חומר רקע
12/7/2020
:נייר עמדה
סגירת פערים
בין יהודים לערבים
במערכת החינוך
הפערים הלימודיים בין תלמידים יהודים לערבים הולכים וגדלים, כפי שעולה מתוצאות מבחני הפיז"ה
הבינלאומיים. פערים אלה נובעים, בין השאר,
מפערי תקצוב משמעותיים, המתבטאים למשל בגודל הכיתות
ובהזנחת בתי הספר, לצד שיטות הוראה מסורתיות המעודדות שינון ואינן מכינות את התלמידים לקראת
חשיבה אקדמית
.
מחקרים על מערכת החינוך בישראל מצביעים על האופן שבו נבנה לאור
ך כל שנות קיומה של מדינת ישראל פער
בהישגים בין תלמידים ערבים ויהודים )למשל: ג'בארין ואגבאריה; 2010(. גם היום, הפערים ממשיכים, ו
מערכת
החינוך הערבית לא זוכה לטיפוח שממנו
נהנים הזרמים הממלכתיים האחרים.
על פי
ה
נתוני
ם הרשמיים של
משרד החינוך,
נכון ל-
2017
התקציב הממוצע לתלמיד
יהודי בבית ספר תיכון היה
גבוה ב-
75%
מהתקציב הממוצע לתלמיד תיכון ערבי, ותלמיד חטיבת הביניים יהודי קיבל36%
לעומת תלמיד
ערבי. בזכות התקצוב הדיפרנציאלי, הפערים קטנים יותר בבתי הספר היסודיים, אולם גם שם תמונת המצב
קשה: התקציב שקיבל תלמיד
יה
ודי בבית ספר יסודי היה גבוה ב-
18%
.מהתקציב הממוצע לתלמיד ערבי
יש
לציין, כי מדובר בנתוני משרד החינוך, שאינם כוללים את
התקציבים שמקצות הרשויות המקומיות
. מאחר
ומרבית הרשויות המקומיות הערביות הן רשויות חלשות יותר מהרשויות ביישובים היהודיים, הפערים למעשה
גדולים
אפילו יותר. זאת משום שרשויות חלשות
לא יכולות להשלים את החסר מתקציבן ולהוסיף לתקציב
החינוך המקומי.
,על כן
יש ליישם מדיניות של העדפה מתקנת בנושא תקצוב מוסדות החינוך הערביים
, ולהקפיד על יישומה.
זאת, כדי לצמצם את הפערים העמוקים בינם לבין המוסדות בזרמי החינוך
הממלכתי האחרים.
מדיניות כזו היא חשובה, אך אינה מספיקה. מניסיוננו ארוך השנים לקידום מדיניות חינוך שוויונית, אנו
מסיקים כי מערכות חינוך נפרדות אינן יכולות להיות שוויוניות.
מערכת חינוך "נפרדת אבל שווה" היא פנטזיה
:
הפרדה מעצם הגדרתה מייצרת קרקע פורייה להפליה
ממסדית מצד אחד, ולקיפאון פדגוגי מצד שני
.
כבר לפני
65
שנה, ביהמ"ש העליון בארה"ב קבע בפרשת 'בראון נגד מועצת החינוך' כי הפרדה בחינוך מביאה בהכרח לאי-
.שוויון, אך כאן ממשיכים בהפרדות על בסיס אתני ודתי בין מערכות החינוך השונות
ואכן, זרם החינוך הממלכתי-
ערבי סובל מקיפאון, לא רק בשל המחסור בתקציבים, אלא גם משום שהוא הפך
לאקס-
.טריטוריה שבה ממשיכות להתקיים שיטות הוראה מיושנות לצד תרבות ארגונית לקויה
הפתרון המתבקש, על כן, הוא
הקמת
זרם
חינוך יהודי-ערבי מעורב
,
אשר
י
פעל
)לפחות בהתחלה(
לצד
זרמי
החינוך הקיימים. במסגרת זרם זה,
יש להקים בתי ספר
דו-
לשוניים, בהשראת המודל שכבר פועל בשטח בבתי
הספר של עמותת "יד ביד",
בכל
הערים והאזורים
בהם יהודים
וערבים מתגוררים בסמיכות.
לאור
השתלבות
האזרחים הערבים באקדמיה )מספר הערבים באוניברסיטאות ובמכללות
הוכפל בעשור החולף(, בחברות
עסקיות, בשירות המדינה, במערכת הבריאות ובעמותות
, זוהי התפתחות מתבקשת. זרם מעורב, בו לומדים
יהודים וערבים ביחד, ייצר מעצם הגדרתו חינוך שוויוני יותר, ואיכותי יותר.