חומר רקע

מחקר ראשוני וכתיבה: יעל מעין כתיבה ועריכה: גילי רעי, יעלה מזור بحث وكتابة: يعيل معيان كتابة وتحرير: غيلي ريعي, يعاله مزور sikkuy.org.il facebook.com/sikkuy twitter.com/Sikkuy כתיבה ומחקר ראשוני: יעל מעין כתיבה ועריכה: גילי רעי, יעלה מזור עריכת לשון: יסמין הלוי מיפוי מדגם ספרי לימוד: ליה כץ ואקנין, יעלה מזור תחקיר והשוואה בינלאומית: נעמי בורק קראו והגיבו: ראונק נאטור, רון גרליץ, נסרין מורקוס עיצוב גרפי: סטודיו אוסו באיו איור: לירן רביב גרניט 5 מבוא החברה בישראל מגוונת ועשירה בזהויות, תרבויות וקהילות. הגיוון משתקף בין היתר בחלוקה לזרמים הנפרדים במערכת החינוך, שנתנו במובנים רבים מענה ממשי לרצונותיהן של הקהילות השונות. אך למרות הרצון הלגיטימי בזרמי חינוך שונים, להפרדה העמוקה שהם יצרו בין קבוצות קבוצות בתוך החברה היהודית -שונות בישראל יש מחיר חברתי גבוה. הדבר נכון ביחס לתת (חילונים, חרדים, דתיים, יוצאי אתיופיה, דוברי רוסית וכדומה), אך נכון שבעתיים כשמדובר בהפרדה בין האזרחיות והאזרחים היהודים והמיעוט הערבי. תלמידה יהודייה יכולה לסיים את חוק לימודיה בלי לפגוש, פיזית או רעיונית, ולו תלמידה ערבייה אחת, ולהפך. היעדר מפגש כזה מביא לעיוות בתפיסות הקבוצתיות ההדדיות ופוגע ביכולת של התלמידים להתמודד עם הסטריאוטיפים השליליים של הקבוצה האחרת. משום כך עלינו לאתר במעשה החינוכי – גם במסגרות החינוך הנפרדות בישראל – הזדמנויות למפגשים ישירים או עקיפים עם הקהילות הרבות המרכיבות את החברה בישראל. מסמך זה מפנה את הזרקור להזדמנות כזו בהקשר של חומרי הלימוד. ערבי. תלמידים ותלמידות משתי הקבוצות -לאתגר ההפרדה שהוצג לעיל נוסף גם המתח היהודי מביעים תחושות ועמדות של ניכור, זרות, פחד, חשדנות ושנאה כלפי הקבוצה השנייה, והן נוכחות בעוצמה בכיתות הלימוד לכל רוחבה של מערכת החינוך ודורשות כלים להתמודדות. למרבה הצער, החיים בישראל רוויים בסבבים חוזרים ונשנים של אלימות בין ישראלים לפלסטינים, המשפיעים על התלמידים והתלמידות, המורות והמורים, על השיח, על האווירה ועל המעשה -החינוכי. הקונפליקט הלאומי מחלחל גם לתוך ההוויה האזרחית בישראל: קולות של דה לגיטימיציה לאזרחים הערבים מגיעים מן הדרגים הבכירים ביותר בזירה הפוליטית, וסטריאוטיפים שליליים וגזעניים עדיין מקובלים באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. במציאות כזו, על מנת להפחית את הניכור, השנאה, הדעות הקדומות והאלימות יש חשיבות אדירה להכרה בלגיטימיות של הקבוצות השונות, ובמיוחד של הערבים והיהודים, כקבוצות ייחודיות ושונות אך לגיטימיות ושייכות באותה מידה לחברה, למדינה ולמקום. חשוב לציין כי המציאות הזאת מתקיימת בעוד ממשלת ישראל משקיעה תקציבים משמעותיים לצמצום פערים שיבטיחו שילוב של האזרחים והאזרחיות הערביות באקדמיה ובשוק העבודה. השקעות אלו מתחילות לשאת פרי ומקדמות שותפות רבה יותר של האזרחים הערבים בחברה ובכלכלה. לתהליכים אלה יש פוטנציאל לטשטש מעט את ההפרדה הנוכחית, כך שהתלמידות והתלמידים של היום יהיו ככל הנראה אזרחיות ואזרחים בחברה שבה המפגש בין ערבים ליהודים יהיה נפוץ הרבה יותר ואולי אף חלק אינטגרלי מחיי היומיום. מערכת החינוך חייבת להכין לכך את תלמידיה, ולהבטיח כי תפיסות עולמם של התלמידות והתלמידים היהודים והערבים יאפשרו עתיד שבו הם יחלקו את המרחב הציבורי, ילמדו ביחד באוניברסיטאות ויעבדו במקומות עבודה משותפים. נשיא המדינה ניסח זאת בנאומו על ארבעת השבטים. בית הנשיא מוביל מהלכים חינוכיים במסגרת התוכנית “תקווה ישראלית בחינוך” מתוך הכרה במציאות של שינויים במוקדי הכוח ו“שבטים” שונים המתחנכים בנפרד, וצורך לשלב בתוכניות הלימוד חשיבה חינוכית רחבה על אופני הייצוג של קבוצות בישראל. התהליכים שעשה משרד החינוך בתחום המגדר ובהעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח (דוח ועדת ביטון) הם דוגמאות מאירות עיניים ביחס לתהליכי עבודה אפשריים להגברת ההיכרות והרגישות בחברה הישראלית. לאור המרכזיות של הסוגיה ערבית והשפעתה על המעשה והשיח בחינוך, אנו סבורים ששינוי והתאמה של חומרי -היהודית הלימוד, תוך חשיבה רחבה וכללית, חייבים להיעשות גם ביחס לציר זה, מתוך שאיפה לקדם רוח ופרקטיקות של חיים משותפים. ההצעה שנשטח בעמודים הבאים משקפת אפוא אינטרס של מערכת החינוך, המחויבת לכלל התלמידות והתלמידים בישראל ואמונה על חינוכם לקראת השתלבותם כאזרחים פעילים בחברה מרובת שסעים. אנו סבורים שמדיניות שתיישם את ההצעה תסייע להם להתמודד עם חברה יהודי.-מורכבת ורבת סתירות, במיוחד בהקשר הערבי חינוך הוגן ושוויוני לקהילות הלומדים השונות יכול להיעשות על ידי הנחלת גישה של כבוד לשונות ולמגוון בחינוך. לחינוך כזה שני צירים מרכזיים: ראשית, הוא מתווך לכלל הלומדים את בניהן ובנותיהן של קהילות שונות באופן מלא ומורכב, מתוך שאיפה לחזק את הסובלנות וההכרה בערכן ולבסס חוסן חברתי; שנית, הוא נותן ייצוג וביטוי לערכיה, תרבותה ותפיסת עולמה של כל קבוצה, כך שתלמידיה ותלמידותיה יחושו שהם מיוצגים בחומרי הלימוד באופן הולם וראוי. אתגרי ייצוג אופן הייצוג של קבוצות שונות בספרי הלימוד, כולל קבוצות מיעוט, נדון באופן קבוע במדינות שונות. סקירות ומחקרים הבוחנים את ייצוגן של קבוצות מיעוטים בספרי לימוד ברחבי העולם המחקר מצביע הן על עלייה 1.מצביעים על מגמה עולמית של שינוי ועל הגברת הייצוג של מיעוטים בנוכחות של נשים, מיעוטים אתניים, להט”בים וכו’, וכן על עלייה מתונה בייצוג נקודות המבט של קבוצות המיעוט. אפשר ללמוד הרבה מהניסיון הבינלאומי על הצלחותיו וכישלונותיו. חשוב לציין כי המגמה חוצה יבשות וכוללת בין היתר מדינות באמריקה הלטינית, באסיה, באירופה (מרכז, מזרח ומערב), ארצות הברית, וכן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. השאלה מהו ייצוג הוגן וכיצד מאפיינים אותו נדונה בהרחבה בספרות. ייצוג שאינו הוגן נבחן על ידי השאלה אם קבוצה או אנשים מסוימים מוצגים כ"אחרים" או לא. 2:"להלן שישה תבחינים של הצגת אנשים כ"אחרים . הדרה וחוסר איזון: קבוצה מסוימת אינה מיוצגת בהקשרים שמאפשרים נוכחות כוללת 1 .ומגוונת של חיי יום יום, עבודה, תרבות גבוהה ועממית וכדומה . הצגת בנות ובני קבוצה מסוימת כסוכנים של פעולות שאינן מוערכות, או כמזוהים עם עבודות 2 .נחותות או מפוקפקות מוסרית או עם התנהגויות פסולות . הצגת אנשים כקבוצה הומוגנית תוך שלילת מאפייניהם הייחודיים והשונות ביניהם.3 .. הצגת אנשים בתמונות בעלות קונוטציה תרבותית שלילית4 .. הצגת בני ובנות קבוצה מסוימת באמצעות סטריאוטיפים גזעניים5 .. ייצוג בלתי מציאותי ומנותק מהקשר6 תבחינים אלה מסייעים לזיהוי ראשוני של ייצוג בעייתי של קבוצות. את התיקון הנדרש נתאר ביתר פירוט בפרק ההמלצות של מסמך זה. לצד זאת, חשוב להבין כיצד היו חברותיהן וחבריהן של קבוצות מיעוט בוחרים להיות מיוצגים, ומכאן שיוצרי החומרים נדרשים להכיר היטב את הקבוצות שיש לייצג. אי אפשר לענות על השאלה מהו ייצוג מציאותי ומאוזן של קבוצה מסוימת בלי לברר זאת מול מי שחברים בה, או לכל הפחות לרכוש היכרות מעמיקה עם היריעה החברתית הרחבה שלה. ייצוג הולם של חברי קבוצות שונות בין הכותבים, העורכים והמאשרים את חומרי הלימוד אף הוא תנאי חשוב. לשון עברית, - במסגרת התחקיר למסמך זה ערכנו מיפוי מדגמי של ספרי לימוד בחמישה מקצועות גאוגרפיה, מתמטיקה, מדעים ואנגלית, ובחנו עד כמה הפרקטיקות שמנינו לעיל רווחות בספרי הלימוד דתית. חלק מהספרים משמשים -המשמשים את מערכות החינוך הממלכתיות (ממלכתית וממלכתית Luke Terra a & Patricia Bromley; Schissler and Soysal 2005, Faas and Ross 2012) .1 .)2000( T. Van Leeuwen ) ושל2002/2003( Sadker and Zittleman . על סמך עבודותיהם של2 , וממנה עולה כי1 גם את מערכת החינוך הערבית). ממצאי הסקירה מצורפים למסמך זה כנספח ). בספרי עברית, מדעים, 1 הפרקטיקה הנפוצה ביותר ובאופן נרחב היא פרקטיקת ההדרה (תבחין מתמטיקה ואנגלית אין ייצוג של דמויות ערביות בשם או בדימוי ורק במקרים ספורים בלבד ישנו גיאוגרפיה ייחודיים בכך שבהם ישנה נוכחות של החברה -אזכור של החברה הערבית. ספרי מולדת הערבית בהקשר לנושאים הנלמדים. ייצוג – כמותי או איכותי? אחת ההשלכות של ההבנה שהמציאות מובנית חברתית היא שייצוגן של קבוצות מושפע מכוחות חברתיים. חוקרים ומחנכים רבים עוסקים בשאלת הייצוג הכמותי, ומבקשים לייצג בחומרי הלימוד קבוצות באופן שישקף את משקלן באוכלוסייה. אולם במשוואה זו משתנה לא רק היקף הייצוג אלא גם איכותו. יש קבוצות המיוצגות באופן שמשקף את עולמן החברתי והתרבותי, מבטא בנאמנות את זהות חבריהן ומציג אותן באופן שמתיישב עם הדימוי העצמי החיובי שלהן. לעומת זאת יש קבוצות שייצוגן מעוות או משטיח, פוגע או מקטין. אפשר אפוא לקבוע שלא רק עצם ההופעה מלמדת על מצבה של קבוצת המיעוט בחברה, אלא גם טיבה. הדבר רלבנטי במיוחד לאופן הייצוג של קבוצות מיעוט במדינות עם סכסוך לאומי ולייצוג של האזרחים הערבים בחומרי הלימוד בישראל. ראוי לשאול לא רק אם הייצוג שלהם הולם בכמותו ומשקף את העובדה שהם מהווים כחמישית מאזרחי ישראל, אלא גם אם איכות הייצוג מבטיחה כי דימויַם מבטא את מכלול המאפיינים שלהם כאזרחים וכקבוצת מיעוט. בספרי הלימוד של התלמידים הערבים מיוצגת החברה היהודית באופן הולם וחיובי, הכולל היכרות מעמיקה עם התרבות, הספרות וההיסטוריה של העם היהודי. האם זהו המצב גם ביחס לאזרחים הערבים, או שייצוגם רק משעתק את התפיסות -הקיימות לגביהם כצד בסכסוך הישראלי פלסטיני? יתרה מזאת, יש להסב תשומת לב ייחודית לנשים וילדות ערביות שהן קבוצת מיעוט בתוך קבוצת מיעוט ועל כן סובלות ממצב של "הדרה כפולה". כך, אופן הייצוג יכול לשקף מציאות קיימת, או דווקא להדגיש את האפשרויות ולקחת חלק ביצירת נורמות חדשות. מתוך כל זאת עולה כי חשוב במיוחד כיצד קבוצות מיעוט מיוצגות בחומרי הלימוד: האם דמות של מנהלת מייצגת נשים באופן מהימן? האם ייצוג של ערבים בלבוש מסורתי, תמונות של פועלי בניין או ערבים המוצגים בהקשרים ביטחוניים בלבד מציג אותם באופן מלא ומהימן? אתגר זה מצביע על הצורך בייצוגים מורכבים שיבטאו חלקים שונים בתוך כל קהילה, על שונותה הגיאוגרפית, הגילאית, המגדרית והמעמדית. ייצוג קבוצה באמצעות מספר קטן של דימויים הוא בעייתי, הן באופן המצומצם שבו בני הקבוצה המיוצגת חווים את קבוצתם והן באופן שבו אחרים תופסים אותם. אם למשל, הייצוג של ערבים בספר ללימוד גיאוגרפיה מתייחס רק לאורח חיים מסורתי בכפר ערבי, תלמיד יהודי עלול לקבל את הרושם שכל הערבים חיים בכפרים קטנים ומתפרנסים מחקלאות ואינם משתלבים בחיי היומיום המודרניים בישראל. כשיגדל וישמש בתפקיד ניהולי ויראיין אנשים לעבודה, הוא יתפוס את המועמדים הערבים כאילו כולם מגיעים מכפרים קטנים כאלה והדימוי השגוי הזה ישפיע על קבלת ההחלטות שלו. התלמיד היהודי בישראל זקוק לייצוג עדכני, אמיתי ומורכב של החברה הערבית שיכין אותו לחיים במדינה שבה חיים אזרחיות ואזרחים יהודים וערבים. – ייצוג בחומרי הלימוד הנוכחיים תמונת מצב קבע המנכ"ל תבחין למתן אישור על חומרי 3 העוסק בספרי לימוד2005 בחוזר מנכ"ל מנובמבר (ד), בזו הלשון: "אין בו פגיעה במיעוטים או בקבוצה, בעדה או בתרבות 4.2 לימוד תחת סעיף 4. חוזר מנכ"ל חדש2015 בוטל ובמקומו נקבע במאי2005 כלשהי". אך חוזר המנכ"ל משנת מגזר בתהליך האישור מופיעים הסעיפים הבאים:-בפרק המתייחס לעורך מגדר מגזר -עורך המגדר מגזר לוודא כי בחומר הלמידה יש ייצוג נאות -  תפקידו של עורך המגדר9.6.1 ונטול סטריאוטיפים של שני המינים ושל כל המגזרים בחברה הישראלית בהתאם לדרישות תכנית הלימודים. מגזר לוודא כי בספר הלימוד יש ייצוג נאות ולא -  תפקידו של עורך המגדר9.6.2 סטריאוטיפי של שני המינים. רצוי שיהיה בעל ניסיון מוכח בבדיקת סטריאוטיפים מגדריים בספרי לימוד. נקדים את המאוחר ונאמר כבר עתה שאנו רואים בהנחיה זו בסיס צר שיש לפתח ולהרחיב באופן משמעותי. אינו יכול 9.6.1 לאור ההרכב של החברה בישראל והמציאות שתיארנו לעיל, אנו סבורים כי סעיף להבטיח ייצוג ראוי. ואכן, הייצוג של קבוצות שונות ובוודאי של האזרחיות והאזרחים הערבים בחומרי הלימוד בעייתי ולוקה בחסר. הסעיף הקיים הוא הנחיה צרה המבוססת על תחושה סובייקטיבית שנועדה להבטיח כי בספרים אין ייצוגים פוגעניים, אך אין בו תבחינים מפורטים להבטחת גיוון בחומרי הלימוד ואין בו כוח ממשי שיבטיח ייצוג ראוי ומניעת פגיעה באחת הקבוצות. . הנוהל והתהליכים לקבלת אישור לספרים ולחומרי לימוד מופיע באתר משרד החינוך:6.3-16 ג9/. תשע"ה3 http://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/arc/sf3ak6_3_8.htm . הנוהל והתהליכים לקבלת אישור לספרים ולחומרי לימוד מופיע באתר משרד6.3-16 ג9/. תשע"ה4 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/ :החינוך HoraotKeva/K-2015-9-3-6-3-16.htm ממדי שניתן לתמצות בביטוי מספר תהלים: "סור מרע ועשה טוב". אנו סבורים-נדרש אם כן שינוי דו כי על משרד החינוך מוטלת האחריות לקדם מדיניות ברורה ומפורטת ברוח זו: סור מרע – מדיניות שתמנע הכנסה של ייצוגים שליליים, סטריאוטיפיים והומוגניים לחומרי הלימוד. עשה טוב – מדיניות שתבטיח כי חומרי הלימוד יעשירו את הלמידה וירחיבו את טווח ההיכרות החברתית של התלמידים עם בנות ובני קבוצות אחרות. ערבי, ומגדירה את ייצוגן -הוראת המנכ"ל כיום אינה מפורטת דיה, בוודאי בהקשר היהודי של קבוצות מיעוט על דרך השלילה, משמע מה אין לעשות כשמייצגים אותם. אשר למגוון הקבוצות בחברה בישראל, המונח "ייצוג נאות" אינו ברור דיו: האם הכוונה לייצוג מתאים וחף מסטריאוטיפים, או שהייצוג עצמו צריך לשקף את חלקה של קהילה זו או אחרת באוכלוסייה? אנו חושבים שיש צורך לקבוע אמצעים להגביר ולשפר את איכות הייצוג של הקבוצות השונות בחומרי הלימוד, בדגש על האזרחים הערבים. דוגמאות למדיניות ייצוג קיימת למרות האמור לעיל, אנו מזהים כי בשנים האחרונות לא רק הצטברו ידע והבנה באשר לצורך בשינוי, אלא שמשרדי ממשלה שונים, לרבות משרד החינוך, כבר מקדמים ומיישמים מהלכים חשובים ומבורכים בכיוון, אך לצערנו השינוי לא מורגש ככל שהדברים אמורים בייצוג האזרחיות והאזרחים הערבים. הצעדים המבורכים שכבר נעשו צריכים לעורר השראה לפעולה מתקנת ממוקדת במדיניות של משרד החינוך ביחס לגיוון בייצוג של כלל הקהילות בישראל, והחברה הערבית במיוחד, בחומרי הלימוד. מתייחס בפרק - חינוך לשוויון מגדרי במוסדות החינוך- )2002( . חוזר מנכ"ל משרד החינוך1 . עוסק בחינוך לערכים וחינוך לשוויון מגדרי במוסדות החינוך9 סעיף5. לתוכניות לימודים9 החוזר מפרט כיצד יש להקפיד על ייצוג הולם מבחינה מגדרית בספרי הלימוד, הן בהיבט , המוקדש 4 הכמותי והן בהיבט האיכותי, ומתייחס לכללי אצבע של "עשה ואל תעשה". בפרק כל כולו לקריטריונים לבדיקת סטריאוטיפים מגדריים, מתייחס החוזר לארבעה היבטים: תוכניים, דידקטיים, לשוניים וגרפיים. החוזר קובע במפורש את הכללים הבאים: חינוך לשוויון מגדרי במוסדות החינוך באתר משרד 9.4-4 , חינוך לערכים9.4 , תכנית לימודים9 :. חוזר מנכ"ל5 http://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/arc/sc4dk9_4_4.htm :החינוך בהיבט התוכני – “יש להשלים חסכים בידע המתייחס לנשים ולגברים בכל ממדי 4.1.1.1 סעיף התרבות האנושית (בספרות, בהיסטוריה, במדע, באמנות וכו’) ובקורותיהם. בכלל זה יש להקפיד על אזכור ראוי של דמויות בולטות שתרמו תרומה חשובה בתחום המסוים שהספר עוסק בו. יודגש חלקן של הנשים, ותוצג תרומתן לתרבות ולחברה במהלך הדורות, לצד הצגת תרומתם של הגברים. התיאור יהיה אמין, צמוד לעובדות ולא נוטה לצד כלשהו.” – "יש להימנע מדירוג המקצועות והעיסוקים ומהערכה חיובית או שלילית 4.1.1.2 סעיף של הבוחרים בהם על בסיס סטריאוטיפיות מגדרית, על פי סולם של יוקרה חברתית כלשהי, ומשיוכם למין אחד." בהיבט הדידקטי – "ייצוג מאוזן כמותית ואיכותית לשני המינים"4.1.2 סעיף בהיבט הגרפי – “ליצור איזון כמותי בין מספר הדמויות הנשיות למספר הדמויות 4.1.4.2 סעיף הגבריות בחומרי הלמידה כפי שהדבר מתבטא במציאות חיינו”.  – “איורים, ציורים או תצלומים שילוו דמויות לכל אורך הספר לא יציגו 4.1.4.1 סעיף את הדמויות במתכונת סטריאוטיפית. לדוגמה: בת/אישה בוכה או חסרת ישע או מחזיקה בידיה בובה או תינוק, ולעומתה בן/גבר “מלומד” ליד מיקרוסקופ או קורא בספר/בעיתון או מסביר ליד הלוח או מחזיק בידיו צעצוע.”  חוזר המנכ"ל גם מפרט מנגנון להבטחת המדיניות המוצעת, הכולל יצירת תו אישור, העמקת המודעות לכל אורכו של המערך הפדגוגי (מורים, מנהלים, מפקחים וכד'), אכיפה, לרבות הסמכת גוף במשרד החינוך שיהיה אחראי עליה, והקמת ועדת מעקב למימוש ההמלצות. : הגדלת הגיוון בייצוג קהילות, עדות ומגוון האוכלוסייה הישראלית בפרסומים 6 1445 '. החלטת ממשלה מס2 , אשר הוקם במשרד7מטעם הממשלה – בעקבות עבודת הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה צוות בתחום החינוך וציין בהמלצה -המשפטים בראשותה של מנכ"לית המשרד עו"ד אמי פלמור, עסק תת www.pmo.gov.il/Secretary/ : מופיעה באתר משרד ראש הממשלה8.5.2016 . ההחלטה מיום6 GovDecisions/2016/Pages/des1445.aspx https://www.justice.gov.il/Pubilcations/Articles/ 2016 . דוח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, יולי7 Documents/ReportEradicateRacism.pdf בדו"ח: "הצוות מצא כי יש חשיבות לחשיפה לדמויות כהות עור ולערך שבמגוון האנושי3 'מס כבר מן המפגש הראשוני עם מערכת החינוך ועם תכנים לימודיים. על כן הצוות ממליץ, כי ייצוג של יוצאי אתיופיה ודמויות כהות עור, ובכך הנכחתם בחומרי הלימוד, יהיה חלק אינטגרלי מן הצוות המליץ כי חינוך 8הלמידה הרגילה". הדו"ח גם מציין במפורש ומביא דוגמה לייצוג מנמיך לשוויון ונגד גזענות יתחיל בגיל הרך. כך למשל, מומלץ לצייד את הגנים בסיפורים על ילדים וילדות מתרבויות שונות שצבע עורם שונה אלה מאלה, בבובות בעלות צבעים מגוונים, לדבר עם הילדים על התייחסות שוויונית, להביע הסתייגות מאפליה ומדעות קדומות ולעודד שיפוט מציין הדו"ח שייצוג של יוצאי אתיופיה ואנשים 119 על פי תכונות ולא על פי צבע עור. בעמוד כהי עור חשוב גם בכיתות גבוהות יותר ובכל חומרי הלימוד: בגיאוגרפיה, בהיסטוריה, באזרחות, בספרות, במדעי החברה, במתמטיקה וכו'. בעקבות מסקנות הדו"ח, אחת הפעולות הראשונות של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בראשות עו"ד אווקה זנה היתה שיגור מכתב בדבר מניעת פרסומים ממשלתיים שעלולים לחזק דעות קדומות וסטריאוטיפים. מכתב זה הבשיל לכדי החלטת ממשלה בנדון: החלטה זו, הנוגעת לתחום הפרסום הממשלתי, מפרטת הנחיות בדבר מתן ייצוג חזותי הולם לגוונים השונים בחברה הישראלית תוך שימוש בתמונות הקצה המשרד לשוויון 2016 של אנשים מתוך כלל הקהילות, העדות והמגדרים בישראל. בשנת חברתי מיליון שקל לצורך מימושה. מתייחסות לייצוג בחומרי הלימוד ולהשפעה השלילית בהיעדר ייצוג זה: 9. המלצות דוח ועדת ביטון3 במצב הנוכחי התלמידים בבתי הספר מקבלים תמונה חלקית. כמחצית מאוכלוסיית התלמידים, צאצאי קהילות ספרד והמזרח החיים בישראל, למֵ דים במערכת החינוך על עברם באופן רדוד ומקטין, דבר העשוי לגרום להם להתכחש אליו או לחלופין – לחוש ניכור כלפיו. חמור מכך, השיח ממשיך להזין פערים ). חברי הוועדה בהמלצה זו 32 'על בסיס עדתי גם מחוץ לכותלי בית הספר" (עמ צודקים לא רק בשל האופן שבו תלמידים מזרחים יתפסו עצמם עקב ייצוג לקוי של סיפורם, אלא גם בשל השפעתו על תלמידים שאינם צאצאי קהילות ספרד והמזרח. ייצוג לקוי משפיע הן על קבוצת המיעוט והן על קבוצת הרוב. שלוש הדוגמאות שלעיל מראות כי משרדי ממשלה שונים, ובהם גם משרד החינוך, כבר מודעים לצורך להבטיח את ייצוגן של מגוון הקהילות החיות בישראל. אנו מברכים על כך ומציעים לראות בהן בסיס איתן לשינוי שאנו מבקשים לקדם בנייר מדיניות זה. הרוח והערכים שהובילו בדו"ח מסופר כי בשיר שהופץ במערכת החינוך החרדית הופיעה המילה "כושית". תהליך אישור 37 '. בעמ8 מוסדר של חומרי לימוד יכול היה למנוע את הנזק שנגרם הן לתלמידים האתיופים שנחשפו לשיר והן לתלמידים האחרים, התופסים את הקהילה באופן שלילי ובעייתי. http://edu.gov.il/owlHeb/ 2016 ,. דוח ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך9 Tichon/RefurmotHinoch/Documents/bitonreport.pdf את התפיסה שבבסיס המלצות המדיניות של דו"חות אלה תקפים גם, וביתר שאת, כאשר מדובר בסוגיית הייצוג של האזרחים הערבים בחומרי הלימוד. הדוגמאות שלעיל היטיבו להתייחס לכללי עשה ואל תעשה ויצרו מצע לשינוי כמותי ואיכותי כאחד. חלקן מציעות מנגנוני רגולציה מתבקשים, ואחרות הקדישו משאבים ליישום המדיניות. את הרוח והערכים הללו יש לתרגם כעת לצעדי מדיניות קונקרטיים שיפורטו לעיל ויביאו לשינוי המיוחל. המלצות מדיניות להנכחה של החברה הערבית בחומרי לימוד . ניסוח הנחיות מפורטות 1 על משרד החינוך לקבוע סדרה של הנחיות ותבחינים מפורטים וברורים באשר לאופני הייצוג והגיוון בחומרי הלימוד. ההנחיות יכללו התייחסות מפורשת לייצוג והנכחה של החברה הערבית בחומרי הלימוד, וסעיפיהם יפרטו מה אסור שייכלל בחומרי הלימוד – "סור מרע", לצד סעיפים שיבהירו את הציפייה באשר לאופני הייצוג שיש לקדם – "עשה טוב". ההנחיות יכללו את ההיבטים הכמותיים והאיכותיים של הייצוג בצורה ברורה. אנו ממליצים להתייחס להיבטים של הכללת מידע, הימנעות מסטריאוטיפים, בחינה של הייצוגים הגרפיים, מתן ביטוי כמותי נאות בהתאם למשקלן של קבוצות שונות באוכלוסייה וייצוג איכותי ומלא הנותן ביטוי מגדרי, מעמדי, גאוגרפי, גילי ודורי מגוון. חיוני שההנחיות המפורטות יהיו מעוגנות בחוזר מנכ"ל שיחייב את כלל הכותבים והעורכים של ספרי הלימוד לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. ההנחיות שגובשו במסגרת חוזר המנכ"ל בנושאי מגדר וצוינו לעיל הן התחלה מצוינת, ויש להתאימן לסוגיות הנוגעות לייצוג של קהילות שונות בישראל, כולל האזרחים הערבים. על ההנחיות לקבוע: א. את האופן שבו יש להנכיח את החברה הערבית וקבוצות אחרות, הן בטקסט והן באיורים ובתמונות. ב. את ההיבט הכמותי של ייצוג האזרחיות והאזרחים הערבים. כך למשל, ההנחיה צריכה להורות על בדיקה של ייצוג כמותי בשמות אנשים, שמות יישובים, דוגמאות להמחשה ועוד. ג. תיעשה הבחנה בין חומרי לימוד במקצועות ההומניים למקצועות הריאליים. כך למשל, אנו מציעים שביחס לחברה הערבית ההמלצות ינוסחו באופן הבא: אחוז משמות הדמויות בכל ספרי הלימוד יהיו שמות ערביים. כדאי להקפיד 20 א. לפחות להשתמש בשמות מגוונים ולא להצמד לשמות גנריים בלבד. ב. שמות והתייחסות ליישובים בארץ (במיוחד בחומרי הלימוד בגיאוגרפיה, אך לא רק) יכללו אחוז שמות ערביים. גם כאן יש להקפיד על גיוון גאוגרפי וחברתי.20 לפחות ג. חומרים בספרות יכללו יצירות של סופרים ערבים שנכתבו בעברית וכן יצירות שתורגמו מערבית. ,ד. ספרי מתמטיקה יכללו את ההיסטוריה של המתמטיקה ותפקיד העולם הערבי בפיתוח המדע וכן בעיות מילוליות הכוללות שמות אנשים ויישובים ערביים. . יצירת מנגנון אישור ואכיפה 2 ההנחיות המנוסחות ומעוגנות בחוזר המנכ"ל ילוו במנגנון אישור של ספרי הלימוד וחומרי .לימוד נלווים אישור של - הגורמים המאשרים (ועדה או לקטורים) יעבדו עם תבחינים ברורים לאישור או אי .חומרי לימוד, ויהיו מוסמכים לאשר או לפסול חומרי לימוד או לדרוש תיקונים בעת הצורך בשל הביזור הרב בחומרי הלימוד והמדיה החינוכית הרבה שלא בהכרח עוברת את מנגנוני האישור (דפי עבודה, סרטונים ועוד), יש לייצר מנגנון אכיפה שיתערב בעת הצורך ויאסור על שימוש בחומרי לימוד שאינם מתאימים. מנגנון זה יכול לדגום מעת לעת חומרי לימוד, וכן חשוב שיכלול מוקד לקבלת דיווחי הורים, מורים ותלמידים על חומרי לימוד בלתי הולמים. מנגנון האישור יוכל להורות על הפסקת שימוש בחומרי לימוד שלא עמדו בקריטריונים. לצורך היעילות, אנו ממליצים כי מנגנונים אלה יפעלו הן לבדיקה ואכיפה של תבחיני הייצוג החדשים שאנו מציעים במסמך זה והן לבדיקת ענייני המגדר שכבר הוגדרו בחוזר המנכ"ל חינוך לשוויון מגדרי 9.4-4 , חינוך לערכים9.4 ,, תוכנית לימודים9 שציטטנו לעיל (פרק במוסדות החינוך). תרבותי מגוון ככל האפשר אשר יתווה מדיניות מפורטת - משרד החינוך ימנה צוות רב הכוללת את התכנים על פי נושאי התוכן של כל אחד מהמקצועות. כל מפמ"ר אחראי לבחינת תוכנית הלימודים של נושאי התוכן בפיקוחו, ויעדכן אותה ואת ההנחיות למוציאים לאור, לכותבי הספרים ולמפתחי חומרי הלימוד בהתאם. אנו ממליצים ללוות את התהליך בהשתלמויות מקצועיות רלבנטיות למורות ולמורים, כדי .להבטיח את ההטמעה גם ברמת נושאי התוכן הספציפיים הצהרתי-. גיבוי מערכתי3 כתיבת חומרי הלימוד לבתי הספר בישראל מתאפיינת בביזור ניכר, ולבתי הספר יש אוטונומיה בבחירת הספרים המתאימים להם. כדי שהמדיניות תהיה אפקטיבית, אנו סבורים כי חשוב -שמשרד החינוך, בנוסף לגיבוש כלי המדיניות הקונקרטיים, ייצא בהודעה ציבורית ברורה וחד משמעית בדבר החשיבות שבהימנעות מדימויים פוגעניים או סטריאוטיפיים בחומרי הלימוד ובשיקוף נאמן של החברה שבה אנו חיים, על שלל קהילותיה, כולל החברה הערבית. אמירה חינוכית שתגבה את מהלכי המדיניות הקונקרטיים שיפורטו להלן תגביר לא רק את -ערכית המודעות של כותבי ספרי הלימוד, אלא גם ובעיקר את המודעות של מי שעושים בהם שימוש: אנשי ונשות חינוך, תלמידים והורים. . פיתוח תודעה ומודעות 4 כדי להבטיח הטמעה מוצלחת לא רק של המנגנונים המוצעים, אלא גם של מהות המהלך, משרד החינוך יגבש תו תקן לאישור הספרים שעברו בהצלחה את התבחינים. תו התקן יוטבע על כל חומרי הלימוד (ספרים, חוברות עבודה, דפי עבודה, סרטונים, מצגות ועוד) שאושרו, וכך תיווצר אווירה של אחריות, מודעות ומעורבות של כלל בעלי העניין: הורים, תלמידים ונשות ואנשי חינוך. כמו כן ישקיע משרד החינוך בהסברה על חשיבות התהליך ותוצריו, לציבור בכלל ולמנהלים ולמנהלות בבתי הספר בפרט. . הקמת גוף מייעץ לתהליך וגיבוש ההנחיות 5 כפי שציינו לעיל, הדרך האפקטיבית ביותר להבטחת ייצוג ראוי והולם של קבוצות מיעוט תלויה בשיתוף אנשים מאותן קבוצות בקביעת ההנחיות והתבחינים ליישומו. על כן מוצע כי משרד החינוך יקים גוף מייעץ שילווה את התהליכים המפורטים לעיל וילווה את יישומם לאורך כל הדרך, לרבות הבטחת הקיימות של מדיניות זו והטמעתה לאורך שנים. מובן שחיוני להבטיח ייצוג הולם של אזרחים ערבים גם בגוף זה. אנו קוראים למקבלי ההחלטות ולבעלי העניין – משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, אגף ספרי הלימוד, והמוציאים לאור של ספרי לימוד בישראל – לפעול ליישום ההמלצות שפירטנו במסמך זה כדי לחולל שינוי משמעותי בחומרי הלימוד. שינוי זה הוא מרכיב חיוני בתפקידו של משרד החינוך בהכנת תלמידי ההווה להיות אזרחי העתיד – יהודים וערבים כאחד. אזרחים בחברה מגוונת, אשר כלל חלקיה מכירים זה את זה, ויש להם ידע, מיומנויות וכישורים להתמודד עם האתגרים והנכסים שהמורכבות של החברה בישראל מציבה בפנינו. 19 לשון עברית שם הספר מיועד לכיתות הוצאה שנת הוצאה צילום דמויות איור עם דמויות טקסטים نصوص ייצוג כותבים / חברה ערבית צועדים בדרך 3,2המילה ב  כנרת 2011 13 49 טקסטים78 סה”כ 43 :מתוכם כותבים עבריים, תרגומים 7 משפות זרות 0 המקראה 1שלי ב יסוד2014 6 107 טקסטים64 סה"כ כותבים 32 ,עבריים תרגומים 2 .משפות זרות 0 העיקר שהבנו, 12 חלק ג יבנה בונוס 2015 13 35 טקסטים39 :סה“כ כותבים 19 7 ,עבריים תרגומים משפות זרות 0 מילה טובה 6,5,4מאד ח מטח2012 39 29 טקסטים57 על ידי כותבים מוכרים ושאינם מוכרים 0 . הטקסטים מסודרים על פי חגים, מועדים וימים מיוחדים. אין התייחסות לחגים בחברה1 .הערבית . הטקסטים מסודרים על פי חגים, מועדים וימים מיוחדים. אין התייחסות לחגים בחברה 2 .הערבית . בנושא: "הבית, המשפחה ומה שסביבם". אין נוכחות של החברה ערבית.3 .. טקסט על פטרה ללא אזכור להימצאותו בירדן4 .. שני טקסטים עם סטטיסטיקה על החברה היהודית בישראל ללא התייחסות לחברה הערבית5 ללא התייחסות לערים ערביות בישראל- . מפה בה מצוינות ערים בשטחי הרשות הפלסטינית6 ביטויים של הדרה 20 מתמטיקה שם הספר מיועד לכיתות הוצאה שנת הוצאה שמות דמויות צילומים עם דמויות איורים עם דמויות דמויות ערביות פשוט חשבון ב כנרת2008 63 0 30 0 גאומטריה לבית 3 ,2 ,1 הספר היסודי ג מטח2013 97 3 63 0 4 פשוט חשבון ה כנרת2009 91 0 17 0 :ה.ש.ב.ח.ה מספרים עשרוניים, אחוזים וחקר נתונים. ו יבנה – בונוס 2014 232 1 142 0 .. שטחי הרשות הפלסטינית מופיעים על המפות1 .. אזכור שיא גינס: החלווה הגדולה ביותר יוצרה בנצרת2 הנכחה של החברה הערבית ישובים והשניה עם 8 . שתי דוגמאות נסיעה בין ישובים שונים בארץ דוג' ראשונה עם3 . ישובים שונים. אף לא אחד ערבי מובהק10 .. דוגמאות נסיעה בין ישובים שונים בארץ. אין ביניהם אף ישוב ערבי מובהק4 ביטויים של הדרה 21 מדעים שם הספר מיועד לכיתות הוצאה שנת הוצאה שמות דמויות צילומים עם דמויות איורים עם דמויות ציטוט כותבים או דמויות ידועות דמויות ערביות מדע 3 ,1 וטכנולוגיה ג רמות, אונ' תל אביב התאמה ועידכון 2015 42 28 27 1 0 מדע 2 וטכנולוגיה ה רמות, אונ' תל אביב 2016 23 68 18 15 0 – מסע מדע מסע בתחנת חלל מסביב 4 לכדור הארץ ה כנרת2009 104 46 59 21 0 מדעי החיים ז מטח2011 0 32 9 7 0 . אזכור מדינות ערביות שכנות בהקשר לתוכן הנלמד2 . אזהרה מליקוט צמחי בר בשל פגיעה בטבע ובשל חשש מצמחים מסוכנים. חסרה התייחסות3 לכך שצמחים אלו משמשים את המטבח הערבי באופן יומיומי, כחלק מן התרבות הערבית . שימוש במפת הארץ ללא כל ציון של ישוב ערבי.4 הנכחה של החברה הערבית ביטויים של הדרה . ציון האסלאם והרמדאן בלימוד על לוח שנה ירחי 1 22 *אנגלית שם הספר מיועד לכיתות הוצאה שנת הוצאה שמות דמויות צילומים עם דמויות דמויות ערביות Freddy’s World plus Foundation Level, Stage 1 Eric Cohen Books 2005 99 13 65 0 Click 3 Foundation Level, Stage 1 Eric Cohen Books 2010 35 5 52 1 Hey! Foundation Level, Stage 2 Eric Cohen Books 2018 141 80 58 0 .* ספרי הלימוד לשפה האנגלית משמשים את מערכות החינוך העברית והערבית כאחד על כן ההוראות בספר כתובות בעברית ובערבית. 23 מולדת – גאוגרפיה שם הספר מיועד לכיתות הוצאה שנת הוצאה שמות דמויות צילומים עם דמויות איורים עם דמויות ציטוט כותבים או דמויות ידועות דמויות ערביות יוצאים מהמפה 10 ,9, 6-1ב מטח2009 15 5 38 0 לחיות יחד בישראל ב מטח2006 59 31 87 18 2 החברה והסביבה 8 ,7 שלנו ג כנרת2009 111 22 159 7 0 .. תרגיל על שישה ישובים ללא ישוב ערבי9 . תיאור שכונה ללא אזכור של ערבים10 .. אזכור ישובים ערבים במפה1 .. לימוד על מדינות שכנות בכמה קריטריונים2 . בדווים ומדבר- . נושא3 . שני טקסטים על משפחות ערביות4 .. הסבר קצר על האזרחים בישראל רוב יהודי ומיעוט ערבים ודרוזים5 .. איזכור ביקור ברהט כחלק מטיול6 .. בהקשר של שונות בין ילדים: משפטים על יהודים וערבים7 .. בתוך נושא גיוון בבתי ספר שונים בארץ – ציון בתי ספר ערביים8 הנכחה של החברה הערבית ביטויים של הדרה