חומר רקע

יולי0202 :נייר עמדה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא העלמה והשתקה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרי הלימוד הישראליים לאחרונה פורסם מחקר של פרופ' בן עמוס אשר בדק את יחס חומרי הלימוד לכיבוש המתמשך ולהשפעותיו וגילה למשל כי באף אחת מבחינות הבגרות בהיסטוריה שנערכו בשנים0202 - 0202 לא הופיעה אפילו שאלה אחת על השינויים ארוכי הטווח שחוללה המלחמה ב0291 ., מלחמת ששת הימים אנו בעמ ותת סיכוי בדקנו1 את הנוכחות של החברה הערבית- פלסטינית בחומרי הלימוד במקצועות אנגלית, שפה עברית, מתמטיקה ומדעים. למרות שהאזרחים הערבים מהווים כ- 02% מהאוכלוסיה מצאנו הדרה כמעט מוחלטת של הערכים והתרבות המגוונת של החברה הערבית-פלסטינית. אין ייצוג של שמות אנשים ו יישובים ערבים אזרחי .ישראל, של נשות ואנשי תרבות ורוח, ביטויים של הגיוון התרבותי והדתי ועוד מחקרים אלו מוסיפים להבנה שלנו שישנה בעיה מערכתית בטיפול משרד החינוך בנושאים שנויים במחלוקת. ב- 0209 פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל בנושא שיח חינוכי על נושאים שנויים במחל וקת בכיתה, כאשר ההוראה מדגישה כי מטרתה לעודד " מורים לנהל שיח בכיתות. עוד נכתב כי חינוך לתודעה פוליטית ואזרחית הוא מטרה רצויה וחשובה בכל מדינה דמוקרטית וגם במדינת ישראל ומשמעותו כי המערכת תעודד את התלמידים לצבור ידע לגבי הנעשה בזירה הציבורית בישראל, לנהל די ון בעניינים אלו ולגבש עמדות, כל אחד על פי השקפתו ובאופן ".מנומק2 הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכן יחסי ערבים- יהודים אזרחי ישראל הם נושאים שנויים במחלוקת בעלי מרכזיות עצומה אשר משפיעים רבות על חייהם של התלמידים ושל כלל האזרחים בישראל. ראוי לדון בנוכחות או הדרה מחו מרי הלימוד כפועל יוצא של ההנחיה הנ"ל אך לצערנו בשנים שעברו מאז פרסום חוזר המנכ"ל אנו רואים כי משרד החינוך אינו פועל די על מנת להבטיח את .מימושה אנו ממליצים כאן על מספר פעולות פרו- :אקטיביות 1. ידע עובדתי על הסכסוך הישראלי- פלסטיני ועל החברה הערבית– היס טורי, גאוגרפי, הנכחת הנרטיב של כל חברה על הסכסוך ועוד מידע אחר רלבנטי. מחקרו החדש של פרופ' בן עמוס שנידון כאן חושף חלק מן המידע החסר. ככלל, דרושה הנכחה של ערבים אינדיבידואלים כמודלים לחיקוי אך אלו מוכרחים לבוא יחד עם הנכחה ולגיטימציה לביטויים של תחושות שיי.כות והזדהות עם קולקטיב לאומי פלסטיני .אנו רואים חשיבות עצומה בעירוב נשות ואנשי חינוך ומחקר ערבים במהלך זה 2. הכשרות והשתלמויות למורים במערכת ומורים לעתיד - מתן כלים חינוכיים להתמודד עם דיונים בנושאים .שבמחלוקת בתוך הכיתה, שמעוררים רגשות עזים בקרב תלמידים דוח מבקר המדינה מ- 0209 : חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות, קובע כי בפועל, היקף ההשתלמויות למורים שהתקיימו בתחום חינוך לחיים משותפים והסכסוך היהודי- פלסטיני היה מזערי ביותר והוא עומד על פחות מאחוז אחד מכלל השתלמויות המורים. תשובות המשרד לפניית הקליניקה לשווי ון באונ' בר- אילן ב- 0202 לא הציגו את .כמות ההשתלמויות הנוכחית ביחס לכלל ההשתלמויות ואין מקום להניח שהיקף ההשתלמויות גדל באופן משמעותי גם במכללות להכשרת המורים לעתיד עדיין אין קורס חובה בנושאים אלו בקוריקולום המונחה ע"י המועצה להשכלה .גבוהה ומשרד החינוך 1 רעי ומזור: ייצוג והנכחה של החברה הערבית בחומרי הלימוד, עמותת סיכוי2 020 2 חוזר מנכ" ל: התכנית הלאומית ללמידה משמעותית– השיח החינוכי על נושאים השנויים במחלוקת, משרד החינוך9 020 3 . גיבוי מערכתי של משרד החינוך– מורים, מנהלים וכותבי ספרי הלימוד צריכים לדעת שהם יכולים להביא בפני ,התלמידים נושאים בוערים על סדר היום הציבורי בצורה מעמיקה ושלא יסתכנו כך באבדן משרתם אלא להיפך- יקבלו ליווי ותמיכה במקרה הצורך ואף יִמַ דֵ דו ויקבלו הערכות חי.וביות על כך נציין בנושא זה מחקר בראשותו של פרופ' ערן הלפרין3 אשר מציג את תפיסותיהם של מורים, הורים ומשרד החינוך אודות עיסוק בכיתה בנושאים שבמחלוקת. כך, למרות שכ- 71% מהמורים ואחוז דומה מההורים חושבים שיש לעסוק בסוגיית יחסי יהודים וערבים בבית הספר, רק71% מהמורים חושבים שזו ציפיית המערכת הבית ספרית מהם. בחינוך הממלכתי דתי, שיעור המורים שחושבים שהמערכת מצפה מהם שלא ללמד את הסוגיה הזאת הוא 17% . מציאות החיים בישראל0202 מקוטבת ומפולגת. במגורים, במערכת החינוך ובסביבות החברתיות ישנה הפרדה כמעט מלאה בין ערבים ו יהודים. על כן, יש תפקיד מרכזי למורים ולחומרי הלימוד בהם הם נעזרים- בהענקת ידע וכלים להפחתת הניכור ובחתירה לקידום חיים משותפים. משרד החינוך מוכרח לקחת על עצמו אחריות בגידול דור של תלמידות ותלמידים שיהיו יותר מוכנים לשותפות המורכבת והשברירית שנרקמת כאן בין ערבים ויהודים. זה .העתיד של הארץ הזו 3 הלפרין: יחסם של מורים והורים לשיח בבית הס ,פר בנושאים שנויים במחלוקת. הבינתחומי הרצליה0209