חומר רקע
1
14
יוני
2020
כ"ב סיון תש"
פ
פעילות הסיוע המשפטי בתקופת משבר הקורונה ומבט לעתיד
מבוא
מסמך זה סוקר את השינויים והמגמות בתחומי הפעילות השונים של הסיוע המשפטי בתקופת
משבר הקורונה ו
שינויים הצפויים בעתיד הקרוב בעקבות המשבר
. בחינת ה שפעת משבר הקורונה
מ נקודת המבט של עבודת הסיוע המשפטי, מאפשרת לבחון
לא רק את עבודת הסיוע עצמ
ה
אלא
גם
את השפעת המשבר על רשויות המדינה
ש
מולן מייצג הסיוע המשפטי
את הפונים לבקשת
.הסיוע
הסיוע המשפטי המשיך לעבוד באופן מלא כל תקופת משבר הקורונה. אמנם, דרכי מתן השי רות
השתנו-
במקרים רבים ראיונות ומפגשים התקיימו באמצע ות
טלפונים, באמצעות מחשב
ומסמכים הועברו
באמצעות תיבות שירות-
אך השירות המשפטי ניתן לאורך כל התקופה, וגם
.בזמנים בהם כוח האדם הצטמצם בשל תקנות שעת החירום
על כן יש
להודות בהערכה מלאה
,לעובדי הסיוע המשפטי ועורכי הדין החיצוניים המייצגים מטעמם
, הראויים לכל שבח .כולם
פעלו במסירות ובתחושת שליחות ואפשרו ייצוג חשוב והכרחי
ל
לקוחות ה
סיוע
המשפטי
בתקופה
.זו, למרות כל הקשיים
בתאריך15.3.2020
הכריז שר המשפטים על מצב חירום מיוחד בבתי המשפט בארץ ובהתאם
לתקנות בתי המש
פט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א-
1991
צומצמה פעילות בתי המשפט למקרים דחופים בהתאם לתקנות ולהודעת מנהל בתי המשפט
,מכוחן. לאור זאת
ובשל תחושת החירום הכללית ו ההסתגרות בבתים, חלה ירידה בפתיחת
תיקים בסיוע המשפטי בתחומים האזרחיים הכלליים (תיקי תביעות חוז יות ונזיקיות, תיקי
.)'חובות וכד
השוואה פתיחת
כלל ה
תיקים בסיוע המשפטי
ינואר עד מאי2019
מול2020
שנה ינואר פברואר מרץ אפריל מאי
2019
9,756
8,982
9,076
6,421
8,693
2020
10,001
9,172
5,866
3,137
7,153
פער באחוזים
3%
+
2%
+
35%
-
51%
-
18%
-
2
תרשים השוואה פתיחת כלל התיקים בסיוע המשפטי
תיקים ינואר
עד מאי2019
מול2020
,אולם
לצד הירידה הכללית במספר התיקים , בתחומים
אחדים לא ניכרה
ירידה ובתחומים
אחרים אף נרשמה
עליה ב
מספר הפניות,. כך בתחום האלימות במשפחה
ייצוג נפגעי עבירות
,המתה
ייצוג קטינים וה)ורים בהליכי חוק נוער (טיפול והשגחה.
יתר על כן, בתחומים אלה
)ובתחומים נוספים (כגון ייצוג זקנים ואנשים עם מוגבלויות עומס הטיפול בכל תיק(
חדש או תיק
קיים) גדל ב
מידה ניכרת.
השוואת פתיחת תיקים בתחומים נבחרים15.3.20
עד1.6.20
2019/2020
נושא
2019
2020
שינוי
ב
אחוזים
צווי הגנה
359
402
12%
+
*ייצוג הורים בהליכי נוער
273
270
1.1%
-
הפחתת מזונות
126
150
19%
+
ייצוג נפגעי עבירות המתה
36
43
19%
+
ייצוג קטינים בהליכי נוער
899
981
9%
+
אשפוז כפוי
1,228
1,467
19%
+
*
המספרים המוצגים הם על בסיס
הערכת חסר על רקע סיווג
י המערכת
9,756
10,001
8,982
9,172
9,076
5,866
6,421
3,137
8,693
7,153
0
2,000
4,000
6,000
8,000
10,000
12,000
2019
2020
ינואר פברואר מרץ אפריל מאי
3
כל התחומים חייבו עבודה מאומצת של הנחיית עורכי הדין החיצוניים באשר להוראות הדין
.החדשות, העבודה תחת המגבלות, והשינויים התכופים בפעילות הגופים השונים
בשל תנאי הזכאות לסיוע המשפטי, ככלל הפונים לסיוע המשפטי הם אנשים בעוני, ורבים מהם
מצויים במצ בי חיים קשים ומורכבים, ונדרשים להסתייעות מהמדינה. התמודדות עם הליכים
,בירוקרטיים ומשפטיים קשה במיוחד למצויים במצבי חיים אלה. נוסף לכך, לחלקם אין מחשב
.ולרבים יש קושי בהפעלת אפליקציות שונות
תקופת המשבר הביאה להקצנ
ה ב
מצב
ם
לחידוד
המצוקות של מי שאינם יכולים לע ,שות שימוש שנדרש בתקופה זו במחשב ולדרישה מוגברת
לסיוע. לפיכך, במיוחד תחו מי משפט הנוגעים לטיפול בתחום
הרווח
ה -
זקנים, אנשים עם
מוגבלויות, הורים וקטינים בהליכים לפי חוק הנוער–
התאפיינו בפעילות מוגברת. מצב החירום
שינה את מערך האיזונים בין צרכי הבריאות של הכל
ל, ובין זכויות הפרט. מתוך הש ינוי ההכרחי
הזה, צמחו מצבים
שבהם נדרסו זכויות ה
פרט
על רקע תחושת לחץ כללית וקשיים בתפקוד תקין
.וסדיר של חלק מרשויות המדינה
בתנאי חרום
,מיוחדים אלה
הסיוע המשפטי המשיך
להעניק
שירות
בכל התחומים המשפטיים .
בהתאם להחלטות הממשלה בעניי ן
עובדי הממשלה
פעל הסיוע המשפטי מתאריך15.3.2020
ועד
תאריך30.4.2020
.במחצית ממספר עובדיו
עובדי הסיוע המשפטי, וכן עורכי הדין החיצוניים פעלו
במסירות ואחריות, אך במבט לעתיד
יש לבחון את
ה יכולת
להתמיד ב עבודה
ה מאומצת לאורך זמן
על אף התנאים המורכבים בתקופות חירו.ם נוספות
359
273
126
36
899
1,228
402
270
150
43
981
1,467
-
200
400
600
800
1,000
1,200
1,400
1,600
צוי הגנה
ייצוג הורים
בהליכי נוער
הפחתת מזונות
ייצוג נפגעי
עברות המתה
ייצוג קטינים אשפוז כפוי
2019
2020
4
ב נוסף לעבודה המשפטית השוטפת, נערכו סרטוני הסבר קצרים ,על הליכים שונים (מעמד אישי
דיור ציבורי, דיני עבודה, אשפוז כפוי) על ידי עובדי הסיוע המשפטי, והופצו לציבור בעמוד
הפייסבוק
של משרד המשפטים. הסיוע המשפטי היווה גם צומת ידע על צרכי הפונים, ו עובדי
המחוזות
הונחו
לבדוק
עם כל פונה
.מבוגר אם הוא סובל מחסור במזון
עובדי הסיוע המשפטי הפנו
פונים אלה למוקד פיקוד העור
ף
.לשם קבלת חבילת מזון
להלן יפורטו התחומים המשפטיים השונים, השפעת תקופת החירום על הפעילות בהם, ונושאים
שזיהינו כמחייבים ה
י
ערכות מתאימה לקראת ג ל מגיפה
שני ו
נושאי ם לשיפור העבודה גם בימים
שיגרה.
א. מעמד אישי
תחום המעמד האישי הוא אחד מתחומי הפעיל
ות בסיוע המשפטי ש
הו . שפע מאד מתנאי החירום .
בהקשרים
אלה:
א)
סעד דחו
ף בעניין זמני והסדרי שהות -
,עם התערערות השגרה ובהעדר פעילות במסגרות חינוך
התגלע אי-הסכמות
בעניין זמני שהות ומשמורת זמנית בתיקים בהם היו כבר נקבעו הסדרים
.בעבר
גם העובדה שבמסגרת תקופת החירום נכלל חג הפסח
תרמה להחרפת המחלוקות, שכן
בעת חגים מתגלעים סכסוכים כאלה
.גם בימי שיגרה
ב)
פניות ביחס לדמי המזונות – ההחרפה במצב הכלכלי בעקבות המשבר הביא
ה ל בקשות רבות
ל הגשת
תביעות להפחתת מזונות מחד גיסא
, ובקשות להגדלת מזונות מאידך גיסא .ב פסיקה
נ
קבע כי ל צורך שינוי
בשיעור"מזונות יש להראות "שינוי נסיבות מהותי.
. בהתאם לזאת, אנו
צופים כי
עם הימשכות ההחמרה במצב הכלכלי בעקבות ה
מגיפה
יהיה גל פניות בבקשה
למזונות זמנ יים
ו לייצוג חייבים בהוצל"פ בעניין.מזונות
ג)
פניות בנושא אלימות במשפחה –
במסגרת פניות אלו נכללו בקשות לצווי הרחקה, צווים
למניעת הטרדה מאיימת וצווי מניעה. רבות מהפניות נוגעות לבן/בת הזוג, אך היו
גם פניות
כאלה
,בין הורים וילדיהם הבגירים או
כלפי קרובי משפחה אחר
ים .
על רקע החשש מהתגברות האלימות בצל מצב החירום היה צורך במציאת פתרון מהיר שיאפשר
מתן מענה חלופי לפניות דחופות של מקרי אלימות שבימי שגרה מטופלות באמצעות עמדות
.הנגישות לצדק בתאריך16.3.2020
הודיעה הנהלת בתי המשפט להנהלת הסיוע המשפטי על
סגירת
עמדות "נגי
שות
"לצדק ה
קיימות בחמישה בתי משפט, ובימי שיגרה נועדו
לתת מענה
לייצוג בדיונים במסגרת צווים דחופים על ידי עורך דין מטעם הסיוע המשפטי ה נמצא בתורנות
בעמדה.
לפיכך הקים הסיוע המשפטי קו
חם ומנגנון מיוחד של עורכי דין המגיעים לבית המשפט באופן
)מידי (עד שעה
בכל מ קרה של בקשה לצו הגנה על ידי זכאי סיוע משפטי–
זאת בנוסף לדרכי
.הפניה הרגילות כן הוסדר מנגנון של מתורגמנים אשר זמינים לפעילות מיידית של עבודת תרגום
סימולטני באמצעות וידאו (וואטסאפ/ סק .ייפ) בעת דיון עבור כבדי שמיעה יצוין כי השירות שניתן
5
בתקופת החירום כולל ל א רק את בתי המשפט בהם יש עמדות נגישות לצדק פעילות, אלא הורחב
לכלל בתי משפט שלום ומשפחה ברחבי הארץ
. המידע אודו ת הקו החם והמנגנון שהוקם הועבר
,לכלל הגורמים הרלבנטיים
ו פורסם בתקשורת ובעמוד הפייסבוק של משרד המשפטים
בשפות
.אחדות
בתקופת המשבר התחדדה
חשיבות ש
ימור הקשר הישיר שנוצר מול עובדי מזכירויות בתי המשפט
למשפחה ובתי הדין השרעיים, ו
הועברו לסיוע המשפטי פרטי קשר ישירים (טלפונים ניידים )
של.הם יש לשמר אופן פעולה זה מאחר ש
הוא תורם רבות להתנהלות השוטפת.
בתחום מזונות חו"ל, קרי סיוע בין מדינתי לגביית מזונות, לא נפ געה הפעילות בעת המשבר, נוכח
יישום
פתרונות
מחשב כדי לתפקד מרחוק גם בשגרה.
כתחום חלוץ בהנגשה מרחוק, ניתן ללמוד
מהשיטות שיושמו בתחום זה ל
תחומים אחרים,
שנאלצים לעבור מפגישות
אישיות
לקשר מרחוק
.עם הלקוחות
ב.
נפגעי עבירה
נפגעי עבירות המתה –
בתקופת ,המשבר
משפחות ר
בות ש מסוגרות בבתיהן נמצאות בסכנה של
אלימות שהחלה כבר קודם לכן
ונמשכה או
אף הסלי
מה במצ
ב
.זה
לצערנו בהתאם לכך חלה
עליה
ב מספר
תיק
י
הרצח, ומכאן גם
עליה ב
צו
רך ל ייצג נפגעי עבירות
אלה .
בפן של סיוע בהליכים האזרחיים, נמשך טיפול שוטף בכל ההליכים הדחופים כגון
מקרי
ר צח
בתוך המשפחה . במקרים אלה
נדרשות
לעתים
פעולות כספיות ברכוש המשותף לנאשם ולבת זוגו ,
הגשת תביעת גירושין ועיקול כספי הפנסיה והביטוחים ממקום העבודה של הנאשם על מנת שלא
וכל י
.להבריחם
בפן של סיוע בהליכים הפליליים, הייצוג ניתן באופן רציף נוכח הימשכותם של
חלק מהה .ליכים בתיקים אלה גם בשעת חירום
המפגשים עם המשפחות והעובדים הסוציאליים נערכו ברובם באמצעות ה
מחשב
או באמצעות
שיחות טלפוניות. כך גם ,לגבי פגישת עורך הדין עם המשפחה
ו גם החתמת תצהירים לצורך
.ההליכים המשפטיים
נפגעי עבירות מין–
חלה ירידה במספר התיקים בתקופה ז ו. טיפול בתיקים קיימים ובפניות
.חדשות נמשך כסדרו, אך הראיונות והשיחות בוצעו באמצעות שיחות טלפון הדבר
יוצר קשיים
משמעותיים בייצוג נוכח ההכרח בקשר אישי ישיר בין הנפגע לעורך הדין בתיקים אלה .יש לציין
כי ביחס לנפגעי עבירות מין קטינים ,נוכח הכרחיות המפגש ,הצלי
חו עורכי הדין לפתור באופן
יצירתי את הקושי ולהיפגש עם הקטינים תוך שמירת מרחק.
סוגיה שהתעוררה ביחס לנפגעי עבירות מין קטינים היא שאלת העדת קטינים שעברו את גיל14
בשל דחיית עדות
ם
.בתקופה זו
קטינים אלה זכאים להגנות שונות בהליכי העדות שלהם בהליך
6
הפלילי, כגון הע .דה שלא בנוכחות הנאשם, נוכחות מלווה ועוד במצב דברים שנוצר על פני הדברים
הקטינים אינם זכאים עוד להגנות .בשל דחיית ההליך
.סוגיה זו טרם באה על פתרונה
נפגעי עבירות סח
ר בבני אדם ועבדות –
חלה ירידה במספר התיקים ע
קב
העדר פעילות של
המשטרה בתחום זה , טיפול בתיקים דחופים בלבד בבית הדין לעררים, וסגירת מתקן"גבעון "
(בו
)מוחזקים זרים שנבחנת הרחקתם מישראל
בפני עורכי דין. נפתחו מספר תיקים של קורבנות סחר
בבני אדם שחיו בקהילה ובתקופת החירום, על רקע בעיות דיור או בעיות אלימות במשפחה, הופנו
.למקלט לקורבנות סחר בבני אדם
במבט
,צופה פני עתיד תקופה זו חידד
ה
צרכים שונים :בשעת חירום
(א)
הצורך בבחינת דרכים
ל שיפור הקשר של עורכי הדין
עם נפגעי העבירה
, אשר תקשו רת
מרחוק עמם אינה
מתאימה בהקשרים כה רגישים.
(ב) התאמ
ה לשעת חירום של פעילויות לחיזוק החוסן של משפחות שיקיריהן מתו
כתוצאה
מעבירה ו
פעילו
ת ל
תמיכה ב
עורכי הדין המייצגים אות
ן בתקופת משבר .
בזמן החירום
לא התקיימו מפגשים של קבוצות התמיכה שמתכנסות בזמן שיגרה
למתן תמיכה
למשפחות ,וה סיוע
ה
נפשי על ידי משרד הרווחה
ניתן רק באמצעות מפגשי זום או שיחות
טלפון
. מדובר בפעילות חשובה למשפחות שנותרו ללא מענה נפש .י הולם בנוסף, גם
קבוצות תמיכה לעורכי הדין המייצגים לא התקיימו, ונוכח חשיבותן יש לבחון
אופן
ביצוען במקרה של תקופת חירום נוספת.
(ג)
.שיפור הפתרונות הניתנים להשתתפות נפגע העבירה בהליכים בתקופת החירום
בעת
החירום לא א
פשרו לנפגעי העבירה ל,היות נוכחים בהליכים השונים וכן התגלו
בעיות
ביצירת קשר עם גורמי חקירה ותביעה. יש להבטיח את מקומו של נפגע העבירה גם
.בעיתות חירום נוכחותו והשתתפותו
של נפגע עבירה בהליכים אלה –
המתקיימים בעניין
הפגיעה בו עצמו-
היא חיונית גם בשעת חירום ויש לאתר פתרונות מתאימים המאפשרים
נוכחות נפגע העב
ירה ובא כוחו בהליך .
(ד) שיפור מוכנות מתקני הכליאה לביקור של עורכי דין אזרחיים .
על בתי הסוהר בתקופת
.החירום הוטלו מגבלות חריפות למניעת התפשטות הקורונה במתקן "גבעון" מוחזקים
כאמור אנשים לפני הרחקה
י , ו יתכן
שיש בקרבם
.שהם קורבנות עבדות נוכח ההכרח
בזיהוי קורבנות ע
בדות ו
ב מתן סיוע משפטי להם יש להסדיר כניסת עורכי דין למתקן
""גבעון
גם ב .תקופת החירום לאור העובדה כי
לא התקבלו
בתקופה זו מקרים לטיפול
בסיוע המשפטי עולה החשש כי יתכן שהיו נפגעי עבירות סחר ועבדות שהורחקו מישראל
ללא שניתנו השירותים הקבועים בדין לנפגעי עבירות אל
ה .
7
ג.
כשרות משפטית וזקנה
בתקופת משבר
הקורונה תחום ייצוג זקנים ואנשים עם מוגבלויות התאפיין
בהליכים שנבעו
.מההשלכות הקשות של הסגר והבידוד עבור אוכלוסיות אלה משבר הקורונה היה קריטי במיוחד
במגוון היבטים:
מפגשים עם אחרים צומצמו עד בידוד
מוחלט וממושך , תוך
התנתק ות חדה מכל
מעטפת התמיכה והעזרה ה פורמלית והלא
פורמלית ;מטפלים שהפסיקו להגיע
אל המטופל או
מטפלים שנותרו בבית עם האדם כשאין פיקוח–
;ואין יוצא ואין בא
בתי האבות ומוסדות
ל
אנשים עם מוגבלויות נות
רו ללא פיקוח
,נוכח סגירתם לאנשים מן החוץ
;וללא ביקורי משפחות
זקנ
ים בקהילה נותרו ללא סיוע בצרכים בסי סיים– אישיים, רפואיים ו
כספיים ,. נוסף לכל אלה
תקנות החירום ו סגירת בתי המשפט
הגבילו את ההליכים המשפטיים למינוי אפוטרופוס
ולנקיטת אמצעים דחופים, ולא
כללו בקשות לביטול אפוטרופסות, דבר
שיצר חוסר איזון
באפשרויות הפעולה ופגיעה
.בזכויות
כתוצאה מכל אלה., מצבים של פגיעה ושל הזנחה העצימו והקצינו משמעותית
נתונים שקיבל
הסיוע המשפטי ממשטרת ישראל בתקופה זו מלמדים על עליה בתלונו ת למשטרה בנושא של
פגיעות בזקנים ,למשל ע"י בן משפחה המתגורר עמם .
הסיוע המשפטי היה מעורב בהוצאת צווי
הגנה וצו
וים ל מניעת .הטרדה מאיימת במקרים אלה
המגבלות החמורות והעצמת קשיים רגילים תוך צמצום מענים, יצרו מגמות בדפוסי הפניות
,לייצוג וההתמודדויות המשפטיות בתחומים אלה
כדלקמן:
פניות רבות נעשו על ידי דיירי בתי אבות סביב זכויות
יהם ב .בתי האבות הליכים
משפטיים התקיימו סב ,יב ניסיונות להכניס בני משפחה למפגש עם דיירי בתי אבות
והליכים משפטיים סביב רצו
ן
דיירים לצאת לקהילה. בעניין זה העביר הסיוע
.המשפטי אף התייחסות כוללת למשרד הרווחה לשינוי ההנחיות
.פניות רבו הגיעו ממוסדות ומבתי חולים בעניין דייר או מטופל שאין לו לאן לצאת
מפני ות שהתקבלו
ניתן היה לזהות
בתקופת החירום עליה במקרים קשים של ניצול
כלכלי, והחתמות של זקנים על מסמכים משפטיים, שלא ברצונם ותוך השפעה לא
.הוגנת
הייתה עלייה בפניות לייצוג אנשים זקנים ואנשים עם מוגבלויות בהליכים משפטיים
לכפיית טיפולים רפואיים עליהם ,לעיתים על קע ר סירוב האנשים לטיפול בשל חשש
מהידבקות בקורונה .עורכי הדין
של הסיוע המשפטי
מצאו עצמם
לעתים קרובות
בבתי חולים ובבתים ,ומ
ידית בדיונים בבתי המשפט בשל הדחיפות .
בתחום זה נדרשנו להיערכות מיוחדת מבחינת התאמות לצרכים הנוספים שזימן המצב ולמגבלות
המפגש שחלו. הפע
ילות כללה ייצוג יומיומי מורכב של לקוחות זקנים (כשפגישות התקי ימו לעתים
;)מהמרפסת או בחצר הבית זמינות מוגברת
של עורכי הדין למפגשים וגמישות ביחס למקום
ולאופן קיום המפ;גש כתיבת התייחסות ל נהלים או לתקנות;שהתחדשו בתכיפות
דיונים
8
מורכבים בבית המשפט כשיש לסייע להב
יא את דבריו של האדם בפני השופט כ שהוא עצמו אינו
יכול
.להגיע לדיון בעניינו
עורכי הדין הגיעו לפגוש אנשים זקנים בבתי חולים, על מנת ל שמוע את עמדתם
בעניין טיפול
שביקשו לכפות עליהם , ושוחחו עמם ממרחק ועטויי מסכות, מתוך תחושת אחריות וכיבוד
הנהלים, ובתוך זאת נדרשו לרקום קשרי אמון (על אף חוסר האמון שנוצר על רקע עצם פעולת
המדינה לכפיית טיפול) ומערכת יחסים מקצועית, תוך חשיבה משותפת. המגבלות החדות מחד
גיסא, והתחושה שהייצוג
מעניק
פתחון פה לרצונו ולעמדתו של אדם
ש נמצא בכורח
בסגר ובבידוד
,מאידך גיסא הביאו לחיזוק נוסף לתח ושה
ה
חזקה
של שליחות עבור קבוצות אלה וכן חידדו את
ההבנה שעריכת הדין בתחום זה היא חברתית וקושרת משפט עם תחומי טיפול נוספים, שעורך
.הדין מיישם בפועל, מדי יום, במהלך הייצוג
אירעו מספר מקרי
ם חריגים במיוחד מבחינת אופן הייצוג, למשל מקרה שבו עו"ד נאלץ לפרוץ
לבית ו של אדם שנפגע על ידי מנצלים ונוכלים שעברו להתגורר בבית (בסיוע מכבי אש לעקירת
)דלת בית מהמקום .
ב או
מקרה
,אחר עו"ד הוזעק ביום שישי לפגוש אדם זקן ש
יס רב לעבור
ניתוח ל
קטיעת רגל
ו וסי
רב לה
י ,בדק מחשש להידבקות בקורונה. במקרה זה בתוך שעה מקבלת
,המינוי עוה"ד צ
ילם את האיש מדבר ומסביר את רצונותיו ו הציגם בפני השופטת בדיון
,בצהריים
חזר עם ההחלטה ללקוח על מנת ליישם מה שהלקוח הסכים לו (טיפול שמרני, תוך הימנעות
מקטיעה והישמרות מפני ה
י דבקות), הדריך אותו בהתארגנות וליווה
את
עלייתו לאמבולנס
.לטיפול
במבט צופה פני עתיד
יש לפעול
ל שיפור פעילות הסיוע המשפטי בתקופת חירום כך שפעילותו
.תעשה באופן אקטיבי "הסיוע המשפטי התנהל בתקופת החירום בתחום זה ככלל כגוף "פאסיבי
שמקבל פניות ומגיב. אולם דווקא במצב הבידוד הקשה והמצוקות הנלוות לו
, יש צורך בהו שטת
יד והצעה לסיוע באופן אקטיבי ובמיוחד
תוך הנחיה לזיהוי מצבים של מצוקה, ניצול, הזנחה או
.התעללות בזיקנה
,בנוסף
ישנה חשיבות שלא לצמצם במצב חירום את ההליכים שנידונים בבית משפט בהקשרים
אלה ,רק למינוי אפוטרופוס אלא גם לאפשר
ה
ליכים ל
ביטול מינוי אפוטרופוס .
במיוחד מצבים
של בידוד וריחוק ושינוי המציאות הסובבת את האדם שמונה לו אפוטרופוס, יש הכרח לאפשר לו
לעמוד על רצונותיו, ובמידת הצורך, לבקש א ת ביטול
האפוטרופסות –
,כליל
או קביעת מנגנון
סיוע"רך יותר"
.כגון תומך בקבלת החלטות
ד.
ייצוג עצמאי ל קטינים
בתחילת המשבר חלה עליה
חדה
בתיקים שנפתחו עקב הליכים לפי חוק הנוער(טיפול והשגחה )
התש"ך-
1960
לעומת ירידה במספר תיקי המשפחה, עליה המשקפת פע ילות חירום שכן מדובר
בתיקים שנפתחו על פי רוב בבקשות לצווי ביניים דחופים . עם התייצבות המצב, החלו להגיע
פניות
גם בתחום המשפחה
לצד התייצבות במספר תיקי הליכי
הנ
וער.
9
לצד העלייה במספר התיקים, הטיפול השוטף בכל תיק נעשה אינטנסיבי מתמיד ודרש זמינות
.מוחלטת
אינט
נסיביות הטיפול עלתה אצל עורכי הדין הפנימיים ו
החיצוניים כאחת . עורכי הדין
החיצוניים נדרשו לעבודה מוגברת של בירור המצב אצל כל אחד
מהקטינים אותם הם מייצגים
ול
הצפת בעיות כלפי בתי המשפט והממונים המחוזיים של הסיוע המשפטי .
,בנוסף
כמתחיי ,ב ממצב החירום הטיפול בתיקים התאפיין
ב
צורך מידי ב פתרונות השמה לילדים
בסיכון; צורך מידי
ב פתרון ל ;שמירה על קשר בין ילדים להוריהם
ו
צורך מידי בצרכים חומריים
מגוונים (
החל
ב אוכל
ו
כלה
)מחשב.
ע
וד התאפיי ן הטיפול
ב
מעורבות מתמדת וייעוץ
בתיקים על ידי הממונים המחוזיים והממונה
הארצית . ככלל, ניתן
לומר
שאחד האתגרים הגדולים של תקופה זו
היה ה
חוסר במידע ו היעדר
בהירות. הטיפול הצריך היערכות עם הנחיות מתאימות
בנוגע לדרישות הייצוג בהתאם ל הוראות
הדין הייחודיות לת
קופה זו . כמעט בכל שאלה שהתעוררה התברר שכל הנוגעים בדבר (עורכי הדין
,החיצוניים, הממונים המחוזיים
הממונה הארצית
ואפילו בתי המשפט) מתקשים לזהות
את
הנהלים וההנחיות הרלוונטיים בכל רגע את ו
הפתרון המתאים. בהקשר זה, העבודה דרשה
היכרות בלתי פוסקת עם הנחיו ,ת והוראות חדשות ומדובר, למעשה
בניהול גוף ידע חדש ש היה
צורך .ללמוד אותו תוך זמן קצר ולתת מענה מידי לשאלות בכל הנוגע אליו נדרשה בחינת סוגיות
רוחב באופן קבוע,
.שחייבה קשר הדוק עם גורמים שונים ברמה הארצית וברמה המחוזית
הסוגיות העקרוניות עמן התמודד התחום נ געו להעדר מסגרות תמיכה וטיפול בקהילה, קשיי
השמה של נוער בסיכון במסגרות חסות הנוער תחת חובת בידוד, בקשות של קטינים בהשמה
מ חוץ
לביתם
,לצאת לחופשה בביתם
סוגי ות של קטינים בהשמה
מחוץ לביתם
בנוגע לתנאי
הבידוד המניעתי בהם הם שוהים, בקשות לבתי משפט למתן הוראה לביצוע בדיקות קורונה
לצורך צמצום זמני הבידוד וכן בקשות למתן הוראה שיפוטית לביצוע בדיקה פסיכיאטרית, כדי
לתת מענה להמתנה של3-4
חדשים לבדיקה .כזו באמצעות קופות החולים
,במבט צופה פני עתיד
כמה משיטות העבודה שננקטו בחירום, ראויות לבחי
נה כשיטות קבע
בתקופות משבר עתידיות, וחלקן גם בשגרה .
יש לשמר את שיתופי הפעולה במסגרת שולחנות
.עגולים בין מגזריים, ופיתוח שיח בין משרדי
הבדיקה הפרטנית של כל ילד
באשר למצבו עם פרוץ תקופת החירום התבררה כחשובה ומועילה
ואף זכתה
להכרה מצד שופטות הנוער במחוז
צפון אשר ציינו במייל תודה שנשלח לממונה המחוזי
על ייצוג קטינים במחוז צפון כי "הן מלאות גאווה בשל ההגנה, הדאגה והייצוג לו זוכים הילדים
."המצויים תחת חוק במדינת ישראל
הצ לחת מנגנון ניתוב
תיקים באופן ארצי דרך גורם אחד
בתקופת המשבר הציף את הצורך לבחון
אופן ניתו ב התיקים גם בימי שגרה על מנת לייעל את הטיפול בתיקים, ולאפשר מתן מענה ראשוני
של ייעוץ ברמה הארצית.
ג ם
בתחום ייצוג הקטינים
יש מקום לבחון אופן קיום מפגשים קבוצתיים לעורכי הדין בתקופות
משבר .עורכי הדין החיצוניים המייצגים קטינים התמודדו עם שאלו
ת קשות שעוררו צורך בשיח ,
10
בשיתוף
,ובליבון לא רק ברמה הפרטנית כי אם גם קבוצתית .מב שבר
הנוכחי הסיוע המשפטי לא
נערך נכון למתן מענה לצורך זה ויש להיערך לקיום מפגשים מחוזיים עם עורכי הדין החיצוניים
בהקדם בהתאם להגבלות הבריאות הנוכחיות ,ובשים לב לאפשרות של גל נוסף.
ה.
אשפוז כפוי
תקופת המשבר מאתגרת במיוחד בתחום של בריאות הנפש כאשר אלפי אנשים המתמודדים עם
הפרעות נפשיות חוו
את המצב בצורה קשה
.יותר מכלל האוכלוסייה בתקופת החירום עד חג
הפסח חלה עלייה מתונה במספר המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי, כשעיקר העלייה הייתה
.במחוזות חיפה והצפון
לאחר חג הפסח חלה עליה משמעותית במחוזות ת"א ומרכז.
בתחילת תקופת
ה
חירום,
אחדים מבתי החולים שחררו מטופלים יותר מאשר בעבר, היות ו
חששו
לה
שאי
ר אותם בבית החולים. במקביל נפתחו מחלק
ות קורונה במסגרת בריאות הנפש
בחלק
מבתי החולים . לצד זאת, לגבי מאושפזים ללא תמיכה משפחתית
או כאלה הנתמכים ,חלקית
השחרור הפך לקשה יותר היות ולא הייתה אפשרות של ממש לשחרר אנשים שאין להם מקום
,להיקלט בו (כגון דרי רחוב
.)נוכח האיסור להימצא ברחוב
ל מאושפזים שהסכימו לשיקום
בקהילה לא ניתן היה למצוא מסגרות מתאימות ע
ל ידי מערכ
ו ת הרווחה והבריאות. מחלקות
לאשפוז יום נסגרו ברוב בתי החולים ולא התאפשרה קליטת חולים חדשי
ם . בכך למעשה נמנעה
האפשרות לשיקו
ם
.לאורך תקופה זו ענ יין זה
עלול לה ביא
בעתיד
ל
עלייה
.במספר המאושפזים
בנוגע לעבודת הייצוג עצמה ו בו
עדות הפסיכיאטריות , הרי שהייצוג ניתן באופן מלא בכל הועדות
בו,הליכי הערעור על אף המגבלות
ועל אף כניסתם לבידוד של חלק מעורכי הדין המייצגים
בעקבות היחשפות לחברת ועדה שנדבקה בקורונה. הסיוע המשפטי עמד על כך כי עורך הדין ימלא
את תפקידו בנוכחות פיזית יחד עם חברי הועדה, אך הסכים
בנסיבות ה מיוחדות
שנוצרו כי
המאושפז ישתתף באמצעות אמצעים טכנולוגיים הכוללים וידאו (אלא אם המאושפז התנגד לכך
בעצמו .)כעת, ע ם החזרה החלקית לשגרה אנו רואים בצער כי הועדות מתקשות לחזור לניהול
פרונטלי מלא וקשיים רבים מתעוררים בניהול הועדות
שחלקן מבקש להמשיך לקיים דיונים
באמצעים טכנולוגיים ללא סמכות .
הנחיות הנוגעות לקיום הועדות הפסיכיאטריות בת
קופת
החירום על ידי אגף בריאות הנפש
במשרד ה ,בריאות הוכנו
.בשיתוף פעולה מלא עם הסיוע המשפטי והסנגוריה הציבורית
ההנחיות
מ
תייחסות להרכב חסר
של
ועדה ,
לסוגיית דיונים עם מטופלים באמצעות שידורים במחשב
על
,מנת למנוע הידבקות קיום ראיונות טלפוניים ומציאת פרשנות גמישה לדרישות החוקיות לקבלת
החומר המשפטי.
במצב צופה פני עתיד נראה כי יש צורך ב הנגשת החוקים והתקנות הנוגעים לשעת החירום
לאוכלוסיית המטופלים נפשית–
אי הבהירות הכללית בנוגע לכללי ההתנהגות
לדין
בתקופת
11
החירום מו.חרפת במקרה של אוכלוסיה בעלת מוגבלות, ויש להנגיש את ההוראות עבורה כמו כן
יש צורך בהנגשת המידע בתחום זה על ידי משרד הבריאות עבור המאושפזים שלעיתים חשים
מאוימים ב.שיטת דיון זו
במהלך תקופת החירום נתקל הסיוע המשפטי במקרים בהם בית החולים היה חסר יכולת לספק
למאושפזים
מח
שבים לצורך ניהול ההליכים או שנתגל
ו קשיים משמעותיים בהפעלתם . כתוצאה
מכך אירעו מספר מקרים מצערים בהם ההליך התנהל באופן לא ראוי תוך פגיעה בזכויות
המטופל. כך למשך במקרה של חולה קורונה באשפוז פסיכיאטרי, המאושפז צולם כך שהועדה
יכלה לראותו, אך הוא לא היה יכול לראות את
חברי הועדה, ושוחח איתם במכשיר קשר. במקרה
אחר, עם פתיחת המצלמה נגלה לחברי הועדה מאושפז קשור בארבע גפיים, ובמקרה אחר מאושפז
עירום. יש למנוע מצבים אלה ו לשפר את
מוכנות בתי החולים לשימוש באמצעים דיגיטליים.
ו.
ייצוג
הורים ב
הליכי נוער ו בהליכי אימוץ
בהתאם
להודעת מ,נהל בתי המשפט תיקי נוער
.המשיכו להתנהל לאורך כל התקופה במלואם
מספר תיקי הנוער
החדשים נותר כשהי
ה , אף כי ניתן היה לצפות לירידה במספר התיקים בסיוע
המשפטי
ע ל רקע
צ
מצום
פעילות לשכות הרווחה
ב
הליכים שאינם דחופים.
בנוסף לתיקים
החדשים שהטיפול בהם דחוף תמיד, העבודה השוטפת בתי
קים הק יימים הייתה רבה במידה
.משמעותית
הטיפול בתיקים היה אופייני למצב החרום
ב של צורך ב פתרונות ,מידיים בעיקר
בהתנגדות להוצאות חירום של ילדים ממשפחותיהם
שאינן מוצדקות, שינויים במערכים
התומכים ו
שמירה על קשר בין ילדים להוריהם.
,בהתאם להודעת מנהל בתי המשפט
בתיקי אימוץ המשיכו להישמע בקשות זמניות,
ובהמשך
( הורחבה היריעה ונקבע כי כל ההליכים בתיקי אימוץ ימשיכו להתנהל כרגיל
היו מח וזות בהם
.)תיקי אימוץ נמשכו כסדרם לאורך כל התקופה
הטיפול והייצוג בתקופה זו הי
ו מאתגר
ים במיוחד
בשל קשיים
מעשיים שונים (כגון
קושי של
הורים להגיע לדיונים בשל ביטול התחבורה ציבורית
) אך
במיוחד בשל העובדה
ש
משרד הרווחה
לא היה ערוך למצב ה
חירום המיוחד בתחום זה.
מפרוץ המשבר הורו רשויות הרווחה באופן חד
צדדי ו
בהתאם לנהלים פנימיים ש,גיבשו על סגירה מידית של כל מרכזי הקשר ו
המסגרות
המשמשים בדרך
כלל לקיום הס
ד
רי ראיה בין ההורים לבין הילדים. הוראות אלה הובילו
להפרה
של צווים שיפוטיים ללא פניה לבית המשפט לשינוי הצווים ומבלי שהוצעו חלופות מידתיות
ופחות פוגענ
יות. באופן מעשי הביאו צעדים אלו לפגיעה משמעותית בהורים המצויים בתהליכי
,טיפול ושיקום במסגרת חוק הנוער
ובמקרה של הליכי אימוץ-
לפגיעה בזכותם של ההורים לקשר
עם ילדם, באופן שעשוי להטות את התוצאה המשפטית בתיק מתנהל (בין אם לגבי אפשרותם
להתנגד להליכי ה)אימוץ ובין אם לצמצום תוצאות האימוץ וקביעת אימוץ פתוח.
12
במקרים מסוימים, נהלי הרווחה אף גרמו להפרת פסק
י דין חלוט
ים שנית
נו.
כך למשל, בתיק
אימוץ בו נקבע בפסק דין חלוט אימוץ פתוח עם קשר של של ושה מפגשים בשנה בין ההורים לבין
הקטין,
בפרוץ משבר הקורונה הודיעו רשויות הרווחה להורים כי המפגש המיועד עם הקטין יבוטל
וכי לא יתקיים מפגש חלופי במקומו
.בכל תקופת החירום
נ
דגיש מספר קשיים מרכזיים שהתעוררו:
הפסקת טיפול שוטף במשפחות הנמצאות בהליכי נוער – ככל
ל, טיפול קהילתי שוטף
וטיפולי
רווחה הופסקו , למרות
שהם מהווים שירותים חיוניים ה
שלוב
ים
במערך הפיקוח והטיפול של
,הליכי חוק נוער. מדובר בהליכים זמניים
ה
תלוי
ים בתוכנית הטיפול. בהעדר מעטפת טיפולית ,
במ
קרים רבים נשמטת ההצדקה לצו שיפוטי להוצאה
.ממשמורת תחת מגבלות
הבריאות ניתן
היה ואף ראוי לעשות יותר להותרת מערך הטיפול במשפחות.
הדברים נכונים גם ביחס
להורים בהליכי אימוץ, הנזקקים לתמיכה זו לצורך המאבק על.גידול ילדם
ביטול כל המפגשים בין הורים לקטינים –
מיד
בתחי
לת תקופת החירום בוטלו כל המפגשים
בין ההורים לבין קטינים המצויים בהשמה ח
וץ ביתית על ידי רשויות הרווחה .מרכזי הקשר,
בהם מתקיימים כל המפגשים בפיקוח בהליכי נוער ואימוץ, נסגרו בבת אחת ;משפחות אומנה
ביטלו מפגשים על דעת עצמן ;הכניסות והיציאות מ
פנימיות בוטלו. שינוי הסדרי הראיה נעשה
ללא פניה לבית המשפט ,ובמקרים רבים ללא שיח עם ההורים (למעט הודעה קצרה )או עדכון
באי כוח ההורים בדיעבד .חופשות שנקבעו בוטלו ו
נדחו ללא תיאום אתם ,ו
לפי עדות הורים
נמסרו לעתים בצי
רוף הבהרות, ש
ההורים חוו כמאיימות בהעדר שיח אתם (כגון: "אם הילד
יצא לחופשה לא יוכל לחזור לפנימיה כלל").
לא הוצעו חלופות אחרות למפגשים וקיום קשר
למעט קיום מפגשים דיגיטליים ב.חלק מהמקרים, ובחלקם האחר כלל לא הוצעו חלופות
קשיים ביישום הפתרון הדיגיטלי
ל
כלל תיקי האימוץ והנוער -
יישום הפתרון הדיגיטלי
ל כלל
תיקי האימוץ והנוער, ללא בחינת הצרכים, ההתאמות הנדרשות והיישום הוליד קשיים בלתי
מבוטלים. במפגש
ים כאלה
:הבעיות רבות
הם
אינם מתאימים כלל לילדים קטנים (במיוחד
בתיקי אימוץ ברור כי פגישות באמצעות מחשב
אינן
ישימות
שכן ככלל ם גיל הוא
בין 0 ל
6
); הם אינם מתאימים כלל להורים וילדים החסרים
מחשב
ים או את היכולת ל הפעיל את
התוכנה המתאימה ; המפגשים אינם מתקיימים בפיקוח הולם; אינם מאפשרים ניהול שיחה
פרטית ו ;שיח אמיתי בין ההורים והילדים לעתים הם
אינם מתאפשרים
בשל התנגדות
;המשפחה האומנת הם
מעמידים את הקטינים ב
ניגוד נאמנויות בין הורי האומנה
שצריכים
,לאפשר את הקשר מרחוק לבין ההורים הביולוגיים
; היקף השיחות ומשכן נמוך מ תכיפות
ו אורך המפגשים שנקבעו בצו. כך למשל, בתיק אימוץ מתנהל בו נפגשים ההורים עם
הקטינים, על פי צו שיפוטי, אחת לשבוע במרכז קשר, בוטלו כל המפגשים ו רשויות הרווחה
הודיעו להורים
על קיום שיחות חלופיות באמצעות
וידאו , שיתקיימו לזמן קצר, אחת
לשבועיים, ומבלי שניתנו להורים הסבר או הדרכה. הניסיון לקיים שיחת וידאו לא צלח בשל
חוסר יכולת ההורים להפעיל את התוכנה ובשל קושי הקטינים לקיים שיח בנוכחות
הורי
האומנה. ההורים נדרשו למצוא פתרונות בעצמם, תחת ההוראה כי עד אז תתקיימנה שיחות
.טלפון רגילות ומקוצרות בלבד
13
יש להדגיש בהקשר של אימוץ כי לרציפות הקשר בין ההורה לבין ילדו השפעה מכרעת על
תוצאת תיק האימוץ ועל האפשרות לשמר קשר זה בעתיד .
עליה בבקשות לצווי ח
ירום לפי סעיף
12
לחוק
)הנוער (טיפול והשגחה
להוצאה חוץ
ביתית
בשל העדר יכולת של
רשויות
הרווחה לפקח על
משפחות–
בהעדר משאבי פיקוח של רשויות
הרווחה, נעשה שימוש בצווי חירום
בהוצאת ילדים מבלי שנטענו טענות חדשות כלפי
התנהגות ההורים, אלא רק בשל או( זלת ידה של המדינה במתן שירותים למשפחה
מלווה
סומכת, מרכזי טיפול, משפחות מארחות). הגשת בקשות בדרך זו מונעת קיום הליך מלא
,והוגן מול ההורים
ופו געת בילד ללא
הצדקה.
ועדות
ל
תכנון טיפול –
ועדות אלה קובעות את מסגרת הפעולה של ההורה, הקטין ו רשות
.הרווחה במצב החרום פעילות
ה ועדות
ל
תכנון טיפול לא הייתה ידועה או ברורה להורים
, ו הם
נותרו ללא מעמד בהן: קיום ישיבותיהן
ללא
נוכחות
,הורים
ו העדר אפשרות של הורים
לבקש קיום ועדות דחופות
. פעולו ת אלה התקיימו ב
ניגוד לחוק,
תוך פגיעה קשה בזכויות
ההורים. במקרים בהם התקיימו וועדות ב אמצעות מחשב לא נערך פרוטוקול וועדה הכולל
המלצות טי,פול כמתחייב ע
ל פי הוראו ת תקנון העבודה הסוציאלית .של משרד הרווחה
העדר נט-משפט נוער ואימוץ - מדובר בתחום שנותר בשעת החירום בעבודה שוטפת ,אך לא
ניתן
היה
לגשת לתיקים בתחום זה באמצעות רשת אינטרנט
ולא ניתן היה להמציא בו
מסמכים בדואר אלקטרוני. בחלק מהמקרים ניתנו פתרונות מקומיים, אך הנושא מחייב
הסדרה.
העברת מידע - הנחיות משרד הרווחה לא הועברו ב ,אופן שוטף אלא לאחר פניות מרובות
ובדיעבד, ופעמים לא היו רלבנטיות עוד במועד העברתן נוכח שינויי
ם בהן.
מנגנון שיתוף
פעולה הנוגע לקטינים בסיכון
.לא כלל נוכחות של מייצגי הורים כמו כן יש
פער בין השלטון
המקומי
הפועל במנותק לעיתים מהנחיות משרד הרווחה,
לבין
מ
קבלי ההחלטות ב משרד
הרו
וחה. פ ער זה
מקשה על בקרה על הליכים ומציאת פתרונות רוחביים
.""מלמעלה
עוד התאפיי
נו תיקי הסיוע המשפטי בתקופה זו ב
מעורבות מתמדת וייעוץ
שוטף בתיקים על ידי
הממונים המחוזיים והממונ
ות הארצי
ו ,ת, על רקע אי הבהירות וחוסר המידע בנוגע לחוקים
הנהלים וההנחיות
המיוחד
ים לתק
ופה.
במבט
צופה פני עתיד , נכון יהיה
לשמר מנגנון פניה להורים באמצעות סטודנטים . בתקופת
,החירום סטודנטים אשר בימי השגרה צמודים לעורכי הדין המייצגים הליכי נוער יצרו קשר עם
ההורים המיוצגים בשם עורכי הדין ושמעו מהם על קשיי ם במהלך התקופה, בעיקר סביב העדר
היכולת לראות את הילדים או לקבל את התמיכה השוטפת. בזכות קשר יזום זה הוגשו לבתי
המשפט בקשות שונות
במטרה לשפר
.ולו במעט את מצבם של ההורים בהליכי הנוער
בנוסף, יש מקום לשמר את תחושת השליחות והאחריות החברתית של
עורכי הדין העוסקים
בתחום –
תחושת השליחות של עורכי הדין הביאה לנכונות לעבודה מורכבת וקשה עוד יותר
14
מאשר בימי שגרה. בנוסף,
תחושת הצוות של עו
רכי הדין הפנימיים העוסקים בתחום
גברה
ו
התגבשה, ונכון לפתח אותה .
בתקופה זו הודגש הצורך בקשרים פורמליים ובלתי פורמליים לשיתוף ידע ועדכון רציף בסוגיות
פרטניות ורוחביות . הקשר עם בית המשפט תרם רבות לייעול הטיפול בתיקים ויש לשמרו. יש
להקים פורום משותף למשרד הרווחה והסיוע המשפטי לטיוב הקשר בין הגופים הללו בעתות
,חירום, לחשיבה משותפת
ל
עדכונים ו
ל
שיתוף בנהל ים בזמן
הדרוש .
יש הכרח ב ייעול מנגנון ברשויות הרווחה להמשך קיום
ה קשר בין
הור
ים ליל דיהם
בעתות
משבר
, כמתחייב על פי צווים שיפוטיים, ולחילופין, בניית מנגנון להקמ
ה
ומיפוי של חלופות
מידתיות, מותאמות, מונגשות ופוגעניות פחות להמשך קשר
זה.
ז.
אזרח
י
)(חובות, דיני עבודה, ביטוח לאומי ועוד
במהלך תקופת החירום חלה ירידה משמעותית
ב
מספר ה
תיקים,
בשל חוסר רצון או יכולת לפתוח
בהליכים משפטיים, לו
אור הבהרת רשות האכיפ
ה והגבייה על הקפאת הליכי הגבייה .
פעילות
עו
רכי הדין בערכאות הייתה מצומצמת בהתאם לסוג,י העניינים שנדונו בתקופה זו בבתי המשפט
.)ונעשתה רק במקרים דחופים (כגון: צווי מניעה נגד פינוי
במהלך תקופת החירום בוצעו פעולות רוחב
שונות. הועמק שיתוף הפעולה עם רשות האכיפה
והגבייה ועם משרד כונס הנכסים הרשמי, במיוחד לצורך מציאת פתרונות
למצבים שנוצרו עקב
מגבלות תקופת החירום., ולצורך עדכון ההנחיות לעורכי הדין החיצוניים
התיאום הטוב עם
.רשויות אלה סייע רבות לעבודה השוטפת קשרי עבודה עם אנשי קשר במזכירות בית הדין
.לעבודה גם היא תרמה רבות להתנהלות השוטפת בחירום
כמו כן, הו פץ על ידי הג'וינט בשיתוף פעולה עם הסיוע
המשפטי
ועם רשויות
אלה
מדריך
.להתמודדות עם חובות בתקופת הקורונה
במבט ,צופה פני עתיד עם תום תקופת החירום צפויה עליה משמעותית בתיקים. בעקבות המשבר
חלה פגיעה קשה ב תעסוקה. עובדים רבים במשק הוצאו לחל"ת ועובדים רבים אחרים פוטרו. כמו
כן, היקף המשרה
או ההכנסות של עובדים רבים הצטמצ
מו ובעלי עסקים קטנים ובינ וניים רבים
.ספגו מכה כלכלית קשה השינוי במצב הכלכלי וה שלכותיו על היכולת של אנשים לעמוד
בהתחייבויות שלקחו על עצמם, בין אם לגורמים פרטיים
(כגון בנקים, חברות מסחריות, ספקים
ונושים פרטיים), ובין אם לגורמים ציבוריים (כגון רשויות מקומיות ורשות המיסים), עתידים
להשליך באופן ישיר ,על היקף הפנייה לערכאות משפטיות בתחומי
ם
שונים, ומכאן גם להשליך על
.היקף הפניות לסיוע המשפטי תוך גידול במספר הזכאים נוכח המשבר הכלכלי
15
ח.
ייצוג
ניצולי שואה
תחום זכויות ניצולי השואה וההליכים המשפטיים הנובעים ממנו לא נכלל ככזה בהודעת מנהל
בתי המשפט
אלא אם קיימת דחיפות נקודתית
, ועל כן הליכים רבים נ דחו. גם ועדות רפואיות לא
פעלו ברשות לזכויות לניצולי שואה. בתקופה זו קטן .מספר התיקים
היות וניצולי השואה הם חלק מקבוצת
סיכון עקב גילם
התעוררו שאלות ייחודיות כיצד להמשיך
את הטיפול
בענייניהם
וכיצד להקל עליהם. עורכי הדין התגייסו לסייע
,ופנו לניצולים בטלפון
בניסיון לסייע במה שניתן– הן בפן המשפטי, והן בקשר עם ארגוני רווחה לקבלת מזון ו
תרופות .
בתקופת החרום נשמר הקשר עם הרשות לזכויות ניצולי השואה ,ועידת התביעות ,ארגוני ניצולי
שואה ועמותות ונשלחו הנחיות לעורכי הדין ולעוסקים בתחום בסיוע המשפטי בקשר להקלות
ש
ניתנו (בחלקם לפי בקשת הסיוע המשפטי.)
בנושא דרישות
עורכי דין
לשכר טרחה מניצולים בניגוד לדין, לצערנו היינו עדים גם בתקופת
החרום לניצול מצוקת הניצולים– מסירת דרישות לשכר באמצעות שליחים, ופנייה לבית המשפט
לבקש פסק דין בהעדר הגנה .במקרים שפנו
,אל הסיוע המשפטי הוענק ייצוג וניתן מענה מהיר
ויעיל.
יש לציין כי האיסור על מפגשים וכנסים, לרבות אירועי יום השואה, פגע ביכולת ליידע את ניצולי
השואה על זכויותיהם ואפשרות הייצוג הניתנת להם בסיוע המשפטי. לאחר כנסים אלה נפתחים
תיקים רבי
ם של באי הכנס. נוכח זאת ייבחנו דרכים חלופי .ות להעברת מידע
ט. היבטי חקיקה ומדיניות
תקופת החירום כללה פעילות אינטנסיבית של חקיקת חירום. הסיוע המשפטי לקח חלק בעיצוב
ההסדרים מ
נקודת מבטו
כרשות מינהלית הנדרשת להתאמת הוראות הדין בתקופה זו, ומנקודת
מבטם של לקוחותיו בניסיון ל
הבטיח פגיעה מ
זערית בזכויות
יהן של קבוצות
המיוצגות על ידי
הסיוע המשפטי, תוך הבטח ת .האמצעים למניעת הידבקות בנגיף ההתייחסות לטיוטות ותזכירי
החוק המוצעים תואמה עם מנהלי התחומים בסיוע המשפטי ומנהלי המחוזות, בהתאם לנושא
.ההסדר המטופל
תזכיר חוק דיונים באמצעים טכנולוגיים ו
תזכיר חוק דיונים במצב חירום בבתי דין
מינהליים
ובועדות ערר – הסדרת הנושא של דיונים באמצעים טכנולוגיים מחדדת את חולשת ם של אנשים
מוחלש
ים , ובמיוחד בהליכים בהם הנושא הנדון מצוי בליבת ,זכויות האדם. הוצאת אדם מביתו
הליכי אימוץ ונוער, פגיעה בחירות
עקב
אשפוז כפוי –
כל אלה ונוספים הם הליכים בהם
החשיבות של השתתפות
ם ה מלאה ככל הניתן
בהליכים בעניינם
עולה על החשש להידבקות שניתן
להפיגו
.במידה רבה גם בהקשר של דיונים אחרים
תרם הסיוע המשפטי מניסיונו כצד בערכאות
.לגבי מאפייני הדיונים המאפשרים גמישות באופן קיומם בנוגע לועדות פסיכיאטריות הסיוע
המשפטי
עמד על כך כי דיונים לא יתקיימו בכתב
או באמצעות מחשב .מבתי חברי הועדה יצוין כי
16
הדיונ
ים חידדו שוב
את הקשיים הקיימים בימי שגרה באיוש הועדות בהתאם להסדרים הקבועים
בדין
ובהעדר מנגנון ביקורת אפקטיבי על אופן קיום הדיונים על ידי
חברי הועדה.
תזכיר חוק הגבלות על יציאות וביקורים של דיירים המתגוררים במעונות ו של קטינים
המתגוררים מחוץ לבית –
הסיוע המשפטי העביר את התייחסותו לתזכיר החוק של משרד
הרווחה. ההערות נגעו לפגיעה הלא מידתית בהורים וקטינים המצויים במסגרות אומנה, בצורך
בביצוע התאמות ותיקונים בנוגע למוסדות
ל ,זקנים
ול
קשיים ב קשר
באמצעות מחשבים
בכל הנוגע
לקטינים.
.תזכיר החוק לא קודם
נוסף לאלה, הועברו הערות ל טיוטות
הסדרי חוק נוספים ש
לא קודמו בסופו של יום. ב ,ין אלה
ה ועברו הערות
ל טיוטת
תזכיר חוק הארכת תוקף של צו מינוי אפוטרופוס זמני,
אשר ביקשה
לקבוע הארכה גורפת וארוכה
של צווי
אפוטרופסות .ה הערות
ה
ציעו
לקצר את התקופות ולאפשר
גישה קלה יותר לאדם המבקש לבטל
אפוטרופסיות .
בנוגע
לטיוטת תזכיר חוק ל
התאמת החקיקה
להספקת שירותים חיוניים ו
הארכת המועד הסופי לקבלת החלטות מ
נהליות בשל משבר הקורונה
-
הסדר
ש נגע להארכת
תוקפן של החלטות מ ,נהליות
ה תייחס הסיוע המשפטי
ל צורך בהארכת
מועדים מ נהליים לפעולות של האזרח
ולא רק
ש ל הרשויות. בנוסף הועברו הערות לצורך
תיקון
)הודעת מנהל בתי המשפט (רשימת העניינים בהם יידונו בתי המשפט.
הסיוע המשפטי ביקש
ליזום
תיקון חקיקה
לאפשר ייצוג למאושפזים בכפייה על רקע הדבקה
בקורונה–
לאחר שהתפרסם בתקשורת על אשפוז בכפייה של מספר חולי קורונה, פנה הסיוע
המשפטי למחלקת ייעוץ וחקיקה בבקשה לערוך את התיקונים הדרושים או לקדם החלטת
ממשלה שתקנה זכות ייצוג למאושפזים אלה העומדים במבחני הזכאות הכל כלית. במהלך בחינת
הנושא הסתבר כי תקנות שעת החירום וצווי הבריאות קובעים הסדרים שאינם כוללים בקרה
.שיפוטית. הליכי האשפוז ופעולות הייצוג טרם הוסדרו ועדיין נבחנים
נוסף
למעורבות בהליכי החקיקה, נעשתה על ידי הממונים הארצי ים
פעילות ענפה ומשמעותית
להבנת המדיניות בגופי הממשלה השונים ו
לתיאום,
העברת ידע, והנגשת השירותים מול משרדי
.ממשלה שונים וארגונים מהמגזר השלישי כך למשל נעשו בדיקות מול משרד השיכון לגבי פעילות
ועדות הדיור הציבורי בתקופת ה
חירום, והעברת הידע למחוזות השונים. ב אופן דומה נעשתה
בדיקה בנוגע לניתוקי חשמל על ידי חברת החשמל.
בוצע תיאום כמפורט לעיל מול רשות האכיפה
.והגבייה, כונס הנכסים הרשמי, רשות ניצולי שואה ועוד
ב תחום הזיקנה היתה מעורבות ;בפורומים רבים כגון פורום הגיל השלישי של משרדי ממשלה
השולחן הבין מגזרי במשרד רוה"מ; הוע דה למניעת התעללות במשרד הרווחה; חברות פעילה
בתת ועדה לעניין פישוט בירוקרטיה לבני משפחה המטפלים בזקנים; וחברות בתת ועדה לניסוח
מודל לה ;ערכת סיכון אצל זקנים במצב משבר נעשו ,פעולות הסברה בבתי משפט פעילות משותפת
עם השירות הסוציאלי של מטופלי הסיעוד ונערך בעקבות
זאת נוהל עבודה לייצוג זקנים שנפגעו
על ידי מטפלים סיעודיים; בוצע תיאום וניתן מענה לסוגיות רוחביות עם סגנית המפקחת על
הבנקים (כמו קושי של זקנים עם עיקולים במשיכת כספים מפקיד והצורך בהנפקת כרטיסים
17
למצבים אלה, וכן סיוע
בניהול חשבון לבני משפחה מבוגרים ללא צור ך בהליכי אפוטרופסות
.)מיותרים
בתחום הנוער נעשתה פעילות ענפה מול גורמים שונים–
נשיאת בית המשפט לנוער, עובדי רווחה
בכירים והלשכה המשפטית במשרד הרווחה, מחלקת ייעוץ וחקיקה
במשר ד המשפטים ובדיונים
בכנסת
, במאמץ להשפיע על תהליכים במסגרת התווית המדיניות ב
תקופת ה.חירום
היכולת
ל
הביא דוגמאות מהשטח ולהציג אות
ן בפורומים
שונים
ו כן להציג
את הפער בין
המדי ניות
המותווית ל זו המיושמת בפועל
היוו
תה תרומ.ה חשובה לדיונים אלה
י.
פעילות בתקופת משבר הקורונה–
:התייחסות לנושאים נוספים
מענה טלפוני–
המענה הטלפוני הפך למעשה לכל י העיקרי באמצעותו ניתן
השירות לפונים
וללקוחות הסיוע המשפטי בתקופת החירום. כפי שפורט בהקשר של מעמד אישי, המוקד נרתם
בתקופת החירום באופן מי
י .די למתן שירות בתיקים דחופים בעניין בקשת צו הגנה המוקד סיפק
שירות טוב מאוד, ו
כהיערכות ל עתיד יש לבחון את כוח האדם .בו בתקופת חירום נוספת
תשלום מקוון של אגרת הסיוע המשפטי–
לאור מגבלות התנועה שהוטלו והקשיים הבריאותיים
בשימוש במזומן, התעורר קושי של לקוחות הסיוע המשפטי לשלם את האגרה,
מאחר
ש הדבר
.מחייב הגעה לסניף דואר
תשלום האגרה נדחה לתקופה מוגבלת, ותזכיר חוק בעניין זה
הופץ
להערות הציבור (תזכיר חוק דחיית מועד לתשלום אגרות (הוראת שעה –
נגיף הקורונה החדש ,)
התש"ף-
2020
.). בימים אלה נערכת עבודה להפעלת אפשרות תשלום מקוון אפשרות זו לא תיתן
מענה לכלל לקוחות הסיוע המשפטי, אשר חלקם הלא מבוטל אינם מחזיקים בכרטיס אשראי או
אינם
יכול
ים להפעיל מח ,שבים אך עדיין יש לאפשר זאת ל
אלה .שיכולים לעשות שימוש בכלי זה
הצהרת זכאות כלכלית -
צמצום האפשרות למפגש פנים מול פנים יצר קושי בהחתמת הלקוחות
על תצהירי ם אודות מצבם הכלכלי על מנת לבחון את
זכאות
ם
לסיוע משפטי. בהתאם להנחיות
.ועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין נעשו התאמות לתקופה בנוגע לאופן החתימה על תצהיר
פניות ציבור - בתקופת החירום הגיעו לטיפול הממונה על פניות הציבור כ60
פניות חדשות
וכולן
טופלו .לא נרשמה עלייה משמעותית בפניות מלבד עלייה בפניות במחוז תל אביב .עיקר הפניות
היו בענייני כשרות משפטית י וז
קנה ,בעיות בהסדרי ראייה עם הילדים ,ופניות בקשר להעדר
יכולת לצור קשר עם עורכי דין המטפלים ישירות במח
וזות במצב בו אין קבלת קהל .עניין זה
טופל באמצעות המוקד ו הותרה האפשרות להשא
רי פניות בתיבות שהוצבו בכניסה ל משרדי
ה
מחוזות.
18
יא. סיכום
עבודת הסיוע המשפטי בתקופת משבר הקורונה היתה מאתגרת ומחשלת. בעבודה מקצועית
וב
תחושת שליחות נעשו פעולות חשובות, הן בהליכים פרטניים והן בהליכי מדיניות, ל צורך עמידה
.על זכויות לקוחות הסיוע המשפטי, ושיקוף הצרכים והיכולות של ציבור עני ומוחלש בישראל
ניסיון תקופה זו מלמד על חיוניותם של עובדי הס יוע המשפטי וההכרח בשמירה על מספר מספק
של עובדים שיוכלו לבצע את מכלול העבודה בתקופת חירום. יש לציין כי הדבר נכון גם בנוגע
לעובדי רווחה
אש תם
פעל הסיוע המשפטי, ואשר הגבלות שהוטלו על פעילותם פגעו בציבור
.לקוחות הסיוע המשפטי הנזקקים לשירותי הרווחה
גם במ
צב חירום,
בו מלאכת האיזון בין זכויות הפרט וצרכי הכלל משתנה וההחלטות מתקבלות
,בדחיפות
יש לה
קפ
יד בזכויותיהם של אנשים, ובמיוחד אלה המצויים במצבי חולשה י
י
חוד ,ים
.והנצרכים לסיוע של המדינה
במיוחד בשע ת חירום יש להקפיד בזכויות
הפרט ו
על חובתנ ו
להושיט
יד של לח
ים בינינו .