חומר רקע
מסמך רקע בנושא: נשים לתפקידים במערך שירותי הדת בישראל
מכון "על משמר הכנסת"
הקדמה
מכון על משמר הכנסת מבית התנועה המסורתית פועל להנגשת המידע הפרלמנטרי בנוגע לסוגיות דת ומדינה, ועל כן מסמך זה אוסף מידע אשר רלוונטי לכלל הסוגיות הנוגעות לנשים לתפקידים במערך שירותי הדת בישראל, בדגש על הממצאים של הכלים הפרלמנטריים ובהם: הצעות חוק, התבטאויות חברי כנסת, וועדות ומחקרי הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת). במסמך זה פרק מתומצת על ההגדרה החוקית של שירותי הדת בישראל, פרקים על ייצוג נשים בתפקידים מנהלתיים ועל ייצוג נשים בתפקידים הלכתיים במערך שירותי הדת. בכלל הפרקים ציטוטים והפניות לכלים פרלמנטריים רלוונטיים. הפרק האחרון במסמך זה הוא הצעות חוק שהוגשו בנושא עד כה.
תוכן עניינים:
מערך שירותי הדת- הגדרה חוקית
ייצוג נשים בתפקידים מנהלתיים במערך שירותי הדת
◦ רבנות ראשית
◦ מועצות דתיות
◦ בתי דין רבניים
◦ המשרד לשירותי דת
נשים בתפקידים הלכתיים
• הסמכה נשים לרבנות
• הסמכת נשים לתפקידי משגיחות כשרות
הצעות חוק שקודמו בנושא זה
סיכום
מערך שירותי הדת- הגדרה חוקית
המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. מאז הקמתו מחדש בשנת 2008, מטפל המשרד רק ביהודים.
מדינת ישראל מספקת לאזרחיה שורת שירותי דת בדרכים שונות באמצעות מוסדות דת המהווים חלק מן המנגנון הציבורי. תיאורם של השירותים והמוסדות כלולים בחוק שירותי הדת תשל"א-1971, שמשמש מסגרת לריכוז נושא שירותי הדת.
מוסדות הדת היהודיים:
מועצות דתיות – הזרוע הביצועית של המשרד. אחראית על אספקת שירותי הדת הבאים: נישואין, מקוואות, עירובין וחלקן קבורה.
רבנות – בצד המועצות הדתיות המופקדות על הצד האדמיניסטרטיבי הדתי, קיים בישראל מוסד הלכתי ממלכתי: הרבנות הראשית.
בתי דין רבניים – בתי הדין הרבניים במדינת ישראל הם ממשיכיהם של בתי הדין שפעלו בתקופת האימפריה העות'מאנית ואחר כך בתקופת המנדט.
בהסכם הקואליציוני בין מפלגות 'הליכוד' ו'שינוי', לאחר הבחירות בשנת 2003הוחלט על פירוק משרד הדתות. על פי ההחלטה, משרד הדתות יפורק ואגפיו יחולקו בין משרדי הממשלה השונים. המועצות הדתיות, המספקות את מרבית שירותי הדת בישראל, יפורקו, והאחריות לאספקת שירותי הדת תועבר בעיקר לרשויות המקומיות. המשרד פורק ב-31 בדצמבר 2003, והחל מיום 1 בינואר 2004 פוזרו סמכויות המשרד.
ב-14 בינואר 2008 אישרה מליאת הכנסת ברוב של 51 תומכים מול 37 מתנגדים את החלטת הממשלה להקים מחדש את משרד הדתות תחת השם "המשרד לשירותי דת", בראשותו של יצחק כהן ממפלגת ש"ס כחלק מההסכם הקואליציוני להקמת ממשלה זו. עם זאת, סמכויותיו של השר היו מצומצמות משל השרים שקדמו לו, שכן רק הרשות הארצית לשירותי דת, העוסקת בענייני המועצות הדתיות והקבורה הועברו לתחומי אחריותו. יתר התחומים שהיו בעבר במשרד הדתות נותרו בידי השרים המופקדים עליהם מאז פורק. המשרד עוסק בשירותי דת ליהודים בלבד.
ייצוג נשים בתפקידים מנהלתיים במערך שירותי הדת
רבנות ראשית
1. על פי חוק הרבנות הראשית לישראל1, חברי המועצה, אשר מהווה את הגוף העליון של הרבנות בישראל, נבחרים על ידי גוף המכונה 'האסיפה הבוחרת' המורכב מ-150 נציגים מתוכם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור הכוללים ראשי מועצות מקומיות, ראשי מועצות דתיות, נציגי שר הדתות ונציגי הממשלה והכנסת. כל 80 הרבנים הם גברים, וגם בקרב נציגי הציבור, ישנו רוב מוחלט של גברים. לשר לשירותי דת סמכות למנות 10 נציגי ציבור מבין ה-70, ולאחרונה התקבל כי הוא ממנה נשים בלבד כדי לאזן באופן מסויים את הנציגות המגדרית (ראו סעיף 5).
2. בחודש יוני 2018 שיגרה ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) מכתב לשר הדתות, דוד אזולאי בקריאה להבטיח ייצוג הולם לנשים מקרב נציגי הציבור שהוא בוחר. על המכתב חתמו ארבעים ואחת חברות וחברי כנסת מהסיעות השונות. ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): 2"ועדת שרים יכולה לעשות כעת טובה גדולה לרבנות הראשית- את תאשר את הצעתי יחד עם ארגון 'אמונה' לייצוג נשים. הרכבה של מועצת הרבנות הראשית משפיע במישרין על חייהן של נשים יהודיות במדינת ישראל בשורה ארוכה של תחומים. גוף שאמור לייצג את כלל הציבור לא יכול להדיר מחצית ממנו, זו שזקוקה כ"כ לשרותיו. גיוון התמהיל יטיב עם הציבור, ויגביר האמון במערכת".
3. מלבד פניה זו במכתב, הניחה ח"כ לביא הצעת חוק לתיקון הרכב האסיפה הבוחרת אולם הצעתה נדחתה על ידי וועדת השרים לחקיקה3 ובהמשך נדחתה לאחר דיון במליאה ברוב של 47 מתנגדים מול 33 תומכים כאשר נציג הקואליציה, השר איוב קרא, הסביר את התנגדותו כך: "יש לזכור כי הרכב האספה הבוחרת הנוכחי מבטא איזון בין אינטרסים ואוכלוסיות שונות, ובניהם בין השלטון המרכזי לשלטון המוניציפלי, בין ההתיישבות העירונית לאזורית, בין אוכלוסיית הרבנים לאנשי הציבור הכלליים ועוד. לכן, אני סבור כי אין מקום לקביעה קטגורית של ייצוג גוף הבוחר על בסיס מגדרי בלבד. אשר על כן, הרבנות הראשית לישראל מבקשת להתנגד להצעת החוק, ולכן אני קורא לכם להתנגד."
4. עוד בחודש יוני 2018 הנחה היועץ המשפטי לממשלה את הממשלה לפעול למינוי נשים לחברי האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית, באופן שייתן ביטוי - עד כמה שניתן במגבלות החוק - לשני המינים.
5. בחודש אוגוסט 2018 בעידודה של חברת הכנסת עליזה לביא וחברות כנסת נוספות ובעקבות מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, אישר שר הדתות4 דוד אזולאי ז"ל את בחירתן של עשר נשים לגוף הבוחר לרבנות הראשית 5, מתוך מכסת 10 אנשי הציבור שבכוחו למנות.
מועצות דתיות
6. המועצות הדתיות אשר תפקידן לספק שירותי דת עירוניים ובמסגרתן פועל רב העיר, מורכבות ממספר נציגים פוליטיים. על פי החוק והתקנות אין מניעה לכהונת נשים בתפקיד חברות מועצה דתית, אולם עד שנות השמונים הדבר היה לא מקובל. ב86' בחרה המועצה המקומית בירוחם בלאה שקדיאל לכהן כחברה במועצה הדתית המקומית. שר הדתות ביקש לבטל את המינוי ובעקבות כך עתרה לאה שקדיאל לבג"ץ שפסק6 כי אין מניעה לנשים לשמש בתפקיד זה, שהוא איננו הלכתי אלא פוליטי. בג"ץ חיזק פסק דין זה בפסיקה נוספת7 בשנת 2011 ואף הוסיף כי מן הראוי שבכל מועצה דתית יכהנו נשים.
7. מנתוני עמותת "חדו"ש" לחופש דת ושוויון שפורסמו בשנת 20118, עלה כי נשים מהוות 5% בלבד מכלל חברי המועצות. רק אחת מכל 20 חברים היא אישה, רק בשליש מהמועצות הדתיות ישנה אישה ואין כיום אף אישה המכהנת כיו"ר מועצה דתית.
8. בחודש אוגוסט 2013 מינה נפתלי בנט את לאה ביטון, לכהן כאחת משני הממונים על המועצה הדתית בעכו. ח"כ משה גפני מ'יהדות התורה', הגיב בחריפות על הצעד של בנט ואמר: 9"נפתלי בנט הינו בטלן, המנסה כל העת להוכיח שהוא לא דתי ולא מעניינת אותו המסורת הקיימת בעניין, הוא לא מצליח בשום דבר, אבל הוא מנסה להראות בכוח שהוא חילוני, שאין לו שום דבר עם המסורת שהייתה כל השנים. הוא לא מצליח בכל מה שהוא עושה ומחפש כל מיני כותרות כדי לקבל כל מיני מחיאות כפים כמו מעמותת חדו"ש, דבר המוכיח שוב מי הם חבריו, המעידים עליו".
9. בחודש אוגוסט 2016 הורה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, למשרד הדתות כי עליו לפעול על מנת שמספר הנשים המכהנות במועצות הדתיות יעמוד על 30%. בעקבות החלטה זו העביר משרד המשפטים למשרד לשירותי דת הנחיות חדשות לפיהן מועצה בת חמישה חברים צריכה לכלול לפחות אישה אחת, מועצה בת שבעה חברים צריכה לכלול שתי חברות, ומועצה בת תשעה חברים צריכה לכלול שלוש חברות
10. בחודש ינואר 2017 התכנסה הועדה10 לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי לדיון בנושא הניתוח המגדרי של תקציב המשרד לשירותי דת וייצוג נשים במועצות דתיות, בנוכחות השר דוד אזולאי (ש"ס) ובהשתתפות ח"כ מירב בן ארי (כולנו) ממלאת מקום יו"ר הועדה. בסיכום הוועדה אמר שר הדתות דאז ח"כ דוד אזולאי ז"ל : "לא אני המצאתי את ההמצאה של ייצוג לנשים, ואני פעלתי בכל המינויים שאני עשיתי עד היום- עשיתי לפי הנחיות היועמ"ש .אני מזוהה עם מפלגה מסוימת, מה לעשות. אבל אפילו אני לא יכול למנות את מי שאני רוצה".
11. נתונים של עמותת חדו"ש11 משנת 2016, לאחר החלטת היועמ"ש, העלו כי ישנו מספר שיא של נשים המהכנות במועצות דתיות – 49 נשים, אולם עיין ב-85% מהמועצות שמונו יש רק אשה אחת והשר לשירותי דת לא מינה אף יושבת ראש.
בתי דין רבניים
12. חוק שיווי זכויות האישה תשי"א – 1951 12, מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל. ועל פיו: "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית". על פי חוק זה, לא תיתכן אפליה מכל סוג בקבלה לעבודה או לנציגות ציבורית בתפקידים ממלכתיים.
בשנת 2000 הוגשו על ידי ח"כ יעל דיין מספר תיקונים לחוק שיווי זכויות האשה, ובמסגרת התיקונים ובעקבות מו"מ מול המפלגות הדתיות הוכנס סעיף קטן חדש, 7ג', ובו נקבע כך: 13"הוראות חוק זה לא יחולו על מינוי לתפקיד דתי בהתאם לדין הדתי, ובכלל זה על מינוי רבנים ובעלי תפקידים שיפוטיים בבתי דין דתיים".
בנאומה קודם ההצבעה על תיקון החוק (שעבר ללא התנגדויות), אמרה ח"כ דיין כך: 14"הכנסת תשמור על שוויון זכויות הנשים, המעוגן בעקרונות הצדק הטבעי, במגילת העצמאות, בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וברוח מסורת ישראל, תוך מתן כבוד למסורות הדתות השונות." על דבריה הודה ח"כ משה גפני שפעל לתיקון הנ"ל בחוק ואמר: אני פונה מכאן לבית-המשפט העליון, לשופטי בית-המשפט העליון: יש מצב שבו עקב פסיקות שנוגעות לנושאי דת ומדינה, עקב פסיקות ואמירות של אישים חשובים כמו שופטי בית-המשפט העליון, מעמיד אותנו, חברי הכנסת, שאנחנו חלק מהמחוקקים, במצב שבו חוקים שאנחנו מאוד מעוניינים להיות שותפים לחקיקתם, אנחנו חוששים ממה שיקרה כאשר החוק הזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית, איך יפרשו אותו שופטי בית-המשפט העליון כאשר זו לא כוונת המחוקק, והיו דברים מעולם"
13. בעקבות עתיקה של ארגון מבוי סתום, בחודש ינואר 2016 נתקבלה החלטת בג"ץ15 כי לשון סעיף 7ג' בחוק שיווי זכויות האשה לא מונע מנשים לכהן בתפקידים מנהליים-מקצועיים בבתי הדין וכי יש לפעול למינוי אשה בתפקיד סמנכ"ל לבתי הדין: "דבר זה עשוי להביא תועלת רבה מכל הבחינות, הן בממשק עם העולם הדייני והן בממשק עם הציבור הנזקק לבתי הדין." עוד נאמר בפסק הדין: "מערכת בתי הדין הרבניים, שאי השויון מובנה בה עמוקות על-ידי העובדה – שאליה אין אנו נדרשים כרגע – שאין נשים בדיינות ושאין חולק כי 50% מן הנזקקים ונזקקות לשירותי בתי הדין הן נשים... פשיטא שפני אשה ברמה בכירה בהנהלת בתי הדין הם חיוניים לאמון הפונות לבתי הדין ולחיזוקו".
14. בחודש יולי 2017 נכנסה אישה לתפקיד סמנכ"ל בתי הדין הרבניים, מיכל גולדשטיין וכך אמרה בראיון לאתר כיפה16: "ניתן לחזק את השיוויון ביחס לנשים, בכל התחומים אגב ולא רק בזה הדתי, אני מאמינה שניתן לעשות יותר למען נשים, כי באף היבט אין באמת שיוויון בין נשים לגברים. כמובן שאעבוד לפי הנחיות מנכ"ל בתי הדין הרבניים והשר לשירותי דת. אני מאמינה שאני אוכל לגשר בין חלקים שונים ודעות שונות ואצליח לשפר את מה שצריך".
15. בחודש אוגוסט 2017 ניתן פסק דין נוסף17 של בג"ץ בנוגע למינוי אישה לתפקיד מנכ"לית בתי הדין הרבניים ובו נקבע כי גם תפקיד זה הינו מנהלי-מקצועי ולא דתי ועל כן יכולה אישה להתמנות אליו אם תעמוד בתנאים שנקבעו בחוק: "אין כל מניעה שבדין למנות אשה כמנהלת בתי הדין הרבניים, ככל שתימצא ראויה לתפקיד בהתאם לתנאים שיפורטו. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם דברי חקיקה שונים, ובהם חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, חוק שיווי זכויות האשה, וחוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 ,וכן עם הצורך בייצוג הולם של נשים במגזר הציבורי בכלל, ובניהול בתי הדין הרבניים בפרט".
16. בחודש אוגוסט 2018, מונתה עו"ד שירה בן-אלי לתפקיד עוזרת משפטית לדייני בית הדין הרבני, וזו הפעם הראשונה בו נבחרה אישה לכהן בתפקיד משפטי בבתי הדין הרבניים בישראל אשר מהוה שותפה רשמית להליך קבלת ההחלטות בגוף השיפוטי הדתי.
17. בחודש אוקטובר 2018 נערך בבית הנשיא טקס השבעתם של 24 הדיינים החדשים, אותם בחרה הוועדה לבחירת דיינים. יו"ר הועדה למינוי דיינים, שר האנרגיה ח"כ יובל שטייניץ (הליכוד) נשא דברים ואמר: 18"אני מקווה שכך עלה בידי בעזרת כולכם שהמינויים בבתי הדין יחזקו את בתי הדין ואמון הציבור בה. ואני תקווה שגם דיינות נשים יהיו בהרכבים של בתי הדין הרבניים".
המשרד לשירותי דת
18. דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת19, שפורסם בשנת 2019, מציג פערים ניכרים בין ייצוג הנשים בכוח האדם במוסדות הדת של ישראל, ובפרט בקרב הסגל הבכיר – לבין ייצוגן בשאר השירותים הציבוריים בישראל. ברבנות הראשית, לדוגמא, אין ולו אישה אחת בתפקיד בכיר. הפער בולט בצורה משמעותית בהשוואה למגזר הציבורי בכללותו – שם יותר משני שליש מכוח האדם הן נשים.
נשים בתפקידים הלכתיים
בעשורים האחרונים חלה צמיחה משמעותית במספר הנשים האורתודוקסיות הלומדות לימודים תורניים גבוהים ומחזיקות בידע רב בעולם ההלכה היהודי. כחלק מתהליך זה, מספר הולך וגובר של נשים אשר מבקשות לתת מענה לביקוש הגובר של הציבור, ושל נשים בפרט, להוראה הלכתית. עם זאת, נשים אלה אינן מקבלות הכרה ממסדית בלימודיהן התורניים וכאשר הן מבקשות להתקדם הן נתקלות בתקרות זכוכית. נהלי הרבנות הראשית המונעים מנשים לגשת למבחני ההסמכה שלה מהווים חסם מרכזי בהקשר זה. גם סעיף 7ג' לחוק שיווי זכויות האשה, שהובא במסמך בסעיף 11, הינו מחסום מרכזי עבור נשים להתמנות לתפקידים רבניים ושיפוטיים בבתי הדין.
הסמכה נשים לרבנות
18. באפריל 2019 עתרו שש תלמידות חכמים אורתודוכסיות לבג"ץ בדרישה לאפשר להן להיבחן במבחני ההלכה הרשמיים של מדינת ישראל, לאחר שנתקלו בסירוב הרבנות. העתירה הוגשה על ידי עו"ד אלעד קפלן, שרה וינברג ואלה סקעת מארגון "עתים", בשיתוף מרכז רקמן באוניברסיטת בר-אילן וארגון "קולך", בעתירתן טענו הנשים כי מניעת האפשרות להיבחן במבחני ההלכה של הרבנות מהווים אפליה פסולה.
19. בתגובה לעתירה, בחודש דצמבר 2019 הרבנות הראשית הגיבה בשלילה ופסלה את האפשרות של נשים לגשת למבחני רבנות. במקום זאת, הציעה לששת הנשים לגשת למבחנים תורניים לנשים וזאת בכדי שגם הן יהיו נגישות לידע ההלכתי, אולם קבע כי אין המענה לא נמצא בין כותלי הרבנות הראשית, וכך כתב עו"ד גולדברג המייצג את הרבנות:
"בהתאם לעמדתה ההלכתית של מועצת הרבנות הראשית, המשקפת את העמדה המסורתית-הלכתית הרווחת מזה דורות רבים בעולם האורתודוכסי, לא ניתן להסמיך נשים לתפקידי רבנות", הסביר גולדברג במסמך. "הואיל ותפקידה של הרבנות הראשית לתת כשירות לתפקידים רבניים, אך ברור הדבר שתנאי סף לגשת לבחינות הוא שהנבחן יוכל להיות כשיר לכהן כרב".
עוד הוסיף במכתבו: "לא מן הנמנע שיש מקום ליצור מסלול השכלה ייעודי מוכר עבור נבחנים אשר מבקשים להיבחן על הידע ההלכתי שצברו וזאת במנותק ממתן כשירות לכהן בתפקידי רבנות, בדומה למסלולי השכלה גבוהה אחרים". הוא אף הדגיש כי "הרבנות הראשית איננה אמונה על כך, וספק רב האם כגוף רבני מסמיך היא מוסמכת לעסוק בעניין זה", ולכן "ככל שמבקשים לבחון את קידומו של רעיון זה, יש לבוא בדברים עם הגורמים השלטוניים המופקדים על הנושא".
20. בחודש יוני 2020 הודיעה היועץ המשפטי לממשלה לבגץ כי יש לאפשר לנשים לגשת למבחני הסמכה לרבנות וכך נכתב בהודעה: "על רקע קשיים משפטיים שישנם במצב הקיים, בשים לב לאפשרות – מבלי לקבוע מסמרות – שמערך בחינות כאמור לעיל עשוי לענות על הקשיים המשפטיים האלה, ניתן לאפשר למשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לפעול, וזאת בהקדם האפשרי וללא דיחוי, מול הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים בעניין בחינת ההיתכנות המעשית בכלל של הקמת מערך בחינות כאמור לעיל, שניתן יהיה להפעילו בעתיד הקרוב".
21. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ברך על ההחלטה וכתב: "זהו צעד חשוב בדרך להשוואת מעמדן של נשים ברבנות ובהלכה. האפליה שהלכה והעמיקה בשנים האחרונות נבלמה, ואני מקווה שחלק מחברי הממשלה הנוכחית יעמדו בהבטחתם וידאגו לקידום הנשי של כלל המגזרים ובכל המקצועות".
22. בתגובה לעמדת היועמ"ש, פרסם הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף, הודעה לפיה לא יאפשר קיום מבחני הסמכה לנשים ובמידה ויחייבו אותו לעשות כן, ישבית כליל את מערך ההסמכה לרבנות: "הרבנות הראשית לישראל דוחה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה התומכת בקיום בחינות רבנות לנשים, הרבנות הראשית לישראל איננה מוסד להשכלה גבוהה ותפקידה הוא להכשיר רבנים בישראל.
"נשיא מועצת הרבנות הראשית הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א הנחה את גורמי המקצוע ברבנות הראשית להתנגד מכל וכל להכשרת נשים לרבנות, ההלכה והמסורת היהודית שהרבנות אמונה על שמירתם אינן מאפשרים הכשרת נשים לרבנות.
"הרבנות הראשית מודיעה, כי ככל שתהיה הנחייה משפטית שתחייב אותה להכשיר נשים לרבנות בניגוד להלכה, הרי שיושבת כליל מערך הסמכת הרבנים ולא יתקיימו בחינות רבנות עד לתיקון חקיקה שיסדיר העניין."
הסמכת נשים לתפקידי משגיחות כשרות
23. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ב-2013 ארגון הנשים הדתיות "אמונה"20 נפסק כי אין שום מניעה לנשים לשמש בתפקיד משגיחות כשרות, וכך כתב השופט סולברג: "הנה כי כן, הסוגיה מושא העתירה באה על פתרונה. העתירה מיצתה את עצמה. הרבנות הראשית אמרה את דברהּ להנחת דעת העותרות בעתירתן, והמשרד לשירותי דת עיגן את הדברים כהווייתם בחוזר המנכ”ל. אכן, הלכה פסוקה היא כי “מצד נאמנות אין שום חשש שאם אך היא מוחזקת לאשה כשרה וליודעת ומבינה איך ומה להשגיח יש לסמוך עליה” (ראו בהרחבה: שו”ת אגרות משה, יורה דעה חלק ב, סימן מד, ושם גם התייחסות לדין שררה). בתמצית: אין עוד מניעה לנשים, ככאלה, מלשמש כמשגיחות כשרות.”
24. בעקבות פסיקה זו, בחודש מאי 2014 הודיעו הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת אשר בראשו עמד השר נפתלי בנט מסיעת הבית היהודי, כי לראשונה יתאפשר לנשים לגשת לבחינות ההסמכה למשגיחות כשרות. החלטה התקבלה למרות התנגדות של מספר חברי מועצת הרבנות הראשית שטענו כי נשים לא יכולות לשמש כמשגיחות כשרות.
25. בעקבות ההחלטה, הרבנות נדרשה לאפשר ל-16 בוגרות קורס משגיחות כשרות של "אמונה" להיבחן במערכת הרשמית כדי לקבל הסמכה, ומאוחר יותר לעבודה כמשגיחות כשרות במועצות הדתיות. תשע נשים מתוכן התייצבו לבחינות, ולפי הודעת הרבנות הראשית, אלו מביניהן שעברו את המבחן בהצלחה יוכלו להיקלט כמשגיחות כשרות על ידי המועצות הדתיות ברחבי הארץ. הבחינות התקיימו בחדר נפרד במרכז הקונגרסים בירושלים, לצד אולם שבו נבחנו כ-200 גברים לקבל הסמכה כמשגיחי כשרות.
26. בחודש נובמבר 2018 הודיעה הרבנות הצבאית21 כי תקלוט חיילות לתפקיד משגיחות כשרות, לאחר שהחלטה בנושא התקבלה עוד בשנת 2004 אולם לא יושמה. בהתאם להחלטה על הקורס ועל השיבוץ נמסר מדובר צה"ל: ״צה"ל פועל לשילוב נשים באופן שוויוני ובהתאם לצורכי המערכת״.
הצעות חוק שקודמו בנושא
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - כשירות רב ראשי והרכב האסיפה הבוחרת) של ח"כ אלעזר שטרן22 - הצעת החוק מבקשת לקבוע בחוק הוראות שיבטיחו כי הייצוג המינימלי של נשים לא יפחת מ-20% מחברי האסיפה הבוחרת. למשל, הממשלה תמנה 6 נציגות של ארגוני נשים, ו-25 נשים מבין 30 אנשי הציבור שמתוכן ימונו שבע טוענות רבניות או עורכות דין; מבין 10 נציגי הכנסת ימונו 5 חברות הכנסת.
הצעת חוק שירותי הדת הדתיים (תיקון ייצוג הולם לנשים במועצות הדתיות), של ח"כ עליזה לביא 23- הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ייצוגן השווה של נשים יובטח במסגרת החוק ובהתאם לעקרונות השוויון של המשפט הישראלי. הבטחת ייצוגן של נשים כאמור יסייע בקידום השתתפותן בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות המשפיעה על הציבור היהודי בישראל בתחום שירותי הדת.
הצעת החוק נכתבה בסיוע מרכז "רקמן" לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר-אילן.
הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבורית ברשויות המקומיות) של ח"כ עליזה לביא24 - הצעת החוק, אשר הוגשה לשולחן הכנסת על ידי חברת הכנסת עליזה לביא וחבר הכנסת שי פירון, מציעה לקבוע כי בכל מועצה דתית מחצית מהחברים יהיו נשים.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון בחירת החברים במועצה דתית) של ח"כ עליזה לביא25 - הצעת החוק מבקשת להגדיל את מספר חברי המועצה הדתית הנבחרים על ידי מועצת הרשות המקומית, הנבחרת על ידי תושבי הרשות. מעבר לכך, חברי המועצה הדתית הנבחרים על ידי מועצת הרשות ייבחרו על פי מפתח סיעתי בהתאם לגודל כל סיעה במועצת הרשות המקומית. כמו כן, הצעת החוק מבקשת להגדיל את ייצוג הנשים במועצות המקומיות.
הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) מינוי נציגות ציבור של ח"כ עליזה לביא26 - הצעת חוק זו מבקשת להשתמש במודל הקיים בבתי הדין לעבודה ולהחיל אותו על בתי הדין הרבניים, בשינויים המחויבים. ההצעה מבקשת להוסיף לבית הדין נקודת מבט נשית על סכסוכי מעמד אישי, שתרחיב את התמונה שתוצג בפני בית הדין. שילוב של נשים כנציגות ציבור בבתי הדין הרבניים יתרום לשוויון בבתי הדין, ויאפשר לנשים המגיעות להתדיין לחוש נוח יותר במהלך הדיונים המורכבים והאינטימיים בענייני מעמד אישי.
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון הרכב האסיפה הבוחרת) של ח"כ עליזה לביא27 - הצעת חוק זה מבקשת לערוך הקבלה בין מספר ראשי הערים והמועצות המקומיות הגדולות לבין מספר ראשי המועצות הדתיות שפועלות בהן, להבטיח את ייצוגן של חברות הממשלה, חברות הכנסת ונציגות ציבור בגוף הבוחר ולהוסיף נציגות מארגוני נשים וטוענות רבניות או עורכות דין כדי להבטיח באופן מובהק, בגוף החוק, את ייצוגן של נשים ואת מניעת הדרתן מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לזהות הרב הראשי שייבחר.
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון הרכב האסיפה הבוחרת) של ח"כ רחל עזריה - הצעת החוק מבקשת לקבוע כי שריונים שונים לנשים מקרב אנשי הציבור שבגוף הבוחר יתבצעו בצורה לפיה, ישוריינו בסך הכול 67 מתוך 95 נציגי הציבור שבגוף הבוחר, ומתוך 200 האנשים שבכלל הגוף הבוחר, לנשים, כל זאת בעקבות סעיף 8 לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס״ז–2007, שם נקבע שריון לנשים לגוף הבוחר רבני עיר בשיעור של כשלושים אחוז מכלל הסוף הבוחר, וכן בעקבות תיקון מספר 26 לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, משנת 2013, לפיו כי בוועדה למינוי דיינים יהיו לפחות 4 נשים מתוך 11 נציגים.
סיכום
לנשים תקרות זכוכית רבות בבואן להתקבל לתפקיד מפתח במערך שירותי הדת בישראל. חלק מן התקרות הן עקב חקיקה המונעת מהן קבלת תפקידים דתיים, וחלק מהמחסומים, בעיקר בכל הנוגע לתפקידים מקצועיים-מנהליים, הם פוליטיים.
נכון להיום, בזכות מאבקים משפטיים עיקשים ובזכות לחץ תקשורתי ופוליטי של ארגוני הנשים, רשאיות נשים להתמנות לתפקידים מנהלתיים-מקצועיים ומכהנות היום מספר לא מבוטל של נשים במועצות דתיות ובתפקידים מקצועיים שונים בבתי הדין הרבניים. באסיפת הגוף הבוחר לרבנות הראשית אין שוויון מגדרי ורוב הנשים שמכהנות באסיפה זו היא מכוח החלטת השר הממונה ולא בעקבות חקיקה או החלטת ממשלה קבועה. יש לציין כי למרות שהמחסומים החקיקתיים הוסרו, מספרן של הנשים בכל מערכות אלו רחוקות מלהיות שוויוניות ואת מירב התפקידים המנהליים הבכירים עדיין ממלאים גברים בלבד.
ככל שהדבר נוגע למלוי תפקידים הלכתיים, נשים לא יכולות לשמש בתפקידי רבנות רשמיים מטעם המדינה כיוון שאין הן יכולות לגשת למבחני הסמכה של הרבנות הראשית, ועל פי החוק היבש נראה כי ישנה מניעה לקדם נשים לתפקידים אלו, גם אם היו מוסמכות לרבנות, אולם עניין זה נתון לפרשנות וככל הנראה ידון בבג"ץ בהמשך.
עוד נציין כי מבין כלל הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת והובאו במסמך זה, אך אף לא אחת קודמה ונכנסה לספר החוקים. כלל ההישגים שנרשמו עד כה בנושא ייצוג נשים במערך שירותי הדת לא נרשמו באמצעות חקיקה כאמור.