חומר רקע
1
1.7.2020
לכבוד
מר
חיים כץ – יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
:הנדון
מצבם של נכי צה"
ל
הלומי קרב
שלום,רב
1.
א ני פונה אליך בהמשך לדיון שהתקיים ביום22.6.2020
בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות
בראשותך
בנושא שבנדון.
ראשית אבקש לברך על העיסוק בנושא חשוב זה, ועל הנכונות להירתם
ל בירור יסודי של
.הסוגיה עד לקבלת תוצאות ממשיות
2.
למען הגילוי הנאות אציין כי שימשתי בעבר משך כמעט עשור יועצת משפטית באגף שיקום במשרד הביטחון
ובהמשך שימשתי
יועצת משפטית חיצונית לארגון נכי צה"ל וייצגתי נכים ומשפחות שכולות .
כיום אני
עוסקת
ב עיקר
ב
ייעוץ ובמחקר בנושא זכויות נכי צה"ל
ולפני כשנה אף
הוצאתי ספר עיוני ומעשי בנושא.
3.
במסמך זה אני מבקשת
להציע
מספר מהלכים לשיפור זכויות הלומי הקרב, חלקם ניתנים למימוש מיידי
במסגרת המצב המש פטי הקיים, וחלקם
למימוש בטווח הבינוני והרחוק.
4.
ב מסגרת הדיון בראשותך
ציין סמנכ"
ל ור' אגף השיקום בצורה ברורה
כי אין בעיה תקציבית בטיפול ב הלומי
קרב, אולם לדבריו אגף השיקום פועל כפי שהוא פועל כיון שהוא.כבול בפעילותו לאמור בחוק
5.
העובדה .שאגף השיקום פועל מכח חוק והוא כבול למסגרת החוק, אינה שנויה במחלוקת
עם זאת, אגף השיקום מקפיד לנקוט באופן ע
קבי גישה פרשנית דווקנית ומחמירה , ובכך"גוזר על עצמו"
צמצום הזכויות להלומי הקר ב, לעיתים
אף בניגוד להרחבה שנעשית בפסיקה לטובת הלומי הקרב .
,בנוסף
אגף השיקום נמנע מלעשות שימוש בסמכויותיו ובכלים שבמסגרת סמכויותיו על מנת לפעול לטובת
נכי צה"ל בכלל והלומי קרב בפ.רט
6.
אני סבורה
ש
שימוש נכון בכלים ובסמכויו
ת העומדים לרשות אגף השיקום יכול להביא לש יפור מיידי
בזכויות ה לומי הקרב תוך הקלה
על הנפגעים , כל זאת
ללא צורך בהליכים מור .כבים ותיקון חקיקה
ד וגמאות לסיוע להלומי קרב בטווח מיידי–
קרוב - מצ"ב בנספח א.
2
7.
למקרה שמשרד הביטחון יטען כי המתווה המוצע בנספח א' אינו
עומד בהלימה לאמור ב חוק ביססתי כל
.אחת מהדוגמאות על המקור החוקי/נורמטיבי לפעולה בדרך המוצעת בחירה של משרד הביטחון לפעול
בהתאם ל
פרשנות המחמירה עם נכי צה"
ל
מנוגדת לכללים המחייבים בפסיקה ביחס לנכי צה"
.ל
8.
מובן שהטיפול בטווח המיידי אינו מחליף את הצורך בדיון מעמיק לשיפור מצבם של הלומי הקרב ומערך
.הזכויות שלהם בטווח הבינוני והרחוק
דוגמאות לשיפור ההתייחסות להלומי קרב וזכויותיהם בטווח בינוני–
רחוק– " מצ
ב בנספח ב'.
9.
אשמח
להרחיב בנו
שאים הללו ככל שיידרש ,
לתרום ולסייע בקידום השיפור במצבם של הלומי הקרב
.וזכויותיהם
,בכבוד רב
רינת גולד גזית, עו"ד
לוט
:
נספחים
3
נספח
א
ד וגמאות לסיוע להלומי קרב בטווח מיידי– קרוב
ללא
צורך בתיקון חקיקה
שיפור מיידי
בזכויות1
1.
תוספת עזרת זולת –
תוספת כספית בהתאם ליחידה של"משקולות"
אשר
משק
פת
את חוסר התפקוד של
הנכה בטיפול בע .צמו ובתוך התא המשפחתי והוצאות רבות של המשפחה עקב כך מדובר בזכאות
שמקובל להתאים אותה לסוגים שונים של פגיע
ות
,לפי סוג הנכות, מצב משפחתי וגיל
אולם אין כל
התייחסות מיוחדת להלומי קרב במסגרת זו למרות פגיעה קשה בתפקוד של נפגעי פוסט טראומה
במסג .רת התא המשפחתי הזכאות מעוגנת בתקנות הנכים(תוספת למימון צרכים מיוחדים).
כ לי נוסף לטיפול בסוגיה זו נמצא
ב הוראה53.10
של אגף השיקום המקנה לרופא המוסמך במשרד
הביטחון סמכות לתת סיוע כספי במשקולות רפואיות .בשל קושי תפקודי של הנכה
באגף
השיקום נ
ק טו בעבר מהלך לפיו נכים קיבלו תוספת בהתאם להוראה53.10
עד לעיגון הזכאות
.בתקנות
ךכ נעשה ל
משל בכל הנוגע לנכים מושת
ל.י כליה ומטופלי דיאליזה
ב התאם
לכך מוצע ב
שלב ראשון צריך לתת
תוספת משקולות להלומי קרב על פי הוראה של תוספת עזרת
זולת רפואית ובהמשך לעגן זאת בתקנות הנכים(תוספת למימון צרכים מיוחדים).
2.
בהתאם להוראות אגף השיקום84.03
,בן משפחה של פגו ע נפש(הורים ובת זוג)
זכאי לטיפול פסיכולוגי
.עד שלוש שנים
פס ב"ד עע ב "מ252/17
משרד הביטחון נ
' פלוני קבע ביהמ"ש העליון
כי אמנם טיפול
פסיכולוגי לבן משפחה של נכה צה"
ל אינו טיפול רפואי לכל דבר ועניין אולם הפנה לבירור צורך בהמשך
טיפול בכל מקרה לפי נסיבותיו, תוך מתן המ
שך טיפול לפי הצורך, כפי שנע שה
במקרה
של הנכה שעניינו
.נדון במסגרת אותו הליך
בהתאם
לכך יש לפעול ל הסרת מיגבלת3 שנים לטיפול פסיכולוגי לבת זוג והורים –
בהתאם לפסיקת
ביהמ"ש העליון
, תוך מתן הטיפול בהתאם לצורך ולא תוך מיגבלה שרירותית אפריורית.
3.
בהתאם לפסיקה ובהתאם לעמדת משרד הביטחון כפי שהוצגה בדיונים בכנסת, טיפול פסיכולוגי לנכה
צה"
.ל בגין מצב נפשי הוא במעמד טיפול רפואי לכל דבר ועניין2
1
האמור
בנספח מהווה דוגמאות בלבד ואינו ממצה את כל השיפורים שניתן לעשות במסגרת החוק הקיים והסמכו
יות המסורות לאגף.
4
ל מרות ההכרה המפורשת בכך שטיפול
פ סיכולוגי לנפגעי נפש הוא טיפול רפואי, אגף השיקום אינו נוהג כך
בפועל ואינו מחיל את הכללים של טיפול רפואי על טיפול פסיכולוגי–
למשל, החז ר הוצאות נסיעה
לטיפול פסיכולוגי
מכח סעיף43
.לחוק ככל טיפול רפואי
4.
הקלה בבדיק
ת זכאות
למימון צהרונים ומסגרות חינוכיות לילדי
ה
לומי קרב
כשהקריטריון הוא לא
הצורך בהרחקה מאבי המשפחה הלום קרב אלא ה קלה על התא המשפחתי–כפי שנקבע בפסיקה (עת"
מ
(תא)
41734-02-15
).
5.
בחינת מסוגלות לעבודה של נכה תוך התייחסות
גם לגיל ולמקצוע כמקובל בנפגעי עבודה. ם כיו
משרד
הביטחון קובע מסוגלות לעבודה תוך התייחסות דווקנית לנכות המוכרת בלבד במנותק מגילו של הנכה
ומקצועו. ה
תייחסות זו מביאה לניתוק בין צרכיו של הנכה בשל נכותו והס
יוע
שהוא יכול לקבל מאגף
השיקום., ומביאה פעמים רבות לסחרור של החמרה במצב נפשי וכלכלי3
6.
הימנעות
מהרחבת מבחן הכנסות לנ
כים המקבלים תגמול נצרך , למשל הימנעות מקיזוז קיצבת ביטוח
אנשי מילואים(
קיצבה לפי
חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם
, תשס"ב-
2002
:(להלן חוק
ביטוח אנשי מ ילואים)
.מתגמול נצרך באופן המאיין את מטרת החוק ההערה
מתאימה
לכלל
הנכים המקבלים תגמולי נצרך.
4
שיפורים מידיים בהליך ההכ
רה
7.
חייל משוחרר
ה מגיש תביעה.זכאי לטיפול רפואי בנכות בגינה הגיש תביעה ל מרות שמשרד הביטחון
הכיר בכך שטיפול פסיכולוגי הוא חלק מטיפול רפואי לפגועי נפש, הטיפול הפסיכולוגי בשלב הגשת
התביעה נעשה בצורה מצומצמת מ.אוד ורק במסגרת בתי חולים
2
יועצת
משפטית לאגף השיקום
בוועדת העבודה והרווחה ביום31.5.18
: "
אכן קיימנו הרבה מאוד התייעצויות, לרבות עם משרד
הבריאות ועם הגורמים הרלוונטיים, והגענו למסקנה שלגבי פגועי הראש והנפש, אכן יותר נכון לקבוע באופן מפורש שהטיפול
הפסיכולוגי הוא חלק מהטיפול הרפו אי, לו הם זכאים לפי סעיף43
.
"...
3
דוגמאות
לפסיקה בנושא:
כך למשל קבעה כב' השופטת רביד במקרה שבו סרב קצין התגמולים להכיר בחוסר מסוגלות לעבודה בשל
" :שילוב של גיל והנכות המוכרת כי צודק המערער כאשר הוא טוען כי כאשר נדחה לראשונה בשנת1997
הנימוק לדחייה היה נימוק
הגיל אשר לא היה לו בסיס חוקי ."..
(-
)וע (תא1230/06
.)בלו נ' קת"ג כך עוד קבע כב' השופט שר ביחס להתעלמות קצין התגמולים
ממכלול הנסיבות
:של הנכה בקביעת מסוגלותו לעבודה
"מדוע אין הועדה יכולה להסתכל גם מעבר לאדם הספציפי אשר עומד בפניה
אל א
על מכלול חייו
האם
גילו המתבגר ,
...
.אין בהם כדי להשפיע על היכולת להשתכר נראה לצערנו כי רק אטימות עיניים יש בה כדי
להתעלם מעובדות אלה....והצדק יהא עיוור אם נתעלם מהטענות אשר העלה".
(
)בענ (חי2831-08-08
)חסן נ' קת"ג.
4 ל גי וי נאות– הח"
מ שותפה פרו בונו בייצוג איש מילואים הלום קרב מצוק איתן שמשרד הביטחון מתעקש לקזז את קיצבת ביטוח
אנשי מילואים שהוא זכאי לה מתגמול.נצרך, בניגוד להוראות חוק ביטוח אנשי מילואים ובניגוד להמלצת השופטת
5
בהתאם
להכרה בטיפול פסיכולוגי לפגוע נפש כטיפול נפשי לכל דבר ועניין יש לאשר
טיפול רפואי מלא
כולל טיפול פסיכולוגי שלא יהיה מוגבל לבתי חולים בלבד .
8.
שימוש בחזקה שנקבעה בפסיקה
לפיה
אם ,חייל מוכיח השתתפות באירוע קיצוני חריג קמה חזקה
שמצבו הנפשי נגרם
ב .של אותו אירוע אלא אם קצין התגמולים יוכיח אחרת5
בשלב שני–
עיגון היפוך.נטל הראיה בחקיקה
9.
התייחסות להלומי קרב לפי אותם קריטריונים ואמות מידה שבה מתייחסת
המדינה לנפגעות תקיפה
.מינית כשמדובר בנפגעות תקיפה מינית המדינה היא התובעת וככזו היא מכירה בהשפעה של פוסט
טראומה על מהלך החיים
של הנפגעת וכל התנהלות לא נורמטיבית אחרי האירוע נחשבת
כ ראיה
.מחזקת לעצם קיומו של האירוע
כשמדובר ב נכי צה"ל, לעומת זאת, כשהמדינה היא הנתבעת, כל
התנהלות לא נורמטיבית אחרי האירוע נזקפת לחובתו של הלום קרב והדבר נתפס כקוטע את הקשר
הסיבתי בין האירוע החריג בשירות והמצב הנפשי.
5
:בפס"ד רוט קבע כבוד הנשיא דאז שמגר את כלל העברת נטל הבאת הראיות כדלקמן
"נטל ההוכחה בשאלת קיומו של הקשר
.)...הסיבתי, המהווה אחד מהנדבכים הדרושים להקמת עילת התביעה, רובץ תמיד על התובע (בהיעדר הוראה אחרת בחוק
'אולם, בעוד שנטל השכנוע, הוא 'החובה מס1
,' ..., רובץ על התובע מתחילתו של ההליך ועד לסופו... הרי שנטל הבאת הראיות
הוא 'החובה מס '
2
', יכול שיעבור מצד אחד למשנהו במהלך ההליך... . כך, גם כאן על התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי
לשירות , אולם
משהוכיח קיומן של נסיבות מסוימות במהלך השירות , על קצין התגמולים הנטל לסתור קיומו של קשר סיבתי
כזה."
(
ע"א472/89
קצין התגמולים נ' אברהם רוט, פ"ד מה (5
)
203
( ,
1991
))
6
נ ספח
ב
ד וגמאות לסיוע להלומי קרב בטווח בינוני
רחוק
אבקש
להקדים ולהפנות ל החלטת ממשלה4088
מינואר2012
. לפי החלטת הממשלה אין לכאורה אפשרות
להוסיף הטבות חדשות עד שלא יעוגנו כל ההטבות .בחקיקה מהלך
זה הפך את נכי צה"ל בני ערובה
להליך
החקיקה.כבר כמעט עשור
דומה
כי בנסיבות שנוצרו והימשכות הליכי החקיקה של עיגון ההטבות יש ל
תקן
את החלטת הממשלה על מנת לאפשר לאג
ף השיקום לתת מענה לטיפול בצרכי
ם השוטפים של נכי צה"
ל
.בכלל והלומי קרב בפרט
האמור בנספח זה מהווה דוגמאות בלבד ויש להתייעץ עם הלומי הקרב ואנשי מקצוע בתחום הטיפולי באשר
לצרכים רלוונטיים , תוך מיפוי ויישום המלצות הוועדות שאגף השיקום כבר קיים בנושא וגנז את
המלצותיהן.
1. בדיקות סקר.
2. טיפול רפואי בתחלואה נלווית.
3.
הרחבת.מגוון הטיפולים הפרארפואיים
4.
הקמת.מסגרות טיפול ייעודיות להלומי קרב
5. טיפול פסיכולוגי לילדים
.בדומה לילדי פדויי שבי
6.
התאמת.מסגרות תעסוקתיות
7. טיפו
ח
מסלול"איכות חיים" אשר יתמוך ויממן
עיסוק ופעילות גם למי שנקבע לגביו שאין סיכוי שיחזור
.לעבודה מפרנסת
8.
תיקון.חוק היפוך נטל הראיה במקרה של הלם קרב וביטול התיישנות