חומר רקע

החינוך המשלב מבוא :האמירה הרווחת לפיה: "הכל מתחיל בחינוך", הוכחה בצורה המדויקת ביותר במקרה של מערכת החינוך בישראל פיצלנו את מערכת החינוך ל ממלכתי ול ממלכתי- תי ד , לא בנינו תרבות יהודית- ישראלית רחבה ומשותפת, וקבלנו .חברה שסועה שנאחזת ברסיסים תרבותיים כמכנה המשותף שלה ןו כיו מ ש שורש הבעיה הוא מערכת החינוך המפוצלת , הרי שבכדי לפתור את הבעיה עלינו להתחיל מהשורש. ולשם :כך נועד החינוך המשלב חינוך המפגיש ומחבר באופן יומיומי בין תלמידים דתיים, חילוני ם ומסורתיים, ויוצר איתם ובעבורם תשתית תרבותית משותפת : בה יש מקום לדעות השונות, ויש גם מקום לשיח והפר .ייה ביניהן החינוך המשלב החל את דרכו ביוזמות מקומיות בישובים ו ב ערים. בשנת2001 הקים הרב מיכאל מלכיאור את רשת 'מיתרים ' שנועדה לתמוך ולאפשר את קיומם של מוסדות החינוך האלו: מגיל הגן ועד התיכונים. ובשנת 2008 הוביל הרב מלכיאור את חקיקת חוק החינוך המשלב , בתמיכה פ ,וליטית רחבה, בתמיכה פעילה של הליכוד .ישראל ביתנו, המפד"ל, והעבודה .המפלגות החרדיות נמנעו, ולא התנגדו לחוק .חוק זה היה שלב חשוב מאוד בהתפתחות בתי הספר המשלבים שרי החינוך, מהמפלגות השונות, ש כיהנו לאחר חקיקת החוק תמכו בחוק ועודדו את יישומו. תמיכה שבאה לי די ביטוי בהקצאות שעות ייחודיות לבתי הספר היסודיים, ובשלב מאוחר יותר גם לתיכונים . בשתי ם עשרה הש נים שחלפו מאז שנחקק החוק , ראינו את כיצד הביקוש לבתי ספר משלבים הולך וגדל, בכל הרצף היהודי בישראל: מסורתיים, חילוני .ם ודתיים שרוצים אחדות, ורוצים שהילדים שלהם יגדלו ויתחנכו ביחד לאור צמיחה משמעותית זו, אנו גם זקוקים לביטוי בחוק שיאפשר את צמיחת החינוך המשלב לפי רצון ההורים , ולקדם חקיקה שתאפשר את העמדתו של החינוך המשלב כזרם עצמאי . היעד המרכז י אם כן, הוא הקמת זרם חינוך משלב, שעומד בפני עצמו . כך שכשם שהורה יכול לבחור האם לשלוח את ילדיו לחינוך ממלכתי (חילוני) או לחינוך ממלכתי דתי, הוא גם יוכל לבחור בחינוך המשלב. כל זמן שאין לו בחירה כזו – אז מה שקורה בפועל במקומות רבים הוא שיש רצון עז של הורים להקים בית ספר, אבל הרשות .המקומית חוששת מהדבר, שמא זה יפגע בבתי ספר אחרים, והיא לא מחויבת להיענות לדרישה הזו וכך נוצר מצב אבסורדי שהעם רוצה אחדות – ודווקא המדינה היא זו שגורמת להפרדה ולפילוג . לקראת דיון ועדת החינוך התרבות והספורט ביום שלישי21.7 לצערנו ב שבועות האחרונים, בעקבות משבר הקורונה, אנו שומעים על תכנון גזר ות חדשות, אשר יפגעו בהישגים שכבר הושגו וכך יסיגו את החינוך המשלב אחורנית . לכן, ראשית יש לטפל בס יכול הגזירות החדשות שמתקבלות אף על פי ש לא היית ה ה כל חלטה על שינוי מדיניות ורק לאחר מכן ניתן יהיה לעבור לשלב הבא של הצמ חת החינוך המשלב לזרם רשמי במערכת החינוך . :הגזירות העומדות על הפרק - אי הכרה בבי"ס משלבים חדשים .: בשנים האחרונות צומח החינוך המשלב בקצב מהיר יחסית ,כעת משרד החינוך אינו פותח אופציה להכרה בביה"ס חדשים בשנה"ל הקרובה , ובכך לעצו ר את התנועה החשובה של .התפתחותו של החינוך המשלב, אשר כאמור תרומתו לחברה הישראלית הינה תרומה מכרעת - אי הקצאת תקציב ל 4 ש"ש לתיכונים המשלבים: בשנים האחרונות הכיר משרד החינוך ב צורך הקריטי בשעות ייעודיות לתיכונים המשלבים, והעביר לתיכונים ה משלבים- 4 ש"ש. כעת, מבקש משרד החינוך לקצץ בשעות כה חיוניות . משמעות הדבר היא פיטורי מורים ומכה אנושה לחינוך המשלב העל יסודי, כמו גם לכלל מערכת החינוך המשלב (שכן היא חוסמת את האפשרות של בתי הספר היסודיים ו חטיבות הביניים לצמוח לת יכון) - אי חידוש התמיכה לבתי הספר המשלבים לצורך ליווי פדגוגי מקצועי של ארגונים מלווים: לאחר20 שנים שבהן מלווה רשת מיתרים ליווי פדגוגי מקצועי את בתי הספר המשל בים, החליט המשרד לראשונה השנה )(תש"ף להקצות לכל בית ספר משלב סכ ום מירבי של17,100 ₪ עבור הליווי. ה גם ש הסכום שנקבע לא מבטא את מידת ההשקעה, וכן ה סירבול הבירוקרטי שנקבע מקשה על קבלת התשל ום, מדובר בתמיכה חיונית ש .נבקש שתמשיך שלב זה של עצירת הפגיעה הקשה בחינוך המשלב הינו השלב הראשון בלבד לתמיכה ממשלתית בחינוך ,המשלב .אשר השלמתה תיעשה רק לכשהחינוך המשלב יעמוד כזרם עצמאי השלב הבא הנחוץ ל השלמת התפתחות החינוך המשלב כל עוד החינוך המשלב אינו זרם עצמאי הרי שאין לו פיקוח עצמאי, וכך נוצ ר מצב בלתי - אפשרי שכל בית ספר צריך להחליט האם הוא תחת הפיקוח הממלכתי דתי או הממלכתי . כך אין לבתי הספר המשלבים פיקוח אחד ואחיד ובתי הספר תלויים במפקח ים של הממלכתי או הממלכתי דת ,י ובמיד ת ההכל ה של כל אחד מהם כלפי החינוך המשלב . זהו כמובן מצב בלתי סביר ,, המצב הראוי הוא שיהיה פיקוח אחד, עצמאי, לחינוך המשלב שי אפשר את הטמעת הפדגוגיה והשפה הייחודית של .בתי הספר המשלבים בהקמתו של זרם חינוך משלב , יוכלו לבוא לידי פתרון עוד מ ספר בעיות ואתגרים העומדים לפתחו של החינוך :המשלב 1. תקצוב שווה לחינוך המיוחד – כרגע המצב הוא שכיתות החינוך המיוחד ובתי הספר של החינוך המיוחד אינם זכאים לתקצוב זהה ליתר הכיתות ובתי הספר של ה חינוך המשלב. למעשה הם אינם מקבלים הכרה או תקצוב כ לל תחת כותרת זו, בטענה שהם מקבלים תקצוב ייחודי בהיותם בחינוך .המיוחד רצונם של הורים לילדי החינוך המיוחד ומנהלי בתי הספר של החינוך המיוחד (בהם ל עיתים ל ומדים תלמידים דתיים , חילוני ם ומסורתיים) עומד בפנ .י שוקת שבורה במשרד החינוך 2. ה רחבת חוק החינוך המשלב אל הגנים – .הגנים מהווים את המסד שעליו צומחים בתי הספר המשלבים במרבית המקרים הגנים המשלבים מזינים את בתי הספר .המשלבים למרות זאת עד היום – לא הוחל .חוק החינוך המשלב על הגיל הרך .הגנים אינם מוכרים ואינם מתוקצבים בהתאם לצרכיהם 3. הקמת בתי ספר משלבים מלכתחילה , ולא רק הסבה של בתי ספר קיימים לבתי ספר משלבים – ,כרגע על פי הפרשנות שנתנה במשרד החינוך ללשון החוק , האפשרות היחידה להקמת בית ספר משלב היא )הסבתו של בית ספר קיים (ממלכתי או ממלכתי דתי– לבית ספר משלב, בהסכמה רחבה של מרבית .ההורים .יש ישובים וערים שבהם מלכתחילה יש ציבור רחב המבקש להקים בית ספר משלב במצב הנוכחי בית ספר משלב שהוקם מלכתחילה ,, נאלץ להמתין שנה עד אשר יוכל להיות "מוסב" למשלב ומפספס את ההכרה ו התקצוב החי.וני לתפקודו כבית ספר משלב יש ,, אפוא לאפשר את פתיחתו של בית ספר משלב מלכת חילה, ולא לחכות להסבת בית ה .ספר הקיים לבית ספר משלב 4. חיוב רשויות לפתוח אופציה של חינוך משלב – באם יש ביקוש של20-40 'תלמידים לכיתות א- .'ב .לשמחתנו הביקוש לבתי ספר משלבים הולך וגדל יחד עם זאת, אין עיגון בחקיקה המאפשר לחייב את הרשויות לפתוח בתחומם בית ספר ,משלב או להסיע תלמידים לבית ספר משלב סמו ,ך אף אם יש לכך ביקוש רחב היקף , וכך נשארים ההורים תלויים ברצונו ה .טוב של ראש הרשות 5. הכשרת מורים ופיתוח מקצועי – בכדי להצמיח את החינוך המשלב יש להצמיח פרחי הוראה ואנשי חינוך שידעו להנחיל את השפה הייחודית של החינוך המשלב ואת הפדגו .גיה הייחודית בחינוך המשלב לשם כך יש לבטל את החובה על מורים המלמדים בבתי ספר משלבים שנמצאים תחת הפיקוח הממלכתי- ,דתי לעבור את הקורס של החמ"ד, ותחת זאת להרחיב את האפשרות להצמיח פיתוח מקצועי .והכשרת מורים ייעודית וייחודית למורי החינוך המשלב 6. כ יתה משלבת במוסד ממלכתי .תוכל לקבל הכרה כחינוך משלב במקרים רבים נפתחת כיתה משלבת במוסד ממלכתי, ורק כ עבור שנים היא צומחת לכדי בית ספר עצמאי. בכל אותן שנים מתמודדים אנשי ההוראה בכיתה עם אותם האתגרים שמתמודדים בכל החינוך המשלב– אך לא זוכים לתמיכה זהה. לשם כך יש אפשר את ההכרה .והתמיכה גם בכיתה משלבת בתוך בית ספר ממלכתי .הקמתו של זרם החינוך המשלב כרוכה בהקצאת תקציבים יחד עם זאת, יחסית, מדובר בתקציב לא רב, כיוון שכרגע מספר בתי הספר המשלבים הוא קטן . אנחנו אמנם מקווים שהביקוש ילך ויצמח, שכן יש רבים ששואפים לאחדות, ומרגע שיפתחו השערים – יוקמו עוד בתי ספר משלבים. אך ההתפתחות ת י קח עוד שנים , ולכן ההוצאה ה קטנה יחסית בשנים הקרו בו ת לא תכביד במיוחד על תקציבו הגדול של משרד הח ינוך . התועלת ,לעומת זאת גדולה .