חומר רקע

A Government that works. For us. .ממשל שעובד. בשבילנו Citizens’ Empowerment Center in Israelהמרכז להעצמת האזרחCECI דו"ח מעקב צמצום תאונות העבודה במשק על בסיס 11.1.18 מיום3382 החלטת ממשלה 2019 אוגוסט עריכה גרפית: מיכל סמו קובץ, המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב אודות המרכז להעצמת האזרח המרכז להעצמת האזרח הינו עמותה הפועלת בתחומי הממשל, ועוסקת באפקטיביות המגזר הציבורי ויכולות הביצוע של הרשות המבצעת. המרכז מתמקד בתהליכי יישום מדיניות, ובהיבטים שונים הקשורים לתפקוד הממשל ויכולתו לממש ולהוביל שינויים לטובת הציבור. במסגרת זו, מפעיל המרכז את מיזם "המוניטור", הכולל מעקב וניטור אזרחי אחר יישום החלטות ממשלה וחוקי כנסת והנגשתם לציבור. "המוניטור" מסייע בהבנת תהליכי ממשל ויישום מדיניות באמצעות יצירת תשתית ידע רחבה, אמפירית ואינטגרטיבית של תהליכי יישום ההחלטות. מטרת "המוניטור" היא לקדם את טיוב עבודת הממשל בישראל ולהגביר את ההיכרות והמעורבות האזרחית בתחומי העשייה של המגזר הציבורי. CECI הדוח נכתב על ידי אופיר עמיאל ובהנחיית עינב ארליך, אוריה גפן ומיכל שטרנברג מצוות ממשל במרכז להעצמת האזרח דו"ח מעקב צמצום תאונות העבודה במשק על בסיס 11.1.18 מיום3382 החלטת ממשלה 2019 אוגוסט תוכן העניינים 3 קצרצר מנהלות 4 רקע 4 ביטוח נפגעי עבודה 4 ההליכים שקדמו להחלטת הממשלה 5 ?: צמצום תאונות עבודה — מה הוחלט3382 החלטת ממשלה 5 מהחלטת ממשלה לחוק 7 יישום ההחלטה 8 מסקנות ותובנות דו"ח מעקב צמצום תאונות העבודה במשק 3 קצרצר מנהלות קבעה כי יש ליצור מנגנון דיפרנציאלי אשר יתמרץ מעסיקים להגביר בטיחות ולמנוע תאונות 13382 החלטת ממשלה עבודה במסגרתם. ההחלטה קבעה כי יש לייצר מנגנון תשלום על פיו מעסיק ישלם סכום גבוה יותר עבור ביטוח תאונות עבודה כלפי עובדיו, כתלות בסיכון הנשקף לעובדיו במקום העבודה. מטרת ההחלטה היא לגרום להפנמת עלויות הפגיעה בעבודה אצל המעסיקים, וכך להעלות את רמת הבטיחות. ההחלטה קבעה כי תוטל חובה על כל מעסיק לרכוש ביטוח תאונות עבודה עבור עובדיו, וזאת ממבטח (חברת ביטוח) אשר בחר לשווק תכנית ביטוח מתאימה. בדומה להיום, הוחלט שעובד אשר נפגע יקבל את דמי הפגיעה שלו ישירות מהביטוח הלאומי, אולם זה יגבה תשלום מחברת הביטוח בה מבוטח העובד. בדרך זו, חברת הביטוח תבצע אומדן של רמת הסיכון של כל מעסיק ותתמחר את ביטוח תאונות העבודה בהתאם לכך. עוד הוחלט כי יוקם מאגר מידע משותף לחברות הביטוח ולמוסד לביטוח לאומי על מנת לאפשר תמחור בהתאם לאומדן רמת הסיכון. אשר עברה בקריאה ראשונה בכנסת. אולם, בהליכי החקיקה התבצעו 2החלטת הממשלה גובשה לידי הצעת חוק שינויים רחבים במנגנון המופיע בהחלטת הממשלה. השינוי העיקרי בין המנגנון המופיע בהחלטת הממשלה למנגנון אשר הופיע בהצעת החוק בנוסחה הסופי הוא הוצאת חברות הביטוח הפרטיות והחלפתן במוסד לביטוח לאומי, כך שלמעשה מעסיקים ישלמו דמי סיכון עבור תאונות עבודה עבור עובדיהם למוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי הוא זה שיבצע את הערכת רמת הסיכון למעסיקים, ויגבה תשלום דיפרנציאלי בהתאם. וכי תקנות ראשונות לקביעת מנגנון 01.01.2019 הצעת החוק אושרה בכנסת ונקבע כי החוק ייכנס לתוקף בתאריך . נכון למועד כתיבת 01.05.2019 התשלום הדיפרנציאלי יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה בכנסת עד לתאריך ) התקנות טרם הותקנו וטרם הובאו לאישור הוועדה. יש לציין כי ללא תקנות אלו לא 2019 שורות אלו (אוקטובר ניתן להחיל את המנגנון הדיפרנציאלי של דמי הביטוח המעוגנים בחוק ולא מתקיימת תכלית החוק המתמרצת את המעסיקים להגביר את רמת הבטיחות במסגרתם. יש לציין, כי על אף שלא קיים מנגנון דיפרנציאלי, המוסד לביטוח ממשכורתו של כל עובד. 0.1% לאומי החל לגבות מהמעסיקים מרגע כניסת החוק לתוקף דמי ביטוח נוספים בסכום של כאשר יותקנו התקנות, סכום זה יהפוך להיות דיפרנציאלי. מבדיקת יישום החלטת הממשלה והתהליך שהוביל לשינוי המנגנון ולחקיקת החוק, עולים החסמים הבאים: חוסר תיאום בין משרדי אשר היווה חסם משמעותי. מפרוטוקולי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בה נידון החוק עולה כי נציגי הביטוח הלאומי לא שותפו בחלק ניכר מן הדיונים על השינוי ודעתם נשמע רק בהליך חקיקת הבזק. עובדה זו הובילה לחוסר תיאום וחוסר היערכות מצידו של הביטוח הלאומי למנגנון החדש. בנוסף לכך, עלה ספק כבר במהלך דיוני הוועדה שהתקנות אכן יותקנו בתאריך שהוגדר לכך ולמרות שהמנגנון הדיפרנציאלי כולו מותנה בהתקנתן, החוק עבר במתכונתו הנוכחית. , טרם כניסת החוק לתוקף וקביעת התקנות, פוזרה הכנסת, הוכרזו בחירות 2018 פורס מאז'ור: בדצמבר , טרם הביאו לכינונה של ממשלה2019 חדשות ולאחריהן התקיימו בחירות נוספות, אשר נכון לאוקטובר חדשה. עובדה זו, שהביאה גם לפגרה ממושכת מאד בפעילות ועדות הכנסת, תרמה גם היא לעיכוב המשמעותי בהתקנת התקנות וביישומו של החוק. • השנים האחרונות. לכן, גם בהיעדר 5יש לציין כי על פי החוק, חישוב שיעור הסיכון ייעשה על פי הנתונים הקיימים ב־ תקנות, הנתונים אשר נאספים כיום על ידי המוסד לביטוח לאומי, ואשר מעידים על רמת הסיכון של המעסיק, ישפיעו על שיעור הסיכון אשר ייאלצו המעסיקים לשלם בעתיד, כאשר יותקנו התקנות הרלוונטיות. https://www.gov.il/he/departments/policies/dec_3382_2018 .11.01.2018 של הממשלה מיום3382 החלטה מספר .1 ,)2019 פרק ו' כולו (צמצום פגיעה בעבודה), מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב .2 .2018-התשע"ח המרכז להעצמת האזרח ממשל שעובד. בשבילנו. 4 CECI רקע ביטוח נפגעי עבודה ביטוח נפגעי עבודה נועד לפצות עובדים שנפגעו בעבודה בתאונה או חלו במחלת מקצוע, בגין אבדן שכר או הכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד, או בגין הנזק מהפגיעה. הפיצוי לנפגעי עבודה ניתן על ידי דמי פגיעה, גמלאות נכות מעבודה, קצבת נכות זמנית/צמיתה, מענק נכות מעבודה, ועוד. חובת תשלום דמי הביטוח עבור עובד שכיר מוטלת על המעסיק, ועבור עובד עצמאי מוטלת על העובד עצמו. המצב החוקי לפני החלטת הממשלה היה כך שכלל המעסיקים במשק שילמו דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי (להלן: ה"בטל"א") ללא תלות ברמת הסיכון של עובדיהם, או בהיסטוריית תאונות העבודה בעסקיהם. באופן זה, המעסיקים לא הפנימו את עלויות הפגיעה בעבודה על שאר המעסיקים במשק ועל תקציב המדינה. התשלומים השוטפים ששולמו בענף 2017 עלויות תאונות העבודה למשק מסתכמות במיליארדים מדי שנה. בשנת עלויות אלו משקפות את ההוצאות הישירות של 3.₪ מיליארד4.5נפגעי עבודה על ידי הבטל"א הגיעו לסך של כ־ הבטל"א בלבד, ואינן מגלמות את כלל העלויות הנוספות לנפגעים ולמשפחותיהם, למעסיקים ולקופות החולים. לכן, יש להדגיש כי העלות הכלכלית למשק בגין תאונות עבודה אשר כוללת גם עלויות עקיפות ונזקים הינה גבוהה , אך העלות הכלכלית לכלל המשק ₪ מיליארד3.5 ההוצאות הישירות של הבטל"א עמדו על כ־2011 יותר. לדוג', בשנת עמדו 2017 הוצאות הבטל"א בענף נפגעי עבודה המשיכו לעלות כך שבשנת4.₪ מיליארד10באותה שנה הוערכה בכ־ 5. מיליארד ש"ח4.76על כ־ ההליכים שקדמו להחלטת הממשלה מונתה ע"י שר התמ"ת דאז הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בראשותו של 2011 בשנת האלוף (מיל.) אודי אדם (להלן: "ועדת אדם"), במטרה לבחון את תחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל בכל הנוגע להיבטי החקיקה; פיקוח, אכיפה והסדרה; תפיסה, ומדיניות ממלכתית בנושא. הועדה התבקשה ללמוד את הניסיון הנצבר, בארץ ובעולם, בנוגע לדרכים השונות בהן ניתן לפעול לגיבוש מדיניות ממשלתית בתחומי 6.הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית מדו"ח הוועדה עלה כי הסדר ביטוח העבודה הקיים בישראל אינו מתמרץ מעסיקים לשמור על בטיחות העובדים וכי במבט השוואתי בינלאומי ניתן לראות שדרך טובה ליצור תמריץ כלכלי להשקעה בבטיחות בעבודה היא יצירת דיפרנציאליות בפרמיית הביטוח שעל המעסיק לשלם. זו, יכולה להיקבע על ידי מדידת רמת הסיכון של כל מעסיק, בחינת גודל העסק, סוג התעשייה, השקעת מאמצים להגברת הבטיחות מצד המעסיק, ועוד. הוועדה המליצה ליצור תמריץ כלכלי לשמירה על בטיחות העובדים על ידי קביעת סטנדרט ניהול בטיחות במקום העבודה, הטלת עיצומים כספיים במקרה של הפרות בטיחות, יצירת פרמיות דיפרנציאליות לביטוח נפגעי עבודה ואמצעים נוספים. בנוסף, דוח הוועדה כלל המלצה לשתף את שוק הביטוח במערך ביטוח נפגעי העבודה וזאת בשל יכולתו לתרום לרמת בטיחות גבוהה בעסקים על ידי ביצוע סקרי סיכונים וחיוב עסקים לנקוט אמצעי בטיחות כתנאי 7.לביטוחם. בין השאר, המליצה הוועדה כי הדוח יעובד לכדי החלטת ממשלה 21 שם, עמוד .3 .27 'דו"ח ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה באתר משרד הכלכלה והתעשייה, בעמ .4 )2( ראה לעיל .5 שם .6 שם .7 דו"ח מעקב צמצום תאונות העבודה במשק 5 סקר את נושא בטיחות ובריאות העובדים, וכחלק מסקירה זו מצא כי המלצות ועדת אדם2016 דוח מבקר המדינה לשנת 8.ככלל כמעט ולא יושמו, וביניהן גם ההמלצה בנושא יצירת תמריץ כלכלי להשקעה של מעסיקים בבטיחות העובדים בין השאר, נכתב בדוח מבקר המדינה כך: "בנוגע להמלצות הנוגעות ליצירת תמריץ כלכלי להשקיע בנושא בטיחות העובד ובנוגע לשינוי מערך שירותי הרפואה התעסוקתית מסר משרד הכלכלה בתשובתו "כי ללא החלטת ממשלה בנושא, לא ניתן להניע את המשרדים האחראים לביצוע השינויים". כאמור לעיל מסר משרד הכלכלה כי ההצעה להחלטת ממשלה תוגש בקרוב לאישורם של מנכ"ל המשרד והשר." : צמצום תאונות עבודה — מה הוחלט?3382 החלטת ממשלה , אשר מעגנת חלק קטן מהמלצות ועדת אדם, היא ליצור תמריץ כלכלי לשיפור בטיחות העובדים 3382 מטרת החלטה שנים 4, בחלוף כ־11.01.2018 במשק על ידי שינוי הסדר הביטוח לנפגעי תאונות עבודה. ההחלטה התפרסמה בתאריך 9.מיום הגשת דוח ועדת אדם החלטת הממשלה מפרטת שורה של תיקוני חקיקה אשר מטרתם יצירת מנגנון ביטוחי שיוביל לתמרוץ מעסיקים ולהפנמת עלויות של פגיעות בעבודה על ידי המעסיקים. ההחלטה קובעת כי יש להטיל על כל מעסיק חובת ביטוח מתשלומי הגמלאות שישלם 65%לעובדיו באחת מחברות הביטוח. חברות הביטוח יפצו את המוסד לביטוח לאומי ב־ השנים הראשונות שלאחר הפגיעה. חברות הביטוח יערכו תמחור של הסיכון הנשקף מכל מעסיק 5 לעובד במהלך בביצוע העסקה, וזאת בין השאר באמצעות מאגר שיוקם ויכלול את הפרטים הרלוונטיים לתמחור — כמו מספר הפגיעות שהתרחשו אצל המעסיק וסוגיהן ומידע על פגיעות עבודה לפי ענפי עבודה שונים במשק. מאגר זה יהיה נגיש לחברות הביטוח ולמוסד לביטוח לאומי. בדרך זו, העובד ימשיך לקבל את הגמלאות להן הוא זכאי כיום מהמוסד לביטוח לאומי, השנים הראשונות) ישולמו על ידי הביטוח אותו רכש המעסיק. בדרך זו, מעסיקים 5 מסך הגמלאות הללו (ב־65% כאשר בענפים בהם ישנו סיכוי גבוה יותר לפגיעות בעבודה, וכן מעסיקים אשר באחריותם מקומות עבודה בהם אירעו פגיעות בעבודה, ייאלצו לרכוש ביטוח שעלותו גבוהה יותר. כמו כן, החלטת הממשלה קובעת כי המוסד לביטוח לאומי יגבה תשלום כלשהו ממעסיקים שלא רכשו ביטוח עבור עובדיהם, כי התקנות הנדרשות לביצוע החקיקה יותקנו עד לתאריך .01.01.2019 , והחקיקה תיכנס לתוקף בתאריך30.09.2018 מהחלטת ממשלה לחוק כחודש לאחר קבלת החלטת הממשלה, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה . פרק ו' של הצעת 2018-, המוכר יותר כ"חוק ההסדרים"), התשע"ח2019 ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, 10.החוק — צמצום פגיעה בעבודה, פרט את החלטת הממשלה לכדי חקיקה פוצל פרק ו' ועבר לרצף דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. במהלך רצף הדיונים בוועדה עלו התנגדויות שונות, בין השאר על ידי המוסד לביטוח לאומי. בתום הדיונים בוועדה, מוזג בחזרה פרק ו' לחוק ההתייעלות הכלכלית, אשר עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. אולם, פרק ו' לחוק על שינוייו קובע הסדר שונה מאוד מזה אשר פורט בהצעת החוק, וכיוצא בזאת, שונה מהחלטת הממשלה. המנגנון אשר נקבע בסופו של דבר בחוק ההתייעלות הכלכלית אכן גורם להפנמת העלויות של תאונות עבודה על ידי המעסיקים, אך נסמך כולו על המוסד לביטוח לאומי. כך, המוסד לביטוח לאומי יקבע בעצמו, במנגנון שייקבע בתקנות, את רמת הסיכון להתרחשות תאונה עבור כל מעסיק, ויגבה בנוסף לדמי הביטוח אשר היו קיימים עד לחוק, )2016( 2014 ולחשבונות שנת הכספים2015 ג לשנת66 מבקר המדינה דוח שנתי .8 09.03.2014 דוח ועדת אדם הוגש לשר הכלכלה בתאריך .9 .2018-), התשע"ח2019 . הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב10 https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_488480.pdf המרכז להעצמת האזרח ממשל שעובד. בשבילנו. 6 CECI מהכנסתו החודשית של העובד. התשלום ישתנה בהתאם לסיכון, שיחושב על בסיס0.35% ל־0.1% סכום אשר ינוע בין נתונים מחמש השנים האחרונות. הנתונים אשר ישמשו לקביעת הסיכון של כל מעסיק, יכללו בין השאר את מספר עובדי המעסיק ומספר העובדים שהוכרו כנפגעי תאונות עבודה, דרגת הנכות שנקבעה לעובדים אלו ומספר הימים להם היו זכאים לדמי פגיעה, סוג הענף, אמצעי אכיפה שננקטו נגד המעסיק ועוד, כאשר יהיה ניתן להוסיף בתקנות נתונים נוספים. המוסד לביטוח לאומי יקבע אחת לשנתיים את התשלום לפי רמת הסיכון ויודיע על כך למעסיק. עם זאת, ייקבעו אמצעים ופעולות להבטחת בטיחות העובדים וקידום בריאותם, לפי סוגי עיסוקים — אשר אם יינקטו על ידי 11.31.12.2023 שנים, עד לתאריך5המעסיקים, יהיה ניתן להפחית את התשלום. כמו כן, נקבע כי החוק יעמוד בתוקף ל־ החוק קובע כי התקנות אשר יקבעו את המנגנון הדיפרנציאלי ואת אופן חישוב רמות הסיכון של המעסיקים יובאו , כאשר שר העבודה, הרווחה והשירותים 01.05.2019לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד לתאריך ה־ . עוד קובע החוק כי עד 01.01.2019 החברתיים ושר האוצר ידווחו לוועדה הנ"ל על היערכות להתקנת התקנות בתאריך מהכנסתו 0.1% שיותקנו התקנות המתוארות לעיל, התשלום לפי רמת הסיכון ייקבע לכלל המעסיקים על שיעור של החודשית של עובד. למעשה, החוק אשר התקבל לבסוף שינה בצורה משמעותית את המנגנון אשר התקבל בהחלטת הממשלה. עם זאת, תכלית החלטת הממשלה, אשר הייתה ליצור מנגנון שיוביל להפנמת עלויות של פגיעות בעבודה על ידי המעסיקים, משתקפת בהוראות החוק, ואלה מביאות לידי ביטוי את המלצות דוח ועדת אדם אשר היוו את הבסיס להחלטת הממשלה. פרטי המנגנון החלטת ממשלה מנגנון סופי 1תכלית העלאת רמת הבטיחות בעבודה על ידי יצירת מנגנון שיוביל להפנמת הנזק על ידי המעסיקים העלאת רמת הבטיחות בעבודה על ידי יצירת מנגנון שיוביל להפנמת הנזק על ידי המעסיקים 2 הגורם שמתמחר את עלות הביטוח וגובה את התשלום מהמעסיק שוק הביטוח (חברות ביטוח) המוסד לביטוח לאומי 3הגורם שמפצה את העובד הנפגע המוסד לביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי 4 הקמת מאגר מידע אשר מכיל את פרטי המעסיקים ונתונים אודות פגיעות בעבודה בעסקיהם. כן לא 5תאריך כניסת החוק לתוקף01.01.2019 01.01.2019 6 תאריך תחולת הוראות החוק בפועל 01.01.2019 01.05.2019 7סמכות להתקנת תקנות בהסכמת שר האוצר, 12שר העבודה או שר האוצר בהסכמת שר העבודה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת .2018-), התשע"ח2019 . חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב11 ¸https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_491980.pdf . שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים12 דו"ח מעקב צמצום תאונות העבודה במשק 7 יישום ההחלטה ) הושתה על כלל המעסיקים במשק תוספת תשלום לפי שיעור סיכון, 2019 כאמור, מרגע כניסת החוק לתוקף (ינואר , התקנות אשר היו אמורות להגיע לאישור ועדת 2019 נכון ליוני13. מהכנסתו החודשית של עובד0.1% שנקבעה על , 21 לא הגיעו לידי הוועדה (וככל הנראה, עקב התפזרות הכנסת ה־01.05.2019 העבודה הרווחה, והבריאות בתאריך צפויות להתעכב עוד תקופה לא מבוטלת). סעיפי החלטת הממשלה פורטים את מנגנון הפנמת העלויות לכדי הוראות אשר אינן רלוונטיות למנגנון החדש שהתקבל בחקיקה, ולכן לא ניתן לקבוע האם סעיפים אלו יושמו. מסיבה זו בדיקת יישום ההחלטה בחנה את מימוש תכליתה ולא את ביצוע סעיפיה. כאמור לעיל, החוק אכן יצר מנגנון להפנמת עלויות, ולכן ניתן לומר שהיבט זה של ההחלטה בוצע. עם זאת, החלטת , כאשר התקנות 01.01.2019 הממשלה קובעת כי המנגנון יהיה תקף עבור תאונות עבודה שיתרחשו החל מתאריך אשר נדרשות לצורך כך יותקנו טרם כניסת החוק לתוקף. החוק שעבר לבסוף קובע כי המנגנון יחל לפעול עם כניסת . שני המועדים הללו חלפו, וכיום עדיין אין מנגנון פעיל להפנמת עלויות 01.05.2019 התקנות לתוקף, בתאריך תאונות העבודה למעסיקים. כלומר, הן על פי המועד אשר נקבע בהחלטת הממשלה, והן על פי המועד אשר נקבע בחקיקה — החלטת הממשלה לא יושמה. 2019 — שינוי בתשלום דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות לשנת1479 '. המוסד לביטוח לאומי — חוזר מס13 https://www.btl.gov.il/Insurance/HozrimBituah/Hozrim/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%20%D7%91%D7%A A%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D%20%D7%93%D7%9E%D7%99%20%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97%20 % D 7 % 9 C % D 7 % 9 0 % D 7 % 9 5 % D 7 % 9 E % D 7 % 9 9 % 2 0 % D 7 % 9 5 % D 7 % 9 3 % D 7 % 9 E % D 7 % 9 9 % 2 0 %D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97%20%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA%20 %D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA%202019.pdf המרכז להעצמת האזרח ממשל שעובד. בשבילנו. 8 CECI מסקנות ותובנות החלטת הממשלה קבעה כי המנגנון הדיפרנציאלי יתבצע על בסיס תמחור עלות הביטוח על ידי שוק הביטוח ולא על ידי המוסד לביטוח לאומי. במהלך הליכי החקיקה בכנסת, תוך שיתוף גורמים נוספים בדיונים על קביעת המנגנון הספציפי אשר יעוגן בחקיקה, היבט זה של החלטת הממשלה הוסר מהצעת החוק בתהליך בזק. תכלית החלטת הממשלה אמנם נשמרה, אך יישומה דרש מהביטוח הלאומי התארגנות מורכבת וארוכה שהביאה לעיכוב ביישום הרפורמה.  בניגוד להחלטת הממשלה, הוראות החוק מתנות את תחולת פעולת המנגנון הדיפרנציאלי בהתקנת תקנות נוספות מלבדן. בשל העדר התקנות החלטת הממשלה לא מיושמת בפועל, וכפי שניתן לראות כיום — הוספת התניה זו היא למעשה הגורם המשמעותי ביותר אשר מונע את יישומה של תכלית ההחלטה. השנים האחרונות. לכן, ייתכן וכבר 5יש לציין כי על פי החוק, חישוב שיעור הסיכון ייעשה על פי הנתונים הקיימים ב־ כיום, אף בהיעדר תקנות, מעסיקים מפנימים את עלויות תאונות העבודה אשר מתרחשות בימים אלו. זאת משום שהנתונים אשר נאספים כיום על ידי המוסד לביטוח לאומי, ומעידים על רמת הסיכון של המעסיק, ישפיעו על שיעור הסיכון אשר ייאלצו המעסיקים לשלם בעתיד, כאשר יותקנו התקנות הרלוונטיות. עם זאת, בהתחשב בכך שהוראות בלבד, וזאת ללא תלות במועד התקנת התקנות, ייתכן והפנמה זו, ככל 31.12.2023 החוק יהיו תקפות עד לתאריך שקיימת, הינה זניחה. על פי ניתוח ממצאי המעקב ניתן להצביע על שני חסמים מרכזיים: חוסר תיאום בין משרדי — מפרוטוקולי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (להלן: "הועדה") עולה כי הביטוח הלאומי לא היה מעורב בשינוי המשמעותי שנעשה במעבר מהחלטת הממשלה לחוק ונציגיו לא נכחו ככל הנראה בדיונים בממשלה ובוועדת השרים לחקיקה. הערות הביטוח הלאומי נשמעו לראשונה , כשלושה שבועות בלבד לפני שהחוק עבר במתכונתו 2018 בפני הגורמים המחליטים בוועדה רק בפברואר הנוכחית. חקיקת הבזק לא אפשרה את ההגעה להסכמות הנדרשות והביאה לכך שהביטוח הלאומי לא היה ערוך לנדרש ממנו בפורמט החדש. יש לציין כי עוד בדיוני הוועדה הוטל ספק בהתקנת התקנות הרלוונטיות במסגרת הזמנים שהוקצבה לכך, זאת למרות שנקבעו תאריכי יעד הן לדיווח התקדמות והן להתקנת התקנות. ניכר כי היה ברור לוועדה ולנוכחים בה כי קיים מצב אפשרי ואף סביר בו לא יותקנו התקנות כאשר המשמעות היא שלא ניתן יהיה להחיל את מנגנון התשלום הדיפרנציאלי. בנושא זה, נציגת הייעוץ המשפטי בדיון הדגישה כי התקנות הינן תקנות חובה אך היכולת לאכוף את התקנתן במועד אינה קיימת. המשמעות לחובה היא שניתן אמנם לדרוש מהממשלה לקבוע את התקנות, לנהל מעקב ולבקש דיווח מהממשלה על תקנות שהיא לא התקינה במועד, אך "לא מעבר לזה". , קיומן של שתי מערכות בחירות רצופות אשר טרם הביאו 2018 פורס מאז'ור — התפזרות הכנסת בדצמבר להרכבת ממשלה ויציאתה של הכנסת לפגרה ממושכת בשל כך, הביאו גם הן לעיכוב משמעותי בהעברת התקנות ומכאן לעיכוב מתמשך ביישום הרפורמה כולה. | 40 George Wise Street P.O.Box 39080 Tel Aviv 61390 Israel | Tel: 03–6438979 | Fax: 03–6349438 | www.ceci.org.il |