חומר רקע
י"ג בתמוז התש"ף
5 ביולי 2020
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התש"ף-2020 (פ/221/23) של ח"כ מיכאל מלכיאלי
עיקול צד שלישי – רקע
סעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקול נכסים של החייב שנמצאים בידי צד שלישי. צד שלישי שהוטל עיקול כאמור על נכסי החייב שנמצאים אצלו, חייב למסור לידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים בהתאם להוראות שקבע הרשם, ואם הנכסים הם חובות שהצד השלישי חייב לשלם לחייב, עליו לשלמם למנהל לשכת ההוצאה לפועל בהגיע זמן פרעונם (סעיף 47 לחוק). לעניין זה, צד שלישי יכול להיות אדם, גוף, חברת ביטוח, תאגיד בנקאי וכו'.
בדומה להגבלות החלות על עיקול נכסים של החייב המצויים בידיו (סעיף 22 לחוק), גם בעיקול צד שלישי מונה המחוקק רשימה של נכסים שלא ניתן לעקלם. כך, סעיף 50 לחוק קובע כי אין מעקלים את נכסי החייב הבאים המצויים בידי צד שלישי:
נכסים שהמחוקק קבע לגביהם כי הם אינם ניתנים לעיקול (כמו שכר עובד המוגן על ידי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; גמלה של ניצולי שואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, ועוד);
מזונות שמגיעים מהצד השלישי לחייב לפי פסק דין או הסכם שאושר על ידי בית משפט;
כספים שמגיעים לחייב שהוא עצמאי עד כדי שכר העבודה שפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר;
אם החייב הוא קיבוץ אין לעקל נכסים שמגיעים כדי מכפלת סכום שכר העבודה הפטור במספר חברי הקיבוץ.
כספים שמגיעים לחייב לדיור חלופי במקרה של עיקול דירות מגורים;
כספים שמגיעים לחייב כמענק השתתפות בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון;
כסי שמגיעים לחייב כדמי ליווי לעיוור ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
הגבלת עיקול על נכסים מסוימים מבוססת על התפיסה שלפיה יש לאזן בין זכויתיו של הזוכה לגבות את החוב לבין זכויותיו של החייב לקיום בסיסי. ואכן, בעיקרם, הנכסים שפטורים מעיקולים הם נכסים שדרושים לחייב למחייתו המינימאלית.
התיקון המוצע
50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי
(א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
(2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;
(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;
(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג);
(6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;
(7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
הצעת החוק מבקשת למנוע מצב שבו חייב שנמצא במצוקה רפואית קשה או במצב סיעודי, שבגינם הוא זכאי לכספים מקופת החולים או מחברת הביטוח, לא יוכל לעשות שימוש בכספים אלה בשל עיקול צד שלישי שיוטל עליהם. לפיכך, מוצע לקבוע כי לרשימת הנכסים שאינם ניתנים לעיקול צד שלישי ייווספו גם כספים שמגיעים לחייב מכוח אחד מאלה, בין אם הכספים מגיעים לו כפיצוי, כשיפוי, כתגמולים או בכל דרך אחרת:
פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל הבריאות;
פוליסת ביטוח למימון ביצוע השתלות או ניתוחים בחו"ל;
פוליסת ביטוח סיעודי;
סל שירותי הבריאות הבסיסי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
נקודות לדיון
היקף ההגנה המוצעת והרציונאל העומד בבסיסה – כדי ליצור מיתאם בין הרציונאל העומד ביסוד ההגנה המוצעת לבין היקף ההגנה, יש לחדד את נוסח הצעת החוק כך שיעניק הגנה מפני עיקול צד שלישי אך ורק לאותם הליכים רפואיים בעלי משמעות של ממש לבריאותו, לחייו ולכבודו של החייב. כך, למשל, מצד אחד, יש להבהיר כי הניתוחים בחו"ל שעליהם מוצע להגן אינם ניתוחים שעניינם הוא שיפור האסתטיקה בלבד, ומצד שני, יש מקום לבחון האם יש הליכים רפואיים נוספים שאינם כלולים בנוסח המוצע ויש הצדקה להעניק להם הגנה.