חומר רקע

עמדת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ואיגוד המנהלים בנוגע לתיקון בחוק החינוך המיוחד ל תיקון החוק הוגדרו שלוש מטרות, שאנחנו מזדהים אית ן ורואים בהן מטרות ראויות וחשובות : ,ראשית הפחתת שיעור התלמידים שלומדים בחינוך מיוחד סגרגטיבי על-ידי קידום הכלה ו שה תלבות במסגרות ה חינוך הכל לי ; שנית, מתן אפ ש רות לבחירת הורים (ברוח ועדת דורנר); ושלישית, מתן גמישות בשימוש בסל המענים .הניתן לתלמידי החינוך המיוחד ,יחד עם זאת מהמידע שנאסף עד כה עולה כי ביישום החוק במתכונתו הנוכחית קיימות בעיות רבות אשר מסכלות את עצם הסיכוי לממש.מטרות אלו בשלבים שונים בשיח עם המשרד אודות הרפור מ ,ה עמדנו על כך שלאי הצלחה זו יש סיבות מבניות הנובעות ב:מבנה ומהות הרפורמה, ונציינן כאן בקצרה ▪ פער בין השאיפה לשינוי ערכי ל בין ה מיקוד בהנחיות פורמליות – הרפורמה שואפת לשינוי תפיסתי עמוק של מערכת החינוך ,הרגיל אך במקום לנקוט בתהליך משמעותי ומתמשך של שינוי עמדות ואמונות , השואף להשפיע על עמדות עומק של אנשי חינוך, היא התחילה מיישום'פרק ג שלה, העוסק בהליכים הפורמאליים .של הוועדות ה רפורמה חסרה מאוד תהליכי הכשרה ,ליווי, הדרכה רפלקטיבית קבועה של צוותי החינוך וה טמ עה של תהליכי ה עבודה החדשי ם המתבקשים 'מפרק א של הרפורמה. ,לכן לא נגרם שינוי באמונות ,החינוכיות הבסיסיות של אנשי החינוך בכל הרמות באשר להגדרת תפקידם מול ילדים מתקשים ותחושת המסוגלות המקצועית שלהם ב אשר ל ,יכולת ההתמודדות שלהם איתם ומידת האמון ו שיתוף הפעולה ש להם עם הרפורמה נ ותר ה .נמוכה ▪ "ההבטחה של "התקציב הולך אחרי הילד אינה מתממשת - שעות הסיוע שמקבלים תלמידי הלקויות השכיחות (למשל, לקויות למידה) מצומצם ביותר, ואינו בר השוואה לתמיכה אותם הם יקבלו בכיתות .חנ"מ ,מניסיוננו גם ילדים עם לקויות נדירות מקבלים פחות מהעב ר .בכך הרפורמה ל מעשה אינה מקיימת את השאיפה למתן מענים הולמים ל ילדים אלו בתוך החינוך הרגיל, ואינה פותרת את בעיית היסוד שלפי .ועדת דורנר חוסמת שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ▪ מנגנון הו ו עדות החדש מסורבל ויקר ,מכלה את זמנם של אנשי המקצוע במקום להפ נות את השע ות היק רות שלהם לתמיכה בילדים מור ים והורים. הדבר קריטי במיוחד כעת, לנוכח אתגרי מערכת החינוך בעידן הקורונה. היבט זה מעצים את האנטגוניזם של אנשי חינוך ופסיכולוגים כלפי הרפורמה שמאלצת אותם בימים אלה להקצות משאבי זמן יקרים להשתתפות בוועדות ו מקשה עליהם להתמקד בל יבת עי :סוקם טיפול באוכלוסיות במצ וקה ותמיכה בצוותים החינוכיים. • מסקר שערכנו בימים האחרונים בקרב305 פסיכולוגים חינוכיים עולה כי52% מעידים כי כמות הוועדות השנה גדלה ו- 67% דיווחו כי משך הזמן שהקדישו לוועדות השנה גדול מהזמן שהקדישו לוועדות בשנה שעבר .ה ▪ שימוש בכלים מנהליים סמכו תיים במקום דיאלוג עם אנשי השטח - מאז הקיץ מתמודד משרד החינוך עם הביקורת ועם המספרים הלא מחמיאים של ועדות הזכאות באמ צעות שינויים תכופים של נהלים וניסיונות להגברת האכיפה על פעולות הוועדות, בין השאר באמצעות מנגנונים כמו המחוון (שיר ד בי)נתיים והראמ ."ה ני סיונות אלו כושלים פע ם אחר פעם כיוון שהם מתנגשים עם הערכים של רוב חברי הוועדה, אשר מניחים .במרכז את טובתו של הילד הספציפי ,לתפיסתנו טכניקת הרגולציה הנוכחית אינה מתחשבת בערכים המקצועיים ובתובנות של אנשי המקצוע המרכיב ים את הוועדה, ועל כן חוטאת למטרתן של הוועדות ולא נותנת את המענה הנכון לי לדי החינוך המיוחד. יתרה מכך, הניסיון לכפות נהלים על אנשי מקצוע יגרום גם להם להצטרף לציבור המגלה אנטגוניזם כלפי הרפורמה, וחוסר אמון במטרותיה כמכוונות לטובת התלמיד. ▪ תהליך אישור זכאות לקוי .נראה שהמרחב שניתן בהנחיות ל שיקול הדעת ה מקצועי של וועדת הזכאות ,משתנה בהתאם לנתונים ולמטרות קצרות טווח של המערכת. בתחילת השנה ניתן משקל יתר לראמ"ה .וכעת היא מוגדרת כ"המלצה". מהות עבודת הוועדה אינה ברורה, גם לא לחבריה הקבועים שאלון הראמ"ה עצמ ו בעייתי עקב היות ו בלתי שקו ף ,והש ימו ש בו מה ווה פג יעה בז כויות ההורים לשקיפות. מופעל לחץ על הוועדה חברי המקצועיים לשנות ציוני ראמ"ה ולשנות איפיוני חריגות ממניעים שאינם שמים את הילד במרכז. • כך, למשל, עולה מהסקר כי41% מהמשיבים נתקלו במצב שבו לא התאפשר לשנות בוועדה ציון ראמ"ה למרות הסכמה של כל הגורמים המקצועיים ,(בניגוד להנחיות). בנוסף35% נתקלו בלחץ להוריד .לציון ראמ"ה נמוך יותר כ רבע ( 25% ) מהמשיבים נתקלו במצב שבו הופעל על הורים לחץ לממש זכאות בסל אישי במקום במסגרת חנ"מ (היקרה יותר) או לוותר לחלוטין על סל אישי (בטענה שאינו נות ן יותר משעות תמיכה .)מהסל המוסדי המספרים מעידים כי אלו לא תופעות מקומיות, אלא מגמה המעידה על הליקויים בתהליך אישור הזכאות .כ- 67% מהמשיבים ציינו כי לרוב ציון הראמ"ה אינו משקף את תפקוד הילד באופן מדוי ק (על סמך דיווח בית הספר וחוות דעת .)פסיכולוגית ▪ בפרוצדורו ת ה קיימות ישנן בעיות אתיות ,קשות ו אולי אף חוקיות , בנושאים שונים כגון אחסון וסריקה של מסמכים רפואיים באופן ובתפוצה שאינם מאפשרים שמירת החיסיון הנדרש עפ״י חוק זכויות החולה וחוק הפסיכולוגים , חוסר שקיפות מול ההורים בסוגיות של גודל הסל האישי לו יזכה ילדם אם יחל יטו על המשך לימודיו בחינוך הרגיל , אי חשיפת ציון,הראמ"ה בפני ההורים העדר אפשרות להורים לדון עם חברי הו ו עדה על האופציות השונות בשקיפות (אין דיון עם ההורים על האפשרויות השונות שביניהן באפשרותם לבחור לאחר שחברי הו ו עדה החליטו אם לתת לילד זכאות) .ועוד ▪ הפתרונות התקציביים המוצעים לשיפור עומסים ושיפור יכולת ההכלה של בתי הספר הם זמניים ואינם ,מעוגנים בתקציבים קבועים או הסכמים קיבוציים .משמשים כ"פלסטר" זמני ההחלטות הב ית ספריות כיצד להשתמש בתקציבים אלה לא תמיד הולמות את מטרות התקציב לקידום הכלה.והשתלבות פורום הארגונ ,ים העלה כבר בקיץ את רוב הטענות הללו בכתב ובעל פה. לצערנו התמונה העולה מהשטח כיום היא כי הניבויים שהצגנו אז מתממשים אחד לאחד . להבנתנו ניתן ליצור מהלך חליפי של יישום מטרות ה רפורמה שיהיה פשוט יותר ליישום, הגיוני מבחינת השותפים ליישום, ורזה מבחינת המנגנון של .ו מבנה זה מורכב משלושה מרכיבים מרכזיים: א. )חיזוק המערכת המכילה (החינוך הרגיל המפתח להכלה אמיתית במערכת החינוך הוא במתן ליווי והדרכה מתמשכים לצוותי החינוך ע"י אנשי מקצוע המוכשרים לכך, ומתן משאבים הולמים למערכ ת החינוך הרגיל מהם ניתן יהיה להקצ ות סיוע לתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל . אנו מדגישים כי בעניין הליווי המתמשך של הצוותים אין .קיצורי דרך ,לפיכך יש להעביר את מוקד ההשקעה התקציבית לתהליכי ליווי והדרכה מתמשכים וקבועים לצוותים במערכות החינוך הרגילות, תוך הקצאת שעות צבועות (ומתוקצבות) ל כך במערכת (גם למורים ולגננות, לא רק)למדריכים, ושילוב תמיכות מתמשכות וקבועות, פדגוגיות, פסיכולוגיות וייעוציות בסדר .היום של מערכת החינוך, לחיזוק יכולת ההכלה שלה לאורך זמן באופן ספציפי אנו מציעים שני מהלכים :מרכזיים ▪ הנחלת דרך עבודה שיטתית לפי עיקרוןRTI לכל הצו ות החינוכי, כך שעבודת המיפוי והמניעה תתחיל מתכניות המיפוי עוד בגני הטרום חובה (גילאי3-4 ) ,תימשך ב תוכני ו ת המיפוי ו המעברים מהגן לכיתה א', ותסתיים בתוכני ו ת המעברים והמיפוי ב חטיבת הביניים, ובהתייחס לכל ל .התלמידים ▪ פיתוח מעגלי הכלה ל צוותים החינוכיים, כך שכל איש צוות בביה"ס יהיה שי יך למעגל מצומצם של חברי צוות, המקבלים הדרכה קבועה ע"י איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, כחלק מתוכנית .העבודה של ביה"ס שילוב צעדים זה יאפשר לצוותי החינוך לחוש בעלי מסוגלות ו כלים, ונתמכים .בתהליך שינוי לא פשוט מחקרים מצביעים על כך שאלו פרמ טרים מרכזיים לגבי השאלה ה אם .שינוי חודר למערכת, או נשאר חיצוני ב. הפרדה בין לקויות שכיחות ונדירות ההפרדה המוצעת בין הלקויות השכיחות ללקויות הנדירות תאפשר התייחסות עמוקה לילדים הדורש ים ל מענים מורכבים, כולל שילוב בחינוך רגיל, ובמקביל חיסכון רב במשאבים באמצע ות צמ צום משמעותי של ,כמות ועדות הזכאות ודיוק והרחבת ה מענים לתלמידים עם לקויות שכיחות בתוך החינוך הרגיל . כך, משאבים רבים יותר יוכלו להגיע לתמיכה ישירה או עקיפה בתלמידים ( ,)באמצעות צוותי החינוך במקום למערך בירוקרטי מנופח, שגם מכלה את זמנם היקר ש ל אנשי החינוך ואנשי המקצוע המעורבים בוועדות. ההפרדה כוללת התייחסות שונה לש :ני סוגי הלקויות 1. העברת האחריות המקצועית והתקציבית למתן מענה ל"תלמידים עם התפתחות תקינה המראים קשיים מתמשכי ם" (לקויות בשכיחות גבוהה) לבתי הספר הרגילים – לצורך כך יקבלו בתי הספר את כ לל ה משאבים הקשורים בטיפול בתלמידים עם לקויות שכיחות(שעות פרטניות, ,סל שקלי שעות שילוב מורחבות מהסל הסטטיסטי, והשעות שמיועדות לכיתות יח נוך מיוחד). ביה"ס יקי י ם וועדה קבועה, בראשות מנהל/ת ביה"ס, המורכבת מנציגי ביה"ס(יועצת, מורה לחנ"מ ומנהל/ת( ומנציגים חיצונ יים( ,נציג רשות פסיכולוג נציג ה שפ"ח, מתי"א ופיקוח) . ועדה זו תקבע את השימוש שייעשה במשאבים אלו(אשר יוגדרו על פי גודל בית הספר , מאפייני ה אוכלוסייה, אקלים והישגים של ביה"ס), ובכלל ז ה את השימוש בשעות פרטניות, בסייעות, בשעות הוראה מתקנת , שעות טיפול של הפסיכולו ג ,שעות סיוע מטעם המתי"א ועוד. לרעיון זה שלושה ,יתרונות חשובים: ראשית הוא מבטיח הכלה מלאה של ילדים עם לקויות שכיחות בתוך החינוך הרגיל , בהתאם לכך שמדובר על ילדים עם התפתחות בתוך הט.ווח הנורמטיבי שנית, הוא מאפשר לבתיה"ס אוטונומיה בניהול התחום של טיפול בילדים עם קשיים מתמשכים ו קובע אותם כאחראים על תהליכים אלה. בכך ניתן מקום למאפיינים מקומיים ,ומגזריים ו נוצרת ,השפעה חיובית על שיתוף הפעולה של ביה"ס שירגיש שותף מלא .למהלך שלישית, מהלך ז ה יוכל לאפשר ניה ול מסגרת תקציבית אחראית , כאשר מנהלי בתיה"ס יהיו אחראים לניהול התקצי ב הניתן להם, כפי שהדבר נעשה בתחומי אחריות .אחרים שלהם 2. )קיום ועדות אפיון וזכאות לתלמידים עם צרכים מיוחדים (לקויות בשכיחות נמוכה– תלמידים עם לקויות התפתחותיות משמעותיות (מוגבלות שכלית התפתח ותית, אוטיזם, הפרעות נפשיות) או עם מגבלות פיזיות משמעותיות יקבלו מענה במסגרת החוק הנוכחי, עם התאמות ותיקונים על- פי הניסיון שנצבר ו התאמת שעות הסיוע לצרכים בהתאם .להמלצות ועדת דורנר כך יתאפשר ג ם לממש בצורה טובה יותר את ההבטחה "התקציב הולך אחרי הילד" . ג. בניית תכנית סדורה למענים לילדים עם צרכ ים מיוחדים בחינוך הקדם יסודי המענים הניתנים לתלמידים עם צרכים מיוחדים בגילאי הגן כיום .אינם ברוח התיקון בחוק יש להפריד את ההסתכלות על מתן המענים לצרכים של ילדים הסובלים מעיכובים התפתחותיים בגיל הרך, תוך שאיפה לסגור פערים א לה לפני עליית התלמיד לבית הספר , ולבנות מערך מענים ,הולם לכך תוך שימת דגש על תהליכי מניעה . מתן מענים מדוי י קים מקצועית בגיל הרך ימנע הרחבת פערים, ויאפשר ליותר ילדים לסגור ,את הפערים בתקופת לימודיהם בגנים ולמצוא את דרכם לאחר מכן ב מערכת החינוך הרגיל עם עלייתם י לב ת הספר .כיום תלמידים בגיל אי טרו ם-חובה (גילאי3-4 ) יכולים לקבל מענים לצרכים מיוחדים אך ורק בגני חינוך מיוחד, כשאין בגילאים אלה אפשרות להקצות לילד סל אישי, וגם אין הק צאת שעות שילוב מסל סטטיסטי לגני טרום-חובה .. הסל הסטטיסטי מתאפשר לראשונה רק בגני החובה כמו כן יש לדייק את התהליכים לקבלת החלטות על המענים לילדים עם צרכים מיוחדים במעבר מגני החובה הרגילים וגני .'החינוך המיוחד לכתות א ,בנוסף יש לפעול הליקויים האתיים הקיימים ביישום הנוכחי :בתהליכים השונים לקראת ובמהלך הוועדות ▪ מניעת מידע מההורים שזכותם לקבל ו על פ י חוק, כדי שיוכלו לקבל החלטה מדעת על החלופה שיבחרו עבור ילדם, ובכלל זה שקיפות מול ההורים בנוגע לגודל הסל האישי שיקבל ילדם אם יחליטו על המשך לימודיו בחינוך הרגיל, וחשיפת ציון הראמ"ה בפני ההורים ( .)במידה שיימשך שימוש בשאלון זה ככלי עזר ▪ העדר אפשרות להורים לדו ן עם חברי הוועדה על האופציות השונות בשקיפות כשכל המידע הרלוונטי מונח בפני ההורים (אין ו בו עדה דיון עם ההורים על האפשרויות השונות שביניהן באפשרותם לבחור ,שכן הדיון בנוכחותם מסתיים לפני )שחברי הוועדה החליטו אם לתת לילד זכאות . ▪ תיקון המצב בו מסמכים אישיים הנ וג ,עים לתלמיד, ובכלל זה מסמכים עליהם חל חוק זכויות החולה נסרקים למערכת ממוחשבת שהגישה הנרח ב ת אליה לא מאפשרת את אבטחת המידע ו שמירת החיסיון .כמתבקש בחוק חשוב שהמהלך ייעשה תוך שיתוף אמיתי של כלל הגורמים הרלוונטיים בקבלת ההחלטות על השינויים הנדרשים במודל היי שו ם של התיקון לחוק , ביישום ובהטמעה . ישנה חשיבות בבניית אמון ויצירת שותפות אמיתית בין כל נציגי השטח החינוכי (מנהלי אגפי חינוך, מנהלי בתי"ס, נציגי מתי"אות, נציגי שטח של הפסיכולוגיה החינוכית, נציגי הורים ותלמידים), ל בין אנשי מטה משרד החינוך, לבחינה מחודשת ופת וח ה של .השלכות ומסקנות היישום עד כה ועריכת השינויים המתבקשים לאור הקשיים והנתונים העולים מהשטח אנו מציעים עריכת מפגשים וירטואליים בקבוצות רב מקצועיות של השותפים למהלך, וברמה ארצית, על מנת לאסוף את החוויות, התובנות והרעיונות של כלל העוסקי ם .בתחום ולאחר מכן מפגשים של צוות מצומצם ,הכולל את כל הגורמים הרלוונטיים שיעבד את כל המידע שנאסף בשטח ויתכלל את המסקנות ממנו בבניית המודל החדש של יישום התיקון לחוק . ,תהליך כזה יהיה הולם לרוח התהליכים הארגוניים המתאימים לזמניו ויתרום לשיתוף הפעולה ולתחושת ה תר ומה והשותפות .של אנשי השטח אנו משוכנעים שיישום מהלך זה יאפשר מימוש העקרונות של ועדת דורנר, כמו גם את המטרות הראויות שבבסיס התיקון בחוק ומבקשים להיות שותפים פעילים בכל שלבי הלמידה והעבודה על שינוי יישום התיקון .בחוק ,בברכה יורם שליאר יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ירדן מנדלסון "יו ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המ"ר ח אלית מרדו יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית יונ ת בור נ שטיין יו"ר איגוד מ נה לי השפ"חים