חומר רקע
כ"ט בתמוז התש"ף
21 ביולי 2020
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש"ף-2020
שיקים ללא כיסוי – רקע
לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן – החוק), מי שסורבו לפחות 10 שיקים בחשבון הבנק שלו בפרק זמן של שנה, בגלל שלא היתה יתרה מספקת בחשבון, החשבון יוגדר כ"חשבון מוגבל" ובעל החשבון יהיה "לקוח מוגבל" למשך תקופה של שנה. לסטטוס זה השלכות שונות וביניהן: איסור על משיכת שיקים על חשבון מוגבל, איסור על פתיחת חשבון בנק ללקוח מוגבל, פרסום מספר החשבון המוגבל, ובמקרים של "לקוח מוגבל חמור" – אף פרסום שמו של הלקוח המוגבל.
שיקים מהווים אמצעי תשלום מקובל ונפוץ בישראל. הם מאפשרים תשלום דחוי ומשמשים למתן בטחונות כנגד אשראי הנחוץ לפעילות הכלכלית. דווקא הרצון לעודד שימוש בשיקים מחייב קביעת כללים ברורים לשימוש בהם וסנקציות מרתיעות מפני הפרתם. החוק קובע איזון שמטרתו לאפשר את השימוש בשיקים כאמצעי תשלום: ההגבלות שבחוק מקשות אמנם על ניהול העסקים הרגיל ועלולות לפגוע במוניטין של לקוח שהוגבל, אך הן נועדו להרתיע מפני משיכת שיקים ללא כיסוי, כדי שהציבור יוכל להסתמך על שיקים כאמצעי תשלום.
התיקון המוצע
כיום, בנקים אינם מחויבים לעדכן בעל חשבון על כך ששיק שמשך עלול להיות מסורב בשל העדר כיסוי, ובעל החשבון יודע על כך רק בדיעבד, לאחר שהשיק כבר סורב על ידי הבנק ונכנס למניין השיקים שנספרים לו לפי החוק. דבר זה עלול לחשוף את הלקוח למגבלות שיוטלו עליו ועל חשבונו, וכל זאת בשעה שאם היה יודע על כך מראש ייתכן שהיה יכול לנסות ולהפקיד כספים בחשבונו שיאפשרו את פירעון השיק, כדי שלא יסורב.
כדי למנוע עד כמה שניתן סירוב של שיקים, הצעת החוק מבקשת להחיל על המערכת הבנקאית חובה ליידע בעל חשבון, אם שיק שמשך על חשבונו עלול להיות מסורב בשל העדר יתרה בחשבון שתאפשר את פירעון השיק. יידוע זה עשוי להיטיב הן עם בעל החשבון שמשך את השיק שתהיה בידיו האפשרות למנוע את סירוב השיק ואת ההשלכות שעלולות להיות לסירוב זה, והן עם מקבל השיק שיוכל להפקיד את השיק לפירעון ולקבל את התמורה שמגיעה לו מבלי שהשיק יסורב.
הוספת סעיף 7א שעניינו "הודעה בדבר כוונה לסרב לפרוע שיק"
מוצע לקבוע כי במקרים שבהם אין כיסוי לשיק, הבנק יידרש להודיע לבעל החשבון כי אין יתרה מספקת בחשבון שמאפשרת את פירעון השיק, ושכדי למנוע את סירוב השיק עליו לדאוג להפקיד כספים בחשבון עד לסוף יום העסקים. הודעה זו תישלח מוקדם ככל האפשר במהלך יום העסקים כדי לתת לבעל החשבון מספיק זמן לנסות ולדאוג להפקדת הכסף בחשבון. אם עד לסיומו של יום העסקים לא יופקדו די כספים בחשבון שיאפשרו את פירעונו של השיק – השיק יסורב.
בהתאם לכללים החלים על מסלקת הבנקים, המידע בדבר הפקדת שיקים – כמו מידע על תנועות כספיות אחרות – מועבר בין הבנקים במהלך הלילה. על פי המוצע, עם פתיחת הבנק בבוקר, לאחר שיהיה בידי הבנק המידע אודות העדר כיסוי לשיק, יחויב הבנק לשלוח לבעל החשבון הודעה על כך שכדי למנוע את סירוב השיק יש צורך בהפקדת כספים לחשבון עד לסיומו של יום העסקים הבנקאי, שביום רגיל מסתיים ב-18:30 (בימי שישי וערבי חג – ב-14:00).
נקודות לדיון:
אופן פעילותה של מסלקת הבנקים – מוצע לבקש מנציגי בנק ישראל לתאר לוועדה כיצד פועלת מסלקת הבנקים, וכיצד התיקון המוצע אמור להשתלב באופן פעילותה.
תיקון סעיף 10 שעניינו "ערעור"
(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
(4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
(5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק.
(ב) לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו –
(1) פגם שנפל בהתראה;
(2) אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה.
סעיף 10 קובע כי לקוח מוגבל רשאי לבקש מבית המשפט לקבוע ששיקים מסוימים לא יובאו במניין השיקים שסורבו, אם התקיימה אחת מהעילות המנויות בסעיף.
מוצע להרחיב את העילות שבגינן לקוח מוגבל רשאי לפנות לבית המשפט, ולקבוע כי לקוח רשאי יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו גם בכל אחד מהמקרים הבאים:
הבנק לא שלח הודעה ללקוח על הצורך בהפקדת כספים לחשבון כדי למנוע את סירוב השיק;
הבנק שלח הודעה כאמור לפרטי ההתקשרות הלא נכונים;
לא חלף הזמן שבו בעל החשבון היה יכול להפקיד כספים בחשבון כדי למנוע את סירוב השיק – ובכל זאת השיק סורב.
יודגש, כי אין בתיקון המוצע כדי לגרוע מההסדר שבסעיף 18 לחוק הקיים, ולפיו אם הבנק אינו פועל לפי החובה שהוטלה עליו לפי סעיף 7א ואינו שולח הודעה ללקוח, הוא נחשב כמי שלא מילא את הוראות החוק והדבר מאפשר למפקח לפעול כנגד הבנק לפי סעיפים 8א ו-8ג לפקודת הבנקאות.
תיקון סעיף 20 שעניינו "סמכויות המפקח"
(א) המפקח רשאי לקבוע בכללים –
(1) לענין סעיף 7 – דרכי סימון שיק;
(1א) הוראות ביצוע לעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף 2(א2);
(2) פרטים אישיים של בעל החשבון לפי סעיפים 11א ו-11ב;
(3) פרטי דיווחים לענין סעיף 13;
(4) דרכי המסירה וההצגה של פרסומים לפי סעיף 14.
(ב) המפקח רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד בנק ישראל, למעט סמכויותיו לפי סעיפים 2(א2), 18 ו-20(א).
יישומו של התיקון המוצע דורש קביעת הוראות ביצוע פרטניות שיבטיחו שההודעה ללקוח תתקבל בדרך המהירה והיעילה ביותר. לכן, מוצע להסמיך את המפקח על הבנקים לקבוע את הפרטים הבאים:
הפרטים שייכללו בהודעה ללקוח – מעבר לתוכן הבסיסי של ההודעה שבסעיף 7א(א) המוצע אודות הצורך בהפקדת כספים לחשבון. למשל, פרטים על ההשלכות האפשריות של סירוב השיק ופרטים אחרים שהמפקח יסבור שהם נדרשים;
זהות הגורמים אליהם יידרש הבנק לשלוח את ההודעה – מעבר לבעל החשבון. למשל, במקרים יותר מורכבים שיש כמה בעלי חשבון, או שיש מיופה כוח או מורשה חתימה וכיוצא בזה.
המועד שבו תישלח ההודעה – וזאת כדי שההודעה תישלח מוקדם ככל האפשר, תוך התאמה לאופן שבו פועלים הבנק על פי הכללים החלים על מסלקת הבנקים.
דרכי מסירת ההודעה – כדי להשיג את תכלית התיקון המוצע אין מקום למסירת הודעה באמצעות דואר, ונדרשת מסירה מיידית של ההודעה שאותה יידרש המפקח לקבוע, כדוגמת שליחת מסרון או הודעה קולית לפלאפון.
סעיף תחילה
כדי לאפשר למערכת הבנקאית את השהות להיערך ליישומו של התיקון המוצע, מוצע לקבוע את תחילתו לעוד 18 חודשים.