הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה משבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי והשפעת מגיפת הקורונה עליו - ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה למוסד לביטוח לאומי – דוח מבקר המדינה 66א מנכ"ל הביטוח לאומי לאוצר: "הוציאו מחוק ההסדרים את הסעיף הנוגע לעודפי הביטוח הלאומי" מנכ"ל הביטוח לאומי תקף בחריפות את משרד האוצר על החזקת גירעונות הביטו"ל: "מכל ניגודי העניינים שמוזכרים, אין ניגוד עניינים חמור מכך במה שהאוצר עושה כשמחזיק בכספים של מבוטחים וייקבע על כספם; את התיקון לחוק ההסדרים שנוגע לביטוח הלאומי, אנחנו לא ראינו. האוצר מנסה להעביר את זה בלי שנדע. כמו לכאורה גנבים בלילה" הוועדה לענייני ביקורת המדינה, התכנסה היום לדון במשבר הגירעון במוסד לביטוח לאומי והשפעת מגיפת הקורונה עליו - ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה למוסד לביטוח לאומי. יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "ניהול עודפי הביטוח הלאומי והגרעון האקטוארי הצפוי מעוד כמה שנים הן סוגיות לאומיות ראשונות במעלה, שהממשלה מתחמקת כבר שנים מלטפל בהן. כמו במערכת הבריאות, אנחנו עלולים להתעורר יום אחד למציאות קשה, שרק החלטות אמיצות היום ימנעו אותה. במקום זה האוצר מנסה לסדר דברים כראות עיניו בחקיקת בזק בחוק ההסדרים, דווקא בשעת משבר כלכלי וחברתי חסר תקדים. צריך להוציא את הסעיף הזה מחוק ההסדרים, ולנהל דיון סדור בהיבטים הערכיים והכלכליים של מחויבות המדינה לתת רשת ביטחון חברתית לאזרחיה, אבל אין לי שום ציפייה שממשלת המחדל הנוכחית תעשה זאת". עו"ד צחי סעד, מנהלת החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, הציג מהדו"ח שנכתב בנושא בקשר בין המוסד לביטוח לאומי לתקציב המדינה: "ב2009 - הממשלה מחליטה להקים ועדה לבחינת דרכים לשמירת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי בטווח הארוך (ועדת דומיניסיני – ניסן), ב2012, הוועדה מגישה את מסקנותיה לשר האוצר, אך בחלוף שלוש שנים מפרסום המלצות הוועדה לאיתנות פיננסית, לא יישמו משרד האוצר או המוסד את ההמלצות ולא הביאו אותן לדיון בממשלה. מבקר המדינה סבור כי היעדר טיפול יסודי בגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי עלול להפסיק את הגידול בקרן הביטוח הלאומי בתוך כעשר שנים, לרוקן את הקרן כעשרים שנים לאחר מכן, לפגוע בתשלומי הקצבאות לאזרחים ובעתיד ולהעמיד בסיכון את הביטחון הסוציאלי שלהם". מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, תקף בחריפות את התנהלות האוצר: "האוצר לא מסבסד את הביטוח לאומי. במהלך החקיקה נקבע שהמדינה תעביר סכום לביטוח לאומי ולא בגלל פילנתרופיה. הביטוח ניתן על בסיס קצבאות שהכנסת קבעה שנעביר. מבקר המדינה אמר בדוח שהביטוח הלאומי חייב להשקיע את השקעות עודפי הגבייה ולא אגף התקציבים, אגף התקציבים לא משקיעים את הכסף כי אין כלום, הכל רק רישומי. יש עוד 140 מיליארד שח שהביטוח לאומי שילם למדינה והם בכלל לא רשומים בשום מקום העברנו את כל הנתונים לאגף התקציבים ועד היום לא קיבלנו התייחסות מהאוצר. בשנים 74 ו-85 הביטוח הלאומי הפחית דמי ביטוח למעסיקים, האוצר התחייב לשפות את הגרעון בנושא ועד היום מדובר ב-71 מליארד גירעון כולל ריבית. קופות החולים לא העבירו אי פעם עודפי תקציב לאוצר ואילו הביטוח הלאומי, מיומו הראשון העביר כספים לקופת המדינה – משרד האוצר צריך להשקיע את כל עודפי הביטוח לאומי ולתת על כך ריבית. בפועל, לא מושקעת אגורה שחוקה. כל הכסף הולך כדי לחפות על הגירעון של האוצר. שפיגלר תקף את הכוונה לכלול בחוק ההסדרים סעיף שיבהיר כי גם נהלים פנימיים שעליהם מחליט הביטוח הלאומי, יהיו כפופים לסדר העדיפויות התקציבי "אם הצעת החוק של האוצר תעבור, יהיה מצב שכל פעולה של הביטוח הלאומי יצטרך לקבל אישור מאגף התקציבים. אם אגף התקציבים ישלוט על הביטוח הלאומי, ליבת הביטחון הסוציאלי של אזרחי מדינת ישראל תתרסק. מכל ניגודי העניינים שמוזכרים, אין ניגוד עניינים חמור מכך במה שהאוצר עושה כשמחזיק בכספים של מבוטחים וייקבע על כספם; את התיקון לחוק ההסדרים שנוגע לביטוח הלאומי, אנחנו לא ראינו. האוצר מנסה להעביר את זה בלי שנדע. כמו לכאורה גנבים בלילה יש לי מטרה אחת לדאוג לביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל, יקוב הדין את ההר ולא להשתלט על כספם של אזרחי ישראל". עלי בינג, רכז ביטוח לאומי באגף התקציבים באוצר: "המוסד לביטוח לאומי נמצא בגירעון אקטוארי ולו היה חברת ביטוח פרטית, היא הייתה קורסת השנה. עודפי הביטוח הלאומי מועברים לתקציב מכוח הסכם חצי בריבית שוק וחצי בריבית מסובסדת של 5.5% היו חשיבות שונות לאורך השנים, כעת אנו בנוסח המחליטים הראשוני לתת ודאות פיננסית לאורך זמן לביטוח לאומי. תקציב המדינה יתייצב מאחורי הביטוח הלאומי וכל פעם שיהיה פער בתקציב המוסד לביטוח הלאומי, תקציב המדינה ישלים את הפער. אין כאן התעסקות בעודפי ביטוח כי המדינה נתנה יותר ופשוט מקבלת בחזרה חלק מהכספים שהיא העבירה. אם תקציב המדינה לא היה נותן שיפוי, הביטוח הלאומי היה צריך להכפיל את דמי הביטוח. החשש שמוצג כביכול שבמשבר המדינה תברח ולא תשפה, הראה בדיוק אחרת כי בפועל במשבר הנוכחי, המדינה מגדילה את ההעברות. אם המדינה הייתה רוצה לקחת את התקציב, היא הייתה מעבירה פחות. המחוקק הוא קובע את הזכויות של מדינת ישראל. כל הזכויות נקבעו בחוק- מה קצבת הנכות ומה יהיה גובה דמי האבטלה. הכול נקבע בחוק הביטוח לאומי. הפקידים לא קובעים מהם הזכויות אלא הכנסת ולכן רוצים את הקשר עם תקציב המדינה. הסוגיה המרכזית היא האם אנחנו מתנהלים כאן באחריות תקציבית? האם כשמנכ"ל הביטוח לאומי החליט על דעת הביטוח לאומי להגדיל תקציב, יש כאן אחריות תקציבית ויש מקור תקציבי. ייתכן ויש תפיסה כלכלית לגיטימית אבל זה צריך לעשות בנוהל. לא הגיוני שהביטוח לאומי ירחיב זכויות בלי למצוא מקור תקציבי ובלי נוהל מסודר. יש אחריות כלכלית. צריך לחזור ולומר: אין כספים של מבוטחים בתקציב המדינה – יש עודפי תקציב של הביטוח לאומי".