החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
:סימוכין2023-049240
ירושלים ,
כ"ו באדר תשפ"ג
19
במרץ2023
מושב ראשון, הכנסת ה-
25
סיכום דיון
בנושא "טיפול המדינה בצעירים ישראלים למניעת אלימות כלפי פלסטינים ביו"ש"
ביום כ"א באדר התשפ"ג ,
14
במרס2023
, קיימה הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים, בראשות הח"מ, חה"כ נעמה
לזימי ,, ישיבה בנושא שבנדון. בישיבה לקחו חלק נציגים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, המשפטים, החינוך
,ביטחון לאומי
הביטחון
, השב"כ
ומשטרת ישראל. כמו כן, נטלו חלק בדיון נציגים מהחברה האזרחית, ביניהם
תא"ל אילן פז ראש המינהל האזרחי לשעבר, חה"כ אלון שוסטר סגן שר הביטחון לשעבר, וכן נציגי הארגונים "יש
דין", "שוברים שתיקה", "בצלם" ויואל רז מנהל תיכון בעמותת "נעורים" העובדת עם נערים/ות בסיכ ון, לרבות
מרחבי יו"ש. בישיבה השתתף גם חה"כ צבי ידיד
י ה .סוכות
,בפתח הדברים אמרה הח"מ יושבת הראש נעמה לזימי "זהו דיון שזומן לאחר פוגרום חווארה . מדובר בנושא
מורכב שיש לדון בו ברגישות, בייחוד על רקע המעורבות של בני נוער. אנו כמדינה צריכים להתעורר, לעמוד מול
הדברים האלו ולתקן. הפרעות בחווארה הן משהו שלא ראינו בעבר, זהו מקרה בוחן שמ חייב אותנו לעצור ולחשוב
איפה אנ חנו
לא מטפלים באוכלוסיות קצה. יש לנו אחריות מערכתית להבין מה קורה בצד הרווחתי, החינוכי
והטיפולי. מאז כניסת הממשלה הנוכחית התופעות האלו מועצמות ומקבלות גיבוי מלא מחברי כנסת ושרים. אני
."רוצה שנתעורר ונשנה
ח"כ אלון שוסטר, לשעבר סגן שר הביטחון
אמר כי מדובר בצעירים וצעירות בסיכון, אחרת הם לא היו שם. חשוב
לבדוק את הכלים המקצועיים והמדינתיים להכיל את אותם200-300
צעירים כדי שהם גם לא ידרדרו לפשע, סמים
.וזנות"
כמבוגרים, יש לנו חובה לטפל בזה"
.
עוד הוסיף כי
במפגשים שהיו ל
ו עם מנהיגי הקהילות ביו"ש –
אנשי
חינוך ורבנים –
לא זיה
ה
אלא עמידה נחרצת לצד החוק ולצד הצורך לעסוק במניעת המשך ההידרדרות של אותם
.צעירים"זוהי תעודת עניות למדינת ישראל, איך אומת הייטק לא מסוגלת לטפל בכ -
300
."בני נוער
תא"ל במיל' אילן פז, לשעבר ראש המנהל האזרחי שיתף את הוועדה מניסיונו. לדבריו
"הבעיה מתחילה מזה
שבשטחי יו"ש קיימת מערכת דואלית –
מעל ומתחת לשולחן. נוער הגבעות משרת מדיניות של מנהיגים ביש"ע
ובממשלה, הוא 'יחידת העילית' שמבצעת את הפעילות בשטח, ולפעמים זה יוצא להם משליטה כמו שקרה
בחווארה. מאוד נוח למדינה להצהיר שהיא לא תקים יותר יישובי ם, ובמקביל לעודד את מי שמסוגל להמשיך את
,הפעילות של 'המלחמה על הקרקע'. בנוסף, מזה כמה עשורים שמכלל תיקי החקירות שהוגשו נגד נוער הגבעות
3%
-
5%
בלבד הגיעו להגשת כתבי אישום. המדינה גם תו מכת בפעילויות שהן לא רחוקות מפעילות נוער הגבעות
כמו לדוגמא החוות החקלאיות שצצות כפטריות אחרי הגשם בשנים האחרונות–
מספקת להן תקציבים והגנה של
."הצבא, וזה לא יכול להיות
מנהלת אגף טיפול באוכלוסיית קצה בקהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, גלית גבע
ציינה כי משרדה לא
רוא ה
את נ
וער הגבעות כמקשה אחת , אלא
.על קבוצות שצריך להתייחס אליהן באופן דיפרנציאלי גבע פירטה בפני
הוועדה את פעילות
המשר
ד
בכמה מישורים: איתור–
כ-
320
בני נוער בסיכון נמצאים בקשר עם גורמי הרווחה
שחלקם מגיע מהערים הג דולות כמו ירושלים. העובדים מגיעים לשטח, היכן ששוהים בני הנוער ולא במוקדי
.החיכוך עצמם אבחון–
שמתבצע ,בהמשך
ו
טיפול ות
יווך לשירותים רלוונטיים אחרים. מטר ת גורמי המקצוע היא
,להחזיר את אותם בני נוער למסלול חיים נורמטיבי. למשל
שילובם במסגרו
ת שונות של תעסוקה והשכלה בקהילה .
גבע ענתה לשאלת יושבת הראש באופן נחרץ כי אם המדינה תגביר מענים רווחתיים לאותם בני נוער חסרי עורף
.משפחתי להם ולמשפחתם, תהיה לכך השפעה חד משמעית למניעת הידרדרותם לפשיעה מעין זו
פעיל תנועת"כך"
,לשעבר, גלעד שדה סיפר לוועדה את סיפורו האישי המטלטל .להלן חלק מדבריו : "שולבתי
בפעילות"כך"
מגיל צעיר לאחר ניצול שלי ושל אמי. מגיל קטן סיפרו לי שקר שאני חצי פלסטיני, תוך חינוך שיהודים
זה העם הנבחר כך שאני חצי פגום ועושים לי טובה שלוקחים אותי ואת אמי תחת חסותם וההפעלה שלי ה י יתה
מניפולציה רגשית ומנטאלית כדרך 'להשיב טובה'. לאחר שעזבתי את נוער הגבעות ואת ארגון"כך"
היה לי קושי
למצוא עבודה בשל עברי הפלילי כנער גבעות ואותה הפעלה .. בנוסף, חוויתי קושי עם ההסתה מצד הימין הקיצוני
במשך שנים עושים שימוש
בנוער כמוני כמגן אנושי, שולחים את הנערים לבצע עבירות כדי שלמשטרה ולשב"כ יהיה
יותר קשה להתמודד. לדעתי הפתרון טמון קודם כל בתכנית שתעזור לנוער לצאת מהמעגל הזה. מדינת ישראל
צריכה לטפל במשלחים ולא בנערים עצמם, וכמובן צריכה להפסיק לתקצב את האנשים הללו בסכומי ע ."תק
רמ"ח נוער ומשפחה במשטרה, נצ"מ עופר מסינג אמר לוועדה
"כשאנו מדברים על קטינים אנו משתדלים שלא
לדבר עליהם במונחים של פורעי חוק. הנוער שעליו אנו מדברים לא שונה מכל נוער בסיכון ברחבי הארץ. יש לטפל
בהם בדרכים של מניעה ושיקום. ההתייחסות שלנו לכלל בני הנוער בסיכון בארץ זהה. הדרך הנכונה לטפל בבני
."הנוער בסיכון האלו הינה השקעת משאבים
מנהל תיכון אחיה ונציג עמותת זיו נעורים, יואל רז
הדגיש בפני הוועדה את הצורך בפעילות מניעתית, והוסיף
שמדובר ב נוער שנמצא בקצ
ה, כש הדחק שכל ילד ביהודה ושומרון עובר על רקע המתיחות הביטחונית .הוא אדיר
אחת הפעולות לטיפול היא למשל לקחת את הילדים מהמקום החולה, ולהעביר אותם למקום אחר, בקרבת הים
המשמש כלי טיפולי. צריך להגדיל את תקנת התקציב של משרד החינוך כדי לאפשר למי שעוסק בנוער בסיכון יוכל
.לעשות זאת" לסיום דבריו אמר מנהל בית ספר לא צריך להיות במקום שאם הוא רוצה לטפל בנוער שלו–
הוא
."צריך להשיג תקציבים לבד
שחר קרן, נציגת ארגון יש דין פירטה בפני הוועדה
כי"
מאז שנת2005
,
3%
בלבד מתיקי החקירה שנפתחו בגין
עבירות אידיאולוגיות של ישראלים נגד פלסטי
נים בגדה המערבית הובילו להרשעה
", ואמרה
" כי בחווארה היו
מאות שביצעו פוגרום. חווארה היא לא מקרה בודד, יש אירועי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים כל יום
בשטחים. היעדר האכיפה
והסלחנות כלפי הנערים הקטינים מס
בה נזק, כי
הם לא נשלחים למסגרות שמטיבות
ע ."מם וכך גדלים למעשה להיות עבריינים
,חבר הוועדה
הח "כ צבי ידידיה
סוכות
סתר חלק מהדברים שעלו בדיון ואמר
"יש סוג של פופוליזם בהתמקדות
באירועי קצה שנועדה להשחיר בצורה מכוערת את ההתיישבות כולה ביהודה ושומרון. כתושב השומרון זה דיון
שחשוב לנו. אנו מתמודדים עם מציאות ביטחונית קשה מאוד, כשנרצחים אנשים הדם חם. באירוע חווארה אין
שום קשר בין מאות אנשים שבאו להפגנה ל גיטימית לאחר רצח האחים יניב ז"ל , לבין כ-
10
איש שאיש לא שלח
אותם ולא ידע שהם הולכים לזרוק בקת"בים. בסוף יש תחושה של חוסר ביטחון ובקצה יש עשרות בודדות של
נערים שאיבדו את הקשר
לא רק עם משפחתם, א לא גם עם ההנהגה והקהילה באזור. אנו כקהילה מתמודדים עם
התופעה הזו והיא קשה לנו. המדינה צריכה להשקיע יותר משאבים בנוכחות בשטח. המשטרה לא שולחת ניידות
ולא נוכחת. מדובר על אירועי חיכוך במקומות מסוימים. אם הייתה נוכחות בשטח של ניידת זה היה משנה את
התמונה מקצה לקצה. לכך יש להוסיף שברגע שהשב"כ מטפל בתופעה–
.זה מפחית את האמון במוסדות המדינה
."צריך כמה שפחות שב"כ וכמה שיותר נוכחות של כוחות ביטחון רשמיים
נציג השב"כ התריע בתום הדיון כי אירועים מעין אלו שקרו בחווארה הוא
ה סיפטום, וכי"
השב"כ פונה לכל מי
שניתן על מנת לסייע לקחת אחריות על החבורה הזאת". עוד לדבריו, יש מענה ושיתוף פע
ולה מגורמים שונים ,
מדובר באירועים סוציו-אידיאולוגיים ולא אי
דיאולוגיים מובהקים,
ודיווח שעקב האירוע בחווארה הוצאו מספר
מצומ
צם של מעצרים מינהליים . לסיום התריע כי
"מי ש
לוקח את החוק לידיים - פוגע בביטחון במקום , צובע את
,ההתיישבות כולה מסבך את ישראל ברמה הבינלאומית ובמקביל המתיחות עלולה לזלוג לשטחים נוספים
בישראל".
בסיכום הדיון הדגישה
יו"ר הוועדה, ח
ה
"כ לזימי
את
ת חוב המדינה להעמיק
את הטיפול הרווחתי בנוער בסיכון
ו
ציינה
כי "הוועדה ר ואה בחומרה ניצול של קטינים
ורואה בחומרה תקצוב של המדינה
גורמים שמנצלים נוער זה
ומלווים אותו בעת ביצוע מעשי פשיע
ה נגד פלסטינים . לצד כל מענה רווחתי, טוב ככל שיהיה, כאשר שר אוצר ושר
."לביטחון לאומי מסיתים זה הדלק האמיתי שנותן גיבוי מאחורי ההנהגה שמסיתה
להלן החלטות הוועד
ה
:בעקבות הדיון
1.
הוועדה מצרה על כך שראש מועצה ,אזורית שומרון לא ראה לנכון לשתף פעולה עם זימון הוועדה לישיבה
ולא רק שלא השתתף בה בעצמו, אלא לא טרח לשלוח מי מסגניו או נציג כלשהו מטעמו. הוועדה רואה בכך
.פגיעה בתפקידה כגוף מפקח
2.
.הוועדה רואה חובה של המדינה להעמיק את הטיפול הרווחתי בנוער בסיכון זה
3.
הוועדה מבקשת תשובה לעניין העדר המענים של משטרת ישראל והפערים שעלו בדיון ויישלח על כך מכתב
.לשר לביטחון לאומי
4.
עוד לעניין הפערים שעלו בדיון, הוועדה מבקשת מפרקליטות המדינה להעביר לרשותה נתוני אכיפה
רלוונטיים והתייחסות לנתון שעלה בדיון לפיו3%
-
5%
מתיקי החקירות של נוער הגבעות רק מבשילים
.לכתבי אישום
5.
הוועדה קוראת להכללת גורמי ביטחון נוספים (משרד הביטחון, צה"ל ושב"כ) בצוות הבין-
משרדי, וכן
להגביר את הסיורים בשטח במטרה להגביר את הנגישות לנוער המדובר ומניעת הידרדרותו למעשי פשיעה
.מסכני חיי אדם
6.
הוועדה רואה בחומרה ניצול קטינים, ורואה בחומרה אם אכן קיימים מקרים בהם יש תקצוב של המדינה
גורמים שמנצלים נוער זה
ו אף
מלווים אותו בעת ביצוע מעשי פשיע
ה נגד פלסטינים .
7.
,לסיום
הוועדה מגנה מעשי אלימות, כפי שקרה בחווארה, וקוראת לנבחרי ציבור לגנות, להוקיע ולפעול
לביטול תופעת נוער אלים בשטחים .
חברת הכנסת נעמה לזימי
יושבת-
ראש הוועדה