חומר רקע

עמוד1 מתוך3 יוני , 2020 בישראל542 אלף ילדים בגילאי0-3 , מספר שאמור להכפיל את עצמו עד2048 . בעקבות החלת חוק הפיקוח על מעונות היום נאספו לראשונה פרטיהם של מעונות ה יום ה[ פרטיים ברחבי הארץ8,000 ו הערכת משרד העבודה והרווחה היא שישנם10,000 ] כפועל יוצא מכך אנו יודעים בוודאות כי למעלה מחצי מה ,פעוטות כ- 300,000 מתחנכים במסגרות פרטיות [נכון לינואר2020 ] 1 והשאר מתחלק בין מסגרות מפוקחות בעלות סמל לבין ילדים שנותרים בביתם בהשגחת קרובי משפחה בגילאי לידה עד 3 . בישראל מסגרות שבפיקוח ][כגון: ויצו, נעמת, אמונה ועוד מקבלות הטבות, ובהן סבסוד תשלומי ההורים על- פי מפתח כלכלי והגדרת יחס של כח אדם אל מול כמות תינוקות/פעוטות לעומת,ם מסגרות פרטיות לא רק שלא נהנות מסבסוד או הטבות, ברבות השנים הפכ נו ל"חצר האחורית" של החינוך בחברה הישראלית, אליו מתנקזות דרישות וגחמות של רגולטורים שונים שבמידה ולא נעמוד בם דינ נו .סגירה מפעילי המעונות סובלים גם מחוסר היציבות של ציבור המטפלות שבהעדר אסדרה ו ,הכשרה מקצועית מקיימות תחלופה גבוהה / עוזבות את המקצוע2. [ חוק הפיקוח22-10-18] ביקש מחד ליתן למעונות היום הכרה ומסגרת לפעילות ם בד בבד עם הרצון לפקח על המסגרות הפרטיות ולמנוע מצבי קיצון כדוגמתם של פרשיות התעללות וגרימת מוות בפעוטות שפורסמו בתקשורת ועוררו ה דים קשים וכואבים בציבוריות הישראלית . אליה וקוץ בה, למרות שהחוק עבר תוך דיאלוג עם ארגוני הורים ונציגי פורום הגנים ה פרטיים שפעלו באותה עת הוא נחשף בשנ תיים האחרונ ות במערומיו תוך שאינו מספק כל הגנה למפעילי מעונות היום מדרישותיהם של רגולטורים שונים או מבעיות . להלן תמצית האתגרים עמם אנו מתמודדים והצעות לפיתרונות אפשריים שהתאחדות מעונות היום הפרטיים – התאחדות חדשה שמורכבת מבעלי מעונות שה תארגנו במשותף לפעול ולפתור את בעיותיהם- ,מבקשת לקדם כדלקמן: 1. הצורך בהוצאת היתר לשימוש חורג שמגיע לעלויות של עשרות ומאות אלפי שקלים ,[היטלי השבחה, הליכים משפטיים העסקת מערך נרחב של יועצים מקצועיים ספקי הרשות המקומית, השתת מערך קריטריונים שמשתנה מעיר לעיר על ]המעונות – ניתן לפתרון באמצעות תיקון חוק התכנון והבנייה/ קידום הצעת חוק ממשלתית שתבטל את הצורך בהיתר. 2. השתת ארנונה עסקית , מיסים ומע"מ על המעונות הפרטיים - התעצם עם חובת הרישום במסגרת חוק הפיקוח [השלשת ]ההוצאה על ארנונה לחודש . דרישה זו מושתת עלינו בניגוד למשפחתונים ומעונות מפוקחים בעלי סמל שפטורים מהמיסוי הכבד שמושת עלינו– ניתן לפתרון באמצעות מערך הסכמות בין השלטון המקומי/משרד הפנים/רוה"מ והאוצר ו/או יצירת סטטוס מיסויי חדש של המעונות כעוסקים בחינוך מלידה עד3 ובהלימה לכך יתקב ל מערך הקלות שיושת על כולם כאחד. . 3. הקמת תשתית ומערך מצלמות שממומן מכיסם של בעלי המעונות הפרטיים– ניתן לפתרון באמצעות יישום הסבסוד שהובטח ע"י משרד העבודה והרווחה ותיקון ייעודי לחוק המצלמות [ה רחבת הסבסוד הקיים לשכבות סוציו- אקונומיות6-8 ויצירת מדרג ריאלי]. 1 מספרים אלו מקעקעים את ההנחה הקיימת חצי מילדי שכבת גיל זו חסרי מסגרת ונותרים בביתם ואילו החצי השני [רבע:רבע, בהתאמה], מתחלק בין מסגרות .פרטיות למעונות מפוקחים 2 תחלופה רבה בענף ועזיבתו נובעת משכר שאינו מאפשר קיום בכבוד, בממוצע30 ש"ח ברוטו לשעת עבודה שנובע בין השאר העדר רווחיות בשל ניתוב המשאבים למיסוי , אגרות, היטלים בתי משפט . עמוד2 מתוך3 4. משרד הבריאות משית על בעלי מעונות היום דרישות בהלימה לפרוגרמה פנימית שלו מ- 1965 הוא עושה זאת ללא קשר למעונות היום הפרטיים ומבלי שזכותו לכך מעוגנת בחוק. הוא עושה זאת במקביל ולעיתים בניגוד לדרישות הרגולטור ]המקומי [במסגרת הוצאת היתר] ולרגולטור הארצי [במסגרת חוק הפיקוח והמצלמות– ניתן לפיתרון באמצעות יצירת מערך הבנות עם משרד הברי אות/ הגדרת רגולטור אחראי, על משרדי שיהא אוטונומי לבדוק את הנושא מתוך הנחת עבודה ב כי כל בית מגורים ניתן ל קיים מעון יום פרטי :תוך עמידה בקריטריונים מוסכמים כגון כמות ילדים/ אנשי צוות ,אישורי בטיחות וכיו"ב ביטול הצורך ל שינויי מבנים והתאמתם לפרוגרמה לבניית מע ונות יום[ 1965 ] שאינה ריאל י.ת למבני מגורים 5. ביטול ה מעבר לקייטרינג והחזרת האוכל הביתי– משרד הבריאות פועל להחדרת קייטרינג במעונות היום הפרטיים, גישה שעומדת בנגוד לעידוד מטבח בריאותי בר קיימא הבונטון של מוסדות החינוך בעולם המערבי .הפתרון לכך ביטול דרישות מטבח מבשל הקיים בפרוגרמה להקמת מעונות יום מ- 1965 מתוך הבנה כי מעונות היום הפרטיים אינם יכולים לעמוד בדרישות אלו. לצד ה היגיינ ה ו ה ניקיון יש לעודד בישול בייתי טרי ובריא מזה המסופק במטבחים תעשייתיים/ הנרכש ברשתות המזון בשיטת חמם והגש שאינו .בריא לילדים 6. הסדרת נושא המקלטים –עלות בניית ממ "ד הינה 150,000-250,000 ש"ח לצד עלויות נוספות הכרוכות ב אישורי בניה וחסמי רגולציה רבים מנשוא. ,בנוסף במקומות כגון שבילים צרים / רחובות ומבנים לשימור לא ניתן לבנות ממ"ד כלל. כפועל יוצא מכך מעונות יום רבים אינם יכולים לספק את ההגנה הנדרשת .בשעת חרום ,למרות זאת בחודשים האחרונים בוטלה ההבנה לפיה בעלי מעונות היום ו מו תרים על פתיחת המעון במצב חירום לאומי ומ נגד ראש הרשות המקומית ומהנדס העירייה מוותרים על הצורך במקלט/ ממ"ד במעון משום שהמעונות והגנים אינם פ עילים .בעיתות חירום הפתרון לכך: ביטול דרישות הג"א ל מעונות הקיימים ב מבני מגורים מתוך הבנה כי מפעיליהם לא יוכלו להתקין ולאשר מקלטים בעלויות הגבוהות הקיימות כיום וכי אין הכרח ממשי להשקעה זו משום שממילא המעון י היה סגור בעתות .חירום 7. מעונות יום פרטיים מול עירוניים- מדי שנה מצטרפים עוד ועוד ערים למהפכת המעונות העירוניים שמבקשים להציב אלטרנטיבה למעונות הפרטיים ותוך תחרות גלויה פותחים מעונות משלהם לתינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד3 . 3 . לא ייתכן שמצד אחד תהיה הרשות המקומית הרגולטור שבידיו הכח להחליט על קיומו של מעון פרטי באמצעות הנפקה/אי הנפקה של היתרים לשימוש חורג ומצד שני תתחרה באותם מעונות עצמם עליהם היא מופקדת ויתרה מכך תדחק אותם החוצה מתחומים בהם היא פותחת מעונות משלה לתחומי ספר . יישום מדיניות מוסר כפול זה נחשב בישראל לא רק לנגוד עניינים חמור אלא להפרת הזכות לשוויון .ובפרט להפרת הזכות לשוויון העיסוק הפתרון לכך- ביטול היכולת למערך מעונות עירוניים אוטונומי של הרשות או פיתוח מערך הטבות במסגרתו כלל מעונות ה יום ה פרטיים יוכלו להפוך לשווי י זכויות ברשויות המקומיות ב מכרזים על הקמה/ניהול/ה ק צאות מבנים ושטחי בניה וקבלת סיוע הרשות המקומית. 8. מחסור בכח אדם איכותי ,מקצועי ומיומן - הצורך ב יישור קו וב הסדרה כוללת למעמדן של המטפלות הוא מן הידועות. יש ליצור הכשרות מתוקצבות על חשבון המדינה, לפתח ערוצי אופק מקצועי ומסלולי ה התקדמות ,יצירת מסלולי לימוד אקדמיים והסדרה כוללת המלווה ברגולציה מתאימה עד להפיכת התחום כולו לפרופסיה בראיה של 10-20 שנים קדימה . 9. משבר הקורונה – העדר הפיצוי על ההפסדים הכלכליים, החזרה לשגרת העבודה במעונות היום ללא מתווה בהיר ומוסכם לרבות החשש מגל שני ושלישי של קורונה מאיימים על המשך קיומם של מעונות היום הפרטיים. הפיתרון לכך: דיון מעמיק באמצעות יצירת שלחן עגול בו יישבו נציגי כלל המשרדים הרלוונטיי ם ונציגי השטח במטרה לקדם פתרונות מוסכמים – 3 ,הדבר נהוג בראשון לציון, באר שבע, מודיעין, רמת גן, חיפה, אלעד, אריאל, אשדוד, אשקלון, באר יעקב, באר טוביה, טירת הכרמל, ירושלים ,ערד, ראש העין רחובות, רמת השרון, שהם, תל -אביב , קיימים מעונות עירוניים גם בישובי מיעוטים ועוד, לרשימת המעונות המלאה- נתוני משרד העבודה והרווחה https://apps.moital.gov.il/MeonotYom/organizationsview.aspx?type=1 עמוד3 מתוך3 לעניין זה התאחדות מעונות היום הפרטיים הינה ארגון יציג מכח חברותה בלה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים בישראל. 10 . צורך ברגולטור מתכלל ואחראי - מזה שנים רבות, גם עקב חילוקי דעות פוליטיים, היסטוריים ופנים ארגונים הדעות חלוקות בשאלת השתייכותם של מעונות היום לזרוע החינוך או לזרוע העבודה והרווחה. כפועל יוצא מכך ומסיבות נוספות אף גוף ממשלתי אינו לוקח אחריות כוללת ומתכללת על התחום, אין מערך מידע ומחקר מובנה, ניירות אסטרטגיים מעמיקים ומ קיפים כמעט ואינם בנמצא [דו"ח ועדת רוזנטל האחרון יצא לפני למעלה מעשר שנים] וכלל הת ו כניות השונות שנמצאים בביצוע אינם משקפים צרכים אמיתיים שעולים מהשטח אלא הם פרי גחמות של שרים מתחלפים, פקידות בכירה שמבקשת לבדוק נקודתית נושא כזה או אחר. כפועל יוצא מכך מה שמטו פל נעשה באופן חלקי, לרוב מנותק מהשטח תוך "הפלת דרישות" על מעונות היום וללא ראיה אינטגרטיבית שנים קדימה. זאת ועוד, לרגולטור הקיים– משרד העבודה והרווחה- אין אינטרס לייצר ראיה אינטגרטיבית ומקיפה לבעיות הענף וליתן לו מענה משום עומס משימות שהמשרד מצוי בהם באו פן יומיומי וכן משום ש אינו מעוניין להכנס בתחומם של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים כגון: משרד י ,הממשלה ,הבריאות, הפנים ,האוצר רשות המיסים, מרכז השלטון המקומי .ועוד הרגולטור הנוכחי נמנע מ נושאים רחבים מו צמצם עצמו לנושאים המעטים שב אחריותו הישירה במסגרת חוק הפיקוח. . הפתרון לכך - יצירת גוף אוטונומי ,ביצועי, בלתי תלוי, על משרדי שיפעל לתקופה של חמש שנים [ישלים את פעילותה של ]מועצת הגיל הרך תוך יישום תכנית עבודה כוללת שבין השאר תיישר קו ותביא לטרנספורמציה בין מעונות מפוקחים בעלי סמל ולמעונות הפרטיים, פיתוח מערך מעונות ממשלתי/ציבורי/פרטי שיהא מוסכם על כולם, עם תום המנדט יתפרק/ ישולב הגוף וסמכויותיו יועברו/ישולבו למשר ד החינוך תוך הפיכת מועצת הגיל הרך לגוף אוטונומי מבקר ומפקח. :לסיכום מעונות היום הפרטיים עובר ים שינויים מואצים בתקופה קצרה יחסית, רבים ממפעילי/מנהלי הגנים אינם מודעים לכלל הדרישות המושתות לפתחם במסגרת חוקי הפיקוח והמצלמות ,ו חלקם אף מגלה את הדרישות תוך כדי תנועה כשהם .מתמודדים עם בעיות אחרות לרבים מאיתנו "התחושה היא של עמידה במכשול אחר מכשול ובהעדר "מבוגר אחראי אנו שוקלים לסגור את מעונותינו או לרדת למשפחתונים בהם פחות מ-7 ילדים על מנת להמנע ממערבולת המסע הבירוקרטי המתיש והכואב כלכלית שחוק י הפיקוח ,המצלמות והשלכותיהם גלגל ו לענף . חוסר יציבות ענפי זה בשילוב מערך הבעיות הכלכליות והבריאותיות הנוספות שנוצר עם הגל הראשון של מגיפת הקורונה וסופו מי ישורון– מוצא את ציבור מפעילי/מנהלי מעונות היום ו כשאנו בשחיקה, בעייפות מצטברת, בפחד מפני המחר שבמקום שיתורגם לאקטיביזם ומלחמת הגנה מתורגם במקרים רבים לחוסר אונים והרמת ידיים. במצב שנוצר ובלחצים הכבירים שתוארו לעיל קיים חשש אמיתי לסגירה מאסיבית של מעונות היום הפרטיים ואלו בתורם .יהפכו לאפקט דומינו שימשוך את כלל ענף הגיל הרך לקריסה מוחלטת לרבות ההשלכות על עובדים ובני משפחותיהם ,בברכה יניב בר אור מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל