חומר רקע

www.knesset.gov.il "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת [email protected] ה פער ה דיגיטלי ו יישום המדיניות הממשלתית ל צמצומו :כתיבה רועי גולדשמידט :| אישור יובל וורגן :תאריך כ"ח בתמוז תש"פ , 20 ביולי2020 סקירה שם המסמך | 1 www.knesset.gov.il [email protected] תוכן תמצית 2 1 מהו פער דיגיטלי ................................ ................................ ................................ ............. 4 1.1 מדוע חשוב?לצמצם את הפער הדיגיטלי ................................ ................................ ........... 5 2 נתונים על פער דיגיטלי בישראל ................................ ................................ ......................... 6 2.1 נתוני מחקר פיזה2015 ................................ ................................ ................................ ... 10 2.2 אוריינות דיגיטלית ................................ ................................ ................................ .......... 12 2.2.1 "מחקר בנושא "האינטרנט בחברה הערבית בישראל ................................ ................... 14 2.2.2 מדידת הפער הדיגיטלי באמצעות עקבות דיגיטליים ודפוסי גלישה ............................... 15 3 הטיפול הממשלתי בסוגיית הפער הדיגיטלי ................................ ................................ ........ 16 3.1 התוכנית הכלכלית2021, תחומי הדיגיטל ................................ ................................ ......... 16 פעולות הממשלה לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ ................................ .................... 18 3.2 פעולות משרד המדע והטכנולוגיה ................................ ................................ ................... 18 3.2.1 להב"ה– לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית ................................ .................. 18 דוח מחקר הערכה של פרויקט להב"ה ................................ ................................ .................... 22 3.2.2 מרכזי דיגיטלי ................................ ................................ ................................ ........... 23 3.2.3 תקצוב משרד המדע לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ ............................. 25 3.3 המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית ................................ ................................ ...................... 25 3.3.1 פעילויות ישראל דיגיטלית לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ ...................... 27 3.4 משרד החינוך................................ ................................ ................................ ................. 30 4 פעילות עמותות שונות לצמצום הפער הדיגיטלי ................................ ................................ .. 30 עמותת תפוח ................................ ................................ ................................ ........................... 31 מחשבה טובה ................................ ................................ ................................ .......................... 32 איגוד האינטרנט ................................ ................................ ................................ ....................... 33 2 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] תמצית המונח פער דיגיטלי משמש לתיאור מצב שבו ל יחידים או ל קבוצות שונות באוכלוסייה יש רמות שונות של: 1 ) נגישות או בעלות על תשתיות דיגיטלי ות; 2 )אוריינות דיגיטלית. נגישות או בעלות על מחשב ואינטרנט הם תנאי הכרחי .אך לא מספיק לשם צמצום הפער הדיגיטלי השימוש במחשב ובאינטרנט חיוני כיום בהיבטים רבים בחיי היומיום ומשפיע על תחומי חיים רבים בהם: קשרים .חברתיים, תעסוקה, בריאות, צרכנות, שיח פוליטי, חינוך ועוד ה יכולת לעשות שימוש בטכנולוגיות המידע עשויה לאפשר ניידות חברתית, ומאידך גיסא, העדרה צפוי להחריף את הפע רים החברתיים הקיימים ולכן צמצום הפער הדיגיטלי הוא יעד חברתי-כלכלי חשוב. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019 :עולה כי  ;פערי השימוש במחשב ובאינטרנט קשורים למשתני רקע כגון: השכלה, הכנסה, דתיות ולאום  יהודים דיווחו על שימוש רב יותר באינטרנט בהשוואה לערבים ;לכלל המטרות שנסקרו  שיעור השימוש באינטרנט לתשלומים, לקניות ולקבלת שירותי ממשל נמוך ביחס לשימוש לר שתות .חברתיות או לחיפוש מידע  קיימת זיקה בין ההגדרה העצמית של הדתיות לדפוסי השימוש באינטרנט. כך לדוגמא, בעוד בקרב חרדים רק30% דיווחו כי עשו שימוש באינטרנט לקבלת שירותי ממשל; בקרב חילוניים היה שיעור המ דווחים על שימוש כאמור גבוה פי שנ יים– 57% .  שיעורי השימוש לתשלומים, קניות, קבלת שירותי ממשל ודוא"ל בקרב הציבור הערבי נמוכים משמעות ית .)מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית (פער גדול מפי שניים בין הסיבות שמציעה החוקרת אסמ :אא גנאים לשיעורי השימוש הנמוכים בתשלומים מקוונים בקרב החברה הערבית חוסר מודעות; חוסר מיומנות; חשש מאי הצלחה והסתבכות עם הרשויות ושיעור שימוש נמוך יחסית בכרטיסי אשראי – .המגביל את האפשרות לתשלומים מקוונים מדיניות ממשלתית טיוטת )התוכנית הכלכלית (טיוטת הצעת חוק ההסדרים לשנת2020 ,, שפרסם משרד האוצר עוסקת בין היתר בתחום השירותים הדיגיטליים לאזרח. בין השאר מוצע בה כי:  ;כל תושב יספק מען דיגיטלי שיכלול דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד יואץ הפיתוח של "האזור האישי הממשלתי שי אפשר לאזרח ל גשת למידע אודותיו ולשירותים המיועדים עבורו באופן מותאם אישית ובמקום אחד. עד סוף יוני2021 .יפותח יישומון שינגיש את כלל שירותי האזור האישי לטלפונים ניידים  ,סוגיות נוספות הנדונות בטיוטת התוכנית: הרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטלי, מערכת ההזדהות הלאומית חתימה אלק טרונית ואימות מסמכים ציבוריים באופן דיגיטל י.  לפי טיוטת התוכנית: "הממשלה רואה חשיבות בקידום מענה הולם לאוכלוסיות המתקשות לצרוך שירות דיגיטלי" ותקים צוות בין- משרדי שיגבש תוך30 יום ממועד ההחלטה שתתקבל בעניין, תוכנית שמטרתה שם המסמך | 3 www.knesset.gov.il [email protected] להנגיש את השירותים הדיגיטליים הממשל תיים שבאזור האישי הממשלתי לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית וחסרות אמצעים דיגיטליים". מן התוכנית עולה כי .שירותים דיגיטליים מתקדמים הופכים לכלי מרכזי וכמעט בסיסי באפשרות לקבל שירותים ,למרות האמור נתוני הפער הדיגיטלי מצביעים על שונות גדולה מאוד בנגישות לתש .תיות ובמיומנות השימוש בהן במקום שטכנולוגיות המידע הללו יגדילו את הנגישות של קבוצות ופרטים בפריפריה הכלכלית- חברתית למידע, לחינוך ולשירותים לאזרח, הן עלולות להגדיל את הפער וליצור הלכה למעשה "חסמי נגישות" נוספים. פעילויות הממשלה לצמצום הפער הדיגיטלי  להב"ה בשנת2002 הוחלט על הקמת פרויקט להב"ה– לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית; התוכנית פעלה תחת מסגרות שונות בהן: משרד האוצר, התקשוב הממשלתי ומאז שנת2014 .תחת משרד המדע והטכנולוגיה למרות כוונות להקים100 מרכזים, בפועל לא הוקמו אף לא מחצית ממספר המרכזים האמו ר. מספרם של "מרכזי להב"ה ומרכזי "דיגיטלי הפועלים במתכונת דומה תחת משרד המדע והטכנולוגיה מגיע כיום ל- 38 מרכזים בסה"כ . פעילות להב"ה נדונה בשני דוחות של מבקר המדינה בשנים2011 - 2014 . בין השאר נמתחה בדוחות ביקורת על תמהיל הגילאים של משתתפי התוכנית– שלא הוגדר בצורה ברורה מספיק ושכלל שיעור גדול יותר של ילדים ובני נוער ממבוגרים; העדר מעורבות מספקת של משרד החינוך בנושא; ובעיות בדפוס ההעסקה של העובדים ומנהלי .התוכנית וני תנ משרד המדע לע הלומדים במרכזי להב"ה ומרכזי דיגיטלי עשויים לכלול חפיפה, בשל השת פות ת של אותו תלמיד בכמה קורסים ולכן לא ניתן להסיק מהם על מספר התלמידים הכולל בקורסים - ללא חפיפה זו. עם זאת מן הנתונים מסתמ נת ירידה.בהיקפי הפעילות של להב"ה בחמש השנים האחרונות לדברי נציגת המשרד ה ירידה בהיקפי הפעילות נובעת מקשיים משפטיים של המכרז שעל בסיסו עובדת המערכת, שהביאו לעזיבה של עובדים .רבים בשנים אלו ללא יכולת לקלוט חדשים לפי נתוני משרד המדע והטכנולוגיה חלקם של אזרחים ותיקים מ כלל .הלומדים בקורסים של להב"ה ודיגיטלי נמוך מאוד מ מחקר הערכה של פרויקט להב"ה עלה כי הקורסים של להב"ה נתפסים כחשובים עבור המשתתפים בהם, בפרט עבור האוכלוסיות הערבית והחרדית שדירגו את הציפיות מהקורס, החשיבות שלו, וכוונותיהם דירוג גבוה יותר מהמשיבים מהאוכלוסיי .ה הכללית נמצאו הבדלים מובהקים ומשמעותיים ביחס להיכרות עם המחשב .והאינטרנט, היכולת לבצע משימות, והמסוגלות העצמית בין המצב טרם הקורס ואחריו עם זאת, גם לאחר הקורס נראה כי השיפור התבטא בעיקר ביכולת בשימושים בסיסיים ולא בשימושים מתקדמים- בהם לא חל שיפור אצל רו.ב המשתתפים גם לאחר הקורס כלל תקציב משרד המדע והטכנולוגיה לצמצום הפער הדיגיטלי בשנים2015 – 2019 עמד על כ- 157 מיליוני .ש"ח 4 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] 1 מהו פער דיגיטלי1 המונח פער דיגיטלי משמש לתיאור מצב שבו ל יחידים או ל קבוצות שונות באוכלוסייה יש רמות שונות של: 1 )נגישות או בעלות על תשתיות דיגיטלי ות – ,מחשב ,טלפון חכם תוכנות , יישומים ו חיבור ל אינטרנט; 2) אוריינות דיגיטלית – .מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת :מונחים מקובלים אחרים לתיאור התופעה הם "אי- שוויון דיגיטלי", "הדרה דיגיטלית" או "קיפוח ."דיגיטלי בעוד בראשית המחקר בנושא היה נפוץ מ יקוד בשאלת הנגישות לתשתיות, כיום קיימת הבנה כי נגישות או בעלות על מחשב ואינטרנט הם תנאי הכרחי אך לא מספיק לשם צמצום הפער .הדיגיטלי לא כל מי שיש לו נגישות פיזית למחשב ואינטרנט משתמש בהם באופן מיטבי ומפיק 1 ,רועי גולדשמידט, "פרויקט להב"ה", מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בדצמבר2010; אזי לב- און, "מצמצמים ,"את הפער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של השתתפות בתוכנית להב"ה2019 :, ע"מ17 - 25 .  ישראל דיגיטלית ביוני2017 נתקבלה החלטת ממשלה על אישור התכנית הדיגיטלית הלאומית . תחת הכותרת אוריינות דיגיטלית נכתב בהחלטה כי יש,לגבש בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה זו, תכנית לאוריינות דיגיטלית תוך התייחסות למגזרים שבהם קיים פער בנושא ולהוביל את יישומה. הגוף הממשלתי המוביל את יישומה של תוכנית זו הוא מיזם ישראל דיגיטלית, ש הועבר לאחריותו של משרד הדיגיטל הלאומי אשר.הוקם לאחרונה פעילותה :של ישראל דיגיטלית בנושא צמצום הפער הדיגיטלי ממוקדת בשלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות ערבים, חרדים ובני הגיל השלישי . כל אוכלוסייה כאמור מתמודדת עם חסמים שונים ויש לה מוטיבציות שימוש שונות. תוכניות ספציפיות נעשות בעיקר בשלושה ערוצים: הכשרות וקורסים; הנגשת שירו תים והכשרת גופים וארגונים .העובדים עם אוכלוסיות היעד של המיזם ,בין ההכשרות והפרויקטים שציינה נציגת ישראל דיגיטלית: חורה דיגיטלית אוריינות דיגיטלית להעצמת נשים, פרויקטUP לקידום אוריינות בקרב לקוחות שירות התעסוקה, מ י זם קהילות דיגיטליות, קמפוסIL, ועוד . מידע .על יישום תוכניות אלו מוצג במסמך מאז הקמת התוכנית הלאומית ביוני2017 הוקצה לנושא צמצום הפער הדיגיטלי , במסגרת פעילות ישראל ,דיגיטלית תקציב של כ- 73 מיליוני שקלים . 62% מהסכום האמור, במימון מטה ישראל דיגיטלית והיתר במימון .שותפים מן המגזר השלישי כשליש מהסכום האמור הושקע במיזמים לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית (כ- 23.3 .)מיליוני שקלים  עמותות עמותות שונות פועלות בתחומי האוריינות הדיגיטלית וצמצום הפערים בתחום, בשיתוף משרדי ממשלה או באופן ,עצמאי בהן: מחשב לכל ילד, עמותת תפוח , עמותת מחשבה טובה ואיגוד .האינטרנט הישראלי נגישות או בעלות על מחשב ואינטרנט הם תנאי הכרחי אך לא מספיק לשם צמצום .הפער הדיגיטלי שם המסמך | 5 www.knesset.gov.il [email protected] מהם תועלת מרבית ולכן לא די בהקניית גישה לתשתיות אל א י ש צורך בהקניית מיומנות ובחיזוק המוטיבצי ה .לשימוש בטכנולוגיות אלה רבים מן החוקרים גורסים כי פער דיגיטלי מצטרף לפערים חברתיים קיימים אחרים כגון פערי השכלה, הכנסה, גיל ו עוד, ו"לכן מכנים זאת "פער מרובה" או "קיפוח מרובה - Multiple deprivation . מדדים שונים משמשים להערכת הפער הדיגיטלי: בעלות או נגישות ל טכנולוגיה, תכיפות השימוש, מיומנות השימוש, שימושים נפוצים, עמדות כלפי הטכנולוגיה והשימוש בה .ועוד 1.1 מדוע חש ו?ב לצמצם את הפער הדיגיטלי2 השימוש במחשב ובאינטרנט הוא חיוני כיום בהיבטים רבים בחיי היומיום ו משפיע על תחומי חיים :רבים  תעסוקה – ;הן ככלי לחיפוש עבודה והן כמיומנות נדרשת בתחומי עיסוק רבים  בריאות –ה יכולת לאסוף מידע, להשתתף בפורומים ואף לקבל שירותים רפואיים מרחוק ;עשויה לתרום לתחושה של יותר שליטה במצב הרפואי  קשרים חברתיים – השימוש באינטרנט ובפרט ברשתות חברתיות יכול לסייע ביצירה ;או שימור של קשרים חברתיים, לספק תמיכה רגשית ותחושת שייכות  צרכנות וכלכלה – ה אפשרות להשוות מחירים, לקנ ות ברש ת, לקבל שירותים מרחוק ועוד יכול ה ;לתרום לייעול משימות ולהקטנת עלותן של עסקאות  פוליטיקה – חשיפה למידע פוליטי, השתתפות חברתית ופוליטית והתארגנות חברתית כולן נעשות כיום בין השאר באמצעים מקוונים ולכן מיומנות במרחב המקוון צפויה ע להו .יל להן  חינוך– למידה מרחוק, איסוף וניתוח מידע מהאינטרנט, גיוון מקורות המידע, כולם תלויים כיום במיומנויות מחשב ואינט.רנט ,היכולת להשיג מידע לעבד ולבחון אותו באופן ביקורתי, להתמודד עם שטף המידע , לתקשר עם פרטים או ארגונים – כל זאת באמצעות טכנולוגיות המחשב והאינטרנט– .הופכת בעידן המידע לכלי ולמיומנות חיוניים יכולת זו עשויה לאפשר ניידות חברתית, ומאידך גיסא, העדרה צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי .הוא יעד חברתי וכלכלי חשוב 2 .שם ה יכולת להשתמש במחשב ובאינטרנט עשויה לאפשר ניידות חברתית, ומאידך גיסא, העדרה צפוי להחריף את הפערים .החברתיים הקיימים 6 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] 2 נתונים על פער דיגיטלי בישראל3 להלן יוצגו נתונים על שיעור השימוש ודפוסי השימוש .במחשב ובאינטרנט למטרות שונות תרשימים 6-1 מבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמקורם בסקר החברתי. תרשים1 , שיעורי שימוש במחשב ובאינטרנט בקרב בני20 ומעלה , 2019, תכונות נבחרות מתרשים 1 ,ניתן להסיק :  סך שיעור המשתמשים באינטרנט בקרב בני20 ומעלה כל יום("או כמעט כל יום") , גבוה משיעור המדווחים על שימוש במחשב ("בשלושת החודשים טרם הריאיון" .) הסיבה לשיעור הגבוה יותר של גולשים באינטרנט משיעור משתמשי המחשב, היא .גלישה מטלפון נייד  :פערי גיל שיעור השימוש באינטרנט באופן יומיומי והשימוש במחשב יורד עם עליית גיל .המשיבים  היעדר פער מגדרי בנגישות: ההבדלים הבין מגדריים בתכיפות השימוש באינטרנט .ומחשב זניחים עד לא קיימים  פער יהודי- :ערבי בעוד הפער ב ין יהודים לערבים בשיעור השימוש היומיומי באינטרנט ן קט יחסית ( 82% % לעומת77 ;) קיים פער ניכר בשיעור השימוש במחשב בין יהודים ( וערבים77% לעומת46% .) 3 " ,על פי נתונים מתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוח5.8 : "בני20 ומעלה, לפי שימוש במחשב ולפי תכונות נבחרות .", נתוני הסקר החברתי ישנו פער בתכיפות השימוש באינטרנט ובמחשב על רקע הבדלי גילאים, וקיים פער ניכר בשיעור השימוש במחשב (אך לא בשימוש יומיומי באינטרנט) בין .יהודים לערבים שם המסמך | 7 www.knesset.gov.il [email protected] תרשים2 .ש יעורי שימוש במחשב ובאינטרנט בקרב בני20 ומעלה , 9 201, תכונות נבחרות4 מתרשים2 עול ים הממצאים הבאים:  :השכלה ופער דיגיטלי בהכללה, ככל שרמת ההשכלה עולה, שיעורי השימוש היומיומי באינטרנט והשימוש במחשב, עולים (למעט בקרב בעלי השכלה על תיכונית– .)לא אקדמית  :הכנסה ופער דיגיטלי ככל שרמת ההכנסה עולה שיעורי השימוש היומיומי .באינטרנט והשימוש במחשב עולים  :דתיות ופער דיגיטלי "( קיים קשר בין ההגדרה העצמית הדתית מידת דתיות " ,)במונחי הלמ"ס לבין שיעור השימוש באינטרנט ובמחשב. שיעור החרדים המדווחים על כך שהשתמשו במחשב (בשלוש)ת החודשים טרם הריאיון גבוה משיעור המדווחים על שימוש יומיומי באינטרנט. שיעור המדווחים על שימוש באינטרנט כל יום או כמעט כל יום בקרב חרדים היה37% לעומת כ- 80% בקרב דתיים ומסורתיים ו- 92% )בקרב חילוניים.  לפי נתוני הלמ"ס, גם בקרב בני דתות אחרות ,קיים קשר בין ההגדרה העצמית של מידת הדתיות ל מידת השימוש במחשב ובאינטרנט . (בכל יום או כמעט כל יום– 72% בקרב"דתיים מאוד ודתיים" ; לעומת85% בקרב" לא כל כך דתיים ולא דתיים" .) 4 " ,על פי נתונים מתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לוח5.8 : "בני20 ומעלה, לפי שימוש במחשב ולפי תכונות נבחרות.", נתוני הסקר החברתי 8 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] :מן הנתונים לעיל ניתן לראות כי פערי השימוש במחשב ובאינטרנט קשורים למשתני רקע כגון ,השכלה.הכנסה, דתיות ולאום להלן נציג נתונים ביחס לשונות ב דפוסי השימוש באינטרנט .למטרות שונות תרשים3 . שיעור שימוש באינטרנט למטרות שונות, לפי הכנסה ממוצעת לנפש במשק ,הבית גילאי20 ומעלה2019 כפי שניתן לראות בתרשים לעיל, ככל שההכנסה לנפש גבוהה יותר, שיעור השימוש לכלל המטרות שנסקרו גבוה יותר, בצורה משמעותית )(למעט משחקים .כלומר , נכון לשנת2019 , נ .יכר פער דיגיטלי במתאם למצב כלכלי תרשים4 ,. שיעור שימוש באינטרנט למטרות שונות לפי דתיות בקרב יהודים, גילאי20 ,ומעלה2019 בדומה לנתונים לעיל, ביחס לעצם השימוש במחשב ובאינטרנט, ולמגמות דלעיל, ככלל קיימת זיקה בין ההגדרה העצמית של הדתיות לדפוסי השימוש.באינטרנט כך לדוגמא, בעוד בקרב חרדים רק30% דיווחו כי עשו שימוש באינטרנט לקבלת שירותי ממשל; בקרב חילוניים היה שיעור המדווחים על שימוש כאמור גבוה פי שתיים– 57% . עם זאת, השונות ב דפוסי השימוש בין ככל שההכנסה לנפש גבוהה יותר, שיעור השימוש באינטרנט לכלל המטרות ,שנסקרו גבוה יותר .במידה משמעותית שם המסמך | 9 www.knesset.gov.il [email protected] ""דתיים .ו"מסורתיים" איננה בולטת,בקרב בני דתות אחרות המגמה ד .ומה ,כך לדוגמא בעוד22% ,מן ה"דתיים ודתיים מאוד" דיווחו כי הם עושים שימוש בשירותי ממשל באינטרנט 35% מה"לא דתיים, ולא כל- כך דתיים" דיווחו.על שימוש בשירותי ממשל מקוונים תרשים5 . שיעור שימוש באינטרנט למטרות שונות בפילוח לפי לאום, גילאי20 ,ומעלה 2019 כפי שניתן לראות בתרשים5:  ,יהודים דיווחו על שימוש רב יותר באינטרנט בהשוואה לערבים לכלל המטרות שנסקרו .למעט משחקים. כלומר, קיימים פערי שימוש באינטרנט ברוב המדדים  חיפוש מידע ורשתות חברתיות הם השימושים הנפוצים ביותר בהפרש ניכר מרוב השימושים האחרים ביחס לשת .י קבוצות האוכלוסייה  שיעור השימוש באינטרנט לתשלומים, לקניות ולקבלת שירותי ממשל נמוך ביחס לשימוש לרשתות חברתיות או חיפוש מידע. קיים פער גבוה מפי שניים, בין יהודים .וערבים בביצוע תשלומים וקניות ובקבלת שירותי ממשל ברשת 10 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] תרשים6 . מגמות ב שימושי אי ,נטרנט בקרב יהודים וערבים2014 - 2019 5 תרשים6 מציג מגמות שינוי בשימוש באינטרנט למטרות שונות בקרב האוכלוסייה הערבית :והיהודית. מן התרשים עולה כי  .חלה עלייה בכלל השימושים הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי  קיימת מגמת התלכדות בשימוש ברשתות חברתיות (וקבוצות דיון) ועלייה ניכרת בחיפוש מידע בקרב האוכלוסייה הערבית, בשאר התחומים ע דיין קיימים פערים .משמעותיים בסוגי השימושים בין יהודים וערבים  שיעורי השימוש לתשלומים, קניות, קבלת שירותי ממשל ודוא"ל בקרב הציבור הערבי נמוכים משמעותית מ אשר.בקרב האוכלוסייה היהודית 2.1 נתוני מחקר פיזה2015 6 כחלק ממחקר פיזה העוסק בהערכת תלמידים בני15 בתחומי ק ריאה, מתמטיקה ומדעים מועברים למשתתפי המחקר גם שאלוני רקע הכוללים התייחסות לזמינות ולשימוש באמצעי תקשוב. להלן כמה ממצאים ממחקר פיזה2015 שפורסמו על ידי הרשות למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) בשנת2018 .  ככל ש ה רקע הח ברתי-תרבותי כלכלי של התלמידים היה גבוה יותר כך גם מדד 'זמינות 'ושימוש באמצעי תקשוב בבית "ומדד "שימוש באמצעי תקשוב למטרות פנאי של .התלמידים היה גבוה יותר 5 ,עיבוד נתוני הסקר החברתי2014 , 2017 , 2019 , בני20 ומ עלה, לפי שימוש במחשב ולפי תכונות נבחרות , הלשכה .המרכזית לסטטיסטיקה 6 "תלמידים ומחשבים: נתונים מתוך מחקר פיזה 2015 ,", ראמ"ה, משרד החינוך1 ביולי2018 :. כניסה15 ביולי 2020 . שיעור השימוש ברשתות חברתיות בין האוכלוסייה היהודית והערבית כמעט זהה וישנה עלייה ניכרת בשימוש באינטרנט לצורך חיפוש מידע בקרב האוכלוסייה הערבית. בשאר התחומים עדיין קיימים פערים .משמעותיים שם המסמך | 11 www.knesset.gov.il [email protected]  הפער הבולט ביותר היה בשימוש בדואר האלקטרוני: 31% מהתלמידים מרקע גבוה דיווחו כי עשו שימוש יומיומי בדואר האלקטרוני לעומת15% בלבד מהתלמידים מרקע ח ברתי-תרבותי-כלכלי נמוך. פערים מסדר גודל דומה נמצאו גם לגבי חיפוש מידע שימושי .באינטרנט, קריאת חדשות באינטרנט וגלישה באינטרנט לשם הנאה  ,מעניין לציין כי לפי הממצאים'לגבי 'זמינות ושימוש באמצעי תקשוב בבית ( ללא התמקדות באמצעי התקשוב )התקבלו ערכים דומים אצל דוברי תלמידים משני מ גזרי השפה. ב'זמינות ושימוש באמצעי תקשוב בבית-הספר' ממוצע דוברי הערבית היה גבוה מממוצע דוברי העברית ומממוצע ה- OECD .  ,עם זאת לפי המחקר2.2% מהתלמידים דיווחו כי לא הייתה להם גישה למחשב בבית )(נייח, נייד או מחשב לוח– 1.1% מהתלמידים דוברי העברית ו5.1% מהתלמ ידים .דוברי הערבית  ,"באשר לעמדות ביחס לאמצעי תקשוב, "תפיסת מסוגלות לשימוש באמצעי תקשוב ""עניין באמצעי תקשוב" ו"אוטונומיה בשימוש באמצעי תקשוב דיווחו תלמידים דוברי .ערבית על תפיסה עצמית נמוכה יותר מעמיתיהם דוברי העברית למעט ביחס "ל"אמצעי תקשוב כנושא באינטראקציות חברתיות– אותו דירגו דוברי ערבית גבוה .יותר מדוברי עברית לפי מחקר פיזה2015 ככל ש ה רקע הח ברתי- תרבותי כלכלי של התלמידים היה גבוה יותר כך גם מדד 'זמינות ושימוש באמצעי תקשוב 'בבית ומדד "שימוש באמצעי תקשוב "למטרות פנאי של התלמידים היה גבוה יותר. 12 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] 2.2 אוריינות דיגיטלית בעוד הנתונים דלעיל מייצגים דפוסי בעלות על מחשב, אינטרנט וטלפון נייד, ודפוסי שימוש באינטרנט למטרות שונות, להלן נציג מידע ונתונים נבחרים ביחס לשאלת האוריינות הדיגיטלית .בקרב אוכלוסיות שונות בישראל בשל מחסור בנתונים עדכניים בנושא, יוצגו להלן נתונים וממצאים נבחרים מסקר מיומנויות בוגרים בישראל שפורסם בשנת2016 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הארצית )למדידה והערכה (ראמ"ה. טבלה1 . פתרון ,בעיות בסביבה מתוקשבת, לפי רמת מיומנות2011 - 2015 , גילאי16 - 65 , באחוזים 7 בחרו במסלול מודפס8 אי השבה הקשורה לאוריינות9 חסרי מיומנויות תקשוב מתחת לרמה 1 רמה 1 רמה 2 רמה 3 ישראל סה"כ 12.7 3.7 14.3 18.4 24.3 20.3 6.4 יהודים 10.1 3.5 9.3 17.2 26.5 25.1 8.2 ערבים 23.2 2.6 33.9 20.7 16.6 3.8 - ממוצע OECD 9.9 1.9 15.5 14.2 28.7 25.7 5.4 :מן הטבלה עולים הממצאים הבאים  שיעור חסרי מיומנות תקשוב בישראל היה בשנת2015 נמוך במעט משיעורם ב- OECD ( 14.3% לעומת15.5% ,). עם זאת שיעור חסרי מיומנות תקשוב בקרב האוכלוסייה 7 " :מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך– ,מיומנויות בוגרים בישראל 2014 – 2015 ", לוח18 ,: פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת לפי רמת מיומנות, כלל המדינות בסקר2011 - 2015 , 'עמ164 , 2016 . 8 משיבים שציינו כי יש להם ניסיון בשימוש במחשב, ואף על פי כן בחרו להיבחן במסלול המודפס ולא בזה הממוחשב . 'שם, עמ121 . 9 response - related non - Literacy אי השבה הנוגעת לנדגמים אשר בשל קשיי שפה או מוגבלויות המשפיעות על אוריינות, לא סיפ קו מידע מספיק לזקיפת ציון מיומנות ', שם, עמ121 . שם המסמך | 13 www.knesset.gov.il [email protected] הערבית היה( גבוה משמעותית מבקרב האוכלוסייה היהודית33.9% לעומת 9.3% .)  שיעורי בעלי מיומנות תקשוב נמוכה (מתחת לרמה1) בישראל היה גבוה משיעורם בממוצע ה- OECD ( 18.4% לעומת14.2% ); שיעור בעלי המיומנות בשתי הרמות שמעל (רמה1 ו-2 ) היה נמוך משיעורם בממוצע ה- OECD .עם זאת, שיע ור בעלי המיומנות ברמה הגבוהה- היה גבוה משיעורם בממוצע ה- OECD ( 6.4% לעומת5.4% .) ממצאים נוספים מהסקר10:  ממוצע הציונים בישראל בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היה נמוך מ ממוצע ה- OECD – 274 לעומת279 . ישראל דורגה בהיבט זה במקום ה- 24 מתוך29 .מדינות  בפתרון ,בעיות בסביבה מתוקשבת היו פערים גדולים במיוחד בתוך האוכלוסייה .בישראל בתחום זה, יותר מבכל שאר המדינות ישראל הייתה ה ראשונה מבין כל המדינות המשתתפות בגודל פיזור הציונים .  .שיעור חסרי מיומנויות תקשוב עלה עם העלייה בקבוצת הגיל בקרב היהודים מגמה זו נרשמ ה החל ב גיל40 ; בקרב הערבים, שיעור חסרי מיומנות תקשוב היה גדול בכל הגילים משיעורם בקרב יהודים, ומגמת העלייה חדה יותר ובאה לידי ביטוי כבר מגיל30 .  קשר השכלה - :אוריינות מחשב בקרב בעלי השכלה נמוכה היה שיעור גבוה מאוד של אוכלוסייה ללא מיומנות במחשב– 59% , לעומת5% בקרב בעלי השכלה על-תיכונית .וגבוהה  בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היו הבדלים ניכרים בין חרדים ליהודים שאינם .חרדים שיעור היהודים שאינם חרדים שהגיעו לרמות הגבוהות במיומנות זו( 37% ) היה גבוה פי2 משיעור זה בקרב חרדים( 19% .)  שיעור ה יהודים ילידי ישראל שהגיעו לרמ ה2 ,לפחות בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היה גבוה משיעורם בקרב ילידי חו"ל ( 38% לעומת23% .) 10 'שם, עמ21 - 23 . 14 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] 2.2.1 "מחקר בנושא "האינטרנט בחברה הערבית בישראל11 בינואר2018 פרסם איגוד האינטרנט מחקר שנערך על ידי ד"ר אסמאא גנאים עבור האיגוד להלן יוצגו בקצרה עיקרי הממצאים )(להלן דוח איגוד האינטרנט . תרשים6 . ,פערי נגישות לשימוש בסיסי באינטרנט2002 - 2017 12 לפי הנתונים לעיל ,המוצגים בדוח איגוד האינטרנט ומבוססים על אינטגרציה וממוצעים של נתונים ממקורות שונים13 , פערי הנגישות הבסיסית לאינטרנט בין האוכלוסייה הערבית .והיהודית, הצטמצמו בצורה ניכרת בשני העשורים האחרונים עם זאת, כאשר מבחינים בין גלישה מהמחשב לגלישה מהנייד עדיין קיים פער משמעותי כאשר לפי נתוני סקר איגוד האינטרנט מ- 2016 , שיעור הערבים שגלשו מטלפון נייד היה כ- 80% לעומת 50% .בלבד מהמחשב פי ל ,הדוח הפער האמור מצביע על קשיים אפשריים בתשתיות פיזיות .ביישובים או על פערים במיומנות או בחשיפה לפוטנציאל של המחשב והאינטרנט עוד מצוין בדוח כי שימוש במחשב יכול להעיד על שימוש פונקציונאל י לשם מילוי טפסים, דוא"ל וכדומה או על שימושים תעסוקתיים, בניגוד לגלישה מ טלפון נייד המעידה יותר על שימושים .חברתיים וצריכה למטרות פנאי ,)לפי דוח איגוד האינטרנט (שממצאיו תואמים את הנתונים שהוצגו לעיל בנתוני הלמ"ס דפוסי השימוש בקרב האוכלוסייה היהודית כוללים י ותר שימושים פונקציונאליים כגון מילוי טפסים, שירותים מקוונים, ושימוש בדוא"ל , מדדים בהם שיעורי השימוש באוכלוסייה )הערבית נמוכים יחסית (כשני שליש לעומת שליש , לעומת זאת, שיעור השימוש ברשתות חברתיות בקרב החברה הערבית גבוה מזה שבחברה היהודית ועמד על כ- 75% . 11 אסמאא גנאים, "האינטרנט בחברה הערבית בישראל", איגוד האינטרנט, ינואר2018 12 'שם, עמ8 . 13 אינטגרציה וניתוח לנתונים ממגוון מקורות: ,למ"ס סקרים של איגוד האינטרנט הישראלי, מחקר הדוקטורט של ד "ר אסמאא גנאים, ואגודת הגליל ., שם לפי המחקר, כאשר מבחינים בין גלישה מהמחשב לגלישה מהנייד, עדיין קיים פער משמעותי בין .ערבים ליהודים שם המסמך | 15 www.knesset.gov.il [email protected] בין הסיבות שמציעה גנאים לשיעור י השימוש הנמוכים בתשלומים מקוונים בקרב החברה הערבית: חוסר מודעות; חוסר מיומנות; חשש מאי הצלחה והסתבכות עם הרשויות ושיעור שימוש נמוך יחסית בכרטיסי אשראי– .המגביל את האפשרות לתשלומים מקוונים לפי הדוח, קיימים פערי נגישות משמעותיים: ביחס למחשבים נייחים ותשתיות תומכות; כמו גם ביחס למיומנויות וכישורים עדכניים בשימוש במחשב ואינטרנט. בתוך החברה הערבית, קיימים לפי הדוח פערים בין תושבי הדרום ואוכלוסיות המוגדרות בדוח כ"שמרניות" לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות בחברה הערבית. הדוח מצביע על פערים דיגיטלי ים ניכרים אל מול החבר ה היהודית, גם בקרב צעירים בני החברה הערבית ולא רק בקרב מבוגרים. וכן על שיעורי שימוש .נמוכים באינטרנט בעבודה בהשוואה לחברה היהודית הדוח גם מציג שורת המלצות שחלקן .יצוינו בהמשך המסמך 2.2.2 מדידת הפער הדיגיטלי באמצעות עקבות דיגיטליים ודפוסי גלישה14 ביולי2018 פרסמו הפרופ' שיזף רפאלי וקבוצת חוקרים מחקר במימון משרד המדע והטכנולוגיה המציג דרכים חדשניות למדידת הפער הדיגיטלי בישראל באמצעות ניתוח עקבות דיגיטליים תוך שימוש ב מ נועי חיפוש וכלי ניטור רשת נוספים. להלן כמה מן התובנות שעלו מן המחקר ביחס לשונות בדפוסי הגלישה ברשת ב ין קבוצות אוכלוסייה שונות. בהכללה, ניתן ללמוד מן המחקר על קיומם של כלי מדידה חדשניים, ועל כך ש ניתן למדוד את הפער הדיגיטלי בצורה מורכבת בהתייחס בין השאר ל רמות שימוש, תכיפות, סוג השימוש וסוגי התכנים שהאוכלוסייה נחשפת אליהם. בין השאר על ו מן המחקר הפערים הבאים:  מגדר : היקפי השימוש של גברים באינטרנט היו גבוהים מאלה של נשים ב- 33% ; גברים ;צרכו תוכן מגוון יותר מנשים :שיעורי השימוש של גברים היו גבוהים יותר בתחומים חיפוש מידע, בידור, כספים, ו אתרי היכרויות ; שיעורי השימוש של נשים באתרי בריאות .היה גבוה מזה של גברים  גיל : עצימות השימוש הגבוה ביותר היתה בקרב קבוצת הגיל25-35 ; אך המגוון הגדול ביותר של תכנים היה גבוה יותר בקרב גילאי45 – 54 ובני55 .+ צעירים צרכו יותר תוכן בתחומי הבידור; ומבוגרים עשו יותר שימוש בדוא"ל, מידע בנושאי בריאות וקניות .ברשת 14 Rafaeli S. et al, "An Innovative Approach for Measuring the Digital Divide in Israel: Digital Trace Data as Means for Formulating Policy Guidelines", July 2018. ב ין הסיבות לשיעורי השימוש הנמוכים בתשלומים מקוונים :בחברה הערבית חוסר מודעות; חוסר מיומנות; חשש מאי הצלחה והסתבכות עם הרשויות ושיעור שימוש נמוך יחסית .בכרטיסי אשראי 16 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected]  :לאומיות ושפה דוברי עברית השתמ שו באינטרנט בהיקף גדול פי שניים מדוברי ערבית; ויותר מפי שנ .יים מדוברי רוסית כשפת אם  :מרכז ופריפריה תושבי תל-אביב השתמשו באינטרנט פי חמ ישה ;מתושבי הפריפריה .תושבי ת"א וירושלים נחשפו לתוכן מגוון יותר מאשר שאר האוכלוסייה  :השכלה רמת הגיוון של מקורות התוכן עלתה בקרב אוכלוסייה משכילה בהשוואה .לאוכלוסייה פחות משכילה ,אוכלוסייה משכילה עשתה יותר שימוש בשירותי ממשלה מימוש זכויות, חדשות, תעסוקה, מחקר, ועוד. אוכלוסייה משכילה פחות, עשתה שימוש רב יותר בתוכן בידורי, רשתות חברתיות, .מסרים מיידיים והימורים 3 הטיפול הממשלתי בסוגיית הפער הדיגיטלי הפער הדיגיטלי איננו תופעה חדשה, והוא נידון בעבר לא אחת בממשלה , בכנסת, בדוחות מבקר המדינה ועוד. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת נדרשה לנושא בעבר כמה פעמים .בהתייחס להיבטים שונים15 בטרם נסקור את התוכניות הממשלתיות הפועלות כיום לצמצום הפער הדיגיטלי, נציג בקצרה היבטים העוסקים בדיגיטציה ממשלתית מתוך טיוטת התוכנית הכלכלית לשנת2021 . 3.1 התוכנית הכלכלית2021, תחומי הדיגיטל טיוטת התוכנית הכלכלית( טיוטת הצעת חוק ההסדרים) עוסקת בין היתר ב ם תחו השירותים הדיגיטליים לאזרח. להלן נסקור ב קצרה היבטים ממנה. בשל,היותה של תוכנית זו טיוטה בלבד ייתכנו שינויים בהחלטות שיתקבלו בנושא לעומת המוצג כאן. עם זאת, כיוון שמדובר בהצגת .מדיניות ממשלתית מוצעת באופן מפורט למדי, ראינו חשיבות בהצגת עיקריה  לפי טיוטת התוכנית הכלכלית מוצע כי כל תושב יספק "מען די גיטלי" שיכלול כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד .לפקיד רישום האוכלוסין פרטי מידע אלה יהיו חלק מפרטי רישום החובה במרשם האוכלוסין. ה מען הדיגיטלי יוכל לשמש גופים ציבוריים כדי לשלוח מסרים באופן דיגיטלי במקום באמצעות הדואר ואף אמור לגרור "אחריות" מצד התושב לבדוק את המען הדיגיטלי. עם זאת, תושב י וכ ל להודיע כי אינו מעוניין לקבל מסרים מגופים ציבוריים למע ן .הדיגיטלי התכנית גם מתייחסת לסוגיות נלוות כגון מעמדו של דיוור דיגיטלי לעומת דיוור בדואר ו בדואר רשום; חז ק ת המסירה .שלו ועוד 15 כך למשל, בשנת2007 " , בנושא צמצום הפער הדיגיטלי ", בשנת2010 בדיון" בנושא פרויקט להב"ה ", ובדיונים נוספים על שירותי הממשלה; נגישות לאנשים עם מוגבלות, ועוד. בשנת2017 דנה שוב ועדת המדע ביחס לפעילויות פרויקט להב"ה , וב- 2018 ב"הנגשת אתרי ושירותי הממשלה בערבית ." שם המסמך | 17 www.knesset.gov.il [email protected]  בהמשך להחלטות ממשלה קודמות, מוצע בת וכנית להאיץ את ה פיתוח של "האזור "האישי הממשלתי . האזור האישי נועד לאפשר לאזרח לגשת למידע אודותיו .ולשירותים המיועדים עבורו (באופן מותאם אישית) ובמקום אחד לפי ההחלטה עד סוף יוני2021 יפותח יישומון שינגיש את כלל שירותי האזור האישי לטלפונים .ניידים בנוסף כחלק מתהליך "טרנספורמציה דיגיטלית" אמורים להיות מפותחים שירותים "חוצי משרדים" הנוגעים לתחומי חיים שונים בהם: פתיחת חברה, מעבר .דירה, מעבר בין עבודות, לידה, פטירה, סיעוד ונכות  לפי טיוטת ה תוכנית אמורים רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לגבש ולהעלות לאוויר פתרון טכנולוגי לשיחות מזוהות בין האזרחים לבין נותני שירות, במגוון ערוצים .כמו: צ'ט, וידאו וטלפון  בטיוטת התוכנית מוצע לקבוע כי " הממשלה רואה חשיבות בקידום מענה הולם לאוכלוסיות המתקשות לצרוך שירות דיגיטלי " ותקים צוות בין-משרד י שיגבש תוך30 יום ממועד ההחלטה ,שתתקבל בעניין תוכנית שמטרתה להנגיש את השירותים הדיגיטליי ם הממשלתיים שבאזור האישי לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית וחסרות .אמצעים דיגיטליים  סוגיות נוספות הנדונות בטיוטת התוכנית ,: הרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטלי מערכת ההזדהות הלאומית, חתימה אלקטרונית ואימות מסמכים ציבוריים באופן דיגיטל י., ועוד  " תחת הכותרת קידום הלמידה הדיגיטלית " מוצע לעודד למידה מרחוק לשילוב בשוק התעסוקה; להאיץ הכשרה של כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק, לקדם למידה דיגיטלית בתהליכי הכשרה מקצועית ולמידה במכללות טכנולוגיות ואף במוסדות .השכלה גבוהה  " תחת הכותרת פלטפורמת תוכן ונתונים דיגיטליים במערכת החינוך "מוצע בתוכנית להטיל על משרד החינוך לפתח תשתית דיגיטלית מבוססת נתונים להנגשת חומרי .הוראה ולימוד מתקדמים  עד לאחרונה פעלה רשות התקשוב הממשלתי תחת משרד האוצר ואילו ישראל ."דיגיטלית תחת "המשרד לשוויון חברתי כי לפי טיוטת התוכנית , ובהתאם להחלטת ממשלה קודמת בנושא, אמורים "רשות הת קשוב הממשלתי" ו"המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית" להתמזג ליחידה אחת בשם""מערך הדיגיטל הלאומי תחת "משרד "הדיגיטל הלאומי. העיסוק הנרחב בנושאי הדיגיטל בתוכנית הכלכלית מסמ ן עד כמה שירותים דיגיטליים מתקדמים המבוססים על תשתיות אינטרנט, מחשב וטלפונים חכמים, הולכים והופכים לכלי מרכזי וכמעט בסיסי בתקשורת של הממשלה עם האזרחים ובאפשרויות לספק או בטיוטת התוכנית הכלכלית מוצע לקבוע כי יוקם צוות בין- משרדי שיגבש תוך30 יום מתווה לה נגשת השירותים הדיגיטליים הממשלתיים שבאזור האישי לאוכלוסיות חסרות אוריינות .דיגיטלית 18 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] לקבל שירותים. הכרות עם טכנולוגיות מידע אלה, כבר איננה בגדר "מותרות" אלא כמעט .""הכרח למרות האמור, נתוני הפער הדיגיטלי מצביעים על שונות גדולה מאוד בנגישות לתשתיות ובמיומ .נות השימוש בהן לשם הפקת התועלות הנדרשות כפועל יוצא, עלול להיווצר מצב בו במקום שטכנולוגיות המידע הללו יגדילו את הנגישות של קבוצות ופרטים בפריפריה הכלכלית-חברתית למידע, לחינוך ולשירותים לאזרח, הן עלולות להגדיל את הפער וליצור הלכה למעשה "חסמי נגישות" נוספים עבור אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה או מחסור בתשתיות מידע . להלן יוצגו הפעולות העיקריות של משרדי ממשלה לשם צמצום הפער הדיגיטלי בחברה .הישראלית פעולות הממשלה לצמצום הפער הדיגיטלי להלן י יסקרו פעולות עיקריות שמבצעת הממשלה לשם צמצום הפער הדיגיטלי, תוך ה תמקדות באוריינות הדיגיטלית של האזרחים. נושא השירותים הדיגיטליים עצמם, הנגשתם לדוברי שפות שונות והנגשתם לאנשים עם מוגבלות כמו גם הדיגיטציה במערכת החינוך , לא יידונו במסגרת .זו 3.2 פעולות משרד המדע והטכנולוגיה 3.2.1 להב"ה– לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית רקע בחודש יולי2001 החליט שר האוצר דאז, על הקמת פרויקט להב"ה במסגרת משרד האוצר. על פי ההחלטה אמורים היו להיפתח50 מרכזים במהלך שנת2002 ו- 50 מרכזים נוספים במהלך שנת2003 , בתקציב כולל של100 מיליון₪ עבור100 .מרכזי תקשוב ברחבי הארץ במאי2002 החליטה הממשלה (החלטה מס ' 1812 ) על הקמת תשתית "ממשל זמין". בסעיף5 להחלטה נקבע כי יש "לבסס מערכות תמיכה להטמעת והפצת השימוש במערכות המידע החדשות בציבור על ידי להב"ה שמטרתה- הפצת השימוש במערכות מידע וצמצום הפער ."הדיגיטאלי בפריפריה בחודש יולי2002 הודיע שר האוצר דאז במכתב לשרי ה ממשלה כי הוא מממש את החלטת :הממשלה וקבע את עקרונות היסוד של פרויקט להב"ה 1. הקמת100 מרכזים שיאפשרו לכל אזרח לגשת לשירותי המידע המקוונים של הממשלה .ולבצע במקביל הדרכה והטמעה בדרך השימוש בהם 2. המרכזים ימוקמו באזורים נגישים לכל אזרח בשכונות ובעיירות פיתוח בכל רח.בי הארץ שם המסמך | 19 www.knesset.gov.il [email protected] 3. להב"ה תכשיר צעירים ומבוגרים בטכנולוגית המידע, כולל הכשרות לשימוש ייעודי .)במידע ויישומים (אינטרנט, עיבוד תמלילים, לימוד מושגי יסוד במחשב 4. .המרכזים יהוו פלטפורמה מרכזית למימוש שירותי ממשל זמין 5. קהל היעד- החל מילדים, תלמידים וקשישים המתקשים בקבלת שירו.תי הממשלה 6. .המרכזים יוקמו באתרים שיהיו נגישים לכל אחד עד השעות המאוחרות מאז הקמת להב"ה בשנת2002 ועד לשנת2011 פעלה התוכנית תחת החשב הכ ללי במשרד .האוצר עם הקמת רשות התקשוב הממשלתי, הועבר תחום הפעילות של להב"ה , יחד עם היבטי דיגיטציה נוספים לרשות התקשוב הממש לתי שפעל .ה באותה עת גם היא תחת משרד האוצר החל משנת2014 ועד היום מופעלת תוכנית להב"ה.תחת אחריות משרד המדע והטכנולוגיה למרות כוונות להקים100 מרכזים, בפועל לא הוקמו אף לא מחצית ממספר המרכזים .האמור "מספרם של מרכזי להב"ה ומרכזי "דיגיטלי (שיוצגו להלן בסעיף3.3 ) מגיע כיום ל- 38 מרכזים בסה"כ פעילות התוכנית כיום ,לפי פרסומי משרד המדע והטכנולוגיה במסגרת תכנית להב"ה פועלים כיום27 מרכזים בפרישה ארצית ובהם פעילות הכשרה ביישומי מחשב, הכשרה והעשרה טכנולוגית לציבור הרחב – מהגיל הרך ועד הגיל השלישי. במרכזים עובדים מדריכים מומחים, בעלי ידע וניסיון בעבודה עם אוכלוסיות שונות. המדריכים מלווים את המבקרים ומסייעים להם להי כנס לעולם המחשבים והאינטרנט, להכיר יישומים נפוצים, להשתמש בשירותי קניות וממשל זמין, לשלוח דואר .אלקטרוני ולהכיר יישומים משרדיים עיקריים16 בכל מרכז שתי כיתות הדרכה המכילות כ- 40 עמדות מחשב המחוברות לאינטרנט בפס רחב ו בהן,מתקיימות פעילות ייעודיות לילדים ונוער ,לקשישים ולמגזר הערבי והחרדי .המותאמות לצרכים הייחודיים של כל קבוצה לפי המשרד הקורסים מאפשרים ל לומדים להכיר את שימושי המחשב והאינטרנט ולרכוש מיומנויות עבודה בסיסיות שמסייעות להם בחיים .הפרטיים, במציאת עבודה ובלימודים מתקדמים17 פעילות פרויקט להב"ה נדונה בשנ י דוחות של מבקר המדינה בשנים2011 - 2014 . 18 בין השאר נמתחה בדוחות ביקורת על תמהיל הגילאים של משתתפי התוכנית– שלא הוגדר בצורה ברורה 16 " תכנית להב"ה- לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית ", באתרov.il G :, כניסה13 ביולי2020 . 17 .שם 18 דוח שנתי62 ,ב2012, "פרויקט להקטנת הפערים הדיגיטלי 'ים בחברה הישראלית(להב"ה)", עמ100 - 67 ודוח שנתי64 ,ג2014 ", "פרויקט להקטנת הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית(להב"ה), עמ274 - 296 . במסגרת תכנית להב"ה פועלים כיום 27 מרכזים בפרישה ארצית ובהם פעילות הכשרה ביישומי מחשב, הכשרה והעשרה טכנולוגית לציבור הרחב– מהגיל הרך ועד הגיל .השלישי 20 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] ( מספיק ושכלל שיעור גדול יותר של ילדים ובני נוער60%-70% ) ממבוגרים; העדר מעורבות מספקת של משרד החינוך בנושא– למרות ש שעות ההכשר ה היו במהלך שעות הלימודים ו חלק ארי מ המשתתפים– תלמידי מערכת החינוך; ובעיות בדפוס ההעסקה של העובדים ומנהלי התוכנית. בדיון שנערך בכנסת בשנת2017 עלה כי קיימות בעיות בדפוס ההעסקה של העובדים .שהועסקו באמצעות מכרז ספקי שירותי מחשוב וכי קיים מחסור בכוח אדם19 נושא דפוס .ההעסקה של עובדי להב"ה אף הגיע לערכאות תרשים7 . מספר לומדים בקורסים של להב"ה– כולל חפיפה בתלמידים, תשע"ה- תש"פ ה תרשים מציג את ה מספר ה מצרפי של ה לומדים בכלל הקורסים של להב"ה בכל שנה בין שנים תשע"ה- תש"פ , על פי נתונים שנתקבלו ממשרד המדע והטכנולוגיה ,. עם זאת בנתונים המוצגים יש חפיפה, כיוון שנספרו התלמידים בכל קורס– וכך תלמיד שלמד כמה קורסים נספר .כמספר הקורסים שלמד של ב חפיפה ה זו נתונים אינם מאפשרים לדעת את מ ספר תה למידים בלהב"ה בכל שנה )(ללא חפיפה זו. .עם זאת, ניתן ללמוד מן התרשים על מגמת קיטון בהיקפי הפעילות של להב"ה לדברי נציגת המשרד ה ירידה בהיקפי הפעילות נובעת מקשיים משפטיים של המכרז שעל בסיסו עובדת 19 'ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, פרוטוקול מס137 " ,השינויים בפרויקט להב"ה ומשמעותם ," 24 באוקטובר 2017 . 0 10000 20000 30000 40000 50000 60000 70000 80000 תש"פ תשע"ט תשע"ח תשע"ז תשע"ו תשע"ה שם המסמך | 21 www.knesset.gov.il [email protected] .המערכת, שהביאו לעזיבה של עובדים רבים בשנים אלו ללא יכולת לקלוט חדשים הקמת .מערכת "דיגיטלי" אמורה, בין היתר, לפצות על הפער הזה20 תרשים8 . תלמידים בקורסים בלהב"ה (כולל חפיפה) לפי שכיחות ו שכבת גיל, נתוני תשע"ה- תש"פ21 כפי שניתן לראות בתרשים8 , מרב המשתתפים שנטלו חלק בכלל ההדרכות של להב"ה היו מקרב תלמידי בתי ספר יסודיים (כאמור לעיל, בהסת ייגות בשל קיומן של חפיפות בנתונים ביחס לתלמידים שנטלו חלק בכמה קורסים); חלקם של מבוגרים מעל גיל18 הוא השני בהיקפו. בפרט .בולט, כי חלקם של בני הגיל השלישי מתוך כלל הלומדים בקורסים, קטן יחסית לדברי נציגת משרד המדע והטכנולוגיה, בין הסיבות האפשריות לשיעור הנמ וך מקרב בני גיל : הזהב1 ;) טעות בפרטים שהזינו משתתפים מבוגרים2 ) הקלות היחסית בהגעה לקהל יעד ;מקרב בתי ספר ולעומתו הקושי להגיע לקהל יעד מקרב בני הגיל השלישי3 ) רצון להכווין את התוכנית לאוכלוסיות שאינן בתחומי האחריות של המשרד לשוויון חברתי שעסק גם בענייני ג מלאים. ע וד ציינה נצי ג ת המשרד כי הנתונים איננם מתייחסים לשעות גלישה חופשית במרכזי להב" .ה, אפשרות בה עושים שימוש רבים מבני הגיל השלישי22 20 ,רינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד המדע והטכנולוגיה, דוא"ל16 ביולי2020 . 21 עיבוד נתוני משרד המדע. הנתונים התקבלו מרינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע ו קהילה, משרד המדע ,והטכנולוגיה, דוא"ל16 ביולי2020 . 22 .שם 0 20000 40000 60000 80000 100000 120000 140000 כללי גיל הזהב תלמידים תיכון16-18 גני ילדים3-6 תלמידים חט" ב12-16 מבוגרים18 + תלמידים יסודי6-12 מרב המשתתפים שנטלו חלק בכלל ההדרכות של להב"ה היו מקרב תלמידי בתי ספר יסודיים 22 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] דוח מחקר הערכה של פרויקט להב"ה23 בשנת2019 פורסם מחקר הערכה מקיף על פרויקט להב"ה שנעשה במימון משרד המדע על ידי פרופ' אזי לב- .און וקבוצת חוקרים, להלן יוצגו בקצרה כמה מממצאי המחקר24 :משתני רקע של משתתפי המחקר : טווח גילאים20 - 70; גיל ממוצע: אוכלוסייה יהודית כ- 50 , כ- 40 :באוכלוסייה הערבית; סטאטוס תעסוקתי45% לא מועסקים, 19% פנסיונרים; רוב המשיבים הגדירו עצמם כבעלי שכר נמוך מהממוצע במשק; השכלה: ממוצע שנות ההשכלה נמוך במעט מ- 12 שנות לימוד; :מגדר80% נשים; דפוסי שימוש באינטרנט טרם הקורס: מעל מחצית המשיבים דיווחו על שימוש פעם ביום, מעל חצי מהמשיבים ציינו כי החלו להשתמש באינטרנט לפני4 .שנים או יותר, וכי הם גולשים עשה או יותר ביום [במאמר מוסגר יוער כי נתונים אלה מבהירים כי עצם העובדה שאנשים משתמשי ם באינטרנט מזה זמן, ומידי יום, אין בה כדי להצביע על כך שהם מפיק].ים את המרב מיישומי הרשת :ממצאים עיקריים  הקורסים של להב"ה נתפסים כחשובים עבור המשתתפים בהם , בפרט עבור האוכלוסיות הערבית והחרדית שדירגו את הציפיות מהקורס, החשיבות שלו, וכוונותיהם .דירוג גבוה יותר מהמשיבים מהאוכלוסייה הכללית  הטכנולוגיה והאינטרנט בפרט נתפסי."ם בעיני המשיבים כ"מאתגרים  ,נמצאו הבדלים מובהקים ומשמעותיים ביחס להיכרות עם המחשב והאינטרנט .היכולת לבצע משימות, והמסוגלות העצמית בין המצב טרם הקורס ואחריו  עם זאת, גם לאחר הקורס נראה כי השיפור התבטא בעיקר ביכולת בשימושים בסיסיים ולא בשימושים מתקדמים- בהם לא חל שיפור אצל רוב המשתתפים גם .לאחר הקורס 23 אזי לב- און, "מצמצמים את הפער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של השתתפות בתוכנית ,"להב"ה2019 . 24 :כמו כן, מימן משרד המדע והטכנולוגיה מחקרים נוספים בנושא הפער הדיגיטלי Rafaeli S. et al, "An Innovative Approach for Measuring the Digital Divide in Israel: Digital Trace Data as Means for Formulating Policy Guidelines", July 2018. מחקר של פרופ' עמית שכטר וחוקרים נוספים שבחנו: חרדים, בדואים ויוצאי אתיופיה ומחקר של ד"ר נורית גוטמן ופרופ' אלעד שגב שהתמקדו ביוצאי אתיופיה. (מחקרים אלה קיבלו מענקי מחקר ממשרד המדע בין השנים 2019 - 2016 .) שם המסמך | 23 www.knesset.gov.il [email protected]  רוב המרואיינים תיארו את חוויי ת הקורס כחיובית ומעצימה; והביעו שביעות רצון ממבנה הקורס, התכנים, היחס והידע של המדריכים. עם זאת, בראיונות ארוכי טווח, עלה כי היה קושי בביצוע תרגול במהלך הקורס– בבית, ולאחר סיום הקו .רס 3.2.2 מרכזי דיגיטלי נוסף על פרויקט להב"ה, משרד המדע מפעיל כיום במתכונת דומה ללהב"ה מרכזים ללימוד ."אוריינות דיגיטלית שנקראים "מרכזי דיגיטלי כיום מופעלים11 מרכזי דיגיטלי ברחבי .הארץ25 תרשים9 ,. תלמידים בקורסי דיגיטלי (כולל חפיפה) לפי קבוצת גיל2019 - 2020 26 תרשים9 מציג נתונים על הלומדים בקורסים של דיגיטלי בפילוח גילאי. יצוין כי בדומה לאמור ,ביחס לנתוני להב"ה אין בידי משרד המדע וטכנולוגיה נתונים שאינם כוללים כפילויות ביחס למספר הלומדים .בדיגיטלי בהינתן ההסתייגויות האמורות, ניתן לראות כי חלקם של תלמידים מע ל גיל18 הוא הגדול ביותר, לאחריו תלמידי יסודי ותלמידי חטיבה- תיכון. חלקם של בני גיל הזהב ג.ם בקורסי דיגיטלי, קטן יחסית סך כל הלומדים בכלל הקורסים של דיגיטלי בשנים2019 - 2020 , כולל חפיפה– שיכולה לנבוע מהשתתפות של תלמיד בכמה קורסים, הוא49,285 .תלמידים 25 אתרov.il G " ,מרכזי דיגיטלי :", כניסה14 ביולי2020 . 26 עיבוד נתוני משרד המדע. הנתונים התקבלו מרינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד המדע ,והטכנולוגיה, דוא"ל16 ביולי2020 . 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 3-6 גיל הזהב 12-18 6-12 18 סה"כ 24 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] טבלה 2. רשימת מרכזי ם לצמצום הפער הדיגיטלי באחריות משרד המדע27 סוג המרכז מספר מרכזים רשויות בהן פועלים המרכזים סה"כ מרכזים באחריות משרד המדע צפון להב"ה 9 צפת, מגדל העמק, טירת הכרמל, בית ,שאן, קריות, קריית שמונה, מעלות, עכו טבריה 12 דיגיטלי 3 עפולה, קריית,אתא, שפרעם דרום להב"ה 6 דימונה, קריית מלאכי, נתיבות, באר- ,שבע, ערד, קריית גת 7 דיגיטלי 1 אופקים מרכז להב"ה 3 ,בית שמש, אור יהודה, רמלה 5 דיגיטלי 2 ,אשדוד, מעלה אדומים מגזר חרדי להב"ה 3 מודיעין עלית, אלעד, ירושלים 5 דיגיטלי 2 בני ברק, ביתר,עלית מגזר לא יהודי להב"ה 6 ,רהט, טייבה, סכנין, באקה, מעא'ר נצרת 9 דיגיטלי 3 טמרה, אום אל פחם, שפרעם סה"כ להב"ה 27 38 דיגיטלי 11 27 רשימת מרכזי להב"ה ברחבי הארץ" ,מרכזי דיגיטלי ", באתרov.il G :, כניסה14 ביולי2020 . שם המסמך | 25 www.knesset.gov.il [email protected] 3.2.3 תקצוב משרד המדע לצמצום הפער הדיגיטלי טבלה3 ,. תקצוב משרד המדע לצמצום הפער הדיגיטלי2015 - 2019 , במיליוני₪ בטבלה מימין ניתן לראות את נתוני המדע משרד של התקצוב והטכנולוגיה לנושא צמצום הפער הדיגיטלי ואת סכומי ההקצאה למרכזים במגזר הערבי (מתוך סך התקציב). שיעור ההקצאה לפי הנתונים שנתקבלו מהמשרד עומד על20% .בכל השנים סך התקצוב בשנים2019-2015 עמד על157 .מיליוני ש"ח 3.3 המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית בדצמבר2013 ."נתקבלה החלטת ממשלה על הקמתו של "המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית בהחלטה נכתב כי" בין מטרות המיזם לקדם צמיחה כלכלית, להגדיל את הרווחה החברתית ולצמצם פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת " (הדגשה אינה במקור.) המיזם נועד לפעול לגיבוש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ויישומה . יעדיה העיקריים של המדיניות הלאומית שתגובש לפי ההחלטה :הם" פיתוח חדשנות ואספקת ,שירותים ציבוריים חדשניים איכותיים ויעילים המותאמים למאה ה­ 21 ,,לרבות שירותים מרחוק בתחומים כגון: חינוך, בריאות ורווחה; הטמעת כלי ם טכנולוגיים בעסקים קטנים ובינוניים ועידוד מסחר מקוון; שיתוף מידע וידע ממשלתי ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח וצמצום בירוקרטיה". בשנת2017 פרסם המשרד לשוויון חברתי שתחתיו פעלה "ישראל דיגיטלית" את התוכנית הדיגיטלית הלאומית . היעד האס טרטגי הראשון בתוכנית היה "קירוב הפריפריה הגיאוגרפית "והחברתית, והמטרה הראשונה המצוינת תחת היעד האמור היא "שיפור האוריינות הדיגיטלית ."בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ביוני2017 נתקבלה החלטת ממשלה על אישור התכנית הדיגיטלית הלאומית. תחת הכותרת אוריינות דיגיטלית " נכתב בהחלטה כך להטיל על מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי יחד עם מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה ובתיאום עם משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ואגף התקציבים, לגבש, בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה סה"כ תקצוב תקצוב לאוכלוסייה הערבית 2015 34 7 2016 20 4 2017 38 7.6 2018 42 8.4 2019 23 4.6 26 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] זו, תכנית לאוריינות דיגיטלית תוך התייחסות למגזרים ש בהם קיים פער בנושא ולהוביל את יישומה" 28 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל ישראל דיגיטלית בבקשה למידע בנושא זה ובטיפול .בו על ידי המיזם. להלן נקודות עיקריות מתשובת נציגת ישראל דיגיטלית29 חסמים ומוטיבציות בפילוח מגזרי פעילותה של ישראל דיגיטלית בנושא צמצום הפער הדיגיטלי ממוקדת בשלוש קבוצות .אוכלוסייה עיקריות: ערבים, חרדים ובני הגיל השלישי לפי תשובת ישראל דיגיטלית כל אוכלוסייה כאמור מתמודדת עם חסמים שונים ויש לה .מוטיבציות שימוש שונות מגזר ערבי החסמים העיקריים בקרב המגזר :הערבי הם  ;בעיות בגישה לתשתיות מחשב ואינטרנט בפס רחב  הנגשה שפתית ותרבותית לא מספקת– חוסר בהנגשה של שירותים בערבית;  אמון נמוך בשירותים ממשלתיים;  חשש לפגיעה בפרטיות בשימוש בשירותים דיגיטליים. :המוטיבציות העיקריות הן  רצון להשתלב בשוק התעסוקה  שיקולים כלכליים – הוזלת שירותים וקניות  מחשבים ואינטרנט בעבודה– יציאה לעבודה דורשת מיומנויות דיגיטליות ומאידך .מגבירה את השימוש בהן מגזר חרדי :חסמים  מגבלות חברתיות על הגישה למחשבים ואינטרנט  התבדלות ושמרנות- טכנולוגיות המידע נתפסות כמאיימות על אורח החיים  קושי לייצר "תקן"כשרות – מנהגים ונורמות חברתיות שונות מקשות על הגדרת כללים ;המקובלים על כלל הציבור 28 'החלטת ממשלה מס2733 " , "אישור התכנית הדיגיטלית הלאומית, קידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית ותיקון החלטות ממשלה ", נתקבלה ב- 11 ביוני2017, עודכנה ב- 19 בספטמבר2017 . 29 ,סליי ביינסין, מנהלת תחום אוריינות דיגיטלית, המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית, משרד הדיגיטל הלאומי, דוא"ל 16 ביולי2020 . שם המסמך | 27 www.knesset.gov.il [email protected]  חוסר בידע בסיסי באנגלית מוטיבציות:  שינויים בתפיסה– שינויים בעמדות ביחס לשימוש במחשב ובאינטרנט  "קיומם של מחשבים/אינטרנט/טלפונים או עמדות שימוש שהשימוש בהם "כשר מאפשר להנגיש;שירותים חיוניים ומותאמים  מחשבים ואינטרנט בעבודה– יציאה לעבודה דורשת מיומנויות דיגיטליות ומאידך .מגבירה את השימוש בהן  מצב סוציו- אקונומי והרצון להשתלב בשוק העבודה הדורש כישורי מחשב אזרחים ותיקים חסמים:  בעיות בגישה לתשתיות– ,העדר גישה לרשת תשתיות לא מותאמ;ות לגיל  אוריינות דיגיטלית נמוכה וקושי בלמידה, כולל פערי שפה, ומגבלות קוגניטיביות  עלויות– עלויות אמצעי מחשוב ואינטרנט והוצאות נלוות קשות לחלק מן האוכלוסייה  חסמים תפיסתיים ורגשיים– חרדה, טכנו-פוביה, חוסר הבנת החשיבות/ ההז ד מנות .שבטכנולוגיה ועוד :מוטיבציות  ;רצון לפתח עצמאות  חיזוק המעגל החברתי וחיזוק הקשר עם בני המשפחה  .נכונות או רצון לבצע פעולות מרחוק בשל מגבלות פיזיות וקשיי התניידות 3.3.1 פעילויות ישראל דיגיטלית לצמצום הפער הדיגיטלי30 ,לפי תשובת נציגת המיזם ישראל דיגיטלית רואה באוריינות דיגיטלית זכות אזרחית בסיסית ופועל ת למימושה במגוון דרכים, לשם יצירת חברה צודקת ויצרנית. התכנית הלאומית לקידום האוריינות הדיגיטלית מתמקדת בהקניית מיומנויות וידע, הסרת חסמים ב ,שימוש בדיגיטל עידוד תפיסות ועמדות תומכות והגדלת היקף השימוש בדיגיטל. התכנית הלאומית אינה עוסקת בהקמת תשת יות אינטרנט ומתן .ציוד קצה תוכניות ספציפיות נעשות בעיקר בשלושה ערוצים: הכשרות וקורסים; הנגשת שירותים והכשרת .גופים וארגונים העובדים עם אוכלוסיות היעד של המיזם 30 .שם 28 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] הכשרות אוריינות דיגיטלית חורה דיגיטלית התוכנית חורה דיגיטלית פעלה בשנים2017 - 2019 וכללה הכשרות ו סדנאות לשיפור תחומי החיים באמצעות הטמעה נכונה ושימוש יעיל בכלים דיגיטליים . התוכנית פעלה בתחומי החינוך הפורמאלי, החינוך הבלתי פורמאלי והקהילה. סה"כ השתתפו בתוכנית כ- 3,500 .אנשים היא הופעלה בשיתוף עם הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים , משרד החקלאות, מועצה מקומ ית .חורה, מט"ח ועמותת תפוח אוריינות דיגיטלית פיננסית להעצמת נשים תכנית לקידום אוריינות דיגיטלית בקרב נשים ,מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית פעלה בשנים2018 - 2019 , במטרה לסייע לנשים לגשר על פערים דיגיטליים ולתת להן כלים מגוונים להעצמה אישית ונשית, לחיזוק תחו שת הביטחון ולחיזוק מיומנויות המחשב בתחומים כלכליים .שונים במסגרת התכנית נפתחו מרכזי לימוד ב- 6 , ערים : דלית אל כרמל , ערערה ,נצרת עלית קריי ת ,אתא נהריה ו.אילת. התכנית התקיימה בשותפות עם עמותת מתן משקיעים בקהילה התוכנית הסתיימה ולא מתוכננת להמשיך בפעילותה. ;במסגרת זו הוצעו פלטפורמות למידה פרונטאלית ומקוונת, כולל סיוע מרחוק על ידי מדריכים הוקמו/שודרגו מרכזי למידה ברשויות המשתתפות ועוד. בתוכנית נטלו חלק960 משתתפות :בפילוח45% ; ;מן האוכלוסייה הערבית42% מן האוכלוסייה הכללית, כ- 13% אזרחיות ותיקות מהאוכלוסיי ה הכללית , ו-כ- 1% .מן האוכלוסייה החרדית פרויקט UP קידום אוריינות דיגיטלית בקרב לקוחות שירות התעסוקה באמצעות הכשרות וקורסים טכנולוגיים , בשיתוף שירות התעסוקה ועמותת תפוח. בשנים2018 - 2019 פעלו קורסי בסיס לפיתוח מיומנויות מחשוב לעובדים; וקורסים מתקדמים לעובדים בתחומי טכנולוגיות המידע (ICT) . 2018 – 1,707 ;משתתפים 2019 – 2,176 ;משתתפים 2020 – :בוצע652 משתתפים; מתוכנן כ- 3,000 .סה"כ פילוח א וכלוסיות: בשנים2018 - 2019 : 56% ;אוכלוסייה כללית7% אזרחים ותיקים; כ- 75 אוכלוסייה ערבית; ו- 4% .אוכלוסייה חרדית מיזם קהילות דיגיטליות מיזם קהילות דיגיטליות הינו ריכוז מאמץ תלת- מגזרי מקומי לצמצום פערים דיגיטליים ברשות המקומית וממוקד באוכלוסיות ספציפיות, באמ צעות הקניית מיומנויות דיגיטליות במגוון תחומי שם המסמך | 29 www.knesset.gov.il [email protected] חיים. המיזם מכליל את כלל השחקנים הקהילתיים הרלבנטיים אשר בכוחם לסייע בצמצום הפער הדיגיטלי(רשות מקומית, עסקים, ארגוני מגזר שלישי, אקדמיה ועוד). ה מיזם פועל וממומש ברמה העירונית והקהילתית מתוך הכרה ביתרונות הרבים של התא היסודי הזה : הנהגה מקומית וקהילתית מובילה, אחריות קהילתית ותרומה לקהילה , ניצול תשתיות קיימות שמאפשרות חיבור לאינטרנט , וסנכרון המשאבים שיש בכל עיר כדי למצות את .הפוטנציאל הקיים בשילובם המיזם נמצא בשלב הפיילוט וכרגע פועל בשלושה יישובים: ירושלים, רמלה וחורה. המיזם יכלול :הכשרות וקורסים ,אירועים וסדנאות ויוזמות מקומיות נוספות. קמפוס IL –קורסים דיגיטליים במסגרת מיזם קמפוסIL מוצעים לציבור קורסים מקוונים בתחומי ידע רבים ומגוונים. בתחומי האוריינות הדיגיטלית מוצעים לציבור בין השאר קורסים בתוכנותOffice , ב"ללמוד איך ללמוד "בדיגיטל וב"התמצאות בעולם הדיגיטל לאזרחים ותיקים". רשומים לקורסים אלה כ- 19,500 תלמידים ; כ- 4000 מתוכם .סיימו את הקורסים כיום מפותחים עוד11 קורסים בנושאי אוריינות .דיגיטלית המיזם הלאומי לקידום זקנה פעילה באמצעות אוריינות דיגיטלית התוכני ת פעלה בשלב הפיילוט ב- 13 ערים בארץ ועוסקת בקידום זקנה פעילה באמצעות הקניית אוריינות דיגיטלית, בשיתוף עם מדור אזרחים ותיקים במשרד לשוויון חברתי וג'וינט- .אשל ישראל 96% מהאוכלוסייה בפיילוט– .יהודית והשאר ערבית לשנים2020 - 2021 מתוכננות הכשרות לכ- 1,500 אזרחים ותיקים וכן הכשרות לגופים שנותנים .שירותים לאזרחים פורום לקידום אוריינות דיגיטלית בחברה ר הע בית והחרדית בעקבות משבר הקורונה ו ה רצון לתת מענ ה י מי די לחברה הערבית והחרדית ה וקמו ,שני פורומים בכל אחד מ הם לוקחים חלק כ- 30 אנשים. הפורום כולל פעילים מהמגזר, עוב די רשויות מקומיות, נציגים מג'וינט אלכא ועוד. מטרת הפורום ה י א להתייעץ ולגבש תכניות התערבות ופרויקטים שייתנו מענה מיטב י לחברה הערבית/החרד י ת. עד כה, במסגרת הפורום הופק סרטון בערבית לאתר של ביטוח לאומי לצורך תביעת דמי אבטלה ומתוכננת הפקה של עוד8 סרטונים בנושא ,י שירותים ממשרדי ממשלה כגון: חידוש רישיון רכב, הפקת נסח טאבו, עריכת תיאום מס .ועוד פעולות נוספות ישראל דיגיטלית לוקחת חלק במיזמים נוספים לצמצום הפער הדיגיטלי בהם: קורסים מקוונים ביחס להנגשת תוכן בערבית; שיתוף פעולה עם אנציקלופדיה חרדית "המכלול" להקמת פורטל 30 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] בנושא הקורונה כדי לספק מידע בנושא , פיתוח כלי מדידה של רמת אוריינות דיגיטלית, מדריך לצמצום הפע ר הדיגיטלי ועוד. תקציב ישראל דיגיטלית לצמצום הפער הדיגיטלי לפי נציגת ישראל דיגיטלית, מאז הקמת התוכנית הלאומית ביוני2017 הוקצה לנושא צמצום הפער הדיגיטלי תקציב של כ- 73 .מיליוני שקלים62% מהסכום האמור, במימון מטה ישראל דיגיטלית (כ- 45 מיליוני שקלים), ו- 38% ב מימון שותפים מן המגזר השלישי (כ- 28 מיליוני .)שקלים כשליש מהסכום האמור הושקע במיזמים לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הערבית (כ- 23.3 .)מיליוני שקלים 3.4 משרד החינוך31 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד החינוך בבקשה למידע על פעי לותו בתחומי האוריינות הדיגיטלית. המשר ד בחר להעביר תשובה כללית בלבד, ללא פירוט המבהיר את ממשק העבודה שלו מול גורמים ממשל תיים נוספים העוסקים בנושא ו ללא הצגת נתונים (למעט )תוכנית ללימודי מדעי המחשב ורובוטיקה. :להלן עיקרי תשובת המשרד משרד החינוך פועל ומקדם אוריינות דיגיטלית בקרב התלמידים לכל המג.זרים ושלבי הגיל בין התוכניות המופעלות במשרד החינוך לקידום האוריינות הדיגיטלית: חלופות בהערכה, אקדמיה ,ברשתMOOC, תכנים דיגיטליים, ספרים דיגיטליים, משימות אורייניות , מדעי המחשב .ורובוטיקה רוב התוכניות שמפעיל המשרד מתורגמות לשפה הערבית ופועלות גם במגזר.דוברי ערבית תכנית מדעי המחשב ורובוטיקה פועלת כתוכנית לימודים ארצית, תלת שנתית בכיתות ד'-ו,' ב- 500 בתי ספר יסודיים בכל מחוזות החינוך ובכל המגזרים, כמחצית מתלמידי התוכנית שייכים למגזר הערבי. כל שכבת גיל לומדת2 .שעות שבועיות שנתיות 4 פעילות עמותות שונות ל צמצום הפער הדיגיטלי גופים שונים במגזר השלישי פועלים יחד עם משרדי הממשלה או במקביל לפעילות הממשלתית ,לשם צמצום הפער הדיגיטלי, להלן יוצגו בקצרה כמה מיזמים בתחום. רשימה זו איננה ממצה .וסביר כי ישנם גורמים נוספים שלא אוזכרו 31 ,עדן יאיר, לשכת המשנה למנכ"ל משרד החינוך, דוא"ל מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 ביולי 2020 . שם המסמך | 31 www.knesset.gov.il [email protected] מחשב לכל ילד 32 "מחשב לכל ילד" נוסדה ב שנת1996 ביוזמת אנשי עסקים ובשותפות עם משרד ראש הממשלה ורשויות מקומיות. התכנית נועדה לתת מענה למשקי הבית בישראל שבהם ילדים הלומדים ,בבתי ספר .ואין בביתם מחשב וחיבור לאינטרנט הזכאים ל השתתף בתוכנית מקבלים מחשב ביתי חדש עם סל תוכנות ולומדות, חיבור לאינטרנט לשנה ואחריות ותמיכה טכנית למשך שלוש שנים, וכן הדרכה של45 שעות לימוד .לילד ולהורה בין הקריטריונים לבחירת הילדים: תלמידי כיתות ב- י במסגרת חינוכית המוכרת על ידי משרד ,החינוך אשר מצבה הכלכלי של משפחתם אינו מאפשר רכישת מחשב. במסגרת התכנית חולקו עד לאוקטובר2018 כ- 83,900 .מחשבים מימון הפרויקט נעשה באמצעות עמותת מחשב לכל ( ילד, מימון תואם(Matching של משרד ראש הממשלה, מימון דיפרנציאלי של הרשות המקומית– בהתאם לאשכול כלכלי- חברתי, והשתתפות סמלית של משפחות הילדים( 270 ₪ .) ,לפי אתר התוכנית, שבין תורמיה העיקריים נמנים חברת מיקרוסופט וקרן אדמונד ג. ספרא היעד לשנת2020 הוא להעניק לפחות8,500 .מחשבים עמותת תפוח33 עמותת תפוח,, אשר פועלת במסגרת חלק מהיוזמות הממשלתיות שתוארו לעיל הוקמה בשנת 2000 במטרה"להוות גשר בין אומת הסטרט- אפ הצומחת ובין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל" . העמותה פועלת ליצירת שוויו ן טכנולוגי בישראל באמצעות פיתוח והפעלת .תכניות בסיסיות ומתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התעסוקה ופיתוח כישורי חיים באמצעות צוות של כ- 250 מדריכים, מנחים פדגוגיים ומנחים תעסוקת יים מקצועיים פועלת העמותה בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, מקריית שמונה ועד אילת, ומגיעה לכ- 89,000 משתתפים בשנה .קהל היעד המרכזי של פעילות העמותה מתמקד בתושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל. עמותת תפוח פועלת בקרב כלל האוכלוסיות והמגזרים ביניהם: בני נוער וצעירים, מבוגרים בגילאי45 + , אזרחים ותיקים, נשים וגברים, לקוחות רווחה, דורשי תעסוקה, משתתפים ,מאוכלוסיות מטרה כדוגמת החברה החרדית .החברה הערבית ועוד "בין השאר, עמותת תפוח שותפה לפרויקט "חורה דיגיטלית ; "תוכניתUP " (ראו לעיל בסקירת ישראל דיגיטלית); תכנית רו וחה- בשיתוף עם משרד הרווחה ו ג'וינט אשל המופעלת בקרב 32 אזי לב-און, "מצמצמים את ה פער: אפיון המשתתפים והשפעות בטווח הקצר והארוך של השתתפות בתוכנית ,"להב"ה2019 ', עמ31 " . אתר מחשב לכל ילד :" כניסה13 ביולי2020 . 33 אתר עמותת תפוח , כ :ניסה13 ביולי2020 ;בילי כהן ,מנהלת מחקר ופיתוח ,, עמותת תפוח, דוא"ל16 ביולי2020 . 32 | הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il [email protected] שלושה קהלי יעד שונים: אזרחים ותיקים, משפחות המטופלות במרכזי עצמה, ומשפחות המטופלות במרכזי הורים וילדים; "ס'לה לתעסוקה" בשיתוף מ שרד החקלאות וחברת מיקרוסופט לקידום ופיתוח האוכלוסייה הבדואית באמצעות הכשרות ט כנולוגיות ופיתוח כישורי .חיים "כחלק מההתמודדות עם משבר הקורונה הוקם יחד עם שותפים רבים מערך הסיוע "מתחברים שנועד לה עניק סיוע לאזרחים בנושאים טכנולוגיים. במסגרת הפעילות, עשרות מתנדבים מעניקים סיוע טלפוני אישי, בהתאם לצרכיו של כל פונה. הסיוע ניתן במגוון תחו ,מים טכנולוגיים החל משימוש בתוכנות כמוZoom ו- WhatsApp , מילוי טפסים באמצעות האינטרנט, עריכת .קניות מרחוק וכלה בשימוש בתוכנות למידה מרחוק מחשבה טובה34 עמותת מחשבה טובה הוקמה בשנת2003 ע ל ידי אנשי חינוך והיי- טק במטרה לחבר אוכלוסיות מוחלשות לאפשרויות הרבות ה .טמונות בעולם הטכנולוגי העמותה מפעילה מרכזים טכנולוגיים קהילתיים ברחבי הארץ וכן מרכז מחשבים נייד עבור אוכלוסיות הנעדרות גישה למרכזים הנייחים. בכל מרכז פועל צוות ש מתאים את תכניות הכשרה לצרכים הייחודים של כל אוכלוסייה ומלווה את המשתתפים להצלחה. מחשבה טובה עובדת עם כל הגילאים- ,החל מילדי גנים ועד לאזרחים ותיקים ובהם מגוון אוכלוסיות כגון בני נוער בסיכון .דורשי תעסוקה, עולים חדשים, אנשים מהמגזר החרדי והערבי ואנשים עם צרכים מיוחדים ה מרכז ים הטכנולוגיים - קהילתיים של מחשבה טובה פועלים בירושלים (בתלפיות, בקריית מנ ; )חם, ברמות ובוואדי ג'וז ב, לוד ב ,קריית ים ב כאוכב אבו אל היג'א, בעפולה וב יוקנעם עילית - סה"כ10 .מרכזים בנוסף ,מפעילה העמותה שתי כיתות ניידות :הכוללות כל אחת16 מחשבים ניידים, רשת אינטרנט מבוססת סלולר, מקרן ומסך, וכלי רכב. באמצעות הכיתות הניידות ניתן להגי ע אל אוכלוסיות הנעדרות גישה אל המרכזים הקהילתיים ,בהם: אוכלוסיות בסיכון אנשים עם מוגבלות, קשישים ועוד. הכיתות הניידות מאפשרות התנסות בטכנולוגיות אלה לכ- 350 .משתתפים בשנה מחשבה טובה גם מקיימת שיתופי פעולה עם26 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, בהן הרשויות מספקות .תשתיות (כיתות מחשבים ואינטרנט) והעמותה מספקת תוכניות למידה ומדריכים 34 אתר עמותת מחשבה טובה :, כניסה14 ביולי2020; אורנית בן ישר, מנכ"לית עמותת מחשבה טובה, שי ,חת טלפון 15 ביולי2020 . שם המסמך | 33 www.knesset.gov.il [email protected] במהלך תקופת הקורונה הפעילה העמותה מערכי לימוד מרחוק לאזרחים ותיקים, הכוללים .שיעורים המשודרים בזום "בלייב" ושיעורים מוקלטים לצפייה איגוד האינטרנט איגוד האינטרנט ה ו א עמותה הפועלת מאז שנות ה- 90 ועוסקת בהיבטים שונים בתחום: החל מהיבטי תשתית האינטרנט, עבור דרך רישום שמות המתחם בסיומתIL . ; וכלה בסוגיות מדיניות כגון, נגישות, פרטיות, סינון תכנים ועוד. בין השאר עוסקת העמותה גם בצמצום הפער הדיגיטלי בדגש על צמצום בקרב האוכלוס .ייה הערבית בישראל החל משנת2005 האיגוד פועל במטרה לצמצם את הפער הדיגיטלי בין המגזר היהודי למגזר דוברי הערבית. במסגרת זו, פיתח האיגוד ערכות הדרכה והדריך הדרכה פרונטלית באמצעות מרצים דוברי ערבית למעלה מ- 13,000 איש ואישה בפריסה ארצית של למעלה מ- 34 .יישובים כחלק מפעילות זו מימן האיגוד בשנת2018 מחקר בנושא "האינטרנט בחברה הערבית בישראל". האיגוד גם מקיים הדרכות מקוונות ("וובינר") בנושא הנגשת שירותים דיגיטליים .לחברה הערבית המלצות איגוד האינטרנט המופיעות בדוח ,בנושא האינטרנט בחברה הערבית בישראל אשר צוין ,לעיל כ:וללות בין השאר  הקמת מטה לאומי לריכוז תחום הדיגיטציה בחברה הערבית – כגוף מתכלל של הנושא כולל: שיפור תשתיות אינטרנט וסלולר; התאמת אתרי הממשלה והרשויות ;המוניציפליות; ושיפור החינוך הדיגיטלי  ביישובים המצויה לזו הערבים ביישובים התשתיות רמות השוואת .היהודיים/המעורבים האיגוד מציע שמשרד התקשורת יחייב את ספקי התשתית והגישה לאינטרנט ואת ספקי הסלולר לספק שירותים ברמה דומה לזו המוצעת .)ביישובים יהודים (כך במקור  :דיגיטציה של שירותי הממשלה והממשל המקומי ברשויות הערביות ממליץ האיגוד לקבוע תוכנית רב שנתית להנג שה מלאה של שירותי הממשלה ואתריה לערבית עד לשנת2025 . וכן לחייב את הרשויות המקומיות באמצעות משרד הפנים להקים ולתחזק .מערך מידע ושירותים דיגיטליים לאזרחים