חומר רקע
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות
ל
השב ל תם ישראל
:כתיבה
אלירן זרד
:| אישור
יובל וורגן, ראש צוות
:תאריך
ז' ב
תמוז תש"ף ,
29
ב
יוני
2020
סקירה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תוכן עניינים
תמצית
................................
................................
................................
................................
.......
1
1.
רקע
................................
................................
................................
................................
.. 3
1.1
תופעת בריחת המוחות
................................
................................
................................
.....
3
1.2
הטיפול בבריחת המוחות בישראל
................................
................................
......................
4
2.
נתונים
................................
................................
................................
...............................
7
2.1
מגמות שינוי בנתונים לאורך השנים
................................
................................
.................
10
2.2
השוואה בין לאומית של הגירת אקדמאים
................................
................................
.........
11
2.2.1
נתוני ה-
OECD
על מהגרים משכילים
................................
................................
..........
11
2.2.2
נתונים ודוחות נוספים
................................
................................
................................
13
3.
פעולות המדינה להשבת אקדמאים ישראלים מחו"ל
................................
..............................
15
3.1
תכניות שפעילותן נסתיימה
................................
................................
.............................
15
3.1.1
( תכנית מרכזי מצוינות מחקריתI-CORE
)
................................
................................
....
15
3.1.2
התכנית
הלאומית להשבת אקדמאים
................................
................................
.........
16
3.2
תכניות הפעילות כיום
................................
................................
................................
.....
17
3.2.1
תכנית חוזרים להייטק
................................
................................
................................
17
3.2.2
משרד העלייה והקליטה– ה
מרכז לקליטה במדע
................................
.........................
19
3.2.3
מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית למדעים
................................
.............................
21
3.2.4
מלגות משרד המדע
................................
................................
................................
..
22
3.2.5
גיוס סגל אקדמי
................................
................................
................................
........
23
4.
סוגיות נוספות בנושא השבת אקדמאים מחו"ל
................................
................................
.....
24
4.1
התועלת הכלכלית בהשבת המוחות
................................
................................
.................
24
4.2
סיבות ליציאה מהארץ ולהישארות בחו"ל והתמודדות איתן
................................
................
25
נספח1
( : רשימת מרכזי המצוינות המחקרייםI-CORE
)
................................
................................
..
28
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
1
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אביגדור ליברמן
וכמסמך עדכון למסמך שנכתב על ידי מרכז המחקר והמידע
של הכנסת בשנת2014
. המסמך עוסק בתופעה של ישראלים בעלי השכלה אקדמית השוהים בחו"ל לאורך זמן, אותה
."מקובל לכנות "בריחת מוחות
ב מסמך
ובא י
רקע כללי על התופעה ועל ההתמודדות של מדינת ישראל
עמה בעבר ,
יוצגו נתונים מעודכנים על עזיבת אקדמאים ישראלים
,לחו"ל
תוך השוואה לנתונים בין-
,לאומיים ולבסוף יוצגו הגופים
.הרלוונטיים המטפלים בנושא כיום והפעולות הנעשות כיום להשבתם של ישראלים משכילים מחו"ל ולקליטתם בארץ
:להלן עיקרי הדברים העולים מן המסמך
המונח "בריחת מוחות" משמש בשיח הציבורי לתיאור הגירת כוח אדם מיומ
ן או משכיל אל מחוץ למדינה .
תופעה זו הינה חלק מתופעה רחבה יותר, של הגירת עבודה בין-
לאומית, ממאפייניו הבולטים של עידן
.הגלובליזציה
שיעור המהגרים המיומנים מתוך כלל מהגרי העבודה עלה במהלך העשורים האחרונים וכיום
מהווים המהגרים המיומנים רוב בקרב כלל המהגרים למדי.נות המערב
בעשורים האחרונים גובר השיח על
ההשלכות השליליות של יציאת כוח האדם המיומן על מדינות המוצא. מנגד, לצד ההכרה בהיות התהליך בחלקו
בלתי נמנע, יש המציינים את התועלות הצומחות ממנו בתנאים מסוימים גם למדינות המוצא , לצמיחתן הכלכלית
ולהתפתחותן הטכנולוגית.
ב
ישראל החל העיסוק בסוגיה מאז שנות ה-
80', אך הטיפול בה צבר תאוצה מאז ראשית שנות ה-
2000
. בשנת
2010
הוקמה בהחלטת ממשלה
תכנית לאומית "להבאת מוחות" לישראל . ההחלטה אימצה תכנית של המועצה
להשכלה גבוהה להקמת מרכזי מצוינות במחקר(
I-CORE
) שיימשכו מדענים ישראלים מחו"ל
ויאפשרו את
קליטתם לאקדמיה.
במקביל הוקמה בהתאם להחלטה
תכנית לאומית להשבת אקדמאים
בשיתוף בין משרד
,הכלכלה, משרד העלייה והקליטה, משרד האוצר והמועצה להשכלה גבוהה, שתפקידה לרכז את הידע
המשאבים והמאמצים בתחום. שתי התכניות נס
ג רו בשנים2016
–
2017. במקום התכנית להשב ת אקדמאים
הוקמה ברשות לחדשנות תכנית הממוקדת בהשבתם מחו"ל של ישראלים במקצועות ההיי-טק.
בישראל ישנם כיום1.8
מיליון בעלי תואר אקדמי, כ-
62%
מתוכם בעלי תואר ראשון, כשליש בעלי תואר שני
ו מיעוטם .בעלי תואר שלישי
ישראל מדורגת שלישית בין מדינות ה-
OECD
מבחינת שיעור בעלי ההשכלה
השלישונית, העומד ב-
2018
על כ-
50%
. הנתונים בנוגע לאקדמאים השוהים בחו"ל זמינים רק לגבי כ-
618
אלף בוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים1980
–
2012
.
על פי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת2018, כ-
36
,אלף מתוכם5.9%, שהו בחו"ל שלוש שנים או יותר .שיעור גבוה מ בוגרי תואר שלישי ביחס לשאר התארים
שוהים בחו"ל. שיעור גבוה של שוהים בחו"ל נמצא בקרב מקצועות הרפואה, המדעים המדויקים וההנדסה
ביחס
לשאר המקצועות .
.בעשור האחרון ניכרת ירידה בשיעור בוגרי התארים השוהים בחו"ל יותר משלוש שנים
על פי נתוני ה-
OECD, כ-
6.9%
מכלל
בעלי ה
השכלה הגבוהה
)(שלישונית ילידי הארץ שוהים באחת
ממדינות ה-
OECD
. מבין37
המדינות ישראל מדורגת17
.מבחינת שיעור מהגריה המשכילים במדינות אלה
הממוצע העולמי של הגירת משכילים עומד על16%
.
שיעורי ההגירה הגבוהים ביותר של משכילים, מעל70%
,
מצויים ב
מדינות גינאה והאיטי. בין מדינות ה-
OECD
, איסלנד היא המדינה בעלת שיעור הגירת המשכילים הגבוה
(מעל16%
) ובריטניה וגרמניה מייצאות את הכמות הגדולה ביותר של
מהגרים
.משכילים, כמיליון וחצי מכל אחת
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.סין והודו מייצאות את מירב המהגרים המשכילים בעולם, המגיעים למיליונים אחדים מכל אחת גם ב מדדים של
חברות בינלאומיות הבוחנות את הנושא, ישראל מדורגת כבעלת שיעורים נמוכים יחסית של יציאת מהגרים
.משכילים
עם סגירת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים ב-
2017
, אין גוף ממשלתי אחד המרכז את פעולות המדינה
.בנושא
המסמך סוקר מספר גופים ומשרדי ממשלה ה
פועל
ים כל אח
ד ב
תחום ממוקד , אך
קיימת גם חפיפה מ סוימת
בין פעולותיהם ויש להניח שחלק.ם פועלים בו זמנית מול אותם פונים
רשות החדשנות -
מפעילה מאז2017
את תכנית
חוזרים להייטק , הממוקדת בהבאת ישראלים חוזרים או זכאי
שבות מתחומי ההייטק לתעשייה בארץ. התכנית פועלת לאיתור מועמדים בחו "ל ותיאום ביניהם לבין חברות
בתעשייה . התכנית נמצאת בשלב
ניסיוני של מיפוי ובחינת דרכי פעולה.
משרד הקליטה– ה משרד מפעיל את
המרכז לקליטה במדע
המיועד לתת מענה ייחודי לקליטת מדענים עולים
ותושבים חוזרים. המרכז מעניק סיוע כספי לאקדמאים חוזרים על ידי מימון העסקה (ה )עברת תשלומים למעסיק
למשך שנתיים והענקת מלגות מחקר במסגרת לימודי דוקטורט ופוסט-
.דוקטורט בנוסף, המרכז מ
ספק
שירותי
ייעוץ ליווי והדרכה. כמו כן, המרכז מפעיל באמצעות ארגוןScience Abroad
רשת של מרכזי קשר וקהילה עבור
מדענים ישראלים בחו"ל, לשם שמירת קשר ועידוד חז.רתם לארץ
האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים –
מפעילה
מרכז קשר
שמטרתו לשמור על קשר עם אקדמאים בחו"ל
ולסייע בהשבתם לארץ. המרכז פועל לאיתור החוקרים הישראלים בחו"ל ולקישורם למסגרות האקדמיות
המתאימות או למשרות אקדמיות
במכוני מחקר, בגופי ממשלה ובתעשייה. המרכז מקיי ם כנסים וירידי תעסוקה
.וכן מעניק מלגות טיסה להגעת אקדמאים לכנסים בארץ
משרד המדע– המשרד מעניק כמה סוגים של מלגות לחוקרים מצטיינים השבים לארץ: מלגות שמיר
לעריכת
פוסט-
,דוקטורט בארץ בתחומי המדעים
מלגות גשר למדענים בתחום חקר הסרטן ו פרס ע"ש סמסון לחוקרים
מובילי.ם בתחום החדשנות התחבורתית
המועצה להשכלה גבוהה
מעודדת הגעתם לארץ של אקדמאים מחו"ל באופן עקיף על ידי הענקת תמריצים
במסגרת שיטת התקצוב למוסדות ההשכלה הגבוהה שנועדו.להגדיל את מספר חברי הסגל שלהם
,בנוסף
מעניקה המל"ג את
מלגות אלון ומעוף לתמיכה לסגל צעיר מצטיין
שלרוב מגיע מחו"ל, על מנת לעודד את
.קליטתו במוסדות האקדמיים
לסיכום, דן המסמך בשתי סוגיות נוספות הקשורות :בנושא האחת היא התועלות הכלכליות הצומחות למדינה
מהשבתם של האקדמאים, ובנקודה זו
מובאים ממצאי מחקר שעס ק באומדנים של תועלות אלה, והשנייה היא
הסיבות ליציאה .מהארץ והחסמים בפני חזרה כמה מחקרים הצביעו על החסמים העיקריים להשבת אקדמאים
מחו"ל בתחום התעסוקה והפיתוח המקצועי ובעקבות כך הציעו כמה צעדים ליצירת הזדמנויות תעסוקתיות חדשות.
,מנגד מחקרים אחרים מציינים מאפיינים מבניים של המשק–
כגון מיסוי גבוה, עודף רגולציה והעדר תחרותיות–
בתור הגורמים העיקריים להגירת אקדמאים ולכן מטילים ספק ביכולת של תכנית ממשלתית להשפיע על ההחלטה
.של אקדמאים לשוב לארץ
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
1.
רקע
1.1
תופעת בריחת המוחות
"מקובל להתייחס להגירת כוח אדם מיומן או משכיל למדינה אחרת במונח "בריחת מוחות
(
brain drain). תופעה ז
ו הינה חלק מתופעה רחבה יותר, של הגירת עבודה בין-
,לאומית
ממאפייניו הבולטים של עידן הגלובליזציה. כמו עבור כלל מהגרי העבודה, התפתחות אמצעי
התקשורת והתחבורה בעידן הגלובלי פותחת עבור בעלי מיומנויות מקצועיות והשכלה גבוהה
אפשרויות חדשות לשפר את תנאי תעסוקתם ורמת חייהם מחוץ למדינת מוצאם. מדינות היעד
המפותח
ות נשענות על כוח האדם האיכותי על מנת לבסס ולשפר את כלכלת
ן . מדינות המקור
,של המהגרים המיומנים חוששות מהפגיעה של תופעה זו בצמיחתן הכלכלית, ביצרנותן
.בהכנסותיהן וביכולתן לספק שירותי בסיס חיוניים של רפואה וחינוך1
אחד המאפיינים העכשוויים הבולטים של ההגירה למדינות המפותחות הוא עליית רמת ההשכלה
והמיומנות של המהגרים. על פי מסמך של ה-
OECD
משנת2020
, כשליש מבין המהגרים
( במדינות אלה כיום הינו בעל השכלה שלישוניתtertiary
) ושיעורם גבוה יותר במדינות בעלות
( מדיניות הגירה בררנית%
0
6
.)בקנדה, למשל2
על פי מחקר של הבנק העולמי, בקרב27
המדינות מרובות-ההכנסה ב-
OECD
עלה שיעור מהגרי העבודה המשכילים מתוך כלל מהגרי
העבודה מ-
27%
בשנת1990, לכמעט למחצית מכלל המהגרים ב-
2010
. עלייה זו נובעת בו
זמנית מהעלייה בכמות בעלי ההשכלה הגבוהה בעולם וכן מ
הדרישה הגוברת להם במדינות ה-
OECD
. המדינות המועדפות על מהגרי העבודה המיומנים הן בריטניה, ארצות הברית, קנדה
.ואוסטרליה. ארבע מדינות אלה קולטות כשני שליש ממהגרי העבודה המיומנים בעולם3
מקובל להתייחס לכמה השפעות שליליות
הכרוכות בתופעה של בריחת מוחות:
פגיעה
בר מת ההון האנושי; אובדן תשואה על ההשקעה הלאומית בחינוך, הכשרה והשכלה גבוהה; וכן
.אובדן הכנסות ממסים
אלה מובילים לפגיעה ב ,פריון
ב
יצירת הערך המוסף ו
ב .צמיחה הכלכלית
מעבר להשלכות הכלכליות המדידות, לבריחת מוחות גם הש
לכו
ת חברתיות ארוכות טווח.
4
על
חשיבותם של מהגרי
העבודה מיומנים מעיד
הממצא לפיו10%
מהפטנטים הרשומים בעולם
1
( הנתונים מתייחסים לבעלי השכלה שלישוניתtertiary), כלומר, על-
,תיכונית, לא בהכרח אקדמית (בישראל למשל הסמכה לגננות
טכנא( ים, הנדסאים ואחיות). אותה המשמעות יש בדרך כלל למושג כוח אדם מיומן או בעל מיומנות גבוההhigh-skilled
) הרווח במקומות
.רבים בספרות
World Bank, Moving for Prosperity: Global Migration and Labor Markets, Policy Research Report, 2018, p. 233.
2 OECD, A global profile of emigrants to OECD countries, OECD Social, Employment and Migration Working Papers No.
239, February 20th 2020, p. 15.
3 World Bank, Moving for Prosperity, 2018, p. 28, 31. בשני המחקרים מדובר על אוכלוסיית המהגרים בגיל העבודה
4
,רון תקוה
תופעת בריחת המוחות וגיוס המוחות בעולם ובישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת25
ביוני2006
.
מקובל להתייחס
להגירת כוח אדם
מיומן או משכיל
למדינה אחרת במונח
""בריחת מוחות
(
brain drain
)
כיום קיימת מחלוקת
במחקר בנוגע
להשפעות של הגירת
האקדמאים על
.מדינות המוצא
לעומת כמה השפעות
שליליות הכרוכות
בתופעה, מחקרים
מראים גם על
יתרונות אפשריים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולו
ת להשבתם לישראל
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,רשומים על שמם. שיעור המהגרים מקרב הממציאים במדינות מפותחות כמו ארצות הברית
בלגיה ואירלנד מגיע לכ-
%
20
ובשווייץ כמעט ל-
%
40
.
5
ואולם, כיום קיימת מחלוקת במחקר בנוגע להשפעות של הגירת האקדמאים על מדינות
.המוצא
כמה מחקרים הראו כי למדינות המוצא של מהגרי העבודה המיומנים יכולים לצמוח גם יתרונות
,עקיפים מההגירה, בעיקר אם הן דואגות לטפח את הקשרים עם אזרחיהן בתפוצות. כך, למשל
נמצא כי ההגירה מגבירה את הסחר בין מדינת המוצא למדינת היעד וכן כי העברת הידע
מהעובדים ה מיומנים בתפוצה מסייעת לפיתוח התעשייה בארץ המוצא. כמו כן, עובדים מיומנים
השבים לארצות מוצאם מביאים עימם ידע וניסיון רב העשוי לתרום למשק ולצמיחה הכלכלית
.ומדינות רבות אכן מפתחות תכניות תמריצים במטרה לעודד את אזרחיהן המיומנים לשוב6
על פי דוח מ-
2018
של ה-
OECD
בשיתוף ארגונים בי"ל נוספים,
העוסק בהגירת עובדים מיומנים
במדינות ה-
G20
, בריחת המוחות מהווה דאגה אמיתית בעיקר עבור מספר מוגבל של מדינות
קטנות (כגון מדינות-
אי באזור הפאסיפי ובקאריביים). עבור מדינות רבות, עליית רמת ההשכלה
של אוכלוסייתן ממתנת את ההשלכות השלילי ות של הזרימה המתגברת של עובדיהן המשכילים
.למדינות אחרות7
1.2
הטיפול בבריחת המוחות בישראל
במדינת ישראל התעורר הדיון בנושא "בריחת המוחות" ושאלת המדיניות ביחס אליו כבר בשנות
ה-
80'. עוד ב-
1983
הודיע
שר המדע והפיתוח
דאז, יובל נאמן, על הקמת מרכזים למשיכת
ישראלים מש כילים
הנמצאים בחו."ל8 מאז ראשית שנות ה-
90
' עולה הסוגיה על סדר יומן של
.ועדות הכנסת השונות מדי כמה שנים בשנת2006
הוקמה ועדת שוחט שנועדה להתמודד
" עם המשבר במערכת ההשכלה הגבוהה, כאשר אחת ממטרותיה היתה
לגבש דרכים למנוע
בריחת מוחות מישראל וליצור תנאים לקליטת מ
דענים מצטיינים הנמצאים במוסדות להשכלה
5 World Bank, Moving for Prosperity, 2018, pp. 262.
6
'שם, עמ254
–
261
;
270
–
272
.עוד נמצא כי רבים מהכספים שנשלחים חזרה למדינת המוצא משמשים את משקי הבית להשקעה בחינוך
וכי
אפשרות ההגירה גם מגבירה את המוטי .בציה לרכישת השכלה במדינות המוצא בספרות מקובל להתייחס כיום לתופעות שלbrain
circulation
ו-
brain gain
המרחיבים את ממדי הדיון על "בריחת המוחות" ומדגישים את ההיבטים החיוביים של הגירת כוח העבודה
המיומן. טענה נוספת המכונהbrain waste, היא כי בשל המודעות וההשקעה
הגוברת בעולם בחינוך, נוצרים במדינות המתפתחות עודפי
בעלי הכשרה והשכלה ללא אפשרות להעסיקם. הישארותם בארץ המוצא, נטען, מהווה "בזבוז" של הון אנושי, כך שהגירתם לא מהווה
.בהכרח הפסד כלכלי ואולי אף תורמת יותר
Philippe Fargues, International Migration and Education - A Web of Mutual Causation, Global Education Monitoring
Report, UNESCO, 2017, pp. 15-19.
7 OECD,ILO,IOM,UNHCR, G20 International Migration Trends Report, September 2018, p. 26.
8 הישיבה המאה-שמונים-
,ואחת של הכנסת העשירית שאילתה של חה"כ שבח וייס בנושא: בריחת המוחות מישראל, 2
במרס1983
; נעמה
,טשנר
מידע על אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעו
לות לקליטת אקדמאים השבים לישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת30
ב ינואר
2014
', עמ1.
על פי דוח של ה-
OECD
, בריחת
המוחות מהווה דאגה
אמיתית בעיקר עבור
מספר מוגבל של
,מדינות קטנות
כגון
מדינות-
אי באזור
הפאסיפי
במרץ2010
התקבלה
החלטת ממשלה
1503
על תכנית
לאומית "להבאת
מוחות" לישראל
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
גבוהה בחו
"ל". בין השאר המליצה הוועדה בנושא זה להעניק כ-
30
מענקי קליטה בשנה
לחוקרים מצטיינים השבים מחו"ל וכן לכונן מרכז השמה בשיתוף עם האקדמיה הלאומית
.הישראלית למדעים9
" ועדת שוחט נועדה להתמודד עם מה שזכה בדיעבד לכינוי העשור האבוד" במערכת ההשכלה
הגבוהה בישראל. בשנים2000
–
2009
גדל בצורה משמעותית מספר הסטודנטים ומוסדות
.הלימוד להשכלה גבוהה ובמקביל הצטמצמו התקציבים והתקנים של הסגל באוניברסיטאות10
מצב זה הביא את ממשלת ישראל לקבל כמה החלטות שמטרתן סיוע למערכת ההשכלה
הגבוהה בכל ל ומשיכה של חוקרים ישראלים השוהים בחו"ל חזרה לארץ בפרט. בין השאר הוחלט
להקים ועדה בין-
משרדית לטיפול בנושא, ליצור מאגר מידע של חוקרים ומדענים השוהים בחו"ל
.ולגבש תכנית להקמת מרכזי מצוינות במחקר11
במרץ2010
התקבלה החלטת ממשלה1503
על תכנית לאומית "להבאת מוח.ות" לישראל12
בהחלטתה אימצה הממשלה את התכנית שגיבשה ועדת
ה
תכנון ו
ה
תקצוב
)(להלן: הות"ת
של
המועצה להשכלה גבוהה
(להלן: המל"ג), להקמת מרכזי מצוינות מחקרית(
I-CORE
) שלצד
חיזוק המחקר בישראל יסייעו להבאת חוקרים מצטיינים מחו"ל. התכנית קבעה את הקמתם
בהדרגה, על פני ח מש שנים, של30
מרכזי מצוינות בעלות כוללת של450
מיליון
ש"ח . על פי
הערכת הות"ת אז, נאמד התקציב הרב שנתי הכולל של התכנית ב-
1.35
מיליארד
ש"ח . עוד
נקבע בהחלטה כי מאגר המידע שהוקם במשרד המדע לאיתור וריכוז נתוניהם של חוקרים
ישראלים בחו"ל ינוהל על ידי משרד הקליטה.
13
על בסיס החלטה1503
, נחתם בשנת2012
הסכם בין משרדי להקמת תכנית לאומית להשבת
אקדמאים, על ידי שיתוף פעולה בין המשרד לעלייה וקליטה, ות"ת, משרד האוצר ומשרד
הכלכלה. התכנית הושקה ביוני2013
.והתנהלה תחת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה14
9 דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה , יולי2007
', עמ10
;
3
-
122
;
2
-
131
,. רועי גולדשמידט
התוכנית הלאומית ל'הבאת מוחות'
לישראל באמצעות הקמת מרכזי מצוינות אקדמיים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת6
ביוני2010
.
10
,עמי וולינסקי"לאחר "העשור האבוד ;
?ההשכלה הגבוהה בישראל לאן ,מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ,
אפריל2
201
.
המועצה להשכ ,לה גבוהה
קליטת סגל באקדמיה -אפשרויות ההשתלבות כסגל אקדמי בארץ ושמירה על קשר בזמן השהייה בחו"ל , מצגת
ב
מפגש החמישי של מרכז הקשר לחוקרים חוזרים ,
28
בדצמבר2014
.
11
החלטה4434
של הממשלה ה-
31
,
הקמת ועדה בינמשרדית לעניין קליטת מדענים ואנשי מחקר בכירים בעלי תארים מתקדמים, עולים
וישראלים, השוהים בחו"ל ,
25
בינואר2009
.
החלטה803
של הממשלה ה-
32
,פתיחת שנת הלימודים במוסדות להשכלה הגבוהה ,
18
באוקטובר2009
.
12
החלטה1503
של
הממשלה
ה-
32
,תכנית לאומית "להבאת מוחות" לישראל ,
14
במרץ
10
20
.
13
,רועי גולדשמידט
התוכנית הלאומית ל'הבאת מוחות' לישראל באמצעות הקמת מרכזי מצוינות אקדמיים , מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת6
ביוני2010
.
14 החל מ-
2016
הוסבה לשכת המדען הראשי במשרד המדע לרש ות עצמאית בשם "רשות
ה חדשנות". התכנית הלאומית להשבת אקדמאים
.פעלה תחת הרשות עד לסגירתה
בין השאר הוחלט על
הקמת מרכזי מצוינות
( מחקריתI-CORE
)
לשם הבאת חוקרים
מצטיינים מחו"ל
והוקמה תכנית
לאומית להשבת
אקדמאים, בשיתוף
בין-משרדי
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לבד מניהול מאגר המידע על ה חוקרים הישראלים בחו"ל, הוצבו לתוכנית שלוש מטרות
מרכזיות: סיוע
לשבים
במציאת עבודה ובתהליך החזרה לישראל; לערוך מחקר ולגבש המלצות
למדיניות לשם צמצום
חסמים והקלת התהליך ;
תיאום תכניות ייעודיות משלימות בשיתוף
גורמים נוספים, כגון הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציוני ת, ארגוני חברה (למשל, עמותת
Science Abroad) וחברות עסקיות.
15
התכנית נסגרה בהחלטת ממשלה2292
בראשית2017
, כאשר במקומה הוקמה תכנית לאומית
להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-
.טק16
תוכנית זו, הפועלת תחת רשות החדשנות היא
ממוקדת יותר מבחינת התחום התעסוקתי שלו היא מיועדת לתת מענה, אך פונה לקהל יעד
רחב יותר כאשר היא כוללת בו גם זכאי חוק שבות ולא רק אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. כמו
כן, שוני מהותי בין התכניות הוא הסבת מוקד העניין של התכנית, מהסתכלות על צרכי הפרט
.להסתכלות על צרכי התעשייה17
בשנת2016
הסתיימה גם התמיכה של
הות"ת בתכנית מרכזי
.)המצוינות (ראו פירוט בהמשך
כיום מתקיימות תכניות שונות בכמה משרדים ורשויות ממשלה שמטרת
ן
לעודד השבתם
.של חוקרים ואקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל סקירה של הגופים הרלוונטיים והתוכניות
המופעלות כיום תובא בפרק3
.של המסמך
15
,נעמה טשנר מידע על אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות לקליטת אקדמאים
השבים לישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת30
בינואר2014
,. ד"ר נורית איל, מנהלת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים הסבת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים לתכנית גיוס
מחו"ל של עובדים חסרים לתעשייה הישראלית ,, מצגת לדיון מנכ"ל5
במרץ2017. התקבל בדוא"ל מנורית איל בתארי ך26
במאי2020
.
16
החלטה2292
של הממשלה ה-
34
,תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק ,
15
בינואר2017
.
17
החלטת הממשלה1503
כללה גם היא פניה ליהודים זכאי שבות בחו"ל ולא רק ליש ראלים, אלא שבשל התנגדות משרד הקליטה, צומצם
,קהל היעד של התכנית הלאומית להשבת אקדמאים בהמשך. נורית איל
הסבת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים ,, מצגת לדיון מנכ"ל
5
במרץ2017
.
התמיכה במרכזי
המצוינות
הופסקה ב-
2016
.
התכנית
הלאומית להשבת
אקדמאים נסגרה ב-
2017
.
במקומה
הוקמה תכנית
ממוקדת להשבת
עובדים לתעשיית
ההיי-
טק ברשות
החדשנות
"אקדמאים ישראלים בחו
ל ופעולות להשבתם לישראל
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2. נתונים
על פי סק ר כוח האדם של)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: הלמ"ס
לשנת2018
, בישראל
ישנם1.8
מיליון בעלי תואר אקדמי, כ-
62%
,מתוכם בעלי תואר ראשון, כשליש בעלי תואר שני
וכ-
4.5%
.בעלי תואר שלישי בנוסף, ישנם
כ-
700
אלף בוגרי לימודים על-
תיכוניים המחזיקים
בתעודות הסמכה מקצועי
ות שאינן אקדמיות. כל אלה ביחד
, כ-
2.5
,מיליון איש בישראל
מהווים
( את בעלי ההשכלה השלישוניתtertiary
), המונח בו מקובל להשתמש לתיאור כוח אדם משכיל
.ומיומן18
ישראל מדורגת שלישית (אחרי יפן וקנדה) בין
מדינות ה-
OECD
מבחינת שיעור בעלי
ההשכלה השלישונית, העומד ב-
2018
על כ-
%
50
מהאוכלוסייה בגיל העבודה.
19
קיים קושי לכמת באופן מדויק את תופעת "בריחת המוחות" ולהציגה בצורה אחת מוסכמת. כמה
/סוגיות עקרוניות שעולות ביחס להגדרת התופעה הן הגדרת אוכלוסיית המשכילים (אקדמאים
בעלי השכלה שלישונית), משך הזמן בחו"ל המעיד על הגירה לטווח א
רוך20
והגדרת מדינת
( המוצא לפי .)ארץ לידה/ אזרחות/ זהות לאומית נתוני הלמ"ס
ה עוקבים אחר יציאתם של
אקדמאים לחו"ל מתמקדים ב אוכלוסיית
מקבל
י
התארים האקדמיים בישראל בשנים
1981
–
2012, המונ
ה
נכון לשנת2018
,623
618
.איש21
36,196
מתוכם, המהווים כ-
%
5.9
,
שהו בחו"ל שלוש שנ
ים או יותר נכון ל-
2018
.
בהשוואה בין דרגות תואר שונות, שיעור גבוה של
( שוהים בחו"ל נמצא מקרב מקבלי התואר השלישי%
11
( ) ובעלי התואר השני ברפואה%
9.5
.)
22
18
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם2018
,
לוח1.19
:
בני15
ומעלה וכוח העבודה, לפי התעודה הגבוהה ביותר שקיבלו, גיל
ומין :, פורסם27
ב פברואר2020
.
19 OECD.STAT, Education at Glance, Educational attainment and labour-force status: Educational attainment of 25-64
year-olds, updated: September 10th 2019, accessed: June 22nd 2020.
20
הלמ"ס מתייחס בנתוניו לאזרחים השוהים בחו"ל שלוש שנים ומעלה. ניתן לטעון כי זמן זה לא מהווה מדד להשתקעות בחו"ל, בעיקר
לגבי מ
י שלא סיים את לימודיו וייתכן ולומד בחו"ל תואר שני או שלישי. גם לימודי פוסט-
.דוקטורט עשויים להמשך לעיתים שלוש שנים
.סקר שנעשה לגבי אקדמאים ישראלים בחו"ל מראה כי הסבירות לחזרה לארץ עולה משנה לשנה עד השנה התשיעית ולאחר מכן יורדת
על פי סקר אחר הסבירות לחזרה יו רדת החל מהשנה הרביעית. סקר נוסף הראה שעיקר החוזרים לארץ עושים זאת לאחר4
–
10
.שנים
על פי נתונים אלה מסיקה ראש התכנית להשבת אקדמאים לשעבר, ד"ר נורית איל, כי משך הזמן המשמעותי, שלאחריו השהייה כבר
מובילה להשתקעות הינו6
.שנים ד"ר נורית איל, מנהלת התכנית הלאומי ,ת להשבת אקדמאים ,דוא"ל25
במאי2020
;
התכנית הלאומית
להשבת אקדמאים דוח פ עילות2016
,
20
בדצמבר2016
', עמ2
-
41
;
Israel National Brain Gain Program, Israel Brain Gain Program, presentation, May 2015, p. 10.
21
חשוב להדגיש שמדובר בבעלי תואר אקדמי (לא השכלה שלישונית) וכן לציין כי נתונים אלה מתייחסים רק לכשליש מהאקדמאים
הישראלים, כ.אלה שקיבלו את התואר בארץ בשנים הנ"ל. מי שעלה לארץ עם תעודת לימודיו מחו"ל, או שנסע ללמוד וחזר, לא נכלל כאן
הכוונה בשנת1981
לשנת הלימודים1980/81
.וכן לגבי כל השאר השנים במסמך זה
22
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מקבלי תארים אקדמיים מישראל ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר ב-
2018
,, הודעה לתקשורת24
ב ספטמבר2019
.
.יש לציין כי בספירת מקבלי התארים נכללים סטודנטים זרים, אך שיעורם ככל הנראה זניח
ספירת השוהים בחו"ל היא
,של ישראלים בלבד. מירי אלון תחום השכלה גבוהה ומדע, הלמ"ס ,ד
וא"ל ,
28
ב
יוני
2020
.
בישראל כיום1.8
מיליון בעלי תואר
אקדמי. היא מדורגת
שלישית
בין מדינות
ה-
OECD
מבחינת
שיעור בעלי ההשכלה
השלישונית, העומד
ל כ ע-
50%
שיעור גבוה של
שוהים בחו"ל נמצא
מקרב מקבלי התואר
( השלישי11%
) ובעלי
התואר השני ברפואה
(
9.5%
)
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מהתרשים לעיל ניתן ל
ראות כי בעלי התארים במדעים מדוי קים והנדסה נמצאים בחו"ל
בשיעורים גבוהים יותר מבעלי תאר ים במדעי הרוח, ופער זה בולט במיוחד בקרב בעלי התואר
.השלישי23
המקצועות בהם נמצאו השיעורים הגבוהים ביותר של שוהים בחו"ל (בכלל דרגות
( התארים) הם המדעים הפיזיקליים12.5%
( ), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב12%
)
( והמדעים הביולוגיים%
11
.)
24
כאשר בוחנים את סוג המוסד שבו התקבל התואר הראשון, נמצא כי אחוז השוהים בחו"ל גבוה
( יותר בקרב בוגרי תואר ראשון באוניברסיטה7.9%
( ), ביחס למכללות אקדמיות4.5%
,)
( לאוניברסיטה הפתוחה4.1%
( ) ולמכללות לחינוך1.9%
). מבין האוניברסיטאות, השיעור הגבוה
ביותר של שוהים מחו"ל מצוי בקרב בוגרי מכון( ויצמן20.1%
( ), הטכניון11.2%
), האוניברסיטה
( העברית%
8.9
( ) ואוניברסיטת תל אביב%
8.5
.)
25
:מבחינת היבטים דמוגרפיים של בעלי התארים האקדמיים השוהים בחו"ל
:מין
( שיעור גבוה יותר מבין הגברים7%
) בוגרי האקדמיה נמצאים בחו"ל ביחס לשיעור מבין
( הנשים5%) האקדמאיות, כשה .פער גבוה במיוחד בקרב בעלי תואר שלישי
23
שם, עמ '
4.
24
'שם, עמ6.
25
'שם, עמ8
–
9.
6.0%
4.6%
11.0%
5.0%
3.6%
4.5%
8.4%
8.8%
14.7%
9.5%
0%
2%
4%
6%
8%
10%
12%
14%
16%
תואר ראשון
תואר שני
תואר שלישי
תרשים1
:שיעור השוהים בחו"
ל שלוש שנים או יותר בשנת2018
מבין
מקבלי התארים האקדמאים בשנים1981
-
2012
,לפי תחום ודרגה
סה"כ
מדעי הרוח והחברה
מדעים מדוייקים והנדסה
תואר שני ברפואה
בעלי תארים
,במקצועות הרפואה
ההנדסה והמדעים
המדויקים שוהים
בחו"ל בשיעורים
גבוהים ביחס למדעי
הרוח והחברה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
קבוצת אוכלוסייה:
( שיעור גבוה יותר בקרב היהודים5.9%
) בוגרי האקדמיה נמצאים
( בחו"ל ביחס לשיעור מבין הערבים2.2%
,). ואולם, מקרב בעלי תואר שלישי שעור השוהים
בחו"ל משתי האוכלוסיות זהה (כ-
%
10.5
.)
26
צב מ חברתי-
:כלכלי שיעור הש והים בחו"ל מקרב בוגרי האקדמיה עולה ככל שמדובר
ביישובים מאשכול חברתי-
כלכלי גבוה יותר. ואולם, תמונה זו בולטת בעיקר בקרב בוגרי
,תואר ראשון, אך משתנה לגמרי בקרב בוגרי תואר שלישי
בהם בוגרים מיישובים ב אשכולות
1
–
7
הם בעלי שיעור גבוה יותר של שוהים בחו"ל מקרב האקדמ
א
ים (כ-
10%
), ביחס
( לאשכולות הגבוהים יותר%
8.3
.)
27
:ארץ לידה כ-
114
,אלף מבין בוגרי האקדמיה בישראל
כ-
18%
., הם עולים שלא נולדו בארץ
כמחצית מהעולים שקיבלו בארץ תואר אקדמי הם יוצאי ברית המועצות לשעבר. בקרב
העולים שרכשו תואר בארץ שיעורי ההגירה לחו"ל גבוהים משמעו תית מאשר בקרב ילידי
( הארץ4.3%): כ-
18%
,בין העולים מקנדה ואורוגוואי17%
מעולי ארצות הברית, כ-
16%
מעולי ברזיל וכ-
14.5%
מקרב
.עולי דרום אפריקה, ברית המועצות לשעבר וארגנטינה
נתון
חריג במיוחד הוא שיעור בעלי התואר השלישי מקרב עולי בריה"מ היוצאים לחו"ל-
%
28
.
28
פ:יזור גיאוגרפי
כיום אין ככל הנראה בנמצא נתונים רשמיים בנוגע לאופן פיזורם של
האקדמאים הישראלים במדינות העולם וקיים קושי משמעותי להציג נתונים מבוססים
.בנושא29
ניסיון מסוים לתת אינדיקציה כללית לפיזור הגיאוגרפי של אקדמאים ישראלים
בחו"ל נעשה במחקר של התכנית הלאו מית להשבת אקדמאים, שבמהלכו הוצלבו נתוני
הלמ"ס עם נתוני פרופילים אישיים מתוך הרשת החברתיתLinkedIn
. תוצאות המחקר
מראות כי רוב( האקדמאים הישראלים שבחו"ל נמצאים בארצות הברית56%
), ולאחריה
( נמצאות קנדה10%
( ) ובריטניה7%
), כאשר בשאר המדינות מדובר על3%
,או פחות
מכלל
.האקדמאים הישראלים בחו"ל30
26
'שם, עמ10
.
27
'שם, עמ11
( . יש לציין כי רוב מקבלי התארים האקדמיים מגיעים מקרב יישובים באשכולות הבינוניים%
56
), כרבע מהם מקרב היישובים
( באשכולות הגבוהים ומיעוטם14%
.) מקרב יישובים באשכולות הנמוכים
28
'שם, עמ15
.
29
,מירי אלון
,תחום השכלה גבוהה ומדע, הלמ"ס, שיחת טלפון1
ביוני2020
;
,ד"ר נורית איל, מנהלת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים
ד
וא"ל ,
1 ב
יוני
2020
.
30
,התכנית הלאומית להשבת אקדמאים וחברת רן שטוק
אפיון אקדמאים בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בישראל
הנמצאים בחו"ל ורשומים
ברשתn
LinkedI
נכון לשנת2015
, מרץ2016
. כאמור, לתוצאות אלה יש להתייחס בזהירות, שכן אין לדעת כמה מהישראלים בחו"ל
רשומים לרשת (אף שיש להניח ש
רבים מה ם רשומים) וכן אין לדעת אם מי שסיים תואר במוסד לימוד בישראל הוא ישראלי. כמו כן, לא
ניתן לדעת מה
מש.ך השהות בחו"ל
בקרב העולים שרכשו
תואר בארץ שיעורי
ההגירה לחו"ל
גב והים משמעותית
מאשר בקרב ילידי
הארץ.
רוב האקדמאים
הישראלים שבחו"ל
נמצאים בארצות
הברית
אקדמאים ישר
אלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2.1
מגמות שינוי בנתונים לאורך השנים
ההשוואה של נתוני ההגירה של אקדמאי ם על פני שנים מעלה קושי
נוסף .
הלמ"ס מפרסמת בכל
שנה את
שיעור ה
שוהים בחו"ל מקרב בעלי תואר אקדמי , אך כיוון שמשנה לשנה ישנם מחזורים
נוספים המקבלים תארים, האוכלוסי
יה
שממנה נגזר אחוז זה משתנה כל הזמן. כמו כן, ישנו קושי
להשוות בין מחזורים שונים, כיוון ש גם אחוז השוהים בחו"ל
מתוך
.כל מחזור משתנה לאורך זמן
.משך הזמן שחלף מאז קבלת התואר משנה גם הוא את הסיכוי להימצא בחו"ל, גם כעבור עשור
,לכן
עבור כל נקודת זמן אותה בוחנים י שנו הבדל בין המחזורים מבחינת משך הזמן שעבר מאז
.סיום הלימודים31 כל אלה י
וצרים הטי
ה מסוימת בהצגת הנתונים שיש לנסות לה
י.מנע ממנה
על מנת להתגבר על קושי זה ,
נציג להלן עיבוד מיוחד של נתוני הלמ"ס היוצר השוואה בין נתונים
בש לוש נקודות זמן: שנת2018
(הפרסום האחרון ש ,)ל הלמ"ס2014
ושנת2010
(השנה
הרא
שונה לפרסום הנתונים ), כאשר לגבי כל אחת מהשנים נכללים מקבלי התואר האקדמי
.בארבע השנים המסתיימות שש שנים לפני תאריך הבדיקה32
כלומר, עבור2018
נבדק כמה
מבין מקבלי התואר בשנים2009
–
2012
שהו בחו"ל באותה השנה, עבור2014
השנים2005
–
2008
ועבור2010
כמה מבין מקבלי התואר בשנים2001
–
2004
. להלן נתוני:שלוש השנים33
31 למותר לצ יין כי יש הבדל בין מחזור שסיים לפני שלוש שנים, לבין כזה שסיים לפני שש שנים, מבחינת הסיכוי של בוגריו להמצא שלוש שנים
.בחו"ל
32
מודל דומה של השוואת נתונים אלה בין שנים הוצג במחקר של מוסד שמואל נאמן בנושא, שם נבדקו השניים2011
ו-
2016
.
ד"ר דפנה
גץ,
ציפי בוכניק
ו
איליה זטקובצקי,
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים דו"ח סופי– שנה
'ב , מוסד שמואל נאמן
למחקר מדיניות לאומית: מדע וטכנולוגיה, נובמבר2018
', עמ16
.
33
התרשים מבוסס על עיבוד של נת ,וני למ"ס: מירי אלון, תחום השכלה גבוהה ומדע, הלמ"ס שהות ממושכת לפי תואר תחום ושנת קבלת
תואר נכון לשנת2010
,
2014
,
2018
)(טבלאות אקסל ,, דוא"ל2
ביוני2020
.
0%
2%
4%
6%
8%
10%
12%
14%
ככל
התארים
סה"כ
חברה ורוח מדעים
והנדסה
סה"כ
חברה ורוח מדעים
והנדסה
רפואה
סה"כ
חברה ורוח מדעים
והנדסה
תואר ראשון
תואר שני
תואר שלישי
תרשים2
:שיעור האקדמאים השוהים בחו"
ל שלוש שנים או יותר בשנים
2018
,
2014ו-
2010
מבין מקבלי התארים האקדמאים בשנים קודמות
בהתאמה ,לפי תחום ודרגה
2010
2014
2018
לאורך העשור האחרון
חלה ירידה בשיעור
השוהים בחו"ל מקרב
מסיימי התארים
לאורך השנים, בכל
התחומים והדרגות
הנבחנים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המגמה
העולה מהתרשים, היא כי ישנה ירידה בשיעור השוהים בחו"ל מקרב מסיימי התארים
.לאורך השנים, בכל התחומים והדרגות הנבחנים34
הירידה המשמעותית ביותר בין2010
ל-
2018
ניכרת בקרב ב
עלי תואר שני ברפואה (ירידה ש ל3.6%
) ובקרב בעלי תואר שלישי בתחומי
המדעים המדוי( קים וההנדסה3.1%
). בנוסף, בולט גם כאן השיעור הגבוה יחסית של השוהים
בחו"ל מקרב בוגרי תארים במדעים מדויקים והנדסה בהשוואה למקצועות אחרים וכן השיעור
הגבוה של שוהים בחו"ל בעלי תואר ש .לישי ביחס לתארים האחרים
זווית נוספת לגבי מגמות היציאה
מהארץ של אקדמאים אפשר לקבל
ממעקב אחר מאזן ההגירה המחשב
את מגמות היציאה אל מול מגמות של
חזרה לארץ של מי שכבר שהו בחו"ל
מעל לשלוש שנים בכל שנה. בתרשים
.בצד שמאל מוצגים נתוני הלמ"ס35
ניתן לראות כי מגמת השבים היא יחסית
מאוזנת עם ירידה קלה
, וכי באופן
,כללי
מ.אזן ההגירה מקביל למגמת היוצאים
2.2
השוואה בין לאומית של הגירת אקדמאים
2.2.1
נתוני ה-
OECD
על מהגרים משכילים
השוואה בין לאומית של נתוני הגירת אקדמאים עשויה להיות בעייתית בשל השוני הרב באופן
איסוף הנתונים ואיכותו ע
ל ידי הרשויות במדינות שונות בעולם. ה-
OECD
מפתח מאז ראשית
שנות ה-
2000
מאגר מידע על מהגרים למדינותOECD
(
DIOC
) המאפשר השגת הנתונים בדרך
הפוכה: רשויות מדינות ה-
OECD
מדווחות על המהגרים המצויים בתחומן תוך התייחסות
34
מגמה זו ניכרה גם במחקר של מוסד שמואל נאמן שהשווה באופן דומה בין נתוני השנים2016
ו-
2011. מחקר של פר
ופ' דן בן-דוד מ-
2019
מראה על עלייה בין השנים2013
ל-
2017, א
ך
הוא מתייחס לגבי שתי השנים לאוכלוסיית מסיימים זהה, של השנים1980
–
2010. כ פי
שהוסבר לעיל, הסיכוי של מי שסיים תואר
ב-
2010
להימצא בחו"ל שלוש שנים ב-
2013
,
נמוך בהרבה מהסיכוי של אותו בוגר להימצא
בחו"ל ש
לוש שנים ב-
2017, ולפיכך השוואה זו מעוררת קושי
. דן בן-
,דוד עזיבת הארץ המובטחת– מבט על אתגר ההגירה מישראל ,
מחקרי שורש, מאי2019
', עמ7
.
35
,מקור הנתונים: למ"ס
מקב
לי תארים אקדמיים מישראל ששהו בחו"ל שלוש שנים ויותר ב-
2018
,, הודעה לתקשורת24
ב ספטמבר2019
.
השוהים לחו"ל כאמור מוגדרים כמי שחיים בחו"ל3
שנים ומעלה, לכן לא מדובר על מי שיצאו באותה השנה, אלא שבשנה זו מלאו שלוש
שנים ליציאתם לחו"ל. השבים מוגדרים כך על בסיס שה ייה בארץ של שנתיים לאחר שהייה בחו"ל של שלוש שנים. לכן נתוני השבים של
שנת2018
למשל, מתייחסים לאנשים שיצאו ששבו לארץ ב-
2016
.
0
500
1,000
1,500
2,000
2,500
3,000
3,500
2014
2015
2016
2017
2018
תרשים3
:יוצאים לחו"ל ,
שבים לארץ ומאזן
ההגירה בקרב אקדמאים לאורך שנים
יוצאים
שבים
מאזן הגירה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לפרמטרים שונים, ובהם מדינת המוצא וכן רמת ההשכלה
.וההכשרה של המהגרים36
מאגר זה
אמנם לא מדווח על המהגרים בכל העולם, אך כיוון שעיקר ההגירה המשכילה בעולם, ובישראל
בפרט, רואה במדינות ה-
OECD
את מטרתה העיקרית, הרי שמאגר זה יכול לספק תמונת מצב
כללית בנוגע לסוג
י.ה זו37
יחד עם זאת, גם להשווא
ה זו יש להתייחס בזהירו
ת רבה וכאינדיקציה כללית בלבד , בהיותה
חשופה להטיות רבות. כיוון שבניגוד לנתוני הלמ"ס מדובר על כלל השוהים בחו"ל ללא קשר
למשך שהותם, הרי שלא ניתן להסיק עד כמה מהגרים אלה צפויים להשתקע, או שהם מצויים
שם לפרק זמן
מוגבל בלבד. כמו כן, ביחס לישראל קיימת סוגיה נוספת : בשל תופעת העלייה
הייחודית לה, שיעור גבוה יחסית מאזרחי המדינה הם ילידי מדינה אחרת. דוח של ה-
OECD
משנת2020
מביא את נתוני המאגר לשנת2015/16
. להלן נתוני שיעורי ההגירה של בעלי
השכלה גבוהה
)(שלישונית ממדינות ה-
OECD
:
38
כפי ש ניתן לראות
שיעור המהגרים בעלי ההש
כלה מישראל למדינות ה-
OECD
עומד על6.9%
.
מבין37
מדינות ה-
OECD
, ישראל מצויה במקום17
מבחינת
שיעור
בעלי ההשכלה הגבוהה
המצויים במדינתOECD
.אחרת נתון זה מייצג את היחס בין
בעלי ההשכלה
במדינת המקור
לא
לה
המהגרים למדינותOECD
.כאמור
, הנתון מתייחס לכלל בעלי ה
השכל ה השוהים במדינה
36
לא ברור אם ישנה הגדרה סטנדרטית של מהגר עבור כל המדינות המבחינה בין שוהים קצרי מועד (מבקרים, תיירים, סטודנטים, עובדים
לפרק זמן מוגב ל ועוד) לשוהים לטווח ארוך. כיוון שבכל מדינה נאסף המידע באופן ובאמצעים אחרים, אפשר שבכל מדינה מהגר מוגדר
.באופן פנימי, אך סביר להניח שבכל מדינה ישנו רף מסוים של זמן ומטרת ביקור המאפשר להבחין בין שוהים זמניים במדינה למהגרים
OECD, DIOC 2015/16 Variables, Coverage, Sources, year unspecified.
37 OECD, Database on Immigrants in OECD and non-OECD Countries: DIOC, accessed: June 16th 2020.
38 OECD, A global profile of emigrants to OECD countries, OECD Social, Employment and Migration Working Papers No.
239, February 20th 2020.
נתוני מדינות ה-
OECD
הוצאו מהטבלה שבנספחA
.של המסמך
6.9%
0%
2%
4%
6%
8%
10%
12%
14%
16%
איסלנד
לוקסמבורג
אירלנד
לטביה
ניו-זילנד
פולין
פורטוגל
סלובקיה
הונגריה
ליטא
בריטניה
מקסיקו
אוסטריה
סלובניה
שווייץ
הולנד
בלגיה
איטליה
קולומביה
אסטוניה
ישראל
צ'כיה
יוון
גרמניה
דנמרק
צ'ילה
פינלנד
צרפת
קוריאה
שבדיה
נורווגיה
קנדה
טורקיה
ספרד
אוסטרליה
יפן
ארהב
תרשים4
:
שיעורי ההגירה של בעלי השכלה גבוהה בין מדינותOECD
,
2015/16
על פי נתוני ה-
OECD
,
שיעור המהגרים בעלי
ההשכלה מישראל
למ
דינות ה-
OECD
עומד על6.9%
.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אחרת, ללא קשר לאורך שהותם. יש להניח שזו הסיבה שהוא גבוה במקצת מהנתון המפורסם
על ידי הלמ"ס של%
5.9
.
39
.עוד עולה מהדוח, כי לרוב שיעור ההגירה של אקדמאים גבוה משיעור ההגירה הכללי בכל מדינה
שיעור האקדמאים המהגרים
למדינות ה-
OECD
מכלל המדינות עומד
16%
(אקדמאים מהגרים
ביחס לאקדמאים במדינות המוצא) בעוד שיעור ההגירה הכללי עומד על6.5%
(מספר
,המהגרים ביחס לגודל האוכלוסייה של מדינות המוצא). ואולם, קיימת שונות רבה בין המדינות
כאשר במדינות מתפתחות עשויים שיעורי הגירת האקדמאים להגיע
ליותר מ-
70%
,(גינאה
האי)טי.
( ישנן מדינות המייצאות כמות עצומה של אקדמאים, כגון הודו3
( מיליון) וסין2
)מיליון
( אף ששיעורי ההגירה שלהן נמוכים, בשל גודל אוכלוסייתן. בריטניה1.7
( מיליון) וגרמניה1.4
מיליון) מובילות בין מדינות ה-
OECD
.מבחינת כמות האקדמאים המהגרים40
2.2.2
נתונים ודוחות נוספי
ם
שני מקורות נוספים העורכים השוואה בין לאומית בתחום בריחת המוחות הם ה-
World
Economic Forum
:(להלןWEF) וה-
Institute for Management Development
:(להלןIMD
.)
בשני המקורות הללו מדידת בריחת המוחות לא מבוססת על נתונים "קשיחים", אלא על שאלה
בסקר עמדות שנערך בקרב מנהלים עסקיים בכל מדינה. ה-
WEF
מפרסם דוח שנתי ובו מדד
התחרותיות העולמי המשווה בין מדינות במגוון פרמטרים הקשורים בכשירותן הכלכלית. אחד
."הפרמטרים שנמדדו במסגרת מדד זה הוא "בריחת המוחות41
בדוח מדד התחרותיות לשנים
2017
–
2018
מופיע הרכיב 'יכולת המדינה לשמר את כ( 'וח האדם המיומן שלהcountry
capacity to retain talent
) בו ממוקמת ישראל במקום19
מבין137
.מדינות בעולם42
ה-
D
IM
מפרסם את דוח ה-
World Talent Ranking
שבין השאר מכיל רכיב של בריחת מוחות, המתייחס
למידה שבה הנסקרים סבורים כי הגירת המשכילים פוגעת ביכולת התחרותית .של המשק
39
בנוסף יש לציין כי הלמ"ס מתייחסת למי שקיבלו את התואר האקדמי שלהם ממוסדות ישראליים בשנים1981
–
2012
(ללא קשר למקום
לידתם) ואילו נתון זה הוא ביחס לכלל בעלי התארים שארץ הלידה שלהם היא ישראל . כמו כן, כאמור, מדובר בנתונים אלה על השכלה
.שלישונית ולא על אקדמאים בלבד
40
'שם, עמ22
–
27
.
41
רכיב זה נמדד לאחרונה בדוח של2012
–
2013
( ולאחר מכן פורק לשני רכיבים: יכולת המדינה למשוך בעלי מיומנויותattract talent
)
( ויכולתה לשמר בעלי מיומנויותretain talent
.)
הרכיב מבוסס על שאלת סקר: האם המדינה שלך מסוגלת למשוך או לשמר בעלי
מיומנויות? כאשר ציון נמוך פרושו שרוב המוכשרים
יוצא ים לחפש הזדמנויות במדינות אחרות וציון גבוה פרושו שישנן הזדמנויות עבודה
.רבות עבור בעלי מיומנויות במדינה
Klaus Schwab, World Economic Forum, The Global Competitiveness Report 2012–2013, 2012, p. 474; The Global
Competitiveness Report 2013–2014, 2013, p. 12.
42 Klaus Schwab, World Economic Forum, The Global Competitiveness Report 2017–2018, 2017, p. 155.
.בדוחות הבאים רכיב זה משוקלל במדדים אחרים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ישראל מדורגת ברכיב זה מקום14
מתוך63
מדינות, כאשר ציון גבוה מ
ייצג פחות
פגיעה בשל
.בריחת מוחות43
כמה מחקרים מהשנים האחרונות ה
צביע ו על שיעור גבוה של אקדמאים המהגרים מישראל
ל .ארצות הברית ביחס ליוצאי מדינות אחרות
פרופ' עומר מואב ופרופ' אריק גולד הראו
במחקרם
מ-
2006
כי
שיעור
המהגרים הישראלים האקדמאים לארצות הברית הוא בין הגבוהים ביותר מבין
28
.מדינות מפותחות שנבחנו, יותר מפי שלוש מהממוצע44
באופן דומה
, מצביע פרופ' דן בן-
דוד במחקריו על השיעור הגבוה של ישראלים המועסקים במחלקות באוניברסיטאות בארצות
הברית. אח ד מהממצאים הבולטים במחקרו האחרון מראה כי שיעורי הישראלים בקרב הסגל
האקדמי הזמני בארה"ב עולים בהרבה על שיעורי האקדמאים ממדינות אחרות. ממצא אחר
מתייחס לשיעור הסגל האקדמי באוניברסיטאות בארה"ב ביחס לסגל באוניברסיטאות
.ישראליות45
יש לציין ביחס לשלושת
ה
ממצאים הל
לו, כי כולם מתייחסים לשיעור האקדמאים של מדינ ת
המוצא ביחס ל גודל
אוכלוסייתה
(או לגודל המחלקות האקדמיות של אוניברסיטאות)בישראל.
46
כלומר, הם במידה רבה משקפים את גודלה הקטן יחסית של ישראל , לצד שיעורי
ה השכלה
ה
גבוהים בה .
עובדה נוספת שיש להתחשב בה היא כי
ארה"ב היא
היעד המועדף על אקדמאים
ישראלים ,
לעומת ,מדינות אירופה
שחלק גדול מההגירה שלהן פונה
למדינות
אחרות ב.אירופה47
בנוגע לנתון על הסגל הזמני, יש לציין כי כל עוד מדובר במשרות זמניות
, כגון פוסט-
דוקטורנטים
וחוקרים מבקרים
, ניתן לראות ב
תופעה חיונית ורצויה בעיקרון
, אלא א ם היא מוליכה במידה רבה
להשתקעות קבועה.
מחקר של מוסד שמואל נאמן בנושא זה הראה כי שיעור תלמידי הדוקטורט
הישראלים הנשארים בארה"ב לאחר לימודים שם נמוך ביחס לממוצע העולמי והממוצע של
.מדינות אירופה48 על פי הנתונים האחרונים מ-
2018
.הפער הזה גדל49
43 IMD, World Talent Ranking 2019, November 2019, p. 59. הסקר בארץ נערך בסיוע איגוד לשכות המסחר
44
,אריק גולד ועומר מואב
בריחת המוחות מישראל ,מרכז שלם – המכון הכלכלי חברתי ,
מאי2006
', עמ6
–
7.
45
דן בן-
,דוד עזיבת הארץ המובטחת– מבט על אתגר ההגיר
ה מישראל , מחקרי שורש, מאי2019
', עמ11
,
13
.
46
בן-דוד למשל משווה את כמות חברי הסגל הישראלים ב-
40
המחלקות המובילות בארה"ב לכמות של כלל חברי הסגל הבכיר
באוניברסיטאות בארץ בכמה תחומים. בישראל כיום9 אוניברסיטאות, שלא כולן בהכרח מפעילות מחלקה בכל התחומים, וא ם כן הן לרוב
קטנות יותר. על פי נתוניהם של מואב וגולד ישנם כמה מאות אלפים אקדמאים מהודו ומסין, אך שיעורם ביחס למדינות המוצא הוא
מהנמוכים ביותר, לעומת כ-
25,000
.ישראלים ששיעורם הוא הגבוה ביותר
47 Eurostat, EU/EFTA born population of working age who usually resides in another EU/EFTA country by country of
birth, age and educational attainment level, updated: April 21st 2020, accessed: June 22nd 2020.
48
ד"ר דפנה גץ, צ יפי בוכניק
ו
איליה זטקובצקי,
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים דו"ח סופי– שנה
'ב , מוסד
שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית: מדע וטכנולוגיה, נובמבר2018
', עמ19
–
20
.
49 National Science Foundation, National Center for Science and Engineering Statistics, Survey of Earned Doctorates,
Table 53: Doctorate recipients with temporary visas intending to stay in the United States after doctorate receipt, by
country of citizenship: 2012–18, updated: December 3rd 2019, accessed: June 22nd 2020.
מחקרים מהשנים
האחרונות ה
צביע
ו על
שיעור גבוה של
אקדמאים המהגרים
מישראל לארצות
הברית ביחס ליוצאי
מדינות אחרות
שיעור תלמידי
הדוקטורט הישראלים
הנשארים בארה"ב
לאחר לימודים שם
נמוך ביחס לממוצע
העולמי והממוצע של
מדינות אירופה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
3. פעולות המדינה לה
שבת אקדמאים ישראלים מחו"ל
מדינת ישראל עוסקת, כפי שתואר לעיל, כבר מאז שנות ה-
80
' בסוגיה של הגירת כוח עבודה
מיומן ומשכיל לחו"ל. במהלך השנים נוסו מספר כלים על מנת להתמודד עם התופעה ולצמצמם
את היקפיה. החל מראשית שנות ה-
2000
הפכה הסוגיה לבעלת חשיבות מיוחדת וכמה
תכניות
הושקו לטיפול בנושא בהחלטות ממשלה, שחלקן מאז חדלו לפעול. להלן יפורטו התכניות
.השונות שפעלו והפעולות הננקטות היום בנושא על ידי גופי הממשלה והמשרדים השונים
מהמידע שיוצג להלן עולה כי כיום אין גוף אחד ראשי
המרכז את הפעולות ב
נושא , מאגם את
המשאבים ומתאם ב
ין המשרדים השונים. המשרדים והרשויות פועל
ים כל אח
ד ב תחום ,ממוקד
אך לעיתים ישנה גם חפיפה בין
הפעילויות ו התפקידים ויש להניח שחלק מהאקדמאים השבים
.ארצה עשויים להיות מטופלים על ידי כמה מהגופים
,בשונה מהתכנית הקודמת התוכנית
הממשלתית להשבת אקדמאים ממוקדת כיום בהש
בת בעלי מקצועות בתחום ההיי-
טק
.לתעשייה בארץ
3.1
תכניות שפעילותן נסתיימה
3.1.1
( תכנית מרכזי מצוינות מחקריתI-CORE
)
תכנית מרכזי המצוינות המחקריים הוקמה כאמור בהחלטת ממשלה במרץ2010
. התכנית
,גובשה בהובלת יו"ר הות"ת דאז פרופ' מנואל טרכטנברג ושר החינוך דאז חה"כ גדעון סער
ומטרתה הי
י" תה חיזוק המחקר המדעי בישראל ובתוך כך השבת חוקרים מצטיינים לארץ ככלי
למניעת "בריחת המוחות" וחיזוק הסגל האקדמי-מחקרי באוניברסיטאות."
50
במהלך שש שנות פעילות התכנית הוקמו16
מרכזי מצוינות מחקרית במוסדות אקדמיים
שונים ובתחומים מגוונים (ראו פירוט בנספ ח1). תקציב התכנית הסתכם ב-
705
מיליון
ש"ח ,
כאשר
בערך כשליש מיועד לגיוס סגל (על כל מרכז היה לקלוט לפחות כרבע מהחוקרים כסגל
חדש), כשליש נועד לפיתוח ורכישה של תשתיות מחקר והיתר לפעילות מחקרית שוטפת הכוללת
מימון תלמידי מחקר ועמיתי בתר דוקטורט ,, קיום קורסים
כנס
ים וסדנאות , אירוח מרצים מחו"ל
.ועוד במרכזי המחקר פעלו230
חוקרים ותיקים ולצדם88
חדשים, כאשר רובם הגיעו מ-
50
.המוסדות הטובים בעולם
מרבית החוקרים החדשים השתייכו למדעים הביולוגיים
.והפיזיקאליים51
50
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם
, תשובה על פניי ת מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
51
רעות מרציאנו ונועה בינשטיין, היחידה
,לפרויקטים, ות"ת( הערכת תכנית מרכזי המצוינותI-
CORE
) ומדיניות המשך בתכנית החומש
הקרובה ,
20
בינואר2016
,(התקבל ממזכירות ועדת המדע והטכנולוגיה בדוא"ל14
במאי2020
"); מל ,ג/ות"ת השבת אקדמאים ומדענים
לארץ- תכניות, הישגים, אתגרים , מצגת לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת29
במאי2017; הכנסת ה-
20
, ועדת המדע
'והטכנולוגיה, פרוטוקול מס114
,
השבת אקדמאים ומדענים לארץ- ות
כניות, הישגים, אתגרים ,
29
במאי2017
', עמ9
–
11
.
כיום אין בישראל
גוף
אחד המרכז את
הפעולות בנושא
השבת אקדמאים
מחו"ל . המשרדים
והרשויות השונ
ים
פועל
ים כל אח
ד
בתחום ממוקד, אך
לעיתים ישנה גם
חפיפה בין
פעילויותיהם
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
16
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,על פי המל"ג
התמיכה בכל אחד מהמרכזים הוגדרה לחמש שנות פעילות ול אחר תום תקופת
הפעילות שהוגדרה, לא
.הוארכה התמיכה במרכזים אחת הסיבות להחלטה הי
י תה שהפרויקט
לא
נכלל במקום גבוה בסדרי העדיפויות לתמיכה, שהתקבלו מאוניברסיטאות המחקר ומראשי
,המערכת לקראת התכנית הרב-
שנתית של ות"ת לשנים
תשע"ז–
( תשפ"ב17
/
16
20
–
21
/
20
20
).
52
3.1.2
התכנית הלאו
מית להשבת אקדמאים
התכנית הלאומית להשבת אקדמאים הוקמה כאמור במסגרת אותה החלטת ממשלה משנת
2010
.
התכנית פעלה החל משנת2012
תחת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, על בסיס
.הסכם בין משרדי עם המשרד לעלייה וקליטה, הות"ת ומשרד האוצר
התכנית פעלה במגוון
דרכים על מנת להק ל ולתמרץ את חזרתם לארץ של אקדמאים השוהים בחו"ל, בעיקר דרך סיוע
במציאת מקום עבודה באקדמיה או בתעשי
י ה. בין השאר ניהלה התכנית מאגר מידע על
אקדמאים בחו"ל המעוניינים לשוב וקיימה איתם קשר שוטף, יצרה מאגר של מעסיקים וחברות
וריכזה אפשרויות תעסוקה מהאקדמיה והתעשייה , קיימה כנסים בארץ ומימנה חלק מהוצאות
ההגעה אליהם, קיימה קשרים מול גופי מדינה במטרה להקל את החזרה
ב פן המנהלי ועוד. לצד
.אלה קיימה התכנית מחקרים וסקרים לשם גיבוש המדיניות בנושא
התכנית נסגרה בהחלטת ממשלה בשנת2017
. עם סיומה היו רשומים בה4,424
אקדמאים השוה
ים בחו"ל
, רובם מתחום המד
עים המדוי( קים וההנדסה51%
) ורבים מהם
( מתחום מדעי החברה22%
( ) ומדעי החיים13%). כ-
40%
מבין הרשומים לתכנית בחו"ל היו
( בעלי תואר דוקטורPhD
,
MD, או עמיתי פוסט-
דוקטורט) כשליש מהם בעלי תואר שני וכרבע
בעלי תואר ראשון. במהלך ארבע שנות פעיל
ותה חזרו במסגרת התכנית כ-
1,000
אקדמאים
לארץ, כ-
226
.מהם גם הצליחו למצוא עבודה53
398
עסקים וחברות, בעיקר מתחום ההיי-
טק
ומדעי החיים, היו שותפים לתכנית. התכנית פעלה מול רשות ההגירה והמשרד לביטוח לאומי
למתן הקלות לחוזרים וכן שיתפה פעולה עם האקדמיה למדעים וארגונ י חברה כגוןScience
Abroad
.
54
52
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
ה ,מחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
53
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
3 ו-
17
ביונ י2020
.
54
,ד"ר נורית איל, מנהלת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים
הסבת התכנית הלאומית להשבת אק דמאים לתכנית גיוס מחו"ל של
עובדים חסרים לתעשייה הישראלית ,, מצגת לדיון מנכ"ל5
במרץ2017
;מצגת ל
דיון ב
ו ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא
"בריחת
"מוחות ,
29
במאי2017
;התכנית הלאומית להשבת אקדמאים
דוח פעילות2016
,
20
בדצמבר2016
. הפריטים התקבל
ו
בדוא"ל
מנורית איל בתאריך16
במאי2020
.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
17
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
על פי ד"ר נורית איל, אשר ניהלה את התכנית מאז הקמתה, התכנית נסגרה לאחר סיום תקופת
הפיילוט ב-
2016
, בשל חוסר
נכונות של משרד הקליטה ו
ה
ות"ת להמשך התחייבות לקיו
מה.
55
,המל"ג מציינת כי התכנית נסגרה בין היתר, על
רקע הקשיים שהיו כרוכים בה
עברת מ
י נהלת
התכנית אל
רשות
ה חדשנות, שהוקמה באותו הזמן, האופק המתקצר של התכנית וראיה שונה
של השותפים לתכנית
.את תחומי אחריותה56
על פי רשות החדשנות, שבמסגרתה התנהלה התכנית בשנים האחרונות, התכנית נסגרה כיוון
שתוצאותיה לא עמדו בציפיות. מסקרים שנערכו בקרב החוז רים לארץ בסיוע התכנית, עלה כי
עבור רובם התכנית לא היוותה גורם קריטי בהחלטה. על פי הרשות, מתוך האקדמאים שמצאו
עבודה במסגרת התכנית, רק25
ישראלים הושמו בתפקידי פיתוח בחברות הייטק בארץ. עוד
מציינת הרשות כי התכנית התמקדה במעטפת של תמיכה אישית ומקצועית וסיוע מו ל רשויות
וכי החוזרים אכן הביעו שביעות רצון גבוהה ממנה, אך מבחינת עלות-
תועלת לא היתה לה
הצדקה, מה גם שמדובר בהשקעה בקהל יעד "חזק" שיכול היה להסתדר גם ללא התכנית. כמו
כן, מציינת הרשות כי קהל היעד של התכנית לא היה בהלימה מספקת עם צרכי התעשייה
בישראל, בדגש על( הצורך באנשים בתחומי טכנולוגיות התקשורת והמידעICT
.)
57
3.2
תכניות הפעילות כיום
3.2.1
תכנית חוזרים להייטק
מטרתה של החלטת ממשלה2922
שהתקבלה בראשית2017
הייתה הקמת תכנית לאומית
להגדלת
היצע כ וח אדם
ל
תעשיית ההיי-טק
במסגרת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש
הממשלה. היא התקב לה בהמשך להחלטות ממשלה נוספות שנועדו לקדם
את ה נושא ובהמשך
לדגש שניתן על הנושא גם בתכנית הרב-
שנתית של המל"ג. סעיף7
של ההחלטה קובע את
סגירת התכנית הלאומית להשבת אקדמאים ואת הקמתה של תכנית ייעודית תחת רשות
החדשנות הממוקדת ב
השבת אקדמאים ישראלים וזכאי שבות המת
אימים לעבודה
במשרות עתירות ידע בתעשיית ההיי-
טק
הישראלית . לצד זאת, מקדמת התכנית גם הבאת
עובדים זרים מיומנים לתחום ההיי-טק. ההחלטה מתקצבת את התכנית ב-
17
ימ ליון
ש"ח
לשנים
2017
–
2018
.
58
55
,ד"ר נורית איל
מצגת ל
דיון ב
ו
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "בריחת
"מוחות ,
29
במאי2017
. הכנסת ה-
20
, ועדת המדע
'והטכנולוגיה, פרוטוקול מס114
,
השבת אקדמאים ומדענים לארץ- תוכניות, הישגים, אתגרים ,
29
במאי2017
', עמ19
.
56
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם
, תשובה על פניי ת מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
57
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
3 ו-
17
ביונ י2020
.
58
החלטה2292
של הממשלה ה-
34
,תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק ,
15
בינואר2017
.
על פי רשות
,החדשנות התכנית
הלאומית להשבת
אקדמאים
נסגרה
כיוון שתוצאותיה לא
עמדו בציפיות. עבור
רוב החוזרים לארץ
התכנית לא היוותה
גורם קריטי בהחלטה
לחזור.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
18
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
על פי רשות החדשנות, התכנית "חוזרים להיי-טק" הינה תכנית פיילוט מצומצמת, שנוע דה
לבחון את השטח ואת יכולת ההשפעה על קהל היעד של ישראלים בחו"ל, הרלוונטיים לתעשי
י .ה
ב-
2018
קיימה רשות החדשנות סקר בקרב400
ישראלים השוהים בחו"ל, ממנו עלה כי55%
מהמשיבים רואים בתעסוקה, בשכר ובמיסוי חסמים מרכזיים המונעים את חזרתם ארצה. בפרט
ציינו את אבדן רש ת הקשרים וההיכרות הנחוצה למציאת עבודה בארץ (על תוצאות הסקר
בפירוט ראו סעיף4.2
להלן). כניסיון לתת מענה לסוגיה זו הוקמה באתר רשות החדשנות
.פלטפורמה אינטרנטית שמטרתה לסייע לאקדמאים מחו"ל במציאת עבודה בארץ59
האתר
מאפשר הרשמה של מחפשי עבודה מזה וחברות ומעסיקים מזה, במטרה לתאם ביניהם. פנייה
יזומה נעשתה למעסיקים על מנת לעניינם וכן הופקו קמפיינים שיווקיים במדיות השונות במטרה
לחשוף את הציבור לפרויקט. בנוסף, הוקמה קבוצת פייסבוק ייעודית בה חברים למעלה מ-
8,000
.איש60
התכנית "חוזרים להיי-
טק" מצויה עדיין כיום בשלב
הניסיו ני המצומצם, שמבחינת הרשות לא
הביא עד כה לתוצאות משביעות רצון: בשנים2018
–
2019
נרשמו לתכנית708
,ישראלים מחו"ל
מתוכם נמצאו רלוונטיים רק170
.
65
קורות חיים נשלחו למעסיקים כאשר מספר הישראלים
החוזרים שהתחילו לעבוד בחברת היי-
טק בסיוע התכנית הינו מועט– ככל הנרא
ה פחות מ-
20
.
למעלה מ-
500
חברות נרשמו לפרוי:קט. מתוצאות אלה הוסקו כמה מסקנות עיקריות
מבחינת המועמדים –
70%
מהנרשמים לא היו מתחום ההיי-
טק ואחרים לא תאמו את
הפרופיל המבוקש לתעשייה או שמקצועם לא נחשב בליבת הפיתוח הטכנולוגי. חלק
מהמועמדים נרשמו למרות שלא היתה ל.הם כוונה לחזור בקרוב
מבחינת החברות –
רבות מהחברות שנרשמו לא ראו בפלטפורמה ערוץ מרכזי לחיפוש
עובדים, בין השאר בשל מיעוט המועמדים שהציעה התכנית. כמו כן, ישנם פערים בין צרכי
החברות ליכולת התכנית לגייס מועמדים מחו"ל, במיוחד בהיבט של לוחות הזמנים
(החברות זקוק.ות לעובד בטווח המיידי) וכן בציפיות השכר והניהול
יכולת השפעה מוגבלת של התכנית–
ההחלטה לחזור היא בראש ובראשונה החלטה
,אישית משפחתית ומציאת העבודה היא רק תנאי נוסף, הכרחי, אך לא מספיק. לצד זאת
גם בהנתן אפשרות עבודה ישנם פערים משמעותיים בשכר, בתנאי העבודה וב מיסוי בין
.הארץ לחו"ל. מנגד, בעלי ניסיון ויכולת מסוגלים למצוא עבודה ללא עזרת התכנית
59
,אתר רשות החדשנות
מסלול חוזרים להייטק :, כניסה10
ביוני2020
.
60
,רשות החדשנות
א
קדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
3 ביונ י2020
,. אתר פייסבוק
חוזרים לישראל ,
:כניסה10
ביוני2020
.
התכנית "חוזרים
להיי-
טק" מצויה כיום
בשלב
ניסיוני ,
שמבחינת הרשות לא
הביא לתוצאות
משביעות רצון.
הרשות פועלת
לסיכום ממצאי
הפיילוט ומיפוי כיווני
.פעולה להמשך
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
19
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הרשות פועלת כיום לסיכום ממצאי הפיילוט ומיפוי כיווני פעולה להמשך . בין השאר נבחנים
היבטים של צרכי החברות והתעשייה והקשיים בגיוס תושבים חוזרים; בחינת ההתמודדות עם
שיקולים נוספ ים המונעים חזרה לארץ מלבד עבודה, כגון מיסוי ופערי שכר; ואיתור כלים
דיגיטליים מתקדמים שיוכלו לסייע בהתאמה חכמה של קהל היעד למעסיקים (לא דרך
.)פלטפורמה ייעודית61
3.2.2
משרד העלייה והקליטה– המרכז לקליטה במדע
משרד ה
עלייה וה קליטה מפעיל מאז שנת1987
אגף מיוחד שנועד לתת מענה ממוקד לקליטת
מדענים עולים ותושבים חוזרים , במטרה לעודד את עלייתם ולסייע בקליטתם ובשילובם
בתעשייה, באקדמיה ובמחקר בישראל. המרכז הוקם מתוך הכרה בצורך הייחודי של אוכלוסייה
זו בתמיכה נפרדת וכן מתוך ההכרה בתרומה האפשרית שלה לפיתוחה המדעי והכלכלי של
ישרא.ל62
אוכלוסיית היעד של המרכז מוגדרת כעולים או תושבים חוזרים בעלי תוארPhD
אוM.Se
או תואר
.מקביל, עם ניסיון במחקר ופיתוח, אשר פרסמו מאמרים בכתבי עת או רשמו פטנטים על שמם
רופאים המעוניינים לשלב מחקר בעבודתם הקלינית נכללים גם כן. מדענים ללא פר
ס ומים או
ניסיון
מחקרי זכאים לסיוע בערוצים מסויימים, כגון סיוע לתלמידי מחקר או שילוב במחקר
ופיתוח בתעשייה. המרכז פונה לכל תחומי המחקר: מדעי החיים
והרפואה, טכנולוגיה ומדעים
מדוי.קים ומדעי החברה והרוח
חשוב להדגיש שהמרכז לקליטה במדע לא עוסק במיוחד בישראלים השוהים בחו"ל, אלא
במדענים בעלי פוטנציאל עלייה באופן כללי, זכאי שבות או תושבים חוזרים .
בשל
,התמקדות מסמך זה בהשבת אקדמאים ישראלים בנתונים שלהלן ננסה עד כמה שניתן לבודד
.את הנתונים הרלוונטיים לאקדמאים שהם תושבים חוזרים בלבד
61
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
3 ביונ י2020
.
62
,משרד העלייה והקליטה, המרכז לקליטה במדע
פעילות המרכז לקליטה במדע ,
1
3 במא י2020. התקבל כתשובה על פניית מרכ ז המחקר
והמידע של הכנסת בדוא"ל בתאריך4
ביוני2020
.
משרד ה עלייה
וה קליטה מפעיל את
ה מרכז לקליטה
במדע ה מעניק סיוע
כספי לאקדמאים
חוזרים על ידי מימון
העסקה והענקת
מלגות מחקר
. המרכז
מספק בנוסף שירותי
.ייעוץ ליווי והדרכה
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
20
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המרכז מעניק
סיוע כספי
לאקדמאים חוזרים
:בשני ערוצים עיקריים
סיוע במימון הע
סקה –
העברת
,תשלומים למעסיק במגזר הציבורי
העסקי או האקדמי בתחום מדעי למשך
שנתיים במתווה יורד. פירוט המענקים
.המוצעים בטבלה להלן63
ובתר
לדוקטורט
מחקר
מלגות-
דוקטורט –
ניתנות למי שהתקבלו
כתלמידי מחקר באחת מהאוניברסיטאות
המוכרות בישראל, בצמוד להתחייבות
המוסד לתשלום משלים. פירוט המלגות
המוצעות בטבלה להל.ן64
מלבד זאת המרכז מספק ייעוץ, ליווי הדרכה וסיוע במגוון ערוצים הכוללים ליווי פרטני על ידי
יועץ מומחה מתחום עיסוקו של המדען, לפני או אחרי ההגעה לארץ, הדרכה על שימוש ברשת
החברתיתLinkedIn
.
כמו כן, המשרד מפעיל
קרן משותפת עם משרד הביטחון
להעסקת
מדענים בפרויקטי.ם מחקריים של מערכת הביטחון
ערוץ פעולה ייחודי להשבת אקד
מ
אים
ישראלים השוהים בחו"ל מפעיל המרכז בשיתוף
ארגוןScience Abroad
. עמותה זו מפעילה במימון המשרד רשת של מרכזי קשר וקהילה עבור
אקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל, במטרה לשמר איתם את הקשר ולעודד את חזרתם לאר .ץ
מרכזים אלה עורכים הרצאות וסדנ ,אות בנושאים הקשורים בחזרה ובהשתלבות במחקר בארץ
.מפגשים מקצועיים עם אנשי אקדמיה ותעשייה בארץ, ירידי תעסוקה, אירועים חברתיים ועוד
בנוסף לכך, הארגון מעניק מלגות טיסה לארץ לצורך הגעה לראיונות. הארגון מפעיל20
מרכזי
קשר שכאלה בארצו
ת הברית ומספר מרכזים בארצות נוספות. סך הכ
ו
ל חברים בפעילויותיו כ-
63
הסיוע לא ניתן עבור מי שקיבל מינוי כסגל אקדמי ולא עבור העסקה של מרצים מן החוץ או העסקת קבלן. על המוסד להעביר שכר חודשי
,מינימלי למדען על פעילות מחקרית. אתר משרד העלייה והקליטה
סיוע במימון העסקת תושבים חוזרים :, עדכון25
בנובמבר2019
,
:כניסה11
ביוני2020
.
64
מלגת הדוקטורט ניתנת רק למי שגילו לא עולה על37
.שנים ועבור תושב חוזר רק אם שהה לפחות שנתיים בחו"ל ולא יאוחר משנה בארץ
ישנה אפשרות גם למי שזקוק לשנת השלמת לימודים לפני התחלת הדוקטורט להתחיל את המלגה התלת שנתית כשנה לפני תחילת
הדוקטורט. קבלתה מותנית גם בהתנדבות בת24
שעות שנתיות בקהילה. מלגת פוסט-
דוקטורט רק למי ששהה לפחות5
שנים בחו"ל
ולא יאוחר משנה ממועד החזרה. אתר משרד הע ,לייה והקליטה
מלגות לתלמידי מחקר :, עדכון25
בנובמבר2019
:, כניסה11
ביוני2020
.
טבלה1
:
מימון העסקה (בש"ח) של המרכז
לקליטה במד ע והשלמת המעסיק לפי תארים
תואר
'שנה א
'שנה ב
תואר שני
44,280
22,140
מעסיק1
6,500
6,500
תואר שלישי
61,500
30,750
מעסיק
9,000
9,000
רופאים
47,340
47,340
מעסיק
8,500
8,500
טבלה2
:
מלגות (בש"ח) המרכז לקליטה
במדע והשלמת המעסיק לפי תארים
תואר
'שנה א'שנה ב
'שנה ג
דוקטורט
43,200
36,000
15,420
מעסיק
)(שנתי
28,800
36,000
56,580
בתר-ד
וקטורט
36,000
36,000
מעסיק
36,000
36,000
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
21
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
3,800
.איש65
על פי משרד העלייה והקליטה, עד תחילת2018
חזרו כ-
900
מדענים ישראלים
החברים בארגון ועל פי הערכה בשנתיים האחרונות חזרו עוד כ-
250
.מדענים
66
במסגרת פעילותו של המרכז לקליטה במדע
נקלטו ב-
5
השנים האחרונ
ות
786
תושבים
חוזרים אקד
מא
ים , מתוכם511
במקצועות
הרישוי (רופאים, פסיכולוגים, עורכי דין ורואי
חשבון בודדים) ו-
275
ב מגוון רחב של מקצועות
אחרים, ממהנדסי
ם
.ועד אנשי שיווק
בשנת2019
טופלו על ידי המרכז240
.מדענים ישראלים
אופני ו היקפי הסיוע שהעניק המשרד לתושבים
חוזרים ב שנת2019
מפורטים בטבלה 3
:להלן67
3.2.3
מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית למדעים
האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים מפעילה מרכז שמטרתו לשמור על קשר עם אקדמאים
ישראלים השוהים בחו"ל ולסייע בהשבתם לישראל, בעיקר בערוץ של
השתלבות ב
אקדמי
ה
בישראל. המרכז הוקם ביולי2007
בעקבות מסקנות ועדת שוחט
שצוינה לעיל. המרכז פועל
לאיתור החוקרים הישראלים בחו"ל והקמת ממשקים ישירים ויעיל
י ם עבורם אל הגופים
האקדמיים לחזרה ולקליטה מוצלחת. החוקרים הנרשמים למאגר הידע של המרכז מקבלים
,מידע לפי תחום הדעת שלהם על משרות אקדמיות הפתוחות בפניהם באוניברסיטאות
במכללות, במכ.וני המחקר, בגופי ממשלה ובתעשייה68
כיום רשומים במאגר של מרכז הקשר יותר מ-
3,920
חוקרים, אשר מרביתם חיים בחו"ל
ומעוניינים לשוב לארץ, אך
חלק לא מבוטל מהם (
1,133
) נמצאים בארץ ורשומים לשם שמירה
על קשר. כ-
75%
מהרשומים הינם בעלי תוארPhD
ומרבית הנותרים הנם דוקטור נטים, אשר
ביחד מהווים כ-
95%
.מהרשומים במאגר שליש מהחוקרים במאגר הם מתחומי מדעי החיים
65
,משרד העלייה והקליטה, המרכז לקליטה במדע
פעילות המרכז לקליטה במדע ,
1
3 במא י2020
. התקבל כתשובה על פניית מרכז המחקר
והמידע של הכנסת בדוא"ל בתאריך4
ביוני2020
; אתרScience Abroad
,
תכנית חשיפה ושמירה על קשר עם מדענים ישראלים השוהים
בחו"ל של סיינס אברוד בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה :, כניסה14
ביוני2020
.
66
,משרד העלייה והקליטה
מענה בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל , תשובה על פניית,מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוא"
,ל
5 ל ביו י
2020
.
67
,משרד העלייה והקליטה
מענה בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוא"
,ל
4 ביוני ,
5 ו-6 ביולי
2020
.
יש לציין כי מספר המדענים המטופלים על ידי המרכז לקליטה במדע גדול הרבה יותר. בשנת2018
טופ
לו כ-
1000
מדענים, כ-
650
.מתוכם זכו למענקים כספיים דרך מימון תעסוקה או מלגות מחקר ,משרד העלייה והקליטה
המרכז לקליטה במדע ,
מצגת מידע ,
4
בדצמבר2019
.
68 אתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעי
ם ,על מרכז הקשר :, כניסה14
ביוני2020
,; נעמה טשנר מידע על אקדמאים ישראלים בחו"ל
ופעולות לקליטת אקדמאים השבים לישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת30
ב ינואר2014
', עמ6.
טבלה3
: תושבים חוזרים המקבלים סיוע
מהמרכז לק ,ליטה במדע2019
סוג סיוע
מספר
מדענים
עלות כוללת
(אלפי₪
)
מימון העסקה
98
3,850
לג מ
ת מחקר
18
650
משרד הביטחון
2
ליווי לקראת
חזרה
45
אחר
77
סה"כ מטופלים
240
האקדמיה הישראלית
הלאומית למדעים
מפעילה מרכז
שמטרתו לשמור על
קשר עם אקדמאים
ישראלים השוהים
בחו"ל ולסייע
בהשבתם ליש ,ראל
בעיקר בערוץ של
השתלבות באקדמיה
בישראל
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
22
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה ושליש
מתחומי מדעי הרוח
.והחברה כ-
70%
.מהרשומים למאגר המצויים בחו"ל שוהים בארצות הברית בשנת2019
השתלבו באוניברסיטאות, בסי ,וע מרכז הקשר107
חוקרים וחוקרות במשרות שונות, מהם
51
כחברי סגל ו-
56
כבתר-דוקטורנטים ומנהלי מעבדות . באותה שנה פרסם המרכז277
משרות, ובהן160
משרות באוניברסיטאות והשאר
.במכללות ובמכוני המחקר
לצד השימוש במאגר לשם יצירת קשר בין אקדמאים בחו"ל למוסדות בארץ, מרכ ז הקשר עורך
מדי שנה כנס שנתי אשר במסגרתו מתקיים גם יריד תעסוקה המאפשר לאקדמאים לפגוש
מעסיקים אפשריים באקדמיה ובתעשייה. כמו כן, מרכז הקשר מעניק מלגות טיסה לחוקרים
.ישראלים בחו"ל המעוניינים להציג את מחקריהם בכנסים מדעיים בארץ בשנת2014
העניק
מרכז הקשר20
מלג ות לחוקרים להבאתם לכינוס אילנית במדעי החיים, וכמעט כולם נקלטו
בארץ
במשרות באקדמיה ובתעשייה בשנים העוקבות. לאור ההצלחה הגדולה העניק מרכז
הקשר17
מלגות נוספות בשנת2017
לשם השתתפות בכינוס זה
, ו-
19
נוספות בשנת
2020
.
69
ב-
2019
החליטה המל"ג לסייע בפרויקט זה ולהשת.תף גם כן במימון מלגות הטיסה לכנסים70
3.2.4
מלגות משרד המדע
משרד המדע פועל לעידוד חזרה של אקדמאים ישראלים השוהים בחו"ל בעיקר באמצעות כמה
:סוגים של מלגות ומענקים
מלגות שמיר –
האפיק המרכזי באמצעותו תומך המשרד בחוקרים השבים לארץ. מדובר
במלגות מחיה עבור חוקרים מחו"ל לשם עריכת פוסט-דוקטורט בארץ
בתחומי המדעים
המדויקים והטכנולוגיים, מדעי הטבע והרפואה . המלגות מוענקות לתקופה של שנתיים
בסכום כולל של240,000
ש"ח
למלגאי. המלגות מוענקות משנת2017
ועד היום קיבלו אותן
12
חוקרים ו-
14
.חוקרות אשר שבו מחו"ל, כמעט כולם מארצות הברית71
מלגות גשר–
מיזם משותף למשרד המדע והטכנולוגיה ולקרן לחקר הסרטן בישראל
(
ICRF
), במסגרתו מובאים ארצה מדענים העוסקים בתחום הסרטן וזוכים למלגת מחקר
נדיבה. ב-
2012
הובאו במסגרת זו שני חוקרים אשר קיבלו כל אחד400,000
ש". ב ח-
2014
הובאו שני חוקרים חדשים אשר זכו כ ל אחד למלגה של600,000
ש"ח . בשנת2019
.התפרסם קול קורא למלגות נוספות
69
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעי
ם, מידע על מרכז הקשר עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת , תשובה על פניית מרכז המחקר
והמ ,ידע של הכנסת, דוא"ל26
במאי2020
.
70
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
71
,אתר משרד המדע והטכנולוגיה
קול קורא להחזרת מדענים לישראל ע"ש יצחק שמיר למתן מלגות למשתלמים לפוסט-
דוקטורט לשנת
2019
,
1
ביולי2019; משרד המדע והטכנולוגיה ,אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להשבת
ם ;
מקבלי מלגות שמיר (טבלת
)אקסל ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל1
ביוני2020
.
משרד המדע פועל
לעידוד חזרה של
אקדמאים ישראלים
השוהים בחו"ל
באמצעות מלגות
ומענקים ובראשן
מלגת שמיר לפוסט
דוקטורנטים בתחומי
המ
ם דעי
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
23
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
פרס ראש הממשלה ע"ש סמסון לחדשנות בתחום תחליפי דלקים ותחבורה חכמה –
הפרס על סך250,000
דולר מוענק לחוקרים בינלאומיים מובילים במטרה להביאם לישראל
ולצרפם לסגל אחת האוניברסיטאות. ב-
2019
הגיעו במסגרת זו שני חוקרים בכירים וב-
2020
.צפוי הפרס להיות מוענק לעוד חמישה
כיום פועל המשרד לאור התפרצות משבר מגפת הקורונה אל מול משרד האוצ
ר במטרה לתגבר
את תכנית השבת המדענים לתחום ההיי-
טק
המופעלת על ידי המועצה הלאומית לכלכלה
במשרד ראש הממשלה .
3.2.5
גיוס סגל אקדמי
כיוון שכמעט כל הסגל האקדמי הנקלט כיום באוניברסיטאות ובמוסדות הלימוד האקדמיים
מתקבל לאחר פרק של לימודים או הוראה בחו"ל, אמצעי עקיף להש בת חוקרים ומדענים מחו"ל
הינו הרחבת הסגל האקדמי באוניברסיטאות ובמוסדות האקדמיים. המל"ג מתמרצת כיום את
מוסדות ההשכלה הגבוהה להגדיל את מספר חברי הסגל שלהם על ידי הכללת רכיב של יחס
סגל-
סטודנט במודל התקצוב השוטף שלהם. מוסדות מקבלים תקציב גבוה יותר ככל שיש יותר
.חברי סגל ביחס לסטודנטים72
( על פי נתוני המל"ג לשנת הלימודים תשע"ט2018/19
) מספר
( חברי הסגל באוניברסיטאות המחקר עלה מאז שנת תש"ע2009/2010) ביותר מ-
1,000
משרות, עלייה של כ-
%
25
.
73
המל"ג מעודדת קליטת סגל אקדמי גם באמצעות מלגות שהיא מעניקה לסגל צעיר מצטיין, כגון
מלגות אלון ל תמיכה
במדענ
ים צעירים מצטיינים ו
מלגות מעוף
לתמיכה במדענים צעירים
מצטיינים מקרב החברה הערבית. בכל אחד מהמסלולים הללו מקבל המלגאי מלגה שנתית
בגובה300,000
ש"ח
, למשך שלוש שנים, ובנוסף מענק מחקר חד-
פעמי, תוך התחייבות של
המוסד האקדמי (אוניברסיטאות מ חקר בלבד בתכנית אלון, כלל המוסדות המתוקצבים
במסגרת מעוף) לקלוט את
המלגאים כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה . מדי שנה
מוענקות25
מלגות אלון ושש מלגות מעוף. בנוסף לאלה מעניקה המל"ג
מלגות הצטיינות לסגל
,בתחומים מסוימים כגון מדע וטכנולוגיה קוונטיים ועוד.
74
72
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
73
,מל"ג
מערכת ההשכ לה הגבוהה בסימן60
שנה למל”ג ו-
70
שנות מצוינות אקדמית -
לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים
האקדמית תשע”
ט–
2019/2018
,, הודעה לעיתונות9
באוקטובר2018
', עמ5
( . הנתונים מחושבים בשווה ערך של משרות מלאותFTE
.)
ה"קפיצה" בשנת תשע"ז מיוחסת במידה רבה להכללתה של
אוניברסיטת אריאל בספירה, אך קיימת עלייה הדרגתית לאורך כל השנים
.מאז תש"ע גם בניכוי עלייה זו
74
מיכל נוימן ,מ"מ מנכ"ל מל"ג/ות"ת ,בקשת מידע בנושא אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות ות"ת להשבתם , תשובה על פניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל31
ב מאי2020
.
המועצה להשכלה
גבוהה מעודדת
השבת אקדמאים
מחו"ל באופן עקיף
על ידי מתן תמריצים
למוסדו ת להגדיל את
מספר חברי הסגל וכן
מעניקה מלגות
לחוקרים צעירים
מצטיינים
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות ל
השבתם לישראל
|
24
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
4. סוגיות נוספות בנושא השבת אקדמאים מחו"ל
4.1
התועלת הכלכלית בהשבת המוחות
מחקר שנערך על ידי עמותתScience Abroad
ב-
2018
בחן את התועלת הכלכלית הצומחת
למדינה מחזרתם של מדענים השוהים כיום בחו"ל. ערכם של המדענים החוזרים עבור המדינה
:נבחן בשלוש רמות
הרמה הראשונה בוחנ ,ת את הכנסות המדינה ממיסים, כגון מס הכנסה
.ביטוח לאומי וביטוח בריאות, וכן מההוצאה הפרטית של המדענים החוזרים
ברמה השנייה
נבחנה התרומה הייחודית של מדענים חוזרים בזכות היכולות, הכלים, הידע והקשרים
הבינלאומיים שהם מביאים עמם לארץ. רמה זו כוללת את :הרכיבים של
ג יוס הון ממשקיעים
.עבור חברות פרטיות, רכישת חברות, הנפקות בבורסה ומענקי מחקר אקדמיים הרמה
השלישית
מתייחסת לתרומתם ה"רכה" של המדענים למדינה במובן של מעמד ויוקרה
,בינלאומיים, יתרון תחרותי, יצירת תשתית לפריצות דרך עתידיות, תרומה למערכות החינוך
הבריאות והסביבה
ועוד. כיוון שאיכויות אלה הן קשות לכימות ומדידה, ה
רמה השלישית
איננה
.נכללת במודל הכלכלי שהוצע75
המחקר מספק אומדן של התרומה הכלכלית על פני חמש שנים, בהנחה שבכל שנה חוזרים
לארץ89
מדענים (ממוצע החוזרים בשנים הקודמות) ועל פי דפוסי השתלבותם המוכרים מנתוני
:עבר
כ-
60%
,מהחוזרים משתלבים במשרות באקדמיה ובבתי החולים30%
משתלבים
במשרות בחברות פרטיות וכ-
10%
.במשרות אחרות שאינן קשורות לתחום לימודיהם
מהמחקר
עולה כי התרומה המצטברת של חזרתם לארץ של89
מדענים ישראלים בשנה, בין השנים
2019
–
2023
,נאמדת בכ-
748
ימ ליון
ש"ח.
76 יש לצ יין כי בשנה הראשונה אין הבדל גדול בתרומה
של כל אחד מהמדדים הנבחנים, אך בשנה החמישית ישנה חשיבות גדולה הרבה יותר לרכיבים
של השכבה השנייה, ובעיקר להון המגויס עבור חברות פרטיות. התרומה של רכיב זה בשנה
החמישית נאמדת בכ-
23
מיליון
ש", כ ח-
60%
מהתרומה של כלל הרכיב .ים יחד עוד עולה כי
תרומתו של מדען בודד עומדת על כחצי מ
י
ליון ש"ח בשנה, ו-
2.3
ימ ליון
ש"ח
על פני תקופה של
5
.שנים
בנוסף מציינים החוקרים בדוח כי יש לקחת בחשבון את העלות שהשקיעה המדינה
75
אל
י אשרף, יאל דוזנדסטרל, לינור זייליג ורוני בירמן הלוי,
בחינת התועלת הכלכלית בחזרת מדענים לישראל וצעדים אפשריים לעידוד
חזרה , אוגוסט2018
. המחקר נערך על ידיScience Abroad
בשיתוף חברתNOVA
לייעוץ אסטרטגי.
76
בהתבסס על שתי שכבות הערך הראשונות כמתואר מעלה (בערכים מהוונים)
. ברמת הערך הראשונה לא נכללו מדענים המשתלבים
באקדמיה, מתוך ההנחה כי עקב התחרות הגבוהה משרות אלו יתמלאו בכל מקרה ועל כן אינן מהוות תוספת לכלכלת המדינה. מתוך
המ שתנים השונים שהוכנסו למודל נמצא כי בשכבה השנייה ישנה השפעה רק לגיוס ההון עבור חברות פרטיות וגיוס מענקי מחקר (כנראה
בגלל מספר המדענים הקטן). נמצא כי תרומתו של כל מדען נוסף אינה לינארית בשל אפקט הרשת הרלוונטי עבור השכבה השנ
י יה
.והשלישית
מחקר שנערך
לבחינת התועלות
הכלכליות הצומחות
למדינה מהשבתם
של אקדמאים מחו"ל
מעלה כי התרומה
המצטברת
מ חזרתם
לארץ של כ-
450
מדענים על פני5
שנים נאמדת בכ-
748
ימ ליון
ש"ח
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
25
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בהכשרת המדען, שעל פי אחד האומדנים עומד
ת
על591,000
ש"ח
בממוצע להכשרת אדם
בע.ל תואר שלישי77
לצד זאת, מציינים החוקרים גם את הערך החשוב לכלכלה הישראלית של מדענים ישראלים
המצויים בחו"ל, בהנחה שהחיבור שלהם לישראל מספיק חזק. אלה מאפשרים שיתופי פעולה
עם ישראלים, פתיחת דלת לישראלים נוספים המעוניינים להשתלב באקדמיה בחו"ל, ל
השתלב
ב
משרות, ל
עודד השקעות בחברות ישראליות, לעודד שימוש בספקים
ישראליים, לעודד חברות
.בינלאומיות לפתוח מרכזי פיתוח וחדשנות בישראל וכדומה78
4.2
סיבות ליציאה מהארץ ולהישארות בחו"ל והתמודדות איתן
במסגרת הדיון בנוגע לבעיית בריחת המוחות קיים עיסוק בשאלת המניעים להגירה של
אקדמאים והאמצעים האפשריים למתן מענה להם במסגרת מדיניות ממשלתית לשם השבת
אקדמאים לארץ. כמה מחקרים וסקרים ניסו לבחון נושא זה והתוצאות אינן חד-
.משמעיות
להלן
:יוצגו עיקריהם
על פי
סקר שערכה התכנית הלאומית להשבת אקדמאים
בקרב הרשומים לתכנית
המצויים בחו"ל או ששבו לארץ, הג ורמים העיקריים המניעים לחזרה הם גורמים רגשיים, כגון
קרבה למשפחה המורחבת, תחושת שייכות וחיי חברה. בקרב החוזרים מחו"ל נמצאו גם
חינוך הילדים ואפשרות התעסוקה בתחום ההתמחות כבעלי השפעה גדולה יחסית על
ההחלטה. אפשרות התעסוקה בתחום ההתמחות נמצאה כסיבה העיקרית להיש ארות
.בחו"ל ולצידה איכות החיים, קידום בקריירה ורווחה כלכלית79
מחקר
איכותני שנערך על ידי עמותתScience Abroad
באמצעות ראיונות עומק וקבוצות
מיקוד בקרב כ-
30
מדענים ישראלים בחו"ל ובארץ הראה מגמות דומות. הכוח המושך
העיקרי לארץ הוא הרצון לחיות בקרבה למשפחה ולחבר ים וכן תחושת השייכות והרצון
.לתרום לחברה הישראלית. החסמים העיקריים הם בתחום התעסוקתי והפיתוח המקצועי
לצד מיעוט המשרות באקדמיה והקושי במציאת משרה, דיווחו רבים על פערי מידע, על
.העדר נהלים ברורים ועל עמימות וחוסר שקיפות בתהליכי הקבלה לאקדמיה80
77
אלי אשרף, יאל דוזנד
סטרל, לינור זייליג ורוני בירמן הלוי,
בחינת התועלת הכלכלית בחזרת מדענים לישראל וצעדים אפשריים לעידוד
חזרה , אוגוסט2018
', עמ6
–
7
.
78
'שם, עמ8.
79
התכנית הלאומית להשבת אקד ,מאים דוח פעילות2016
,
20
בדצמבר2016
.
80
אלי אשרף, יאל דוזנדסטרל, לינור זייליג ורוני בירמן הלוי,
בחינת התועלת הכלכלית בחזרת מדענים לישראל וצעדים אפשריים לעידוד
חזרה , אוגוסט2018
', עמ4
–
5
.
כמה מחקרים הצביעו
על החסמים
העיקריים להשבת
אקדמאים מחו"ל
בתחום התעסוקה
והפיתוח המקצועי
ובעקבות כך הציעו
כמה צעדים ליצירת
הזדמנויות
תעסוקתיות חדשות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
26
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בעקבות תוצאות
,אלה
מוצעים בדוח כמה צעדים שעשויים להקל את השבת
האקדמאים
. לצד הגדלת המשרות באקדמיה ובתעשי
י ה, מודגש הצורך ביצירת הזדמנויות
נוספות לחזרה בדמות משרות זמניות, מסלולי "חזרה גמישה" (משרה בארץ המאפשרת
המשך שהייה זמנית בחו"ל) והגברת שיתוף הפעולה בין התעש
י
יה לאקדמ יה. לצד אלה
מודגשים היבטים טכניים שיקלו את המעבר לארץ: הידוק הקשר עם השוהים בחו"ל, צמצום
פערי מידע ויצירת שקיפות בנהלי הקבלה באקדמיה וסנכרון התנאים וההטבות של גופי
.המדינה השונים81
סקר דיגיטלי שערכה רשות החדשנות
בקרב400
אקדמאים ישראלים החיים בחו"ל מעלה
תו.צאות דומות למחקרים הקודמים
72%
מהנשאלים בסקר ראו בתעסוקה גורם חשוב
בהחלטה לח
זור לישראל. החסמים העיקריים שצו( ינו בפני חזרה לארץ היו שכר20%
,)
( תעסוקה19%
( ), חינוך18%
( ) ומיסוי ומכס16%
,). בנוגע למידע הנדרש לקבלת ההחלטה
38%
,ציינו את החיבור למעסיקים31%
את
טווחי השכר ו-
25%
.את לוח המשרות הפתוחות
השירותים שאותם היו מעוניינים לקבל בעיקר הם
ס( יוע ביורוקרטי%
34
) ושירותי השמה
(
%
27
.)
82
מסקנותיה של הרשות באשר לאפשרות של תכנית ממשלתית להשפיע על השבת
האקדמאים ספקניות יותר
. כאמור, על פי סקר שערכה בקרב השבים לארץ במסגר ת
התכנית להשבת אקדמאים, עבור רובם לא היוותה התכנית גורם מכריע
ב ,החלטתם לחזור
אף שהם היו שבעי רצון מהתכנית. במסקנותיה מתכנית הפיילוט שערכה בשנים2018
–
2019
מציינת הרשות את ההשפעה המצומצמת של תכנית מעין זו על החלטה של
הישראלים העובדים בהייטק לחזור לארץ, בין ה שאר כיוון שההחלטה לא תלויה רק במציאת
עבודה, אלא בהכרעה משפחתית, כיוון שהיכולת להתחרות בתנאי העבודה ואיכות החיים
המוצעים בצפון אמריקה מוגבלת ביותר וכיוון שמי שמעוניין לחזור יצליח לעשות זאת גם
.ללא התכנית83
ב
מחקר
של מוסד שמואל נאמן
נבחנה באופן מקיף שאלת הגורמ ים להגירה ולחזרה של
אקדמאים בישראל ובעולם. המחקר בחן על בסיס כמה מאגרי נתונים בינלאומיים את
המתאם הסטטיסטי בין גורמים שונים לבין יכולת המדינה לשמר
או למשוך בעלי השכלה
אקדמית. חמשת הגורמים העיקריים שנמצאו בקשורים ביכולת המדינה להתמודד עם
בריחת מוחות הם עוצמ
ה כלכלית; אפשרויות תעסוקה;
ממשלה יעילה"
שמגינה על זכויות
81
'שם, עמ9
–
10
.
82
,רשות החדשנות
השמה ישירה של ישראל
ים חוזרים לתעשיית ההיטק בישראל ,, מצגת30
בינואר2018
, התקבלה בדוא"ל מהרשות
לחדשנות בתאריך17
ביוני2020
.
83
,רשות החדשנות
אקדמאים ישראלים בחו"ל ומדיניות הממשלה להחזרתם ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
3 ביונ י2020
.
מחקרים אחרים
מציינים מאפיינים
מבניים של המשק–
כגון מיסוי גבוה, עודף
רגולציה והעדר
תחרותיות–
בתור
הגורמים העיקריים
להגירת אקדמאי ם
ולכן מטילים ספק
ביכולת של תכנית
ממשלתית להשפיע
על ההחלטה של
אקדמאים לשוב
.לארץ
אקדמאים ישראלים ב
חו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
27
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
האזרח ולא מפריעה לפעילות עסקית
)(ממשלה קטנה", איכות מערכת החינוך;
והקשר
הרגשי עם המשפחה והמולדת. כיוון שארבעה מתוך הגורמים קשורים לפעילות המשק
בכללותו, מסקנת החוקרים היא כי
לא ניתן להתמודד עם תופעת ב ריחת מוחות על ידי
תכנית מדינית המכוונת רק למטרה
.זאת
מסקנתם מבדיקת המגמות בנושא בכמה מדינות
היא כי צעדים מסוג זה לא הוכתרו בהצלחה כאשר הופעלו על ידי המדינה ולא על ידי גופים
.עסקיים
לטענת החוקרים ,בישראל יש לטפל בכמה בעיות מבניות של המשק ,
שכתוצאה מהם תצומצם גם תופעת בריחת המוחות : נטל רגולטורי כבד ומערכת
ביורוקרטית סבוכ
ה
ולא יעילה, ירידה באיכות מערכת המשפט, ירידה ברמת החינוך
.במדינה84
מסקנות דומות עלו ממחקר מוקדם יותר של אריק גולד ועומר מואב, הטוענים כי הגורמים
העיקריים ליציאת האקדמאים לחו"ל הם גורמים מבניים
של המשק
כגון מיסוי גבוה, עודף
.רגולציה, כוח מופרז של וועדי עובדים והעדר תחרותיות85
84
ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכנ ו יק
איליה זטקובצקי,
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים דו"ח סופי– שנה
'ב , מוסד
שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית: מדע וטכנולוגיה, נובמבר2018
', עמ28
–
47
.
85
,אריק גולד ועומר מואב
בריחת המוחות מישראל ,מרכז שלם – המכון הכלכלי חברתי ,
מאי2006
.
אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל
|
28
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נספח1
( : רשימת מרכזי המצוינות המחקרייםCORE
-I)
86
86
רעות מרציאנו ונועה בינשטיין, היחידה
,לפרויקטים, ות"ת( הערכת תכנית מרכזי המצוינותI-
CORE
) ומדיניות המשך בתכנית החומש
הקרובה ,
20
בינואר2016, נספח א' (התקבל ממ ,זכירות ועדת המדע והטכנולוגיה בדוא"ל14
במאי2020
.)