חומר רקע
6
יולי2020
לכבוד
ועדת
החוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
הערות המוקד לפליטים ולמהגרים להצעת חוק קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים (הוראת שעה–
נגיף
הקורונה החדש)(דיונים בבתי משפט ובבתי דין בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים), התש"ף-
2020
לקראת הדיון הקבוע ביום7.7.2020
, להלן נבקש לפרט את הערות ארגון
המוקד לפליטים ולמהגרים
.להצעת החוק
המוקד לפליטים ולמהגרים מייצג מזה20
שנים כלואים במשמורת הגירתית
בפני בית הדין לביקורת משמורת לפי
חוק הכניסה לישראל , זאת הן על ידי עורכי דין הן על ידי
מי ש
אינם עורכי דין , המייצגים מוחזקים במשמורת
בהתאם לסעיף13
כ לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-
1952
.
איחוד ההסדרים באשר לקיום דיונים באמצעים טכנולוגיים בפני בית הדין לביקורת מש מורת במסגרת הצעת
החוק דנן
1.
בתי הדין לביקורת משמורת מקיימים ביקורת שיפוטית עתית ויזומה על החזקתם במשמורת של פליטים
ומהגרים, בהתאם לסימן ב' לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-
1952
. מדובר בעיקר במי שמוחזקים במשמורת
לצורך הרחקתם בישראל, וכן מבקשי מקלט הכלואים מכוח "הנוהל הפלילי" המאפשר להחזיקם בכלא
לתקופה בלתי מוגבלת לאחר שהיו מעורבים בפלילים. המדובר בתקופות כליאה הנעות בין ימים ספורים
.ועד חודשים ושנים ארוכות
כללם של מוחזקים אלו מובאים בפני בית הדין לדיון בהצדקה לכליאתם בתוך
96
שעות מעת תחילת החזקתו (סעיף13יד לחוק הכניסה לישראל), ולאחר מכן לכל הפחות אחת ל-
30
ימים
(סעיף13
(טו1) לחוק). הדיו
נים בבית הדין מתקיי
מי ם ככלל
בנוכחותו של המוחזק
(סעיף13
.)כ לחוק
2.
ביום20.3.2020
פורסמו תקנות שעת חירום (דיון בבתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל בשל התפשטות נגיף
הקורונה), התש"ף-
2020
. התקנות–
שפג תוקפן מאז–
קבעו סמכות כמעט בלתי מוגבלת
לקיים את
הדיונים בבית הדין שלא בנוכחות המוחזקים, אלא
בהשתתפותם באמצעות מכשירים טכנולוגיי.ם
3.
בהמשך, הוטמעו הערות תקנות שעת חירום אלו במסגרת תזכיר חוק דיונים במצב חירום בבתי דין
מינהליים ובוועדות רפואיות, התש"ף-
2020
, שהופץ ביום19.4.2020
.
4.
אנו
סבורים כי לאור מאפייניו של הדיון בבית הדין לביקורת משמורת–
שעניינו ביקורת ישירה על
,כליאתם של בני אדם
בדומה להליכי מעצר–
והזכויות המצויות על הפרק, נכון לקיים את הדיון בדבר
השימוש בהיוועדות חזותית בבתי הדין לביקורת משמורת במסגרת הדיון בהצעת החוק שבכאן, באופן
,שההגבלות והתנאים שייקבעו באשר לקיום דיונים בהיוועדות חזותית של עצורים, אסירים וכלואים
יחולו בשינו יים המתאימים גם באשר לדיונים העוסקים בביקורת על החזקתם במשמורת של מוחזקים
.במשמורת הגירתית
לחלופין, נבקש כי התנאים המגבילים שייקבעו בחוק דנן יחולו גם על הדיון בבתי
.הדין לביקורת משמורת
5.
הדברים הם בעלי משמעות רבה עוד יותר לאור העובדה כי מוחזקים במשמורת
ככלל אינם דוברים את
השפה העברית, לא פעם מצויים בשולי-
שוליה של החברה, ואינם מבינים פעמים רבות כלל את הסיבה
לכליאתם .ה
מפגש הבלתי-אמצעי בין ה ,מוחזק לבין הדיין, המאפשר לעיתים לגשר על קשיים אלו אינו יכול
להתקיים .באמצעות שיחות טלפון או היוועדות חזותית
רק ה מפגש
ה
בלתי אמצעי מאפשר ל
דיינים
להתרשם ממצבו הפיזי של הכלוא, ממצבו הנפשי, ומאפשר שיחה ברורה ומלאה , בה נשמרות זכויותיו של
המוחזק, וכן מתאפשר זיהוי של תופעות כגון ניצול שעבר בישראל וכן של סחר בבני אדם והחזקה בתנאי
.עבדות
6.
עוד נציין בהקשר זה כי בתי הדין לביקורת מש ,מורת ממילא מצויים בתוך מתחם בתי הכלא כך שהקושי
הלוגיסטי בשינוע המוחזקים לדיונים מצומצם באופן משמעותי באשר למצב בו נדרשתם הסעתם של
.הכלואים אל בתי המשפט
הערות נקודתיות הנוגעות להסדרים אותם יש להחיל באשר לקיום דיונים במאצעים טכנולוגיים בבתי הדין
לביקורת
משמורת
7.
,כאמור לעיל לעמדתנו ההסדר הראוי בנוגע לקיום דיונים בבית הדין לביקורת משמורת הוא ההסדר
שייקבע במסגרת הצעת החוק דנן באשר לדיונים בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים, ולא ההסדר אשר
נקבע בתקנות שעת חירום (דיון בבתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל בשל התפשטות נגי ,)ף הקורונה
התש"ף-
2020
, אשר הוטמעו כאמור בתזכיר חוק דיונים במצב חירום בבתי דין מינהליים ובוועדות רפואיות
(הוראות שעה), התש"ף-
2020
.
8.
אשר על כן, יפורטו ההערות להלן בהתאם לנוסח הצעת החוק שבכאן, באופן שיאפשר את התאמתה כך
שתחול גם על בתי הדין לביקורת משמורת לפ .י חוק הכניסה לישראל
א.
סעיף1 - הוספת בית הדין לביקורת משמ
רו."ת לפי חוק הכניסה לישראל להגדרת "בית דין
ב.
סעיף3 –
"ס()ק (א1) -
הוספת דיון באשר להחזקה ראשונית במשמורת לפי סעיף13
יד לחוק
הכניסה בישראל או להארכת החזקה במשמורת לפי סעיף
13טו לחוק כסוג דיון מועדף בה תאם
לסדר העדיפויות שבסעיף. לעמדתנו, לאור העיסוק הישיר בזכות לחירות, יש לקבוע את הדיון בפני
.בית הדין במעמד זהה לזה של דיוני מעצרים בהליך הפלילי
()ס"ק (א2) - הוספת השיקול באשר לעצור או אסיר שאי-
ידיעתו את השפה העברית מקשה באופן
.ממשי על השתתפותו בדיון
ס"ק )(ב–
,קביעה לפיה אם מתקיים דיון בבית דין לביקורת משמורת באולם הסמוך לבתי הסוהר
יובאו לדיון באולם מרב המוחזקים שניתן להביא תוך יישום הוראות הדין והוראות משרד
.הבריאות
ג.
סעיפים13-6
–
לאור הקשיים של מוחזקים במשמורת להבין את ההליך המתנהל בעניינם, לאור
מגבלות ש פה ופערים תרבותיים ואחרים, נבקש לקבוע את הכללים הבאים בכל הנוגע למקרים
:בהם אין מנוס מקיום ההליך באמצעים אלקטרוניים
1.
,לא ניתן יהיה לקיים הליך בפני בית הדין לביקורת משמורת באמצעות העברת קול בלבד
אלא אך ורק באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול ותמונה
, וזא ת אלא
במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור ראשת בתי הדין (בדומה להוראת
סעיף16
()א(א2)(א) המוצע בתיקון לחוק המעצרים) .
2. ככל שהמוחזק אינו דובר את השפה הע ברית, הדיון באמצעים אלקטרוניים יתקיים רק
בנוכחות מתורג
מן הדובר את שפתו של המוחזק (נבהיר בהקשר זה
כי שירותי התרגום
בבית הדין מעוגנים בסעיף4(7
,) לנהלי בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין
.)וכי העמדת מתורגמן בבתי הדין נעשית כעניין שבשגרה
3.
דיון באמצעים אלקטרוניים יתקיים בנוכחות בא כוח המוחזק, וככל שהמוחזק אינו
מיוצג, ימנה לו בית הדין סניגור (בדומה
לאמור בסעיפים7 באשר לדיון בהליך פל ,ילי
ובסעיף11
באשר לעתירת אסיר, העוסקים אף הם במקרים בהם לא קיימת ככלל חובת
מינוי סניגור, ואולם ייחודיותו של הדיון באמצעים אלקטרוניים מצדיקים מינוי
בהקשרים אלו.)
ד.
סעיף14
– בדומה לתיקון העקיף לחוק המעצרים, נבקש לקבוע תי קון עקיף לחוק הכניסה לישראל
בו ייקבע כי בעת החלטתו להאריך את המשמורת לפי סעיף13
טו לחוק הכניסה לישראל, ישקול
בית הדין
גם את חיוניות המשמורת, בין השאר בהתחשב בסיכון להידבקות המוחזק בנגיף
הקורונה בעת שהותו במשמורת ובמצב הכליאה באותה עת, ואם חלות ההוראות בדבר קיום הדיון
באמצעים טכנולוגיים–
גם בהתחשב בפגיעה במוחזק הנובעת מקיומו של הדיון לפי הסעיף
.האמור, שלא בנוכחותו
בברכה ,
ד"ר איילת עוז, עו"ד
מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים