חומר רקע

[email protected] | :טלפון6217710 - 050 | כה ' בסיון, תש"ף 17 ,ביוני 2020 לכבוד חה"כ יעקב אשר יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט הכנסת :הנדון הערות על הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש מצ"ב הערותיי על הצעת ה חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020 (להלן– הצעת החוק) , אשר ,אושרה בקריאה ראשונה ועברה לוועדת חוקה .חוק ומשפט, לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית כללי הוראות החוק המוצע, באו להחליף מספר תקנות לשעת חירום. הצורך בעיגון דרכי ההתמודדות של הממשלה עם המאבק בהתפשט ות נגיף הקורונה, מקורו, בין היתר, בפסיקת בית המשפט העליון ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה לצמצם עד כמה שניתן את השימוש בתחיקה לשעת חירום .בטיפול במצב התחלואה במדינת ישראל עם זאת, במקום לפרוס תוכנית מקיפה הנותנת מענה לכלל הצרכים של הציבור, בחרה הממשלה להסדיר ר ק את תחומי סמכותה להגביל את הציבור ולא את חובתה לסייע .בידו ,תחיקת החירום עסקה, לדוגמא, גם במענק סיוע לעצמאים1 בדחיית תקופות בענייני דיווחי מס2 .ובדחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה3 מבלי לקבוע מסמרות בדבר ההסדר ,הנדרש בנושאים אלו מן הראוי להסדיר את כלל ,הנושאים הרלוונטיים בתחיקה אחת ואחידה שאינה תחיקת חירום. כשל זה אינו טכני כלל ועיקר. הסמכויות המוקנות מכח חוק זה, יש בהן כדי להעניק סמכויות מרחיקות לכת לממשלה. הטעם בכך הוא הצורך באיזון בין בריאות הציבור לזכויות אחרות ובהם חופש התנועה וחופש העיסוק. ככל שהממשלה מבקשת להסדיר את סמכויותיה בחקיקה, באופן שיעמוד בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש ה יע ,סוק עליה להקפיד כי ההוראות האמורות תוגדרנה ב מידתיות ו ב סבירות. מקום בו הממשלה מעניקה לעצמה סמכויות 1 תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש)(מענק סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה בחברת מעטים), התש"ף- 2020 2 תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש)(דחיית תקופות בענייני הליכי מס), התש"ף2020 3 תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר), התש"ף- 2020 [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | ,אכיפה בלבד ואינה נותנת סעד לציבור בתחומים נדרשים (כגון: פיצוי כלכלי, הגנה על ציבור בסיכון )'וכד , יש בכך כדי לפגוע בהיות ההסדר החוקי סביר ומידתי לנדרש לטיפ.ול בנגיף הקורונה נוסף על המבחנים החוקתיים, יש חשיבות עצומה בהשבת אמון הציבור בממשלה אשר אבד, בין ,היתר, לאור התנהלות הממשלה בשבועות הראשונים למשבר (הנחיות סותרות, חוסר שקיפות מסרים סותרים וכד'). הדבר בא לידי ביטוי גם בהיקף החריג של הערות מהציבור שהגיע לפתח ה של הממשלה בעקבות פרסום התזכיר (קרוב ל- 20,000 ), על פי פרסום משרד המשפטים. 4 לאחר פרסום התזכיר, הוכנסו תיקונים קלים במוצע אשר אין בהם לאיין את הביקורת המרכזית .על החוק הערות עקרוניות נוסף על הצורך לעגן נושאים נוספים בחקיקה הראשית, כפי שאף קיים במדינות אחרות שעיגנו ,הסדרים ייחודיים5 ו בטרם אתייחס ללשון החקיקה ולהערות פרטניות בה, אבקש להתמקד במספר הערות עקרוניות – כניסת מצב החירום לתוקף בחקיקה אין התייחסות למדדים על פיהם רשאית הממשלה להכריז על "מצב חירום להתמודדות עם נגיף הקורונה" (להלן– מצב חירום). יתר על כן, סעיף41 קובע כי עם תחילתו של חוק זה, יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום. מצב דברים חסר במספר היבטים– 1. קביעת רף מינימלית – יש לק בוע מראש סף מינימלי שבהתקיימו יכולה הממשלה להכריז על מצב חירום. יש להגדיר בחוק מה הם הקריטריונים על פיהם מתקבלת ההחלטה על הכרזת מצב החירום (לדוגמא– גובה ה- R, כמות החולים המאומתים, כמות החולים המונשמים 'וכד). ו לקבוע בחקיקת משנה מה הם הערכים הקונקרטיים שבהתקיימם .רשאית הממשלה להכריז על מצב חירום 2. סיווג דרגות חירום שונות– בדומה להערכת מצב בטחונית , גם בהערכת סיכון רפואי אין להתייחס למדרג אחד (שגרה או חירום), אלא לקבוע מדרגות שונות של מצבי חירום, מהם ייגזרו הצעדים השונים שהממשלה תהא רשאית לנקוט. מטבע הדברים, ככל שרמת הסיכון תעלה, סמכויות הממשלה לנקוט בצעדים העלולים לפגוע בזכויות אחרות– תגדל. יש חשי בות בקביעת המדרגות השונות מראש בשים לב לקריטריונים שייקבעו. קביעה כאמור תגדיל את הוודאות לציבור, בדבר ההסדר החל, ובכך– יש לקוות– את האמון הציבורי .בהחלטות הממשלה6 4 פוסט בדף הפייסבוק של משרד המשפטים מיום8 ביוני2020 https://bit.ly/3e1ZvjK 5 לסקירה משווה חלקית ראו- dyyJiX 3 https://bit.ly/ 6 לעניין זה ניתן לעיין בתוכנית ההתאוששות של ממשלת אנגליה– s ’ to rebuild: The UK Government Our plan " " 19 recovery strategy - COVID שהוגשה לפרלמנט ב- 11 במאי2020 . [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | 3. פרסום טיוטת תקנות– נוסח צע ה ה ת חוק מקנה סמכות רחבה לממשלה, ואינו מפרט את המגבלות שיוטל ו על הציבור עם כניסת החוק לתוקף וזאת מהטעם שהחוק מנוסח כמתן .הרשאה לקביעת תקנות בלבד פועל יוצא הוא, כי עם פרסום החוק, יוכרז בישראל מצב חירום, אשר ההנחיות לציבור הנגזרות ממנו אינן קיימות. למען הסר ספק, מן הראוי לפרסם את הטיוטות באופן ובמועד שיאפשר התייחסות של .הציבור למוצע שקיפות הצעת החוק מת ייחס ת להיבט צר ומצומצם של הנגשת.מידע לציבור יש להבהיר כי השקיפות חיונית למאבק בטיפול במגיפה, ואינה בגדר דבר נאה להתהדר בו. כך גם סבור ארגון הבריאות העולמי, כמו גם מדינות שונו ת, ובהם ,ניו זילנד סינגפור, דרום קוריאה וט יוואן . חשיבותה של השקיפות משולש – 1. הבהרת מצב הדברים לציבור והשג ת אמו ן ו ;ציות שלו עם ההנחיות 2. ;)"צמצום ההסתמכות על דיווחים שגויים ("פייק ניוז 3. יכולת לבחון הנחות יסוד שגויות, וזאת במצב של אי ודאות לאור מיעוט המידע המחקרי .המבוסס הקיים בעולם בנושא זה רמת העדכון והדיווח לציבור בשלב "הגל הראשון" היה לקוי ביותר. במצב דברים זה חשוב להבטיח ,כי כחלק מהמאבק לטיפול בנגיף ייקבעו הוראות המבטיחות שקיפות מרבית , נוסף על ההוראות בדבר שקיפות ההנחיות. השקיפות נדרשת בנושאים הבאים– 1. המודלים והנתונים המצויים בידי הממשלה ,בנוגע למצב הרפואי, הכלכלי ועוד בעת קבלת ההחלטות; 2. ,המידע הנאסף והנגשתו בפורמט עדכני ופתוח לציבור ובלבד שבוצעה התממה כנדרש, וזאת מבלי "לדרוס" מידע או לשנות את מבנה הקבצים לעתים תכופות– כפי שנעשה עד כה. לאור חשיבות נושא זה יש להגדיר את חובת הפרסום בחקיקה ראשית, ולא להשאיר אותה לשיקול .דעת עובדי הרשויות הסמכות לקבוע תקנות הסמכות לקבוע תקנות, נתונה כיום בידי ראש הממשלה בלבד (סעיף38 ), למעט לגבי הכרזה על "אזור מוגבל". יש להבטיח כי תקנות הנוגעות לפעילות או אחריות של משרד מקצועי– ,כגון החינוך הרווחה, האוצר או זרוע העבודה– יותקנו על ידי השר הרלוונטי, או לכל הפחות תדרש הסכמתם ל.קביעת התקנות הדבר נדרש הן על מנת קבלת עמדתם של גורמי המקצוע בטרם קביעת המגבלות, והן על מנת להגביר .את האחריות המניסטריאלית של כל שר על הנושאים שבתחומי אחריותו [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | כמו כן יש להדקק ולחדד את הביקורת הפרלמנטרית הנדרשת בהפעלת הסמכויות לפי חוק זה, כפי .שמוצע בפירוט הערותיי שלהלן הערות פרטניות מבלי לגרוע בהערות הכלליות בפתח מכתבי זה , להלן מספר הערות פרטניות על ההסדר המוצע- סעיף2 1. )בס"ק (א- לאחר המילים "שוכנעה הממשלה" יש להוסיף "על בסיס נתוני התחלואה, קצב ."התפשטות המחלה, מספר המאושפזים והמונשמים ורמת הספיקה של מערכת הבריאות תוספת זו נועדה לחדד את המדדים על פיהם מחליטה הממשלה להחלי ט על מצב חירום, וכן .לתת להם פומבי 2. )בס"ק (א- בסופו יבוא "עמדת שר הבריאות תפורסם לציבור בסמוך לגיבושה, וככל שניתן ".קודם לישיבת הממשלה . ישנה חשיבות בפרסום עמדת שר הבריאות המהווה את התשתית המקצועית להכרזה על מצב חירום מכח החוק, וזאת על מנת לאפשר הצגת מודלי ם ועמדות .חילופיות לעמדה המוצגת 3. )ס"ק (ד– במהלך הדיונים בממשלה על תזכיר החוק, פרסמו ראש הממשלה החליפי ושר המשפטים כי תקופת ההכרזה על מצב חירום תעמוד על30 יום בלבד. הנוסח שהוגש לכנסת עומד עדיין על45 יום. בהנתן המדדים המשתנים תכופות, כמו גם העובדה שהחוק מאפשר הטלת מגבלות חריפות על חופש התנועה והעיסוק, מן הראוי לצמצם את משך התקופה בה .נמשכת תקופת החירום מרגע שהממשלה הכריזה על התקיימות הנסיבות לה ונזכיר כי במידת .הצורך ממילא רשאית הממשלה להאריך הכרזה זו סעיף3 4. ס"ק )(א– יש לחדד כי במקום בו "הנסיבות המצדיקות" אינן מפורסמות, ממילא לא תוכל )להיות ביקורת של הכנסת או של הציבור האם הנסיבות "חדלו להתקיים". מכאן (שוב .החשיבות בפרסום הנסיבות שהביאו את הממשלה להכריז על מצב החירום סעיף4 כללי 5. )ס"ק (א– ,ככל שהסמכות להתקין תקנות בתחומים מקצועיים תיוותר בידי ראש הממשלה יש להבטיח כי לא ייקבעו תקנות בתחום עיסוקו של משרד מקצועי, מבלי שהתקבלה עמדת המשרד באמצעות השר הממונה. יש לבסס את העמדה המקצועית על נתונים וחוות דעת המציגים את היכולת של הציבור והגורמים הרלו .ונטיים להתמודד עם התקנות שייקבעו עמד ות אלו י פורס מו .בציבור [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | 6. יש להיוועץ עם גורמי השטח ועם הציבור על התקנות המוצעות, ככל שניתן. בעניין זה אדגיש כי ככל שהממשלה תתחיל להיערך ,כבר עתה לגיבוש הנחיות בתחומים השונים יקל עליה לקיים הליך היוועצות מסודר שיאפשר הטמעה .של ההנחיות הנדרשות, ככל שייכנסו לתוקף פרטני 7. )בס"ק (א לאחר המילים "והכל רק לתקו"פה" יש להוסיף את המילה "מוגבלת; 8. ."בס"ק (א) נקבע כי התקנות תהיינה בתוקף עד ל"השגת התכליות האמורות על מנת שתובטח .ביקורת של הכנסת והציבור על חובה זו של הממשלה, יש להבטיח כי התכליות יפורסמו מראש לפיכך יש להוסיף לאחר המילים "השגת התכליות האמורות" את המילים "כפי שיפורסמו ;"לציבור ביום כניסתן של התקנות לתוקף 9. בס"ק (ב) לאחר המילים "ולצרכים של אנשים" יבוא "הנמ נים על קבוצת סיכון להדבקות גבוהה יותר מהמחלה וכן לאנשים...". נוסף על הבטחת ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות, יש חשיבות יתרה לקחת בחשבון קבוצות סיכון לחלות במחלה, ובראשם האוכלוסיה המבוגרת ;"במדינת ישראל 10 . )ס"ק (ד– יש להבטיח שהדיון בכנסת יהיה לא יאוחר מ-7 ימים מי ום כניסת התקנות לתוקף – בין אם בעת כניסתן הראשונה לתוקף, ובין אם ממועד הארכתן על ידי הממשלה. לתשומת הלב, תתכן פרשנות משפטית מהנוסח הקיים כי האישור של הכנסת הוא חד פעמי, עת נקבעות התקנות לראשונה, ולא בכל פעם שהממשלה קובעת הארכתן; 11 . )ס"ק (ד– ,יש להותיר את אפשרות הארכת המועד בשלושה ימים בידי הוועדה הדנה בתקנות ולא בידי ועדת הכנסת;, כפי שקבוע בנוסח המוצע סעיף5 12 . יש להבטיח כי אכיפת התקנות לא תחל, עד חלוף24 שעות מהנגשת הוראות התקנות בשפה .מובנת לציבור הרחב סעיף6 13 . .הגבלת חופש התנועה היא קשה ופוגענית לאור העובדה שסעיף7 מגביל ממילא את היציאה מהמרחב הפרטי, וכניסה למרחב הפרטי של אדם ללא הסכמתו היא ממילא אסורה מכח חקיקה קיימת , נראה כי התערבות בשיקול דעתו של אדם פרטי בדבר הסכמתו להכניס אנשים ל,מתחם הפרטי שלו אינה סבירה ו מידתית. על הממשלה להותיר מתחם אישי חיוני, ולסמוך .על שיקול דעתו של הפרט שלא יפעל לסכן את עצמו או את בני ביתו מעבר לנדרש מכאן הצעתי למחוק סעיף זה. סעיף7 14 . לעניין ס" ( ק1) – 14.1 ;יש להגדיר מה הם השירותים והמוצרים שהם בבחינת "חיוניים" לעניין סעיף זה [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | 14.2 יש לקבוע כי הגבלת התנועה לרכישת מוצרים או שירותים חיוניים בלבד, יכול שתהא לתקופה קצרה שאינה עולה על14 יום וזאת היות ודחיית אספקה של שירות שאינו "חיוני" יכול שיהיה כזה, ;בחלוף הזמן 14.3 יש למחוק את המילה "חיוני" לאחר המילים "למקום עבודה". ממילא אם אדם יהיה רשאי לצאת לעבו דה (בין אם היא מוגדרת כחיונית ובין אם לאו), אין לאסור עליו .לצאת ממקום מגוריו לעבודתו סעיף8 כללי 15 . ,בטרם הטלת מגבלות על פעילות מקומות עבודה יש לקבל את עמדת משרד האוצר, בנק ישראל וזרוע העבודה, על מנת להביא בפני הממשלה את ההשלכות הכלכליות וההשלכות על שוק העבודה של החלטה כאמור. יש להבטיח כי הנתונים שיוצגו ב פני הממשלה ויהיו הבסיס .להחלטתה, יפורסמו לציבור 16 . יש לקבוע השתתפות המדינה בהוצאות השוטפות של מקומות עבודה שהמדינה אסרה על הפעלתם . על מנת להבטיח כי הוראה על פגיעה כה חמורה בחופש העיסוק נעשתה באופן סביר ומידתי, יש לקבוע כי לא יוטל איסור על פעילות עסקית, מבלי שנקבעו מנגנונים של פיצוי ושיפוי .לבעלי העסקים הפרטיים פרטני 17 . )בס"ק (א– אחרי המילים "לחיוניות בתי העסק או השירותים" יבוא: "ולחומרת הפגיעה למשק ולבתי העסק" מהטעם כי נוסף על תשומת הלב לצורך בשימור הצטיידות במוצרים ושירותים חיוניים, יש לתת את הדעת גם על חומרת הפגיעה שעשויה לה י גרם לענפים או לעסקים בשל הגבלת פעילותם, ועל סיכויי ההת אוששות של המשק ככל שיוחלט על סגירה או .צמצום הפעילות העסקית 18 . ( ס"ק ג ) – לאחר המילים "פעילות חינוך" יבוא ", מוסד המעניק טיפול רפואי, פסיכולוגי או ."סוציאלי יש להחריג מהו ראות סעיף זה אף את העובדים בתחו מי הרפואה, הפסיכולוגי ה ו בתחום הסוציאלי– במקום בו המגבלות ה אמורות מונעות מעובדי תחומים אלו לבצע את .תפקידם סעיף13 כללי 19 . " יש לקבוע בתקנות קריטריונים להכרזה על אזור "מוגבל . אזכיר כי המלצתי היא לקבוע מדרג של מצבי חירום. מדרג זה ייקבע על פי קריטריונים קבועים מראש, ומכאן כי המדרג הגבוה ביותר, י כול ל כלול הכרזתו של אזור ."כ"איזור מוגבל [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | 20 . במקום בו הממשלה רואה כי אזור מסוים קרוב להכרזתו כ"א זור מוגבל", עליה ליידע את הרשות המקומית ואת תושבי האזור , בדבר רמת הסיכון בו הם מצויים, וסמכות הממשלה לקבוע את אזור מגוריהם כאזור מוגבל– וזאת על מנת להכין את האוכלוסייה בצורה .המיטבית 21 . יש לקבוע הוראה המחייבת את הממשלה לבצע באזור המוגבל בדיקות מקיפות ובתדירות גבוהה, וזאת על מנת להבטיח כי עם שינוי המדדים בשלהם נקבעו הקריטריונים, תוסר ההכרזה על האזור. פרטני 22 . )לעניין ס"ק (א– יש לקבוע בחקיקה כי שר הבריאות, שר הפנים, שר הביטחון ,ושר הרווחה .יהיו חברים בוועדה לפי סעיף זה 23 . ( לעניין ס"ק ב ) – הכרזה על אזור כ"מוגבל" הוא בעל השלכות קשות לציבור המתגורר ועובד באזור זה, ואין להקל ראש בדבר האחריות שממשלת ישראל נושאת בעת החלטה כאמור. לפיכך יש לעגן בחקיקה ראשית את התנאים המקדימים הבאים, בטרם הכרזה על אזור "כ"מוגבל: 23.1 הצג ת תוכנית מפורטת ,ומאושרת על ידי הגורמים האמונים על יישומה הנותנת מענה לאספקת מוצרים לתושבי האזור המוגבל ומקובלת על ועדת השרים, משרד הפנים והרשות המקומית; 23.2 הקמת מענה ייעודי וישיר לתושבים במגוון ערוצים. המענה לתושב נ יי תן לא יאוחר משעה מרגע שפנה למוקד הייעודי. מוקד זה יפעל באופן רציף מרגע ההכרזה על האזור המוגבל, ועד ל- 24 שעות;מסיום ההגבלה 23.3 תוצג תוכנית מפורטת למתן מענה לקשישים וחסרי ישע המצויים בתחום האזור .המוגבל לפיכך מוצע כי במקום הנוסח המתחיל במילים "הונחה דעתה של ו עדת השרים" ועד המילים "בתוך האזור", יבוא: "הוצגה בפני ועדת השרים תוכנית מפורטת המבטיחה אספקה נאותה של מוצרים ושירותים חיוניים בתוך האזור, נותנת מענה קבוע ורציף לתושבים במגוו ן ערוצי תקשורת , ומבטיחה מענה ייחודי לאוכלוסיה המבוגרת ולחסרי ישע המצויים בתחום האזור המוגבל, וועדת השרים מצאה כי התוכנית ניתנת ליישום ואישרה ";את התוכנית. סעיף22 24 . מנוסח הסעיף,, כמו גם מדברי ההסבר לא ברור האם במינוח "החלטה פרטנית" כוונת המחוקק היא ל החלטת ועדת השרים לעניין ההכרזה על אזור כ"מוגבל", או על החלטות פרטניות ש תתקבלנה בנוגע לתושבי האזור ,. מכל מקום ,לאור חומרת הפגיעה, והצורך במתן מענה מהיר יש לקבוע כבר עתה את דרכי ההשג.ות הן על החלטת הממשלה והן על ההחלטות הפרטניות 25 . לפי סעיף42 המוצע נקבע כי השגה כאמור תדון בפני בית המשפט לעניינים מינהליים . יש להבטיח ולקבוע כי השגה כאמור תדון במהירות האפשרית ולא יאוחר מ- 12 שעות ממועד .הגשתה [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | סעיף25 26 . ,הסמכות להרחיב סמכויות אכיפה ושיטור גם לגורמים שאינם שוטרים הינו חריג . סמכות כאמור אסור שתתקבל על ידי הממשלה לבדה. לפיכך, ככל שהממשלה סבורה שיש לה צורך בהרחבת סמכויות השיטור לעובדי ציבור אחרים, עליה להביא בקשתה זו לאישורה של ועדה ב.כנסת ,בקשה כאמור תגדיר את הצורך האזורים בהם נדרשת הרחבת סמכויות על גורמים .מחוץ למשטרת ישראל והיקף כח האדם שנדרש לשם השלמת משימות האכיפה לפיכך מוצע כי ב( ס"ק א ) – לאחר המילים "רשאית הממשלה לקבוע" יבוא: "באישור ה וועד ה ב"כנסת סעיף26 27 . ( בס"ק1) יש להשתמש במינוח שהוגדר בחוק זה "מרחב פרטי". לפיכך במקו ם המילים "למקום ."המשמש למגורים" יבוא: "למרחב פרטי סעיף37 28 . ( ס"ק ד ) – לאחר המילים "המרכזית ועובדיה" יבוא: " עובדי מערכת הבריאות, השירות הפסיכולוגי והסוציאלי", וזאת לאור חשיבות מתן מענה לציבור, קבוע וללא הגבלה, בתחומים .חיוניים אלו סעיף38 29 . ,כאמור ברישא יש להבטיח כי תקנות הנוגעות לפעילות או אחריות של משרד מקצועי– כגון החינוך, הרווחה, האוצר או זרוע העבודה– יותקנו על ידי השר הרלוונטי, או לכל .הפחות תדרש הסכמתם לקביעת התקנות סעיף41 30 . יש לבטל סעיף זה. מיום שהחלה מגיפת הקורונה, לא הוגדרו הקריטריונ ים המבהירים אימתי מתחילה ואימתי מסתיימת תקופת החירום. כמו כן, לא נקבעו קריטריונים ברורים לאבחן בין רמות המגבלות השונות, והתקנות הנדרשות לפירוט התנהלות הציבור מכח .חקיקה זו לממשלה אין שליטה אודות מצב התחלואה במועד פרסום החוק, ומכאן כי הגדרה מקדמית בדבר התקיימות תנאי החירום– .פגומה מן היסוד יצוין כי היות והחוק הראשי דורש ממילא קביעת תקנות, שנכון למועד זה טרם פורסמו הטיוטות להן, ממילא יהיה לממשלה הזמן להערך ,ולקבל החלטה אודות הכרזה על מצב חירום .מבלי שייגרם נזק של ממש לצורך לקבוע הוראות למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה [email protected] | :טלפון6217710 - 050 | סעיף43 31 . כל עוד החקיקה המוצעת קובעת רק את סמכות הממשלה להגביל את זכויות אזרחיה, ואינה מציעה טיפול מקיף בנזקי המגבלות בתחום הכלכלי, מן הראוי להגביל את החוק לתקופה .שאינה עולה על שלושה חודשים, דומה לחקיקה לשעת חירום .אלו הערותיי על הצעת החוק המוצעת. אשמח להרחיב, ככל הנדרש ,בכבוד רב עו"ד רבקי דב"ש