נוסח הצעת חוק לדיון בוועדה

אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט י"ד בתמוז התש"ף מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 6 ביולי2020 - 1 - מ סמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום7.7.2020 בעניין הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020 /(מ1320 ) – ס עיפים2 עד7 להצעת החוק הוועדה קיימה עד כה 2 ,ישיבות בהצעת החוק בהן נדונו שאלות כלליות שמעוררת ההצעה וכן מנגנון ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה שבסעיפים2 ו-3 להצעה. בישיבה זו מוצע להמשיך את הדיון הב כרזה על מצב .החירום לאחר מכ ,ן מוצע דון ל בסימן א' לפרק ג' להצעה שעניינו: סמכות הממשלה להתקנת תקנות (סעיפים4 ו- 5 להצעה), ו בסעיפים6 ו-7 ש לפיהם תוסמך הממשלה לקבוע מגבלות על התנהלות הפרט ב.מרחב הפרטי והציבורי ב הצע ת החוק מוצע ל הסדיר את סמכות הממשלה להתקין את התקנות באופן הבא: א. הממשלה תוסמך להתקין תקנות ש ניתן יהיה לקבוע בהן מגבלות בתחומי החיים השונים– על התנהלותו ( של הפרט במרחב הפרטי שלו, כולל ב בית מגוריו ובר כבו הפרט י, ו במרחב הציבורי), על בתי עסק ופעילויות ,הפתוחות לציבור, על מקומות עבודה ,אירועים .מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית ב. ע ,ל פי המוצע הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בזמן שקיימת הכרז.ה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ג. תוקפ ן של התקנות ל א יעלה על 28 ימים או לע 14 ,ימים כתלות בסוג המגבלות, והממשלה ת וסמך להאריכן. ד. התקנות יותקנו עצמאית על ידי הממשלה, ויינתן להן אישור פרלמנטרי רק בדיעבד בתוך14 ימים, או7 .ימים ,לפי ההצעה אם ועדה של הכנסת לא אישרה את התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תו כל מליאת הכנסת לאשרן. ה. לפי המבחן להתקנת התקנות– על הממשלה להשתכנע כי ה ן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף ."הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון התקנתן כפופה גם ל מידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות.וההשפעות על המשק בתמצית , מוצע כי הוועדה תיתן דעתה לחולשה היחסית של הפיקוח הפרלמנטרי המוצע לצורך קביעת התקנות (תוך אישורן בדיעבד בלבד, ותוך מתן אפשרות למליאת הכנסת לאשר את התקנות בלי דיון בוועדה). זאת תוך מתן משקל לחומרת המגבלות שהממשלה תוסמך לקבוע באותן תקנות מצד אחד, ולצורך של הממשלה בגמישות וביכולת פעולה מהירה נוכח מאפייני ההתפשטו .ת של נגיף הקורונה מצד שני מוצע לבחון את מנגנון ה אישור הפרלמנטרי שיינתן ל תקנות , ולשקול האם מליא ת הכנסת יה א הפורום המתאי ם לדיון באישור ן . ככל ,שהוועדה סבורה שאין מקום לאמץ הסדר זה ע ליה לשקול מה תהיה המשמעות של היעדר הכרעה בוועדה ביחס לתקנות ו מה תהיה המשמעות של החלטה פוזיטיבית של הוועדה שלא לאשר את התקנות . ב כל,מקרה כדי להבטיח ככל האפשר קיום דיון דחוף בתקנות , מוצע לשקול ל אפשר הן ליו"ר הוועדה והן לשליש מחברי הוועדה ליזום דיון לשם כך אשר יתקיים בהקדם האפשרי . עוד,מוצע לשקול כאיזון נוסף לחולשתו היחסית ,של האישור הפרלמנטרי המאוחר לאפשר באופן חריג לוועדה ל בטל את התקנות לאחר אישורן . ב,נוסף מוצע ל וועדה לדון ב הסמכה רחבת ההיקף המוצעת ב סעיפים6 ו- 7 ב 'סימן ב' לפרק ג ה מסמיכה את ה ממשלה ל התק ין תקנות שגלומה בהן פגיעה משמעותית ביותר בזכויות הפרט – במרחב הפרטי (ב תוך בית ,המגורים של אדם ו ברכב ו )פרטי ובמרחב הציבורי (הגבלות על יציאה של אדם ממקום המגורים ועל שהייה במרחב הציבורי ,כללי שמירת מרחק בין אנשים והתקהלות במקום ציבורי ועוד.) המסמך שלהלן כולל את נוסח הצעת החוק הממשלתית, ובסימון שינויים– הצ.עות לתיקונו ושאלות מוצעות לדיון - 2 - חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 פרק:'א הגדרות הגדרות 1. בחוק זה– ""אזור מוגבל– אזור שהכריזה עליו ועדת השרים לפי סעיף13 ; ""אחראי על הקטין– הורה ,אפוטרופוס , אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו– 2016 1 , ;או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו "בדיקת תסמינים– מדידת חום או בדיקת תסמינים אחרים להידבקות בנגיף ;הקורונה, באמצעי שאינו פולשני ""גוף הצלה– כהגדרתו בסעיף90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א– 1971 2; ""הגורם האחראי על המקום– מעסיק, מנהל, מחזיק, מפעיל, או גורם אחר שיש לו יכולת שליטה על הפעלת המקום שייקבע בתקנות שיותקנו לפי סעיף4 ;, לפי העניין ""הגבלה– ;לרבות איסור ""הכרזה על אזור מוגבל– הכרזה לפי סעיף13 ; ""הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה– הכרזה לפי סעיף2 ; ""התקהלות– ;שהיית בני אדם בסמיכות, בין במבנה ובין בשטח פתוח לדיון : האם יש מקום לקבוע במפורש מהו מספר האנשים המינימלי היכול להיחשב ?להתקהלות ""הוועדה– ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין חוק זה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת , ואם לא קבעה לא קיימת ועדה כאמור– ועדת הכנסת או הוועדה המסדרת; לדיון : האם לרכז את הדיונים בתקנות שיקבעו את המגבלות שלפי חוק זה בוועדה ?אחת? או לפזר את הדיונים בין הוועדות לפי תוכן התקנות בכל מקרה נראה שיש .צורך לקבוע ברירת מחדל למקרה שהוועדות הקבועות אינן קיימות ""ועדת השרים– ;'ועדת השרים שמינתה הממשלה לעניין סימן ג' לפרק ג 1 'ס"ח התשע"ו, עמ586 . 2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש17 ', עמ390 . - 3 - ""חוק החינוך המיוחד– חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח– 1988 3; ""חוק העבירות המינהליות– ,חוק העבירות המינהליות התשמ"ו– 1985 4; ""חוק העונשין– חוק העונשין, התשל"ז– 1977 5; ""טיפול רפואי– כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו– 1996 6; ""מוסד המקיים פעילות חינוך– :כל אחד מאלה (1) בית ספר או גן ילדים שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים, שניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על- יסודי, חינוך על- ;תיכוני, חינוך אמנותי או חינוך מיוחד (2) ;מוסד תורני לרבות פנימייה של מוסד תורני (3) מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול ;בפעוטות (4) מסגרת לחינוך בלתי פורמלי, לרבות צהרון, חוג או קייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן– 1990 7; (5) ;פנימייה הנתמכת או המפוקחת על ידי משרד ממשלתי (6) ;מרכז השכלה לנוער נושר ובסיכון (7) ;תכנית חינוכית המיועדת לבגירים (8) גורם המקיים בחינות לצורך עיסוק הטעון רישיון, היתר, הסמכה ;או אישור, הניתן על פי דין (9) ,מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח– 1958 8 , שהוכר לפי סעיף9 לחוק האמור או שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף21 ;א לאותו חוק ( 10 ) גוף המבצע הכשרה מ קצועית, לרבות הכשרה מעשית, או ;השתלמות הנתמכת או המפוקחת על ידי משרד ממשלתי ""מזון– ;לרבות שתיה 3 'ס"ח התשמ"ח, עמ 114 . 4 'ס"ח התשמ"ו, עמ 31 . 5 'ס"ח התשל"ז, עמ 226 . 6 'ס"ח התשנ"ו, עמ 327 . 7 'ס"ח התש"ן, עמ 155 . 8 'ס"ח התשי"ח, עמ 191 . - 4 - ""מסגרת רווחה– מקום שבו ניתן שירות רווחה או טיפול לאדם, על ידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי או משרד החינוך או מי מטעמם, או המצוי בפיקוחם של המשרדים כאמור, או שניתן בו שירות או טיפול כאמור על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקו מיות או מי מטעמן או על ידי הרשות ;לשיקום האסיר או מי מטעמה ""מקום מגורים– ;לרבות מקום שהייה קבוע ""מקום עבודה– מקום שבו מועסקים עובדים על ידי מעסיק או שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד של מעסיק וכן מקום שעובד מגיע אליו במסגרת עבודתו לרבות במרחב ;הציבורי ""מקום פתוח לציבור– מקום תחום המנוהל על ידי מחזיק והפתוח לקהל הרחב, לרבות מקום שהכניסה אליו בתשלום, בין שהוא מצוי במבנה ;ובין בשטח פתוח לדיון : 1. ,מאחר שההגדרה חלה הן על מקומות בתשלום והן על מקומות שאינם בתשלום היא כוללת מקומות שונים מאוד האחד מהשני ומוצע לבחון אילו מקומות נכנסים במסגרת ההגדרה והאם יש מקום להתייחס לכולם באותו אופן. 2. "מה הכוונה בכך שהמקום "תחום– ?האם הוא חייב להיות מגודר מה לגבי שווקים ?הפתוחים לקהל 3 ?". מה הכוונה שהמקום "מנוהל על ידי מחזיק– ?האם יש צורך בתוספת זו 4. "מה המשמעות של היות המקום "פתוח לקהל הרחב– "האם אירוע "סגור למוזמנים ספציפיים שמתקיים בגן אירועים מוסדר נחשב כפתוח לקהל? האם אירוע ,שאינו מיועד למוזמנים מסוימים, אך נערך בשטח פרטי של אדם, למשל על גג ביתו ?הוא פתוח לקהל ""מרחב פרטי– ;מקום מגורים או רכב שאינו תחבורה יבשתית ""מרחב ציבורי– כל מקום שאינו מרחב פרטי ואינו מקום שחלים לגביו סעיפים8 , 10 , 11 או12 ; לדיון : "בהגדרות "מרחב פרטי" ו"מרחב ציבורי : ה הגדרות ה מוצע ות מצמצמות מאוד את המרחב הפרט י, ומרחיבות את המרחב הציבורי .שהיא ההגדרה השיורית :כך, ישנם מקומות שהם קניין פרטי של אדם אך לא יוגדרו כמרחב פרטי. למשל מחסן, חניה, חצר הבניין, גג הבניין, רכוש משותף אחר בבניין משותף. מוצע לדון ב משמעויות של ההגדרה כך בהמשך, במסגרת הדיון בסעי פים6 ו- 7 העוסקים בהגבלות במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. - 5 - ""נגיף הקורונה– נגיף הקורונה החדש2019 ( Novel Coronavirus 2019 – nCoV ;) ""עובד– לרבות שוטר, סוהר, מתנדב, חייל, מי שמועסק ומי שנותן שירות בחצריו של מעסיק באופן תדיר, בין שמתקיימים עם המעסיק יחסי ;עבודה ובין שלא מתקיימים ""עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת– עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת הנושא תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית, או של איגוד העיתונאים הפועל בישראל שחבריו עיתונאים ועובדי מקצועות התקש;ורת ""פקודת בריאות העם– ,פקודת בריאות העם1940 9; ""תחבורה יבשתית– תחבורה ציבורית והסעה מיוחדת כהגדרתה בצו הפיקוח ,)על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב התשמ"ה– 1985 10 ; ""תחבורה ציבורית– :כל אלה (1) אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות, כהגדרתם בפקודת התעבורה11 ; (2) ;מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה (3) רכבת ארצית כהגדרתה בסעיף1 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב– 1972 12 , ורכבת מקומית כהגדרתה בסעיף46 לפקודה ;האמורה (4) רכבל כהגדרתו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ"ח– 1968 13 ; ""תשאול או קבלת הצהרה– תשאול או קבלת הצהרה בעניינים השוללים אפשרות להידבקות בנגיף הקורונה, ובכלל זה העדר תסמינים להידבקות כאמור, העדר קרבה לאדם שנדבק בנגיף או קיום הוראות מחייבות ש.מטרתן למנוע את התפשטות הנגיף פרק ב': הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה 9 ע"ר1940 ', תוס1 ', עמ 191 . 10 'ק"ת התשמ"ה, עמ 1164 . 11 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש7 ', עמ 173 . 12 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש23 , 'עמ485 . 13 'ק"ת התשכ"ח, עמ 1884 . - 6 - הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה 2. )(א (1) שוכנעה הממשלה כי קיים סיכון ממשי /קיימת סבירות גבוהה להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה מ שמעותית בבריאות הציבור ו בשל כך תמ חייבת נקיטת אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה ;, רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהונחה לפניה עמדת שר הבריאות בעניין. (2) לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהונח הו לפניה עמדת שר הבריאות ו חוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין. )(ב הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תונח על שולחן הכנסת ועל שולחן הוועדה בצירוף נימוקים , בסמוך ככל האפשר לאחר שהחליטה עליה הממשלה,. ותוקפה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הוועדה ;לא קיבלה הוועדה החלטה ,רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה כאמור בסעיף זה לתקופה נוספת ש לא תעלה על21 ימים. )(ג הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה., ואולם רשאית הממשלה, בהתקיים נסיבות דחופות ,ומיוחדות המצדיקות זאת, להורות כי ההכרזה תיכנס לתוקפה באופן מיידי ובלבד ש.תפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר נתינתה )(ד הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל, ושלא תעלה על45 ימים, ורשאית הממשלה , באישור מראש של הוועדה, להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על45 ימים כל אחת;. לא קיבלה הוועדה החלטה עד [מועדx], רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה כאמור בסעיף זה לתקופה נוספת ש לא תעלה על21 ימים. לדיון: 1. מוצע לבחון ה אם רצוי ש.הארכת תקופת ההכרזה תהיה באישור מראש של הוועדה 2. ,ככל שהוועדה תחליט שיש לקבוע אישור מראש כאמור מוצע לבחון כיצד יש להסדיר את ?ההליך של הארכת ההכרזה( כמה זמן מראש על הממשלה להביא את ההארכה לכנסת? ת?וך כמה זמן הוועדה צריכה להחליט האם לקבוע מנגנון למקרה ?שהוועדה לא יכולה להתכנס.) ביטול הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה 3. )(א חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על מצב חירום בשל .נגיף הקורונה, תבטל הממשלה את ההכרזה - 7 - )(ב הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. לדיון – ?מה יהיה ההליך המקדים בכנסת? האם נדרש דיון והמלצה של ועדת חוקה מי רשאי לבקש את הביטול? הוראה דומה לגבי ביטול מצב חירום לפי סעיף38 לחוק יסוד הממשלה מצויה בסעיף71 לתקנון הכנסת– על פי בקשת הממשלה או שלושים חברי הכנסת ולפי המלצה של הוועדה. )(ג ביטול ההכרזה לפ י סעיף זה יפורסם ברשומות וייכנס לתוקף עם .פרסומו פרק ג': קביעת הגבלות בעת הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה סימן א': סמכות הממשלה להתקנת תקנות סמכות להתקין תקנות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה 4. )(א בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה רשאית הממשלה להתקין תקנות כאמור בסעיפים6 עד12 אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת ה הדבקה בהיקף רחב בנגיף הקורונה, ו צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכו ן, והכול רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות, ו לאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים ממנה. )(ב תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של א זרחים ותיקים , של קטינים ושל אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ולהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח– 1998 14 . )(ג תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על28 ימים, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים6 ו-7 – שלא תעלה על 14 ימים, ורשאית הממשלה לשוב ולהתקין תקנות כאמור , לרבות בדרך של הארכת תוקפן ה תוקף הקבוע בהן , לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על28 ימים או14 ימים, לפי העניין, והכול ובלבד שתקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף קטן זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב .חירום בשל נגיף הקורונה 14 'ס"ח התשנ"ח, עמ 152 . - 8 - )(ד (1) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א) יונחו בסמוך ככל האפשר לאחר פ רסומן ברשומות / מיד עם התקנתן על שולחן הוועדה בליווי דברי הסבר ; הוועדה תקיים דיון בתקנות האמורות ותחליט אם לאשרן , כולן או חלקן , בתוך14 ימים מהמועד שהונחו על שולחנה / מיום פרסומן ברשומות ,, ולעניין תקנות כאמור בסעיפים6 ו-7 – בתוך7 ;ימים מהמועד האמור ועדת הכנסת רשאית במהלך התקופ ות האמור ות , להאריכן, לעניין דיון מסוים, לפרק זמן שלא יעלה על3 ימים ; לא קיבלה הוועדה החלטה עד תום התקופות האמורות, לפי העניין, ואם הוחלט על הארכתן– עד תום תקופת ההארכה (בסעיף קטן זה– ,)המועד האחרון להחלטת הוועדה יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי ולכל המאוחר עד תום7 ימים מהמועד האחרון להח לטת הוועדה ולעניין תקנות כאמור בסעיפים6 ו-7 – עד תום3 ימים מהמועד האמור ;החליטה הוועדה שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת– החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין – יפקע תוקפן של התקנות ; הודעה על פקיעת תוקף התקנות כאמור תפורסם.ברשומות (2) יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה מיוזמתו, או לפי דרישת שליש מחבריה, לצורך דיון כאמור בסעיף קטן זה, בהזדמנות הראשונה האפשרית /בהקדם האפשרי. (3) לא קיבלה הוועדה החלטה כאמור בפסקה(1) ,י פקע תוקפן של התקנות / יעמדו התקנות בתוקפן. [יצוין כי הקביעה בפסקה זו נדרשת רק אם תחליט הוועדה לבטל את ]האפשרות לאשר את התקנות במליאה (4) ,החליטה הוועדה שלא לאשר את התקנות, כולן או חלקן לא תתקין הממשלה בשנית את אותן תקנות או את אותו חלק מהן שלא אושר, .אלא אם חל שינוי מהותי בנסיבות או באישור הוועדה מראש (ה) ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים בתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), כולם או חלקם, לשם השגת המטרות כאמור באותו סעיף ובשים לב לנסיבות שעמדו ביסוד התקנתן , תבטל או תתקן את התקנות .בהתאם (ו) הוועדה רשאית לבטל)תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א ,כולן או חלקן; ,יושב ראש הוועדה יכנס את הוועדה לפי דרישת שליש מחבריה בהזדמנות /הראשונה האפשרית בהקדם האפשרי, לצורך דיון כאמור בסעיף קטן.זה - 9 - לדיון: הממשלה מציעה כי לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה, היא תוסמך להתקין תקנות י שי קבעו בהן מגבלות בכל תחומי החיים. על- ,פי המוצע התקנות י היו בתוקף למשך 14 או28 .)ימים (כתלות בסוג המגבלות אישור פרלמנטרי לתקנות יינתן רק,בדיעבד ב תוך7 או14 ימים מיום התקנתן ( ,שוב כתלות בסוג המגבלות) . הממשלה מציעה עוד, כי אם ועדה של הכנסת לא אישרה את התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת.לאשרן 1. לסעיף4 :)(א אופיו של האישור הפרלמנטרי המתאים – ?מראש או בדיעבד דרך המלך להתקנת תקנות הפוגעות בצורה כה חריפה בזכויות הפרט היא תוך קבלת אישור פרלמנטרי מראש , ומתן היתר לאישור בדיעבד רק במקרים חריגים . מנגד , ניתן לגרוס כי מאפייני ההתפשטות של נגיף הקורונה מצריכים את הממשלה ,להגיב באופן מיידי למציאות המשתנה בקבועי זמן שאינם תואמים את אופי העבודה ,הפרלמנטרי והצורך בכך מצדיק, לעת הזו, ובשים לב לכך שהחוק מוצע כהוראת שעה עד ליום31.3.21 , את ה .סטייה מהדרך הרצויה לאישור התקנות מוצע כי הוועדה תדון בסוגיה זו ותיתן דעתה ל קשיים המתעוררים בהקשר זה , כגון קשיים מבחינת ה לגיטימציה ה ,דמוקרטית שאלות הנוגעות ל אכיפת עבירות שיבוטלו .בדיעבד ועוד בכלל זה, מוצע כי הוועדה תשקול האם יש נסיבות שבה ן מתחייב/ניתן להביא את התקנות ל.אישור מראש בוועדה 2 . לסעיף4 )(א: המבחן המהותי להתקנת התקנות – המבחן המוצע כולל היבט בריאותי ("מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון"), ומבחן של מידתיות ושקילה של חלופות והשפעה על המשק ("רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות האמורות ולאחר שנשקלו חלופות להשגתן וההשפעות על המשק"). מוצע לדון במבחן הבריאותי המוצע – ולשמוע התייחסות מגורמי המקצוע באשר לפרשנותו. האם די ב מניעת הדבקה של אדם אחד כדי ?לקבוע את המגבלות המוצעות האם אין צורך להתייחס ?לשיעור הסיכון ורוחבו כחלק ממבחן זה באשר למבחן המידתיות המוצע – מוצע לבחון אם יש מקום לקבוע כי על הממשלה .לשקול גם את עומק והיקף הפגיעה בזכויות הפרט אל מול השיקול הבריאותי - 10 - 3. לסעיף4(ד): מנגנון אישור התקנות על ידי הכנסת – בהצעת החוק מוצע כי התקנות יאושרו על ידי ועדה של הכנסת בתוך7 או14 ימים (לפי סוג התקנות). ועדת הכ נסת רשאית להאריך את המועדים ב-3 ,ימים, ואם הוועדה לא קיבלה החלטה .יובאו התקנות לאישור מליאת הכנסת אם התקנות לא אושרו– .תוקפן יפקע מוצע לדון בקושי שהצעה זו מעוררת– מליאת הכנסת, שהיא ה גוף הנהנה מהלגיטימציה הדמוקרטית המרבית, אינה פורום שמתנהל בו דיון וליבון של סוגיות מקצועיות. לא נשמעים בו גורמי מקצוע או עמדות ציבור, ולא ניתן לקיים בו דיון ממצה בסוגיה משפטית. הממשלה הציעה מנגנון אישור זה כדי להתמודד עם נסיבות שבהן יו"ר הוועדה אינו מכנס מ סיבה כזו או אחרת את הוועדה לדיון בתקנות . מוצע לוועדה לשקול לקבוע מנגנון חלופי להתמודדות עם ה חשש האמור באמצעות קביעה כי יו"ר הוועדה יהיה חייב לכנס את הוועדה לדיון בהצעת התקנות , בהזדמנות הראשונה או בהקדם ,האפשרי ביוזמתו או לפי דרישה של שליש מחברי הוועדה. כמו כן, על הוועדה לתת את דעתה למצב שבו הוועדה בכל זאת אינה מגיעה להחלטה בקשר לתקנות– האם התקנות יפקעו או שמא יוותרו בתוקפן? 4. לסעיף4 :)(ד תקנות ש הוועדה החליטה שלא לאשר ן – לפי הצעת החוק, אם הוועדה החליטה לא לאשר את התקנות– .הן פוקעות ההצעה אינה מתייחסת לשאלה מה קורה לאחר מכן– האם הממשלה רשאית לשוב ולתקין את אותן תקנות, בניגוד ?לעמדה מפורשת של הכנסת נ ציע לחברי הוועדה לשקול לקבוע כי אם הוועדה החליטה במפורש ש לא לאשר את התקנות , או חלק מהן– הממשלה לא תוכל לה תקין שוב את אותן תקנות (או את )החלק מהן שלא אושר , אלא אם קיבלה לכך אישור מראש של הוועדה , או אם חל .שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את התקנת התקנות 5. לסעיף4(ה :)ביטול התקנות על ידי הממשלה – לפי הצעת החוק , הממשלה מחו ,יבת לבטל או לתקן את התקנות אם ראתה כי אין עוד צורך בהן לשם השגת .מטרתן מוצע להוסיף ל סעיף קטן זה כי סמכות ה ביטול של הממשלה תופעל "בשים לב לנסיבות שעמדו ביסוד התקנתן", קרי: ככל שהיה שינוי בנסיבות מצופה כי .הממשלה תבחן את הצורך בהמשך תוקפן של התקנות 6. לסעיף4(ו): ביטול על ידי הוועדה – מוצע לוועדה לשקול לקבוע כי גם הוועדה תהיה רשאית לבטל את התקנות , כולן או חלקן .מוצע כי יו"ר הוועדה יכנס אותה לדיון כאמור לדרישת שליש מחברי הוועדה, בהקדם האפשרי /בהזדמנות הראשונה האפשרית. מדובר אמנם בצעד חריג, אך יתכן ויש מקום לאפשר אותו נוכח האופי .הבלתי שגרתי של ההסדר בכללותו - 11 - 7. לפי ההצעה ניתן לקבוע את התקנות כך שיחולו על המ דינה כולה או לע שטח מסוים ממנה – המשמעות היא שניתן לקבוע מגבלות חריפות יותר על אזור מסוים, בלי שיש צורך לעמוד במבחן הבר יאותי המחמיר הנדרש לשם הכרזה עליו כ"אזור ( "מוגבל .)"שבו קיימת "התפשטות נגיף הקורונה בהיקף נרחב כלומר, קביעה של .הגבלות מיוחדות לאו דווקא בשל העילה של עלייה ברמת התחלואה באזור כך למשל נעשה כשהממשלה ביקשה להגביל את הגישה להר מירון בסמוך לל"ג בעומר – וזאת ,למעשה בשל חשש עתידי מעלייה ברמת התחלואה .מוצע לשמוע מגורמי המקצוע התייחסות להבדלים בין הפרק של "אזור מוגבל" לבין האפשרות שהממשלה מבקשת להותיר בידה לקבוע הגבלות לאזור מסוים, בלי התוויה של שיקול הדעת לקביעת .הגבלות שאינן אחידות לצד זאת יש לזכור כי לפי הצעת החוק המתווה של הכרזה על אזור מוגבל כלל אינו מאושר בוועדה של הכנסת אלא על ידי ועדת שרים , בעוד ש תקנות שלפי סעיף זה אמורות לעבור .אישור של ועדה של הכנסת, ולו בדיעבד הבאת התקנות לידיעת הציבור 5. התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף4 , תפרסם את עיקרן בציבור , ובכלל זה ת ציג א ת עיקרי ה מגבלות שעומדות בתוקף באותה עת באופן מרוכז, באופן בהיר ונגיש לקבוצות השונות באוכלוסייה; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, במרשתת (אינטרנט), במודעות מודפסות על שלטי .חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין סימן ב' : תקנות להגבלת פעילות הגבלת פעילות במרחב הפרטי 6. הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף4, להתקין תקנות להגבלת פעילות במרחב הפרטי בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן: לדיון: הגדרת"מרחב פרטי" – " כוללת מקום מגורים או רכב שאינו תחבורה יבשתית". ההגדרה אינה כוללת שטחים ש לרוב נהוג להתייחס אליהם כאל קניינו הפרטי של אדם ,, כגון: מחסן, חניה ,גג משותף גינה ,משותפת או שטח אחר בבניין משותף שהוא קניינו הפרטי של אדם. מוצע לוועדה לבחון את השלכות הבחירה להגדיר כך את תחום המרחב הפרטי של אדם. למשל, כזכור, לפי תקנה2 לתקש"ח הגבלת פעילות, בתקופה " מסוימת ניתן היה לצאת ממקום מגורים רק לזמן קצר ולמרחק של עד100 ."מטרים האם המשמעות היא שאדם רשאי לצאת לגינה שבחצר הבניין שבו הוא גר רק לזמן קצר, או שהוא רשאי לשהות בה לאורך כל היום?בדומה לדירת מגוריו - 12 - (1) הגבלת כניסה של אדם למקום מגורים של אחר או התקהלות במקום כאמור מ גורים של מי שאינם מתגוררים בו, ובלבד שהגבלות שייקבעו כאמור לא ימנעו אספקה של מוצר חיוני או שירות חיוני, טיפול או סיוע הדרושים לאדם עם מוגבלות בשל מוגבלותו וכן מתן סיוע חיוני, או,טיפול רפואי חיוני ,או טיפול סוציאלי חיוני והכול לאדם הזקוק לכך במקום מגורי ום או לבעל ;חיים לדיון : הטלת הגבלות על כניסה של אדם אחד למקום המגורים של אדם אחר היא הגבלה חריגה מאוד בעוצמת פגיעתה באוטונומיה ובחופש התנועה. ה אם יש מקום להסתפק במתן הסמכה ל הגבלת התקהלות בבית מגורים ולהימנע מקביעת הסמכה שתאפשר להגביל כניסה של אדם אחד לביתו הפרטי של אדם אחר? (2) תנאים לשימוש ברכב שאינו תחבורה יבשתית, לרבות לעניין מספר הנוסעים בו, ו מרחק הישיבה ביניהם , והכל בהתחשב בחיוניות הנסי עה ומטרת ה הנס יעה. הגבלת פעילות במרחב הציבורי 7. ,הממשלה רשאית מכוח סמכותה לפי סעיף4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים :בהן - 13 - (1) הגבלה על יציאה,ממקום המגורים או על שהייה במרחב הציבורי לרבות הגבלה לעניין המרחק ממקום המגורים של אדם ; להגבלה כאמור ,ייקבעו חריגים שיבטיחו הצטיידות במוצרים חיוניים, קבלת שירותים חיוניים סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול סוציאלי חיוני, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני ,לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת, הגעה למשכן הכנסת השתתפות בהפגנה או הגעה להליך משפטי שהיוצא למרחב הציבורי הוא צד לו או שנדרש להשתתף בו , וכן חריג שיאפשר יציאה או שהייה כאמור בשל צורך חיוני אחר; לדיון: סעיף זה עוסק באחת המגבלות החריפות שהוטלו בתקופה האחרונה– האיסור לצאת ממקום המגורים ולשהות במרחב הציבור י . המגבלה היתה קבועה בתקנה2 לחוק .תקש"ח הגבלת פעילות 1 . בתקש"ח הגבלת פעילות הוחרגו בחלק מהזמן נושאים נוספים, ו ניתן לשקול אם יש מקום לקבוע גם אותם כ"קו אדום" שלא ניתן לאסור עליו : - יציאה לצורך טיפול במסגרת רווחה (האם לכך נה וו כה ב"טיפול סוציאלי חיוני" ;)? - ;פעילות ספורט בתנאים מסוימים - ( יציאה לזמן קצר למרחק מסוים ממקום המגורים100 ;מטר) או ממקום העבודה - ;תרומת דם - יציאה לטקס דתי (חתונה, הלוויה, ברית), תפילה בסמוך למקום המגורים, יציאת אישה לטבילה במקווה אם תיאמה זאת מראש;והמקווה פועל בכפוף לכל דין - ;העברה של קטין שהוריו חיים בנפרד על ידי אחד מהוריו לביתו של ההורה השני - העברה של קטין שההורה האחראי עליו נדרש לצאת לצורך חיוני כמפורט בסעיף זה ;ואין במקום המגורים אחראי שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו - הסעה של עובד למק;ום עבודה חיוני - 'יציאה לפעילות של מוסד חינוך שאושרה (לפי ס4 ו-5 לצו בריאות העם הגבלת .)פעילות מוסדות חינוך - יציאה לביקור בבית קברות צבאי ,בחלקה צבאית או בקבר צבאי המצויים בבית קברות אזרחי, או בקבר של חלל מערכות ישראל אף אם אינו קבר צבאי, בקבר של חלל פע ולות איבה, באתר הנצחה לחללי מערכות ישראל או לנפגע י פעולות איבה או .בבית יד לבנים 2. האם אין"מקום להוסיף "חריג סל שיאפשר יציאה גם לצרכים חיוניים נוספים שלא נצ פו מראש ? חריג ברוח זו מוצע בהצעת החוק לגבי אפשרות ה יציאה מאזור מוגבל: " 15 ()(ב9) צורך חיוני אחר, באישור גורם ממשלתי שהממשלה הסמיכה לעניין ,זה "שיינתן לפי נוהל שפורסם לציבור. - 14 - (2) שמירת מרחק,, ככל האפשר בין בני אדם שאינם מתגוררים באותו מקום מגורים, במרחב הציבורי, והגבלה על התקהלות במרחב הציבורי, ובכלל ( זה, בלי לגרוע מהוראות פסקה1), תנאים לעניין אופן קיום הפגנה או תפילה ,או טקס דתי שהם רק אלו החיוניים למניעת התפשטות נגיף הקורונה,; ובלבד שיאפשרו קיום / שלא יהיה בהם כדי למנוע מלקיים באופן סביר הפג נה או תפילה או טקס דתי. לדיון: סעיף זה עוסק בהגבלות משני סוגים מרכזיים: האחת– חובת שמירת מרחק בין אנשים (כלל2 המטר), והשנייה– הגבלה על התקהלות (איסור על שהייה של מספר .)מסוים של אנשים בסמיכות, אף אם הם שומרים מרחק אחד מהשני מגבלות אלה חלות גם על פעילויות שנועדו למימוש זכויות חוקתיות חשובות דוגמת הפגנה (חופש .)הביטוי), טקס דתי או תפילה (חופש הדת 1 . לעניין שמירת המרחק בין אנשים– לפי תקנה3 )(א ,לחוק תקש"ח הגבלת פעילות המגבלה על שמירת מרחק מסוייגת– "ככל האפשר", ועל כן מוצע לוועדה לבחון אם יש מקום להוסיף סייג זה גם כאן . 2. לעניין התקהלות – האיסור מצוי היום בסעיף3א לצו בידוד בית, שקובע איסור על .עצם קיום התקהלות, ועל ההשתתפות בה "התקהלות " מוגדרת שם: "שהייה בסמיכות שלx אנשים או יותר", ויש הבחנה בין התקהלות במבנה ובשטח פתוח .מאחר ש" המונח סמיכות " אינו מוגדר ,הדבר מותיר מקום לפרשנות ומוצע לשמוע מ נציגי הממשלה כיצד הדבר מפורש . 3. הגבלות על הפגנו ,ת טקסים ותפילות – ,לפי הנוסח המוצע ה הגבלה יכולה להיות הן ,על עצם קיומם ו הן:על התנאים לקיומם, למשל המקום שבו ייערכו, מספר המשתתפים בהם ותנאים נוספים . מוצע לוועדה לבחון את האיזון המוצע בין הזכות להפגין וחופש הדת לבין הצורך למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. ניתן לשקול לחזק את מעמדן של הזכויות, למשל אם ייקבע שאין למנוע לחלוטין את קיום ההפגנה התפילה או הטקס, או שאין למנוע מלקיים אותם באופן סביר . (3) ,הגבלה על פתיחה לציבור של מיתקני ספורט, גינות, גני שעשועים חופים, פארקים וכיוצא באלה, שבמרחב הציבורי, וכן הגבלות לעניין הגישה ;אליהם ולעניין קיום פעילות, שהייה או שימוש בהם (4) חובת יידוע הציבור בנוגע להוראות שניתנו לפי דין לשם הגנה מפני ( התפשטות נגיף הקורונה, הנוגעות לשהיית הציבור במקום כאמור בפסקה3) ;שתחול על הגורם האחראי על המקום - 15 - (5) מסירת דיווח או הצהרה על ביצוע ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה, לעניין ( מקום כאמור בפסקה3), מא ת הגורם האחראי על המקום לגורם שייקבע ;בתקנות (6) אחריות לקיום ההוראות שנקבעו לפי סעיף זה, לעניין מקום כאמור ( בפסקה3 .), שתחול על הגורם האחראי על המקום לדיון( : סעיפים קטנים4 ( ,) 5) ו-(6 ) מטילים חובות על מי שאחראי על המקום, שמוגדר בסעיף ההגדרות להצעת:החוק "הגורם האחראי על המקום " – מעסיק, מנהל, מחזיק, מפעיל, או גורם אחר שיש לו יכולת שליטה על הפעלת המקום שייקבע בתקנות שיותקנו לפי סעיף 4, לפי העניין. מוצע לוועדה לקבל מנציגי הממשלה הסברים ביחס למקרים ש בהם אדם ייחשב ,""אחראי על מקום ,כשאין אחראי מובהק, למשל אחריות על שטח פעילות של תנועת ,נוער מקום .שמנוהל על ידי עמותות, או בבעלות משותפת של גורמים רבים ועוד כן מוצע לקבל הסבר ים באשר למשמעות ההפרה של החובות של המחזיק ו בפרט להבהיר לגבי סעיף( קטן6) מה נמצא במסגרת אחריותו "לקיום ההוראות" שנקבעו לפי הסעיף ,? למשל האם הוא יכול להיות אחראי לכך שאדם אחר מפר את ההוראות ?ונכנס לשטח שנאסר עליו לשהות בו? מה המשמעות של אחריות זו