בניטה רשויות מקומיות בישראל , מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, על סמך הלשכה המר כזית ,לסטטיסטיקה לוח1 ,רשויות מקומיות לפי סדר עולה מדד חברתי כלכלי ,של רשויות מקומיות2015 . לפי עקרון "התחלה חכמה", הטיפול בגי ל הרך מונע מצבי סיכון חריפים בגילאים מאוחרים. על כן ישנה העדפה מספרית לטיפול מניעתי של .ילדים בגיל הרך 4 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] (חרדיים ) 40% ,(יהודיים-חרד י) ים9% ) ( ומעורבים1% (. נדגיש כי מספר היישובים המשתתפים אינו מלמד על היקפי ה תוכני ות או על .התקציב בכל יישוב ,כאמור איתור הילדים בסיכון ומצבם נעשה באמצעות שאלון הבוחן24 מצבי סיכון מובחנים, הנכללים תחת שבעת תחומי החיים המוגדרים באמנה לזכויות הילד. ילד יכול להיות משויך .ליותר ממצב סיכון אחד13 אל ה חמשת מצבי הסיכון השכיחים ביותר אצל כלל משתתפי התוכנית) : חוסר מעורבות בלמידה44% ) (, הישגים לימודיים נמוכים41% (, בעיות רגשיות ) % 39 ) (, התפתחות פיזית או קוגנטיבית לא תקינה% 37 ( וקושי של ההורים לתת העשרה ) % 34 .( 14 למעט מצב הסיכון"התפתחות פיזית או קוגנטיבית לא תקינה" , כמעט בכל מצבי הסיכון, ככל שהגיל עולה יש בהם יותר ילדים. לדוגמ ה : ב"בעיות בקשר בין הילד להוריו" מוגדרים בגיל הרך רק10% מהילדים, בעוד שבגילים11-6 מוגדרים20% מהילדים ובגילים 18-12 מוגדרים24% .מהילדים ב בחינת חמשת מצבי הסיכון השכיחים נמצאו הבדלים מגזריים , והם מוצגים להלן ב לוח1. לוח1 : שיעור הילדים שאובחנו בסיכון בחמשת מצבי הסיכון השכיחים מכלל משתתפי התוכנית בשנת2018, לפי מגזר 13 :מצבי הסיכון טיפול פיזי לקוי ;התפתחות פיזית או קוגנ י טיבית לא תקינה ;השגחה לא מתאימה ; בעיות בקשר בין הילד להוריו ;קושי של ההורים לתת העשרה ; קושי של ההורים להתמודד עם התנהגות הילד ; קושי של ההורים לקבל שירותים עבור הילד ;מוגבלות נפשית או שכלית של הורה אחד לפחות ; הורים ה סובלים מהתמכרות; עבריינות וחוסר נורמטיביות ;יה עדרויות רבות מהמסגרת החינוכית ;הישגים לימודיים נמוכים ;הפרעות רבות ואי- קבלת סמכות ;חוסר מעורבות ב למידה ;קשיי הסתגלות ;הפגנת התנהגויות תוקפניות ;חש יפה להתנהגויות מסכנות במשפחה ;חשד או ידיעה על התעללות מינית במשפחה ; חשד או ידיעה על התעללות מינית מחוץ למשפחה ;חשד או ידיעה על התעללות פיזית ,סיכון או פגיעה עצמית ;התנהגויות לא חוקיות או לא נורמטיביות ; סימני ם של שימוש באלכוהול או סמים ;התנהגות מינית לא תקינה או לא מתאימה לגיל ;בעיות רגשיות. 14 ,אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . יהודי חרדי 21,496 8,659 התפתחות פיזית או קוגנטיבית לא תקינה 32% 36% קושי של ההורים לתת העשרה 28% 23% ''הישגים לימודיים נמוכים 40% 44% חוסר מעורבות בלמידה 46% 43% בעיות רגשיות 41% 37% שם המסמך | 5 www.knesset.gov.il [email protected] בחינת ההבדלים המגזריים מ ראה כי התפתחות פיזית או קוגניטיבי ת לא תקינה וקושי של ההורים לתת העשרה שכיחים באוכלוסייה הערבית ) 43% ו- 45% (בהתאמה באופן ניכר יותר מב אוכלוסייה היהודית ) הלא חרדית32% ו- 28% ) בהתאמה( והיהודית החרדית36% ו- 23% (בהתאמה . הישגים לימודי י ם נמוכים שכיחים אצל יהודים חרדים ) 44%( מעט יותר מאצל יהודים ) לא חרדים40% ( וערבים ) 41% ,( וחוסר מעורבות בלמידה ובעיות רגשיות שכיחות מעט יותר אצל יהודים לא חרדים מאצל יהודים .חרדים וערבים נתונים על הפעלת התוכני ות לאחר שלב המיפוי תוכננו בכל יישוב תוכני ות ספציפיות בהתאם לתקציב הכלל-היישובי, כדי לתת מענה לצרכים שלא טופלו. כל תוכנית מלווה בצוות רב- מקצועי המאתר ומגייס את הילדים בסי כון בייש וב ומפקח על המענה הניתן, בהתאם לפרופיל שנקבע לכל ילד, המשקף את הבעיות שעימן הוא מתמודד . כל יישוב יכול לבחור את ה תוכני ות המותאמות לו מתוך ה מאגר של ה תוכנית .הלאומית ה תוכני ות מכוונות לטיפול ישיר בקהילה, פרטני או קבוצתי, ואינן כוללות שירותים חוץ-ביתי י.ם15 מאגר ה תוכני ות מקוון, לו כל תוכנית יש כרטיסייה המפרטת על אודות יה ו על.תקציבה16 במאגר יש 284 תוכני ות, ןהמ 78 ,לגיל הרך28 ל גיל יסודי ו- 120 לנוער, והשאר תוכני ות על-גילאיות . במקרים מסוימים אפשר ליזום תוכני ות חדשות. בשנת2018 הופעלו תוכניות המאגר465 ,1 פעמים בכלל היישובים המשתתפים בתוכנית. 17 בגיל הרך, 5-0 , הופעלו התוכניות700 פעמים . אלה חמש ה תוכני ות הנפוצות ביותר )בסוגריים: מספר היישובים שבחרו ב תוכנית:( תוכנית אור ) 86 (, 18 מעגן – מערך תומך מעון-גן ) 84 ,( המשחק ככלי לקידום התפתחותי ויצירת קשר ) 76 ,(נתיבים להורות – מודל טיפולי לילדים והורים ) 56 ,( תוכנית ראשית ) לטיפול בתפקוד הורי לקוי34( ו יחידות התפתחותיות קהילתיות ) 32 .(בחירות בגילים11-6 הופעלו התוכניות 345 פעמים . אלה חמש ה תוכני:ות הנפוצות ביותר חדרי שלווה ) לטיפול בהורים וילדים בתוך בתי הספר81(, ט יפולים קבוצתיי ם לילדים או ל הורים ) 43 ,( חיזוק משאבי התמודדות באמצעות טיפול באומנויות ) 23 ,( מועדונית טיפולית אינטנסיבית ולא אינטנסיבית ) 22( ו נתיבים להורות – מודל טיפולי לילדים והורים ) 34 .( 15 א ,חיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . 16 ,אתר התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון מאגר ה תוכני ות :, כניסה13 בפברואר2019 . 17 אחיה קמארה, מנהל ,התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . 18 פירוט על התוכניות אפשר למצוא ב מאגר ה תוכני ות .המקוון של התוכנית הלאומית בשנת2018 הופעלו תוכניות המאגר 1,465 פעמים בכלל היישובים .המשתתפים בתכנית 700 תוכניות הופעלו ,בגיל הרך345 תוכניות הופעלו בגיל היסודי ו- 420 תוכניות .הופעלו לבני נוער 6 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] בגילים18-12 הו פעלו התוכניות 420 פעמים . אלה חמש ה תוכני ות הנפוצות ביותר : מרכז נוער י ישובי/ שכונתי ) 79(, מ רכזי למידה שכונתיים ) 22 ,( חדרי שלווה לטיפול בהורים וילדים בתוך בתי ) הספר19 ,(דלת פתוחה – למתבגרים הנמצאים בסיכון ) 18( ו נתיבים להורות – מודל טיפולי לילדים והורים ) 17 .( תקציב נוסחת ההקצאה ליישובים ב תוכנית הלאומית משקללת את מספר ה ,תושבים ביישוב מספר הילדים בגילי0 - 18 , אשכול סוג ו היישוב19 )להלן ב לוח2 (. ההקצאה מתבססת על בדיקה מקדמית שהראתה כי כ- 15% בממוצע מהילדים בכל יישוב מוגדרים בסיכון. על כן, ח י שוב כלל .הילדים בכל יישוב מניב את סך ההקצאה הנדרשת20 יישובים באשכולות1-5 מ ממ נים% 10 בלב ד מהתקציב, ו יישובים מאשכול6 ומעלה מממנים 25% .מהתקציב ,לדברי אחיה קמארה ,מנהל התוכנית אף רשות מקומית לא יצאה מה תוכנית בגלל הצורך להשתתף בעלות מתקציבה. 21 לוח2 : סך הקצאה וביצוע לפי קבוצות גיל בכל היישובים בשנים2016 - 2018 ()בש"ח22 על פי הנתונים, שיעור הביצוע בפועל של התקציב הוא82% . עם זאת, נדגיש כי הנתון מתייחס לתקציב הב י ,צוע ביישובים בלבד. בסוף כל שנה יתרת התקציב מועברת חזרה למטה, ומופעלים פרויקטים כלל- ארציים או מפורסמים קולות קוראים לפרויקטים ייחודיים .ביישובים דוגמ ה לאחת מה תוכנית א הי תוכנית חופים, ש בה נפרשים אוהלים לאורך החופים 19 מועצות אזוריות או אגד של יישובים ק יבלו תוספת של% 10 י בח שוב ההקצאה .נטלי דגה, מרכזת בכי רה, תקציב ותמחור, ה תוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים , דוא"ל , 7 ב אפריל 2019 . 20 ,נטלי דגה מרכזת בכירה, תקציב ותמחור , התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה הרווחה ,והשירותים החברתיים, שיחת טלפון6 במרס2019 . 21 .שם 22 ,אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . שנה הקצאה לגיל הרך הקצאה ל ילדים ונוער ךס הקצאה הקצאה נטו השתתפות הרשות אחוז ביצוע 2016 65,946,415 129,584,987 195,531,402 173,477,666 22,053,735 82% 2017 69,917,328 138,316,302 208,233,630 184,747,044 23,486,643 82% 2018 71,928,172 141,755,362 213,683,534 189,587,195 24,096,395 עדיין אין נתון סופי שם המסמך | 7 www.knesset.gov.il [email protected] .בחודשי הקיץ לאיתור נוער בסיכון23 תוכני ות אלו נחשבות לחלק אינטגרלי מש י רותי ה תוכנית הלאומית, ו הן מביא ות את ביצוע התקציב ל- % 100 . 24 ,כזכור שיעור המשתתפים בגיל הרך ה וא 44% , לעומת56% .ילדים ונוער על פי הנתונים, הקצאת התקציב לילדים בגיל הרך הי א 33% , ו- 66% ל ילדים ונוער. הקצאה זו עומדת בהלימה עם עקרון ה תוכנית להעדפת טיפול ומניעה בגיל הרך, המחייב את היישובים להקצות לפחות 33% מהתקציב ל .מטרות אלו למרות התקצוב השמור לגיל הרך, נראה כי התקציב נמוך ביחס לשיעור הילדים בגיל הרך מכלל המשתתפים בתוכנית. מצב זה נובע מעלויות התוכנית: התוכניות לגיל הרך זולות במידה משמעותית מהתוכניות לילדים ולנוער. 25 הערכת ה תוכנית הצלחת ה תוכנית נמדדת באופן שוטף על ידי בחינה של מצבי הסיכון לפני ואחרי ה השתתפות באחד מהמענים שה תוכנית מציעה, ב משך שנה ושלושה וחודשים . יש ילדים ה מקבלים מענה ,בכל פרק הזמן הזה ויש ילדים המקבלים מענה.רק בחלק מתקופת המדידה26 בדיקת המצב בתחילת מתן המענה ובסופו אינה מעידה ש המענה הוא זה שגרם לשינוי אצל המשתתפים, אך כן מעידה ש בזמן ה זה חל אצל המשתתף שינוי .שככל הנראה קשור להשתתפות במענה עוד נציין כי כנראה יש מעט ילדי ם שיכלו להיות מוגדרים ללא בעיות בתחילת המענה אך להיות מאותרים עם בעיות בסוף המענה, ולכן השינוי ב שיעור הילדים ללא בעיות אינו משקף במלואו .את הירידה שחלה אחרי ההתערבות בסוף אוגוסט2018 , לאחר קבלת מענה במסגרת ה תוכנית הלאומית, חל שיפור של 16% בשיעור הילדים שה וגדרו ללא בעיות – מ- 9% ילדים שהוגדרו ללא בעיות ל- % 25 .שהוגדרו ללא בעיות 27 בבחינה של שבעת תחומי החיים בנפרד, המבוסס ים על יא גוד של24 מצבי הסיכון )ילד יכול לה י כלל ביותר מקטגוריה אחת(, ובהתייחסות למורכבות ,הסיכון אפשר לראות הבדלים בין הגילים בדפוסי השינוי )לה לן בלוח3 .( 23 תוכנית חופים:, אתר התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, כניסה 10 במרס2019 . 24 נטלי דגה, מרכזת בכירה, תקציב ותמחור, ה תוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ,שיחת טלפון6 במר ס 2019 . 25 שם. 26 רק כמחצית מהילדים המשתתפים בתכנית עמדו בקריטריונים של בדיקת הערכה כגון התחלת השתתפות בתחילת ספטמבר2017 וסיומה באוגוסט2018 . מסיבה זו הנתונים בלוח3 לעיל לא כוללים על כלל הילדים .המשתתפים בתכנית 27 ,אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . בסוף אוגוסט2018 , לאחר קבלת מענה במסגרת ה תוכנית הלאומית, חל שיפור של 16% בשיעור הילדים שהוגדרו ללא בעיות. 8 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] לוח3: שיעור השינוי בהגדרת שייכות למצב סיכון לפני ואחרי השתתפות בתוכנית מתחילת ספטמבר2017 עד סוף אוגוסט2018, לפי קטגוריה וגיל28 על פי הנתונים, בגיל הרך נמצא שיעור השינוי הגדול ביותר של ילדים שהוגדרו ללא בעיות לאחר ) השתתפות בתוכנית22% ) (, בהשוואה לילדים בגיל יסודי12% ( ולילדים בגיל תיכון, שאצלם ) היה שיעור השינוי הנמוך ביותר9%(. כמו כן, אפשר לראות שבגיל הרך שיעור השינוי ה גדול ) ביותר היה בקטגוריות למידה ורכישת מיומנויות24% ) ( וקיום פיזי, בריאות והתפתחות22% .( שינוי זה כולל2,157 ו- 2,352 ,ילדים שיצאו מהגדרת סיכון באותן קטגוריות, בהתאמה. בגיל יסודי שיעור השינוי הגדול ביותר היה בקטגוריות רווחה ובריאות רגשית ) 19%( ו השתייכות והש תלבות חברתית ) 16% (. שינוי זה כולל1,260 ו- 1,061 ,ילדים שיצאו מהגדרת סיכון באותן קטגוריות בהתאמה. בגיל תיכון שיעור השינוי הגדול ביותר היה בקטגוריות רווחה ובריאות רגשית ) 16% ( 28 אחיה קמארה, מנהל התכנית הלאומית לילדים ונוער ,בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ,מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . קבוצת הגיל ,גיל רך5-0 ,יסודי11-6 ,תיכון18-11 מספר הילדים 9,803 6,632 4,850 התחלה סיום שיעור השינוי התחלה סיום שיעור השינוי התחלה סיום שיעור השינוי קיום פיזי בריאות והתפתחות 63% 41% 22% 35% 28% 7% 27% 21% 6% השתייכות למשפחה 50% 38% 12% 56% 46% 10% 61% 52% 9% למידה ורכישת מיומנויות 71% 46% 24% 72% 59% 13% 71% 58% 13% רווחה ובריאות רגשית 41% 21% 19% 50% 32% 19% 44% 28% 16% השתייכות והשתלבות חברתית 31% 15% 16% 40% 24% 16% 40% 24% 16% הגנה מפני אחרים 5% 3% 2% 9% 6% 2% 14% 10% 3% הגנה מפני התנהגויות סיכון 6% 4% 3% 8% 6% 2% 19% 17% 3% בעיות בשלושה תחומים 31% 16% 15% 37% 22% 15% 40% 26% 14% ללא בעיות 7% 30% -22% 9% 21% -12% 11% 20% -9% בגיל הרך נמצא שיעור השינוי הגדול ביותר של ילדים שהוגדרו ללא בעיות לאחר השתתפות ) בתוכנית22% .( המספר הרב ביותר של ילדים בגיל הרך סיכון מהגדרת שיצאו היו בקטגוריות למידה ורכישות מיומנויות ובריאות.והתפתחות שם המסמך | 9 www.knesset.gov.il [email protected] ו השתייכות והשתלבות חברתית ) 16% (.שינוי זה כולל700 ילדים שיצאו מהגדרת סיכון בכל אחת .מהקטגוריות על פי נציגי התוכנית הלאומית, נתונים אלו משקפים את השינוי במספר הילדים שיצאו ה מה גדר ה "ב סיכון" בכל אחת מהקטגוריות. הנתונים אינם משקפים את שיעור השינוי שהתרחש באופן יחסי בכל אחת מהקטגוריות בפני עצמה . הצגת הנתונים באופן שבו שיעור השינוי בכל קטגוריה מחושב מתוך מספר הילדים באותה קטגוריה )ולא מכלל הילדים בקבוצת הגיל( תאפשר להצביע על עוצמת השינוי שהתרחש בכל קטגוריה בנפרד, ובכך תאפשר להשוות את עוצמת השינוי בין הקטגוריות השונות )להלן (???? בלוח29 29 כל ילד יכול להיות מוגדר ביותר מקטגוריה אחת, ולכן שיעור השינוי חושב מכל קטגוריה בנפרד בכל אחת מקבוצות הגיל. השינוי שחל אצל ילדים שהוגד רו ללא בעיות חושב מתוך כלל הילדים באותה קבוצת גיל. בנוסף לכך, כנראה יש מעט ילדים שיכלו להיות מוגדרים ללא בעיות באחת מהקטגוריות בתחילת המענה אך להיות מאותרים עם בעיות באותה קטגוריה או בקטגוריות אחרות בסוף המענה, ולכן השינוי בשיעור הילדים ללא בעיות אינו משקף .במלואו את הירידה שחלה אחרי ההתערבות יח שוב שיעור השינוי בכל קטגוריה בנפרד יאפשר להצביע על עוצמת השינוי בכל קטגוריה בפני עצמה ולא ביחס לסך השינוי .הכללי 10 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] לוח4 : מצב הסיכון של ילדים בתחילת המענה ובסיומו בכל קטגוריה בנפרד מתחילת ספטמבר2017 עד סוף אוגוסט2018 30 חישוב שיעור השינוי בכל קטגוריה מראה כי שיעור י השינוי בקטגוריות ש בהן היו מלכתחילה ,מעט ילדים, כגון הגנה מפני אחרים או הגנה מפני התנהגויות בסיכון גדולים) למשל32% ו- % 41 בגיל הרך, .(בהתאמה אומנם מכלל הילדים שהשתתפו בתוכנית בכל קבוצת גיל .חל שינוי אצל מעט ילדים, אבל בקרב הילדים באותן הקטגוריות שיעור השינוי היה גבוה 30 הניתוח מבוסס על נתונים שהתקבלו מאחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד ,העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 . קבוצת גיל ה גיל רך, 5-0 יסודי, 11-6 תיכון, 18-11 מספר ה ילדים 9,803 6,632 4,850 התחלה סיום שיעור ה שינוי התחלה סיום שיעור ה שינוי התחלה סיום שיעור ה שינוי קיום פיזי בריאות והתפתחות 5,722 3,681 36% 2,353 1,863 21% 1,324 1,014 23% השתייכות למשפחה 4,531 3,426 24% 3,717 3,024 19% 2,956 2,500 15% למידה ורכישת מיומנויות 6,429 4,215 34% 4,778 3,907 18% 3,426 2,816 18% ובריאות רווחה רגשית 3,710 1,943 48% 3,340 2,090 37% 2,148 1,356 37% השתייכות והשתלבות חברתית 2,860 1,376 52% 2,630 1,587 40% 1,924 1,149 40% הגנה מפני אחרים 446 305 32% 582 425 27% 667 502 25% הגנה מפני התנהגויות סיכון 572 340 41% 506 393 22% 937 808 14% בעיות בשלושה תחומים 2,793 1,457 48% 2,428 1,459 40% 1,940 1,261 35% שם המסמך | 11 www.knesset.gov.il [email protected] עוד אפשר לראות כי בכל התחומים ילדים בגיל הרך מראים את שיעורי השינוי הגדולים ביותר בהשוואה ליסודי ולתיכון .אצל ילדים בג יל הרך, שיעור השינוי הקטן ביותר הוא24% , והגדול ביותר הוא52%. אצל ילדים ביסודי ה שיעור הקטן ביותר הוא18% , והג דול ביותר הוא40% , כך גם אצל תלמידי תיכון – ה שיעור ה קטן ביותר הוא14% , וה גדול ביותר הוא40% . מכאן עולה כי מענים בגיל הרך קשורים במידה ניכרת לשינוי במצבי הסיכון, לעומת ה גילאים הבוגרים. נזכיר כי הנתונים שהוזכרו לעיל מלמדים על קשר בין ההתערבות לשינוי במצבי הסיכון ואינם .מעידים בהכרח על כך שההתערבות היא זו שהשפיעה באופן ודאי על השינוי במצבי הסיכון בכל קבוצות הגיל, השינוי המשמעותי ביותר היה בהשתייכות והשתלבות חברתית ) 40%- 50% ( ו ברווחה ובריאות רגשית ) 37%-48% (. כלומר, בין37% מהילדים ל- 50% מהילדים בקטגוריות אלו כבר לא הוגדרו כנמצאים במצבי הסיכון הללו. נדגיש כי קשה לקבוע אם השינוי התרחש כתוצאה מהשתתפות בתוכנית או בגלל .סיבות אחרות, כגון הזמן שחלף בהתחשב בכלל הנתונים שנסקרו עד עתה, ניכר כי עקרון העדפת הגיל הרך משמעותי מאוד .במניעה של בעיות הנובעות ממצבי הסיכון אף על פי ,שההקצאה נמוכה יותר בגיל הרך ניכר ששיעור י ההצלחה ג בו דול.ים יותר מחקר ים קודמים בשנים2015 ו- 2017 פורסמו מחקרים שבוצע ו על ידי מט"ח ועל ידי ג'וינט- מכון ברוקדייל )בהתאמה( שהעריכו את הפעלת התוכנית ואת תוצריה. נביא נקוד ות מרכזיות העולות מן .ההערכה31 נדגיש כי מחקרים אלו מתייחסים ל מה ש נעשה לפני כ ארבע שנים, וייתכן שחלק .מההמלצות והלקחים כבר יושמו קדימות לגיל הרך – בהתאם למדיניות ה תוכנית , עולה כי אכן ניתנה העדפה ל תוכני ות לגיל הרך ו העדפ ה לייש ו ם תוכני ות מניע ה ,תוכני ות ,שכוללות מרכיב של עבודה עם הורים תוכני ות טיפוליות המיושמות במסגרות חינוכיות קיימות ו תוכני ות המקימות מבנה ארגוני תשתיתי ביישוב )למשל מרכזי נוער או מרכזים לגיל הרך.( אוכלוסיית היעד – מכלול הנתונים מצביע על נקיטת אסטרטגיה של מניעה וטיפול בתופעות הסיכון החמור ות פחות ושכיחות יותר. אסטרטגיה זו נקבעה כדי לתת מענה לכמה שיותר ילדים במצבי סיכון קלים יחסית, על חשבון מתן מענה למספר מצומצם יותר של ילדים במצבי סיכון חמורים . למרות מחלוקת ב ו ועדה הבין- משרדית לגבי קהל היעד של ה תוכנית , 31 ה תוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, הערכת ה תוכנית– דוח מסכם, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מינהלת מדידה ו הערכה , 2015; סבו- .לאל ילדים ובני נוער בסיכון בישראל, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל , 2017 . יח שוב השינוי בכל אחת מהקטגוריות בפני עצמה מראה כי שעורי השינוי בקטגוריות הגנה מפני אחרים ו הגנה מפני התנהגויות בסיכון גדולים ממה .שנחשב בעבר מחקרים קודמים מראים כי התוכנית הלאומית נותנת העדפה מכוונת לגיל הרך ונוקטת אסטרטגיה של מניעה וטיפול בתופעות הסיכון החמורות .פחות ושכיחות יותר 12 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] טענה מנהלת ה תוכנית כי אסטרטגיה זו משקפת את המלצות ועדת שמיד, הדוגלות בהתערבויות מניעה ובתופעות שעדיין לא התפתחו לקצה הרצף .הסיכוני 32 מבנים ארגוניים – אחת המטרות של ה תוכנית הייתה לייצר פלטפורמות לש י ,תופי פעולה יאל גום משאבים ו ל חשיבה כוללנית. נמצא כי המבנים הארגוניים שקמו בעקבות ה תוכנית נתפסו כמשמעותיים, יציבים ורלוונטי ים , המקדמים שיח מקצועי בין נציגי המשרדים והשירותים .השונים הופקו מסמכים תורתיים וכלי עבודה, והוקמו פורומים נלווים של ש י תופי פעולה. עם ,זאת ,עלה צורך מיוחד בקביעת דרכי שילוב של גורמים במגזר השלישי ב חיזוק השיח הבין- משרדי ו ב חיזוק השיח הבין-מקצועי בתחומי הגיל הרך. איכות ה תוכני ות – במחקר ההערכה מודגש כי נדרשת השקעה בשילוב ה הורים במענים ובהתייחסות למשפחה כיחידת התערבות – נושא הנמצא בלב-יל בה של ה תוכנית , אך עדיין אין לו ביטוי בשטח . נוסף על כך , ה ומלץ לעדכן את מאגר ה תוכני ות ולשכלל את המידע המופיע בו, בעי קר בתוכניות השכיחות ביותר. 33 שינוי במדדי סיכון – בחינת השינוי שחל מ תחילת ההשתתפות של הילדים ב תוכנית ההתערבות עד לסיומה העלתה כי יותר שיפורים הושגו במדדי הסיכון העוסקים בתופעות השכיחות יותר והחמורות פחות , כ גון בעיות התפתחות, קשיים בלמידה והישגי ם נמוכים, קשיים רגשיים וקשיים חברתיים. אלה גם המדדים ש מספר הילדים שאובחנו כנמצאים בסיכון בהם היה גבוה באופן יחסי. 34 נציין כי נרמול הנתונים שהצגנו במסמך זה מראה כי הושגו שיפורים ניכרים גם .בתופעות השכיחות פחות והחמורות יותר מדדי סיכון לפי מגזר – מהמחקר עלה כי שינויים משמעותיים בתפקוד הושגו יותר אצ ל ילדי המגזר הערבי והוריהם מאשר אצל ילדי המגזר היהודי, וכי כמעט בכל מדדי הסיכון צומצמו הפערים ביניהם. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהיישובים הערביים יצאו נשכרים באופן מיוחד – לא רק ממשאבי ה תוכנית, .אלא גם משיטות העבודה שהיא הנחילה ,עם זאת הפערים בין עולים לוותיקים ובין יהודים חרדים ליהודים לא חרדים נשמרו גם בסוף ה תוכנית. סוגיות ב תוכנית הלאומית א. מנהל ה תוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, אחיה קמארה, מציין כי יש קושי ביצירת מידע מפורט על הילדים בסיכון ברמה הארצית : חסרים ממשקים בין הנתונים על ילדים 32 ה תוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, הערכת ה תוכנית– דוח מסכם, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מינהלת מדידה ו הערכה , 2015 . 33 טענה זו מסתמכת על מאגר שהכיל233 תוכניות. כיום המאגר מכיל284 .תוכניות 34ה תוכני ת הלאומית לילדים ולנוער בסיכון , הערכת התכנית – דו"ח מסכם, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, מינהלת ,מדידה והערכה2015 . במחקר הערכה של התכנית עלה צורך מיוחד בקביעת דרכי שילוב של גורמים ,במגזר השלישי ב חיזוק השיח הבין- משרדי ו ב חיזוק השיח הבין- מקצועי בתחומי הגיל הרך. עוד עלה כי נדרשת השקעה בשילוב ההורים במענים ובהתיי חסות למשפחה כיחידת .התערבות שם המסמך | 13 www.knesset.gov.il [email protected] בסיכון שהמענים שלהם ממומנים על ידי ה תוכנית הלאומית, לבין ילדים המקבלים מענים דומ ים אך ממומנים מהתקציב השוטף של המשרדים השותפים , או בין אותם ילדים ששנה אחת מקבלים מענים במימון התוכנית ושנה לאחר מכן מקבלים מענים מהתקציב השוטף של המשרדים. ,כמו כן לא ברור כמה ילדים חוזרים מדי שנה למצבי הסיכון לאחר ש קיבלו מענה במסגרת ה;תוכנית לא ברור כמה ז מן הילדים שוהים ב;תוכנית לא ברור כמה ילדים ש קיבלו טיפול מניעתי יצאו ממצב הסיכון או הצליחו להתמודד עם הבעיות שנוצרו עקב מצב הסיכון ש בו היו ,ו.כמה ילדים הגיעו למצבי סיכון חריפים יותר מחסור זה בנתונים מקשה על ,מעקב אחר הילדים ומצב הסיכון שלהם ומקשה מאוד על היכולת להעריך את ההשפעה של ה תוכנית במניע ת מצבי סיכון בו הוצאה ממצבי ם אלו . בתוכנית הלאומית מודעים לבעיה זו ופועלים הן ברמת המחקר והן ברמת המדיניות לקדם שיטות טובות יותר לאסוף .מידע ולניתוחו35 ב. מחסור במענים לילדים בקצה הרצף הסיכוני . כפי שצוין לעיל, ה תוכנית מצמצמת בכמחצית את מספר הילדים והנוער בסיכון שאינם מטופלים. עם זאת, נותרו ככל הנראה יותר מ- 60,000 ילדים ונוער שאינם מקבלים מענה לצ ו.רכיהם כאמור, בשנה"ל הבאה מתוכנן מיפוי.חדש של כלל הילדים בסיכון ובחינה של קהלי היעד של התוכנית ג. בחינת השאלה כיצד ועד כמה ה תוכנית פועלת להתאים את השירותים השונים לעבודה עם ,ערבים חרדים ו אוכלוסיות ייחודיות נוספות., במטרה למקסם את השפעותיה ד. מחסור בנתונים על תקצוב כפול או חסר של תוכניות לילדים ולנוער בסיכון שאינן נכללות בתוכנית הלאומית ,, ועל מערכת הגומלין של תוכניות אלו מול התוכנית הלאומית .לרבות מעקב אחר מצב הילדים והעברת ידע ומידע 35 אחיה קמארה, מנה ,ל התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ,מכתב תשובה לבקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת 17 בפברואר2019 ,; הנ"ל, פגישה8 באפריל 2019 . מחסור בנתונים ובממשקי דיווח זהים בין משרדי הממשלה מקשים על יכולת הערכת השפעת התכנית, טיפול .ומניעת מצבי סיכון יש מחסור במענים לילדים בקצה הרצף הסיכוני שאינם משתתפים בתכנית הל אומית או בתכניות .אחרות