הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר הוועדה לזכויות הילד ירושלים, כ"א בתמוז התש"ף 13 יולי 2020 הודעה לעיתונות התכנית הלאומית לבטיחות ילדים פועלת ללא תקציב הוועדה לזכויות הילד, בראשות ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), קיימה היום (ב') דיון בנושא התכנית הלאומית לבטיחות ילדים. יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר "הוועדה הזו מרגישה שליחות בהגנה על שלומם ובטיחותם של הילדים בישראל. כל 3 דקות בממוצע מגיע ילד לחדר מיון בישראל, וכמעט שלוש כיתות, 116 ילדים, נהרגים מדי שנה באסונות קטלניים, שאת רובם ניתן היה למנוע. ההיקפים הללו מראים את חשיבות הנושא, ולכן הקדשנו את הישיבה הזו לשמוע מה נעשה בשנה האחרונה בתכנית הלאומית לבטיחות ילדים– תכנית חומש שהתחילה ב-2017 ושותפים לה מספר משרדי ממשלה. לא נמצאים איתנו נציגי משרד הרווחה, בשל מאבק העובדים הסוציאליים, ומכאן נשוב ונשלח תמיכתנו במאבקם הצודק – ונתחיל עם משרד הבריאות, שהתכנית היא בחסותו". זהבה רומנו, מנהלת התכנית הלאומית לבטיחות ילדים במשרד הבריאות: "המשימה הכי חשובה של התכנית היא לשים את נושא בטיחות הילדים בתוך תכניות העבודה של המשרדים באופן קבוע. אבקש להתחיל בפן הנתונים עליהם אנו מבססים את קבלת החלטות. כיום המצב הוא שארגון בטרם אוסף מידע ממקומות שונים, ובנוסף לכל משרד יש את מסדי הנתונים שלו ממקורותיו. חשבנו שנכון יהיה להקים מאגר נתונים לאומי אחד, עם כל המידע על היפגעות ילדים, וכך לשפר את תהליכי התכנון האסטרטגי, קבלת ההחלטות והקצאת המשבים בתחום. כיום יש לנו את מאגר המידע של בטרם, וחיברנו כבר 24 חדרי מיון ומחלקות אשפוז המדווחות על פגיעות. אנחנו בהליך מתקדם מול משרד החינוך, להתחבר למאגרי המידע שלהם, אך בשל הקורונה כל צוותי המידע והמחשוב של המשרד הופנו לנושא זה. אנו מקווים לחזור לזה בהקדם, ואחרי משרד החינוך להתחבר לשאר משרדים והגופים, כמו מד"א והכבאות". "תחום נוסף הוא חינוך והסברה לקבל הרחב, המתבסס על פורום של כלל הדוברים ממשרדי הממשלה השותפים, אשר משתפים פעולה בנושא. ב-2019 היה קמפיין לגבי בטיחות בכל הקשור לבריכות שחייה, אשר קיבל הדים חיוביים מאוד, ואנחנו כעת מחפשים תקציב להעלות אותו שוב, בתקופות הקורונה, בדגש על בריכות שחייה בבתים ולא ציבוריות. אנחנו גם מתכננים פורטל עם מידע להורים לילדים בשנים הראשונות, אשר ינגיש להם את נושאי הבטיחות, בזמן שהם נרשמים לתור בטיפת חלב". "תכנית דגל נוספת שלנו, בתחום נהלים ותקינה, היא מוצרים למניעת שכחת ילדים ברכב. מכון התקנים קבע תקן אחד בנושא, אבל הטכנולוגיות הקיימות בשוק לא פונות להליכי תקינה בשל העלות. הקמנו קבוצת עבודה עם אנשי טכנולוגיה וחדשנות, חברות, משרד התחבורה ועוד, אשר קבעה סטנדרטים לתנאי סף לטכנולוגיות בנושא. אנחנו ממש ביישורת האחרונה של פרסום קול קורא, לכל הטכנולוגיות שכבר קיימות בשוק, ואלה שיגיעו וייבחרו על ידי קבוצת העבודה כעומדות בסטנדרט, אנו נממן להם את הגשת הבקשה לתקן. ברגע שיהיה מוצר או מוצרים בתקן רשמי, אפשר יהיה לשקול אפשרויות כמו חובת התקנה של המוצר, או סיוע מדינה במימון רכישה שלו". אלכסנדרה ארונין, ממינהל התקינה במשרד הכלכלה, הרחיבה בנושאי סטנדרטיזציה וסיפרה כי המינהל ערך כנס עבור נציגי הרשויות המקומיות, בכדי לשפר ולאחד את הסטנדרט של מתקני המשחקים בערים השונות. עוד סיפרה כי ביולי 2019 עלה לאוויר פורטל מוצרים מסוכנים, בו הצרכן יכול לגלות אילו מוצרים הם במסגרת תקנים רשמיים, אילו מוצרים הופסק שיווקם – אם ביוזמת המינהל ואם ביוזמת משווק אחראי, וכן טיפים לגבי רכישת מוצרים בטוחים באינטרנט. האתר נותן לצרכן תמונה של מה יכול להיות מסוכן, מאפשר לכל אחד לדווח על מוצר לא בטיחותי, ולמי שייבחר להירשם, גם לקבל התראות על כל מוצר אשר מופסק שיווקו ומורד מהמדפים. אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם": "מטרת התכנית הלאומית היא לייצר מפת דרכים ממשלתית לטיפול הוליסטי בבטיחות הילדים ומניעת היפגעות. אנחנו הגורם המלווה את משרדי הממשלה בפיתוח תכנים ובניית תהליכים בכל האספקטים של בטיחות הילדים. המשרדים השותפים לתכנית עושים עשייה ברוכה ואבסולוטית, אך עדיין ישנו פער עד שניתן יהיה לכנות זאת תכנית לאומית, ואנו עוסקים כאן בהצלחת חיים כך שזו חובה ולא אפשרות". "כרגע אנחנו לא מתוקצבים בתפקידנו כמלווה מקצועי של התוכנית הלאומית מתחילת השנה 2020, בשל חוסר בתקציב ממשלתי לקיומה של התוכנית הלאומית. בשנים בהן התוכנית תוקצבה היה תקציב תוספתי מהאוצר של 6 מיליון ₪ בשנה, שמוזרם דרך המוביל הממשלתי, משרד הבריאות, ואז משרדי הממשלה השותפים עושים מאצ'ינג של 4 מיליון ₪ נוספים, וכך מגיעים לתקציב של 10 מיליון ₪ בשנה. תקציב זה לא אושר עד לרגע זה". "התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים צריכה להיות מתוקצבת בתקציב קבוע, שיהיה רב-שנתי, כמו שהתכנית היא רב שנתית, ולא להיות תלויים בכך שכל שנה משרד הבריאות יתחננו לאוצר לתקצב את התכנית. מעבר לכך, בכדי להפוך לתכנית לאומית אמיתית, נדרשת הגדלת התקצוב, תוך הכנסה של משרדי ממשלה וגופים נוספים לשותפות בתכנית, אלה שהיו בשלב התכנון". "משרד החינוך לבד משקיע בשנה בלימודי שחייה לילדים, יותר מסך התקציב שמוקצה לכלל המשרדים לתוכנית הלאומית, וזה רק סגמנט אחד בעשייה שלו בתחום". יו"ר הוועדה, ח"כ ג'בארין, סיכם את הדיון: "הבטחת תקצוב התכנית לשנתיים הנוספות בתכנית החומש, ועיגון תפקידו של 'בטרם' כמלווה מקצועי, ואף הרחבת התקציב להוספת משרדי ממשלה נוספים והרחבת פעילות המשרדים הקיימים, היא הכרח. אני שומע מהאוצר נכונות לכך, ומבין שהם ומשרד הבריאות ינסו לסכם את הדברים בהקדם, ואני לוקח על עצמי להמשיך את השיח מול האוצר ולוודא זאת". "הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקדם במהירות האפשרית את הקמת מאגר הנתונים הלאומי בנושא היפגעות ילדים, וכן להפיץ בהקדם את הקול הקורא אודות סבסוד בדיקות תקן לטכנולוגיית למניעת שכחת ילדים ברכב". "הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לפעול להגביר את מודעות הציבור לפורטל המוצרים המסוכנים, ולדאוג להנגישו בשפות השונות. עוד מבקשת הוועדה ממשרד הפנים לפעול ליצירת תקן ממונה בטיחות ילידם בכל רשות מקומית, ומן השלטון המקומי לאפיין תפקיד זה, ובינתיים להטיל אותו על עובד רשות קיים. הוועדה תפעל לקדם תקן זה בשיתוף פעולה עימם".