חומר רקע

בני משפחה מטפלים: דיון בועדת עבודה ורווחה בישראל אין כיום הגדרה חוקית ל"בן משפחה מטפל" ואין מדיניות המכירה באתגריהם הייחודיים, דבר המקשה על קידום זכויות, התאמות או תמיכה. עם זאת, בנציבות שירות המדינה כבר קיימת הגדרה לבן משפחה מטפל, המעוגנת בהנחיית הנציב (מס' 06.2 מהדורה 5, נובמבר 2023): ״בן משפחה מטפל (caregiver) הינו עובד המטפל או המלווה בן משפחה עקב מוגבלות, מחלה קשה או כרונית ו/או ירידה תפקודית עקב זקנה. בן משפחה- בן משפחה מדרגה ראשונה: ילד, בן או בת זוג לרבות ידוע בציבור, אח/אחות, הורה כולל הורי בן הזוג (בתנאים מסוימים), וכן קרובים נוספים במקרה שהם יחידים/עריריים/שאירים יחידים״. הגדרה זו כבר מיושמת במגזר הציבורי ויצרה תשתית איתנה למדיניות תומכת בסוגיות הבאות - הוסדרו תהליכי העבודה ונקבעו מסמכים רשמיים שיש להגישם לצורך טיפול בבקשה להכרה כבן משפחה מטפל ולשמירה על ההוגנות והשקיפות בתהליכים אל מול העובדים. נקבעו 12 תבחינים מוסדרים שעל פיהם יש לבחון ולשקול את הבקשה לסיוע והם מהווים את הבסיס לקבלת ההחלטות בוועדה לצורך מתן כלי הסיוע. ארגז הכלים לסיוע לעובדים שהינם בני משפחה מטפלים מכיל 13 סייעים שונים ברמות סיוע שונות, אשר אמורים להתאים לכלל עובדי שירות המדינה, כולל במערכת הבריאות, הביטחון והחוץ.  במסגרת הסיעים, לדוגמה, המשרד יכול לאשר שעות היעדרות לעובד שהינו בן משפחה מטפל וגם הורה לילדים עד גיל  12, אם הוא עומד בשני התנאים המצטברים האלו. לפיכך העובד יהיה זכאי ל- 52 שעות היעדרות בשנה בלא ניכוי משכרו (דהיינו, ע"ח המעביד), כל זאת, בהתאם לנסיבות ובהתאם לצורך.  אימוץ הגדרת הנציבות לבן משפחה מטפל ברמה הלאומית יכול לסייע משמעותית לאוכלוסיה זו. במקביל, נדרשת הקמת תשתית ידע ומאגר נתונים לאומי על אודות בני משפחה מטפלים לפי רמות זכאות והיקפי השירותים הניתנים. כיום לא קיימת אחידות באופן ביצוע מחקרים שאומדים את שיעור בני המשפחה המטפלים באוכלוסייה. מחקרים מצביעים על פערים גדולים בשיעור המטפלים כפונקציה של הגדרת בן משפחה מטפל ושל שיטת הזיהוי שלהם. הנתונים צריכים להיאסף באמצעות שני המבטחים הציבוריים הגדולים והרלוונטיים ביותר: המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים, שבהם רשומים 100% מתושבי ישראל. יש לבצע הצלבה תקופתית בין מאגרי הנתונים של שני גופים אלה לשם זיהוי מיטבי של בני המשפחה המטפלים וקביעת עדכון רמת הזכאות. קופות החולים נמצאות בקשר רציף עם המבוטחים ומסוגלות לספק מידע מהימן ועדכני בנושאי בריאות, בעוד שבמוסד לביטוח לאומי קיים מידע משלים רלוונטי (רמות נכות, זכאות לקצבאות וכדומה). שילוב המידע משני הגופים יאפשר הקמת מאגר נתונים לאומי מקיף ותחזוקתו השוטפת, דבר שיסייע גם בפעילויות ניטור, קביעת סטנדרטים, פיקוח ורגולציה. בהתאם לכתוב מלאה אנו מבקשים שהדיון בוועדה יתמקד בסוגיות הבאות – (1) אימוץ הגדרת "בן משפחה מטפל" כפי שמוגדרת בנציבות שירות המדינה, (2) הקמת מערך זיהוי ארצי של בני משפחה מטפלים באמצעות כלי מחקר מותאמים (3) פיתוח מערכת רישום משולבת בין קופות החולים והביטוח הלאומי.