חומר רקע

המועצה הציבורית להגנת הפרטיות יום חמישי16 יולי2020 לכבוד מר צבי האוזר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון חברי ועדת חוץ וביטחון ,הכנסת ירושלי ם ,נכבדינו :הנדון עמדת המועצה הציבורית להגנת הפרטיות הצעת חוק להסדרת האמצעים טכנולוגיים לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש )הסמכת שירות הביטחון הכללי ופיתוח טכנולוגיות אזרחיות לאיתור מגעים) (הוראת שעה ,)התש"ף– 2020 המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מודה ליו"ר ולחברי הועדה הנכבדים על האפשרות להביע את דעתה ביחס להצעת החוק .שבנדון המועצה קוראת ל ו ועדה הנכבדה להמשיך בשינוי המגמה של החוק ולצעוד עוד כברת דרך כדי ליצור הצעת חוק מאוזנת , כך שהשימוש בכלי של השב"כ יהפוך למפלט האחרון במקום השימוש בו כ ברירת המחדל . המלצות כלליות לדעת המועצה יש לעדכן את מערך איתור המגעים ובהתאם לעדכן את הצעת החוק ב– 5 :היבטים כדלקמן 1 . קמפיין קידום . יש להשיק את יישומון המגן2 במהירות האפשרית ולצאת מייד בקמפיין תקשורתי מקיף לקידום השימוש בו , ,בבתי ספר בפרסום חוצות, ,במסרונים בשלטים על כבישים מהירים , בניינים וגשרים ,, בשעות השיא בטלוויזיה, ברדיו ברשתות חברתיות , על אוטובוסים, בתחנות רכבת,, ברשימות תפוצה .ובערוצים נוספים 2 . עיבוי מערך החקירות . יש לעבות באופן משמעותי את מערך החקירות האפידמיולוגיות ולשלב את המגן2 במערך. 3 . ביטול ההכרזה האוטומט ית . .יש לבטל את ההכרזה האוטומטית על השימוש בכלי של השב"כ 4 . בדיקת בסיס להכרזה במקום בדיקת חלופות . במקום לבדוק את קיומן של חלופות, על צוות השרים המיוחד יהיה מוטל לבדוק את הצורך בהכרזה על שימוש בכלי של השב"כ. בנוסף לרף200 ה חולים ביום המוצע בהצעת החוק, יבדוק צוות השרים המיוחד משתנים הנוגעים ליעילות של היישומון הוולונטרי והבדיקות האפידמיולוגיות, לצד האמצעים הנוספים במסגרת מערך ההתמודדות עם הנגיף ובכללם- סגרים חלקיים, טיפול באוכלוסיות בסיכון, הנחיות למעבידים, בדיקות PCR וסרולו.גיות ועוד את המשתנים יבדוק צוות ה שרים בהתאם לסדרת מדדים שייקבעו מראש, שייבחנו על בסיס קבוע .ושיעודכנו בהתאם לצורך 5 . פיקוח פרלמנטרי . .ועדת חוץ וביטחון תבחן ותחליט אם לאשר המלצה של צוות השרים המיוחד להפעיל את ההכרזה הועדה תקבל באופן שוטף נתונים מעודכנים.ומקיפים בפורמט אחיד המאפשרים לעקוב אחר ביצועי הכלים המלצות לעיבוי הוראות סעיף12א להצעת החוק המועצה ממליצה בנוסף לעבות את סעיף12א בהצעת החוק , ביחס לפיתוח וקידום היישומון הוולונטרי, ב– 7 היבטים :כדלקמן 1 . עיצוב לפרטיות . חובת פיתוח היישומון בהתאם לעקרון העיצוב לפרטיות(Privacy-by-Design) , לרבות מזעור המידע ,שבשימוש, מחיקת מידע, התממה (אנונימיזציה) של מידע ,הצפנה שקיפות מרבית, ;ומתן בחירה למשתמש 2 . תכנון מאובטח . חובת פיתוח היישומון וניהולו תוך תכנון לאבטחת מידע(Security-by-Design) יישום אמצעי אבטחה מחמירים וביצוע בקרה ובקורות תכופות; 3 . פתרון מבוזר . העדפת תכנון מערכת מבוזרת(de-centralized) ;, על פני תכנון המושתת על מאגר מידע מרכזי 4 . סודיות . חובת סודיות ;של עובדי משרד הבריאות בעלי גישה למידע 5 . המשכיות . המשכיות חובת הפרסום וה קידום של היישומון גם אחרי שהחוק יפוג; המשכיות חובת ה דיווח ביחס לנתוני הביצועים והשימוש ביישומון גם אחרי שהחוק יפוג; 6 . מחקר . הסדרת גישת משרד הבריאות למידע מהיישומון לצורכי מחקר אפידמיולוגי. 7 . קוד פתוח . על היישומון להיות מפותח בקוד פתוח(open source) ., כדי לאפשר בחינה ובקרה שלו המועצה הציבורית להגנת הפרטיות רקע להמלצות המועצה המועצה הציבורית להגנת הפרטיות היא גוף סטטוטורי, המתמנה על ידי שר המשפטים, לייעץ לשר, לרשות להגנת הפרטיות ולגורמי ממשל שונים ב קשר עם ההגנה על הפרטיות בחקיקה ורגולציה . חברי המועצה הם אנשי מקצוע ובעלי דיסציפלינ ,ות מגוונות ובכלל זה, עורכי דין העוסקים בתחום הגנת הפרטיות, אנשי אקדמיה מתחומי המשפט, הטכנולוגיה, מדעי המחשב ומדעי החברה ונציגי המגזר הפרטי והמגזר השלישי מתחומי מקצוע רלוונטיים. המועצה הביעה בעבר , בנייר עמדה מיום25.5.2020 )(העתקו מצורף את דאגתה הרבה והתנג דותה לשימוש בכלי של השב"כ .לשם איתור מגעים המועצה מברכת על שינוי המגמה בחוק, בפרט בדרך של הוספת סעיף12א ואולם סבורה שיש ללכת עוד כברת דרך כמפורט בהמלצותיה, על מנת שהצעת החוק תהיה מאוזנת . המועצה מברכת אף את משרד הבריאות, על כך שהמשרד על סף השלמת פיתוח יישומון המגן2 והשקתו ומצפה, שמשרד הבריאות ישקיע מאמצים ניכרים לקידום השימוש ביישומון בקרב הציבור, דבר שלא נעשה בקשר עם המגן1 . .פני הדברים כיום מלמדים שהכלי של השב"כ רחוק מלהיות פתרון קסם בהתאם למידע המפורסם לציבור , הכלי איננו מדויק בו פעילותו התגלו כשליFalse Negative , דהיינו אי איתור של אנשים רבים שהיו בקרבת חולי קורונה, ובמקביל גם כשליFalse Positive, דהיינו , זיהוי כמות גדולה של אנשים בטעות והכנסתם לבידוד לחינם. .הפגיעה באזרחים ותושבים הנכנסים לבידוד ללא צורך ובסובבים אותם, ברורה בה בעת לשימוש בכלי של השב"כ לצורכי איתור המגעים יש השפעה שלילית ומסוכנת על אמון הציבור ו על פרטיותם של אזרחי ותושבי ישראל . נראה כי הניסוי על אוכלוסיית ישראל של השימוש בכלי של השב"כ לא הנבי.ע תוצאות מניחות את הדעת. יש להודות בכך באומץ ולאמץ מודל חדש מנגד, מחקרים, דיווחים ועובדות הנלמדות ממדינות אחרות ושהונחו בפני חברי הוועדה הנכבדים , מלמדים שיישומים על בסיס התנדבותי.כדוגמת המגן, מדויקים יותר ופוגעניים פחות ברי שיישומי איתור מגעים אינם חזות הכל, אלא רק חלק ממערך שלם במלחמה נגד הנגיף ואין לתלות את יהבנו באף פתרון ., כשלעצמו שימוש ביישומון על בסיס התנדבותי ,, לצד המשך השימוש בכלי של השב"כ עלול לקשור את השניים בתודעת הציבור ולגרום לציבור .להימנע מלהשתמש ביישומון ,לכן המועצה קוראת לפתוח בשימוש מואץ ומאסיבי ביישומון המגן2 , לצד הרחבה משמעותית של מערך הבדיקות האפידמיולוגיות , ,תוך שילוב היישומון במערך הבדיקות לשם השגת יעילות מקסימלית באיתור מגעים להימנע מהכרזה אוטומטית על שימוש בכלי של השב"כ ולבחון בעתיד אם יש צורך להשתמש .בו המועצה ע ומדת לרשות היו"ר וחברי הוועדה הנכבדים לצורך המשך יעוץ וקיום דיון בנושא הצעת .החוק ,בכבוד רב חברות ו :חברי המועצה יו"ר המועצה עו"ד אורית פודמסקי , )מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה (בדימוס חבר מועצה עו"ד דן אור-חוף ,משרד עו"ד אור-חוף , התוכנית ללימודי הסייבר, אוניברסיטת תל אביב חברת מועצה ד"ר ענת בן דוד ,המחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה חבר מועצה ד"ר ארז ויסברד , חוקר ומרצה בתחום מדעי המחשב מעבדות בל והאוניברסיטה הפתוחה חבר מועצה פרופסור טל ז'רסקי , ,הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה חבר מועצה ד"ר ערן טוך ,הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב חברת מועצה 'גב סימה נדלר , IBM - Senior Program Manager Privacy חבר מועצה עו"ד אבנר פינצ'וק ,האגודה לזכויות האזרח :העתקים עו"ד רז נזרי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה ,עו"ד דינה זילבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר שלומית וגמן, ראש הרשות להגנת הפרטיות עו"ד טליה אגמון, משנה ליועץ המשפטי, משרד הבריאות המועצה הציבורית להגנת הפרטיות 25.5.2020 לכבוד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו מר יולי אדלשטיין, שר הבריאות מר אבי ניסנקורן, שר המשפטים עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה חברי ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים ירושלים ,נכבדינו :הנדון עמדת המועצה הציבורית להגנת הפרטיות- תזכיר חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 עמדת המועצה בתמצית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות פונה אליכם .בעניין תזכיר החוק שבנדון :בתמצית, עמדת המועצה היא כדלקמן ב– 19.5.2020 פורסם תזכיר החוק שבנדון. הארכה בת מספר השבועות שניתנה על ידי בית המשפט העליון בהחלטתו מיום– 30.4.2020 היתה לסיים את הליך החקיקה, לא להגיש תזכ .יר חוק עתה, חודש ימים לאחר ההחלטה האמורה ובפרט כשישראל .איננה במצב חירום בקשר עם בריאות הציבור, אין מקום לפרסום תזכיר החוק כדבר ראשון במעלה, בשם עקרון השקיפות ולצורך דיון ציבורי- חוקתי ענייני ומעמיק, המועצה הציבורית קוראת לממשלה לפרסם בפומבי את הדו"ח הממש לתי וכל מסמך רלבנטי הנלווה אליו, המפרטים את איסוף המידע, ניתוחו וקבלת ההחלטות .הממשלתית, בעניין חלופות ל'כלי' של השירות המועצה בדעה שעל הממשלה לחדול מהשימוש בשירות ולרכז מאמץ, משאבים וכוח אדם, כדי לבסס חלופות הולמות לשימוש בכלי חשאי שנועד למלחמה בטרור, על ידי שירות חשאי, בשונה מכל מדינה אחרת בעולם. מהטעמים האמורים להלן, המועצה .מביעה את התנגדותה לתזכיר החוק אם,, על אף האמור לעיל .הכנסת תאשר חקיקת חוק בהתבסס על התזכיר שבנדון, יש לשנות ולעדכן מרכיבים מהותיים בו אלה עיקרי הדברים שיש לשנות בתזכיר-  אין מקום להכרזה אוטומטית של הסמכת השירות. יש לקיים הליך מסודר (ומדווח לציבור) ולבחון אם אכן קיים .חשש ממשי ומיידי המצדיק זאת  .יש לחייב את משרד הבריאות למנות ממונה על הגנת הפרטיות  .יש למנוע שימוש בנתוני שיחות טלפוניות לצורך איתור מגעים. אין כל צורך בכך  ה .כרזת הממשלה על הסמכת השירות צריכה לקבל את אישור ועדת חוץ וביטחון  יש לחייב את משרד הבריאות להתמים את המידע שהוא שומר למשך60 .יום  אישור נוהל משרד הבריאות על ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרסום הנוהל באינטרנט הוא תנאי לכניסת החוק .לתוקף  צוות השרים צריך לפעול בעצימות גבוהה, לקיים דיונים על בסיס יום יומי, לדווח אחת לשבוע ולפרסם בפומבי את יד .ווחיו ואת חוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות  .יש לקבוע שאי מחיקת המידע מהווה עבירה פלילית גם כן המועצה הציבורית להגנת הפרטיות על המועצה ותמצית האירועים הדרושים לעניין המועצה הציבורית להגנת הפרטיות היא גוף סטטוטורי, המתמנה על ידי שר המשפטים, לייעץ לשר, לרשות להגנת הפרטיות ולגורמי ממשל שונים בקשר עם ההגנה על הפרטיות בחקיקה ורגולציה. חברי המועצה הם אנשי מקצוע ובעלי דיסציפלינות מגוונות, ובכלל זה, עורכי דין העוסקים בתחום הגנת הפרטיות, אנשי אקדמיה מתחומי המשפ ט, הטכנולוגיה, מדעי המחשב ומדעי החברה ונציגי המגזר הפרטי והמגזר השלישי מתחומי מקצוע רלוונטיים. :לפרטים נוספים על המועצה, ראו בy_protection_council https://www.gov.il/he/departments/Units/privac . ב- 26.4.2020 קבע בית המשפט העליון, פה אחד, בעתירות בבג"ץ2109/20 , 2135/20 ו- 2141/20 "(פ"ד בן מאיר "), כך :)(ההדגשה שלנו " החל מיום30.4.2020 לא ניתן יהיה להסמיך את השב"כ לסייע בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף7 ()(ב6 ) לחוק השב"כ וכי ככל שמבקשת המדינה להמשיך .ולהסתייע באמצעים המצויים בידי השב"כ, עליה לפעול לצורך עיגון הסמכה כזו בחקיקה ראשית ככל שיותנע הליך חקיקה, ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים על מנת ל אפשר את השלמתו של הליך זה." חלפו שבועות ספורים . מאז–  ב– 28.4.2020 קיבלה הממשלה את החלטה5024 , לפיה יוארך תוקף החלטה4950 ב– 7 ימים, דהיינו עד ליום 7.5.2020 ., במטרה להתניע תהליך חקיקה  ב– 30.4.2020 אישרה ו עדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים להאריך את החלטת הממשלה המסמיכה את השירות לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הקורונה ב- 5 ימים בלבד. באותו יום קיבלה הממשלה את החלטה5029 , המתקנת את החלטה5024 , כך שתוקף החלטה4950 יוארך ב– 5 ימים, דהיינו עד ליום5.5.2020 .  ב - 3.5.2020 נערך דיון בממשלה והוחלט לפעול לקידום חקיקה שמכוחה יוסמך שירות הביטחון הכללי להמשיך ולסייע למשרד הבריאות בעניין וזאת תוך שבמקביל לקידומו של הליך חקיקה זה תימשך בחינת קיומן של חלופות .אחרות באותו יום הביעה הרשות להגנת הפרטיות את עמדתה, לפיה אין להמשיך להשתמש ב'כלי' של השירות, אף לא בדרך .של הסדרה בחקיקה ראשית  ב - 4.5.2020 , קיבלה הממשלה את החלטה5042 , לפיה עד ליום18.5.2020 יופץ לציבור תזכיר חוק, בהתאם להחלטה שהתקבלה בממשלה יום קודם לכן. עוד הוחלט בהחלטה זו כי הסמכת השירות תוארך עד ליום16.6.2020 . הן הודעת המדינה לבית המשפט העליון בתגובה לבקשה לביזיון בימ"ש שהגיש הע ותר עו"ד שחר בן מאיר והן הדברים שנאמרו על ידי משרד המשפטים לוועדת המשנה למודיעין שירותים חשאיים, נקבו באותו תאריך– 18.5.2020 כמועד היעד .לפרסום תזכיר החוק  ב - 5.5.2020 אישרה ו עדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים להאריך את החלטת הממשלה המסמיכה את השירות לסי יע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה ב- 21 ימים, דהיינו עד ליום26.5.2020 . באותו יום קיבלה הממשלה את החלטה5051 , המתקנת את החלטה5042 וקובעת שתוקפה של החלטה4950 המסמיכה את השירות לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה הוא עד ליום26.5.2020 .  ב– 13.5.2020 פרסם משרד הבריאות מכרז להמשך פיתוח יישומון המגן. המועד להגשת ההצעות במכרז נקבע ליום 15.6.2020 .  ב - 18.5.2020 – .לא פורסם תזכיר חוק ב– 19.5.2020 פורסם תזכיר החוק שבנדון. הארכה בת מספר השבועות שניתנה על ידי בית המשפט העליון בהחלטתו ב– .2020 .4 30 היתה לסיים את הליך החקיקה, לא להגיש תזכיר חוק. הממשלה לא עמדה בלוח הזמנים שהקצה לה בית .המשפט העליון. הממשלה אף לא עמדה בלוח הזמנים שהקצתה לעצמה כמפורט לעיל המועצה הציבורית להגנת הפרטיות  ביום24.5.2020 התקבלה (למיטב ידיעת המועצה) החלטת ממשלה נוספת המצמצמת את הסמכת השירות לסיוע "במאמץ לצמצום התפשטות הקורונה ל מקרים פרטניים וייחודיים בלבד, בהם לא ניתן להשלים את איתור האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה באמצעות חקירה אפידמיולוגית בשיטות אחרות". על הממשלה לפרסם את עבודת המטה שקיימה בנושא החלופות כדבר ראשון במעלה, בשם עקרון השקיפות ולצורך דיון ציבורי- חוקתי ענייני ומעמיק, המועצה הציבורית קוראת לממשלה לפרסם בפומבי את הדו"ח הממשלתי וכל מסמך רלבנטי הנלווה אליו, המפרטים את איסוף המידע, ניתוחו וקבלת ההחלטות .הממשלתית, בעניין חלופות ל'כלי' של השירות במהלך כל התקופה המתוארת בתמצית לעיל, ציינה הממש לה בהחלטות הממשלה, בדבריה בפני בית המשפט העליון, בדבריה 'בפני ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים ובהתבטאויות פומביות נוספות, שאין בנמצא חלופות לשימוש בשירות וב'כלי .המנוהל על ידו לשם צמצום התפשטות הקורונה אף בדברי ההסבר לתזכיר החוק הנוכחי, טוענת הממשלה ב .לאקוניות וללא כל פירוט והסבר, להעדר קיומן של חלופות :בית המשפט קבע בפ"ד בן מאיר כך "דרישת המיידיות קובעת שהסכנה חייבת להיות כזו שאין בנמצא אפשרות מעשית לפתח אמצעים אלטרנטיביים מתאימים יותר להתמודדות עימה טרם התממשותה... במימד המהותי, נדרש רף גבוה במיוחד של סכנה לאזרחי ותושבי המדינה... במימד הזמן, דרישת המיידיות קובעת שהסכנה חייבת להיות כזו שאין בנמצא אפשרות מעשית לפתח אמצעים אלטרנטיביים מתאימים יותר להתמודדות ".עימה טרם התממשותה ועוד– "על הממשלה מוטל הנטל להראות כי אכן מדובר בסוגיה המציבה סכנה חמורה ומ ידית לאזרחי מדינת ישראל או לסדרי המשטר במדינה, באופן המחייב את התגייסותם של כלל הגופים, ובהם ".שירותי הביטחון שלה, לצורך התמודדות עם האתגר עד למועד זה, הממשלה איננה עומדת בנטל זה. אין כל אינדיקציה לכך שהממשלה ביצעה עבודת מטה יסודית לבחינת חלופות לשימוש בשי רות. עניין זה אף תמוה במיוחד לאור העובדה ש-  מדינות אחרות בעולם משתמשות בכלים אחרים, נכונים יותר למשימה, בהיותם וולונטריים, שקופים ופתוחים לביקורת הציבור, משמרי פרטיות, מתבססים על ארכיטקטורה מבוזרתde-centralized) ), אינם מנוהלים על ידי השירותים החשאיים, ו בעלי יכולות איתור מגע(contact tracing) באמצעות טכנולוגיותGPS , WiFi ו– BLE (Bluetooth Low Energy) ;  ;בפני הממשלה והכנסת הוצגו מסמכים, מחקרים וניירות עמדה המציגים מידע רב על חלופות אפשריות  יישומון המגן, אותו השיק משרד הבריאות, הוא פתרון אפשרי שניתן היה לקדם ולשפר את יכולותיו (לדוגמה, לדייק את ביצועיו באמצעות שילוב טכנולוגייתBLE .) עד למועד עריכת נייר עמדה זה, הממשלה לא ביצעה מאמץ משמעותי לפרסום וקידום השימוש ביישומון . ועוד, משרד הבריאות פרסם מכרז להמשך פיתוח היישומון רק ב– 13.5.2020, כחודשיים תמימים לאחר פרוץ המגיפה בישראל. סיום הפיתוח צפוי לקחת זמן רב שהלך לאיבוד בגלל .ההתמהמהות הבלתי מוסברת ,איתור ובחינת חלופות איננו עניין של מה בכך. הוא יורד לשורשו של הדיון החוקתי במבחן המידתיות לפגיעה בזכויות יסוד בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ללא ניתוח יס ודי ומעמיק של חלופות וללא ניסיון לקדם חלופות, שמידת הפגיעה 'הטמונה בהן פחותה, לא ניתן להמשיך להסמיך את השירות להשתמש ב'כלי– אף לא בחוק וללא תלות בהיקף הבקרות .ומגבלות הכוח ששולבו בחוק המועצה הציבורית להגנת הפרטיות על הממשלה לחדול מהשימוש בשירות המועצה בדעה שבמועד עריכת נייר עמדה זה ., הממשלה נעדרת סמכות להמשיך להפעיל את ה'כלי' של השירות יש לקיים את פסק הדין בן מאיר. הוא איננו מתיר עוד לממשלה להשתמש ב'כלי' של השירות לשם מניעת ההתפשטות של .נגיף הקורונה בסעיף23 לפסק הדין נקבע כך- "ככל שמתרחקים מליבת העיסוק הביטחוני, על הממשלה מוטל הנטל להראות כי אכן מדובר בסוגיה המציבה סכנה חמורה ומידית לאזרחי מדינת ישראל או לסדרי המשטר במדינה, באופן המחייב את ".התגייסותם של כלל הגופים, ובהם שירותי הביטחון שלה, לצורך התמודדות עם האתגר ועוד נקבע שם (בסעיף24 :)לפסק הדין מדובר בהרחבה מצומצמת ביותר הח לה באותם המקרים החריגים והנדירים שבהם קיימת סכנה חמורה ומידית לאזרחי המדינה ותושביה או לסדרי המשטר במדינה, לא קיימת כיום סכנה ברורה .'וחמורה לבריאות הציבור המצדיקה את המשך קיומו של ה'כלי בסעיף ב' לדברי ההסבר לתזכיר החוק, מציינת הממשלה, פעמיים, כי קיים מצב .חירום בישראל אלא שהמצב שנמצאת בו ישראל כיום הוא מצב חירום כלכלי ולא מצב חירום הנוגע לבריאות הציבור ,. מצב חירום כלכלי דורש שימוש בכלים אחרים ולא ביכולות הניטור של השירות. ועוד– אם המצב כיום הוא עדין מצב חירום הנוגע לבריאות הציבור– מתי ובאילו תנאים יפסיק .מצב החירום? את זאת תזכיר החוק איננו מגלה בנוסף, מלבד טענה בעלמא בדבר העדר חלופות, הממשלה לא פרסמה כל מסמך המעיד על מאמץ יסודי ומעמיק לאתר חלופות לשימוש ב'כלי' של השירות. בהעדר ראיות לסתור, יש להניח שהממשלה לא מיצתה כנדרש את המאמץ הנדרש הנ"ל. יש לקבוע אי פוא שהממשלה לא עמדה בנטל שהציב בית המשפט העליון, המהווה תנאי מקדים לעיגון סמכויות השירות בעניין .המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה, בחוק המועצה סבורה שאין זה נכון להמשיך ולהשתמש בשירות לצורך מניעת התפרצות נגיף הקורונה המועצה בדעה שעל הממשלה לחדול מהשימוש בשירות ולרכז מאמץ, משאבים וכוח אדם, כדי לבסס חלופות הולמות לשימוש בכלי חשאי שנועד למלחמה בטרור, על ידי שירות חשאי, בשונה מכל מדינה אחרת בעולם. מהטעמים האמורים .להלן, המועצה מביעה את התנגדותה לתזכיר החוק ביום30.4.2020 הגישה המועצה לוועדת השרים המיוחדת ולוועדת המ שנה למודיעין ושירותים מיוחדים נייר עמדה בעניין .המשך השימוש ב'כלי' של השירות בתמצית, המועצה הביעה דעתה שאין זה נכון להמשיך ולהפעיל את השירות במשימה זו- לא בדרך של החלטות ממשלה ולא באמצעות חקיקה ראשית, וכי היא סבורה שיש לעבור לשימוש בחלופות טכנולוגיות משמ .רות פרטיות המועצה בדעה שיש לפעול להחלפת ה'כלי' של השירות בכלים וולונטריים כדוגמת יישומון המגן ובה בעת לפעול בצעדי הסברה .נרחבים לעידוד ההתקנה והשימוש ביישומון אף הרשות להגנת הפרטיות, הסמכות המקצועית הממשלתית לעניין הגנת הפרטיות בישראל, במענה לפניית המוע צה מיום 3.5.2020 :, קבעה במפורש כך "המשך הסתייעות במתווה של שימוש בכלי של גוף בטחוני בעל תכליות מובהקות של מאבק בטרור והגנה על בטחון המדינה לצורך מעקב וניטור אחר תושבי המדינה לצמצום מגיפה, בעת הזו אינו מוצדק, אינו סביר ומהווה פתרון חריג ולא מידתי (גם אם יו)סדר בחקיקה ראשית. על כן יש להעדיף חלופות, טכנולוגיות ואחרות, אשר פגיעתן בפרטיות פחותה באופן משמעותי. הרציונל שעומד בבסיס עמדה זו הינו איזון תמידי ומידתי של המאבק במגיפה אל מול זכויות יסוד בהתחשב גם בסכנת המועצה הציבורית להגנת הפרטיות המדרון החלקלק והסיכון לשימוש בהסדרים דומים גם במצבים אחרים) מחלות אחרות, עבירות )הקשורות לשלום הציבור ועוד. " :ועוד מציינת הרשות להגנת הפרטיות, במענה הנ"ל כך "הרשות סבורה כי ככל שבכל זאת תישקל קביעת הסדר מעין זה בחקיקה ראשית, יהיה נכון לשקול ביסוסו והצדקתו רק לאחר קבלת נתונים ושקלול מידע עובדתי עדכני נוסף, אשר נכון שיכללו, בין השאר, נתוני תחלואה עדכניים, קיבולת מערכת הרפואה, בחינת חלופות שונות וכן שקלולן של פרקטיקות ה"ריחוק החברתי" הננקטות ע"י הציבור והשלכותיהן על היקפי ההדבקה ומתכונת ההדבקה (וכפועל)יוצא הצורך והיעילות של האיכון הסלולרי על מנת לצמצם אותה." שימוש בשירות חשאי למטרות אזרחיות במדינה דמוקרטית הינו חריג השמור למקרי קיצון. יש לחדול משימוש זה, מוקדם ,ככל שניתן ולהחליפו בפתרונות אזרחיים. החשש שהממשלה הופכת את הזמני והיוצא מן הכלל, לקבוע ולכלל הוא חשש ממשי. הוא מתממש לכאורה בפועל כיום, כיוון שהממשלה, כך נראה, איננה משקיעה משאבים מספקים לאיתור חלופות .ומעדיפה את המשך השימוש ב'כלי' של השירות חשש זה אף עלול להתעצם כתולדה של קיבוע השימוש בשירות חשאי למטרות מסוג זה, שיקבע בתודעת הממשלה את הנוחות של .השימוש, יעדיף אותו על פני איזון הכרחי עם זכויות אדם ויישם אותו גם למטרות אזרחיות נוספות אף אם תזכיר החוק יקודם– יש לעדכן אותו באופן מהותי .המועצה סבורה כי אף אם הכנסת תאשר חקיקת חוק בהתבסס על התזכיר שבנדון, יש לשנות ולעדכן מרכיבים מהותיים בו עיקרי הדבר ים-  אין מקום להכרזה אוטומטית של הסמכת השירות. יש לקיים הליך מסודר (ומדווח לציבור) ולבחון אם אכן קיים .חשש ממשי ומיידי המצדיק זאת  .יש לחייב את משרד הבריאות למנות ממונה על הגנת הפרטיות  יש למנוע שימוש בנתוני שיחות טלפוניות לצורך איתור מגעים. אין כל צורך ב .כך  .הכרזת הממשלה על הסמכת השירות צריכה לקבל את אישור ועדת חוץ וביטחון  יש לחייב את משרד הבריאות להתמים את המידע שהוא שומר למשך60 .יום  אישור נוהל משרד הבריאות על ידי היועץ המשפטי לממשלה ופרסום הנוהל באינטרנט הוא תנאי לכניסת החוק .לתוקף  צוות השרים צריך לפעול בעצימות גבוהה, לקיים דיונים על בסיס יום יומי, לדווח אחת לשבוע ולפרסם בפומבי את יד .ווחיו ואת חוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות  .יש לקבוע שאי מחיקת המידע מהווה עבירה פלילית גם כן ובהרחבה-  סעיף2 וסעיף24 )(א – הסעיף קובע הכרזה אוטומטית לפי סעיף2 , דהיינו הכרזה שהיא, לפי סעיף2 )(הדגשים שלנו :תולדה של המצב הבא "שוכנעה הממשלה כי בשל חשש ממשי להתפשטות רחבת- היקף של המחלה ובהעדר חלופה מתאימה ביחס לסיכון לציבור מהמחלה, קיים צורך מיידי וממשי בהסתייעות בשירות לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית שמטרתה זיהוי נתוני מיקומו של חולה בתקופה של14 יום לפני אבחונו במחלה וזיהוי האנשים שבאו ."עמו במגע קרוב לשם איתור מי שהיה עלול להידבק מן החולה אין זה ברור על סמך מה קובעת הממשלה חשש ממשי וצורך מיידי וממשי כאמור לעיל? דברי ההסבר לתזכיר החוק אינם מספקים נתונים, מדדים וניתוחים המצביעים על הצורך ביישום אוטומטי, עוקף המלצת צוות השרים לפי סעיף14 . המועצה בעמדה שיש לבטל סעיף זה ולהתנות את ההכרזה בהליך פורמאלי לפי סעיף14 , בתיקונים הנדרשים, כאמור לעיל במסמך זה וכן בתיקו.ן שיקבע את הצורך להמלצת צוות השרים קודם לקביעת ההכרזה המועצה הציבורית להגנת הפרטיות  סעיף10 – בהתאם לסעיף זה, מנכ"ל משרד הבריאות ימנה בעלי תפקידים לצורך ביצוע המוטל על המשרד בהקשר " :לניהול וטיפול במידע וכן פעולות לניהול, פיקוח ובקרה, ולאבטחת המידע ." ברחבי העולם פעולות פיקוח ובקרה מסוג זה נעשות על ידי ממוני הגנת פרטיות, בפרט כאשר מדובר בטיפול במידע רגיש. אף הדין הישראלי הכיר בצורך :זה, לפחות בשלושה מקרים o ממונה על הגנת פרטיות בבנק ישראל מכוח סעיף18 לחוק נתוני אשראי, תשע"ו– 2016 ; o ממונה על הגנת פרטיות ברשות לניהול המאגר הביומטרי, מכוח סעיף26 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע- 2009 ; o ;ממונה על הגנת פרטיות במערך הסייבר הלאומי, מכוח תזכיר חוק הסייבר משרד הבריאות, המנהל מידע רגיש באופן כללי ובמיוחד בהקשר של תזכיר החוק, איננו שונה ואיננו צר יך להיות שונה מהמקרים הנזכרים לעיל שבהם המדינה הבינה את החיוניות שבתפקיד הפורמאלי של ממונה על הגנת .הפרטיות המועצה בדעה שיש לחייב את משרד הבריאות, בתזכיר החוק, למנות ממונה על הגנת הפרטיות ויש לעגן חובת מינוי .כזו בחקיקה  סעיפים1 ו– 3 ()(א2) - לצורך הסיוע של השירות למשרד הבריאות, השירות משתמש ב"מידע טכנולוגי" הכולל " :"נתוני התקשרות" שמוגדרים כ מספר הטלפון של המתקשר, מספר הטלפון של יעד ההתקשרות ומועד .ההתקשרות " אין זה ברור מדוע השירות נדרש לפרטים אלה לצורכי איתור מגעים. כדי לעמוד בכלל "מזעור ה "מידע (Data Minimization) , דהיינו, שימוש רק במידע האישי הנדרש לצורך מימוש המטרה (במיוחד כשמדובר בשימוש .במידע בכפיה ולא בהסכמה), יש למנוע את השימוש של השירות בנתוני התקשרות למטרות המצוינות בתזכיר החוק  סעיפים1 ו– 3 ()(א3) – לצורך הסיוע של השירות למשרד הבר יאות, השירות יעביר למשרד הבריאות "פרטי מידע " :דרושים" המוגדרים ביחס אנשים שבאו במגע קרוב עם החולה גם "נתוני זיהוי" המוגדרים כ שם, מספר תעודת זהות, מספר טלפון ותאריך לידה ". אין זה ברור מדוע משרד הבריאות זקוק לקבל את תאריך הלידה המלא של כל אדם הבא לכאורה במג "ע עם חולה. כדי לעמוד בכלל "מזעור המידע(Data Minimization) , דהיינו, שימוש רק במידע האישי הנדרש לצורך מימוש המטרה (במיוחד כשמדובר בשימוש במידע בכפיה ולא בהסכמה), יש למנוע את .השימוש של משרד הבריאות בתאריך לידה מלא. ככל שנדרש, יש להסתפק בשנת לידה  סעיף2 )(ג – הכרזת הממשלה על הסמכת השירות צריכה לקבל את אישור ועדת חוץ וביטחון ולא רק להיות מונחת .על שולחן הועדה, כמוצע בתזכיר החוק  סעיף3 )(ג – " :אין די באמירה הכללית.תוך שמירה על פרטיותו וכבודו של החולה ושל מי שבא עמו במגע קרוב " יש ליצוק תוכן קונקרטי לפעולות שהש ירות ינקוט לצורך ההגנה על הזכות לפרטיות ולכבוד– שתיהן זכויות חוקתיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לדוגמה: פעולות ממוכנות המנהלות מידע אישי רגיש מחייבות לקיים תהליך הערכת סיכוני הגנת פרטיות(Privacy Impact Assessment), איתור הסיכונים לפרטיות נושא ,י המידע .קביעת בקרות מפחיתות סיכון, תיעוד שלהן, יישומן והפעלת בקרה מדידה על איכות פעולתן  סעיף9 - משרד הבריאות רשאי לשמור את פרטי המידע שהועברו אליו מהשירות למשך60 " ימים לצורך תחקיר פנימי של הפעולות שביצע משרד הבריאות ". אין זה ברור מדוע משרד הבריאות צרי ך לשמור את הפרטים הללו .בצורה מזהה. יש לחייב את משרד הבריאות לבצע התממה של הפרטים  סעיף11 – יש לקבוע שתנאי לכניסתו של החוק לתוקף הוא אישור קודם לכן של נוהל משרד הבריאות על ידי היועץ .המשפטי לממשלה ופרסומו לציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות  סעיף14 – o י ש להבנות בתזכיר החוק את שיקול הדעת של צוות השרים, כך שהמלצותיו תהיינה מבוססות על מדדים .כמותיים ידועים מראש המועצה הציבורית להגנת הפרטיות o יש לחייב את הפרסום בפומבי של חוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות לצוות השרים. ודוק, הרשות ,להגנת הפרטיות כבר הביעה את דעתה המתנגדת לחקיקת חוק מסוג זה במענה לפניית המועצה מיום 3.5.2020 . ברי כי הממשלה בחרה, בעצם פרסום תזכיר החוק, שלא לקבל עמדה זו. על כן, המועצה בעמדה שעמדת הרשות להגנת הפרטיות צריכה להוות תנאי .להמשך ההסתייעות בשירות לפי החוק o .יש לחייב לפרסם בפומבי את פרוטוקולי דיוני צוות השרים o בשים לב ל חשיבות העליונה באיתור חלופות, בהתאם לפ"ד בן מאיר ולעמדת הממשלה עצמה, יש לחייב .את צוות השרים לקיים ישיבות יומיות ולדווח לממשלה אחת לשבוע ולא אחת לחודש o יש לחייב את צוות השרים להגיש את הדיווח לממשלה גם ליועץ המשפטי לממשלה וגם לוועדת המשנה למודיעין ושירותים .חשאיים  סעיפים15 ו– 16 – על הדיווחים של משרד הבריאות והשירות לכלול נתונים כמותיים, סטטיסטיים מדויקים .המצביעים על רמת הדיוק והאפקטיביות של ה'כלי' של השירות  סעיפים3 ,)(א16 , 17 , 18 )(ג – תזכיר החוק מאפשר למשרד הבריאות לבצע פעולות באמצעות "מי מטעמו". בשי ם לב לרגישות הגבוהה של המידע והעיסוק בו, אין להסתפק באמירה מסוג זה. יש להבין מיהם הגופים שיפעלו מטעמו ?של משרד הבריאות בהתאם למוצע ותחת אילו הסדרים  סעיף19 – בשים לב שאי מחיקת מידע כנדרש בתזכיר (ובכלל זה דיווח שגוי על מחיקת מידע לפי סעיף18 ) מייצר סיכון ג דול למידע בעל רגישות גבוהה, סעיף העונשין צריך לכלול לא רק גילוי ושימוש במידע, אלא גם אי מחיקת .מידע על ידי האדם האמון על המחיקה במשרד הבריאות ובשירות לאור האמור לעיל, המועצה בעמדה שיש להימנע מקידום תזכיר החוק ומנגד, על הממשלה להשקיע את המאמץ והמשאבים .הנדרשים, כדי ליישם חלופות לשימוש בשירות ובפרט (אך לא בהכרח רק) לשימוש ביישומון המגן ככל שהממשלה תמצא לנכון לקדם את תזכיר החוק, המועצה בדעה שיש לתקן נושאים מהותיים בו, כמוצג לעיל בנייר עמדה .זה .המועצה עומדת לרשות ממשלת ישראל לצורך המשך יעוץ וקיום דיון בנושא תזכיר החוק ,בכבוד רב :חברות וחברי המועצה יו"ר המועצה עו"ד אורית פודמסקי, מנהלת )המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה (בדימוס חבר מועצה עו"ד דן אור-חוף, משרד עו"ד אור-חוף, התוכנית ללימודי הסייבר, אוניברסיטת תל אביב חברת מועצה ד"ר ענת בן דוד, המחלקה לסוציולוגיה, למדעי המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה חבר מועצה ,ד"ר ארז ויסברד חוקר ומרצה בתחום מדעי המחשב מעבדות בל והאוניברסיטה הפתוחה חבר מועצה פרופסור טל ז'רסקי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה חבר מועצה ד"ר ערן טוך, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב חברת מועצה ,גב' סימה נדלרIBM - Senior Program Manager Privacy חבר מועצה עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח :העתקים עו"ד רז נזרי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר, משנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר שלומית וגמן, ראש הרשות להגנת הפרטיות המועצה הציבורית להגנת הפרטיות עו"ד טליה אגמון, משנה ליועץ המשפטי, משרד הבריאות